Otzarot-Article

הַדַּיָּל שֶׁרָצָה לְהַרְגִּישׁ יְהוּדִי

"כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ" (לב-ט) עַל דֶּרֶךְ הָרֶמֶז דָּרְשׁוּ בַּמִּדְרָשׁ (בראשית רבה סה-טו) "כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ", מִלְּשׁוֹן הַחְלָקָה. כְּמוֹ שֶׁאָמַר יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם עַל עַצְמוֹ: "הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר, וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק" (בראשית כז-יא).

וְהִמְשִׁילוּ מָשָׁל: שְׁנַיִם נִכְנְסוּ לְגֹרֶן, אֶחָד שֶׁשַּׂעֲרוֹתָיו מְקֻרְזָלוֹת וּסְבוּכוֹת, וְאֶחָד שֶׁשַּׂעֲרוֹתָיו חֲלָקוֹת. נָשְׁבָה הָרוּחַ וְהֵעִיפָה לְעֶבְרָם מוֹץ וְתֶבֶן. הֶחָלָק, יַעֲבִיר יָדוֹ עַל שְׂעָרוֹ וְהַכֹּל יִנְשֹׁר. וְהַמְקֻרְזָל, יִתָּפֵס הַמּוֹץ בִּשְׂעָרוֹ וְלֹא יֵצֵא אֶלָּא בְּטֹרַח גָּדוֹל.

כָּךְ, עֵשָׂו הָרָשָׁע מִתְלַכְלֵךְ בַּעֲווֹנוֹת כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה וְאֵין לוֹ בְּמַה לְּהִתְכַּפֵּר. אֲבָל יַעֲקֹב, מִתְלַכְלֵךְ בַּעֲווֹנוֹת כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה וּבָא יוֹם הַכִּפּוּרִים וְיֵשׁ לוֹ בְּמַה לְּהִתְכַּפֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם, לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ".

סִפֵּר הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק דָּוִד גְּרוֹסְמַן, רַבָּהּ שֶׁל מִגְדַּל הָעֵמֶק, הָעוֹמֵד בְּרֹאשׁ מוֹסְדוֹת "מִגְדַּל אוֹר": זִכַּנִי ה' יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלִיחוּת מְיֻחֶדֶת, לְהַחֲזִיק מוֹסְדוֹת לִמּוּד תּוֹרָה שֶׁל יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל. מִתֹּקֶף תַּפְקִידִי, אֲנִי מֻכְרָח לָצֵאת לִמְדִינוֹת הַיָּם מִפַּעַם לְפַעַם, לְהָבִיא אֶת בְּשׂוֹרַת הַמּוֹסָדוֹת לִפְנֵי אַחֵינוּ שֶׁבַּגּוֹלָה.

בְּטִיסָתִי מִנְּיוּ יוֹרְק לִפְלוֹרִידָה, זִמְזַמְתִּי לְעַצְמִי בַּעֲצִימַת עֵינַיִם אֶת שִׁירוֹ שֶׁל הָרַבִּי מִסְּקוּלֶען, עַל הַפָּסוּק בִּתְהִלִּים: "זֵדִים הֱלִיצֻנִי עַד מְאֹד, מִתּוֹרָתְךָ לֹא נָטִיתִי". כָּךְ יָשַׁבְתִּי כַּמָּה דַּקּוֹת, וְעָרַכְתִּי חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ עִם עַצְמִי. עָבַר שָׁם דַּיָּל, הוּא רָאָה אוֹתִי כָּךְ, וְשָׁאַל, "הַאִם הַכֹּל בְּסֵדֶר?" הָרַב קְרָאהן, שֶׁיָּשַׁב לְצִדִּי, סִפֵּר לוֹ כִּי אֲנִי הָרַב שֶׁל הַצְּעִירִים בְּיִשְׂרָאֵל, מְקָרְבָם לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמְלַמֵּד אוֹתָם מַה זֶּה יְהוּדִי.

הַדַּיָּל נֶאֱחָז בְּהִתְרַגְּשׁוּת: "גַּם אֲנִי יְהוּדִי", וְאָז הִשְׁפִּיל מַבָּטוֹ וְאָמַר: "שְׁמִי לוּאִי, הוֹרַי אָמְרוּ לִי שֶׁאֲנִי יְהוּדִי, אֲבָל אֵין לִי מֻשָּׂג מַה זֶּה אוֹמֵר לְגַבַּי. אוּלַי הָרַב יָכוֹל לְהַגִּיד לִי מָה אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כְּדֵי שֶׁאַרְגִּישׁ שֶׁאֲנִי יְהוּדִי?"

חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי: אֵיךְ מְלַמְּדִים עַכְשָׁו אָדָם צָעִיר אֶת כָּל הַתּוֹרָה עַל רֶגֶל אַחַת?! פָּנִיתִי אֵלָיו וְאָמַרְתִּי: "אַתָּה רוֹאֶה שֶׁהִזְמַנּוּ לַמָּטוֹס מְנוֹת 'אֹכֶל סְפֵּיישְׁל כָּשֵׁר'? אִם תַּזְמִין מָנוֹת כָּאֵלּוּ, תּוּכַל לְהַרְגִּישׁ שֶׁאַתָּה יְהוּדִי".

"מָה?" הִתְפַּלֵּא הַדַּיָּל, "חָשַׁבְתִּי שֶׁזֶּה אֹכֶל צִמְחוֹנִי, וְלֹא הֶעֱלֵיתִי עַל דַּעְתִּי שֶׁיֵּשׁ לָזֶה קֶשֶׁר לַיַּהֲדוּת". וְאָז שָׁאַל אֶת הַשְּׁאֵלָה הַמִּתְבַּקֶּשֶׁת: "מַה זֶּה 'סְפֵּיישְׁל כָּשֵׁר'?"

נִסִּיתִי לְהַסְבִּיר לוֹ בְּמָשָׁל – "חֶבְרַת פוֹרְד מְיַצֶּרֶת מַשָּׂאִיּוֹת וּמְכוֹנִיּוֹת", פָּנִיתִי אֵלָיו, "מַשָּׂאִיּוֹת נוֹסְעוֹת בְּאֶמְצָעוּת דֶּלֶק דִּיזֶל, לְעֻמַּת הַמְּכוֹנִיּוֹת הַנּוֹסְעוֹת בְּאֶמְצָעוּת בֶּנְזִין. מַה יִּקְרֶה אִם תִּכָּנֵס בַּמְּכוֹנִית הַמְפֹאֶרֶת שֶׁלְּךָ לְתַחֲנַת הַדֶּלֶק, וְתִרְאֶה שֶׁמַּשָּׂאִית פוֹרְד עוֹמֶדֶת בַּתּוֹר לְקַבֵּל דִּיזֶל, הַזּוֹל פִּי כַּמָּה מִבֶּנְזִין? הַאִם תִּרְצֶה גַּם אַתָּה לְמַלֵּא דִּיזֶל בַּמְּכוֹנִית שֶׁלְּךָ?"

"עַל מָה הָרַב מְדַבֵּר? זֶה בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי! הֲרֵי אִם אֲתַדְלֵק בְּדִיזֶל, הַכֹּל יִסָּתֵם, הַמְּכוֹנִית לֹא תַעֲבֹד!" הִזְדַּעֵק הַדַּיָּל.

"לָמָּה?" הִמְשַׁכְתִּי לְהַקְשׁוֹת, "הֲרֵי הַמְּכוֹנִית וְהַמַּשָּׂאִית מֵאוֹתָהּ חֶבְרָה! אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁהַחֵלֶק הַמֵּכָנִי שֶׁל הַמַּשָּׂאִית גָּדוֹל יוֹתֵר, וְיָכוֹל לִסְבֹּל דִּיזֶל, אַף שֶׁאֵינוֹ מְזֻקָּק וְנָקִי. לְעֻמַּת הַמְּכוֹנִית הָרְגִילָה שֶׁמְּנוֹעָהּ עָדִין, וְאִם נַכְנִיס לְתוֹכָהּ דִּיזֶל, יִסָּתְמוּ פְּתָחֶיהָ. הַמְּכוֹנִית חַיֶּבֶת דֶּלֶק נָקִי שֶׁיּוּכַל לַעֲבֹר אֶל הַמָּנוֹעַ וּלְהַפְעִילוֹ". הַדַּיָּל עֲדַיִן לֹא הֵבִין מָה אֲנִי מְנַסֶּה לִרְמֹז.

אָמַרְתִּי לוֹ: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם בָּרָא הַכֹּל, יְהוּדִים וְגוֹיִים. לַגּוֹיִים יֵשׁ תַּפְקִיד וַעֲבוֹדָה כְּדֵי שֶׁהָעוֹלָם יִתְקַיֵּם - לִבְנוֹת וּלְהִתְגַּדֵּל, הַכֹּל לְפִי הַחֶשְׁבּוֹן שֶׁל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. הַמִּכְשׁוּר הַפְּנִימִי שֶׁלָּהֶם הוּא חָמְרָנִי וְגַס, לָכֵן הֵם יְכוֹלִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּדִיזֶל, בִּבְשַׂר טְרֵפָה לֹא מְזֻקָּק, הָעִקָּר שֶׁהַמַּשָּׂאִית נוֹסַעַת.

לְעֻמַּת זֹאת, לִיהוּדִי יֵשׁ נְשָׁמָה עֲדִינָה וַאֲצִילִית, חֵלֶק אֱלוֹקַ מִמַּעַל. תַּפְקִידוֹ הוּא לְהִתְחַבֵּר עִם הַבּוֹרֵא, לְקַיֵּם אֶת מִצְווֹתָיו וְלִלְמֹד אֶת חָכְמַת הַתּוֹרָה. לְשֵׁם כָּךְ הוּא חַיָּב אֹכֶל מְזֻקָּק, כָּשֵׁר. אִם יַכְנִיס אֹכֶל טָרֵף, זֶה יִסָּתֵם. 'וְנִטְמֵתֶם בָּם' - אַל תִּקְרֵי וְנִטְמֵתֶם, אֶלָּא וְנִטַּמְּתֶם - עַל יְדֵי שֶׁאוֹכְלִים מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת נִהְיֶה הַלֵּב אָטוּם".

סִפַּרְתִּי לוֹ מַעֲשֶׂה עַל כַּשְׁרוּת הַמַּאֲכָלִים. אֶל הָרַמְבַּ"ם הִגִּיעָה אִגֶּרֶת מִיהוּדִים הַפּוֹנִים אֵלָיו בִּשְׁאֵלָה: הוֹאִיל וְהָרַמְבַּ"ם כָּתַב שֶׁהָאֱמוּנָה בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים הִיא מֵעִקְּרֵי הַיַּהֲדוּת, הֵיכָן הִיא מְרֻמֶּזֶת בַּתּוֹרָה? אָכֵן, הֵם יוֹדְעִים שֶׁחֲזַ"ל הִזְכִּירוּ אֶת הַפְּסוּקִים הָאֲמוּרִים עַל הָאֱמוּנָה הַזּוֹ, אֲבָל הֵם מְסֻגָּלִים לְפָרֵשׁ אֶת הַפְּסוּקִים בְּצוּרָה שׁוֹנָה, וְלָכֵן מְבַקְּשִׁים הוֹכָחוֹת נוֹסָפוֹת.

הָרַמְבַּ"ם לֹא עָנָה לָהֶם, וְהוֹרָה לְרַבִּי יְהוּדָה אִבְּן תִּיבּוֹן שֶׁיָּשִׁיב לָהֶם. וְכָךְ עָנָה לָהֶם הַתַּלְמִיד הַגָּדוֹל: "דְּעוּ, כִּי עַל פִּי חָכְמַת הַטֶּבַע, הַמַּאֲכָלִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל הוֹפְכִים לְדָם. הַדָּם נַעֲשֶׂה מְזֻקָּק בַּכָּבֵד וְעוֹלֶה אֶל הַלֵּב, וּמִמֶּנּוּ אֶל הַמֹּחַ, שֶׁהוּא מְקוֹם הַשֵּׂכֶל וּבוֹ טְמוּנָה חַיּוּת הָאָדָם. הַנִּזְהָר מִמַּאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת וּטְמֵאוֹת וּמַאֲכָלוֹ כָּשֵׁר, נַעֲשֶׂה דָּמוֹ מְזֻקָּק כְּתוֹצָאָה מִכָּךְ. לְפִיכָךְ", הִמְשִׁיךְ רַבִּי יְהוּדָה אִבְּן תִּיבּוֹן, "הַתַּנָּאִים וְהָאָמוֹרָאִים חַכְמֵי הַמִּשְׁנָה וְהַגְּמָרָא, אֲשֶׁר שָׁמְרוּ אֶת נַפְשָׁם לְבַל תִּגְעַל בְּמַאֲכָלוֹת אֲסוּרִים - הֵאִיר אוֹר שִׂכְלָם, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שָׁרְתָה עֲלֵיהֶם. מִכֹּחָם הֵבִינוּ אֶת הָרְמָזִים שֶׁבִּפְסוּקֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְאֶת מַשְׁמָעוּתָם, וְלָכֵן הָיוּ יְכוֹלִים לִקְבֹּעַ כִּי הַתּוֹרָה מוֹכִיחָה מֵאוֹתָם פְּסוּקִים עַל אֱמוּנָה בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים".

לוּאִי הַדַּיָּל הִקְשִׁיב לִדְבָרַי, וְהִתְפַּעֵל מֵחָכְמָתָם שֶׁל הָרַמְבַּ"ם וְשֶׁל תַּלְמִידוֹ, סִפֵּר הָרַב גְּרוֹסְמַן. הוּא שָׁאַל אִם יוּכַל לִהְיוֹת עִמִּי בְּקֶשֶׁר בַּיָּמִים הַבָּאִים. נָתַתִּי לוֹ אֶת כְּתָבְתִּי בִּפְלוֹרִידָה, אֵצֶל יְדִידִי, רַב הַקְּהִלָּה הַחֲרֵדִית, אִישׁ הַחֶסֶד הָרַב גְּרוּנֶר. נִפְרַדְנוּ לְשָׁלוֹם.

לְמָחֳרַת הַיּוֹם, בְּעוֹדִי יוֹשֵׁב בִּסְעוּדַת שַׁחֲרִית בְּבֵיתוֹ שֶׁל הָרַב גְּרוּנֶר, נִשְׁמְעוּ דְּפִיקוֹת עַל הַדֶּלֶת. לוּאִי הַדַּיָּל עָמַד בַּפֶּתַח. הִפְגַּשְׁתִּי בֵּין הַשְּׁנַיִם וְאָמַרְתִּי לָרַב גְּרוּנֶר: "יֵשׁ כָּאן יְהוּדִי שֶׁרוֹצֶה סְפֵּיישְׁל כָּשֵׁר, גַּם מִחוּץ לַמָּטוֹס".

לוּאִי נִקְשָׁר בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ עִם הָרַב גְּרוּנֶר, וְזֶה הִכְנִיסוֹ תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה וְקֵרְבוֹ לְאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. (אוֹר הַשַּׁבָּת, מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים)

	פנחס תשפ"ד
	הַבָּא לִטַּהֵר מְסַיְּעִין אוֹתוֹ
	הַדַּיָּל שֶׁרָצָה לְהַרְגִּישׁ יְהוּדִי "כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ" (לב-ט) עַל דֶּרֶךְ הָרֶמֶז דָּרְשׁוּ בַּמִּדְרָשׁ (בראשית רבה סה-טו) "כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ", מִלְּשׁוֹן הַחְלָקָה. כְּמוֹ שֶׁאָמַר יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם עַל עַצְמוֹ: "הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר, וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק" (בראשית כז-יא). וְהִמְשִׁילוּ מָשָׁל: שְׁנַיִם נִכְנְסוּ לְגֹרֶן, אֶחָד שֶׁשַּׂעֲרוֹתָיו מְקֻרְזָלוֹת וּסְבוּכוֹת, וְאֶחָד שֶׁשַּׂעֲרוֹתָיו חֲלָקוֹת. נָשְׁבָה הָרוּחַ וְהֵעִיפָה לְעֶבְרָם מוֹץ וְתֶבֶן. הֶחָלָק, יַעֲבִיר יָדוֹ עַל שְׂעָרוֹ וְהַכֹּל יִנְשֹׁר. וְהַמְקֻרְזָל, יִתָּפֵס הַמּוֹץ בִּשְׂעָרוֹ וְלֹא יֵצֵא אֶלָּא בְּטֹרַח גָּדוֹל. כָּךְ, עֵשָׂו הָרָשָׁע מִתְלַכְלֵךְ בַּעֲווֹנוֹת כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה וְאֵין לוֹ בְּמַה לְּהִתְכַּפֵּר. אֲבָל יַעֲקֹב, מִתְלַכְלֵךְ בַּעֲווֹנוֹת כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה וּבָא יוֹם הַכִּפּוּרִים וְיֵשׁ לוֹ בְּמַה לְּהִתְכַּפֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם, לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ". סִפֵּר הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק דָּוִד גְּרוֹסְמַן, רַבָּהּ שֶׁל מִגְדַּל הָעֵמֶק, הָעוֹמֵד בְּרֹאשׁ מוֹסְדוֹת "מִגְדַּל אוֹר": זִכַּנִי ה' יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלִיחוּת מְיֻחֶדֶת, לְהַחֲזִיק מוֹסְדוֹת לִמּוּד תּוֹרָה שֶׁל יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל. מִתֹּקֶף תַּפְקִידִי, אֲנִי מֻכְרָח לָצֵאת לִמְדִינוֹת הַיָּם מִפַּעַם לְפַעַם, לְהָבִיא אֶת בְּשׂוֹרַת הַמּוֹסָדוֹת לִפְנֵי אַחֵינוּ שֶׁבַּגּוֹלָה. בְּטִיסָתִי מִנְּיוּ יוֹרְק לִפְלוֹרִידָה, זִמְזַמְתִּי לְעַצְמִי בַּעֲצִימַת עֵינַיִם אֶת שִׁירוֹ שֶׁל הָרַבִּי מִסְּקוּלֶען, עַל הַפָּסוּק בִּתְהִלִּים: "זֵדִים הֱלִיצֻנִי עַד מְאֹד, מִתּוֹרָתְךָ לֹא נָטִיתִי". כָּךְ יָשַׁבְתִּי כַּמָּה דַּקּוֹת, וְעָרַכְתִּי חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ עִם עַצְמִי. עָבַר שָׁם דַּיָּל, הוּא רָאָה אוֹתִי כָּךְ, וְשָׁאַל, "הַאִם הַכֹּל בְּסֵדֶר?" הָרַב קְרָאהן, שֶׁיָּשַׁב לְצִדִּי, סִפֵּר לוֹ כִּי אֲנִי הָרַב שֶׁל הַצְּעִירִים בְּיִשְׂרָאֵל, מְקָרְבָם לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמְלַמֵּד אוֹתָם מַה זֶּה יְהוּדִי. הַדַּיָּל נֶאֱחָז בְּהִתְרַגְּשׁוּת: "גַּם אֲנִי יְהוּדִי", וְאָז הִשְׁפִּיל מַבָּטוֹ וְאָמַר: "שְׁמִי לוּאִי, הוֹרַי אָמְרוּ לִי שֶׁאֲנִי יְהוּדִי, אֲבָל אֵין לִי מֻשָּׂג מַה זֶּה אוֹמֵר לְגַבַּי. אוּלַי הָרַב יָכוֹל לְהַגִּיד לִי מָה אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כְּדֵי שֶׁאַרְגִּישׁ שֶׁאֲנִי יְהוּדִי?" חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי: אֵיךְ מְלַמְּדִים עַכְשָׁו אָדָם צָעִיר אֶת כָּל הַתּוֹרָה עַל רֶגֶל אַחַת?! פָּנִיתִי אֵלָיו וְאָמַרְתִּי: "אַתָּה רוֹאֶה שֶׁהִזְמַנּוּ לַמָּטוֹס מְנוֹת 'אֹכֶל סְפֵּיישְׁל כָּשֵׁר'? אִם תַּזְמִין מָנוֹת כָּאֵלּוּ, תּוּכַל לְהַרְגִּישׁ שֶׁאַתָּה יְהוּדִי". "מָה?" הִתְפַּלֵּא הַדַּיָּל, "חָשַׁבְתִּי שֶׁזֶּה אֹכֶל צִמְחוֹנִי, וְלֹא הֶעֱלֵיתִי עַל דַּעְתִּי שֶׁיֵּשׁ לָזֶה קֶשֶׁר לַיַּהֲדוּת". וְאָז שָׁאַל אֶת הַשְּׁאֵלָה הַמִּתְבַּקֶּשֶׁת: "מַה זֶּה 'סְפֵּיישְׁל כָּשֵׁר'?" נִסִּיתִי לְהַסְבִּיר לוֹ בְּמָשָׁל – "חֶבְרַת פוֹרְד מְיַצֶּרֶת מַשָּׂאִיּוֹת וּמְכוֹנִיּוֹת", פָּנִיתִי אֵלָיו, "מַשָּׂאִיּוֹת נוֹסְעוֹת בְּאֶמְצָעוּת דֶּלֶק דִּיזֶל, לְעֻמַּת הַמְּכוֹנִיּוֹת הַנּוֹסְעוֹת בְּאֶמְצָעוּת בֶּנְזִין. מַה יִּקְרֶה אִם תִּכָּנֵס בַּמְּכוֹנִית הַמְפֹאֶרֶת שֶׁלְּךָ לְתַחֲנַת הַדֶּלֶק, וְתִרְאֶה שֶׁמַּשָּׂאִית פוֹרְד עוֹמֶדֶת בַּתּוֹר לְקַבֵּל דִּיזֶל, הַזּוֹל פִּי כַּמָּה מִבֶּנְזִין? הַאִם תִּרְצֶה גַּם אַתָּה לְמַלֵּא דִּיזֶל בַּמְּכוֹנִית שֶׁלְּךָ?" "עַל מָה הָרַב מְדַבֵּר? זֶה בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי! הֲרֵי אִם אֲתַדְלֵק בְּדִיזֶל, הַכֹּל יִסָּתֵם, הַמְּכוֹנִית לֹא תַעֲבֹד!" הִזְדַּעֵק הַדַּיָּל. "לָמָּה?" הִמְשַׁכְתִּי לְהַקְשׁוֹת, "הֲרֵי הַמְּכוֹנִית וְהַמַּשָּׂאִית מֵאוֹתָהּ חֶבְרָה! אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁהַחֵלֶק הַמֵּכָנִי שֶׁל הַמַּשָּׂאִית גָּדוֹל יוֹתֵר, וְיָכוֹל לִסְבֹּל דִּיזֶל, אַף שֶׁאֵינוֹ מְזֻקָּק וְנָקִי. לְעֻמַּת הַמְּכוֹנִית הָרְגִילָה שֶׁמְּנוֹעָהּ עָדִין, וְאִם נַכְנִיס לְתוֹכָהּ דִּיזֶל, יִסָּתְמוּ פְּתָחֶיהָ. הַמְּכוֹנִית חַיֶּבֶת דֶּלֶק נָקִי שֶׁיּוּכַל לַעֲבֹר אֶל הַמָּנוֹעַ וּלְהַפְעִילוֹ". הַדַּיָּל עֲדַיִן לֹא הֵבִין מָה אֲנִי מְנַסֶּה לִרְמֹז. אָמַרְתִּי לוֹ: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם בָּרָא הַכֹּל, יְהוּדִים וְגוֹיִים. לַגּוֹיִים יֵשׁ תַּפְקִיד וַעֲבוֹדָה כְּדֵי שֶׁהָעוֹלָם יִתְקַיֵּם - לִבְנוֹת וּלְהִתְגַּדֵּל, הַכֹּל לְפִי הַחֶשְׁבּוֹן שֶׁל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. הַמִּכְשׁוּר הַפְּנִימִי שֶׁלָּהֶם הוּא חָמְרָנִי וְגַס, לָכֵן הֵם יְכוֹלִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּדִיזֶל, בִּבְשַׂר טְרֵפָה לֹא מְזֻקָּק, הָעִקָּר שֶׁהַמַּשָּׂאִית נוֹסַעַת. לְעֻמַּת זֹאת, לִיהוּדִי יֵשׁ נְשָׁמָה עֲדִינָה וַאֲצִילִית, חֵלֶק אֱלוֹקַ מִמַּעַל. תַּפְקִידוֹ הוּא לְהִתְחַבֵּר עִם הַבּוֹרֵא, לְקַיֵּם אֶת מִצְווֹתָיו וְלִלְמֹד אֶת חָכְמַת הַתּוֹרָה. לְשֵׁם כָּךְ הוּא חַיָּב אֹכֶל מְזֻקָּק, כָּשֵׁר. אִם יַכְנִיס אֹכֶל טָרֵף, זֶה יִסָּתֵם. 'וְנִטְמֵתֶם בָּם' - אַל תִּקְרֵי וְנִטְמֵתֶם, אֶלָּא וְנִטַּמְּתֶם - עַל יְדֵי שֶׁאוֹכְלִים מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת נִהְיֶה הַלֵּב אָטוּם". סִפַּרְתִּי לוֹ מַעֲשֶׂה עַל כַּשְׁרוּת הַמַּאֲכָלִים. אֶל הָרַמְבַּ"ם הִגִּיעָה אִגֶּרֶת מִיהוּדִים הַפּוֹנִים אֵלָיו בִּשְׁאֵלָה: הוֹאִיל וְהָרַמְבַּ"ם כָּתַב שֶׁהָאֱמוּנָה בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים הִיא מֵעִקְּרֵי הַיַּהֲדוּת, הֵיכָן הִיא מְרֻמֶּזֶת בַּתּוֹרָה? אָכֵן, הֵם יוֹדְעִים שֶׁחֲזַ"ל הִזְכִּירוּ אֶת הַפְּסוּקִים הָאֲמוּרִים עַל הָאֱמוּנָה הַזּוֹ, אֲבָל הֵם מְסֻגָּלִים לְפָרֵשׁ אֶת הַפְּסוּקִים בְּצוּרָה שׁוֹנָה, וְלָכֵן מְבַקְּשִׁים הוֹכָחוֹת נוֹסָפוֹת. הָרַמְבַּ"ם לֹא עָנָה לָהֶם, וְהוֹרָה לְרַבִּי יְהוּדָה אִבְּן תִּיבּוֹן שֶׁיָּשִׁיב לָהֶם. וְכָךְ עָנָה לָהֶם הַתַּלְמִיד הַגָּדוֹל: "דְּעוּ, כִּי עַל פִּי חָכְמַת הַטֶּבַע, הַמַּאֲכָלִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל הוֹפְכִים לְדָם. הַדָּם נַעֲשֶׂה מְזֻקָּק בַּכָּבֵד וְעוֹלֶה אֶל הַלֵּב, וּמִמֶּנּוּ אֶל הַמֹּחַ, שֶׁהוּא מְקוֹם הַשֵּׂכֶל וּבוֹ טְמוּנָה חַיּוּת הָאָדָם. הַנִּזְהָר מִמַּאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת וּטְמֵאוֹת וּמַאֲכָלוֹ כָּשֵׁר, נַעֲשֶׂה דָּמוֹ מְזֻקָּק כְּתוֹצָאָה מִכָּךְ. לְפִיכָךְ", הִמְשִׁיךְ רַבִּי יְהוּדָה אִבְּן תִּיבּוֹן, "הַתַּנָּאִים וְהָאָמוֹרָאִים חַכְמֵי הַמִּשְׁנָה וְהַגְּמָרָא, אֲשֶׁר שָׁמְרוּ אֶת נַפְשָׁם לְבַל תִּגְעַל בְּמַאֲכָלוֹת אֲסוּרִים - הֵאִיר אוֹר שִׂכְלָם, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שָׁרְתָה עֲלֵיהֶם. מִכֹּחָם הֵבִינוּ אֶת הָרְמָזִים שֶׁבִּפְסוּקֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְאֶת מַשְׁמָעוּתָם, וְלָכֵן הָיוּ יְכוֹלִים לִקְבֹּעַ כִּי הַתּוֹרָה מוֹכִיחָה מֵאוֹתָם פְּסוּקִים עַל אֱמוּנָה בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים". לוּאִי הַדַּיָּל הִקְשִׁיב לִדְבָרַי, וְהִתְפַּעֵל מֵחָכְמָתָם שֶׁל הָרַמְבַּ"ם וְשֶׁל תַּלְמִידוֹ, סִפֵּר הָרַב גְּרוֹסְמַן. הוּא שָׁאַל אִם יוּכַל לִהְיוֹת עִמִּי בְּקֶשֶׁר בַּיָּמִים הַבָּאִים. נָתַתִּי לוֹ אֶת כְּתָבְתִּי בִּפְלוֹרִידָה, אֵצֶל יְדִידִי, רַב הַקְּהִלָּה הַחֲרֵדִית, אִישׁ הַחֶסֶד הָרַב גְּרוּנֶר. נִפְרַדְנוּ לְשָׁלוֹם. לְמָחֳרַת הַיּוֹם, בְּעוֹדִי יוֹשֵׁב בִּסְעוּדַת שַׁחֲרִית בְּבֵיתוֹ שֶׁל הָרַב גְּרוּנֶר, נִשְׁמְעוּ דְּפִיקוֹת עַל הַדֶּלֶת. לוּאִי הַדַּיָּל עָמַד בַּפֶּתַח. הִפְגַּשְׁתִּי בֵּין הַשְּׁנַיִם וְאָמַרְתִּי לָרַב גְּרוּנֶר: "יֵשׁ כָּאן יְהוּדִי שֶׁרוֹצֶה סְפֵּיישְׁל כָּשֵׁר, גַּם מִחוּץ לַמָּטוֹס". לוּאִי נִקְשָׁר בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ עִם הָרַב גְּרוּנֶר, וְזֶה הִכְנִיסוֹ תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה וְקֵרְבוֹ לְאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. (אוֹר הַשַּׁבָּת, מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים)