"
הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף שְׁלֹמֹה כַּהַנְמָן זַצַ"ל, פָּנָה לְתַלְמִידָיו וְשָׁאַל אוֹתָם: "מִי יָכוֹל לוֹמַר לִי מַדּוּעַ אָנוּ נוֹהֲגִים לוֹמַר בְּסוֹף תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, פָּסוּק שֶׁמַּתְחִיל בָּאוֹת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל שְׁמֵנוּ וּמִסְתַּיֵּם בָּאוֹת הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל שְׁמֵנוּ?"
אַחַד הַתַּלְמִידִים הֵרִים אֶת יָדוֹ, וְכַאֲשֶׁר נִתְּנָה לוֹ רְשׁוּת הַדִּבּוּר, עָנָה: "בִּזְכוּת פָּסוּק זֶה אָדָם יִזְכֹּר אֶת שְׁמוֹ כְּשֶׁיַּעֲמֹד לִפְנֵי בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה". "תְּשׁוּבָתְךָ נְכוֹנָה!" אָמַר הָרַב. "אֲבָל קָשֶׁה, הֲרֵי בְּמֶשֶׁךְ חַיֵּינוּ קָרְאוּ בִּשְׁמֵנוּ מֵאוֹת אַלְפֵי פְּעָמִים! מַה פָּשׁוּט יוֹתֵר מִלִּזְכֹּר אֶת שְׁמֵנוּ הַפְּרָטִי?! אֶלָּא, בָּאִים לְלַמְּדֵנוּ, שֶׁהַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁנֶּחֱרַט בְּמֹחוֹ שֶׁל הָאָדָם לָעוֹלָם הַבָּא - זֶה רַק לִמּוּד הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ! לְפִיכָךְ יֵשׁ חֲשָׁשׁ שֶׁאֲפִלּוּ אֶת שְׁמֵנוּ לֹא נִזְכֹּר, וְלָכֵן צָרִיךְ לְהִסְתַּיֵּעַ בְּפָסוּק וְלַעֲשׂוֹת סְגֻלָּה לַזְּכִירָה!"
אֲבָל יֵשׁ שְׁאֵלָה נוֹסֶפֶת, מַדּוּעַ אָדָם צָרִיךְ לִזְכֹּר אֶת שְׁמוֹ, הֲרֵי בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה כְּבָר יוֹדְעִים מִיהוּ הַ"תּוֹשָׁב הֶחָדָשׁ" שֶׁהִגִּיעַ לְעוֹלַם הָאֱמֶת, וְהֵם כְּבָר יַזְכִּירוּ לוֹ... אֶלָּא, לִפְנֵי שֶׁמַּתְחִילִים לָדוּן אֶת הָאָדָם וְלִפְנֵי שֶׁמַּרְאִים לוֹ אֶת הַסֶּרֶט שֶׁל חַיָּיו שֶׁבּוֹ מְתֹעָד כָּל רֶגַע מֵאָז שֶׁנּוֹלַד - שׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ לִשְׁמוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַכְחִישׁ וְיֹאמַר שֶׁנָּפְלָה "טָעוּת בַּכְּתֹבֶת" וְזֶה לֹא הַסֶּרֶט שֶׁלּוֹ...
עָלֵינוּ לִדְאֹג שֶׁהַסֶּרֶט שֶׁל חַיֵּינוּ יִהְיֶה טוֹב, בְּלִי קְטָעִים מְבַיְּשִׁים...
הִקְשָׁה הַגָּאוֹן רַבִּי יְהוּדָה מוּעַלֵּם זַצַ"ל, מֵרָאשֵׁי יְשִׁיבַת "פּוֹרָת יוֹסֵף", עַל הַפָּסוּק "אִישׁ רֹאשׁ לְבֵית אֲבֹתָיו הוּא" (במדבר א-ד) שֶׁלִּכְאוֹרָה הַמִּלָּה "הוּא" מְיֻתֶּרֶת. וּבֵאֵר אֶת הַתְּשׁוּבָה עַל יְדֵי מָשָׁל:
שְׁנֵי אֲנָשִׁים הִתְוַכְּחוּ בֵּינֵיהֶם מִי עָדִיף מִמִּי. הָאֶחָד הִשְׁתַּבֵּחַ בְּיִחוּסוֹ, שֶׁהוּא נֵצֶר לְמִשְׁפָּחָה מְיֻחֶסֶת שֶׁל צַדִּיקִים, וְאִלּוּ הַשֵּׁנִי טָעַן כְּנֶגְדּוֹ: "מַה זֶּה שָׁוֶה שֶׁאֲבוֹתֶיךָ הָיוּ קְדוֹשִׁים בְּעוֹד שֶׁאַתָּה עָזַבְתָּ אֶת הַדֶּרֶךְ?! לִי אָמְנָם אֵין שׁוּם יִחוּס, אֲבָל אֲנִי חָזַרְתִּי בִּתְשׁוּבָה וְכָעֵת בְּעַצְמִי נָטַעְתִּי אִילָן יִחוּס מְפֹאָר עֲבוּר צֶאֱצָאַי".
וְזֶה מַה שֶּׁאָמַר הַכָּתוּב: "אִישׁ רֹאשׁ לְבֵית אֲבֹתָיו" – זֶה שִׁבְחָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּיִחוּסָם לְאַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב. וְהַמִּלָּה "הוּא" בָּאָה לְבַטֵּא שֶׁכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל צָרִיךְ לִהְיוֹת רָאוּי גַּם מִצַּד עַצְמוֹ, וְלֹא יִסְמֹךְ עַל זְכוּת אֲבוֹתָיו וְאַף לֹא עַל יְלָדָיו, אֶלָּא יִשְׁמֹר עַל מִצְווֹת ה' קַלָּה כַּחֲמוּרָה וְיִלְמַד תּוֹרָה כְּכָל שֶׁרַק יוּכַל.
רַבָּהּ הָאָהוּב שֶׁל הָעִיר נְתִיבוֹת, הַגָּאוֹן רַבִּי רְפָאֵל כְדִיר צַבָּאן זַצַ"ל, הֵבִיא עַל כָּךְ מָשָׁל נוֹקֵב:
יְהוּדִי עָשִׁיר שֶׁהִגִּיעַ לִגְבוּרוֹת, קָרָא לִבְנוֹ בְּכוֹרוֹ וְאָמַר: "לְאַחַר שֶׁאָמוּת וְאַגִּיעַ לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב, אַתָּה תִּירַשׁ סְכוּם הָגוּן. מָה אַתָּה מִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹת לְעִלּוּי נִשְׁמָתִי?" עָנָה הַבֵּן: "אֶפְתַּח בֵּית תַּמְחוּי עַל שִׁמְךָ וְכָל עֲנִיֵּי הָעִיר יֹאכְלוּ בּוֹ בְּחִנָּם!"
אָמַר לוֹ הָאָב: "תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ שֶׁהֵנַחְתָּ אֶת דַּעְתִּי". פָּנָה הֶעָשִׁיר לַבֵּן הַשֵּׁנִי וּשְׁאָלוֹ: "עוֹד מְעַט מַגִּיעַ קִצִּי. אֵיזוֹ טוֹבָה תִּגְמֹל לִי בַּכֶּסֶף שֶׁאוֹתוֹ תִּירַשׁ מִמֶּנִּי?" הֵשִׁיב הַבֵּן: "אֶפְתַּח קֶרֶן גְּמַ"ח גְּדוֹלָה, שֶׁכֻּלָּם יוּכְלוּ לִלְווֹת מִמֶּנָּה כֶּסֶף בִּשְׁעַת דָּחְקָם, וְהַכֹּל לִזְכוּתְךָ, אַבָּא!" "יָפֶה מְאֹד! אַתָּה בֵּן הָגוּן", הֵגִיב הָאָב.
פָּנָה לַבֵּן הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁהָיָה הַצָּעִיר וְהַפִּקֵּחַ מִכֻּלָּם, וּשְׁאָלוֹ: "מָה אַתָּה תַּעֲשֶׂה לִכְבוֹדִי אַחֲרֵי שֶׁאֶפָּטֵר לְבֵית עוֹלָמִי, כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ?" אָמַר הַבֵּן הֶחָכָם לְאָבִיו: "בּוֹא אִתִּי לַמַּרְתֵּף וְאַרְאֶה לְךָ". כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְפֶתַח הַמַּרְתֵּף, אָמַר הָאָב: "הַכֹּל חָשׁוּךְ! אִי אֶפְשָׁר לָרֶדֶת אֲפִלּוּ מַדְרֵגָה אַחַת!" אָמַר הַבֵּן: "אַל דְּאָגָה, הֵבֵאתִי נֵר". הָאָב יָרַד, וְהַבֵּן עָמַד מֵאֲחוֹרָיו וְהֵאִיר בַּנֵּר. הָאָב כִּמְעַט מָעַד וְזָעַק לִבְנוֹ: "בְּנִי, עוֹד רֶגַע אֲנִי נוֹפֵל וּמִתְגַּלְגֵּל בְּכָל הַמַּדְרֵגוֹת!! אֵינֶנִּי יָכוֹל לִרְאוֹת דָּבָר, מָה עוֹזֵר לִי הַנֵּר, הֲרֵי הוּא מֵאִיר מֵאֲחוֹרַי!" "יָפֶה", אָמַר הַבֵּן. "כָּעֵת נַעֲלֶה לְמַעְלָה".
"מַדּוּעַ?! הֲרֵי רָצִיתָ לְהַרְאוֹת לִי דְּבַר מָה בַּמַּרְתֵּף", שָׁאַל הָאָב בִּתְמִיהָה. "זֶה בְּסֵדֶר, כְּבָר רָאִיתָ הַכֹּל", הֵשִׁיב הַבֵּן. "אֲבָל לֹא רָאִיתִי מְאוּמָה", רָטַן הָאָב. כְּשֶׁעָלוּ בַּחֲזָרָה לְמַעְלָה, הִסְבִּיר הַבֵּן: "אַבָּא, כָּעֵת אַתָּה עֲדַיִן חַי! אַתָּה יָכוֹל לִפְתֹּחַ בְּעַצְמְךָ בֵּית תַּבְשִׁיל וּגְמַ"ח הַלְוָאוֹת, וְאָז יִתְקַיֵּם בְּךָ הַפָּסוּק: 'וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ' (ישעיה נח-ח), עָלֶיךָ לִפְעֹל עַכְשָׁו, כָּל עוֹד נִשְׁמָתְךָ בְּקִרְבְּךָ, כְּדֵי שֶׁבְּבוֹא הָעֵת מַעֲשֶׂיךָ הַטּוֹבִים יֵלְכוּ לְפָנֶיךָ וְיָאִירוּ אֶת דַּרְכְּךָ! הֲרֵי אִם הָאוֹר יֵלֵךְ מֵאֲחוֹרֶיךָ - יִהְיֶה לְךָ חָשׁוּךְ. לָמָּה אַתָּה מְחַכֶּה שֶׁאָנוּ נַעֲשֶׂה?! תַּעֲשֶׂה אַתָּה בְּעַצְמְךָ!! כָּל עוֹד אַתָּה חַי!!! תַּעֲשֶׂה אַתָּה!!!"
"יִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסֶף לֶקַח" (משלי א-ה). (דָּרַשׁ יְהוּדָה, מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)
