Otzarot-Article

חוֹבַת הַבִּטָּחוֹן בַּה'

"אַךְ בַּה' אַל תִּמְרֹדוּ... וַה' אִתָּנוּ אַל תִּירָאֻם" (יד-ט) וְכִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מָרְדוּ בַּה', חָלִילָה? הֲלֹא הֵם רַק פָּחֲדוּ מִן הָעֲנָקִים הַיּוֹשְׁבִים בָּאָרֶץ, וּבָכוּ!

אֶלָּא, כָּתַב רַבֵּנוּ בְּחַיֵּי זַצַ"ל, לָמַדְנוּ מִכָּאן שֶׁמִּי שֶׁפּוֹחֵד מִבֶּן אָדָם וְאֵינוֹ מֵבִיא בְּחֶשְׁבּוֹן אֶת יְשׁוּעַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲרֵי הוּא כְּמוֹרֵד בַּה'! וְכֵן אָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ: "חֶרְדַּת אָדָם, יִתֵּן מוֹקֵשׁ". וּבֵאוּרוֹ: הַחֲרָדָה שֶׁהָאָדָם חָרֵד מִפְּנֵי בָּשָׂר וָדָם - נוֹתֶנֶת מוֹקֵשׁ לְנַפְשׁוֹ וְגוֹרֶמֶת לוֹ שֶׁיִּשְׁכַּח מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְהוּא שֶׁאָמַר הַנָּבִיא: "מִי אַתְּ וַתִּירְאִי מֵאֱנוֹשׁ יָמוּת, וּמִבֶּן אָדָם חָצִיר יִנָּתֵן" (ישעיהו נא-יב), וְסָמוּךְ לְכָךְ נִכְתַּב: "וַתִּשְׁכַּח ה' עֹשֶׂךָ!"

אַל לָנוּ לָשִׂים אֶת מִבְטַחֵנוּ בָּאָדָם, אוֹ לְפַחֵד מֵאָדָם. נִבְטַח בַּה' וְהוּא יַעְזְרֵנוּ! וְזֶהוּ שֶׁאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ: "אַךְ בַּה' אַל תִּמְרֹדוּ" - אִם לֹא יִהְיֶה בְּיֶדְכֶם חֵטְא הַמֶּרֶד בַּה', אָז יִהְיֶה "ה' אִתָּנוּ!" וְאִם ה' אִתָּנוּ - "אַל תִּירָאוּם", אֵינֶנּוּ צְרִיכִים לְפַחֵד אֲפִלּוּ מֵעֲנָקִים וּמִנְּפִילִים!

סִפֵּר הָרַהַ"ג רַבִּי מְנַחֵם שְׁטַיְין סִפּוּר מַבְהִיל: הָרַבָּנִית סַרְנֵא, אֵשֶׁת הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים סַרְנֵא זַצַ"ל, רֹאשׁ יְשִׁיבַת חֶבְרוֹן בִּגְאוּלָה, הָיְתָה נִצּוֹלַת שׁוֹאָה. נֵס הַצָּלָתָהּ מִמַּלְתְּעוֹת הַחַיָּה הַנָּאצִית הָיָה מֻפְלָא.

הִיא בָּרְחָה וְחִפְּשָׂה קוֹרַת גַּג כְּדֵי לְהִסְתַּתֵּר בָּהּ. בְּמַהֲלַךְ רִיצָה בְּשָׂדֶה פָּתוּחַ, רָאֲתָה מֵרָחוֹק וִילָה בּוֹדֶדֶת. נְשִׁימוֹתֶיהָ הָיוּ כְּבֵדוֹת כְּשֶׁנָּקְשָׁה עַל הַדֶּלֶת: "אֲנָשִׁים טוֹבִים, הַצִּילוּ אוֹתִי!" בָּכְתָה וְדָפְקָה, מְקַוֶּה לִפְגֹּשׁ בִּבְנֵי אָדָם בְּתוֹךְ הַמְּהוּמָה הַחַיָּתִית שֶׁסְּבִיבָהּ. לְבַסּוֹף נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת. הָאִישׁ שֶׁלְּפָנֶיהָ הָיָה לָבוּשׁ בְּבִגְדֵי בַּיִת קַלִּים וְלֹא בְּמַדִּים, אַךְ שְׂפָמוֹ הַמִּזְדַּקֵּר וְהַמַּבָּט הַכָּחֹל וְהַקֹּר שֶׁנָּעַץ בָּהּ, לֹא הִשְׁאִירוּ מָקוֹם לְאַשְׁלָיָה. הִיא הֵעֵזָּה לִדְרֹךְ בְּפֶתַח בֵּיתוֹ שֶׁל נָאצִי, וְלֹא סְתָם נָאצִי, כִּי אִם הַמְפַקֵּד הַנָּאצִי הָאֵזוֹרִי! הוּא אָמַר רַק מִלָּה אַחַת: "יְהוּדִיָּה".

רַגְלֶיהָ שֶׁל הַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה נִתְקְפוּ בְּרַעַד בִּלְתִּי נִשְׁלָט, וְהִיא נִשְׁעֲנָה עַל הַקִּיר כְּדֵי לֹא לִפֹּל. "הַצָּלָה אַתְּ מְבַקֶּשֶׁת?!" הוּא צָחַק, כְּאִלּוּ שָׁמַע זֶה עַתָּה אֶת אַחַת הַבְּדִיחוֹת הַיּוֹתֵר מְבַדְּחוֹת בְּחַיָּיו. "יְהוּדִיָּה טִפְּשָׁה! אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ עָשִׂית בִּשְׁבִיל לָתֵת לִי לְסַיֵּם אֶת הָעֲבוֹדָה בְּקַלּוּת". מֹחָהּ שֶׁל הַנַּעֲרָה הִתְרוֹקֵן כָּלִיל. מֵעוֹלָם לֹא הָיָה מַלְאַךְ הַמָּוֶת קָרוֹב כָּל כָּךְ וּמְאַיֵּם כָּל כָּךְ. יְכוֹלָה הָיְתָה לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל נְשִׁיפוֹתָיו וּלְהַבְחִין בַּהֶבֶל הַיּוֹצֵא מִפִּיו.

פִּתְאֹם הִפְסִיק הַנָּאצִי לִצְחוֹק וּפָנָיו הִרְצִינוּ: "אֵיךְ נִכְנַסְתְּ לְכָאן?" שָׁאַל. בְּלִי מִלִּים הִצְבִּיעָה עַל הַשְּׁבִיל הָרָאשִׁי הַמּוֹלִיךְ לְבֵיתוֹ. "וְהַכְּלָבִים לֹא נָבְחוּ?" הוּא נִדְהַם. "הַכְּלָבִים?!" רַק כָּעֵת הִבְחִינָה בְּעַשְׂרוֹת כַּלְבֵי רוֹטְוַויְילֶר וְאַמְסְטַף גֶּרְמָנִים, הַמְּשׁוֹטְטִים בֶּחָצֵר. אִלּוּ הָיְתָה מַבְחִינָה בָּהֶם קֹדֶם לָכֵן - לֹא הָיְתָה מְעִזָּה לְהִכָּנֵס.

הַנָּאצִי צִמְצֵם מַבָּטוֹ וְשָׁתַק. הַהִתְרַחֲשׁוּת הָעַל טִבְעִית הִדְהִימָה אוֹתוֹ. הַכְּלָבִים שֶׁלּוֹ מְאֻלָּפִים מַסְפִּיק, כְּדֵי לִקְרֹעַ לִגְזָרִים כָּל זָר הַמְנַסֶּה לְהִתְקָרֵב פְּנִימָה. הֲיִתָּכֵן כִּי יֵשׁ לַנַּעֲרָה שֶׁלְּפָנָיו כֹּחוֹת כִּשּׁוּף וּשְׁלִיטָה שֶׁלֹּא מִן הָעוֹלָם הַזֶּה?!

רַעְיוֹן מַבְרִיק עָלָה בְּדַעְתּוֹ לְפֶתַע. "הִשָּׁאֲרִי כָּאן לְמֶשֶׁךְ הַלַּיְלָה הַקָּרוֹב, וּבַבֹּקֶר תֵּצְאִי שׁוּב דֶּרֶךְ הַשְּׁבִיל הָרָאשִׁי. אִם שׁוּב לֹא יִפְגְּעוּ בָּךְ הַכְּלָבִים לְרָעָה - אָגֵן עָלַיִךְ בְּמֶשֶׁךְ כָּל זְמַן הַמִּלְחָמָה".

הַלַּיְלָה הָיָה אָרֹךְ וְהַכַּר שֶׁעָלָיו שָׁכְבָה הַנַּעֲרָה הָיָה סָפוּג בִּדְמָעוֹת. מַרְאוֹת בַּלָּהוֹת הִצְטַיְּרוּ מוּל עֵינֶיהָ - הִנֵּה הִיא הוֹלֶכֶת בַּשְּׁבִיל הַסָּלוּל וְהַכְּלָבִים מִתְנַפְּלִים עָלֶיהָ וְקוֹרְעִים אֶת בְּשָׂרָהּ לַחֲתִיכוֹת חֲתִיכוֹת. הִנֵּה הֵם מְלַקְּקִים אֶת הַדָּם... שָׁלוֹם לְךָ עוֹלָם, שָׁלוֹם לָכֶן תָּכְנִיּוֹת הֶעָתִיד.

הַשַּׁחַר עָלָה וּמָצָא אוֹתָהּ טְרוּטַת עֵינַיִם, מְטֹהֶרֶת, מוּכָנָה לְכָל אֲשֶׁר יָשִׁית עָלֶיהָ מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם - וְעִם זֹאת כְּמֵהָה לִחְיוֹת. אֲנָשִׁים רַבִּים עָצְרוּ אֶת נְשִׁימָתָם כְּשֶׁעָמְדָה בַּפֶּתַח, מוּכָנָה לָצֵאת לְמִצְעַד הַמָּוֶת הַפְּרָטִי שֶׁלָּהּ. הֵם הֵצִיצוּ מִן הַחַלּוֹנוֹת וּמִן הַחֲדָרִים, נְכוֹנִים לַמַּחֲזֶה הַמְעַנְיֵן הַמְתֻכְנָן שֶׁל קְרִיעָתָהּ לִגְזָרִים.

הִיא הֵחֵלָּה לִצְעֹד - וְשׁוּם כֶּלֶב לֹא זָע מִמְּקוֹמוֹ. בַּאֲצִילוּת הִתְקַדְּמָה בְּמַהֲלַךְ הַשְּׁבִיל, שׁוֹמֶרֶת עַל קֶצֶב הֲלִיכָה רָגִיל, לֹא מָהִיר מִדַּי וְלֹא אִטִּי מִדַּי. קָדִימָה, קָדִימָה. בְּלִי לַחְשֹׁב. רַק כְּשֶׁהִגִּיעָה לַשַּׁעַר הִתִּירָה לְמַעְיַן הַדְּמָעוֹת לִנְבֹּעַ מֵעֵינֶיהָ.

הַמְפַקֵּד הַנָּאצִי עָמַד נִדְהָם. כְּפִי שֶׁהִבְטִיחַ, דָּאַג לָהּ לִשְׁמִירָה עַד סִיּוּם הַמִּלְחָמָה.

לְבַעֲלֵי חַיִּים אֵין בְּחִירָה מִשֶּׁל עַצְמָם, אֶלָּא הֵם יָד אֲרֻכָּה שֶׁל הָאֱלֹקִים. חֲזַ"ל קוֹרְאִים אֶת הַפָּסוּק "בִּרְצוֹת ה' דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ" (משלי טז-ז), וּמְבָאֲרִים שֶׁאֲפִלּוּ בַּעֲלֵי הַחַיִּים, הַיַּתּוּשִׁים וְהַמְעוֹפְפִים לְמִינֵיהֶם - אֵינָם פּוֹגְעִים לְרָעָה בְּאָדָם כַּאֲשֶׁר הוּא רָצוּי לִפְנֵי הַבּוֹרֵא. (מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים)

	שבועות תשפ"ד
	לְהָרִים אֶת הָרֹאשׁ מֵעַל הַמַּיִם בִּזְכוּת הַתּוֹרָה
	חוֹבַת הַבִּטָּחוֹן בַּה' "אַךְ בַּה' אַל תִּמְרֹדוּ... וַה' אִתָּנוּ אַל תִּירָאֻם" (יד-ט) וְכִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מָרְדוּ בַּה', חָלִילָה? הֲלֹא הֵם רַק פָּחֲדוּ מִן הָעֲנָקִים הַיּוֹשְׁבִים בָּאָרֶץ, וּבָכוּ! אֶלָּא, כָּתַב רַבֵּנוּ בְּחַיֵּי זַצַ"ל, לָמַדְנוּ מִכָּאן שֶׁמִּי שֶׁפּוֹחֵד מִבֶּן אָדָם וְאֵינוֹ מֵבִיא בְּחֶשְׁבּוֹן אֶת יְשׁוּעַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲרֵי הוּא כְּמוֹרֵד בַּה'! וְכֵן אָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ: "חֶרְדַּת אָדָם, יִתֵּן מוֹקֵשׁ". וּבֵאוּרוֹ: הַחֲרָדָה שֶׁהָאָדָם חָרֵד מִפְּנֵי בָּשָׂר וָדָם - נוֹתֶנֶת מוֹקֵשׁ לְנַפְשׁוֹ וְגוֹרֶמֶת לוֹ שֶׁיִּשְׁכַּח מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְהוּא שֶׁאָמַר הַנָּבִיא: "מִי אַתְּ וַתִּירְאִי מֵאֱנוֹשׁ יָמוּת, וּמִבֶּן אָדָם חָצִיר יִנָּתֵן" (ישעיהו נא-יב), וְסָמוּךְ לְכָךְ נִכְתַּב: "וַתִּשְׁכַּח ה' עֹשֶׂךָ!" אַל לָנוּ לָשִׂים אֶת מִבְטַחֵנוּ בָּאָדָם, אוֹ לְפַחֵד מֵאָדָם. נִבְטַח בַּה' וְהוּא יַעְזְרֵנוּ! וְזֶהוּ שֶׁאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ: "אַךְ בַּה' אַל תִּמְרֹדוּ" - אִם לֹא יִהְיֶה בְּיֶדְכֶם חֵטְא הַמֶּרֶד בַּה', אָז יִהְיֶה "ה' אִתָּנוּ!" וְאִם ה' אִתָּנוּ - "אַל תִּירָאוּם", אֵינֶנּוּ צְרִיכִים לְפַחֵד אֲפִלּוּ מֵעֲנָקִים וּמִנְּפִילִים! סִפֵּר הָרַהַ"ג רַבִּי מְנַחֵם שְׁטַיְין סִפּוּר מַבְהִיל: הָרַבָּנִית סַרְנֵא, אֵשֶׁת הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים סַרְנֵא זַצַ"ל, רֹאשׁ יְשִׁיבַת חֶבְרוֹן בִּגְאוּלָה, הָיְתָה נִצּוֹלַת שׁוֹאָה. נֵס הַצָּלָתָהּ מִמַּלְתְּעוֹת הַחַיָּה הַנָּאצִית הָיָה מֻפְלָא. הִיא בָּרְחָה וְחִפְּשָׂה קוֹרַת גַּג כְּדֵי לְהִסְתַּתֵּר בָּהּ. בְּמַהֲלַךְ רִיצָה בְּשָׂדֶה פָּתוּחַ, רָאֲתָה מֵרָחוֹק וִילָה בּוֹדֶדֶת. נְשִׁימוֹתֶיהָ הָיוּ כְּבֵדוֹת כְּשֶׁנָּקְשָׁה עַל הַדֶּלֶת: "אֲנָשִׁים טוֹבִים, הַצִּילוּ אוֹתִי!" בָּכְתָה וְדָפְקָה, מְקַוֶּה לִפְגֹּשׁ בִּבְנֵי אָדָם בְּתוֹךְ הַמְּהוּמָה הַחַיָּתִית שֶׁסְּבִיבָהּ. לְבַסּוֹף נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת. הָאִישׁ שֶׁלְּפָנֶיהָ הָיָה לָבוּשׁ בְּבִגְדֵי בַּיִת קַלִּים וְלֹא בְּמַדִּים, אַךְ שְׂפָמוֹ הַמִּזְדַּקֵּר וְהַמַּבָּט הַכָּחֹל וְהַקֹּר שֶׁנָּעַץ בָּהּ, לֹא הִשְׁאִירוּ מָקוֹם לְאַשְׁלָיָה. הִיא הֵעֵזָּה לִדְרֹךְ בְּפֶתַח בֵּיתוֹ שֶׁל נָאצִי, וְלֹא סְתָם נָאצִי, כִּי אִם הַמְפַקֵּד הַנָּאצִי הָאֵזוֹרִי! הוּא אָמַר רַק מִלָּה אַחַת: "יְהוּדִיָּה". רַגְלֶיהָ שֶׁל הַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה נִתְקְפוּ בְּרַעַד בִּלְתִּי נִשְׁלָט, וְהִיא נִשְׁעֲנָה עַל הַקִּיר כְּדֵי לֹא לִפֹּל. "הַצָּלָה אַתְּ מְבַקֶּשֶׁת?!" הוּא צָחַק, כְּאִלּוּ שָׁמַע זֶה עַתָּה אֶת אַחַת הַבְּדִיחוֹת הַיּוֹתֵר מְבַדְּחוֹת בְּחַיָּיו. "יְהוּדִיָּה טִפְּשָׁה! אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ עָשִׂית בִּשְׁבִיל לָתֵת לִי לְסַיֵּם אֶת הָעֲבוֹדָה בְּקַלּוּת". מֹחָהּ שֶׁל הַנַּעֲרָה הִתְרוֹקֵן כָּלִיל. מֵעוֹלָם לֹא הָיָה מַלְאַךְ הַמָּוֶת קָרוֹב כָּל כָּךְ וּמְאַיֵּם כָּל כָּךְ. יְכוֹלָה הָיְתָה לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל נְשִׁיפוֹתָיו וּלְהַבְחִין בַּהֶבֶל הַיּוֹצֵא מִפִּיו. פִּתְאֹם הִפְסִיק הַנָּאצִי לִצְחוֹק וּפָנָיו הִרְצִינוּ: "אֵיךְ נִכְנַסְתְּ לְכָאן?" שָׁאַל. בְּלִי מִלִּים הִצְבִּיעָה עַל הַשְּׁבִיל הָרָאשִׁי הַמּוֹלִיךְ לְבֵיתוֹ. "וְהַכְּלָבִים לֹא נָבְחוּ?" הוּא נִדְהַם. "הַכְּלָבִים?!" רַק כָּעֵת הִבְחִינָה בְּעַשְׂרוֹת כַּלְבֵי רוֹטְוַויְילֶר וְאַמְסְטַף גֶּרְמָנִים, הַמְּשׁוֹטְטִים בֶּחָצֵר. אִלּוּ הָיְתָה מַבְחִינָה בָּהֶם קֹדֶם לָכֵן - לֹא הָיְתָה מְעִזָּה לְהִכָּנֵס. הַנָּאצִי צִמְצֵם מַבָּטוֹ וְשָׁתַק. הַהִתְרַחֲשׁוּת הָעַל טִבְעִית הִדְהִימָה אוֹתוֹ. הַכְּלָבִים שֶׁלּוֹ מְאֻלָּפִים מַסְפִּיק, כְּדֵי לִקְרֹעַ לִגְזָרִים כָּל זָר הַמְנַסֶּה לְהִתְקָרֵב פְּנִימָה. הֲיִתָּכֵן כִּי יֵשׁ לַנַּעֲרָה שֶׁלְּפָנָיו כֹּחוֹת כִּשּׁוּף וּשְׁלִיטָה שֶׁלֹּא מִן הָעוֹלָם הַזֶּה?! רַעְיוֹן מַבְרִיק עָלָה בְּדַעְתּוֹ לְפֶתַע. "הִשָּׁאֲרִי כָּאן לְמֶשֶׁךְ הַלַּיְלָה הַקָּרוֹב, וּבַבֹּקֶר תֵּצְאִי שׁוּב דֶּרֶךְ הַשְּׁבִיל הָרָאשִׁי. אִם שׁוּב לֹא יִפְגְּעוּ בָּךְ הַכְּלָבִים לְרָעָה - אָגֵן עָלַיִךְ בְּמֶשֶׁךְ כָּל זְמַן הַמִּלְחָמָה". הַלַּיְלָה הָיָה אָרֹךְ וְהַכַּר שֶׁעָלָיו שָׁכְבָה הַנַּעֲרָה הָיָה סָפוּג בִּדְמָעוֹת. מַרְאוֹת בַּלָּהוֹת הִצְטַיְּרוּ מוּל עֵינֶיהָ - הִנֵּה הִיא הוֹלֶכֶת בַּשְּׁבִיל הַסָּלוּל וְהַכְּלָבִים מִתְנַפְּלִים עָלֶיהָ וְקוֹרְעִים אֶת בְּשָׂרָהּ לַחֲתִיכוֹת חֲתִיכוֹת. הִנֵּה הֵם מְלַקְּקִים אֶת הַדָּם... שָׁלוֹם לְךָ עוֹלָם, שָׁלוֹם לָכֶן תָּכְנִיּוֹת הֶעָתִיד. הַשַּׁחַר עָלָה וּמָצָא אוֹתָהּ טְרוּטַת עֵינַיִם, מְטֹהֶרֶת, מוּכָנָה לְכָל אֲשֶׁר יָשִׁית עָלֶיהָ מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם - וְעִם זֹאת כְּמֵהָה לִחְיוֹת. אֲנָשִׁים רַבִּים עָצְרוּ אֶת נְשִׁימָתָם כְּשֶׁעָמְדָה בַּפֶּתַח, מוּכָנָה לָצֵאת לְמִצְעַד הַמָּוֶת הַפְּרָטִי שֶׁלָּהּ. הֵם הֵצִיצוּ מִן הַחַלּוֹנוֹת וּמִן הַחֲדָרִים, נְכוֹנִים לַמַּחֲזֶה הַמְעַנְיֵן הַמְתֻכְנָן שֶׁל קְרִיעָתָהּ לִגְזָרִים. הִיא הֵחֵלָּה לִצְעֹד - וְשׁוּם כֶּלֶב לֹא זָע מִמְּקוֹמוֹ. בַּאֲצִילוּת הִתְקַדְּמָה בְּמַהֲלַךְ הַשְּׁבִיל, שׁוֹמֶרֶת עַל קֶצֶב הֲלִיכָה רָגִיל, לֹא מָהִיר מִדַּי וְלֹא אִטִּי מִדַּי. קָדִימָה, קָדִימָה. בְּלִי לַחְשֹׁב. רַק כְּשֶׁהִגִּיעָה לַשַּׁעַר הִתִּירָה לְמַעְיַן הַדְּמָעוֹת לִנְבֹּעַ מֵעֵינֶיהָ. הַמְפַקֵּד הַנָּאצִי עָמַד נִדְהָם. כְּפִי שֶׁהִבְטִיחַ, דָּאַג לָהּ לִשְׁמִירָה עַד סִיּוּם הַמִּלְחָמָה. לְבַעֲלֵי חַיִּים אֵין בְּחִירָה מִשֶּׁל עַצְמָם, אֶלָּא הֵם יָד אֲרֻכָּה שֶׁל הָאֱלֹקִים. חֲזַ"ל קוֹרְאִים אֶת הַפָּסוּק "בִּרְצוֹת ה' דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ" (משלי טז-ז), וּמְבָאֲרִים שֶׁאֲפִלּוּ בַּעֲלֵי הַחַיִּים, הַיַּתּוּשִׁים וְהַמְעוֹפְפִים לְמִינֵיהֶם - אֵינָם פּוֹגְעִים לְרָעָה בְּאָדָם כַּאֲשֶׁר הוּא רָצוּי לִפְנֵי הַבּוֹרֵא. (מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים)