Otzarot-Article

סִפֵּר הַמַּגִּיד הַנּוֹדָע רַבִּי שָׁלוֹם שְׁבַדְרוֹן זַצַ"ל סִפּוּר מַדְהִים שֶׁשָּׁמַע מִיהוּדִי מִלּוֹנְדוֹן. ר' שָׁלוֹם נָסַע לֶאֱסֹף כֶּסֶף לַחִנּוּךְ הָעַצְמָאִי, שָׁם הוּא פָּגַשׁ יְהוּדִי בַּעַל תְּשׁוּבָה שֶׁשֵּׁרֵת בַּצָּבָא הַבְּרִיטִי בְּחֵיל הַיָּם. הוּא נִפְצַע וְעָבַר שִׁקּוּם, וְקִבֵּל מֵהַמֶּמְשָׁלָה הַבְּרִיטִית קִצְבַּת נָכוּת גְּדוֹלָה מְאֹד.

לְאַט לְאַט הוּא הִתְחַזֵּק בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת, וְהָלַךְ לְכוֹלֵל לִלְמֹד תּוֹרָה יוֹם שָׁלֵם. הוּא לֹא הָיָה טָרוּד בְּפַרְנָסָה, בִּזְכוּת הַקִּצְבָּה שֶׁקִּבֵּל מֵהַמְּדִינָה, וְכָךְ הָיָה יָכוֹל לִלְמֹד תּוֹרָה בְּרֹגַע וּבְשַׁלְוָה.

בְּאַנְגְּלִיָּה כָּל שָׁלֹשׁ שָׁנִים צָרִיךְ לַעֲבֹר וַעֲדָה רְפוּאִית. לְאַחַר שָׁלֹשׁ שָׁנִים שֶׁלָּמַד, בָּדְקוּ שׁוּב אֶת מַצָּבוֹ. וְהוּא סִפֵּר:

"הִגַּעְתִּי לַוַּעֲדָה, וּבַוַּעֲדָה הֶחְלִיטוּ שֶׁאֲנִי כָּשִׁיר לַעֲבֹד. קִבַּלְתִּי זַעֲזוּעַ, הִגַּשְׁתִּי פַּעֲמַיִם עִרְעוּר, אַךְ הָעִרְעוּר נִדְחֶה עַל הַסַּף. הַוַּעֲדָה קָבְעָה שֶׁאֲנִי כָּשִׁיר לַעֲבוֹדָה. הָיְתָה אוֹפְּצְיָה אַחֲרוֹנָה לְעַרְעֵר עַל הַוַּעֲדָה: לִפְנוֹת לְבֵית מִשְׁפָּט צְבָאִי, שָׁם אֶפְשָׁר לְהַגִּישׁ עִרְעוּר, אֲבָל זֹאת הָאוֹפְּצְיָה הָאַחֲרוֹנָה. מַה שֶּׁנִּגְזָר שָׁם - נִגְזָר. הָלַכְתִּי לִשְׁאֹל אֶת הָרַב שֶׁלִּי, אִם לְנַסּוֹת לְעַרְעֵר בְּבֵית הַמִּשְׁפָּט הַצְּבָאִי, הֲרֵי שְׁלֹשֶׁת הַשּׁוֹפְטִים הֵם גּוֹיִים, מַה הֵם מְבִינִים בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה?

עָנָה לִי הָרַב: "עֲצֹם אֶת הָעֵינַיִם בַּמִּשְׁפָּט, וְתַחְשֹׁב שֶׁאַתָּה מְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַל תְּדַבֵּר אֶל הַגּוֹיִים הָאֵלֶּה, הֲרֵי הַפְּנִיָּה אֲלֵיהֶם הִיא רַק הִשְׁתַּדְּלוּת. תְּדַבֵּר לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, תַּגִּיד לוֹ שֶׁכּוֹאֵב לְךָ כִּי אַתָּה רוֹצֶה לִלְמֹד".

הִגִּיעַ יוֹם הַמִּשְׁפָּט, נִכְנַסְתִּי לְבֵית הַמִּשְׁפָּט, עָצַמְתִּי אֶת הָעֵינַיִם וְדִבַּרְתִּי. אָמַר לִי הַשּׁוֹפֵט: "הִגַּשְׁתָּ עִרְעוּר שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וְדָחוּ אוֹתוֹ, מָה אַתָּה רוֹצֶה, לָשֶׁבֶת בְּבֵית כְּנֶסֶת וּלְהַעֲבִיר אֶת הַזְּמַן בְּבַטָּלָה, וְשֶׁכָּל הָעָם הַבְּרִיטִי יְפַרְנֵס אוֹתְךָ?! זֶה מַה שֶּׁאַתָּה רוֹצֶה?! אַתָּה יוֹדֵעַ אֵיךְ אֲנַחְנוּ קוֹרְאִים לְמִי שֶׁעוֹשֶׂה כָּךְ? פָּרָזִיט!"

אָמַרְתִּי לַשּׁוֹפֵט: "אֵינֶנִּי פָּרָזִיט, אֲבָל אֲנִי אַגִּיד לְךָ מַשֶּׁהוּ, וְזוֹ הָאֱמֶת. אֲנַחְנוּ יְהוּדִים וְיֵשׁ לָנוּ אַבָּא גָּדוֹל בַּשָּׁמַיִם. אֵיךְ יְהוּדִי מִתְחַבֵּר לְאַבָּא בַּשָּׁמַיִם? דֶּרֶךְ דַּף גְּמָרָא! בְּאֶמְצָעוּת דַּף הַגְּמָרָא יְהוּדִי מִתְחַבֵּר לְאַבָּא שֶׁבַּשָּׁמַיִם. 'כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ', הַלִּמּוּד מַעֲנִיק אֹשֶׁר פְּנִימִי לָאָדָם, מְמַלֵּא אוֹתוֹ בְּסִפּוּק, בְּשִׂמְחָה. לָקַחְתָּ לִי אֶת זֶה - הוֹצֵאתָ לִי אֶת הַטַּעַם בַּחַיִּים. אֵינְךָ יָכוֹל לְהָבִין אֶת זֶה, כִּי לֹא גָּדַלְתָּ עַל הָאֱמוּנָה הַזֹּאת. אֵינִי חוֹשֵׁב שֶׁזֶּה מַה שֶּׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת לְאָדָם שֶׁשֵּׁרֵת בַּצָּבָא שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְנִפְצַע. עָבַרְתִּי שִׁקּוּם קָשֶׁה, וְאֵינִי חוֹשֵׁב שֶׁזֶּה מַה שֶּׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת לִי, לְהוֹצִיא לִי אֶת הַטַּעַם שֶׁבַּחַיִּים!"

שָׁאַל אוֹתִי הַשּׁוֹפֵט: "נוּ, תֵּשֵׁב בְּבֵית הַכְּנֶסֶת עַד מֵאָה וְעֶשְׂרִים וְתִלְמַד, וְאָז מַה תַּעֲשֶׂה בַּלִּמּוּד הַזֶּה, תִּהְיֶה פְּרוֹפֶסּוֹר? מָה עוֹשִׂים בַּתּוֹרָה הַזּוֹ?"

הֵשַׁבְתִּי: "לֹא, לֹא אֶהְיֶה פְּרוֹפֶסּוֹר וְלֹא דּוֹקְטוֹר, לֹא מַרְוִיחִים מִזֶּה כֶּסֶף. אִם אֲנִי אֶלְמַד - אֲנִי אֶהְיֶה תַּלְמִיד חָכָם".

שָׁאַל הַשּׁוֹפֵט: "אַתָּה בָּטוּחַ שֶׁאִם תִּלְמַד כָּל הַחַיִּים תִּהְיֶה תַּלְמִיד חָכָם?"

אָמַרְתִּי לוֹ: "בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם, כֵּן". אָמַר הַשּׁוֹפֵט: "טוֹב, אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לָצֵאת לְהִתְיָעֲצוּת".

שְׁלֹשֶׁת הַשּׁוֹפְטִים יָצְאוּ מֵהָאוּלָם. כַּעֲבוֹר עֶשֶׂר דַּקּוֹת חָזְרוּ הַשּׁוֹפְטִים וְאָמְרוּ: "הֶחְלַטְנוּ לִזְכּוֹת אוֹתוֹ וְלָתֵת לוֹ עַד יוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן קִצְבָּה מֵהַמִּמְשָׁל הַבְּרִיטִי".

עוֹרְכֵי הַדִּין הָיוּ הֲמוּמִים, וְאָמְרוּ: "כְּבוֹד הַשּׁוֹפֵט, אֵינֶנּוּ מְבִינִים, אָדָם שֶׁלִּפְנֵי עֶשֶׂר דַּקּוֹת הָיָה בְּעֵינֶיךָ פָּרָזִיט, אַתָּה מְזַכֶּה אוֹתוֹ בְּקִצְבָּה עַד יוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן? מַה קּוֹרֶה כָּאן?"

אָמַר הַשּׁוֹפֵט: אַסְבִּיר לָכֶם. הֲרֵי זֶה בֵּית מִשְׁפָּט צְבָאִי. אֲנִי הִגַּעְתִּי מֵחֵיל הַיָּם, הָיִיתִי מְפַקֵּד צוֹלֶלֶת בַּצָּבָא. יָצָאנוּ לִמְשִׂימָה שִׁגְרָתִית בַּצּוֹלֶלֶת. הַגֶּרְמָנִים כִּתְּרוּ אֶת אַנְגְּלִיָּה, אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא, כָּל אֳנִיָּה שֶׁהָיְתָה יוֹצֵאת אוֹ נִכְנֶסֶת - הָיוּ יוֹרִים לְעֶבְרָהּ טִיל טוֹרְפָּדוֹ וּמַטְבִּיעִים אוֹתָהּ. הָיִינוּ תְּקוּעִים בְּלֵב יָם. מְשִׂימָה שִׁגְרָתִית שֶׁל צוֹלֶלֶת אוֹרֶכֶת עֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם, אַךְ בִּגְלַל הַמַּצָּב הָיִינוּ תְּקוּעִים בְּלֵב יָם לְמַעְלָה מִשָּׁנָה! לֹא הָיָה כִּמְעַט מַה לֶּאֱכֹל, אָכַלְנוּ מְנוֹת קְרָב זְעוּמוֹת, כֻּלָּם הָיוּ בְּדִכָּאוֹן, בְּיֵאוּשׁ. שִׂחַקְנוּ שֵׁשׁ בֵּשׁ וְשַׁחְמָט אַלְפֵי פְּעָמִים, וּכְבָר לֹא הָיְתָה לִי דֶּרֶךְ לְהַעֲסִיק אֶת הַחַיָּלִים. הַמְּשִׂימָה הֲכִי קָשָׁה שֶׁלִּי הָיְתָה לְהוֹצִיא כָּל בֹּקֶר אֶת הַחַיָּלִים מֵהַמִּטּוֹת וּלְהַעֲסִיק אוֹתָם כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁתַּגְּעוּ לְגַמְרֵי.

יוֹם אֶחָד הֶחְלַטְתִּי לְהִכָּנֵס לַחֲדָרִים שֶׁל הַחַיָּלִים, דָּבָר שֶׁלֹּא עָשִׂיתִי מֵעוֹלָם. פִּתְאֹם לֹא הֶאֱמַנְתִּי לְמִשְׁמַע אָזְנַי. שָׁמַעְתִּי מִישֶׁהוּ שָׁר! הָיִיתִי הָמוּם, מִישֶׁהוּ שָׁר פֹּה בַּצּוֹלֶלֶת אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר שָׁנָה אֲנַחְנוּ מִתַּחַת לַמַּיִם? הָיָה זֶה נִגּוּן עָדִין וְקִצְבִּי – "אַי אַי אַי, אָמַר רָבָא, אָמַר אַבַּיֵּי... שׁוֹאֶלֶת הַגְּמָרָא, עוֹנָה הַגְּמָרָא..." וְזֶה לֹא אָדָם אֶחָד וְגַם לֹא שְׁנַיִם, הָיוּ שָׁם שְׁלֹשָׁה חַיָּלִים יְהוּדִים. שָׁאַלְתִּי אוֹתָם, "מַה זֶּה? אֵיךְ אַתֶּם מְסֻגָּלִים לָשִׁיר?"

הֵשִׁיבוּ לִי הַחַיָּלִים: "אָנוּ שָׁרִים בִּגְלַל הַסֵּפֶר הַזֶּה. אַתָּה יוֹדֵעַ מַה זֶּה הַסֵּפֶר הַזֶּה? לִפְנֵי לְמַעְלָה מִשְּׁלֹשֶׁת אֲלָפִים שָׁנָה קִבַּלְנוּ בְּהַר סִינַי אֶת הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. דַּף הַגְּמָרָא זֶה מַה שֶּׁמְּחַבֵּר אֶת הָאָדָם לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הָאַבָּא הַגָּדוֹל שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בַּשָּׁמַיִם. הַלִּמּוּד מְחַיֶּה אוֹתָנוּ, נוֹתֵן לָנוּ לְהָרִים אֶת הָרֹאשׁ מֵעַל הַמַּיִם, עַל אַף שֶׁאֲנַחְנוּ נִמְצָאִים עָמֹק עָמֹק מִתַּחַת לַמַּיִם". שָׁאַלְתִּי: "לְאָן מַגִּיעִים אִם לוֹמְדִים בַּסֵּפֶר הַזֶּה? מַרְוִיחִים מִזֶּה כֶּסֶף?" הֵם הֵשִׁיבוּ לִי: "לֹא, מִי שֶׁלּוֹמֵד בַּסֵּפֶר הַזֶּה נִהְיָה תַּלְמִיד חָכָם!"

וְאָז פָּנָה הַשּׁוֹפֵט לְעוֹרְכֵי הַדִּין וְאָמַר: "כָּל מְדִינָה צְרִיכָה אֲנָשִׁים לִשְׁעַת חֵרוּם, אֲנָשִׁים שֶׁיּוֹדְעִים לְהָרִים אֶת הָרֹאשׁ מֵעַל הַמַּיִם, גַּם כְּשֶׁהֵם נִמְצָאִים עָמֹק בַּיָּם... הָעָם הַבְּרִיטִי צָרִיךְ כָּאֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, שֶׁגַּם אִם הֵם נִמְצָאִים יוֹתֵר מִשָּׁנָה בְּצוֹלֶלֶת, הֵם יְכוֹלִים לְהַמְשִׁיךְ לָשִׁיר. לָכֵן זִכִּיתִי אוֹתוֹ!" "כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ וּבָהֶם נֶהְגֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה", "תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ". (מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים)

	חקת תשפ"ד
	שִׁכּוֹר וְלֹא מִיַּיִן
	סִפֵּר הַמַּגִּיד הַנּוֹדָע רַבִּי שָׁלוֹם שְׁבַדְרוֹן זַצַ"ל סִפּוּר מַדְהִים שֶׁשָּׁמַע מִיהוּדִי מִלּוֹנְדוֹן. ר' שָׁלוֹם נָסַע לֶאֱסֹף כֶּסֶף לַחִנּוּךְ הָעַצְמָאִי, שָׁם הוּא פָּגַשׁ יְהוּדִי בַּעַל תְּשׁוּבָה שֶׁשֵּׁרֵת בַּצָּבָא הַבְּרִיטִי בְּחֵיל הַיָּם. הוּא נִפְצַע וְעָבַר שִׁקּוּם, וְקִבֵּל מֵהַמֶּמְשָׁלָה הַבְּרִיטִית קִצְבַּת נָכוּת גְּדוֹלָה מְאֹד. לְאַט לְאַט הוּא הִתְחַזֵּק בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת, וְהָלַךְ לְכוֹלֵל לִלְמֹד תּוֹרָה יוֹם שָׁלֵם. הוּא לֹא הָיָה טָרוּד בְּפַרְנָסָה, בִּזְכוּת הַקִּצְבָּה שֶׁקִּבֵּל מֵהַמְּדִינָה, וְכָךְ הָיָה יָכוֹל לִלְמֹד תּוֹרָה בְּרֹגַע וּבְשַׁלְוָה. בְּאַנְגְּלִיָּה כָּל שָׁלֹשׁ שָׁנִים צָרִיךְ לַעֲבֹר וַעֲדָה רְפוּאִית. לְאַחַר שָׁלֹשׁ שָׁנִים שֶׁלָּמַד, בָּדְקוּ שׁוּב אֶת מַצָּבוֹ. וְהוּא סִפֵּר: "הִגַּעְתִּי לַוַּעֲדָה, וּבַוַּעֲדָה הֶחְלִיטוּ שֶׁאֲנִי כָּשִׁיר לַעֲבֹד. קִבַּלְתִּי זַעֲזוּעַ, הִגַּשְׁתִּי פַּעֲמַיִם עִרְעוּר, אַךְ הָעִרְעוּר נִדְחֶה עַל הַסַּף. הַוַּעֲדָה קָבְעָה שֶׁאֲנִי כָּשִׁיר לַעֲבוֹדָה. הָיְתָה אוֹפְּצְיָה אַחֲרוֹנָה לְעַרְעֵר עַל הַוַּעֲדָה: לִפְנוֹת לְבֵית מִשְׁפָּט צְבָאִי, שָׁם אֶפְשָׁר לְהַגִּישׁ עִרְעוּר, אֲבָל זֹאת הָאוֹפְּצְיָה הָאַחֲרוֹנָה. מַה שֶּׁנִּגְזָר שָׁם - נִגְזָר. הָלַכְתִּי לִשְׁאֹל אֶת הָרַב שֶׁלִּי, אִם לְנַסּוֹת לְעַרְעֵר בְּבֵית הַמִּשְׁפָּט הַצְּבָאִי, הֲרֵי שְׁלֹשֶׁת הַשּׁוֹפְטִים הֵם גּוֹיִים, מַה הֵם מְבִינִים בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה? עָנָה לִי הָרַב: "עֲצֹם אֶת הָעֵינַיִם בַּמִּשְׁפָּט, וְתַחְשֹׁב שֶׁאַתָּה מְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַל תְּדַבֵּר אֶל הַגּוֹיִים הָאֵלֶּה, הֲרֵי הַפְּנִיָּה אֲלֵיהֶם הִיא רַק הִשְׁתַּדְּלוּת. תְּדַבֵּר לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, תַּגִּיד לוֹ שֶׁכּוֹאֵב לְךָ כִּי אַתָּה רוֹצֶה לִלְמֹד". הִגִּיעַ יוֹם הַמִּשְׁפָּט, נִכְנַסְתִּי לְבֵית הַמִּשְׁפָּט, עָצַמְתִּי אֶת הָעֵינַיִם וְדִבַּרְתִּי. אָמַר לִי הַשּׁוֹפֵט: "הִגַּשְׁתָּ עִרְעוּר שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וְדָחוּ אוֹתוֹ, מָה אַתָּה רוֹצֶה, לָשֶׁבֶת בְּבֵית כְּנֶסֶת וּלְהַעֲבִיר אֶת הַזְּמַן בְּבַטָּלָה, וְשֶׁכָּל הָעָם הַבְּרִיטִי יְפַרְנֵס אוֹתְךָ?! זֶה מַה שֶּׁאַתָּה רוֹצֶה?! אַתָּה יוֹדֵעַ אֵיךְ אֲנַחְנוּ קוֹרְאִים לְמִי שֶׁעוֹשֶׂה כָּךְ? פָּרָזִיט!" אָמַרְתִּי לַשּׁוֹפֵט: "אֵינֶנִּי פָּרָזִיט, אֲבָל אֲנִי אַגִּיד לְךָ מַשֶּׁהוּ, וְזוֹ הָאֱמֶת. אֲנַחְנוּ יְהוּדִים וְיֵשׁ לָנוּ אַבָּא גָּדוֹל בַּשָּׁמַיִם. אֵיךְ יְהוּדִי מִתְחַבֵּר לְאַבָּא בַּשָּׁמַיִם? דֶּרֶךְ דַּף גְּמָרָא! בְּאֶמְצָעוּת דַּף הַגְּמָרָא יְהוּדִי מִתְחַבֵּר לְאַבָּא שֶׁבַּשָּׁמַיִם. 'כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ', הַלִּמּוּד מַעֲנִיק אֹשֶׁר פְּנִימִי לָאָדָם, מְמַלֵּא אוֹתוֹ בְּסִפּוּק, בְּשִׂמְחָה. לָקַחְתָּ לִי אֶת זֶה - הוֹצֵאתָ לִי אֶת הַטַּעַם בַּחַיִּים. אֵינְךָ יָכוֹל לְהָבִין אֶת זֶה, כִּי לֹא גָּדַלְתָּ עַל הָאֱמוּנָה הַזֹּאת. אֵינִי חוֹשֵׁב שֶׁזֶּה מַה שֶּׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת לְאָדָם שֶׁשֵּׁרֵת בַּצָּבָא שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְנִפְצַע. עָבַרְתִּי שִׁקּוּם קָשֶׁה, וְאֵינִי חוֹשֵׁב שֶׁזֶּה מַה שֶּׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת לִי, לְהוֹצִיא לִי אֶת הַטַּעַם שֶׁבַּחַיִּים!" שָׁאַל אוֹתִי הַשּׁוֹפֵט: "נוּ, תֵּשֵׁב בְּבֵית הַכְּנֶסֶת עַד מֵאָה וְעֶשְׂרִים וְתִלְמַד, וְאָז מַה תַּעֲשֶׂה בַּלִּמּוּד הַזֶּה, תִּהְיֶה פְּרוֹפֶסּוֹר? מָה עוֹשִׂים בַּתּוֹרָה הַזּוֹ?" הֵשַׁבְתִּי: "לֹא, לֹא אֶהְיֶה פְּרוֹפֶסּוֹר וְלֹא דּוֹקְטוֹר, לֹא מַרְוִיחִים מִזֶּה כֶּסֶף. אִם אֲנִי אֶלְמַד - אֲנִי אֶהְיֶה תַּלְמִיד חָכָם". שָׁאַל הַשּׁוֹפֵט: "אַתָּה בָּטוּחַ שֶׁאִם תִּלְמַד כָּל הַחַיִּים תִּהְיֶה תַּלְמִיד חָכָם?" אָמַרְתִּי לוֹ: "בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם, כֵּן". אָמַר הַשּׁוֹפֵט: "טוֹב, אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לָצֵאת לְהִתְיָעֲצוּת". שְׁלֹשֶׁת הַשּׁוֹפְטִים יָצְאוּ מֵהָאוּלָם. כַּעֲבוֹר עֶשֶׂר דַּקּוֹת חָזְרוּ הַשּׁוֹפְטִים וְאָמְרוּ: "הֶחְלַטְנוּ לִזְכּוֹת אוֹתוֹ וְלָתֵת לוֹ עַד יוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן קִצְבָּה מֵהַמִּמְשָׁל הַבְּרִיטִי". עוֹרְכֵי הַדִּין הָיוּ הֲמוּמִים, וְאָמְרוּ: "כְּבוֹד הַשּׁוֹפֵט, אֵינֶנּוּ מְבִינִים, אָדָם שֶׁלִּפְנֵי עֶשֶׂר דַּקּוֹת הָיָה בְּעֵינֶיךָ פָּרָזִיט, אַתָּה מְזַכֶּה אוֹתוֹ בְּקִצְבָּה עַד יוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן? מַה קּוֹרֶה כָּאן?" אָמַר הַשּׁוֹפֵט: אַסְבִּיר לָכֶם. הֲרֵי זֶה בֵּית מִשְׁפָּט צְבָאִי. אֲנִי הִגַּעְתִּי מֵחֵיל הַיָּם, הָיִיתִי מְפַקֵּד צוֹלֶלֶת בַּצָּבָא. יָצָאנוּ לִמְשִׂימָה שִׁגְרָתִית בַּצּוֹלֶלֶת. הַגֶּרְמָנִים כִּתְּרוּ אֶת אַנְגְּלִיָּה, אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא, כָּל אֳנִיָּה שֶׁהָיְתָה יוֹצֵאת אוֹ נִכְנֶסֶת - הָיוּ יוֹרִים לְעֶבְרָהּ טִיל טוֹרְפָּדוֹ וּמַטְבִּיעִים אוֹתָהּ. הָיִינוּ תְּקוּעִים בְּלֵב יָם. מְשִׂימָה שִׁגְרָתִית שֶׁל צוֹלֶלֶת אוֹרֶכֶת עֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם, אַךְ בִּגְלַל הַמַּצָּב הָיִינוּ תְּקוּעִים בְּלֵב יָם לְמַעְלָה מִשָּׁנָה! לֹא הָיָה כִּמְעַט מַה לֶּאֱכֹל, אָכַלְנוּ מְנוֹת קְרָב זְעוּמוֹת, כֻּלָּם הָיוּ בְּדִכָּאוֹן, בְּיֵאוּשׁ. שִׂחַקְנוּ שֵׁשׁ בֵּשׁ וְשַׁחְמָט אַלְפֵי פְּעָמִים, וּכְבָר לֹא הָיְתָה לִי דֶּרֶךְ לְהַעֲסִיק אֶת הַחַיָּלִים. הַמְּשִׂימָה הֲכִי קָשָׁה שֶׁלִּי הָיְתָה לְהוֹצִיא כָּל בֹּקֶר אֶת הַחַיָּלִים מֵהַמִּטּוֹת וּלְהַעֲסִיק אוֹתָם כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁתַּגְּעוּ לְגַמְרֵי. יוֹם אֶחָד הֶחְלַטְתִּי לְהִכָּנֵס לַחֲדָרִים שֶׁל הַחַיָּלִים, דָּבָר שֶׁלֹּא עָשִׂיתִי מֵעוֹלָם. פִּתְאֹם לֹא הֶאֱמַנְתִּי לְמִשְׁמַע אָזְנַי. שָׁמַעְתִּי מִישֶׁהוּ שָׁר! הָיִיתִי הָמוּם, מִישֶׁהוּ שָׁר פֹּה בַּצּוֹלֶלֶת אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר שָׁנָה אֲנַחְנוּ מִתַּחַת לַמַּיִם? הָיָה זֶה נִגּוּן עָדִין וְקִצְבִּי – "אַי אַי אַי, אָמַר רָבָא, אָמַר אַבַּיֵּי... שׁוֹאֶלֶת הַגְּמָרָא, עוֹנָה הַגְּמָרָא..." וְזֶה לֹא אָדָם אֶחָד וְגַם לֹא שְׁנַיִם, הָיוּ שָׁם שְׁלֹשָׁה חַיָּלִים יְהוּדִים. שָׁאַלְתִּי אוֹתָם, "מַה זֶּה? אֵיךְ אַתֶּם מְסֻגָּלִים לָשִׁיר?" הֵשִׁיבוּ לִי הַחַיָּלִים: "אָנוּ שָׁרִים בִּגְלַל הַסֵּפֶר הַזֶּה. אַתָּה יוֹדֵעַ מַה זֶּה הַסֵּפֶר הַזֶּה? לִפְנֵי לְמַעְלָה מִשְּׁלֹשֶׁת אֲלָפִים שָׁנָה קִבַּלְנוּ בְּהַר סִינַי אֶת הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. דַּף הַגְּמָרָא זֶה מַה שֶּׁמְּחַבֵּר אֶת הָאָדָם לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הָאַבָּא הַגָּדוֹל שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בַּשָּׁמַיִם. הַלִּמּוּד מְחַיֶּה אוֹתָנוּ, נוֹתֵן לָנוּ לְהָרִים אֶת הָרֹאשׁ מֵעַל הַמַּיִם, עַל אַף שֶׁאֲנַחְנוּ נִמְצָאִים עָמֹק עָמֹק מִתַּחַת לַמַּיִם". שָׁאַלְתִּי: "לְאָן מַגִּיעִים אִם לוֹמְדִים בַּסֵּפֶר הַזֶּה? מַרְוִיחִים מִזֶּה כֶּסֶף?" הֵם הֵשִׁיבוּ לִי: "לֹא, מִי שֶׁלּוֹמֵד בַּסֵּפֶר הַזֶּה נִהְיָה תַּלְמִיד חָכָם!" וְאָז פָּנָה הַשּׁוֹפֵט לְעוֹרְכֵי הַדִּין וְאָמַר: "כָּל מְדִינָה צְרִיכָה אֲנָשִׁים לִשְׁעַת חֵרוּם, אֲנָשִׁים שֶׁיּוֹדְעִים לְהָרִים אֶת הָרֹאשׁ מֵעַל הַמַּיִם, גַּם כְּשֶׁהֵם נִמְצָאִים עָמֹק בַּיָּם... הָעָם הַבְּרִיטִי צָרִיךְ כָּאֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, שֶׁגַּם אִם הֵם נִמְצָאִים יוֹתֵר מִשָּׁנָה בְּצוֹלֶלֶת, הֵם יְכוֹלִים לְהַמְשִׁיךְ לָשִׁיר. לָכֵן זִכִּיתִי אוֹתוֹ!" "כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ וּבָהֶם נֶהְגֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה", "תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ". (מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים)