Otzarot-Article

מֵעוֹלָם לֹא פָּגַשְׁתִּי בְּבֶן אָדָם אַלִּים מִלּוּלִית כָּל כָּךְ!

"וִהְיִיתֶם נְקִיִּים מֵה' וּמִיִּשְׂרָאֵל" (לב-כב) הָ"אוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ עָמַד עַל סֵדֶר הַכָּתוּב: קֹדֶם עַל הָאָדָם לָצֵאת יְדֵי הַמָּקוֹם, וְלִהְיוֹת נָקִי מֵה', וְרַק לְאַחַר מִכֵּן לִהְיוֹת נָקִי מִיִּשְׂרָאֵל. הָרָצוֹן לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת אֵינוֹ דּוֹחֶה שׁוּם אִסּוּר שֶׁבַּתּוֹרָה חָלִילָה! וְעַל כָּךְ נֶאֱמַר בִּתְחִלַּת הַתּוֹרָה: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ". לְהַשְׁמִיעֵנוּ אֶת סֵדֶר הַקְּדִימֻיּוֹת: קֹדֶם עָלֵינוּ לִהְיוֹת מֻשְׁלָמִים בָּעִנְיָנִים הַשְּׁמֵימִיִּים, וְרַק לְאַחַר מִכֵּן בָּעִנְיָנִים הָאַרְצִיִּים, וְלֹא לְהֶפֶךְ!

אֲנִי מְנַהֵל סְנִיף דֹּאַר כְּבָר עָשׂוֹר שָׁנִים. אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁלֹּא קָשֶׁה לְהַסְבִּיר מַה דּוֹרֵשׁ הַתַּפְקִיד הַזֶּה. מְדֻבָּר בְּתַפְקִיד קָשֶׁה וְתוֹבְעָנִי, עִם הֲמוֹן לַחַץ וּמַצָּב מַתְמִיד שֶׁל מַחְסוֹר בְּכֹחַ אָדָם וּבִזְמַן, כְּשֶׁהַדָּבָר הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר הוּא עֲמִידָה בְּלוּחַ זְמַנִּים...

בִּשְׁעַת צָהֳרַיִם, בְּאַחַד הַיָּמִים, הִגִּיעַ לָקוֹחַ וּבִקֵּשׁ לְבַצֵּעַ הַעֲבָרָה שֶׁל חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים דּוֹלָר לְמֶקְסִיקוֹ, לְחָמִיו שֶׁזָּקוּק לַכֶּסֶף.

הַפְּקִידָה נִסְּתָה לְבַצֵּעַ אֶת הַהַעֲבָרָה, אַךְ מִסְתַּבֵּר שֶׁהָיְתָה תַּקָּלָה בַּמַּחְשְׁבִים וְהַהַעֲבָרָה נִתְקְעָה. וּבֵינְתַיִם הַקָּהָל בַּסְּנִיף הִמְשִׁיךְ לְהִצְטַבֵּר, אֲנָשִׁים רוֹטְנִים, מְמַהֲרִים, לְחוּצִים... לְאַחַר כַּמָּה נִסְיוֹנוֹת הוֹרֵיתִי לַפְּקִידָה שֶׁתַּנִּיחַ לָזֶה וְתַמְשִׁיךְ לְקַבֵּל קָהָל בְּעִנְיָנִים אֲחֵרִים.

אָמַר לִי הָאִישׁ: "רֶגַע, אֲבָל אֲנִי בַּתּוֹר". הֵשַׁבְתִּי לוֹ: "נָכוֹן, אֲבָל יֵשׁ בְּעָיָה וְאֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לְעַכֵּב אֶת כֻּלָּם". הָאִישׁ הֵרִים אֶת קוֹלוֹ וְאָמַר לִי: "זֶה לֹא בְּסֵדֶר מַה שֶּׁאַתָּה עוֹשֶׂה".

נִסִּיתִי לִהְיוֹת אָדִיב וְאָמַרְתִּי לוֹ: "תָּבִין אֲדוֹנִי, יֵשׁ אֲנָשִׁים נוֹסָפִים שֶׁצְּרִיכִים אֶת הַשֵּׁרוּת שֶׁל הַפְּקִידָה, וְהַהַעֲבָרָה שֶׁלְּךָ מִמֵּילָא אֵינָהּ מַצְלִיחָה לְהִתְבַּצֵּעַ. תַּמְתִּין כַּמָּה דַּקּוֹת, וַאֲנִי מַבְטִיחַ לְךָ שֶׁנְּנַסֶּה שׁוּב". לְאַחַר כַּמָּה לָקוֹחוֹת הוֹרֵיתִי לַפְּקִידָה שׁוּב לְטַפֵּל בְּעִנְיָנוֹ, אַךְ הַהַעֲבָרָה שׁוּב לֹא הִצְלִיחָה לְהִתְבַּצֵּעַ. נִסִּיתִי לַעֲזֹר, אַךְ הִגִּיעָה אֵלֵינוּ הוֹדָעַת שְׁגִיאָה.

הַלָּקוֹחַ הַלָּחוּץ חִיֵּג בֵּינְתַיִם לְחָמִיו, וְשׂוֹחַח עִמּוֹ בְּעִבְרִית בְּקוֹל גָּדוֹל. הוּא הָיָה מְעֻנְיָן שֶׁכֻּלָּם יִשְׁמְעוּ מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ לוֹמַר. "כֵּן, אֲנִי כָּאן בִּסְנִיף הַדֹּאַר הֲכִי גָּרוּעַ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עִם הַמְנַהֵל הֲכִי גָּרוּעַ בָּאָרֶץ. עוֹד לֹא רָאִיתִי בֶּן אָדָם כָּל כָּךְ לֹא מִקְצוֹעִי", הוּא אָמַר, כְּשֶׁכָּל הָעוֹבְדִים וְהַקָּהָל שֶׁהָיוּ בַּסְּנִיף, מַאֲזִינִים.

הוּא הִמְשִׁיךְ לְשׂוֹחֵחַ בַּטֶּלֶפוֹן, וְהֵחֵל לְשַׁפֵּר אֶת כִּשּׁוּרֵי הַנְּאוּם שֶׁלּוֹ. הוּא תֵּאֵר לְחָמִיו בְּפֵרוּט מָה אֲנִי עוֹשֶׂה כָּעֵת, כַּמָּה לְאַט אֲנִי עוֹשֶׂה אֶת זֶה, וְאֵיךְ אֲנִי מְנַהֵל אֶת הַסְּנִיף בְּאֹפֶן כְּלָלִי. הָאִישׁ הַזֶּה פָּשׁוּט הִשְׁתַּלֵּחַ בִּי וְהִשְׁפִּיל אוֹתִי לְעֵינֵי כֹּל, וְהוּא יָדַע אֵיךְ לַעֲשׂוֹת זֹאת, הָיְתָה לוֹ לָשׁוֹן חַדָּה וּמְרֻשַּׁעַת.

מֵעוֹלָם לֹא פָּגַשְׁתִּי בְּבֶן אָדָם אַלִּים מִלּוּלִית כָּל כָּךְ. הוּא תֵּאֵר אוֹתִי בְּלַעַג וּבְצִינִיּוּת מֻשְׁחֶזֶת, וְגַם יָדַע לְסַפֵּר לָהֶם אֵיךְ זָכִיתִי בְּתַפְקִיד הַמְנַהֵל, בִּגְלַל פְּרוֹטֶקְצְיָה שֶׁל מִישֶׁהוּ שֶׁלֹּא הִצְלִיחַ לִדְחֹף אוֹתִי לְמָקוֹם אַחֵר... אֲנִי מַאֲרִיךְ בְּתֵאוּר הַפְּגִיעָה וְהַהַשְׁפָּלָה כְּדֵי לְשַׁתֵּף אֶתְכֶם מֶה עָבְרָה הַנֶּפֶשׁ שֶׁלִּי בָּרְגָעִים הָאֵלּוּ. אוֹמְרִים שֶׁהַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ הֲרֵי הוּא כְּשׁוֹפֵךְ דָּמִים, וּבְכֵן, אֲנִי חַשְׁתִּי זֹאת עַל בְּשָׂרִי, הֻשְׁפַּלְתִּי בִּפְנֵי קָהָל רָחָב שֶׁלֹּא בָּא לַהֲגַנָּתִי.

הִגִּיעָה שְׁעַת הַסְּגִירָה. נֶאֱלַצְתִּי לְהוֹדִיעַ לָאִישׁ שֶׁהַיּוֹם לֹא תִּתְבַּצֵּעַ הַהַעֲבָרָה, וְאִם הוּא מְעֻנְיָן - שֶׁיְּנַסֶּה לָבוֹא מָחָר בַּבֹּקֶר, בְּתִקְוָה שֶׁאָז נַצְלִיחַ. הַתְּגוּבָה שֶׁלּוֹ הָיְתָה אַרְסִית וְקוֹלָנִית. "תִּשְׁכַּח מִזֶּה", אָמַר, "אֲנִי בַּמָּקוֹם הַזֶּה לֹא דּוֹרֵךְ! בְּעֶצֶם אֲנִי חוֹזֵר בִּי, אֲנִי כֵּן אֶדְרֹךְ כָּאן, אַךְ רַק בַּיּוֹם שֶׁכַּף רַגְלְךָ לֹא תִּדְרֹךְ כָּאן. וַאֲנִי מוֹדִיעַ לְךָ שֶׁהַיּוֹם הַזֶּה קָרוֹב מְאֹד. לֹא אָנוּחַ וְלֹא אֶשְׁקֹט עַד שֶׁאַתָּה תָּעוּף מֵהַמָּקוֹם הַזֶּה בְּבֹשֶׁת פָּנִים, וְאִם אֶפְשָׁר, מִ'דֹּאַר יִשְׂרָאֵל' בִּכְלָל. אַתָּה בּוּשָׁה לַמּוֹסָד הַזֶּה. אֲנִי אֶדְאַג שֶׁהַמְמֻנִּים עָלֶיךָ יֵדְעוּ עַל זֶה", וְהָלַךְ.

רַק הָעוֹבְדִים נִשְׁאֲרוּ בְּמָקוֹם. הָיְתָה שְׁתִיקָה מְבִיכָה בָּאֲוִיר. כַּמָּה עוֹבְדוֹת בָּכוּ מֵהָעֹמֶס הָרִגְשִׁי שֶׁנָּפַל עֲלֵיהֶן, וַאֲנִי חַשְׁתִּי הָאָדָם הֲכִי מֻשְׁפָּל בָּעוֹלָם. לֹא יָדַעְתִּי מָה אֲנִי עוֹשֶׂה עִם מַה שֶּׁקָּרָה לִי. חַשְׁתִּי שִׂנְאָה גְּדוֹלָה. כַּעַס עָצוּם עַל הָאִישׁ שֶׁהִתְעַלֵּל בִּי כָּכָה, וּפָצַע אֶת נַפְשִׁי בִּפְנֵי הָעוֹבְדִים שֶׁלִּי וּבִפְנֵי כָּל הַקָּהָל. לְפֶתַע עָלָה רַעְיוֹן בְּמֹחִי. בֵּין צֶוֶת הַפְּקִידוֹת הָיְתָה אַחַת שֶׁלֹּא זָכְתָה לִפְרִי בֶּטֶן כְּבָר שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנִים. מַה לֹּא עָשִׂינוּ לְמַעֲנָהּ, חִלַּקְנוּ בֵּינֵינוּ סִפְרֵי תְּהִלִּים וְקִבַּלְנוּ עַל עַצְמֵנוּ קַבָּלוֹת רוּחָנִיּוֹת, אַךְ דָּבָר לֹא קָרָה. מָצָאתִי אֶת עַצְמִי קוֹרֵא בְּהִתְרַגְּשׁוּת: "אֲנִי מוֹחֵל לָאִישׁ הַזֶּה, וּמַקְדִּישׁ אֶת כָּל מַה שֶּׁעָבַרְתִּי כְּדֵי שֶׁ..." כָּאן נָקַבְתִּי בְּשֵׁם הָעוֹבֶדֶת וּבְשֵׁם אִמָּהּ, שֶׁהִיא וּבַעְלָהּ יִזְכּוּ לִפְרִי בֶּטֶן בִּמְהֵרָה.

בְּאֹרַח מוּזָר זֶה הֵקֵל עָלַי. סִיַּמְנוּ אֶת הָעֲבוֹדָה וְהָלַכְנוּ הַבַּיְתָה. בְּאוֹתוֹ לַיְלָה לֹא יָשַׁנְתִּי. הַמִּלִּים הַקָּשׁוֹת שֶׁאָמַר הָאִישׁ חָרְכוּ אֶת נִשְׁמָתִי, וְגָרְמוּ לִי מִפַּעַם לְפַעַם לְפֶרֶץ דְּמָעוֹת.

הַבֹּקֶר הִגִּיעַ, יָצָאתִי לַתְּפִלָּה וּמִשָּׁם לַסְּנִיף. הָעוֹבְדִים פָּתְחוּ אֶשְׁנַבִּים, חֲצִי שָׁעָה עָבְרָה וּלְפֶתַע פָּרַץ לַסְּנִיף הָאִישׁ הַמַּעֲלִיב וְהַפּוֹגֵעַ מֵאֶתְמוֹל. כֻּלָּם נִתְקְפוּ בְּהֶלֶם. וּמַה הוּא עוֹשֶׂה אִם לֹא נִגָּשׁ אֵלַי, לוֹחֵץ אֶת יָדַי, מְחַבֵּק אוֹתִי בְּחֹם וְאוֹמֵר לִי: "אֲנִי רוֹצֶה לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ סְלִיחָה וּמְחִילָה עַל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי לְךָ אֶתְמוֹל".

לֹא הֵבַנְתִּי מֶה עָבַר עָלָיו, וְכֵיצַד שִׁנָּה אֶת עוֹרוֹ תּוֹךְ כַּמָּה שָׁעוֹת. "אַתָּה לֹא תַּאֲמִין", אָמַר, "בְּעֵרֶךְ בַּזְּמַן שֶׁחָמִי הָיָה צָרִיךְ לָקַחַת אֶת כַּסְפֵּי הַהַפְקָדָה בְּמֶקְסִיקוֹ, אֵרְעָה רְעִידַת אֲדָמָה בְּעָצְמָה שֶׁל 1.7 בְּסֻלַּם רִיכְטֶר. עַשְׂרוֹת בִּנְיָנִים קָרְסוּ וּבֵינֵיהֶם בִּנְיַן הַמִּשְׂרָדִים שֶׁהוּא הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת בּוֹ, כְּדֵי לָקַחַת אֶת הַהַפְקָדָה שֶׁלִּי, כַּמּוּבָן אִם הִיא הָיְתָה מִתְרַחֶשֶׁת. מֵאוֹת אֲנָשִׁים נֶהֶרְגוּ בָּאֵזוֹר הַזֶּה. אֲנִי הִתְרַגַּזְתִּי עָלֶיךָ, בְּשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִכֵּב אֶת הַהַפְקָדָה כְּדֵי שֶׁחַיֵּי חָמִי יִנָּצְלוּ! אֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ כָּל כָּךְ בְּמַה שֶּׁעָשִׂיתִי. אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֵינְךָ יָכוֹל לִמְחֹל עַל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי לְךָ אֶתְמוֹל, וְגַם אֵין לִי דֶּרֶךְ לְתַקֵּן, כִּי הָיָה כָּאן קָהָל גָּדוֹל, אֲבָל אֲנִי מוּכָן לַעֲמֹד כָּאן וּלְבַקֵּשׁ מִמְּךָ בִּפְנֵי כָּל אֶחָד וְאֶחָד סְלִיחָה וּמְחִילָה, רַק בְּבַקָּשָׁה תִּמְחֹל לִי!!"

שָׁתַקְתִּי. לֹא הִצְלַחְתִּי לְהוֹצִיא הֶגֶה מִפִּי. "זֶה בְּסֵדֶר, הוּא כְּבָר מָחַל לְךָ", אָמַר אַחַד מֵהָעוֹבְדִים שֶׁלִּי. "מָה???"

"אֶתְמוֹל כְּשֶׁיָּצָאתָ, הוּא הוֹדִיעַ שֶׁהוּא מוֹחֵל לְךָ עַל כָּל הַפְּגִיעוֹת וְהַהַשְׁפָּלוֹת הַלָּלוּ, וּבִלְבַד שֶׁאַחַת מֵהָעוֹבְדוֹת כָּאן תִּפָּקֵד לְאַחַר תְּרֵיסַר שָׁנִים לְלֹא יְלָדִים".

הָאִישׁ הִבִּיט בִּי, חֲסַר מִלִּים. וּפִתְאֹם הוּא הִתְחִיל לִבְכּוֹת בְּכִי גָּדוֹל וְנוֹרָא, מַמָּשׁ קוֹרֵעַ לֵב. "אֵיזֶה רָשָׁע אֲנִי!" הוּא צָעַד לְכִוּוּן הַיְצִיאָה, וּלְפֶתַע, לְיַד הַדֶּלֶת הִסְתּוֹבֵב וְאָמַר: "אַתָּה לִמַּדְתָּ אוֹתִי שִׁעוּר לְכָל הַחַיִּים", וְהָלַךְ.

לֹא תַּאֲמִינוּ, אֲבָל תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים וָחֵצִי בְּדִיּוּק לְאַחַר הַמִּקְרֶה הַזֶּה, נוֹלְדָה לַפְּקִידָה שֶׁלִּי בַּת. כֵּן, זוֹ שֶׁהָיְתָה חֲשׂוּכַת יְלָדִים בְּמֶשֶׁךְ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנִים, וְאֵין אֲפִלּוּ אֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ בִּזְכוּת מָה הִתְרַחֵשׁ הַנֵּס הַזֶּה. (מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים)

	דברים תשפ"ד
	הַמִּתְפַּלֵּל בְּסֵפֶר זֶה – יִשְׁמַע ה' לִתְפִלּוֹתָיו
	מֵעוֹלָם לֹא פָּגַשְׁתִּי בְּבֶן אָדָם אַלִּים מִלּוּלִית כָּל כָּךְ! "וִהְיִיתֶם נְקִיִּים מֵה' וּמִיִּשְׂרָאֵל" (לב-כב) הָ"אוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ עָמַד עַל סֵדֶר הַכָּתוּב: קֹדֶם עַל הָאָדָם לָצֵאת יְדֵי הַמָּקוֹם, וְלִהְיוֹת נָקִי מֵה', וְרַק לְאַחַר מִכֵּן לִהְיוֹת נָקִי מִיִּשְׂרָאֵל. הָרָצוֹן לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת אֵינוֹ דּוֹחֶה שׁוּם אִסּוּר שֶׁבַּתּוֹרָה חָלִילָה! וְעַל כָּךְ נֶאֱמַר בִּתְחִלַּת הַתּוֹרָה: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ". לְהַשְׁמִיעֵנוּ אֶת סֵדֶר הַקְּדִימֻיּוֹת: קֹדֶם עָלֵינוּ לִהְיוֹת מֻשְׁלָמִים בָּעִנְיָנִים הַשְּׁמֵימִיִּים, וְרַק לְאַחַר מִכֵּן בָּעִנְיָנִים הָאַרְצִיִּים, וְלֹא לְהֶפֶךְ! אֲנִי מְנַהֵל סְנִיף דֹּאַר כְּבָר עָשׂוֹר שָׁנִים. אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁלֹּא קָשֶׁה לְהַסְבִּיר מַה דּוֹרֵשׁ הַתַּפְקִיד הַזֶּה. מְדֻבָּר בְּתַפְקִיד קָשֶׁה וְתוֹבְעָנִי, עִם הֲמוֹן לַחַץ וּמַצָּב מַתְמִיד שֶׁל מַחְסוֹר בְּכֹחַ אָדָם וּבִזְמַן, כְּשֶׁהַדָּבָר הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר הוּא עֲמִידָה בְּלוּחַ זְמַנִּים... בִּשְׁעַת צָהֳרַיִם, בְּאַחַד הַיָּמִים, הִגִּיעַ לָקוֹחַ וּבִקֵּשׁ לְבַצֵּעַ הַעֲבָרָה שֶׁל חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים דּוֹלָר לְמֶקְסִיקוֹ, לְחָמִיו שֶׁזָּקוּק לַכֶּסֶף. הַפְּקִידָה נִסְּתָה לְבַצֵּעַ אֶת הַהַעֲבָרָה, אַךְ מִסְתַּבֵּר שֶׁהָיְתָה תַּקָּלָה בַּמַּחְשְׁבִים וְהַהַעֲבָרָה נִתְקְעָה. וּבֵינְתַיִם הַקָּהָל בַּסְּנִיף הִמְשִׁיךְ לְהִצְטַבֵּר, אֲנָשִׁים רוֹטְנִים, מְמַהֲרִים, לְחוּצִים... לְאַחַר כַּמָּה נִסְיוֹנוֹת הוֹרֵיתִי לַפְּקִידָה שֶׁתַּנִּיחַ לָזֶה וְתַמְשִׁיךְ לְקַבֵּל קָהָל בְּעִנְיָנִים אֲחֵרִים. אָמַר לִי הָאִישׁ: "רֶגַע, אֲבָל אֲנִי בַּתּוֹר". הֵשַׁבְתִּי לוֹ: "נָכוֹן, אֲבָל יֵשׁ בְּעָיָה וְאֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לְעַכֵּב אֶת כֻּלָּם". הָאִישׁ הֵרִים אֶת קוֹלוֹ וְאָמַר לִי: "זֶה לֹא בְּסֵדֶר מַה שֶּׁאַתָּה עוֹשֶׂה". נִסִּיתִי לִהְיוֹת אָדִיב וְאָמַרְתִּי לוֹ: "תָּבִין אֲדוֹנִי, יֵשׁ אֲנָשִׁים נוֹסָפִים שֶׁצְּרִיכִים אֶת הַשֵּׁרוּת שֶׁל הַפְּקִידָה, וְהַהַעֲבָרָה שֶׁלְּךָ מִמֵּילָא אֵינָהּ מַצְלִיחָה לְהִתְבַּצֵּעַ. תַּמְתִּין כַּמָּה דַּקּוֹת, וַאֲנִי מַבְטִיחַ לְךָ שֶׁנְּנַסֶּה שׁוּב". לְאַחַר כַּמָּה לָקוֹחוֹת הוֹרֵיתִי לַפְּקִידָה שׁוּב לְטַפֵּל בְּעִנְיָנוֹ, אַךְ הַהַעֲבָרָה שׁוּב לֹא הִצְלִיחָה לְהִתְבַּצֵּעַ. נִסִּיתִי לַעֲזֹר, אַךְ הִגִּיעָה אֵלֵינוּ הוֹדָעַת שְׁגִיאָה. הַלָּקוֹחַ הַלָּחוּץ חִיֵּג בֵּינְתַיִם לְחָמִיו, וְשׂוֹחַח עִמּוֹ בְּעִבְרִית בְּקוֹל גָּדוֹל. הוּא הָיָה מְעֻנְיָן שֶׁכֻּלָּם יִשְׁמְעוּ מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ לוֹמַר. "כֵּן, אֲנִי כָּאן בִּסְנִיף הַדֹּאַר הֲכִי גָּרוּעַ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עִם הַמְנַהֵל הֲכִי גָּרוּעַ בָּאָרֶץ. עוֹד לֹא רָאִיתִי בֶּן אָדָם כָּל כָּךְ לֹא מִקְצוֹעִי", הוּא אָמַר, כְּשֶׁכָּל הָעוֹבְדִים וְהַקָּהָל שֶׁהָיוּ בַּסְּנִיף, מַאֲזִינִים. הוּא הִמְשִׁיךְ לְשׂוֹחֵחַ בַּטֶּלֶפוֹן, וְהֵחֵל לְשַׁפֵּר אֶת כִּשּׁוּרֵי הַנְּאוּם שֶׁלּוֹ. הוּא תֵּאֵר לְחָמִיו בְּפֵרוּט מָה אֲנִי עוֹשֶׂה כָּעֵת, כַּמָּה לְאַט אֲנִי עוֹשֶׂה אֶת זֶה, וְאֵיךְ אֲנִי מְנַהֵל אֶת הַסְּנִיף בְּאֹפֶן כְּלָלִי. הָאִישׁ הַזֶּה פָּשׁוּט הִשְׁתַּלֵּחַ בִּי וְהִשְׁפִּיל אוֹתִי לְעֵינֵי כֹּל, וְהוּא יָדַע אֵיךְ לַעֲשׂוֹת זֹאת, הָיְתָה לוֹ לָשׁוֹן חַדָּה וּמְרֻשַּׁעַת. מֵעוֹלָם לֹא פָּגַשְׁתִּי בְּבֶן אָדָם אַלִּים מִלּוּלִית כָּל כָּךְ. הוּא תֵּאֵר אוֹתִי בְּלַעַג וּבְצִינִיּוּת מֻשְׁחֶזֶת, וְגַם יָדַע לְסַפֵּר לָהֶם אֵיךְ זָכִיתִי בְּתַפְקִיד הַמְנַהֵל, בִּגְלַל פְּרוֹטֶקְצְיָה שֶׁל מִישֶׁהוּ שֶׁלֹּא הִצְלִיחַ לִדְחֹף אוֹתִי לְמָקוֹם אַחֵר... אֲנִי מַאֲרִיךְ בְּתֵאוּר הַפְּגִיעָה וְהַהַשְׁפָּלָה כְּדֵי לְשַׁתֵּף אֶתְכֶם מֶה עָבְרָה הַנֶּפֶשׁ שֶׁלִּי בָּרְגָעִים הָאֵלּוּ. אוֹמְרִים שֶׁהַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ הֲרֵי הוּא כְּשׁוֹפֵךְ דָּמִים, וּבְכֵן, אֲנִי חַשְׁתִּי זֹאת עַל בְּשָׂרִי, הֻשְׁפַּלְתִּי בִּפְנֵי קָהָל רָחָב שֶׁלֹּא בָּא לַהֲגַנָּתִי. הִגִּיעָה שְׁעַת הַסְּגִירָה. נֶאֱלַצְתִּי לְהוֹדִיעַ לָאִישׁ שֶׁהַיּוֹם לֹא תִּתְבַּצֵּעַ הַהַעֲבָרָה, וְאִם הוּא מְעֻנְיָן - שֶׁיְּנַסֶּה לָבוֹא מָחָר בַּבֹּקֶר, בְּתִקְוָה שֶׁאָז נַצְלִיחַ. הַתְּגוּבָה שֶׁלּוֹ הָיְתָה אַרְסִית וְקוֹלָנִית. "תִּשְׁכַּח מִזֶּה", אָמַר, "אֲנִי בַּמָּקוֹם הַזֶּה לֹא דּוֹרֵךְ! בְּעֶצֶם אֲנִי חוֹזֵר בִּי, אֲנִי כֵּן אֶדְרֹךְ כָּאן, אַךְ רַק בַּיּוֹם שֶׁכַּף רַגְלְךָ לֹא תִּדְרֹךְ כָּאן. וַאֲנִי מוֹדִיעַ לְךָ שֶׁהַיּוֹם הַזֶּה קָרוֹב מְאֹד. לֹא אָנוּחַ וְלֹא אֶשְׁקֹט עַד שֶׁאַתָּה תָּעוּף מֵהַמָּקוֹם הַזֶּה בְּבֹשֶׁת פָּנִים, וְאִם אֶפְשָׁר, מִ'דֹּאַר יִשְׂרָאֵל' בִּכְלָל. אַתָּה בּוּשָׁה לַמּוֹסָד הַזֶּה. אֲנִי אֶדְאַג שֶׁהַמְמֻנִּים עָלֶיךָ יֵדְעוּ עַל זֶה", וְהָלַךְ. רַק הָעוֹבְדִים נִשְׁאֲרוּ בְּמָקוֹם. הָיְתָה שְׁתִיקָה מְבִיכָה בָּאֲוִיר. כַּמָּה עוֹבְדוֹת בָּכוּ מֵהָעֹמֶס הָרִגְשִׁי שֶׁנָּפַל עֲלֵיהֶן, וַאֲנִי חַשְׁתִּי הָאָדָם הֲכִי מֻשְׁפָּל בָּעוֹלָם. לֹא יָדַעְתִּי מָה אֲנִי עוֹשֶׂה עִם מַה שֶּׁקָּרָה לִי. חַשְׁתִּי שִׂנְאָה גְּדוֹלָה. כַּעַס עָצוּם עַל הָאִישׁ שֶׁהִתְעַלֵּל בִּי כָּכָה, וּפָצַע אֶת נַפְשִׁי בִּפְנֵי הָעוֹבְדִים שֶׁלִּי וּבִפְנֵי כָּל הַקָּהָל. לְפֶתַע עָלָה רַעְיוֹן בְּמֹחִי. בֵּין צֶוֶת הַפְּקִידוֹת הָיְתָה אַחַת שֶׁלֹּא זָכְתָה לִפְרִי בֶּטֶן כְּבָר שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנִים. מַה לֹּא עָשִׂינוּ לְמַעֲנָהּ, חִלַּקְנוּ בֵּינֵינוּ סִפְרֵי תְּהִלִּים וְקִבַּלְנוּ עַל עַצְמֵנוּ קַבָּלוֹת רוּחָנִיּוֹת, אַךְ דָּבָר לֹא קָרָה. מָצָאתִי אֶת עַצְמִי קוֹרֵא בְּהִתְרַגְּשׁוּת: "אֲנִי מוֹחֵל לָאִישׁ הַזֶּה, וּמַקְדִּישׁ אֶת כָּל מַה שֶּׁעָבַרְתִּי כְּדֵי שֶׁ..." כָּאן נָקַבְתִּי בְּשֵׁם הָעוֹבֶדֶת וּבְשֵׁם אִמָּהּ, שֶׁהִיא וּבַעְלָהּ יִזְכּוּ לִפְרִי בֶּטֶן בִּמְהֵרָה. בְּאֹרַח מוּזָר זֶה הֵקֵל עָלַי. סִיַּמְנוּ אֶת הָעֲבוֹדָה וְהָלַכְנוּ הַבַּיְתָה. בְּאוֹתוֹ לַיְלָה לֹא יָשַׁנְתִּי. הַמִּלִּים הַקָּשׁוֹת שֶׁאָמַר הָאִישׁ חָרְכוּ אֶת נִשְׁמָתִי, וְגָרְמוּ לִי מִפַּעַם לְפַעַם לְפֶרֶץ דְּמָעוֹת. הַבֹּקֶר הִגִּיעַ, יָצָאתִי לַתְּפִלָּה וּמִשָּׁם לַסְּנִיף. הָעוֹבְדִים פָּתְחוּ אֶשְׁנַבִּים, חֲצִי שָׁעָה עָבְרָה וּלְפֶתַע פָּרַץ לַסְּנִיף הָאִישׁ הַמַּעֲלִיב וְהַפּוֹגֵעַ מֵאֶתְמוֹל. כֻּלָּם נִתְקְפוּ בְּהֶלֶם. וּמַה הוּא עוֹשֶׂה אִם לֹא נִגָּשׁ אֵלַי, לוֹחֵץ אֶת יָדַי, מְחַבֵּק אוֹתִי בְּחֹם וְאוֹמֵר לִי: "אֲנִי רוֹצֶה לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ סְלִיחָה וּמְחִילָה עַל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי לְךָ אֶתְמוֹל". לֹא הֵבַנְתִּי מֶה עָבַר עָלָיו, וְכֵיצַד שִׁנָּה אֶת עוֹרוֹ תּוֹךְ כַּמָּה שָׁעוֹת. "אַתָּה לֹא תַּאֲמִין", אָמַר, "בְּעֵרֶךְ בַּזְּמַן שֶׁחָמִי הָיָה צָרִיךְ לָקַחַת אֶת כַּסְפֵּי הַהַפְקָדָה בְּמֶקְסִיקוֹ, אֵרְעָה רְעִידַת אֲדָמָה בְּעָצְמָה שֶׁל 1.7 בְּסֻלַּם רִיכְטֶר. עַשְׂרוֹת בִּנְיָנִים קָרְסוּ וּבֵינֵיהֶם בִּנְיַן הַמִּשְׂרָדִים שֶׁהוּא הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת בּוֹ, כְּדֵי לָקַחַת אֶת הַהַפְקָדָה שֶׁלִּי, כַּמּוּבָן אִם הִיא הָיְתָה מִתְרַחֶשֶׁת. מֵאוֹת אֲנָשִׁים נֶהֶרְגוּ בָּאֵזוֹר הַזֶּה. אֲנִי הִתְרַגַּזְתִּי עָלֶיךָ, בְּשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִכֵּב אֶת הַהַפְקָדָה כְּדֵי שֶׁחַיֵּי חָמִי יִנָּצְלוּ! אֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ כָּל כָּךְ בְּמַה שֶּׁעָשִׂיתִי. אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֵינְךָ יָכוֹל לִמְחֹל עַל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי לְךָ אֶתְמוֹל, וְגַם אֵין לִי דֶּרֶךְ לְתַקֵּן, כִּי הָיָה כָּאן קָהָל גָּדוֹל, אֲבָל אֲנִי מוּכָן לַעֲמֹד כָּאן וּלְבַקֵּשׁ מִמְּךָ בִּפְנֵי כָּל אֶחָד וְאֶחָד סְלִיחָה וּמְחִילָה, רַק בְּבַקָּשָׁה תִּמְחֹל לִי!!" שָׁתַקְתִּי. לֹא הִצְלַחְתִּי לְהוֹצִיא הֶגֶה מִפִּי. "זֶה בְּסֵדֶר, הוּא כְּבָר מָחַל לְךָ", אָמַר אַחַד מֵהָעוֹבְדִים שֶׁלִּי. "מָה???" "אֶתְמוֹל כְּשֶׁיָּצָאתָ, הוּא הוֹדִיעַ שֶׁהוּא מוֹחֵל לְךָ עַל כָּל הַפְּגִיעוֹת וְהַהַשְׁפָּלוֹת הַלָּלוּ, וּבִלְבַד שֶׁאַחַת מֵהָעוֹבְדוֹת כָּאן תִּפָּקֵד לְאַחַר תְּרֵיסַר שָׁנִים לְלֹא יְלָדִים". הָאִישׁ הִבִּיט בִּי, חֲסַר מִלִּים. וּפִתְאֹם הוּא הִתְחִיל לִבְכּוֹת בְּכִי גָּדוֹל וְנוֹרָא, מַמָּשׁ קוֹרֵעַ לֵב. "אֵיזֶה רָשָׁע אֲנִי!" הוּא צָעַד לְכִוּוּן הַיְצִיאָה, וּלְפֶתַע, לְיַד הַדֶּלֶת הִסְתּוֹבֵב וְאָמַר: "אַתָּה לִמַּדְתָּ אוֹתִי שִׁעוּר לְכָל הַחַיִּים", וְהָלַךְ. לֹא תַּאֲמִינוּ, אֲבָל תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים וָחֵצִי בְּדִיּוּק לְאַחַר הַמִּקְרֶה הַזֶּה, נוֹלְדָה לַפְּקִידָה שֶׁלִּי בַּת. כֵּן, זוֹ שֶׁהָיְתָה חֲשׂוּכַת יְלָדִים בְּמֶשֶׁךְ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנִים, וְאֵין אֲפִלּוּ אֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ בִּזְכוּת מָה הִתְרַחֵשׁ הַנֵּס הַזֶּה. (מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים)