Otzarot-Article

"וַיֵּלֵךְ מֹשֶׁה" (לא-א) הַשַּׁבָּת שַׁבַּת תְּשׁוּבָה, נָהוּג שֶׁהֶחָכָם דּוֹרֵשׁ בִּפְנֵי הַקָּהָל. וּכְבָר אָמְרוּ חֲזַ"ל: בְּשָׁעָה שֶׁהֶחָכָם יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ, וְעוֹנִים אַחֲרָיו: "יְהֵא שְׁמֵיהּ הַגָּדוֹל מְבֹרָךְ", אֲפִלּוּ יֵשׁ לָהֶם שְׁטַר גְּזֵרוֹת שֶׁל מֵאָה שָׁנָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹחֵל לָהֶם! כַּמָּה יֵשׁ לְהוֹקִיר אֶת הַקַּדִּישׁ אַחַר הַדְּרָשָׁה, וְלַעֲנוֹת "אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּה", בְּכַוָּנָה!

אֲבָל אֵין לְחָכָם לְהִסְתַּפֵּק בַּדְּרָשָׁה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. בְּפָרָשָׁתֵנוּ קָרָאנוּ: "וַיֵּלֵךְ מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל". וּפֵרֵשׁ בַּ"כְּלִי יָקָר": שֶׁרָצָה מֹשֶׁה לְזָרְזָם עַל הַתְּשׁוּבָה. וּלְפִי שֶׁאֵין אָדָם רוֹאֶה חוֹבָה לְעַצְמוֹ, עַל כֵּן אָמַר "וַיֵּלֵךְ מֹשֶׁה", הָלַךְ מֵאֹהֶל לְאֹהֶל, לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, וְהָיָה מְדַבֵּר עַל לִבּוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הַיְנוּ עִנְיְנֵי הַתְּשׁוּבָה הַתְּלוּיָה בַּדִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה'!" (הוֹשֵׁע יד-ג)

כָּךְ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הָרַעְיָא מְהֵיְמְנָא, וְכָךְ שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא: "וְהָלַךְ מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה וְסָבַב בֵּית אֵ-ל וְהַגִּלְגָּל וְהַמִּצְפָּה, וְשָׁפַט אֶת יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הַמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה" (שְׁמוּאֵל א ז-טז).

וְאָמְרוּ (בְּתָנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ, יא): "אוֹתָם שִׁבְעִים אֶלֶף שֶׁנֶּהֶרְגוּ בְּגִבְעַת בִּנְיָמִין בְּמַעֲשֵׂה פִּילֶגֶשׁ בַּגִּבְעָה (סוֹף סֵפֶר שׁוֹפְטִים), מִפְּנֵי מָה נֶהֶרְגוּ? לְפִי שֶׁהָיָה לָהֶם לַסַּנְהֶדְרִין לִקְשֹׁר חֲבָלִים שֶׁל בַּרְזֶל בְּמָתְנֵיהֶם וּלְהַגְבִּיהַּ בִּגְדֵיהֶם לְמַעְלָה מֵאַרְכֻּבּוֹתֵיהֶם וּלְסוֹבֵב בְּכָל עַיְרוֹת יִשְׂרָאֵל, יוֹם אֶחָד לְלָכִישׁ יוֹם אֶחָד לְבֵית אֵ-ל, יוֹם אֶחָד לְחֶבְרוֹן יוֹם אֶחָד לִירוּשָׁלַיִם, וְכֵן בְּכָל מְקוֹמוֹת יִשְׂרָאֵל, וִילַמְּדוּ אֶת יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּדֵּל וְיִתְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָמוֹת כֻּלָּן שֶׁבָּרָא מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ!"

מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה מֶלֶךְ, שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא הָיָה מֶלֶךְ, וְעַל כָּל אָדָם אָמְרוּ: שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד מֶלֶךְ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (אֶסְתֵּר א-כב) "לִהְיוֹת כָּל אִישׁ שׂוֹרֵר בְּבֵיתוֹ". וְאֵין דַּי בְּכָךְ שֶׁהַהוֹרִים מְשַׁדְּרִים מְסָרִים וּמַנְחִים הַנְחָיוֹת. הֲרֵי גַּם לְגַבֵּי הַצֶּאֱצָאִים שָׁרִיר הַכְּלָל שֶׁאֵין אָדָם רוֹאֶה חוֹבָה לְעַצְמוֹ, וְיֵשׁ לְהַדְרִיךְ כָּל אֶחָד מֵהֶם בְּאֹפֶן אִישִׁי, לְכַוֵּן וּלְהוֹרוֹת דֶּרֶךְ, בִּבְחִינַת: "וַיֵּלֵךְ מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל". לְהַשְׁגִּיחַ שֶׁהַהַנְחָיוֹת מְבֻצָּעוֹת, לִרְאוֹת שֶׁהוּבְנוּ כָּרָאוּי וּמְיֻשָּׂמוֹת כַּהֲלָכָה. לְפַקֵּחַ מִקָּרוֹב וּלְהוֹרוֹת אִישִׁית, "כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּדֵּל וְיִתְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָמוֹת כֻּלָּן שֶׁבָּרָא" – וְכָל אֶחָד וְאֶחָד עוֹלָם מָלֵא הוּא, שֶׁשְּׁמוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא מִתְגַּדֵּל וּמִתְקַדֵּשׁ בּוֹ!

וּמְקֻבָּל בְּיָדֵינוּ שֶׁבְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יֵשׁ דִּין כָּפוּל, עַל כָּל אָדָם בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְעַד כַּמָּה "הָרַבִּים צְרִיכִים לוֹ" וְיֵשׁ לְזַכּוֹתוֹ וּלְהַנְחִילוֹ שָׁנָה טוֹבָה כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְמַלֵּא שְׁלִיחוּתוֹ בְּהַצְלָחָה. וְאָמְרוּ שֶׁהַמֶּלֶךְ נִדּוֹן בְּהֶאָרַת פָּנִים מְיֻחֶדֶת, בְּמִדַּת רַחֲמִים מְיֻחֶדֶת, "מִקַּמֵּי דְּלִיפוּשׁ חֲרוֹן אַף", לִפְנֵי שֶׁתִּרְבֶּה מִדַּת הַדִּין. וּכְשֶׁהַהוֹרִים מְמַלְּאִים יִעוּדָם וּמַגְשִׁימִים שְׁלִיחוּתָם בְּשִׂימַת עַיִן פַּרְטָנִית עַל צֶאֶצְאֵיהֶם, זַכָּאִים יִהְיוּ לְמִדַּת הַחֶסֶד שֶׁל הַמְּלָכִים וְיִפְעֲלוּ שְׁנַת מִלּוּי מִשְׁאֲלוֹת הַלֵּב עֲבוּרָם וַעֲבוּר כָּל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	דברים תשפ"ד
	לִזְכֹּר מִי הוּא "בַּעַל הַבַּיִת" הָאֲמִתִּי
	"וַיֵּלֵךְ מֹשֶׁה" (לא-א) הַשַּׁבָּת שַׁבַּת תְּשׁוּבָה, נָהוּג שֶׁהֶחָכָם דּוֹרֵשׁ בִּפְנֵי הַקָּהָל. וּכְבָר אָמְרוּ חֲזַ"ל: בְּשָׁעָה שֶׁהֶחָכָם יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ, וְעוֹנִים אַחֲרָיו: "יְהֵא שְׁמֵיהּ הַגָּדוֹל מְבֹרָךְ", אֲפִלּוּ יֵשׁ לָהֶם שְׁטַר גְּזֵרוֹת שֶׁל מֵאָה שָׁנָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹחֵל לָהֶם! כַּמָּה יֵשׁ לְהוֹקִיר אֶת הַקַּדִּישׁ אַחַר הַדְּרָשָׁה, וְלַעֲנוֹת "אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּה", בְּכַוָּנָה! אֲבָל אֵין לְחָכָם לְהִסְתַּפֵּק בַּדְּרָשָׁה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. בְּפָרָשָׁתֵנוּ קָרָאנוּ: "וַיֵּלֵךְ מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל". וּפֵרֵשׁ בַּ"כְּלִי יָקָר": שֶׁרָצָה מֹשֶׁה לְזָרְזָם עַל הַתְּשׁוּבָה. וּלְפִי שֶׁאֵין אָדָם רוֹאֶה חוֹבָה לְעַצְמוֹ, עַל כֵּן אָמַר "וַיֵּלֵךְ מֹשֶׁה", הָלַךְ מֵאֹהֶל לְאֹהֶל, לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, וְהָיָה מְדַבֵּר עַל לִבּוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הַיְנוּ עִנְיְנֵי הַתְּשׁוּבָה הַתְּלוּיָה בַּדִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה'!" (הוֹשֵׁע יד-ג) כָּךְ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הָרַעְיָא מְהֵיְמְנָא, וְכָךְ שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא: "וְהָלַךְ מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה וְסָבַב בֵּית אֵ-ל וְהַגִּלְגָּל וְהַמִּצְפָּה, וְשָׁפַט אֶת יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הַמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה" (שְׁמוּאֵל א ז-טז). וְאָמְרוּ (בְּתָנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ, יא): "אוֹתָם שִׁבְעִים אֶלֶף שֶׁנֶּהֶרְגוּ בְּגִבְעַת בִּנְיָמִין בְּמַעֲשֵׂה פִּילֶגֶשׁ בַּגִּבְעָה (סוֹף סֵפֶר שׁוֹפְטִים), מִפְּנֵי מָה נֶהֶרְגוּ? לְפִי שֶׁהָיָה לָהֶם לַסַּנְהֶדְרִין לִקְשֹׁר חֲבָלִים שֶׁל בַּרְזֶל בְּמָתְנֵיהֶם וּלְהַגְבִּיהַּ בִּגְדֵיהֶם לְמַעְלָה מֵאַרְכֻּבּוֹתֵיהֶם וּלְסוֹבֵב בְּכָל עַיְרוֹת יִשְׂרָאֵל, יוֹם אֶחָד לְלָכִישׁ יוֹם אֶחָד לְבֵית אֵ-ל, יוֹם אֶחָד לְחֶבְרוֹן יוֹם אֶחָד לִירוּשָׁלַיִם, וְכֵן בְּכָל מְקוֹמוֹת יִשְׂרָאֵל, וִילַמְּדוּ אֶת יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּדֵּל וְיִתְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָמוֹת כֻּלָּן שֶׁבָּרָא מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ!" מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה מֶלֶךְ, שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא הָיָה מֶלֶךְ, וְעַל כָּל אָדָם אָמְרוּ: שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד מֶלֶךְ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (אֶסְתֵּר א-כב) "לִהְיוֹת כָּל אִישׁ שׂוֹרֵר בְּבֵיתוֹ". וְאֵין דַּי בְּכָךְ שֶׁהַהוֹרִים מְשַׁדְּרִים מְסָרִים וּמַנְחִים הַנְחָיוֹת. הֲרֵי גַּם לְגַבֵּי הַצֶּאֱצָאִים שָׁרִיר הַכְּלָל שֶׁאֵין אָדָם רוֹאֶה חוֹבָה לְעַצְמוֹ, וְיֵשׁ לְהַדְרִיךְ כָּל אֶחָד מֵהֶם בְּאֹפֶן אִישִׁי, לְכַוֵּן וּלְהוֹרוֹת דֶּרֶךְ, בִּבְחִינַת: "וַיֵּלֵךְ מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל". לְהַשְׁגִּיחַ שֶׁהַהַנְחָיוֹת מְבֻצָּעוֹת, לִרְאוֹת שֶׁהוּבְנוּ כָּרָאוּי וּמְיֻשָּׂמוֹת כַּהֲלָכָה. לְפַקֵּחַ מִקָּרוֹב וּלְהוֹרוֹת אִישִׁית, "כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּדֵּל וְיִתְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָמוֹת כֻּלָּן שֶׁבָּרָא" – וְכָל אֶחָד וְאֶחָד עוֹלָם מָלֵא הוּא, שֶׁשְּׁמוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא מִתְגַּדֵּל וּמִתְקַדֵּשׁ בּוֹ! וּמְקֻבָּל בְּיָדֵינוּ שֶׁבְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יֵשׁ דִּין כָּפוּל, עַל כָּל אָדָם בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְעַד כַּמָּה "הָרַבִּים צְרִיכִים לוֹ" וְיֵשׁ לְזַכּוֹתוֹ וּלְהַנְחִילוֹ שָׁנָה טוֹבָה כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְמַלֵּא שְׁלִיחוּתוֹ בְּהַצְלָחָה. וְאָמְרוּ שֶׁהַמֶּלֶךְ נִדּוֹן בְּהֶאָרַת פָּנִים מְיֻחֶדֶת, בְּמִדַּת רַחֲמִים מְיֻחֶדֶת, "מִקַּמֵּי דְּלִיפוּשׁ חֲרוֹן אַף", לִפְנֵי שֶׁתִּרְבֶּה מִדַּת הַדִּין. וּכְשֶׁהַהוֹרִים מְמַלְּאִים יִעוּדָם וּמַגְשִׁימִים שְׁלִיחוּתָם בְּשִׂימַת עַיִן פַּרְטָנִית עַל צֶאֶצְאֵיהֶם, זַכָּאִים יִהְיוּ לְמִדַּת הַחֶסֶד שֶׁל הַמְּלָכִים וְיִפְעֲלוּ שְׁנַת מִלּוּי מִשְׁאֲלוֹת הַלֵּב עֲבוּרָם וַעֲבוּר כָּל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)