Otzarot-Article

"מְחַיֶּה מֵתִים בְּמַאֲמָרוֹ"

"כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ" (כב-ח) מָרָן הַחִידָ"א זַצַ"ל מְפָרֵשׁ פָּסוּק זֶה מֵעִנְיְנֵי דְּיוֹמָא - הַתְּשׁוּבָה בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל: הָאָדָם עוֹרֵךְ חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ, וְרוֹאֶה שֶׁהָלַךְ בְּדֶרֶךְ שְׁגוּיָה וּבָנָה בִּנְיְנֵי תֹּהוּ. הוּא שָׁב בִּתְשׁוּבָה, סוֹתֵר אֶת דַּרְכּוֹ הַיְשָׁנָה וּבוֹנֶה "בַּיִת חָדָשׁ", לְבִנְיַן עֲדֵי עַד. אִם הוּא רוֹצֶה בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים שֶׁדַּרְכּוֹ הַחֲדָשָׁה תַּחֲזִיק מַעֲמָד, וְלֹא יָשׁוּב לְסוּרוֹ - אֲזַי "וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ", עָלָיו לְהַצִּיב גְּדֵרִים וּסְיָגִים שֶׁיִּמְנְעוּ מִמֶּנּוּ לָשׁוּב וְלַחֲטֹא, וְאָז מֻבְטָח לוֹ שֶׁלֹּא יִפֹּל מִמַּעֲלָתוֹ.

הַשָּׁב - יַצִּיב גְּדֵרִים - וּבִפְרָט בִּדְבָרִים שֶׁמַּכְנִיס וְשֶׁמּוֹצִיא מִפִּיו. לַפֶּה כֹּחַ שֶׁאֵין לְשַׁעֵר, בֵּין לְחִיּוּב וּבֵין לִשְׁלִילָה, וְעָלֵינוּ לְשָׁמְרוֹ. פְּעָמִים רַבּוֹת אֵינֶנּוּ מוּדָעִים לְכֹחַ הַדִּבּוּר שֶׁיּוֹצֵא מִפִּינוּ, אֲבָל יִתָּכֵן מְאֹד שֶׁמִּשְׁפָּט אֶחָד שֶׁנֹּאמַר לַזּוּלַת, עָשׂוּי לְשַׁנּוֹת אֶת חַיָּיו!

לֹא בִּכְדִי דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ עַל הַפָּסוּק בַּתְּפִלָּה: "מְחַיֵּה מֵתִים בְּמַאֲמָרוֹ" - אָדָם יָכוֹל לְהַחֲיוֹת מֵתִים כִּפְשׁוּטוֹ - בְּמַאֲמָרוֹ, בְּמִשְׁפָּט אֶחָד שֶׁהוּא אוֹמֵר לַזּוּלַת, בְּשָׁעָה שֶׁהַשֵּׁנִי נִזְקָק כָּל כָּךְ לִשְׁמֹעַ אוֹתוֹ.

מִצַּד שֵׁנִי, עָלֵינוּ לְהִזָּהֵר מְאֹד מִכָּל מִלָּה הַיּוֹצֵאת מִפִּינוּ. אִם חָלִילָה אָמַרְנוּ מִשְׁפָּט שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לְהֵאָמֵר, אָנוּ עֲלוּלִים לִגְרֹם נֶזֶק בִּלְתִּי הָפִיךְ לַזּוּלַת. הַפֶּה שֶׁלָּנוּ הוּא כְּלִי שֶׁיָּכוֹל לְהוֹעִיל מְאֹד, אוֹ, חָלִילָה, לְהַחֲרִיב אֶת חַיֵּי הָאַחֵר!

לְהַלָּן סִפּוּר מֻפְלָא שֶׁמְּלַמֵּד עַל כֹּחַ הַדִּבּוּר:

לִישִׁיבָה גְּדוֹלָה בְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ, בְּאֵזוֹר שֶׁאֵינוֹ דָּתִי, הִגִּיעוּ כַּמָּה בַּחוּרִים מִישִׁיבָה אַחֶרֶת, לִתְקוּפַת חִזּוּק. הָיָה זֶה בִּזְמַן מַגֵּפַת הַקּוֹרוֹנָה, וּמַטְּרָתָם הָיְתָה לְהַחֲלִיף אֲוִירָה וּלְהִתְחַזֵּק בַּלִּמּוּד.

בְּקִרְבַת הַיְשִׁיבָה הָיְתָה חֲנוּת מַכֹּלֶת בְּבַעֲלוּת יְהוּדִי מָסָרְתִּי בְּשֵׁם עֹפֶר. כָּל עוֹבְדֵי הַחֲנוּת יָדְעוּ עַל חִבָּתוֹ וְעַל הַעֲרָכָתוֹ הַמְיֻחֶדֶת שֶׁל בַּעַל הַחֲנוּת לְבַחוּרֵי יְשִׁיבוֹת. עֹפֶר הִנְחָה אֶת הָעוֹבְדִים, כִּי גַּם אִם הוּא אֵינוֹ נִמְצָא בַּחֲנוּת - כַּאֲשֶׁר מַגִּיעַ בַּחוּר יְשִׁיבָה וְעוֹרֵךְ קְנִיָּה בַּחֲנוּת, עֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹת לוֹ הֲנָחָה שֶׁל עֲשָׂרָה אֲחוּזִים מִמְּחִיר הַקְּנִיָּה שֶׁלּוֹ.

בֹּקֶר אֶחָד, הֶחְלִיט אַחַד הַבַּחוּרִים שֶׁהִגִּיעַ לְחִזּוּק, שֶׁהַלִּמּוּדִים בַּיְשִׁיבָה קָשִׁים לוֹ מְאֹד. הוּא חָשַׁב עַל כָּךְ רַבּוֹת, וְהִגִּיעַ לְמַסְקָנָה כִּי הוּא אֵינוֹ מַתְאִים לַמִּסְגֶּרֶת הַיְשִׁיבָתִית, וְעָלָיו לַעֲזֹב אֶת כָּתְלֵי הַיְשִׁיבָה. הוּא אָמַר בְּלִבּוֹ שֶׁהָעוֹלָם הַתּוֹרָנִי בַּיְשִׁיבָה אֵינוֹ מַתְאִים לוֹ, וְהוּא יֵלֵךְ לְחַפֵּשׂ עֲבוֹדָה. הוּא לֹא שִׁתֵּף אַף אֶחָד בַּהַחְלָטָה הַזּוֹ. לִפְנֵי שֶׁעָזַב אֶת הַיְשִׁיבָה, יָצָא לַמַּכֹּלֶת הַקְּרוֹבָה, כְּדֵי לִקְנוֹת מַשֶּׁהוּ, בִּידִיעָה שֶׁעוֹד הַיּוֹם הוּא עוֹזֵב אֶת הַיְשִׁיבָה, נוֹסֵעַ לְבֵיתוֹ לְחַפֵּשׂ עֲבוֹדָה.

הוּא הִגִּיעַ לַמַּכֹּלֶת שֶׁל עֹפֶר. בָּרֶגַע שֶׁנִּכְנַס, קִבֵּל אוֹתוֹ עֹפֶר בִּמְאוֹר פָּנִים וּבְהַעֲרָצָה מְיֻחֶדֶת, וְאָמַר: "הִנֵּה, הִגִּיעַ נֵזֶר הַבְּרִיאָה! דַּע לְךָ כִּי עָלֶיךָ כָּל הָעוֹלָם עוֹמֵד. כֻּלָּם קַיָּמִים רַק בִּזְכוּתְךָ וּבִזְכוּת לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה הַשּׁוֹקְדִים עַל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה יוֹמָם וָלַיְלָה. הַלְוַאי וְהָיְתָה לִי הַזְּכוּת שֶׁיֵּשׁ לְךָ. אֵין אַף בְּרִיָּה שֶׁיְּכוֹלָה לְהַעֲרִיךְ מַהוּ הַשָּׂכָר הֶעָצוּם הַצָּפוּי לְךָ לֶעָתִיד לָבוֹא". וְהוּא הוֹסִיף עוֹד דִּבְרֵי שֶׁבַח רַבִּים.

שָׁמַע הַבָּחוּר אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתִּשְׁבָּחוֹת, וְחָשַׁב לְעַצְמוֹ: "כָּךְ בַּעַל מַכֹּלֶת חוֹשֵׁב עָלַי, וַאֲנִי חוֹשֵׁב לַעֲזֹב אֶת עוֹלַם הַתּוֹרָה?!"

בְּעוֹדוֹ יוֹצֵא מֵהַחֲנוּת, הֶחְלִיט בְּלִבּוֹ: "נָכוֹן שֶׁקָּשֶׁה לִי, אֲבָל אֲנַסֶּה לְהַמְשִׁיךְ לִלְמֹד בַּיְשִׁיבָה עוֹד כַּמָּה יָמִים, וְנִרְאֶה אִם אַצְלִיחַ. לַעֲזֹב אֶת הַיְשִׁיבָה תָּמִיד אֶפְשָׁר". הַבָּחוּר הִמְשִׁיךְ לִלְמֹד עוֹד יוֹם וְעוֹד יוֹם, עַד שֶׁלִּקְרַאת בֵּין הַזְּמַנִּים כְּבָר הָיָה לִבּוֹ שָׁלֵם עִם הַחְלָטָתוֹ, לְהַמְשִׁיךְ לִלְמֹד בַּיְשִׁיבָה בְּאֹפֶן סוֹפִי.

בְּמַהֲלַךְ חֻפְשַׁת בֵּין הַזְּמַנִּים, שָׁהָה הַבָּחוּר בְּבֵיתוֹ וְחָשַׁב לְעַצְמוֹ: 'כַּמָּה אֲנִי צָרִיךְ לְהוֹדוֹת לְעֹפֶר בַּעַל הַמַּכֹּלֶת, רַק בִּזְכוּתוֹ נִשְׁאַרְתִּי בַּחוּר יְשִׁיבָה!' הוּא הִתְיַשֵּׁב וְכָתַב מִכְתָּב מְרַגֵּשׁ לְעֹפֶר. הוּא תֵּאֵר כֵּיצַד הַמִּשְׁפָּט שֶׁעֹפֶר הוֹצִיא מִפִּיו, הִצִּיל אוֹתוֹ וְגָרַם לוֹ לְהִשָּׁאֵר בַּיְשִׁיבָה הַקְּדוֹשָׁה. הוּא תִּכְנֵן לְעַצְמוֹ שֶׁבִּתְחִלַּת הַ'זְּמַן', הוּא יַגִּיעַ לַיְשִׁיבָה יוֹם אֶחָד לִפְנֵי כָּל הַבַּחוּרִים, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהָבִיא אֶת מִכְתָּבוֹ לְעֹפֶר בְּלִי שֶׁחֲבֵרָיו בַּיְשִׁיבָה יָשִׂימוּ לֵב.

מִמַּחֲשָׁבָה לְמַעֲשֶׂה, נָסַע הַבָּחוּר לַיְשִׁיבָה יוֹם אֶחָד לִפְנֵי כֻּלָּם. הוּא הִגִּיעַ לַחֲנוּת שֶׁל עֹפֶר, וְרָאָה כִּי הִיא סְגוּרָה. הוּא שָׁאַל עוֹבֵר אֹרַח מַדּוּעַ הַחֲנוּת סְגוּרָה, וְהָאִישׁ עָנָה: "בַּשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר, עָבַר עֹפֶר אֵרוּעַ לְבָבִי, וְאֻשְׁפַּז בְּטִפּוּל נִמְרָץ. בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הוּא נִפְטַר. אִם תִּזְדָּרֵז, תּוּכַל לְהַסְפִּיק לְנַחֵם אֶת בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה, שֶׁכֵּן הַיּוֹם הֵם קָמִים מֵהַשִּׁבְעָה".

הַבָּחוּר הָיָה הָמוּם. הוּא בֵּרֵר מַה כְּתֹבֶת בֵּיתוֹ שֶׁל עֹפֶר, וְהִזְדָּרֵז מִיָּד לָלֶכֶת לְבֵית הָאֲבֵלִים. בְּמַהֲלַךְ נִחוּם הָאֲבֵלִים הוֹצִיא אֶת הַמִּכְתָּב שֶׁכָּתַב, וְהֶעֱבִיר אוֹתוֹ לָאַלְמָנָה. הוּא סִפֵּר לָהּ בְּהִתְרַגְּשׁוּת עַל הַמַּשְׁבֵּר שֶׁעָבַר, וְעַל הַזְּכֻיּוֹת הָעֲצוּמוֹת שֶׁבַּעְלָהּ הַמָּנוֹחַ זָכָה לָהֶן בִּזְכוּת מִשְׁפָּט אֶחָד שֶׁאָמַר לוֹ.

לְאַחַר זְמַן מָה, נִגְּשָׁה הָאַלְמָנָה לְאֶחָד מֵאַנְשֵׁי צֶוֶת הַיְשִׁיבָה, וְסִפְּרָה לוֹ בְּהִתְרַגְּשׁוּת עַל הַמִּכְתָּב, כַּמּוּבָן בְּלִי לַחְשֹׂף אֶת שְׁמוֹ שֶׁל הַבָּחוּר, וְכָךְ הִתְפַּרְסֵם סִפּוּר זֶה.

הַלְוַאי שֶׁנִּזְכֹּר תָּמִיד מַה כֹּחָהּ שֶׁל מִלַּת חִזּוּק, וְעַד כַּמָּה הִיא עֲשׂוּיָה לְהַשְׁפִּיעַ לְדוֹרוֹת. וּכְבָר אָמַר הֶחָכָם מִכָּל אָדָם: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן", כִּי אָדָם עָלוּל לְהַזִּיק לְעַצְמוֹ אוֹ לַאֲחֵרִים וְלִגְרֹם נְזָקִים חֲמוּרִים בְּדִבּוּר מְיֻתָּר, בַּאֲמִירָה שֶׁנֶּאֶמְרָה שֶׁלֹּא בַּמָּקוֹם הַנָּכוֹן וְשֶׁלֹּא בַּזְּמַן הַנָּכוֹן. אֲבָל, אָדָם גַּם יָכוֹל לִבְנוֹת עוֹלָמוֹת שְׁלֵמִים שֶׁל טוֹבָה וְשֶׁל בְּרָכָה עַל יְדֵי דִּבּוּר אֶחָד! (פְּנִינֵי עֵין חֶמֶד, מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים)

	עקב תשפ"ד
	סִפּוּר עַל 60,000 "אִיקְסִים" וּ"וִי" אֶחָד
	"מְחַיֶּה מֵתִים בְּמַאֲמָרוֹ" "כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ" (כב-ח) מָרָן הַחִידָ"א זַצַ"ל מְפָרֵשׁ פָּסוּק זֶה מֵעִנְיְנֵי דְּיוֹמָא - הַתְּשׁוּבָה בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל: הָאָדָם עוֹרֵךְ חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ, וְרוֹאֶה שֶׁהָלַךְ בְּדֶרֶךְ שְׁגוּיָה וּבָנָה בִּנְיְנֵי תֹּהוּ. הוּא שָׁב בִּתְשׁוּבָה, סוֹתֵר אֶת דַּרְכּוֹ הַיְשָׁנָה וּבוֹנֶה "בַּיִת חָדָשׁ", לְבִנְיַן עֲדֵי עַד. אִם הוּא רוֹצֶה בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים שֶׁדַּרְכּוֹ הַחֲדָשָׁה תַּחֲזִיק מַעֲמָד, וְלֹא יָשׁוּב לְסוּרוֹ - אֲזַי "וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ", עָלָיו לְהַצִּיב גְּדֵרִים וּסְיָגִים שֶׁיִּמְנְעוּ מִמֶּנּוּ לָשׁוּב וְלַחֲטֹא, וְאָז מֻבְטָח לוֹ שֶׁלֹּא יִפֹּל מִמַּעֲלָתוֹ. הַשָּׁב - יַצִּיב גְּדֵרִים - וּבִפְרָט בִּדְבָרִים שֶׁמַּכְנִיס וְשֶׁמּוֹצִיא מִפִּיו. לַפֶּה כֹּחַ שֶׁאֵין לְשַׁעֵר, בֵּין לְחִיּוּב וּבֵין לִשְׁלִילָה, וְעָלֵינוּ לְשָׁמְרוֹ. פְּעָמִים רַבּוֹת אֵינֶנּוּ מוּדָעִים לְכֹחַ הַדִּבּוּר שֶׁיּוֹצֵא מִפִּינוּ, אֲבָל יִתָּכֵן מְאֹד שֶׁמִּשְׁפָּט אֶחָד שֶׁנֹּאמַר לַזּוּלַת, עָשׂוּי לְשַׁנּוֹת אֶת חַיָּיו! לֹא בִּכְדִי דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ עַל הַפָּסוּק בַּתְּפִלָּה: "מְחַיֵּה מֵתִים בְּמַאֲמָרוֹ" - אָדָם יָכוֹל לְהַחֲיוֹת מֵתִים כִּפְשׁוּטוֹ - בְּמַאֲמָרוֹ, בְּמִשְׁפָּט אֶחָד שֶׁהוּא אוֹמֵר לַזּוּלַת, בְּשָׁעָה שֶׁהַשֵּׁנִי נִזְקָק כָּל כָּךְ לִשְׁמֹעַ אוֹתוֹ. מִצַּד שֵׁנִי, עָלֵינוּ לְהִזָּהֵר מְאֹד מִכָּל מִלָּה הַיּוֹצֵאת מִפִּינוּ. אִם חָלִילָה אָמַרְנוּ מִשְׁפָּט שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לְהֵאָמֵר, אָנוּ עֲלוּלִים לִגְרֹם נֶזֶק בִּלְתִּי הָפִיךְ לַזּוּלַת. הַפֶּה שֶׁלָּנוּ הוּא כְּלִי שֶׁיָּכוֹל לְהוֹעִיל מְאֹד, אוֹ, חָלִילָה, לְהַחֲרִיב אֶת חַיֵּי הָאַחֵר! לְהַלָּן סִפּוּר מֻפְלָא שֶׁמְּלַמֵּד עַל כֹּחַ הַדִּבּוּר: לִישִׁיבָה גְּדוֹלָה בְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ, בְּאֵזוֹר שֶׁאֵינוֹ דָּתִי, הִגִּיעוּ כַּמָּה בַּחוּרִים מִישִׁיבָה אַחֶרֶת, לִתְקוּפַת חִזּוּק. הָיָה זֶה בִּזְמַן מַגֵּפַת הַקּוֹרוֹנָה, וּמַטְּרָתָם הָיְתָה לְהַחֲלִיף אֲוִירָה וּלְהִתְחַזֵּק בַּלִּמּוּד. בְּקִרְבַת הַיְשִׁיבָה הָיְתָה חֲנוּת מַכֹּלֶת בְּבַעֲלוּת יְהוּדִי מָסָרְתִּי בְּשֵׁם עֹפֶר. כָּל עוֹבְדֵי הַחֲנוּת יָדְעוּ עַל חִבָּתוֹ וְעַל הַעֲרָכָתוֹ הַמְיֻחֶדֶת שֶׁל בַּעַל הַחֲנוּת לְבַחוּרֵי יְשִׁיבוֹת. עֹפֶר הִנְחָה אֶת הָעוֹבְדִים, כִּי גַּם אִם הוּא אֵינוֹ נִמְצָא בַּחֲנוּת - כַּאֲשֶׁר מַגִּיעַ בַּחוּר יְשִׁיבָה וְעוֹרֵךְ קְנִיָּה בַּחֲנוּת, עֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹת לוֹ הֲנָחָה שֶׁל עֲשָׂרָה אֲחוּזִים מִמְּחִיר הַקְּנִיָּה שֶׁלּוֹ. בֹּקֶר אֶחָד, הֶחְלִיט אַחַד הַבַּחוּרִים שֶׁהִגִּיעַ לְחִזּוּק, שֶׁהַלִּמּוּדִים בַּיְשִׁיבָה קָשִׁים לוֹ מְאֹד. הוּא חָשַׁב עַל כָּךְ רַבּוֹת, וְהִגִּיעַ לְמַסְקָנָה כִּי הוּא אֵינוֹ מַתְאִים לַמִּסְגֶּרֶת הַיְשִׁיבָתִית, וְעָלָיו לַעֲזֹב אֶת כָּתְלֵי הַיְשִׁיבָה. הוּא אָמַר בְּלִבּוֹ שֶׁהָעוֹלָם הַתּוֹרָנִי בַּיְשִׁיבָה אֵינוֹ מַתְאִים לוֹ, וְהוּא יֵלֵךְ לְחַפֵּשׂ עֲבוֹדָה. הוּא לֹא שִׁתֵּף אַף אֶחָד בַּהַחְלָטָה הַזּוֹ. לִפְנֵי שֶׁעָזַב אֶת הַיְשִׁיבָה, יָצָא לַמַּכֹּלֶת הַקְּרוֹבָה, כְּדֵי לִקְנוֹת מַשֶּׁהוּ, בִּידִיעָה שֶׁעוֹד הַיּוֹם הוּא עוֹזֵב אֶת הַיְשִׁיבָה, נוֹסֵעַ לְבֵיתוֹ לְחַפֵּשׂ עֲבוֹדָה. הוּא הִגִּיעַ לַמַּכֹּלֶת שֶׁל עֹפֶר. בָּרֶגַע שֶׁנִּכְנַס, קִבֵּל אוֹתוֹ עֹפֶר בִּמְאוֹר פָּנִים וּבְהַעֲרָצָה מְיֻחֶדֶת, וְאָמַר: "הִנֵּה, הִגִּיעַ נֵזֶר הַבְּרִיאָה! דַּע לְךָ כִּי עָלֶיךָ כָּל הָעוֹלָם עוֹמֵד. כֻּלָּם קַיָּמִים רַק בִּזְכוּתְךָ וּבִזְכוּת לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה הַשּׁוֹקְדִים עַל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה יוֹמָם וָלַיְלָה. הַלְוַאי וְהָיְתָה לִי הַזְּכוּת שֶׁיֵּשׁ לְךָ. אֵין אַף בְּרִיָּה שֶׁיְּכוֹלָה לְהַעֲרִיךְ מַהוּ הַשָּׂכָר הֶעָצוּם הַצָּפוּי לְךָ לֶעָתִיד לָבוֹא". וְהוּא הוֹסִיף עוֹד דִּבְרֵי שֶׁבַח רַבִּים. שָׁמַע הַבָּחוּר אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתִּשְׁבָּחוֹת, וְחָשַׁב לְעַצְמוֹ: "כָּךְ בַּעַל מַכֹּלֶת חוֹשֵׁב עָלַי, וַאֲנִי חוֹשֵׁב לַעֲזֹב אֶת עוֹלַם הַתּוֹרָה?!" בְּעוֹדוֹ יוֹצֵא מֵהַחֲנוּת, הֶחְלִיט בְּלִבּוֹ: "נָכוֹן שֶׁקָּשֶׁה לִי, אֲבָל אֲנַסֶּה לְהַמְשִׁיךְ לִלְמֹד בַּיְשִׁיבָה עוֹד כַּמָּה יָמִים, וְנִרְאֶה אִם אַצְלִיחַ. לַעֲזֹב אֶת הַיְשִׁיבָה תָּמִיד אֶפְשָׁר". הַבָּחוּר הִמְשִׁיךְ לִלְמֹד עוֹד יוֹם וְעוֹד יוֹם, עַד שֶׁלִּקְרַאת בֵּין הַזְּמַנִּים כְּבָר הָיָה לִבּוֹ שָׁלֵם עִם הַחְלָטָתוֹ, לְהַמְשִׁיךְ לִלְמֹד בַּיְשִׁיבָה בְּאֹפֶן סוֹפִי. בְּמַהֲלַךְ חֻפְשַׁת בֵּין הַזְּמַנִּים, שָׁהָה הַבָּחוּר בְּבֵיתוֹ וְחָשַׁב לְעַצְמוֹ: 'כַּמָּה אֲנִי צָרִיךְ לְהוֹדוֹת לְעֹפֶר בַּעַל הַמַּכֹּלֶת, רַק בִּזְכוּתוֹ נִשְׁאַרְתִּי בַּחוּר יְשִׁיבָה!' הוּא הִתְיַשֵּׁב וְכָתַב מִכְתָּב מְרַגֵּשׁ לְעֹפֶר. הוּא תֵּאֵר כֵּיצַד הַמִּשְׁפָּט שֶׁעֹפֶר הוֹצִיא מִפִּיו, הִצִּיל אוֹתוֹ וְגָרַם לוֹ לְהִשָּׁאֵר בַּיְשִׁיבָה הַקְּדוֹשָׁה. הוּא תִּכְנֵן לְעַצְמוֹ שֶׁבִּתְחִלַּת הַ'זְּמַן', הוּא יַגִּיעַ לַיְשִׁיבָה יוֹם אֶחָד לִפְנֵי כָּל הַבַּחוּרִים, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהָבִיא אֶת מִכְתָּבוֹ לְעֹפֶר בְּלִי שֶׁחֲבֵרָיו בַּיְשִׁיבָה יָשִׂימוּ לֵב. מִמַּחֲשָׁבָה לְמַעֲשֶׂה, נָסַע הַבָּחוּר לַיְשִׁיבָה יוֹם אֶחָד לִפְנֵי כֻּלָּם. הוּא הִגִּיעַ לַחֲנוּת שֶׁל עֹפֶר, וְרָאָה כִּי הִיא סְגוּרָה. הוּא שָׁאַל עוֹבֵר אֹרַח מַדּוּעַ הַחֲנוּת סְגוּרָה, וְהָאִישׁ עָנָה: "בַּשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר, עָבַר עֹפֶר אֵרוּעַ לְבָבִי, וְאֻשְׁפַּז בְּטִפּוּל נִמְרָץ. בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הוּא נִפְטַר. אִם תִּזְדָּרֵז, תּוּכַל לְהַסְפִּיק לְנַחֵם אֶת בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה, שֶׁכֵּן הַיּוֹם הֵם קָמִים מֵהַשִּׁבְעָה". הַבָּחוּר הָיָה הָמוּם. הוּא בֵּרֵר מַה כְּתֹבֶת בֵּיתוֹ שֶׁל עֹפֶר, וְהִזְדָּרֵז מִיָּד לָלֶכֶת לְבֵית הָאֲבֵלִים. בְּמַהֲלַךְ נִחוּם הָאֲבֵלִים הוֹצִיא אֶת הַמִּכְתָּב שֶׁכָּתַב, וְהֶעֱבִיר אוֹתוֹ לָאַלְמָנָה. הוּא סִפֵּר לָהּ בְּהִתְרַגְּשׁוּת עַל הַמַּשְׁבֵּר שֶׁעָבַר, וְעַל הַזְּכֻיּוֹת הָעֲצוּמוֹת שֶׁבַּעְלָהּ הַמָּנוֹחַ זָכָה לָהֶן בִּזְכוּת מִשְׁפָּט אֶחָד שֶׁאָמַר לוֹ. לְאַחַר זְמַן מָה, נִגְּשָׁה הָאַלְמָנָה לְאֶחָד מֵאַנְשֵׁי צֶוֶת הַיְשִׁיבָה, וְסִפְּרָה לוֹ בְּהִתְרַגְּשׁוּת עַל הַמִּכְתָּב, כַּמּוּבָן בְּלִי לַחְשֹׂף אֶת שְׁמוֹ שֶׁל הַבָּחוּר, וְכָךְ הִתְפַּרְסֵם סִפּוּר זֶה. הַלְוַאי שֶׁנִּזְכֹּר תָּמִיד מַה כֹּחָהּ שֶׁל מִלַּת חִזּוּק, וְעַד כַּמָּה הִיא עֲשׂוּיָה לְהַשְׁפִּיעַ לְדוֹרוֹת. וּכְבָר אָמַר הֶחָכָם מִכָּל אָדָם: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן", כִּי אָדָם עָלוּל לְהַזִּיק לְעַצְמוֹ אוֹ לַאֲחֵרִים וְלִגְרֹם נְזָקִים חֲמוּרִים בְּדִבּוּר מְיֻתָּר, בַּאֲמִירָה שֶׁנֶּאֶמְרָה שֶׁלֹּא בַּמָּקוֹם הַנָּכוֹן וְשֶׁלֹּא בַּזְּמַן הַנָּכוֹן. אֲבָל, אָדָם גַּם יָכוֹל לִבְנוֹת עוֹלָמוֹת שְׁלֵמִים שֶׁל טוֹבָה וְשֶׁל בְּרָכָה עַל יְדֵי דִּבּוּר אֶחָד! (פְּנִינֵי עֵין חֶמֶד, מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים)