Otzarot-Article

מַעֲשֵׂה חֶסֶד שֶׁהִצִּיל נְשָׁמָה אֲבוּדָה

"כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים" (טו-ג) יֵשׁ לְהָבִין אֶת כֶּפֶל הַלָּשׁוֹן: "כָּל הָעֵדָה, כֻּלָּם". פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה סְפוֹרְנוֹ זַצַ"ל בְּאֹפֶן נִפְלָא, וּמְחַיֵּב כָּל כָּךְ: "כִּי כָל הָעֵדָה" - כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם בְּאֹפֶן פְּרָטִי, "כֻּלָּם קְדֹשִׁים" - בִּכְלָלוּתָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹקֵיכֶם". יָדוּעַ כִּי "יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים הֵם", אֲבָל יִבְחַן כָּל אֶחָד אֶת אֵיבָרָיו אֶחָד לְאֶחָד, "מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ": הַאִם הָעֵינַיִם קְדוֹשׁוֹת, הַאִם הַפֶּה קָדוֹשׁ. הַמֹּחַ, הַלֵּב. הַיָּדַיִם, הָרַגְלַיִם, בְּנֵי הַמֵּעַיִם, אוֹ שֶׁמָּא יֵשׁ מָקוֹם לְשִׁפּוּר?...

אֲנִי מְלַמֵּד שָׁנִים רַבּוֹת בְּאֶחָד מִתַּלְמוּדֵי הַתּוֹרָה בִּירוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ. בִּתְחִלַּת דַּרְכִּי, בַּכִּתָּה הַשְּׁלִישִׁית שֶׁבָּהּ לִמַּדְתִּי, הָיָה יֶלֶד שֶׁשְּׁמוֹ יוֹסָלֶ'ה. מֵהַיּוֹם הָרִאשׁוֹן הָיוּ כָּל הַתַּלְמִידִים מְמֻשְׁמָעִים, הִתְנַהֲגוּ כָּרָאוּי וְשִׁתְּפוּ פְּעֻלָּה, אֲבָל יוֹסָלֶ'ה חַי בְּעוֹלָם מִשֶּׁלּוֹ, הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁהוּא אֵינוֹ מִתְחַבֵּר לְמַה שֶּׁאֲנִי אוֹמֵר. אַחֲרֵי כַּמָּה יָמִים, כְּשֶׁרָאִיתִי שֶׁהַמַּצָּב אֵינוֹ מִשְׁתַּפֵּר, קָרָאתִי לוֹ בְּסִיּוּם הַלִּמּוּדִים וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ הַאִם הוּא נֶהֱנֶה בַּכִּתָּה. הוּא הֵשִׁיב לִי שֶׁהַכֹּל טוֹב וְלֹא רָצָה כָּל כָּךְ לְדַבֵּר יוֹתֵר. נִסִּיתִי לִצֹּר קֶשֶׁר עִם אָבִיו, אֲבָל הוּא הִתְחַמֵּק מִמֶּנִּי וְלֹא הִצְלַחְתִּי לְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ כָּרָאוּי עַל הַמַּצָּב שֶׁל בְּנוֹ.

הָיוּ פֹּה וָשָׁם כַּמָּה יָמִים שֶׁהוּא לֹא בָּא לַלִּמּוּדִים. כְּשֶׁשָּׁאַלְתִּי אוֹתוֹ לָמָּה לֹא הִגִּיעַ, הוּא הֵבִיא לִי אִשּׁוּר מֵהוֹרָיו שֶׁהוּא נֶעְדַּר בִּידִיעָתָם. פֹּה וָשָׁם הוּא גַּם קְצָת הִתְפָּרֵץ, וְלֹא הִתְנַהֵג כָּרָאוּי, וַאֲנִי הֶעֱנַשְׁתִּי אוֹתוֹ בְּהֶתְאֵם. לֹא קִשַּׁרְתִּי אֶת כָּל הַסִּימָנִים שֶׁרָאִיתִי אֶצְלוֹ לִתְמוּנָה בְּרוּרָה. חָשַׁבְתִּי שֶׁהוּא פָּשׁוּט יֶלֶד רַע, וְשֶׁצָּרִיךְ לָתֵת לַשָּׁנָה לַעֲבֹר בְּלִי לְהִתְעַמֵּת אִתּוֹ יוֹתֵר מִדַּי.

כָּךְ חָלְפוּ לָהֶם הַשָּׁבוּעוֹת וְהֶחֳדָשִׁים, הָיִיתִי עָסוּק בִּשְׁאָר יַלְדֵי הַכִּתָּה וּבְאֶתְגָּרִים אֲחֵרִים שֶׁהָיוּ לִי בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה, וְיוֹסָלֶ'ה נִדְחַק לְיַרְכְּתֵי מֹחִי.

יוֹם אֶחָד, בַּיָּמִים שֶׁאַחֲרֵי חֲנֻכָּה, בְּעֵת שֶׁהַלִּמּוּדִים הִסְתַּיְּמוּ, יָצָאתִי מִשַּׁעֲרֵי תַּלְמוּד הַתּוֹרָה לְכִוּוּן רִכְבִּי. לְפֶתַע נִגַּשׁ אֵלַי אַבְרֵךְ וְשָׁאַל אוֹתִי אִם אֲנִי הָרֶבֶּ'ה שֶׁל כִּתָּה ז'. כְּשֶׁהֵשַׁבְתִּי בְּחִיּוּב, הוּא שָׁאַל הַאִם אֲנִי הַמְלַמֵּד שֶׁל יוֹסָלֶ'ה. אָמַרְתִּי לוֹ שֶׁכֵּן, וְאָז הוּא אָמַר: "אֲנִי רוֹצֶה לְדַבֵּר אִתְּךָ כַּמָּה דַּקּוֹת". וְכֹה הָיוּ דְּבָרָיו: "אֲנִי אָח שֶׁל אִמָּא שֶׁלּוֹ, הַמַּצָּב בַּבַּיִת אֵינוֹ פָּשׁוּט. אֵינֶנִּי יָכוֹל כָּל כָּךְ לְפָרֵט, אֲבָל הַיֶּלֶד סוֹבֵל מְאֹד וְקָשֶׁה לוֹ בַּבַּיִת. הוּא מִסְתּוֹבֵב רַבּוֹת בָּרְחוֹב בִּמְקוֹם לְהַגִּיעַ לַלִּמּוּדִים, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה יִּהְיֶה אִתּוֹ בַּהֶמְשֵׁךְ".

אָמַרְתִּי לוֹ שֶׁאֶשְׁתַּדֵּל לְסַיֵּעַ, וְהִמְשַׁכְתִּי לָרֶכֶב. הַדְּבָרִים שֶׁיָּצְאוּ מִלִּבּוֹ הַכָּאוּב שֶׁל הַדּוֹד נָפְלוּ עָלַי כְּרַעַם בְּיוֹם בָּהִיר, הִרְגַּשְׁתִּי צְבִיטָה חֲזָקָה בַּלֵּב. שָׁאַלְתִּי אֶת עַצְמִי הֵיכָן הָיִיתִי עַד עַכְשָׁו, הַאִם אֲנִי בָּא לְלַמֵּד כְּדֵי לְקַבֵּל מַשְׂכֹּרֶת בִּלְבַד?! הֵיכָן הַלֵּב הַיְּהוּדִי שֶׁלִּי? לָמָּה לֹא חָשַׁבְתִּי יוֹתֵר עַל הַיֶּלֶד הַזֶּה שֶׁכָּל הַסִּימָנִים מְעִידִים שֶׁהוּא בִּמְצוּקָה? לָמָּה לֹא סִיַּעְתִּי לוֹ?

כְּשֶׁהִגַּעְתִּי הַבַּיְתָה הָיִיתִי נִסְעָר. כְּשֶׁרַעְיָתִי שָׁאֲלָה אוֹתִי מַה קָּרָה, סִפַּרְתִּי לָהּ עַל יוֹסָלֶ'ה. הִיא הִצִּיעָה שֶׁנַּזְמִין אוֹתוֹ אֵלֵינוּ לַמָּחֳרָת בְּסִיּוּם הַלִּמּוּדִים. הִיא יָצְרָה קֶשֶׁר עִם אִמָּא שֶׁל הַיֶּלֶד, וְהָאִמָּא הִסְכִּימָה בְּחֵפֶץ לֵב שֶׁהַיֶּלֶד יָבוֹא אֵלֵינוּ.

לַמָּחֳרָת, בְּסִיּוּם הַלִּמּוּדִים קָרָאתִי לְיוֹסָלֶ'ה, וְאָמַרְתִּי לוֹ שֶׁהַיּוֹם הוּא יִצְטָרֵף אֵלַי. רָאִיתִי אֹשֶׁר עַל פָּנָיו. כְּשֶׁהִגַּעְנוּ הַבַּיְתָה הַיְלָדִים שֶׁלִּי קִבְּלוּ אוֹתוֹ בַּחֲבִיבוּת, וְהוּא אָכַל אֲרוּחָה מְזִינָה. אַחַר כָּךְ הִכְנַסְתִּי אוֹתוֹ לַחֶדֶר שֶׁבּוֹ אֲנִי מֵכִין אֶת הַחֹמֶר שֶׁאוֹתוֹ אֲנִי אָמוּר לְלַמֵּד לַמָּחֳרָת, וְאָמַרְתִּי לוֹ שֶׁאֶשְׂמַח אִם הוּא יִלְמַד אִתִּי אֶת מַה שֶּׁנִּלְמַד לַמָּחֳרָת בַּכִּתָּה. הוּא שָׂמַח מְאֹד, וְרָאִיתִי עַל פָּנָיו אוֹר שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם קֹדֶם. כָּךְ כָּל יוֹם הוּא בָּא אֵלַי הַבַּיְתָה וְלָמַדְנוּ בְּיַחַד. בָּרוּךְ ה', הוּא הִתְחַבֵּר לִילָדַי וְזֶה מַמָּשׁ הֶחֱיָה אוֹתוֹ. הוּא הָלַךְ וְהִשְׁתַּפֵּר בַּלִּמּוּדִים, וְכָךְ גַּם בַּחֶבְרָה. גַּם בַּשָּׁנָה שֶׁאַחַר כָּךְ, כְּשֶׁהָיָה בְּכִתָּה ח', הִמְשַׁכְתִּי לִלְמֹד אִתּוֹ. לְאַחַר מִכֵּן הוּא הִתְקַבֵּל לִישִׁיבָה טוֹבָה, וְהַיּוֹם הוּא אַבְרֵךְ יָקָר, בַּעַל מִשְׁפָּחָה מְבֹרֶכֶת וּמְפֹאֶרֶת.

הַקֶּשֶׁר בֵּינֵינוּ נִמְשָׁךְ עַד הַיּוֹם. בַּבְּרִית שֶׁל בְּנוֹ הַבְּכוֹר הִבְחַנְתִּי בַּדּוֹד שֶׁלּוֹ, שֶׁנִּגַּשׁ אֵלַי כַּחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה קֹדֶם לָכֵן, וְאָמַר לִי אֶת הַדְּבָרִים שֶׁמְּהַדְהֲדִים בְּאָזְנַי עַד עַכְשָׁו. כְּשֶׁהוּא הִבְחִין בִּי, הוּא נִגַּשׁ אֵלַי וְלָחַץ אֶת יָדַי בַּחֲמִימוּת, וְאָמַר לִי בְּהִתְרַגְּשׁוּת: "דַּע לְךָ שֶׁכָּל מַה שֶּׁאַתָּה רוֹאֶה כָּאן - זֶה בִּזְכוּתְךָ! יוֹם קֹדֶם שֶׁנִּגַּשְׁתִּי אֵלֶיךָ אָז, יוֹסָלֶ'ה סִכֵּם עִם חָבֵר שֶׁהֵם יֵלְכוּ לַעֲבֹד יוֹם שָׁלֵם בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא שׁוֹמְרִים בּוֹ תּוֹרָה וּמִצְווֹת. אַתָּה הִצַּלְתָּ אוֹתוֹ בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן! אֵינֶנִּי רוֹצֶה לְדַמְיֵן מֶה הָיָה אִתּוֹ הַיּוֹם, אִלּוּ לֹא קֵרַבְתָּ אוֹתוֹ בְּאוֹתוֹ זְמַן"... אֲנִי מְסַפֵּר אֶת הַדְּבָרִים כְּדֵי שֶׁנֵּדַע לִפְקֹחַ עֵינַיִם וְלִרְאוֹת אֶת הָאֲנָשִׁים שֶׁבִּסְבִיבָתֵנוּ. לִפְעָמִים זֶה תַּלְמִידִים, לִפְעָמִים זֶה שָׁכֵן מְסֻיָּם אוֹ חָבֵר שֶׁעוֹבֵר זְמַנִּים שֶׁל קֹשִׁי. הָעֲבוֹדָה שֶׁלָּנוּ לֹא לְהִתְעַלֵּם וְלֹא לַחְשֹׁב רַק עַל עַצְמֵנוּ, אֶלָּא לְהָאִיר פָּנִים וּלְסַיֵּעַ לְכֻלָּם, וְכָךְ לִזְכּוֹת לְחַיֵּי נֶצַח בָּזֶה וּבַבָּא. (מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים)

	בהעלתך תשפ"ד
	שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם
	מַעֲשֵׂה חֶסֶד שֶׁהִצִּיל נְשָׁמָה אֲבוּדָה "כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים" (טו-ג) יֵשׁ לְהָבִין אֶת כֶּפֶל הַלָּשׁוֹן: "כָּל הָעֵדָה, כֻּלָּם". פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה סְפוֹרְנוֹ זַצַ"ל בְּאֹפֶן נִפְלָא, וּמְחַיֵּב כָּל כָּךְ: "כִּי כָל הָעֵדָה" - כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם בְּאֹפֶן פְּרָטִי, "כֻּלָּם קְדֹשִׁים" - בִּכְלָלוּתָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹקֵיכֶם". יָדוּעַ כִּי "יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים הֵם", אֲבָל יִבְחַן כָּל אֶחָד אֶת אֵיבָרָיו אֶחָד לְאֶחָד, "מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ": הַאִם הָעֵינַיִם קְדוֹשׁוֹת, הַאִם הַפֶּה קָדוֹשׁ. הַמֹּחַ, הַלֵּב. הַיָּדַיִם, הָרַגְלַיִם, בְּנֵי הַמֵּעַיִם, אוֹ שֶׁמָּא יֵשׁ מָקוֹם לְשִׁפּוּר?... אֲנִי מְלַמֵּד שָׁנִים רַבּוֹת בְּאֶחָד מִתַּלְמוּדֵי הַתּוֹרָה בִּירוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ. בִּתְחִלַּת דַּרְכִּי, בַּכִּתָּה הַשְּׁלִישִׁית שֶׁבָּהּ לִמַּדְתִּי, הָיָה יֶלֶד שֶׁשְּׁמוֹ יוֹסָלֶ'ה. מֵהַיּוֹם הָרִאשׁוֹן הָיוּ כָּל הַתַּלְמִידִים מְמֻשְׁמָעִים, הִתְנַהֲגוּ כָּרָאוּי וְשִׁתְּפוּ פְּעֻלָּה, אֲבָל יוֹסָלֶ'ה חַי בְּעוֹלָם מִשֶּׁלּוֹ, הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁהוּא אֵינוֹ מִתְחַבֵּר לְמַה שֶּׁאֲנִי אוֹמֵר. אַחֲרֵי כַּמָּה יָמִים, כְּשֶׁרָאִיתִי שֶׁהַמַּצָּב אֵינוֹ מִשְׁתַּפֵּר, קָרָאתִי לוֹ בְּסִיּוּם הַלִּמּוּדִים וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ הַאִם הוּא נֶהֱנֶה בַּכִּתָּה. הוּא הֵשִׁיב לִי שֶׁהַכֹּל טוֹב וְלֹא רָצָה כָּל כָּךְ לְדַבֵּר יוֹתֵר. נִסִּיתִי לִצֹּר קֶשֶׁר עִם אָבִיו, אֲבָל הוּא הִתְחַמֵּק מִמֶּנִּי וְלֹא הִצְלַחְתִּי לְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ כָּרָאוּי עַל הַמַּצָּב שֶׁל בְּנוֹ. הָיוּ פֹּה וָשָׁם כַּמָּה יָמִים שֶׁהוּא לֹא בָּא לַלִּמּוּדִים. כְּשֶׁשָּׁאַלְתִּי אוֹתוֹ לָמָּה לֹא הִגִּיעַ, הוּא הֵבִיא לִי אִשּׁוּר מֵהוֹרָיו שֶׁהוּא נֶעְדַּר בִּידִיעָתָם. פֹּה וָשָׁם הוּא גַּם קְצָת הִתְפָּרֵץ, וְלֹא הִתְנַהֵג כָּרָאוּי, וַאֲנִי הֶעֱנַשְׁתִּי אוֹתוֹ בְּהֶתְאֵם. לֹא קִשַּׁרְתִּי אֶת כָּל הַסִּימָנִים שֶׁרָאִיתִי אֶצְלוֹ לִתְמוּנָה בְּרוּרָה. חָשַׁבְתִּי שֶׁהוּא פָּשׁוּט יֶלֶד רַע, וְשֶׁצָּרִיךְ לָתֵת לַשָּׁנָה לַעֲבֹר בְּלִי לְהִתְעַמֵּת אִתּוֹ יוֹתֵר מִדַּי. כָּךְ חָלְפוּ לָהֶם הַשָּׁבוּעוֹת וְהֶחֳדָשִׁים, הָיִיתִי עָסוּק בִּשְׁאָר יַלְדֵי הַכִּתָּה וּבְאֶתְגָּרִים אֲחֵרִים שֶׁהָיוּ לִי בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה, וְיוֹסָלֶ'ה נִדְחַק לְיַרְכְּתֵי מֹחִי. יוֹם אֶחָד, בַּיָּמִים שֶׁאַחֲרֵי חֲנֻכָּה, בְּעֵת שֶׁהַלִּמּוּדִים הִסְתַּיְּמוּ, יָצָאתִי מִשַּׁעֲרֵי תַּלְמוּד הַתּוֹרָה לְכִוּוּן רִכְבִּי. לְפֶתַע נִגַּשׁ אֵלַי אַבְרֵךְ וְשָׁאַל אוֹתִי אִם אֲנִי הָרֶבֶּ'ה שֶׁל כִּתָּה ז'. כְּשֶׁהֵשַׁבְתִּי בְּחִיּוּב, הוּא שָׁאַל הַאִם אֲנִי הַמְלַמֵּד שֶׁל יוֹסָלֶ'ה. אָמַרְתִּי לוֹ שֶׁכֵּן, וְאָז הוּא אָמַר: "אֲנִי רוֹצֶה לְדַבֵּר אִתְּךָ כַּמָּה דַּקּוֹת". וְכֹה הָיוּ דְּבָרָיו: "אֲנִי אָח שֶׁל אִמָּא שֶׁלּוֹ, הַמַּצָּב בַּבַּיִת אֵינוֹ פָּשׁוּט. אֵינֶנִּי יָכוֹל כָּל כָּךְ לְפָרֵט, אֲבָל הַיֶּלֶד סוֹבֵל מְאֹד וְקָשֶׁה לוֹ בַּבַּיִת. הוּא מִסְתּוֹבֵב רַבּוֹת בָּרְחוֹב בִּמְקוֹם לְהַגִּיעַ לַלִּמּוּדִים, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה יִּהְיֶה אִתּוֹ בַּהֶמְשֵׁךְ". אָמַרְתִּי לוֹ שֶׁאֶשְׁתַּדֵּל לְסַיֵּעַ, וְהִמְשַׁכְתִּי לָרֶכֶב. הַדְּבָרִים שֶׁיָּצְאוּ מִלִּבּוֹ הַכָּאוּב שֶׁל הַדּוֹד נָפְלוּ עָלַי כְּרַעַם בְּיוֹם בָּהִיר, הִרְגַּשְׁתִּי צְבִיטָה חֲזָקָה בַּלֵּב. שָׁאַלְתִּי אֶת עַצְמִי הֵיכָן הָיִיתִי עַד עַכְשָׁו, הַאִם אֲנִי בָּא לְלַמֵּד כְּדֵי לְקַבֵּל מַשְׂכֹּרֶת בִּלְבַד?! הֵיכָן הַלֵּב הַיְּהוּדִי שֶׁלִּי? לָמָּה לֹא חָשַׁבְתִּי יוֹתֵר עַל הַיֶּלֶד הַזֶּה שֶׁכָּל הַסִּימָנִים מְעִידִים שֶׁהוּא בִּמְצוּקָה? לָמָּה לֹא סִיַּעְתִּי לוֹ? כְּשֶׁהִגַּעְתִּי הַבַּיְתָה הָיִיתִי נִסְעָר. כְּשֶׁרַעְיָתִי שָׁאֲלָה אוֹתִי מַה קָּרָה, סִפַּרְתִּי לָהּ עַל יוֹסָלֶ'ה. הִיא הִצִּיעָה שֶׁנַּזְמִין אוֹתוֹ אֵלֵינוּ לַמָּחֳרָת בְּסִיּוּם הַלִּמּוּדִים. הִיא יָצְרָה קֶשֶׁר עִם אִמָּא שֶׁל הַיֶּלֶד, וְהָאִמָּא הִסְכִּימָה בְּחֵפֶץ לֵב שֶׁהַיֶּלֶד יָבוֹא אֵלֵינוּ. לַמָּחֳרָת, בְּסִיּוּם הַלִּמּוּדִים קָרָאתִי לְיוֹסָלֶ'ה, וְאָמַרְתִּי לוֹ שֶׁהַיּוֹם הוּא יִצְטָרֵף אֵלַי. רָאִיתִי אֹשֶׁר עַל פָּנָיו. כְּשֶׁהִגַּעְנוּ הַבַּיְתָה הַיְלָדִים שֶׁלִּי קִבְּלוּ אוֹתוֹ בַּחֲבִיבוּת, וְהוּא אָכַל אֲרוּחָה מְזִינָה. אַחַר כָּךְ הִכְנַסְתִּי אוֹתוֹ לַחֶדֶר שֶׁבּוֹ אֲנִי מֵכִין אֶת הַחֹמֶר שֶׁאוֹתוֹ אֲנִי אָמוּר לְלַמֵּד לַמָּחֳרָת, וְאָמַרְתִּי לוֹ שֶׁאֶשְׂמַח אִם הוּא יִלְמַד אִתִּי אֶת מַה שֶּׁנִּלְמַד לַמָּחֳרָת בַּכִּתָּה. הוּא שָׂמַח מְאֹד, וְרָאִיתִי עַל פָּנָיו אוֹר שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם קֹדֶם. כָּךְ כָּל יוֹם הוּא בָּא אֵלַי הַבַּיְתָה וְלָמַדְנוּ בְּיַחַד. בָּרוּךְ ה', הוּא הִתְחַבֵּר לִילָדַי וְזֶה מַמָּשׁ הֶחֱיָה אוֹתוֹ. הוּא הָלַךְ וְהִשְׁתַּפֵּר בַּלִּמּוּדִים, וְכָךְ גַּם בַּחֶבְרָה. גַּם בַּשָּׁנָה שֶׁאַחַר כָּךְ, כְּשֶׁהָיָה בְּכִתָּה ח', הִמְשַׁכְתִּי לִלְמֹד אִתּוֹ. לְאַחַר מִכֵּן הוּא הִתְקַבֵּל לִישִׁיבָה טוֹבָה, וְהַיּוֹם הוּא אַבְרֵךְ יָקָר, בַּעַל מִשְׁפָּחָה מְבֹרֶכֶת וּמְפֹאֶרֶת. הַקֶּשֶׁר בֵּינֵינוּ נִמְשָׁךְ עַד הַיּוֹם. בַּבְּרִית שֶׁל בְּנוֹ הַבְּכוֹר הִבְחַנְתִּי בַּדּוֹד שֶׁלּוֹ, שֶׁנִּגַּשׁ אֵלַי כַּחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה קֹדֶם לָכֵן, וְאָמַר לִי אֶת הַדְּבָרִים שֶׁמְּהַדְהֲדִים בְּאָזְנַי עַד עַכְשָׁו. כְּשֶׁהוּא הִבְחִין בִּי, הוּא נִגַּשׁ אֵלַי וְלָחַץ אֶת יָדַי בַּחֲמִימוּת, וְאָמַר לִי בְּהִתְרַגְּשׁוּת: "דַּע לְךָ שֶׁכָּל מַה שֶּׁאַתָּה רוֹאֶה כָּאן - זֶה בִּזְכוּתְךָ! יוֹם קֹדֶם שֶׁנִּגַּשְׁתִּי אֵלֶיךָ אָז, יוֹסָלֶ'ה סִכֵּם עִם חָבֵר שֶׁהֵם יֵלְכוּ לַעֲבֹד יוֹם שָׁלֵם בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא שׁוֹמְרִים בּוֹ תּוֹרָה וּמִצְווֹת. אַתָּה הִצַּלְתָּ אוֹתוֹ בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן! אֵינֶנִּי רוֹצֶה לְדַמְיֵן מֶה הָיָה אִתּוֹ הַיּוֹם, אִלּוּ לֹא קֵרַבְתָּ אוֹתוֹ בְּאוֹתוֹ זְמַן"... אֲנִי מְסַפֵּר אֶת הַדְּבָרִים כְּדֵי שֶׁנֵּדַע לִפְקֹחַ עֵינַיִם וְלִרְאוֹת אֶת הָאֲנָשִׁים שֶׁבִּסְבִיבָתֵנוּ. לִפְעָמִים זֶה תַּלְמִידִים, לִפְעָמִים זֶה שָׁכֵן מְסֻיָּם אוֹ חָבֵר שֶׁעוֹבֵר זְמַנִּים שֶׁל קֹשִׁי. הָעֲבוֹדָה שֶׁלָּנוּ לֹא לְהִתְעַלֵּם וְלֹא לַחְשֹׁב רַק עַל עַצְמֵנוּ, אֶלָּא לְהָאִיר פָּנִים וּלְסַיֵּעַ לְכֻלָּם, וְכָךְ לִזְכּוֹת לְחַיֵּי נֶצַח בָּזֶה וּבַבָּא. (מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים)