Otzarot-Article

"זֹאת הַתּוֹרָה לְכָל נֶגַע" (יד-נד) עַל אַף שֶׁ"אֵין בַּעַל הָרַחֲמִים פּוֹגֵעַ בַּנְּפָשׁוֹת תְּחִלָּה" וּבַתְּחִלָּה הָיָה הַנֶּגַע מוֹפִיעַ בַּבַּיִת, לְאַחַר מִכֵּן בַּבֶּגֶד, וְרַק לְבַסּוֹף בָּאָדָם - הֲרֵי בַּתּוֹרָה הַסֵּדֶר הָפוּךְ: כָּתוּב עַל נִגְעֵי גּוּף תְּחִלָּה, אַחַר כָּךְ עַל נִגְעֵי בְּגָדִים, וְרַק לְבַסּוֹף עַל נִגְעֵי בָּתִּים.

הָ"אוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ זַצַ"ל הִסְבִּיר בְּכָךְ אֶת הַכָּתוּב "כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה", הָאָמוּר בְּהַקְדָּמַת נִגְעֵי הַבָּתִּים, וְאָמַר: "לֹא הֻקְדְּמוּ נִגְעֵי אָדָם בַּכָּתוּב, אֶלָּא לְפִי שֶׁעֲדַיִן לֹא בָּאתֶם אֶל הָאָרֶץ, אֲבָל מִשָּׁעָה שֶׁתָּבוֹאוּ אֶל הָאָרֶץ - "וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם", לֹא אֶגַּע בַּנְּפָשׁוֹת תְּחִלָּה, אֶלָּא אַתְחִיל מִן הַבָּתִּים!

"נַחְמָן!" מִישֶׁהוּ קוֹרֵעַ אֶת מָסַךְ הַחֲלוֹמוֹת שֶׁלִּי, מְנַסֶּה לְפוֹגֵג אֶת הַקֶּסֶם שֶׁבּוֹ. "עַכְשָׁו שַׁבָּת בַּבֹּקֶר", אוֹמֵר לִי הַקּוֹל הַזֶּה, הַחֲלוֹם מִתְרַחֵק עוֹד יוֹתֵר, וְהַקּוֹל נִהְיָה צָלוּל יוֹתֵר, קָרוֹב יוֹתֵר. "וְשִׂמְחַת תּוֹרָה, יֵשׁ תְּפִלּוֹת, וַעֲלִיּוֹת".

אֲנִי רוֹצֶה לִמְשֹׁךְ אֶת הַשְּׂמִיכָה מֵעַל לָרֹאשׁ וּלְהַמְשִׁיךְ לִישֹׁן. נָכוֹן שֶׁהַחֲלוֹם נִקְטָע, אֲבָל יָבוֹא אַחֵר... הַשֵּׁנָה מְתוּקָה כָּל כָּךְ, וְהַיְקִיצָה אַכְזָרִית וְחַד מַשְׁמָעִית. אֲבָל אָז אֲנִי נִזְכַּר שֶׁאֶתְמוֹל הִבְטַחְתִּי לְעַצְמִי שֶׁהַבֹּקֶר אֲנִי קָם מֻקְדָּם וִיהִי מָה. גַּם שַׁבָּת, גַּם שִׂמְחַת תּוֹרָה - אֲנִי לֹא אֲוַתֵּר!

קַל לְקַבֵּל הַחְלָטוֹת, קָשֶׁה לְבַצֵּעַ... עַכְשָׁו, כְּשֶׁשְּׁמוּרוֹת הָעֵינַיִם שֶׁלִּי דְּבוּקוֹת בְּכֹחַ אַחַת לַשְּׁנִיָּה אֲנִי רוֹצֶה לִשְׁכֹּחַ מֵהַקַּבָּלָה, לִישֹׁן עוֹד קְצָת, אֲבָל יוֹדֵעַ הֵיטֵב שֶׁהָ'עוֹד קְצָת' הַזֶּה יִגְרֹר עוֹד קְצָת וְעוֹד קְצָת... וַאֲנִי...

זֶהוּ, לֹא חוֹשֵׁב יוֹתֵר. מֵעִיף אֶת הַשְּׂמִיכָה, נוֹטֵל יָדַיִם, שׁוֹטֵף אֶת הַפָּנִים. הִתְעוֹרַרְתִּי.

כַּמָּה דַּקּוֹת אַחַר כָּךְ, אֲנִי בַּדֶּרֶךְ לַתְּפִלָּה עִם אָבִי וְעִם אַחַי. הָעִיר שְׁקֵטָה, בֹּקֶר רָגוּעַ שֶׁל שִׂמְחַת תּוֹרָה, עֲדַיִן אֵין לָנוּ מֻשָּׂג אֵיזֶה יוֹם כָּל עַם יִשְׂרָאֵל יַעֲבֹר הַיּוֹם, עֲדַיִן אֵין לָנוּ מֻשָּׂג אֵיזֶה יוֹם אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים לַעֲבֹר.

שְׁמִי נַחְמָן שִׁילְיָאן, אֲנִי גָּר בִּנְתִיבוֹת. אָח לַעֲשָׂרָה אַחִים וַאֲחָיוֹת, כֻּלָּם, בָּרוּךְ ה', מַרְוִים נַחַת וְהוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת. אֲנִי נַעַר שֶׁפְּעָמִים רַבּוֹת מִתְקַשֶּׁה לָקוּם בַּבֹּקֶר לַתְּפִלּוֹת. לִפְעָמִים אֲנִי נִשְׁאָר לִישֹׁן עַד שָׁעָה מְאֻחֶרֶת, אֲבָל בְּאוֹתוֹ יוֹם הֶחְלַטְתִּי שֶׁאֲנִי לֹא אֶכָּנַע לַיֵּצֶר הָרַע. שַׁבָּת, שִׂמְחַת תּוֹרָה, תְּפִלּוֹת, הַלֵּל, עֲלִיּוֹת לַתּוֹרָה, אֲנִי קָם! וּבָרוּךְ ה', עַל אַף שֶׁלֹּא הָיָה קַל, אַחֲרֵי כַּמָּה דַּקּוֹת שֶׁל מִלְחָמָה אַכְזָרִית, עָמַדְתִּי בַּהַחְלָטָה שֶׁלִּי, קַמְתִּי בִּזְרִיזוּת וְהִתְאַרְגַּנְתִּי לַתְּפִלָּה.

בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הִתְפַּלַּלְנוּ תְּפִלַּת שַׁחֲרִית שֶׁל שַׁבָּת וְחַג, בְּהִתְרוֹמְמוּת הָרוּחַ. אַחַר כָּךְ הֵחֵלּוּ הָעֲלִיּוֹת לַתּוֹרָה, וְגַם אֲנִי קִבַּלְתִּי עֲלִיָּה. עָלִיתִי לַתּוֹרָה, הִתְחַלְתִּי לְבָרֵךְ אֶת הַבְּרָכוֹת, וְאָז - שָׁמַעְתִּי פִּתְאֹם "בּוּם" נוֹרָאִי שֶׁטִּלְטֵל אוֹתִי כַּהֹגֶן. הִבַּטְתִּי סְבִיבִי מְבֹהָל, כֻּלָּם הָיוּ נִרְאִים אֲחוּזֵי תַּדְהֵמָה וּמְבֹהָלִים מְאֹד. בֵּית הַכְּנֶסֶת הִזְדַּעֲזֵעַ מַמָּשׁ. "כַּנִּרְאֶה שֶׁנָּפַל טִיל, וְשֶׁהוּא נָפַל קָרוֹב מְאֹד לְכָאן!" אָמַר מִישֶׁהוּ. זוֹ הָיְתָה תְּחוּשָׁה מַבְהִילָה, פְּעָמִים רַבּוֹת יֵשׁ בָּעִיר אַזְעָקוֹת וּנְפִילוֹת טִילִים, אֲבָל אַף פַּעַם לֹא חָוִיתִי אֶת הַחֲוָיָה הַזּוֹ כָּל כָּךְ מִקָּרוֹב.

כַּמָּה דַּקּוֹת עוֹבְרוֹת, אֲחוֹתִי מַגִּיעָה מְבֹהֶלֶת, חִוֶּרֶת כֻּלָּהּ, הִיא אוֹמֶרֶת מַשֶּׁהוּ עַל טִיל שֶׁ... נָפַל בַּבַּיִת שֶׁלָּנוּ! אַבָּא נִבְהַל מְאֹד. הִיא מַבְטִיחָה שֶׁהַכֹּל בְּסֵדֶר, כֻּלָּם בְּסֵדֶר, רַק מְבֹהָלִים מְאֹד, אָז כְּדַאי שֶׁנָּבוֹא.

אֲנַחְנוּ רָצִים הַבַּיְתָה, רוֹצִים לִרְאוֹת שֶׁכֻּלָּם בֶּאֱמֶת בְּסֵדֶר. מְטַפְּסִים בִּמְהִירוּת אֶת שְׁלוֹשׁ הַקּוֹמוֹת הַמּוֹבִילוֹת לַבַּיִת שֶׁלָּנוּ. כְּבָר בַּמַּדְרֵגוֹת אֲנִי מֵרִיחַ רֵיחַ שֶׁל עָשָׁן מַחֲנִיק מְעֹרָב בְּרֵיחַ שֶׁל חֲפָצִים חֲרוּכִים. זֶה מַבְהִיל וַאֲנַחְנוּ מַמְשִׁיכִים לְטַפֵּס בִּמְהִירוּת, וְאָז פּוֹגְשִׁים אֶת אִמִּי וְאֶת אַחְיוֹתַי בַּכְּנִיסָה לַבַּיִת, חִוְרוֹת מְאֹד, מְבֹהָלוֹת. רֵיחַ הֶעָשָׁן שֶׁהֵרַחְנוּ בַּמַּדְרֵגוֹת מִתְעַצֵּם פִּי כַּמָּה כְּשֶׁאֲנַחְנוּ נִכְנָסִים הַבַּיְתָה. אֲנִי רוֹאֶה מַשֶּׁהוּ גָּדוֹל מֻנָּח עַל הָרִצְפָּה בַּהוֹל, "מַה זֶּה?" אֲנִי שׁוֹאֵל. "טִיל", עוֹנוֹת לִי אַחְיוֹתַי בְּמַקְהֵלָה מַבְהִילָה. "נִכְנַס מֵהַחַלּוֹן וְהִגִּיעַ לַהוֹל, נֶעֱצַר מֶטֶר לְיָדֵינוּ".

אִמָּא שֶׁלִּי חִוֶּרֶת עֲדַיִן, מִתְנַשֶּׁמֶת. אֲחוֹתִי מִסְתַּכֶּלֶת סָבִיב וְאוֹמֶרֶת: "הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ נֶהֱרַס!" אֲבָל הַהוֹרִים שֶׁלִּי לֹא מִתְרַגְּשִׁים, "בָּרוּךְ ה' שֶׁשָּׁפַךְ אֶת חֲמָתוֹ עַל עֵצִים וְעַל אֲבָנִים", הֵם אוֹמְרִים. מְאֻחָר יוֹתֵר אֲנַחְנוּ שׁוֹמְעִים שֶׁכִּפַּת הַבַּרְזֶל לֹא הִצְלִיחָה לְיָרֵט אֶת הַטִּיל.

"נִשְׁאַרְנוּ בַּבַּיִת, בַּמִּסְדְּרוֹן", מְסַפֶּרֶת לָנוּ גַּם אִמָּא, "לֹא חָשַׁבְנוּ שֶׁיִּקְרֶה לָנוּ מַשֶּׁהוּ, כָּל הַסִּפּוּרִים הָאֵלּוּ הֲרֵי קוֹרִים בְּעִקָּר לַאֲחֵרִים... חָשַׁשְׁנוּ שֶׁלֹּא נַסְפִּיק לָרֶדֶת מֵהַקּוֹמָה הַשְּׁלִישִׁית לַמִּקְלָט, לָכֵן עָמַדְנוּ בַּהוֹל, וְאָז שָׁמַעְנוּ פִּיצוּץ אַדִּיר. הַטִּיל הֵגִיחַ מֵאַחַד הַחֲדָרִים וְהִתְקָרֵב בִּמְהִירוּת מַבְהִילָה, וְעַד שֶׁהִסְפַּקְתִּי לְהָבִין מַה קּוֹרֶה - הוּא נֶעֱצַר, מֶטֶר לְיָדֵינוּ".

אִמָּא שׁוֹתֶקֶת לְרֶגַע, אֲנַחְנוּ עוֹצְרִים אֶת נְשִׁימָתֵנוּ. הַטִּיל הַמִּפְלַצְתִּי נָח בַּהוֹל, מַפְחִיד אֲפִלּוּ לְהִסְתַּכֵּל עָלָיו. "בִּשְׁנִיָּה אַחַת הַבַּיִת הִתְמַלֵּא רְסִיסִים וְאָבָק", אִמָּא מַמְשִׁיכָה לְתָאֵר לָנוּ אֶת רִגְעֵי הָאֵימָה הַנּוֹרָאִים. "הַטִּיל הִשְׁחִית אֶת הַבַּיִת אֲבָל לֹא פָּגַע בַּנֶּפֶשׁ", אִמָּא מִתְרַגֶּשֶׁת. גַּם אֲנַחְנוּ. קָרָה לָנוּ נֵס עֲנָק, טִיל נִכְנַס לְתוֹךְ הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ וְכֻלָּנוּ חַיִּים, נוֹשְׁמִים. מְדַבְּרִים. כֻּלָּנוּ כָּאן!!

"הַטִּיל הִגִּיעַ מֵהַחֶדֶר שֶׁלְּךָ", אוֹמֶרֶת לִי אֲחוֹתִי. שְׁנֵינוּ מִסְתַּכְּלִים עַל הָעַבָּ"ם הָעֲנָק שֶׁשּׁוֹכֵב בַּהוֹל, לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם לִזְרֹעַ הֶרֶס וְחֻרְבָּן - אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים עָלָיו כְּאִלּוּ הָיָה אוֹרֵחַ שֶׁקָּפַץ לְבִקּוּר מֵהַחַלּוֹן, הִגִּיעַ לַהוֹל וְנֶעֱצַר.

אֲנִי נִכְנַס לַחֶדֶר וְנֶעֱצַר בְּהֶלֶם.

הַטִּיל פָּגַע בַּמִּטָּה שֶׁלִּי, הָפַךְ אוֹתָהּ לְעִיֵּי חֳרָבוֹת!!!

אֲנִי מִסְתַּכֵּל עָלֶיהָ. הַמִּטָּה שֶׁלִּי הָפְכָה לִהְיוֹת גּוּשׁ עָפָר. לֹא נוֹתַר מִמֶּנָּה זֵכֶר!

חֲפָצִים מִתְגַּלְגְּלִים עַל הָרִצְפָּה, רֻבָּם מְעוּכִים אוֹ שְׂרוּפִים, שׁוּם דָּבָר לֹא נִשְׁאַר שָׁלֵם בַּתֹּהוּ שֶׁשּׂוֹרֵר בַּחֶדֶר שֶׁלִּי, אֲבָל כָּל זֶה לֹא מְעַנְיֵן אוֹתִי. הַמִּטָּה שֶׁלִּי אֵינֶנָּה, הָפְכָה לְגוּשׁ מָעוּךְ וְלֹא בָּרוּר!

רַק לִפְנֵי כַּמָּה שָׁעוֹת עוֹד יָשַׁנְתִּי בָּהּ, וּכְשֶׁהֵעִירוּ אוֹתִי הִתְלַבַּטְתִּי אִם לָקוּם. אֲנִי מַכִּיר אֶת עַצְמִי, אִם לֹא הָיִיתִי קָם לַתְּפִלָּה - גַּם מְאֻחָר יוֹתֵר לֹא הָיִיתִי קָם, הָאַזְעָקָה לֹא הָיְתָה מַצְלִיחָה לְהוֹצִיא אוֹתִי מֵהַמִּטָּה. הָיִיתִי שׁוֹמֵעַ אוֹתָהּ מִתּוֹךְ חֲלוֹם, רוֹטֵן וּמְחַכֶּה שֶׁתַּפְסִיק כְּבָר, וּמַבְטִיחַ לְעַצְמִי שֶׁזֶּה לֹא כְּלוּם; מֵעוֹלָם לֹא פָּגַע טִיל בַּבַּיִת שֶׁלָּנוּ, וְגַם עַכְשָׁו אֲנִי יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ לִישֹׁן בְּשַׁלְוָה... הַשַּׁלְוָה הַזּוֹ הָיְתָה נִקְרַעַת בְּאַכְזָרִיּוּת אַחֲרֵי כַּמָּה שְׁנִיּוֹת, כְּשֶׁהַטִּיל הָאֵימְתָנִי הָיָה נוֹרֶה לְתוֹךְ הַמִּטָּה שֶׁלִּי - וְאָז, כְּבָר לֹא הָיָה מִי שֶׁיַּסִּיק אֶת הַמַּסְקָנוֹת.

אֲנִי חוֹשֵׁב עַל הָרְגָעִים שֶׁבָּהֶם הַטִּיל נָחַת עַל הַמִּטָּה שֶׁלִּי, אֵלּוּ רְגָעִים שֶׁבְּדִיּוּק עָלִיתִי לַתּוֹרָה. רְגָעִים שֶׁבָּהֶם הִתְרוֹמַמְתִּי טֶפַח מֵעַל לַקַּרְקַע.

אֲנִי מִתְרַגֵּשׁ: אֲנִי, נַחְמָן שִׁילְיָאן מִנְּתִיבוֹת, בֶּן 19, חַי הַיּוֹם בְּנֵס, בִּזְכוּת שֶׁזָּכִיתִי לָקוּם וּלְהִתְפַּלֵּל בְּמִנְיָן בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה!! וּמָתַי נוֹפֵל הַטִּיל בַּבַּיִת שֶׁלִּי וּבְחַדְרִי? בַּזְּמַן שֶׁעָלִיתִי לַתּוֹרָה!

הַאֵין זוֹ הַשְׁגָּחָה מֻפְלָאָה?! (טוֹב לַחֲסוֹת בַּה', מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים)

	קרח תשפ"ד
	מַעֲשֵׂה חֶסֶד שֶׁהִצִּיל נְשָׁמָה אֲבוּדָה
	"זֹאת הַתּוֹרָה לְכָל נֶגַע" (יד-נד) עַל אַף שֶׁ"אֵין בַּעַל הָרַחֲמִים פּוֹגֵעַ בַּנְּפָשׁוֹת תְּחִלָּה" וּבַתְּחִלָּה הָיָה הַנֶּגַע מוֹפִיעַ בַּבַּיִת, לְאַחַר מִכֵּן בַּבֶּגֶד, וְרַק לְבַסּוֹף בָּאָדָם - הֲרֵי בַּתּוֹרָה הַסֵּדֶר הָפוּךְ: כָּתוּב עַל נִגְעֵי גּוּף תְּחִלָּה, אַחַר כָּךְ עַל נִגְעֵי בְּגָדִים, וְרַק לְבַסּוֹף עַל נִגְעֵי בָּתִּים. הָ"אוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ זַצַ"ל הִסְבִּיר בְּכָךְ אֶת הַכָּתוּב "כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה", הָאָמוּר בְּהַקְדָּמַת נִגְעֵי הַבָּתִּים, וְאָמַר: "לֹא הֻקְדְּמוּ נִגְעֵי אָדָם בַּכָּתוּב, אֶלָּא לְפִי שֶׁעֲדַיִן לֹא בָּאתֶם אֶל הָאָרֶץ, אֲבָל מִשָּׁעָה שֶׁתָּבוֹאוּ אֶל הָאָרֶץ - "וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם", לֹא אֶגַּע בַּנְּפָשׁוֹת תְּחִלָּה, אֶלָּא אַתְחִיל מִן הַבָּתִּים! "נַחְמָן!" מִישֶׁהוּ קוֹרֵעַ אֶת מָסַךְ הַחֲלוֹמוֹת שֶׁלִּי, מְנַסֶּה לְפוֹגֵג אֶת הַקֶּסֶם שֶׁבּוֹ. "עַכְשָׁו שַׁבָּת בַּבֹּקֶר", אוֹמֵר לִי הַקּוֹל הַזֶּה, הַחֲלוֹם מִתְרַחֵק עוֹד יוֹתֵר, וְהַקּוֹל נִהְיָה צָלוּל יוֹתֵר, קָרוֹב יוֹתֵר. "וְשִׂמְחַת תּוֹרָה, יֵשׁ תְּפִלּוֹת, וַעֲלִיּוֹת". אֲנִי רוֹצֶה לִמְשֹׁךְ אֶת הַשְּׂמִיכָה מֵעַל לָרֹאשׁ וּלְהַמְשִׁיךְ לִישֹׁן. נָכוֹן שֶׁהַחֲלוֹם נִקְטָע, אֲבָל יָבוֹא אַחֵר... הַשֵּׁנָה מְתוּקָה כָּל כָּךְ, וְהַיְקִיצָה אַכְזָרִית וְחַד מַשְׁמָעִית. אֲבָל אָז אֲנִי נִזְכַּר שֶׁאֶתְמוֹל הִבְטַחְתִּי לְעַצְמִי שֶׁהַבֹּקֶר אֲנִי קָם מֻקְדָּם וִיהִי מָה. גַּם שַׁבָּת, גַּם שִׂמְחַת תּוֹרָה - אֲנִי לֹא אֲוַתֵּר! קַל לְקַבֵּל הַחְלָטוֹת, קָשֶׁה לְבַצֵּעַ... עַכְשָׁו, כְּשֶׁשְּׁמוּרוֹת הָעֵינַיִם שֶׁלִּי דְּבוּקוֹת בְּכֹחַ אַחַת לַשְּׁנִיָּה אֲנִי רוֹצֶה לִשְׁכֹּחַ מֵהַקַּבָּלָה, לִישֹׁן עוֹד קְצָת, אֲבָל יוֹדֵעַ הֵיטֵב שֶׁהָ'עוֹד קְצָת' הַזֶּה יִגְרֹר עוֹד קְצָת וְעוֹד קְצָת... וַאֲנִי... זֶהוּ, לֹא חוֹשֵׁב יוֹתֵר. מֵעִיף אֶת הַשְּׂמִיכָה, נוֹטֵל יָדַיִם, שׁוֹטֵף אֶת הַפָּנִים. הִתְעוֹרַרְתִּי. כַּמָּה דַּקּוֹת אַחַר כָּךְ, אֲנִי בַּדֶּרֶךְ לַתְּפִלָּה עִם אָבִי וְעִם אַחַי. הָעִיר שְׁקֵטָה, בֹּקֶר רָגוּעַ שֶׁל שִׂמְחַת תּוֹרָה, עֲדַיִן אֵין לָנוּ מֻשָּׂג אֵיזֶה יוֹם כָּל עַם יִשְׂרָאֵל יַעֲבֹר הַיּוֹם, עֲדַיִן אֵין לָנוּ מֻשָּׂג אֵיזֶה יוֹם אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים לַעֲבֹר. שְׁמִי נַחְמָן שִׁילְיָאן, אֲנִי גָּר בִּנְתִיבוֹת. אָח לַעֲשָׂרָה אַחִים וַאֲחָיוֹת, כֻּלָּם, בָּרוּךְ ה', מַרְוִים נַחַת וְהוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת. אֲנִי נַעַר שֶׁפְּעָמִים רַבּוֹת מִתְקַשֶּׁה לָקוּם בַּבֹּקֶר לַתְּפִלּוֹת. לִפְעָמִים אֲנִי נִשְׁאָר לִישֹׁן עַד שָׁעָה מְאֻחֶרֶת, אֲבָל בְּאוֹתוֹ יוֹם הֶחְלַטְתִּי שֶׁאֲנִי לֹא אֶכָּנַע לַיֵּצֶר הָרַע. שַׁבָּת, שִׂמְחַת תּוֹרָה, תְּפִלּוֹת, הַלֵּל, עֲלִיּוֹת לַתּוֹרָה, אֲנִי קָם! וּבָרוּךְ ה', עַל אַף שֶׁלֹּא הָיָה קַל, אַחֲרֵי כַּמָּה דַּקּוֹת שֶׁל מִלְחָמָה אַכְזָרִית, עָמַדְתִּי בַּהַחְלָטָה שֶׁלִּי, קַמְתִּי בִּזְרִיזוּת וְהִתְאַרְגַּנְתִּי לַתְּפִלָּה. בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הִתְפַּלַּלְנוּ תְּפִלַּת שַׁחֲרִית שֶׁל שַׁבָּת וְחַג, בְּהִתְרוֹמְמוּת הָרוּחַ. אַחַר כָּךְ הֵחֵלּוּ הָעֲלִיּוֹת לַתּוֹרָה, וְגַם אֲנִי קִבַּלְתִּי עֲלִיָּה. עָלִיתִי לַתּוֹרָה, הִתְחַלְתִּי לְבָרֵךְ אֶת הַבְּרָכוֹת, וְאָז - שָׁמַעְתִּי פִּתְאֹם "בּוּם" נוֹרָאִי שֶׁטִּלְטֵל אוֹתִי כַּהֹגֶן. הִבַּטְתִּי סְבִיבִי מְבֹהָל, כֻּלָּם הָיוּ נִרְאִים אֲחוּזֵי תַּדְהֵמָה וּמְבֹהָלִים מְאֹד. בֵּית הַכְּנֶסֶת הִזְדַּעֲזֵעַ מַמָּשׁ. "כַּנִּרְאֶה שֶׁנָּפַל טִיל, וְשֶׁהוּא נָפַל קָרוֹב מְאֹד לְכָאן!" אָמַר מִישֶׁהוּ. זוֹ הָיְתָה תְּחוּשָׁה מַבְהִילָה, פְּעָמִים רַבּוֹת יֵשׁ בָּעִיר אַזְעָקוֹת וּנְפִילוֹת טִילִים, אֲבָל אַף פַּעַם לֹא חָוִיתִי אֶת הַחֲוָיָה הַזּוֹ כָּל כָּךְ מִקָּרוֹב. כַּמָּה דַּקּוֹת עוֹבְרוֹת, אֲחוֹתִי מַגִּיעָה מְבֹהֶלֶת, חִוֶּרֶת כֻּלָּהּ, הִיא אוֹמֶרֶת מַשֶּׁהוּ עַל טִיל שֶׁ... נָפַל בַּבַּיִת שֶׁלָּנוּ! אַבָּא נִבְהַל מְאֹד. הִיא מַבְטִיחָה שֶׁהַכֹּל בְּסֵדֶר, כֻּלָּם בְּסֵדֶר, רַק מְבֹהָלִים מְאֹד, אָז כְּדַאי שֶׁנָּבוֹא. אֲנַחְנוּ רָצִים הַבַּיְתָה, רוֹצִים לִרְאוֹת שֶׁכֻּלָּם בֶּאֱמֶת בְּסֵדֶר. מְטַפְּסִים בִּמְהִירוּת אֶת שְׁלוֹשׁ הַקּוֹמוֹת הַמּוֹבִילוֹת לַבַּיִת שֶׁלָּנוּ. כְּבָר בַּמַּדְרֵגוֹת אֲנִי מֵרִיחַ רֵיחַ שֶׁל עָשָׁן מַחֲנִיק מְעֹרָב בְּרֵיחַ שֶׁל חֲפָצִים חֲרוּכִים. זֶה מַבְהִיל וַאֲנַחְנוּ מַמְשִׁיכִים לְטַפֵּס בִּמְהִירוּת, וְאָז פּוֹגְשִׁים אֶת אִמִּי וְאֶת אַחְיוֹתַי בַּכְּנִיסָה לַבַּיִת, חִוְרוֹת מְאֹד, מְבֹהָלוֹת. רֵיחַ הֶעָשָׁן שֶׁהֵרַחְנוּ בַּמַּדְרֵגוֹת מִתְעַצֵּם פִּי כַּמָּה כְּשֶׁאֲנַחְנוּ נִכְנָסִים הַבַּיְתָה. אֲנִי רוֹאֶה מַשֶּׁהוּ גָּדוֹל מֻנָּח עַל הָרִצְפָּה בַּהוֹל, "מַה זֶּה?" אֲנִי שׁוֹאֵל. "טִיל", עוֹנוֹת לִי אַחְיוֹתַי בְּמַקְהֵלָה מַבְהִילָה. "נִכְנַס מֵהַחַלּוֹן וְהִגִּיעַ לַהוֹל, נֶעֱצַר מֶטֶר לְיָדֵינוּ". אִמָּא שֶׁלִּי חִוֶּרֶת עֲדַיִן, מִתְנַשֶּׁמֶת. אֲחוֹתִי מִסְתַּכֶּלֶת סָבִיב וְאוֹמֶרֶת: "הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ נֶהֱרַס!" אֲבָל הַהוֹרִים שֶׁלִּי לֹא מִתְרַגְּשִׁים, "בָּרוּךְ ה' שֶׁשָּׁפַךְ אֶת חֲמָתוֹ עַל עֵצִים וְעַל אֲבָנִים", הֵם אוֹמְרִים. מְאֻחָר יוֹתֵר אֲנַחְנוּ שׁוֹמְעִים שֶׁכִּפַּת הַבַּרְזֶל לֹא הִצְלִיחָה לְיָרֵט אֶת הַטִּיל. "נִשְׁאַרְנוּ בַּבַּיִת, בַּמִּסְדְּרוֹן", מְסַפֶּרֶת לָנוּ גַּם אִמָּא, "לֹא חָשַׁבְנוּ שֶׁיִּקְרֶה לָנוּ מַשֶּׁהוּ, כָּל הַסִּפּוּרִים הָאֵלּוּ הֲרֵי קוֹרִים בְּעִקָּר לַאֲחֵרִים... חָשַׁשְׁנוּ שֶׁלֹּא נַסְפִּיק לָרֶדֶת מֵהַקּוֹמָה הַשְּׁלִישִׁית לַמִּקְלָט, לָכֵן עָמַדְנוּ בַּהוֹל, וְאָז שָׁמַעְנוּ פִּיצוּץ אַדִּיר. הַטִּיל הֵגִיחַ מֵאַחַד הַחֲדָרִים וְהִתְקָרֵב בִּמְהִירוּת מַבְהִילָה, וְעַד שֶׁהִסְפַּקְתִּי לְהָבִין מַה קּוֹרֶה - הוּא נֶעֱצַר, מֶטֶר לְיָדֵינוּ". אִמָּא שׁוֹתֶקֶת לְרֶגַע, אֲנַחְנוּ עוֹצְרִים אֶת נְשִׁימָתֵנוּ. הַטִּיל הַמִּפְלַצְתִּי נָח בַּהוֹל, מַפְחִיד אֲפִלּוּ לְהִסְתַּכֵּל עָלָיו. "בִּשְׁנִיָּה אַחַת הַבַּיִת הִתְמַלֵּא רְסִיסִים וְאָבָק", אִמָּא מַמְשִׁיכָה לְתָאֵר לָנוּ אֶת רִגְעֵי הָאֵימָה הַנּוֹרָאִים. "הַטִּיל הִשְׁחִית אֶת הַבַּיִת אֲבָל לֹא פָּגַע בַּנֶּפֶשׁ", אִמָּא מִתְרַגֶּשֶׁת. גַּם אֲנַחְנוּ. קָרָה לָנוּ נֵס עֲנָק, טִיל נִכְנַס לְתוֹךְ הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ וְכֻלָּנוּ חַיִּים, נוֹשְׁמִים. מְדַבְּרִים. כֻּלָּנוּ כָּאן!! "הַטִּיל הִגִּיעַ מֵהַחֶדֶר שֶׁלְּךָ", אוֹמֶרֶת לִי אֲחוֹתִי. שְׁנֵינוּ מִסְתַּכְּלִים עַל הָעַבָּ"ם הָעֲנָק שֶׁשּׁוֹכֵב בַּהוֹל, לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם לִזְרֹעַ הֶרֶס וְחֻרְבָּן - אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים עָלָיו כְּאִלּוּ הָיָה אוֹרֵחַ שֶׁקָּפַץ לְבִקּוּר מֵהַחַלּוֹן, הִגִּיעַ לַהוֹל וְנֶעֱצַר. אֲנִי נִכְנַס לַחֶדֶר וְנֶעֱצַר בְּהֶלֶם. הַטִּיל פָּגַע בַּמִּטָּה שֶׁלִּי, הָפַךְ אוֹתָהּ לְעִיֵּי חֳרָבוֹת!!! אֲנִי מִסְתַּכֵּל עָלֶיהָ. הַמִּטָּה שֶׁלִּי הָפְכָה לִהְיוֹת גּוּשׁ עָפָר. לֹא נוֹתַר מִמֶּנָּה זֵכֶר! חֲפָצִים מִתְגַּלְגְּלִים עַל הָרִצְפָּה, רֻבָּם מְעוּכִים אוֹ שְׂרוּפִים, שׁוּם דָּבָר לֹא נִשְׁאַר שָׁלֵם בַּתֹּהוּ שֶׁשּׂוֹרֵר בַּחֶדֶר שֶׁלִּי, אֲבָל כָּל זֶה לֹא מְעַנְיֵן אוֹתִי. הַמִּטָּה שֶׁלִּי אֵינֶנָּה, הָפְכָה לְגוּשׁ מָעוּךְ וְלֹא בָּרוּר! רַק לִפְנֵי כַּמָּה שָׁעוֹת עוֹד יָשַׁנְתִּי בָּהּ, וּכְשֶׁהֵעִירוּ אוֹתִי הִתְלַבַּטְתִּי אִם לָקוּם. אֲנִי מַכִּיר אֶת עַצְמִי, אִם לֹא הָיִיתִי קָם לַתְּפִלָּה - גַּם מְאֻחָר יוֹתֵר לֹא הָיִיתִי קָם, הָאַזְעָקָה לֹא הָיְתָה מַצְלִיחָה לְהוֹצִיא אוֹתִי מֵהַמִּטָּה. הָיִיתִי שׁוֹמֵעַ אוֹתָהּ מִתּוֹךְ חֲלוֹם, רוֹטֵן וּמְחַכֶּה שֶׁתַּפְסִיק כְּבָר, וּמַבְטִיחַ לְעַצְמִי שֶׁזֶּה לֹא כְּלוּם; מֵעוֹלָם לֹא פָּגַע טִיל בַּבַּיִת שֶׁלָּנוּ, וְגַם עַכְשָׁו אֲנִי יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ לִישֹׁן בְּשַׁלְוָה... הַשַּׁלְוָה הַזּוֹ הָיְתָה נִקְרַעַת בְּאַכְזָרִיּוּת אַחֲרֵי כַּמָּה שְׁנִיּוֹת, כְּשֶׁהַטִּיל הָאֵימְתָנִי הָיָה נוֹרֶה לְתוֹךְ הַמִּטָּה שֶׁלִּי - וְאָז, כְּבָר לֹא הָיָה מִי שֶׁיַּסִּיק אֶת הַמַּסְקָנוֹת. אֲנִי חוֹשֵׁב עַל הָרְגָעִים שֶׁבָּהֶם הַטִּיל נָחַת עַל הַמִּטָּה שֶׁלִּי, אֵלּוּ רְגָעִים שֶׁבְּדִיּוּק עָלִיתִי לַתּוֹרָה. רְגָעִים שֶׁבָּהֶם הִתְרוֹמַמְתִּי טֶפַח מֵעַל לַקַּרְקַע. אֲנִי מִתְרַגֵּשׁ: אֲנִי, נַחְמָן שִׁילְיָאן מִנְּתִיבוֹת, בֶּן 19, חַי הַיּוֹם בְּנֵס, בִּזְכוּת שֶׁזָּכִיתִי לָקוּם וּלְהִתְפַּלֵּל בְּמִנְיָן בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה!! וּמָתַי נוֹפֵל הַטִּיל בַּבַּיִת שֶׁלִּי וּבְחַדְרִי? בַּזְּמַן שֶׁעָלִיתִי לַתּוֹרָה! הַאֵין זוֹ הַשְׁגָּחָה מֻפְלָאָה?! (טוֹב לַחֲסוֹת בַּה', מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים)