Otzarot-Article

"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד" (א-א) אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (תורת כהנים), שֶׁכְּשֵׁם שֶׁעָלָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לְהַר סִינַי, כָּךְ נִכְנַס בְּכָל עֵת לְאֹהֶל מוֹעֵד, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה מֶרְכָּבָה לַשְּׁכִינָה בְּעַנְוְתָנוּתוֹ.

מִנְהַג יִשְׂרָאֵל לְקַשֵּׁט אֶת בָּתֵּי הַכְּנֶסֶת וְאֶת הַדִּירוֹת בַּעֲנָפִים, בְּיָרָק וּבִפְרָחִים לִכְבוֹד חַג הַשָּׁבוּעוֹת. קִשּׁוּט בָּתֵּי הַכְּנֶסֶת מוּבָן, הֲרֵי הֵיכְלֵי תּוֹרָה וְיִרְאָה הֵם, וּכְמוֹ שֶׁפְּרָחִים כִּסּוּ אֶת הַר סִינַי, כֵּן יִפְרְחוּ בְּבָתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת בְּחַג מַתַּן תּוֹרָה. אַךְ בַּבָּתִּים, לָמָּה?

כִּי הַבָּתִּים הֵם מִשְׁכָּן לַשְּׁכִינָה! כְּמוֹ הַר סִינַי... "אִישׁ וְאִשָּׁה זָכוּ - שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם" (סוטה יז.). וּבַמֶּה יִזְכּוּ לְהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה בַּבַּיִת? בְּעַנְוַת אֱמֶת, בַּוִתּוּר הֲדָדִי. כָּל הִתְעַקְּשׁוּת מְקוֹרָהּ בְּגַאֲוָה, וְכָל וִתּוּר מְקוֹרוֹ בַּעֲנָוָה. וּכְשֶׁהָעִקְּשׁוּת חוֹגֶגֶת - "אֵשׁ אוֹכַלְתְּךָ" חָלִילָה. לֹא אֵשׁ שֶׁל הַר סִינַי, שֶׁהִיא אֵשׁ שֶׁל מַעְלָה, אֶלָּא אֵשׁ שֶׁל הִתְנַצְּחוּת וּמְרִיבָה, אֵשׁ שֶׁל קְטָטָה, אֵשׁ שֶׁל גֵּיהִנֹּם, רַחֲמָנָא לִיצְלַן. נַהֲפֹךְ אֶת מְעוֹנֵנוּ לְמִשְׁכָּן לַשְּׁכִינָה, לְגַן עֵדֶן פּוֹרֵחַ, לְמָקוֹר שֶׁל אוֹרָה, בַּעֲנָוָה וּבְוִתּוּר, בִּפְתִיחַת דַּף חָדָשׁ, בִּמְחִיקַת כָּל טִינָה, בְּהֶאָרַת פָּנִים, בְּסַבְלָנוּת וּבְאֹרֶךְ רוּחַ...

נוֹלַדְתִּי הַבְּכוֹר בְּמִשְׁפָּחָה. אֲנִי הָפַכְתִּי אֶת אָבִי לְ"אַבָּא", אֲנִי זֶה שֶׁזָּכִיתִי תָּמִיד לַעֲגָלָה חֲדָשָׁה, לִבְגָדִים חֲדָשִׁים, לֹא הָיָה אָח מֵעָלַי שֶׁיַּעֲבִיר לִי בְּגָדִים "יָד שְׁנִיָּה". מְקַנְּאִים?

לֹא כְּדַאי לָכֶם... תָּמִיד הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאָחִי הַקָּטָן - גָּדוֹל מִמֶּנִּי. הוּא הָיָה מֻכְשָׁר וּמַתְמִיד מִמֶּנִּי, הִתְקַבֵּל לִישִׁיבוֹת טוֹבוֹת יוֹתֵר, הִצְלִיחַ בַּחֶבְרָה וְעָשָׂה רַק נַחַת לַהוֹרִים. וַאֲנִי - סְתָם בָּחוּר מִן הַשּׁוּרָה. כַּאֲשֶׁר הִגַּעְתִּי לְגִיל הַשִּׁדּוּכִים, הָיוּ לִי מְעַט מְאֹד הַצָּעוֹת, חֶלְקָן פּוֹגְעוֹת, וְאִלּוּ הַהַצָּעוֹת הַטּוֹבוֹת תָּמִיד יָרְדוּ מֵהַפֶּרֶק בְּשָׁלָב כָּזֶה אוֹ אַחֵר. כָּךְ חָלְפוּ לָהֶן שְׁנָתַיִם קָשׁוֹת, וְהַיְשׁוּעָה לֹא נִרְאֲתָה בָּאֹפֶק.

יוֹם אֶחָד, בְּבֵין הַזְּמַנִּים - צִלְצֵל הַפֶּלֶאפוֹן שֶׁל אַבָּא. שָׁמַעְתִּי אֶת אַבָּא אוֹמֵר: "אָהּ, תּוֹדָה רַבָּה, אֲבָל הוּא עֲדַיִן לֹא שׁוֹמֵעַ הַצָּעוֹת שִׁדּוּכִים, יֵשׁ לוֹ אָח גָּדוֹל מֵעָלָיו". אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי בָּא לִי!

כַּאֲשֶׁר הַתַּקְרִית חָזְרָה עַל עַצְמָהּ כַּמָּה פְּעָמִים נוֹסָפוֹת, הֵבַנְתִּי שֶׁאֲנִי כְּבָר מְעַכֵּב אֶת הַבָּא בַּתּוֹר.

הִתְחַלְתִּי לְהַרְהֵר בַּסּוּגְיָה: הַאִם מִתְבַּקֵּשׁ מִמֶּנִּי לְאַפְשֵׁר לְאָחִי לְהַמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ? אֲבָל לֹא הָיִיתִי מְסֻגָּל לַעֲנוֹת לְעַצְמִי תְּשׁוּבָה. שֶׁאָחִי הַקָּטָן יַעֲקֹף אוֹתִי גַּם בָּזֶה?! זֶה כְּבָר יוֹתֵר מִדַּי בִּשְׁבִילִי, אֵינִי מְסֻגָּל לָשֵׂאת אֶת הַחֶרְפָּה הַזּוֹ.

אֲבָל מִצַּד שֵׁנִי, הָיוּ גַּם יִסּוּרֵי מַצְפּוּן. מַדּוּעַ שֶׁאֶמְנַע מֵאָחִי לִבְנוֹת אֶת בֵּיתוֹ בִּשְׁבִיל לְהַצִּיל אֶת כְּבוֹדִי הָאָבוּד? מַדּוּעַ הוּא צָרִיךְ לְהִתְעַכֵּב בִּגְלָלִי? הִתְחַבַּטְתִּי בֵּינִי לְבֵין עַצְמִי לֵילוֹת אֲרֻכִּים. אֲבָל בְּפֹעַל, הִתְקַשֵּׁיתִי לַעֲשׂוֹת אֶת הַצַּעַד הַמַּעֲשִׂי בַּכִּוּוּן הַנָּכוֹן.

עֶרֶב אֶחָד, עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת, נִזְכַּרְתִּי בְּמִשְׁפָּט שֶׁהָיָה שָׁגוּר עַל לְשׁוֹנוֹ שֶׁל מָרָן הַגְּרַאִי"ל שְׁטֵיְינְמַן זצוק"ל: "נַעַר הָיִיתִי גַּם זָקַנְתִּי וְלֹא רָאִיתִי מְוַתֵּר מַפְסִיד". בְּאוֹתוֹ רֶגַע הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁנִּנְסָךְ בִּי כֹּחַ לְקַבֵּל אֶת הַהַחְלָטָה הַנְּכוֹנָה. הֶחְלַטְתִּי לְהִתְגַּבֵּר עַל רְצוֹנִי, לְהִתְעַלּוֹת מֵעַל עַצְמִי וְלִמְחֹל עַל כְּבוֹדִי בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁלֹּא אַפְסִיד מִכָּךְ.

קַמְתִּי בַּבֹּקֶר וְהוֹדַעְתִּי לְאִמָּא שֶׁמִּבְּחִינָתִי הָאָח הַצָּעִיר יָכוֹל לְהַתְחִיל לִשְׁמֹעַ הַצָּעוֹת שִׁדּוּכִים. אִמָּא הָיְתָה מֻפְתַּעַת וְנִרְגֶּשֶׁת, שֶׁלֹּא לוֹמַר נִרְעֶשֶׁת, אַךְ לֹא מִהֲרָה לִשְׁלֹל אֶת הָרַעְיוֹן. כְּלוֹמַר, הָיָה נִרְאֶה שֶׁהִיא אֲפִלּוּ צִפְּתָה שֶׁאַגִּיעַ לַהַחְלָטָה הַזּוֹ. אִמָּא הִבִּיעָה הַעֲרָכָה גְּדוֹלָה עַל הַהַחְלָטָה הָאֲצִילִית, הוֹדְתָה לִי מְאֹד, וְכַמּוּבָן בֵּרְכָה אוֹתִי מִמַּעֲמַקֵּי הַלֵּב שֶׁבִּזְכוּת הַוִּתּוּר אֶזְכֶּה לַיְשׁוּעָה בְּקָרוֹב מַמָּשׁ.

הַבְּרָכָה שֶׁלָּהּ כַּנִּרְאֶה הִתְקַיְּמָה בְּאָחִי הַצָּעִיר, כַּעֲבוֹר חָדְשַׁיִם הוּא הִתְאָרֵס. הַבַּיִת נִכְנַס לְסִחְרוּר שֶׁל הֲכָנוֹת שְׂמֵחוֹת לַחֲתֻנָּה, וַאֲנִי נוֹתַרְתִּי אֵי-שָׁם מֵאָחוֹר. כַּמּוּבָן שֶׁדָּחַקְתִּי אֶת רִגְשׁוֹתַי פְּנִימָה. גַּם בָּאֵרוּסִין וְגַם בַּחֲתֻנָּה שָׂמַחְתִּי וְרָקַדְתִּי עִם כֻּלָּם. "צָהֳלָתוֹ עַל פָּנָיו", אֲבָל בִּפְנִים הָיִיתִי שָׁבוּר וְרָצוּץ, אוּלַי אֲפִלּוּ מְרֻסָּק. כָּל אִחוּל נוֹסָף שֶׁל "בְּקָרוֹב אֶצְלְךָ", הֶעֱמִיק אֶצְלִי אֶת הַבּוּשָׁה. וּמִתּוֹךְ הַכְּאֵב עָלוּ וְצָפוּ מַחֲשָׁבוֹת: אֵיךְ יִתָּכֵן לוֹמַר שֶׁהַמְוַתֵּר אֵינוֹ מַפְסִיד?! הִנֵּה, אֲנִי וִתַּרְתִּי, הֵבֵאתִי עַל עַצְמִי עֶלְבּוֹן שֶׁכָּזֶה – וּמַה הִרְוַחְתִּי?

כַּמּוּבָן שֶׁמִּיָּד דָּחִיתִי אֶת הַמַּחֲשָׁבוֹת הַלָּלוּ. הִזְכַּרְתִּי לְעַצְמִי שׁוּב וָשׁוּב שֶׁעָשִׂיתִי דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד. הַהַבְטָחָה שֶׁל "לֹא רָאִיתִי מְוַתֵּר מַפְסִיד" נוֹעֲדָה לְהַעֲנִיק לָנוּ כֹּחַ לְוַתֵּר, אֲבָל מֵהָרֶגַע שֶׁכְּבָר וִתַּרְנוּ, חָלִילָה וְחָלִילָה שֶׁנִּהְיֶה בְּגֶדֶר "תּוֹהֶה עַל הָרִאשׁוֹנוֹת" וְנִתְחָרֵט עַל הַמַּעֲשֶׂה הַטּוֹב שֶׁעָשִׂינוּ. אָז מַדּוּעַ בְּכָל זֹאת הַיְשׁוּעָה אֵינָהּ מַגִּיעָה? אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים חֶשְׁבּוֹנוֹת שָׁמַיִם!

חֲצִי שָׁנָה לְאַחַר נִשּׂוּאֵי אָחִי הַצָּעִיר, הִצִּיעוּ לִי הַצָּעָה קְסוּמָה, הַצָּעָה מְיֻחֶדֶת שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הִצִּיעוּ לִי כְּמוֹתָהּ. הַכֹּל רָץ, הִסְתַּדֵּר עַל הַצַּד הַיּוֹתֵר טוֹב, עַד שֶׁמַּהֵר מְאֹד מָצָאתִי אֶת עַצְמִי מְאֹרָס עִם בַּחוּרָה שֶׁלֹּא יָכֹלְתִּי לְאַחֵל לְעַצְמִי טוֹבָה מִמֶּנָּה. נִרְגָּשׁ וּמִתְקַשֶּׁה לְהַאֲמִין, נִצַּבְתִּי לִי שָׁם בַּ"וּוֹארְט" שֶׁהִתְקַיֵּם בְּבֵית הַכַּלָּה. אוֹרְחִים נִכְנְסוּ בָּזֶה אַחַר זֶה לְאַחֵל מַזָּל טוֹב, וְהָיִיתִי מְאֻשָּׁר עֲלֵי אֲדָמוֹת.

פִּתְאֹם אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת אִמָּא שֶׁלִּי מַכְרִיזָה: "בְּרוּכָה הַבָּאָה, הַשַּׁדְכָנִית". עַד לְאוֹתוֹ רֶגַע כְּלָל לֹא הִתְעַנְיַנְתִּי מִי הַשַּׁדְכָנִית, וּלְפֶתַע אֲנִי מְגַלֶּה שֶׁזּוֹ לֹא אַחֶרֶת מֵאֲשֶׁר...

נִחַשְׁתֶּם נָכוֹן. גִּיסָתִי, אִשְׁתּוֹ שֶׁל אָחִי הַצָּעִיר. וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים: כָּל מִלָּה נוֹסֶפֶת – מְיֻתֶּרֶת. (אִישׁ לְרֵעֵהוּ, מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים)

	קרח תשפ"ד
	מַעֲשֵׂה חֶסֶד שֶׁהִצִּיל נְשָׁמָה אֲבוּדָה
	"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד" (א-א) אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (תורת כהנים), שֶׁכְּשֵׁם שֶׁעָלָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לְהַר סִינַי, כָּךְ נִכְנַס בְּכָל עֵת לְאֹהֶל מוֹעֵד, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה מֶרְכָּבָה לַשְּׁכִינָה בְּעַנְוְתָנוּתוֹ. מִנְהַג יִשְׂרָאֵל לְקַשֵּׁט אֶת בָּתֵּי הַכְּנֶסֶת וְאֶת הַדִּירוֹת בַּעֲנָפִים, בְּיָרָק וּבִפְרָחִים לִכְבוֹד חַג הַשָּׁבוּעוֹת. קִשּׁוּט בָּתֵּי הַכְּנֶסֶת מוּבָן, הֲרֵי הֵיכְלֵי תּוֹרָה וְיִרְאָה הֵם, וּכְמוֹ שֶׁפְּרָחִים כִּסּוּ אֶת הַר סִינַי, כֵּן יִפְרְחוּ בְּבָתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת בְּחַג מַתַּן תּוֹרָה. אַךְ בַּבָּתִּים, לָמָּה? כִּי הַבָּתִּים הֵם מִשְׁכָּן לַשְּׁכִינָה! כְּמוֹ הַר סִינַי... "אִישׁ וְאִשָּׁה זָכוּ - שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם" (סוטה יז.). וּבַמֶּה יִזְכּוּ לְהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה בַּבַּיִת? בְּעַנְוַת אֱמֶת, בַּוִתּוּר הֲדָדִי. כָּל הִתְעַקְּשׁוּת מְקוֹרָהּ בְּגַאֲוָה, וְכָל וִתּוּר מְקוֹרוֹ בַּעֲנָוָה. וּכְשֶׁהָעִקְּשׁוּת חוֹגֶגֶת - "אֵשׁ אוֹכַלְתְּךָ" חָלִילָה. לֹא אֵשׁ שֶׁל הַר סִינַי, שֶׁהִיא אֵשׁ שֶׁל מַעְלָה, אֶלָּא אֵשׁ שֶׁל הִתְנַצְּחוּת וּמְרִיבָה, אֵשׁ שֶׁל קְטָטָה, אֵשׁ שֶׁל גֵּיהִנֹּם, רַחֲמָנָא לִיצְלַן. נַהֲפֹךְ אֶת מְעוֹנֵנוּ לְמִשְׁכָּן לַשְּׁכִינָה, לְגַן עֵדֶן פּוֹרֵחַ, לְמָקוֹר שֶׁל אוֹרָה, בַּעֲנָוָה וּבְוִתּוּר, בִּפְתִיחַת דַּף חָדָשׁ, בִּמְחִיקַת כָּל טִינָה, בְּהֶאָרַת פָּנִים, בְּסַבְלָנוּת וּבְאֹרֶךְ רוּחַ... נוֹלַדְתִּי הַבְּכוֹר בְּמִשְׁפָּחָה. אֲנִי הָפַכְתִּי אֶת אָבִי לְ"אַבָּא", אֲנִי זֶה שֶׁזָּכִיתִי תָּמִיד לַעֲגָלָה חֲדָשָׁה, לִבְגָדִים חֲדָשִׁים, לֹא הָיָה אָח מֵעָלַי שֶׁיַּעֲבִיר לִי בְּגָדִים "יָד שְׁנִיָּה". מְקַנְּאִים? לֹא כְּדַאי לָכֶם... תָּמִיד הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאָחִי הַקָּטָן - גָּדוֹל מִמֶּנִּי. הוּא הָיָה מֻכְשָׁר וּמַתְמִיד מִמֶּנִּי, הִתְקַבֵּל לִישִׁיבוֹת טוֹבוֹת יוֹתֵר, הִצְלִיחַ בַּחֶבְרָה וְעָשָׂה רַק נַחַת לַהוֹרִים. וַאֲנִי - סְתָם בָּחוּר מִן הַשּׁוּרָה. כַּאֲשֶׁר הִגַּעְתִּי לְגִיל הַשִּׁדּוּכִים, הָיוּ לִי מְעַט מְאֹד הַצָּעוֹת, חֶלְקָן פּוֹגְעוֹת, וְאִלּוּ הַהַצָּעוֹת הַטּוֹבוֹת תָּמִיד יָרְדוּ מֵהַפֶּרֶק בְּשָׁלָב כָּזֶה אוֹ אַחֵר. כָּךְ חָלְפוּ לָהֶן שְׁנָתַיִם קָשׁוֹת, וְהַיְשׁוּעָה לֹא נִרְאֲתָה בָּאֹפֶק. יוֹם אֶחָד, בְּבֵין הַזְּמַנִּים - צִלְצֵל הַפֶּלֶאפוֹן שֶׁל אַבָּא. שָׁמַעְתִּי אֶת אַבָּא אוֹמֵר: "אָהּ, תּוֹדָה רַבָּה, אֲבָל הוּא עֲדַיִן לֹא שׁוֹמֵעַ הַצָּעוֹת שִׁדּוּכִים, יֵשׁ לוֹ אָח גָּדוֹל מֵעָלָיו". אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי בָּא לִי! כַּאֲשֶׁר הַתַּקְרִית חָזְרָה עַל עַצְמָהּ כַּמָּה פְּעָמִים נוֹסָפוֹת, הֵבַנְתִּי שֶׁאֲנִי כְּבָר מְעַכֵּב אֶת הַבָּא בַּתּוֹר. הִתְחַלְתִּי לְהַרְהֵר בַּסּוּגְיָה: הַאִם מִתְבַּקֵּשׁ מִמֶּנִּי לְאַפְשֵׁר לְאָחִי לְהַמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ? אֲבָל לֹא הָיִיתִי מְסֻגָּל לַעֲנוֹת לְעַצְמִי תְּשׁוּבָה. שֶׁאָחִי הַקָּטָן יַעֲקֹף אוֹתִי גַּם בָּזֶה?! זֶה כְּבָר יוֹתֵר מִדַּי בִּשְׁבִילִי, אֵינִי מְסֻגָּל לָשֵׂאת אֶת הַחֶרְפָּה הַזּוֹ. אֲבָל מִצַּד שֵׁנִי, הָיוּ גַּם יִסּוּרֵי מַצְפּוּן. מַדּוּעַ שֶׁאֶמְנַע מֵאָחִי לִבְנוֹת אֶת בֵּיתוֹ בִּשְׁבִיל לְהַצִּיל אֶת כְּבוֹדִי הָאָבוּד? מַדּוּעַ הוּא צָרִיךְ לְהִתְעַכֵּב בִּגְלָלִי? הִתְחַבַּטְתִּי בֵּינִי לְבֵין עַצְמִי לֵילוֹת אֲרֻכִּים. אֲבָל בְּפֹעַל, הִתְקַשֵּׁיתִי לַעֲשׂוֹת אֶת הַצַּעַד הַמַּעֲשִׂי בַּכִּוּוּן הַנָּכוֹן. עֶרֶב אֶחָד, עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת, נִזְכַּרְתִּי בְּמִשְׁפָּט שֶׁהָיָה שָׁגוּר עַל לְשׁוֹנוֹ שֶׁל מָרָן הַגְּרַאִי"ל שְׁטֵיְינְמַן זצוק"ל: "נַעַר הָיִיתִי גַּם זָקַנְתִּי וְלֹא רָאִיתִי מְוַתֵּר מַפְסִיד". בְּאוֹתוֹ רֶגַע הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁנִּנְסָךְ בִּי כֹּחַ לְקַבֵּל אֶת הַהַחְלָטָה הַנְּכוֹנָה. הֶחְלַטְתִּי לְהִתְגַּבֵּר עַל רְצוֹנִי, לְהִתְעַלּוֹת מֵעַל עַצְמִי וְלִמְחֹל עַל כְּבוֹדִי בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁלֹּא אַפְסִיד מִכָּךְ. קַמְתִּי בַּבֹּקֶר וְהוֹדַעְתִּי לְאִמָּא שֶׁמִּבְּחִינָתִי הָאָח הַצָּעִיר יָכוֹל לְהַתְחִיל לִשְׁמֹעַ הַצָּעוֹת שִׁדּוּכִים. אִמָּא הָיְתָה מֻפְתַּעַת וְנִרְגֶּשֶׁת, שֶׁלֹּא לוֹמַר נִרְעֶשֶׁת, אַךְ לֹא מִהֲרָה לִשְׁלֹל אֶת הָרַעְיוֹן. כְּלוֹמַר, הָיָה נִרְאֶה שֶׁהִיא אֲפִלּוּ צִפְּתָה שֶׁאַגִּיעַ לַהַחְלָטָה הַזּוֹ. אִמָּא הִבִּיעָה הַעֲרָכָה גְּדוֹלָה עַל הַהַחְלָטָה הָאֲצִילִית, הוֹדְתָה לִי מְאֹד, וְכַמּוּבָן בֵּרְכָה אוֹתִי מִמַּעֲמַקֵּי הַלֵּב שֶׁבִּזְכוּת הַוִּתּוּר אֶזְכֶּה לַיְשׁוּעָה בְּקָרוֹב מַמָּשׁ. הַבְּרָכָה שֶׁלָּהּ כַּנִּרְאֶה הִתְקַיְּמָה בְּאָחִי הַצָּעִיר, כַּעֲבוֹר חָדְשַׁיִם הוּא הִתְאָרֵס. הַבַּיִת נִכְנַס לְסִחְרוּר שֶׁל הֲכָנוֹת שְׂמֵחוֹת לַחֲתֻנָּה, וַאֲנִי נוֹתַרְתִּי אֵי-שָׁם מֵאָחוֹר. כַּמּוּבָן שֶׁדָּחַקְתִּי אֶת רִגְשׁוֹתַי פְּנִימָה. גַּם בָּאֵרוּסִין וְגַם בַּחֲתֻנָּה שָׂמַחְתִּי וְרָקַדְתִּי עִם כֻּלָּם. "צָהֳלָתוֹ עַל פָּנָיו", אֲבָל בִּפְנִים הָיִיתִי שָׁבוּר וְרָצוּץ, אוּלַי אֲפִלּוּ מְרֻסָּק. כָּל אִחוּל נוֹסָף שֶׁל "בְּקָרוֹב אֶצְלְךָ", הֶעֱמִיק אֶצְלִי אֶת הַבּוּשָׁה. וּמִתּוֹךְ הַכְּאֵב עָלוּ וְצָפוּ מַחֲשָׁבוֹת: אֵיךְ יִתָּכֵן לוֹמַר שֶׁהַמְוַתֵּר אֵינוֹ מַפְסִיד?! הִנֵּה, אֲנִי וִתַּרְתִּי, הֵבֵאתִי עַל עַצְמִי עֶלְבּוֹן שֶׁכָּזֶה – וּמַה הִרְוַחְתִּי? כַּמּוּבָן שֶׁמִּיָּד דָּחִיתִי אֶת הַמַּחֲשָׁבוֹת הַלָּלוּ. הִזְכַּרְתִּי לְעַצְמִי שׁוּב וָשׁוּב שֶׁעָשִׂיתִי דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד. הַהַבְטָחָה שֶׁל "לֹא רָאִיתִי מְוַתֵּר מַפְסִיד" נוֹעֲדָה לְהַעֲנִיק לָנוּ כֹּחַ לְוַתֵּר, אֲבָל מֵהָרֶגַע שֶׁכְּבָר וִתַּרְנוּ, חָלִילָה וְחָלִילָה שֶׁנִּהְיֶה בְּגֶדֶר "תּוֹהֶה עַל הָרִאשׁוֹנוֹת" וְנִתְחָרֵט עַל הַמַּעֲשֶׂה הַטּוֹב שֶׁעָשִׂינוּ. אָז מַדּוּעַ בְּכָל זֹאת הַיְשׁוּעָה אֵינָהּ מַגִּיעָה? אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים חֶשְׁבּוֹנוֹת שָׁמַיִם! חֲצִי שָׁנָה לְאַחַר נִשּׂוּאֵי אָחִי הַצָּעִיר, הִצִּיעוּ לִי הַצָּעָה קְסוּמָה, הַצָּעָה מְיֻחֶדֶת שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הִצִּיעוּ לִי כְּמוֹתָהּ. הַכֹּל רָץ, הִסְתַּדֵּר עַל הַצַּד הַיּוֹתֵר טוֹב, עַד שֶׁמַּהֵר מְאֹד מָצָאתִי אֶת עַצְמִי מְאֹרָס עִם בַּחוּרָה שֶׁלֹּא יָכֹלְתִּי לְאַחֵל לְעַצְמִי טוֹבָה מִמֶּנָּה. נִרְגָּשׁ וּמִתְקַשֶּׁה לְהַאֲמִין, נִצַּבְתִּי לִי שָׁם בַּ"וּוֹארְט" שֶׁהִתְקַיֵּם בְּבֵית הַכַּלָּה. אוֹרְחִים נִכְנְסוּ בָּזֶה אַחַר זֶה לְאַחֵל מַזָּל טוֹב, וְהָיִיתִי מְאֻשָּׁר עֲלֵי אֲדָמוֹת. פִּתְאֹם אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת אִמָּא שֶׁלִּי מַכְרִיזָה: "בְּרוּכָה הַבָּאָה, הַשַּׁדְכָנִית". עַד לְאוֹתוֹ רֶגַע כְּלָל לֹא הִתְעַנְיַנְתִּי מִי הַשַּׁדְכָנִית, וּלְפֶתַע אֲנִי מְגַלֶּה שֶׁזּוֹ לֹא אַחֶרֶת מֵאֲשֶׁר... נִחַשְׁתֶּם נָכוֹן. גִּיסָתִי, אִשְׁתּוֹ שֶׁל אָחִי הַצָּעִיר. וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים: כָּל מִלָּה נוֹסֶפֶת – מְיֻתֶּרֶת. (אִישׁ לְרֵעֵהוּ, מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים)