Otzarot-Article

סְגֻלָּה בְּדוּקָה לַאֲרִיכוּת יָמִים

"וַיִּקַּח קֹרַח" (טז-א) גְּדוֹל הַדּוֹר בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, מְזַכֶּה הָרַבִּים הַצַּדִּיק רַבִּי יְהוּדָה יוֹסֵפִי, סִפֵּר בְּאַחַת מִדְּרָשׁוֹתָיו:

מְנַהֵל הַ"בִּטּוּחַ לְאֻמִּי" הִתְבּוֹנֵן יוֹם אֶחָד בַּנְּתוּנִים שֶׁהָיוּ רְשׁוּמִים בַּמַּחְשֵׁב, וְהִבְחִין שֶׁיֵּשׁ יְהוּדִי יָשִׁישׁ בִּ"בְנֵי בְּרַק", שֶׁהִגִּיעַ כְּבָר לְגִיל מֵאָה. הוּא הִסְתַּקְרֵן, וְהָלַךְ לְבַקְּרוֹ כְּדֵי לִתְהוֹת עַל מַצָּבוֹ.

הוּא הִגִּיעַ אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל פּוֹסֵק הַדּוֹר, הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁמוּאֵל הַלֵּוִי ווֹאזְנֵר זַצַ"ל, וְרָאָה לְפָנָיו יְהוּדִי הֲדוּר פָּנִים, בַּעַל שֵׂכֶל חָרִיף, הוֹלֵךְ זָקוּף לְלֹא מַקֵּל הֲלִיכָה וַאֲפִלּוּ לְלֹא מִשְׁקָפַיִם. מְנַהֵל הַ"בִּטּוּחַ לְאֻמִּי" נִדְהַם לְמַרְאֵה עֵינָיו, הֲרֵי רֹב רֻבָּם שֶׁל הַקְּשִׁישִׁים שֶׁהוּא מַכִּיר בְּגִיל זֶה, נִמְצָאִים בְּמַחְלָקוֹת סִעוּדִיּוֹת, וּבַמִּקְרֶה הַטּוֹב - נִמְצָאִים בְּבֵיתָם עִם עוֹבֵד פִילִיפִּינִי צָמוּד.

"כֵּיצַד זָכִיתָ לַאֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים בִּבְרִיאוּת טוֹבָה כָּל כָּךְ?" שָׁאַל הַמְנַהֵל אֶת הָרַב בְּתַדְהֵמָה.

אֶעֱנֶה לְךָ בְּמָשָׁל – אָמַר הָרַב. הָאַרְיֵה, מֶלֶךְ הַחַיּוֹת, רָאָה בַּדֶּרֶךְ נְבֵלָה וְאָכַל אוֹתָהּ, אַךְ הִרְגִּישׁ לְאַחַר מִכֵּן שֶׁרֵיחַ לֹא טוֹב יוֹצֵא מִפִּיו, וְלֹא הֵבִין מַדּוּעַ. בִּרְאוֹתוֹ אֶת הַחֲמוֹר, שָׁאַל אוֹתוֹ: "תַּגִּיד לִי, אַתָּה מֵרִיחַ מִפִּי רֵיחַ מוּזָר?"

"כֵּן, הַפֶּה שֶׁלְּךָ מַסְרִיחַ!" עָנָה הַחֲמוֹר.

"אֵינְךָ מִתְבַּיֵּשׁ?! כָּכָה לְדַבֵּר אֶל הַמֶּלֶךְ?!" זָעַק הָאֲרִי וּמִיָּד טָרַף אֶת הַחֲמוֹר חַי...

פָּנָה הַמֶּלֶךְ לְכִבְשָׂה שֶׁרָאֲתָה אֶת כָּל הַנַּעֲשֶׂה, וְשָׁאַל אוֹתָהּ: "הַאִם אַתְּ מְרִיחָה רֵיחַ רַע מִפִּי?"

רָעֲדָה הַכִּבְשָׂה מִפַּחַד וְעָנְתָה: "לֹא, כְּבוֹד הַמֶּלֶךְ, הַפֶּה שֶׁלְּךָ מָלֵא בְּרֵיחַ שֶׁל שׁוֹשַׁנִּים!"

כָּעַס הָאַרְיֵה עַל כָּךְ שֶׁהִיא מְשַׁקֶּרֶת, וּבָלַע גַּם אוֹתָהּ.

הִמְשִׁיךְ הָאַרְיֵה לִצְעֹד בַּיַּעַר עַד שֶׁפָּגַשׁ אֶת הַשּׁוּעָל וְשָׁאַל אוֹתוֹ: "תַּגִּיד לִי, הַאִם אַתָּה מֵרִיחַ רֵיחַ מוּזָר מִפִּי?"

עָנָה הַשּׁוּעָל: "יִסְלַח לִי אֲדוֹנִי מַלְכִּי, אֲבָל הָאַף שֶׁלִּי סָתוּם, וְלָכֵן אֵינִי מַצְלִיחַ לְהָרִיחַ כְּלוּם"...

שָׂח הָרַב וְאָמַר: "אֲנִי גָּר בִּבְנֵי בְּרַק כְּבָר לְמַעְלָה מִשִּׁשִּׁים שָׁנָה. מַחֲלוֹקוֹת רַבּוֹת הָיוּ כָּאן בָּעִיר, וְכָל פַּעַם שֶׁנִּסּוּ לְעָרֵב אוֹתִי בְּמַחֲלֹקֶת כְּדֵי שֶׁאֶתְפֹּס צַד מְסֻיָּם, אָמַרְתִּי לָהֶם שֶׁהָ'אַף שֶׁלִּי סָתוּם'... אוּלַי זוֹ הַסִּבָּה שֶׁזָּכִיתִי לַאֲרִיכוּת יָמִים. הַמַּחֲלֹקֶת מְסֻכֶּנֶת עַד לִמְאֹד!" וּכְבָר דָּרְשׁוּ בַּעֲלֵי רְשׁוּמוֹת שֶׁאִם מְחַלְּקִים אֶת הַמִּלָּה "מַחֲלֹקֶת", מְקַבְּלִים: "חֵלֶק – מָוֶת".

יֵשׁ גַּם מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא חִיּוּבִית: מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם.

בְּסֵפֶר "עֹשֵׂה פֶלֶא", מוּבָא מַעֲשֶׂה נִפְלָא עַל רַב חָכָם שֶׁעָשָׂה מַחֲלֹקֶת כְּדֵי לְהָבִיא לִתְפִיסַת גַּנָּבִים. וְכָךְ הָיָה הַמַּעֲשֶׂה:

שְׁנֵי בַּחוּרִים עָבְדוּ בַּעֲבוֹדוֹת מִזְדַּמְּנוֹת וְחָסְכוּ יַחַד עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים זְהוּבִים - סְכוּם גָּדוֹל בִּזְמַנָּם. בְּדַרְכָּם לַעֲשׂוֹת עִסְקָה גְּדוֹלָה שֶׁל קְנִיַּת סְחוֹרָה, הֵם נָסְעוּ בָּרַכֶּבֶת הַתַּחְתִּית. בְּמַהֲלַךְ הַנְּסִיעָה, גִּלּוּ לְפֶתַע שֶׁגָּנְבוּ לָהֶם אֶת הַתִּיק שֶׁבּוֹ הָיָה כָּל הַכֶּסֶף שֶׁחָסְכוּ!

בָּאוּ הַשְּׁנַיִם אֶל הָרַב וְסִפְּרוּ לוֹ עַל הַגְּנֵבָה. הוֹרָה לָהֶם הָרַב לְפַרְסֵם אֶת דְּבַר הַגְּנֵבָה וְלִכְתֹּב שֶׁנִּגְנְבוּ לָהֶם עֶשְׂרִים אֶלֶף זְהוּבִים וְלֹא עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים. "מַדּוּעַ לְשַׁנּוֹת?!" – תָּמְהוּ הַבַּחוּרִים – "הֲרֵי כְּבָר הִתְלוֹנַנּוּ בְּתַחֲנַת הַמִּשְׁטָרָה שֶׁנִּגְנְבוּ לָנוּ רַק עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים זְהוּבִים, וְהַמִּשְׁטָרָה עֲלוּלָה לִרְאוֹת בָּזֶה סְתִירָה לְעֵדוּתֵנוּ".

"אַל תִּשְׁאֲלוּ שְׁאֵלוֹת. אִם הַמִּשְׁטָרָה תִּשְׁאַל מַדּוּעַ שִׁנִּיתֶם - תִּדְבְּקוּ בַּגִּרְסָה שֶׁאָכֵן נִגְנְבוּ מִכֶּם עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים זְהוּבִים. תֹּאמְרוּ לָהֶם, שֶׁהָרַב שֶׁלָּכֶם הוֹרָה לָכֶם לְשַׁנּוֹת אֶת הַסְּכוּם הָאֲמִתִּי. תַּפְנוּ אוֹתָם אֵלַי וַאֲנִי כְּבָר אַסְבִּיר לָהֶם".

הַיְדִיעָה עַל גְּנֵבַת עֶשְׂרִים אֶלֶף הַזְּהוּבִים פֻּרְסְמָה בְּכָל הָעִתּוֹנִים הַמְּקוֹמִיִּים, וְהַמִּשְׁטָרָה קָרְאָה לִשְׁנֵי הַבַּחוּרִים לַחֲקִירָה.

מַהֵר מְאֹד הִגִּיעוּ הַשּׁוֹטְרִים לְבֵית הָרַב וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ, הַאִם הוּא זֶה שֶׁהוֹרָה לָהֶם לְשַׁנּוֹת אֶת הַסְּכוּם שֶׁנִּגְנַב, וְאִם כֵּן, מַדּוּעַ.

הָרַב אָמַר לָהֶם, שֶׁהֵם יְקַבְּלוּ אֶת הַתְּשׁוּבָה בַּיָּמִים הַקְּרוֹבִים מֵעַל דַּפֵּי הָעִתּוֹנִים. הַשּׁוֹטְרִים לֹא אָהֲבוּ אֶת תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל הָרַב, אַךְ הִמְתִּינוּ לַבָּאוֹת.

לְאַחַר כְּשָׁבוּעַ, דֻּוַּח בָּעִתּוֹנִים עַל מְרִיבָה קָשָׁה בֵּין קְבוּצַת עֲבַרְיָנִים שֶׁנִּפְצְעוּ קָשֶׁה וְהוּבְלוּ אֶל בֵּית הַחוֹלִים הַמְּקוֹמִי. רֶקַע הַסִּכְסוּךְ הָיָה: מַחֲלֹקֶת בֵּין הָעֲבַרְיָנִים עַל גְּנֵבָה גְּדוֹלָה שֶׁבֻּצְּעָה בָּרַכֶּבֶת הַתַּחְתִּית. הַמִּשְׁטָרָה הֻזְעֲקָה לַמָּקוֹם וְתָפְסָה אֶת כָּל הַמְעֹרָבִים בַּפָּרָשָׁה. כָּךְ נִתְפְּסָה כְּנוּפְיַת הַגַּנָּבִים שֶׁהִטִּילָה אֶת אֵימָתָהּ עַל צִבּוּר הַנּוֹסְעִים בָּרַכֶּבֶת הַתַּחְתִּית.

הַמִּשְׁטָרָה קִשְּׁרָה בֵּין אֵרוּעַ הַגְּנֵבָה הָאַחֲרוֹן לְבֵין הַכְּנוּפְיָה הַזּוֹ, וּבַחֲקִירָתָם הוֹדוּ הַגַּנָּבִים בַּמַּעֲשֶׂה וְהֶחֱזִירוּ אֶת עֲשֶׂרֶת אַלְפֵי הַזְּהוּבִים שֶׁגָּנְבוּ מִשְּׁנֵי הַבַּחוּרִים. מַה הִתְבָּרֵר?

הַכְּנוּפְיָה הִתְחַלְּקָה לִשְׁתֵּי קְבוּצוֹת בְּתוֹרָנוּת. כַּאֲשֶׁר נוֹדַע לַקְּבוּצָה הַשְּׁנִיָּה עַל יְדֵי אֶמְצְעֵי הַתִּקְשֹׁרֶת שֶׁבְּאוֹתוֹ יוֹם נִגְנְבוּ עֶשְׂרִים אֶלֶף זְהוּבִים וְלֹא עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים זְהוּבִים, כְּמוֹ שֶׁטָּעֲנוּ בְּנֵי הַכְּנוּפְיָה הַשְּׁנִיָּה - הֵם הֵבִינוּ שֶׁבְּנֵי הַקְּבוּצָה שֶׁבִּצְּעָה אֶת הַגְּנֵבָה שִׁקְּרוּ בִּסְכוּם הַגְּנֵבָה וְכָךְ לָקְחוּ לְעַצְמָם נֵתַח גָּדוֹל יוֹתֵר מֵהַגְּנֵבָה. בְּעִקְבוֹת זֹאת פָּרְצָה הַמַּחֲלֹקֶת בֵּינֵיהֶם...

כָּעֵת, הֵבִינוּ חוֹקְרֵי הַמִּשְׁטָרָה אֶת הַתַּרְגִּיל שֶׁתִּכְנֵן הָרַב, וְרָאוּ שֶׁבִּזְכוּת חָכְמָתוֹ נִתְפְּסָה קְבוּצַת הַגַּנָּבִים. חוֹקְרֵי הַמִּשְׁטָרָה הִגִּיעוּ לְבֵיתוֹ שֶׁל הָרַב וְהוֹדוּ לוֹ עַל עֶזְרָתוֹ הַגְּדוֹלָה שֶׁסִּיְּעָה לָהֶם לְהַנִּיחַ יָד עַל קְבוּצַת הַגַּנָּבִים שֶׁחָמְקָה מִידֵיהֶם כְּבָר כַּמָּה חֳדָשִׁים... (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)

	מטות מסעי תשפ"ד
	מֵעוֹלָם לֹא פָּגַשְׁתִּי בְּבֶן אָדָם אַלִּים מִלּוּלִית כָּל כָּךְ!
	סְגֻלָּה בְּדוּקָה לַאֲרִיכוּת יָמִים "וַיִּקַּח קֹרַח" (טז-א) גְּדוֹל הַדּוֹר בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, מְזַכֶּה הָרַבִּים הַצַּדִּיק רַבִּי יְהוּדָה יוֹסֵפִי, סִפֵּר בְּאַחַת מִדְּרָשׁוֹתָיו: מְנַהֵל הַ"בִּטּוּחַ לְאֻמִּי" הִתְבּוֹנֵן יוֹם אֶחָד בַּנְּתוּנִים שֶׁהָיוּ רְשׁוּמִים בַּמַּחְשֵׁב, וְהִבְחִין שֶׁיֵּשׁ יְהוּדִי יָשִׁישׁ בִּ"בְנֵי בְּרַק", שֶׁהִגִּיעַ כְּבָר לְגִיל מֵאָה. הוּא הִסְתַּקְרֵן, וְהָלַךְ לְבַקְּרוֹ כְּדֵי לִתְהוֹת עַל מַצָּבוֹ. הוּא הִגִּיעַ אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל פּוֹסֵק הַדּוֹר, הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁמוּאֵל הַלֵּוִי ווֹאזְנֵר זַצַ"ל, וְרָאָה לְפָנָיו יְהוּדִי הֲדוּר פָּנִים, בַּעַל שֵׂכֶל חָרִיף, הוֹלֵךְ זָקוּף לְלֹא מַקֵּל הֲלִיכָה וַאֲפִלּוּ לְלֹא מִשְׁקָפַיִם. מְנַהֵל הַ"בִּטּוּחַ לְאֻמִּי" נִדְהַם לְמַרְאֵה עֵינָיו, הֲרֵי רֹב רֻבָּם שֶׁל הַקְּשִׁישִׁים שֶׁהוּא מַכִּיר בְּגִיל זֶה, נִמְצָאִים בְּמַחְלָקוֹת סִעוּדִיּוֹת, וּבַמִּקְרֶה הַטּוֹב - נִמְצָאִים בְּבֵיתָם עִם עוֹבֵד פִילִיפִּינִי צָמוּד. "כֵּיצַד זָכִיתָ לַאֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים בִּבְרִיאוּת טוֹבָה כָּל כָּךְ?" שָׁאַל הַמְנַהֵל אֶת הָרַב בְּתַדְהֵמָה. אֶעֱנֶה לְךָ בְּמָשָׁל – אָמַר הָרַב. הָאַרְיֵה, מֶלֶךְ הַחַיּוֹת, רָאָה בַּדֶּרֶךְ נְבֵלָה וְאָכַל אוֹתָהּ, אַךְ הִרְגִּישׁ לְאַחַר מִכֵּן שֶׁרֵיחַ לֹא טוֹב יוֹצֵא מִפִּיו, וְלֹא הֵבִין מַדּוּעַ. בִּרְאוֹתוֹ אֶת הַחֲמוֹר, שָׁאַל אוֹתוֹ: "תַּגִּיד לִי, אַתָּה מֵרִיחַ מִפִּי רֵיחַ מוּזָר?" "כֵּן, הַפֶּה שֶׁלְּךָ מַסְרִיחַ!" עָנָה הַחֲמוֹר. "אֵינְךָ מִתְבַּיֵּשׁ?! כָּכָה לְדַבֵּר אֶל הַמֶּלֶךְ?!" זָעַק הָאֲרִי וּמִיָּד טָרַף אֶת הַחֲמוֹר חַי... פָּנָה הַמֶּלֶךְ לְכִבְשָׂה שֶׁרָאֲתָה אֶת כָּל הַנַּעֲשֶׂה, וְשָׁאַל אוֹתָהּ: "הַאִם אַתְּ מְרִיחָה רֵיחַ רַע מִפִּי?" רָעֲדָה הַכִּבְשָׂה מִפַּחַד וְעָנְתָה: "לֹא, כְּבוֹד הַמֶּלֶךְ, הַפֶּה שֶׁלְּךָ מָלֵא בְּרֵיחַ שֶׁל שׁוֹשַׁנִּים!" כָּעַס הָאַרְיֵה עַל כָּךְ שֶׁהִיא מְשַׁקֶּרֶת, וּבָלַע גַּם אוֹתָהּ. הִמְשִׁיךְ הָאַרְיֵה לִצְעֹד בַּיַּעַר עַד שֶׁפָּגַשׁ אֶת הַשּׁוּעָל וְשָׁאַל אוֹתוֹ: "תַּגִּיד לִי, הַאִם אַתָּה מֵרִיחַ רֵיחַ מוּזָר מִפִּי?" עָנָה הַשּׁוּעָל: "יִסְלַח לִי אֲדוֹנִי מַלְכִּי, אֲבָל הָאַף שֶׁלִּי סָתוּם, וְלָכֵן אֵינִי מַצְלִיחַ לְהָרִיחַ כְּלוּם"... שָׂח הָרַב וְאָמַר: "אֲנִי גָּר בִּבְנֵי בְּרַק כְּבָר לְמַעְלָה מִשִּׁשִּׁים שָׁנָה. מַחֲלוֹקוֹת רַבּוֹת הָיוּ כָּאן בָּעִיר, וְכָל פַּעַם שֶׁנִּסּוּ לְעָרֵב אוֹתִי בְּמַחֲלֹקֶת כְּדֵי שֶׁאֶתְפֹּס צַד מְסֻיָּם, אָמַרְתִּי לָהֶם שֶׁהָ'אַף שֶׁלִּי סָתוּם'... אוּלַי זוֹ הַסִּבָּה שֶׁזָּכִיתִי לַאֲרִיכוּת יָמִים. הַמַּחֲלֹקֶת מְסֻכֶּנֶת עַד לִמְאֹד!" וּכְבָר דָּרְשׁוּ בַּעֲלֵי רְשׁוּמוֹת שֶׁאִם מְחַלְּקִים אֶת הַמִּלָּה "מַחֲלֹקֶת", מְקַבְּלִים: "חֵלֶק – מָוֶת". יֵשׁ גַּם מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא חִיּוּבִית: מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם. בְּסֵפֶר "עֹשֵׂה פֶלֶא", מוּבָא מַעֲשֶׂה נִפְלָא עַל רַב חָכָם שֶׁעָשָׂה מַחֲלֹקֶת כְּדֵי לְהָבִיא לִתְפִיסַת גַּנָּבִים. וְכָךְ הָיָה הַמַּעֲשֶׂה: שְׁנֵי בַּחוּרִים עָבְדוּ בַּעֲבוֹדוֹת מִזְדַּמְּנוֹת וְחָסְכוּ יַחַד עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים זְהוּבִים - סְכוּם גָּדוֹל בִּזְמַנָּם. בְּדַרְכָּם לַעֲשׂוֹת עִסְקָה גְּדוֹלָה שֶׁל קְנִיַּת סְחוֹרָה, הֵם נָסְעוּ בָּרַכֶּבֶת הַתַּחְתִּית. בְּמַהֲלַךְ הַנְּסִיעָה, גִּלּוּ לְפֶתַע שֶׁגָּנְבוּ לָהֶם אֶת הַתִּיק שֶׁבּוֹ הָיָה כָּל הַכֶּסֶף שֶׁחָסְכוּ! בָּאוּ הַשְּׁנַיִם אֶל הָרַב וְסִפְּרוּ לוֹ עַל הַגְּנֵבָה. הוֹרָה לָהֶם הָרַב לְפַרְסֵם אֶת דְּבַר הַגְּנֵבָה וְלִכְתֹּב שֶׁנִּגְנְבוּ לָהֶם עֶשְׂרִים אֶלֶף זְהוּבִים וְלֹא עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים. "מַדּוּעַ לְשַׁנּוֹת?!" – תָּמְהוּ הַבַּחוּרִים – "הֲרֵי כְּבָר הִתְלוֹנַנּוּ בְּתַחֲנַת הַמִּשְׁטָרָה שֶׁנִּגְנְבוּ לָנוּ רַק עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים זְהוּבִים, וְהַמִּשְׁטָרָה עֲלוּלָה לִרְאוֹת בָּזֶה סְתִירָה לְעֵדוּתֵנוּ". "אַל תִּשְׁאֲלוּ שְׁאֵלוֹת. אִם הַמִּשְׁטָרָה תִּשְׁאַל מַדּוּעַ שִׁנִּיתֶם - תִּדְבְּקוּ בַּגִּרְסָה שֶׁאָכֵן נִגְנְבוּ מִכֶּם עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים זְהוּבִים. תֹּאמְרוּ לָהֶם, שֶׁהָרַב שֶׁלָּכֶם הוֹרָה לָכֶם לְשַׁנּוֹת אֶת הַסְּכוּם הָאֲמִתִּי. תַּפְנוּ אוֹתָם אֵלַי וַאֲנִי כְּבָר אַסְבִּיר לָהֶם". הַיְדִיעָה עַל גְּנֵבַת עֶשְׂרִים אֶלֶף הַזְּהוּבִים פֻּרְסְמָה בְּכָל הָעִתּוֹנִים הַמְּקוֹמִיִּים, וְהַמִּשְׁטָרָה קָרְאָה לִשְׁנֵי הַבַּחוּרִים לַחֲקִירָה. מַהֵר מְאֹד הִגִּיעוּ הַשּׁוֹטְרִים לְבֵית הָרַב וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ, הַאִם הוּא זֶה שֶׁהוֹרָה לָהֶם לְשַׁנּוֹת אֶת הַסְּכוּם שֶׁנִּגְנַב, וְאִם כֵּן, מַדּוּעַ. הָרַב אָמַר לָהֶם, שֶׁהֵם יְקַבְּלוּ אֶת הַתְּשׁוּבָה בַּיָּמִים הַקְּרוֹבִים מֵעַל דַּפֵּי הָעִתּוֹנִים. הַשּׁוֹטְרִים לֹא אָהֲבוּ אֶת תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל הָרַב, אַךְ הִמְתִּינוּ לַבָּאוֹת. לְאַחַר כְּשָׁבוּעַ, דֻּוַּח בָּעִתּוֹנִים עַל מְרִיבָה קָשָׁה בֵּין קְבוּצַת עֲבַרְיָנִים שֶׁנִּפְצְעוּ קָשֶׁה וְהוּבְלוּ אֶל בֵּית הַחוֹלִים הַמְּקוֹמִי. רֶקַע הַסִּכְסוּךְ הָיָה: מַחֲלֹקֶת בֵּין הָעֲבַרְיָנִים עַל גְּנֵבָה גְּדוֹלָה שֶׁבֻּצְּעָה בָּרַכֶּבֶת הַתַּחְתִּית. הַמִּשְׁטָרָה הֻזְעֲקָה לַמָּקוֹם וְתָפְסָה אֶת כָּל הַמְעֹרָבִים בַּפָּרָשָׁה. כָּךְ נִתְפְּסָה כְּנוּפְיַת הַגַּנָּבִים שֶׁהִטִּילָה אֶת אֵימָתָהּ עַל צִבּוּר הַנּוֹסְעִים בָּרַכֶּבֶת הַתַּחְתִּית. הַמִּשְׁטָרָה קִשְּׁרָה בֵּין אֵרוּעַ הַגְּנֵבָה הָאַחֲרוֹן לְבֵין הַכְּנוּפְיָה הַזּוֹ, וּבַחֲקִירָתָם הוֹדוּ הַגַּנָּבִים בַּמַּעֲשֶׂה וְהֶחֱזִירוּ אֶת עֲשֶׂרֶת אַלְפֵי הַזְּהוּבִים שֶׁגָּנְבוּ מִשְּׁנֵי הַבַּחוּרִים. מַה הִתְבָּרֵר? הַכְּנוּפְיָה הִתְחַלְּקָה לִשְׁתֵּי קְבוּצוֹת בְּתוֹרָנוּת. כַּאֲשֶׁר נוֹדַע לַקְּבוּצָה הַשְּׁנִיָּה עַל יְדֵי אֶמְצְעֵי הַתִּקְשֹׁרֶת שֶׁבְּאוֹתוֹ יוֹם נִגְנְבוּ עֶשְׂרִים אֶלֶף זְהוּבִים וְלֹא עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים זְהוּבִים, כְּמוֹ שֶׁטָּעֲנוּ בְּנֵי הַכְּנוּפְיָה הַשְּׁנִיָּה - הֵם הֵבִינוּ שֶׁבְּנֵי הַקְּבוּצָה שֶׁבִּצְּעָה אֶת הַגְּנֵבָה שִׁקְּרוּ בִּסְכוּם הַגְּנֵבָה וְכָךְ לָקְחוּ לְעַצְמָם נֵתַח גָּדוֹל יוֹתֵר מֵהַגְּנֵבָה. בְּעִקְבוֹת זֹאת פָּרְצָה הַמַּחֲלֹקֶת בֵּינֵיהֶם... כָּעֵת, הֵבִינוּ חוֹקְרֵי הַמִּשְׁטָרָה אֶת הַתַּרְגִּיל שֶׁתִּכְנֵן הָרַב, וְרָאוּ שֶׁבִּזְכוּת חָכְמָתוֹ נִתְפְּסָה קְבוּצַת הַגַּנָּבִים. חוֹקְרֵי הַמִּשְׁטָרָה הִגִּיעוּ לְבֵיתוֹ שֶׁל הָרַב וְהוֹדוּ לוֹ עַל עֶזְרָתוֹ הַגְּדוֹלָה שֶׁסִּיְּעָה לָהֶם לְהַנִּיחַ יָד עַל קְבוּצַת הַגַּנָּבִים שֶׁחָמְקָה מִידֵיהֶם כְּבָר כַּמָּה חֳדָשִׁים... (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)