Otzarot-Article

וּפַעַם אָמַר לִבְנֵי הָעֵדָה: "אָנָּא מִכֶּם, אֲנִי מְבַקֵּשׁ בְּרַחֲמִים, אַל תִּלְמְדוּ מִמֶּנִּי דָּבָר שֶׁהֲלֹא גָּרוּעַ אֲנִי מִכֻּלָּם. אַךְ זֹאת תִּלְמְדוּ מִמֶּנִּי, שֶׁלַּמְרוֹת שֶׁאֲנִי הַשָּׁפֵל מִכֻּלָּם וְאֵין גָּרוּעַ מִמֶּנִּי בָּעוֹלָם, הִנֵּנִי שָׁרוּי תָּמִיד בְּשִׂמְחָה".

וְתָמַהּ הָ"אֱמוּנַת מֹשֶׁה" מֵאֲלֶכְּסַנְדֶּר זַצַ"ל: אֵיךְ יוּבַן הַדָּבָר? הֲלֹא לְשִׁיטָתוֹ, שֶׁהוּא הַגָּרוּעַ שֶׁבִּגְרוּעִים, הָיָה עָלָיו לִהְיוֹת שָׁרוּי בְּעֶצֶב מַר, וּמַה מָּקוֹם יֵשׁ לְשִׂמְחָה?

וְהֵשִׁיב: הֲלָכָה פְּסוּקָה הִיא (שַׁבָּת ל:) שֶׁאֵין עוֹמְדִים לְהִתְפַּלֵּל אֶלָּא מִתּוֹךְ שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה. וּבַמֶּה רָאוּ חֲכָמִים לְהַנְחִילֵנוּ שִׂמְחָה זוֹ, הוֹרוּ לָנוּ לִסְמֹךְ "גְּאֻלָּה" לִתְפִלָּה. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיוּ שְׁקוּעִים בְּמ"ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה - עֲרוּמִים בְּלֹא מִצְווֹת, שְׁרוּיִים בְּקֹצֶר רוּחַ וּבַעֲבוֹדָה קָשָׁה, וְלֹא הָיָה כֹּחַ בְּמַלְאָךְ וְשָׂרָף לְחַלְּצָם. וְאָז, דַּוְקָא אָז, לֹא הָיְתָה בְּרֵירָה וְנִגְלָה עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים וּגְאָלָם, זָכוּ לְגִלּוּי שְׁכִינָה וְהִתְעַלּוּ עַד לְמַתַּן תּוֹרָה. וְדַי בִּזְכִירַת מַצָּבָם הַהוּא לְהָבִיאֵנוּ לִידֵי שִׂמְחָה.

וְכָךְ הוּא בְּכָל אָדָם. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח, סוֹמֵךְ לְכָל הַנּוֹפְלִים וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים וּמִתְדַּפֵּק עַל דַּלְתוֹת לִבָּם וּמַזְרִיחַ אוֹר בְּנַפְשָׁם.

הֲיֵשׁ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר? (אֱמוּנַת מֹשֶׁה, מַעְיַן הָאֱמוּנָה)

	בלק תשפ"ד
	הַצְּדָקָה שֶׁהִצִּילָה אֶת הַיַּלְדָּה מִמָּוֶת
	"כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה" (ל-ג) יְהוּדִי מִתְפַּלֵּל, וְהַמִּלִּים שֶׁבַּסִּדּוּר מַמָּשׁ מְבַקְּשׁוֹת שֶׁהַלֵּב יִפָּתַח וּמַעְיַן הַדְּמָעוֹת יִפְרֹץ: "שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמַּח נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטָהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְךָ בֶּ וּפַעַם אָמַר לִבְנֵי הָעֵדָה: "אָנָּא מִכֶּם, אֲנִי מְבַקֵּשׁ בְּרַחֲמִים, אַל תִּלְמְדוּ מִמֶּנִּי דָּבָר שֶׁהֲלֹא גָּרוּעַ אֲנִי מִכֻּלָּם. אַךְ זֹאת תִּלְמְדוּ מִמֶּנִּי, שֶׁלַּמְרוֹת שֶׁאֲנִי הַשָּׁפֵל מִכֻּלָּם וְאֵין גָּרוּעַ מִמֶּנִּי בָּעוֹלָם, הִנֵּנִי שָׁרוּי תָּמִיד בְּשִׂמְחָה". וְתָמַהּ הָ"אֱמוּנַת מֹשֶׁה" מֵאֲלֶכְּסַנְדֶּר זַצַ"ל: אֵיךְ יוּבַן הַדָּבָר? הֲלֹא לְשִׁיטָתוֹ, שֶׁהוּא הַגָּרוּעַ שֶׁבִּגְרוּעִים, הָיָה עָלָיו לִהְיוֹת שָׁרוּי בְּעֶצֶב מַר, וּמַה מָּקוֹם יֵשׁ לְשִׂמְחָה? וְהֵשִׁיב: הֲלָכָה פְּסוּקָה הִיא (שַׁבָּת ל:) שֶׁאֵין עוֹמְדִים לְהִתְפַּלֵּל אֶלָּא מִתּוֹךְ שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה. וּבַמֶּה רָאוּ חֲכָמִים לְהַנְחִילֵנוּ שִׂמְחָה זוֹ, הוֹרוּ לָנוּ לִסְמֹךְ "גְּאֻלָּה" לִתְפִלָּה. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיוּ שְׁקוּעִים בְּמ"ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה - עֲרוּמִים בְּלֹא מִצְווֹת, שְׁרוּיִים בְּקֹצֶר רוּחַ וּבַעֲבוֹדָה קָשָׁה, וְלֹא הָיָה כֹּחַ בְּמַלְאָךְ וְשָׂרָף לְחַלְּצָם. וְאָז, דַּוְקָא אָז, לֹא הָיְתָה בְּרֵירָה וְנִגְלָה עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים וּגְאָלָם, זָכוּ לְגִלּוּי שְׁכִינָה וְהִתְעַלּוּ עַד לְמַתַּן תּוֹרָה. וְדַי בִּזְכִירַת מַצָּבָם הַהוּא לְהָבִיאֵנוּ לִידֵי שִׂמְחָה. וְכָךְ הוּא בְּכָל אָדָם. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח, סוֹמֵךְ לְכָל הַנּוֹפְלִים וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים וּמִתְדַּפֵּק עַל דַּלְתוֹת לִבָּם וּמַזְרִיחַ אוֹר בְּנַפְשָׁם. הֲיֵשׁ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר? (אֱמוּנַת מֹשֶׁה, מַעְיַן הָאֱמוּנָה)