Otzarot-Article

הַכֹּל מֵאֵת ה'

"וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱ‏לֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ" (כו-א) הַתּוֹרָה מְצַיֶּנֶת פְּעָמִים רַבּוֹת אֶת הַבִּטּוּי "וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ", אֲבָל בַּפָּרָשָׁה הַזּוֹ הִיא בּוֹחֶרֶת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּלָשׁוֹן שׁוֹנָה: "וְהָיָה כִּי תָבוֹא". שִׁנּוּי זֶה אֵינוֹ מִקְרִי, וְיֵשׁ בּוֹ רֶמֶז עָמוֹק עַל הָאֹפֶן שֶׁבּוֹ הָאָדָם מִתְיַחֵס לְהַצְלָחָתוֹ וּלְהֶשֵּׂגָיו. נִתָּן לְהַסְבִּיר זֹאת דֶּרֶךְ הַסִּפּוּר הַמֻּפְלָא שֶׁלְּפָנֵינוּ:

בְּאַחַת מֵאַרְצוֹת עֲרָב מָלַךְ מֶלֶךְ גָּדוֹל, שֶׁכֻּנָּה בְּפִי הָעָם - "עַבָּאס הַגָּדוֹל". תַּחְבִּיבוֹ הָיָה לַעֲרֹךְ מַסְעוֹת צַיִד מִפַּעַם לְפַעַם, כְּשֶׁהוּא מֻקָּף בְּשָׂרָיו וּבְאַנְשֵׁי חֲצֵרוֹ.

יוֹם אֶחָד, בְּעֹמֶק הַיַּעַר, שָׁמַע הַמֶּלֶךְ נְגִינַת חָלִיל עֲדִינָה וְרַכָּה שֶׁהִרְטִיטָה אֶת לִבּוֹ. הוּא נָשָׂא עֵינָיו וְרָאָה נַעַר יְהוּדִי רוֹעֵה צֹאן, תַּרְמִיל רוֹעִים עַל גַּבּוֹ וְהוּא מְנַגֵּן בְּרֶגֶשׁ וּבְכִשָּׁרוֹן נָדִיר.

מַשֶּׁהוּ בִּתְמִימוּתוֹ וּבְפַשְׁטוּתוֹ נָגַע לְלִבּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ, וְהוּא בִּקֵּשׁ לְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ. הַנַּעַר נִגַּשׁ לַמֶּלֶךְ בְּזְרִיזוּת, אַךְ לֹא לִפְנֵי שֶׁוִּדֵּא שֶׁעֶדְרוֹ נָתוּן בְּיָדַיִם בְּטוּחוֹת. בְּשִׂיחָתָם, הִתְרַשֵּׁם הַמֶּלֶךְ מְאֹד מִתְּבוּנָתוֹ וּמִיָּשְׁרוֹ שֶׁל הַנַּעַר וְהֶחְלִיט לָקַחַת אוֹתוֹ אֶל אַרְמוֹנוֹ, שָׁם הִצְמִיד לוֹ אֶת מֵיטַב הַמְחַנְּכִים וְהַמּוֹרִים שֶׁיְּלַמְּדוּהוּ גִּינוּנֵי מַלְכוּת.

תּוֹךְ זְמַן קָצָר גִּלָּה הַנַּעַר חָכְמָה יוֹצֵאת דֹּפֶן, עַד שֶׁהִשְׂכִּיל יוֹתֵר מִמּוֹרָיו. הַמֶּלֶךְ, שֶׁהֶעֱרִיךְ אֶת תְּבוּנָתוֹ, הֶחְלִיט לְמַנּוֹתוֹ לְשַׂר הָאוֹצָר. הַמִּנוּי עוֹרֵר פְּלִיאָה בַּחֲצַר הַמֶּלֶךְ, אַךְ עַד מְהֵרָה הִתְבָּרֵר כִּי הָיְתָה זוֹ הַחְלָטָה נְבוֹנָה.

מִתּוֹךְ יָשְׁרוֹ וּתְבוּנָתוֹ, פָּעַל הַשַּׂר הֶחָדָשׁ בְּנִקְיוֹן כַּפַּיִם, מָנַע שְׁחִיתֻיּוֹת וְצִמְצֵם אֶת הַמִּסִּים עַל הַתּוֹשָׁבִים. הוּא דָּאַג לְטוֹבַת הַצִּבּוּר וְתוֹךְ זְמַן קָצָר הָפַךְ לְאָדָם נֶעֱרָץ. אַךְ הַצְלָחָתוֹ לֹא הִתְקַבְּלָה בְּעַיִן יָפָה בְּקֶרֶב הַשָּׂרִים הָאֲחֵרִים, שֶׁרָאוּ בּוֹ גּוֹרֵם זָר וְאַף חָשְׁשׁוּ מִמַּעֲמָדוֹ הָרָם.

כְּשֶׁמֵּת הַמֶּלֶךְ עַבָּאס הַגָּדוֹל וּבְנוֹ עָלָה לַשִּׁלְטוֹן, הֵבִינוּ הַשָּׂרִים כִּי כָּעֵת הִגִּיעַ זְמַן לִפְעֹל נֶגֶד הַשַּׂר הַיְּהוּדִי. הֵם פָּנוּ אֶל הַמֶּלֶךְ הֶחָדָשׁ, הִלְשִׁינוּ עַל שַׂר הָאוֹצָר וְהֶאֱשִׁימוּ אוֹתוֹ בִּגְנֵבַת כַּסְפֵּי הַמְּדִינָה. הַמֶּלֶךְ, שֶׁלֹּא הִכִּיר אֶת הַשַּׂר בְּאֹפֶן אִישִׁי, הֶחְלִיט לִבְדֹּק אֶת הַהַאֲשָׁמוֹת וְהִזְמִין אוֹתוֹ לְבֵרוּר.

הַשַּׂר הִגִּיעַ כְּשֶׁהוּא מְצֻיָּד בְּמִסְמָכִים וּבִרְאָיוֹת, וְהִפְרִיךְ אַחַת לְאַחַת אֶת טַעֲנוֹת מְקַטְרְגָיו. אַךְ שַׂר הַמִּשְׁפָּטִים, שֶׁקִּנְאָתוֹ בָּעֲרָה בּוֹ מֵאָז יָמִים עָבָרוּ, לֹא הִסְתַּפֵּק בְּכָךְ. הוּא הִצִּיעַ לִבְדֹּק אֶת בֵּיתוֹ שֶׁל הַשַּׂר, כְּדֵי לְגַלּוֹת אִם הִסְתִּיר שָׁם מָמוֹן גָּנוּב.

הַמֶּלֶךְ הִתְרַצָּה, וְיַחַד עִם שְׁאָר הַשָּׂרִים צָעַד אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל שַׂר הָאוֹצָר. כְּשֶׁנִּכְנְסוּ פְּנִימָה, הֻפְתְּעוּ לְגַלּוֹת כִּי הוּא חַי בִּצְנִיעוּת מֻפְלֶגֶת, לְלֹא פְּאֵר וּלְלֹא סִימָנֵי עֹשֶׁר. אַךְ דָּבָר אֶחָד צָד אֶת עֵינֵיהֶם - חֶדֶר אֶחָד בַּבַּיִת הָיָה נָעוּל.

שַׂר הַמִּשְׁפָּטִים דָּרַשׁ לִפְתֹּחַ אֶת הַדֶּלֶת, אַךְ שַׂר הָאוֹצָר נִסָּה לִמְנֹעַ זֹאת, בְּאָמְרוֹ כִּי זֶהוּ חַדְרוֹ הַפְּרָטִי, שֶׁאֵלָיו לֹא נִכְנָסִים אֲפִלּוּ בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ. הַמֶּלֶךְ פָּקַד עָלָיו לִפְתֹּחַ, וְהַשַּׂר נֶאֱלַץ לְצַיֵּת.

הַדֶּלֶת נִפְתְּחָה אַט אַט, וּלְנֶגֶד עֵינֵיהֶם שֶׁל הַשָּׂרִים נִגְלָה חֶדֶר רֵיק כִּמְעַט לַחֲלוּטִין. בַּפִּנָּה נָחוּ שְׁלֹשָׁה חֲפָצִים יְשָׁנִים: מַקֵּל רוֹעִים, חָלִיל וְיַלְקוּט מְרֻפָּט.

הַמֶּלֶךְ הִשְׁתּוֹמֵם: מַדּוּעַ אָדָם רַם מַעֲלָה שׁוֹמֵר חֲפָצִים כֹּה פְּשׁוּטִים?

הַשַּׂר הִשְׁפִּיל הַיְשֵׁר אֶת מַבָּטוֹ וְהִסְבִּיר בְּקוֹל שָׁקֵט: "כַּאֲשֶׁר אָבִיךָ הַמֶּלֶךְ מְצָאַנִי רוֹעֵה צֹאן וּלְקָחַנִי אֶל אַרְמוֹנוֹ, חָשַׁשְׁתִּי פֶּן תָּזוּחַ דַּעְתִּי וְאֶשְׁכַּח מֵהֵיכָן בָּאתִי. לָכֵן הִנַּחְתִּי כָּאן אֶת הַמַּקֵּל, אֶת הֶחָלִיל וְאֶת הַיַּלְקוּט, זֵכֶר לַיָּמִים הָהֵם. מִדֵּי יוֹם אֲנִי נִכְנָס לְכָאן, מִתְבּוֹנֵן בַּחֲפָצִים וּמְנַגֵּן בֶּחָלִיל, כְּדֵי לְהַזְכִּיר לְעַצְמִי כִּי לֹא כֹּחִי וּתְבוּנָתִי הֵם שֶׁהֱבִיאוּנִי עַד הֲלוֹם, אֶלָּא הַכֹּל מֵאֵת ה'!"

הַמֶּלֶךְ הַצָּעִיר הִתְרַגֵּשׁ עַד עִמְקֵי נִשְׁמָתוֹ. הוּא חִבֵּק אֶת הַשַּׂר לְעֵינֵי כֻּלָּם וְהִצְהִיר כִּי לְעוֹלָם לֹא יַאֲמִין לְשׁוּם רְכִילוּת נֶגְדּוֹ. הַשַּׂר הִמְשִׁיךְ לְכַהֵן בְּמִשְׂרָתוֹ, וְהִנְהִיג אֶת אוֹצַר הַמַּמְלָכָה בְּצֶדֶק וּבְיֹשֶׁר.

אָמַר בַּעַל הַ"קִּצּוּר שֻׁלְחָן עָרוּךְ", הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁלֹמֹה גָּאנְצְפְרִיד, בְּסִפְרוֹ "אַפִּרְיוֹן": מִצְוַת הֲבָאַת הַבִּכּוּרִים טוֹמֶנֶת בְּחֻבָּהּ רַעְיוֹן עָמֹק: הַהַכָּרָה כִּי לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ, וְהָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא כְּאָרִיס הַמְעַבֵּד אֶת אַדְמָתוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא וְזוֹכֶה לֵהָנוֹת מִפֵּרוֹתֶיהָ.

כְּשֵׁם שֶׁהָאָרִיס מַעֲנִיק מֵרֵאשִׁית תְּבוּאָתוֹ לְבַעַל הַקַּרְקַע, לְהַבָּעַת תּוֹדָה וּלְהַכָּרָה בְּבַעֲלוּתוֹ - כָּךְ הַתּוֹרָה מְצַוָּה עַל הָאָדָם לְהָבִיא אֶת הַבִּכּוּרִים אֶל בֵּית ה', כְּדֵי לְהַזְכִּיר לוֹ שֶׁאֵין זוֹ אַדְמָתוֹ הַפְּרָטִית, אֶלָּא מַתְּנַת שָׁמַיִם.

לָכֵן נִתָּן לְהָבִין אֶת הַנִּסּוּחַ "וְהָיָה כִּי תָבוֹא" - לֹא כְּהַצְהָרָה עַל בַּעֲלוּת הָאָדָם עַל הָאָרֶץ, אֶלָּא כִּקְרִיאָה לְהַכִּיר בְּכָךְ שֶׁהַכְּנִיסָה אֶל הָאָרֶץ וְהַזְּכוּת לֵהָנוֹת מִפֵּרוֹתֶיהָ, הֵם בְּחֶסֶד ה'.

לָכֵן הַתּוֹרָה מְצַוָּה: "וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ" - כְּדֵי לְהַחְדִּיר לָאָדָם אֶת הַתּוֹבָנָה כִּי הַצְלָחָתוֹ אֵינָהּ תּוֹצָאָה שֶׁל כֹּחוֹ וְשֶׁל מַאֲמַצָּיו בִּלְבַד, אֶלָּא מַתְּנַת הַבּוֹרֵא.

הַמֶּסֶר הַזֶּה מַדְגִּישׁ אֶת חֲשִׁיבוּת הָעֲנָוָה וְהַכָּרַת הַטּוֹב שֶׁל הָאָדָם כְּלַפֵּי בּוֹרְאוֹ, וְנוֹתֵן לָנוּ הֲבָנָה עֲמֻקָּה עַל הַקֶּשֶׁר בֵּין בִּרְכַּת ה' לְבֵין הַצְלָחָה אִישִׁית. (עַל פִּי הַסֵּפֶר 'לְלַמֶּדְךָ')

	שבועות תשפ"ד
	לְהָרִים אֶת הָרֹאשׁ מֵעַל הַמַּיִם בִּזְכוּת הַתּוֹרָה
	הַכֹּל מֵאֵת ה' "וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱ‏לֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ" (כו-א) הַתּוֹרָה מְצַיֶּנֶת פְּעָמִים רַבּוֹת אֶת הַבִּטּוּי "וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ", אֲבָל בַּפָּרָשָׁה הַזּוֹ הִיא בּוֹחֶרֶת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּלָשׁוֹן שׁוֹנָה: "וְהָיָה כִּי תָבוֹא". שִׁנּוּי זֶה אֵינוֹ מִקְרִי, וְיֵשׁ בּוֹ רֶמֶז עָמוֹק עַל הָאֹפֶן שֶׁבּוֹ הָאָדָם מִתְיַחֵס לְהַצְלָחָתוֹ וּלְהֶשֵּׂגָיו. נִתָּן לְהַסְבִּיר זֹאת דֶּרֶךְ הַסִּפּוּר הַמֻּפְלָא שֶׁלְּפָנֵינוּ: בְּאַחַת מֵאַרְצוֹת עֲרָב מָלַךְ מֶלֶךְ גָּדוֹל, שֶׁכֻּנָּה בְּפִי הָעָם - "עַבָּאס הַגָּדוֹל". תַּחְבִּיבוֹ הָיָה לַעֲרֹךְ מַסְעוֹת צַיִד מִפַּעַם לְפַעַם, כְּשֶׁהוּא מֻקָּף בְּשָׂרָיו וּבְאַנְשֵׁי חֲצֵרוֹ. יוֹם אֶחָד, בְּעֹמֶק הַיַּעַר, שָׁמַע הַמֶּלֶךְ נְגִינַת חָלִיל עֲדִינָה וְרַכָּה שֶׁהִרְטִיטָה אֶת לִבּוֹ. הוּא נָשָׂא עֵינָיו וְרָאָה נַעַר יְהוּדִי רוֹעֵה צֹאן, תַּרְמִיל רוֹעִים עַל גַּבּוֹ וְהוּא מְנַגֵּן בְּרֶגֶשׁ וּבְכִשָּׁרוֹן נָדִיר. מַשֶּׁהוּ בִּתְמִימוּתוֹ וּבְפַשְׁטוּתוֹ נָגַע לְלִבּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ, וְהוּא בִּקֵּשׁ לְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ. הַנַּעַר נִגַּשׁ לַמֶּלֶךְ בְּזְרִיזוּת, אַךְ לֹא לִפְנֵי שֶׁוִּדֵּא שֶׁעֶדְרוֹ נָתוּן בְּיָדַיִם בְּטוּחוֹת. בְּשִׂיחָתָם, הִתְרַשֵּׁם הַמֶּלֶךְ מְאֹד מִתְּבוּנָתוֹ וּמִיָּשְׁרוֹ שֶׁל הַנַּעַר וְהֶחְלִיט לָקַחַת אוֹתוֹ אֶל אַרְמוֹנוֹ, שָׁם הִצְמִיד לוֹ אֶת מֵיטַב הַמְחַנְּכִים וְהַמּוֹרִים שֶׁיְּלַמְּדוּהוּ גִּינוּנֵי מַלְכוּת. תּוֹךְ זְמַן קָצָר גִּלָּה הַנַּעַר חָכְמָה יוֹצֵאת דֹּפֶן, עַד שֶׁהִשְׂכִּיל יוֹתֵר מִמּוֹרָיו. הַמֶּלֶךְ, שֶׁהֶעֱרִיךְ אֶת תְּבוּנָתוֹ, הֶחְלִיט לְמַנּוֹתוֹ לְשַׂר הָאוֹצָר. הַמִּנוּי עוֹרֵר פְּלִיאָה בַּחֲצַר הַמֶּלֶךְ, אַךְ עַד מְהֵרָה הִתְבָּרֵר כִּי הָיְתָה זוֹ הַחְלָטָה נְבוֹנָה. מִתּוֹךְ יָשְׁרוֹ וּתְבוּנָתוֹ, פָּעַל הַשַּׂר הֶחָדָשׁ בְּנִקְיוֹן כַּפַּיִם, מָנַע שְׁחִיתֻיּוֹת וְצִמְצֵם אֶת הַמִּסִּים עַל הַתּוֹשָׁבִים. הוּא דָּאַג לְטוֹבַת הַצִּבּוּר וְתוֹךְ זְמַן קָצָר הָפַךְ לְאָדָם נֶעֱרָץ. אַךְ הַצְלָחָתוֹ לֹא הִתְקַבְּלָה בְּעַיִן יָפָה בְּקֶרֶב הַשָּׂרִים הָאֲחֵרִים, שֶׁרָאוּ בּוֹ גּוֹרֵם זָר וְאַף חָשְׁשׁוּ מִמַּעֲמָדוֹ הָרָם. כְּשֶׁמֵּת הַמֶּלֶךְ עַבָּאס הַגָּדוֹל וּבְנוֹ עָלָה לַשִּׁלְטוֹן, הֵבִינוּ הַשָּׂרִים כִּי כָּעֵת הִגִּיעַ זְמַן לִפְעֹל נֶגֶד הַשַּׂר הַיְּהוּדִי. הֵם פָּנוּ אֶל הַמֶּלֶךְ הֶחָדָשׁ, הִלְשִׁינוּ עַל שַׂר הָאוֹצָר וְהֶאֱשִׁימוּ אוֹתוֹ בִּגְנֵבַת כַּסְפֵּי הַמְּדִינָה. הַמֶּלֶךְ, שֶׁלֹּא הִכִּיר אֶת הַשַּׂר בְּאֹפֶן אִישִׁי, הֶחְלִיט לִבְדֹּק אֶת הַהַאֲשָׁמוֹת וְהִזְמִין אוֹתוֹ לְבֵרוּר. הַשַּׂר הִגִּיעַ כְּשֶׁהוּא מְצֻיָּד בְּמִסְמָכִים וּבִרְאָיוֹת, וְהִפְרִיךְ אַחַת לְאַחַת אֶת טַעֲנוֹת מְקַטְרְגָיו. אַךְ שַׂר הַמִּשְׁפָּטִים, שֶׁקִּנְאָתוֹ בָּעֲרָה בּוֹ מֵאָז יָמִים עָבָרוּ, לֹא הִסְתַּפֵּק בְּכָךְ. הוּא הִצִּיעַ לִבְדֹּק אֶת בֵּיתוֹ שֶׁל הַשַּׂר, כְּדֵי לְגַלּוֹת אִם הִסְתִּיר שָׁם מָמוֹן גָּנוּב. הַמֶּלֶךְ הִתְרַצָּה, וְיַחַד עִם שְׁאָר הַשָּׂרִים צָעַד אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל שַׂר הָאוֹצָר. כְּשֶׁנִּכְנְסוּ פְּנִימָה, הֻפְתְּעוּ לְגַלּוֹת כִּי הוּא חַי בִּצְנִיעוּת מֻפְלֶגֶת, לְלֹא פְּאֵר וּלְלֹא סִימָנֵי עֹשֶׁר. אַךְ דָּבָר אֶחָד צָד אֶת עֵינֵיהֶם - חֶדֶר אֶחָד בַּבַּיִת הָיָה נָעוּל. שַׂר הַמִּשְׁפָּטִים דָּרַשׁ לִפְתֹּחַ אֶת הַדֶּלֶת, אַךְ שַׂר הָאוֹצָר נִסָּה לִמְנֹעַ זֹאת, בְּאָמְרוֹ כִּי זֶהוּ חַדְרוֹ הַפְּרָטִי, שֶׁאֵלָיו לֹא נִכְנָסִים אֲפִלּוּ בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ. הַמֶּלֶךְ פָּקַד עָלָיו לִפְתֹּחַ, וְהַשַּׂר נֶאֱלַץ לְצַיֵּת. הַדֶּלֶת נִפְתְּחָה אַט אַט, וּלְנֶגֶד עֵינֵיהֶם שֶׁל הַשָּׂרִים נִגְלָה חֶדֶר רֵיק כִּמְעַט לַחֲלוּטִין. בַּפִּנָּה נָחוּ שְׁלֹשָׁה חֲפָצִים יְשָׁנִים: מַקֵּל רוֹעִים, חָלִיל וְיַלְקוּט מְרֻפָּט. הַמֶּלֶךְ הִשְׁתּוֹמֵם: מַדּוּעַ אָדָם רַם מַעֲלָה שׁוֹמֵר חֲפָצִים כֹּה פְּשׁוּטִים? הַשַּׂר הִשְׁפִּיל הַיְשֵׁר אֶת מַבָּטוֹ וְהִסְבִּיר בְּקוֹל שָׁקֵט: "כַּאֲשֶׁר אָבִיךָ הַמֶּלֶךְ מְצָאַנִי רוֹעֵה צֹאן וּלְקָחַנִי אֶל אַרְמוֹנוֹ, חָשַׁשְׁתִּי פֶּן תָּזוּחַ דַּעְתִּי וְאֶשְׁכַּח מֵהֵיכָן בָּאתִי. לָכֵן הִנַּחְתִּי כָּאן אֶת הַמַּקֵּל, אֶת הֶחָלִיל וְאֶת הַיַּלְקוּט, זֵכֶר לַיָּמִים הָהֵם. מִדֵּי יוֹם אֲנִי נִכְנָס לְכָאן, מִתְבּוֹנֵן בַּחֲפָצִים וּמְנַגֵּן בֶּחָלִיל, כְּדֵי לְהַזְכִּיר לְעַצְמִי כִּי לֹא כֹּחִי וּתְבוּנָתִי הֵם שֶׁהֱבִיאוּנִי עַד הֲלוֹם, אֶלָּא הַכֹּל מֵאֵת ה'!" הַמֶּלֶךְ הַצָּעִיר הִתְרַגֵּשׁ עַד עִמְקֵי נִשְׁמָתוֹ. הוּא חִבֵּק אֶת הַשַּׂר לְעֵינֵי כֻּלָּם וְהִצְהִיר כִּי לְעוֹלָם לֹא יַאֲמִין לְשׁוּם רְכִילוּת נֶגְדּוֹ. הַשַּׂר הִמְשִׁיךְ לְכַהֵן בְּמִשְׂרָתוֹ, וְהִנְהִיג אֶת אוֹצַר הַמַּמְלָכָה בְּצֶדֶק וּבְיֹשֶׁר. אָמַר בַּעַל הַ"קִּצּוּר שֻׁלְחָן עָרוּךְ", הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁלֹמֹה גָּאנְצְפְרִיד, בְּסִפְרוֹ "אַפִּרְיוֹן": מִצְוַת הֲבָאַת הַבִּכּוּרִים טוֹמֶנֶת בְּחֻבָּהּ רַעְיוֹן עָמֹק: הַהַכָּרָה כִּי לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ, וְהָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא כְּאָרִיס הַמְעַבֵּד אֶת אַדְמָתוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא וְזוֹכֶה לֵהָנוֹת מִפֵּרוֹתֶיהָ. כְּשֵׁם שֶׁהָאָרִיס מַעֲנִיק מֵרֵאשִׁית תְּבוּאָתוֹ לְבַעַל הַקַּרְקַע, לְהַבָּעַת תּוֹדָה וּלְהַכָּרָה בְּבַעֲלוּתוֹ - כָּךְ הַתּוֹרָה מְצַוָּה עַל הָאָדָם לְהָבִיא אֶת הַבִּכּוּרִים אֶל בֵּית ה', כְּדֵי לְהַזְכִּיר לוֹ שֶׁאֵין זוֹ אַדְמָתוֹ הַפְּרָטִית, אֶלָּא מַתְּנַת שָׁמַיִם. לָכֵן נִתָּן לְהָבִין אֶת הַנִּסּוּחַ "וְהָיָה כִּי תָבוֹא" - לֹא כְּהַצְהָרָה עַל בַּעֲלוּת הָאָדָם עַל הָאָרֶץ, אֶלָּא כִּקְרִיאָה לְהַכִּיר בְּכָךְ שֶׁהַכְּנִיסָה אֶל הָאָרֶץ וְהַזְּכוּת לֵהָנוֹת מִפֵּרוֹתֶיהָ, הֵם בְּחֶסֶד ה'. לָכֵן הַתּוֹרָה מְצַוָּה: "וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ" - כְּדֵי לְהַחְדִּיר לָאָדָם אֶת הַתּוֹבָנָה כִּי הַצְלָחָתוֹ אֵינָהּ תּוֹצָאָה שֶׁל כֹּחוֹ וְשֶׁל מַאֲמַצָּיו בִּלְבַד, אֶלָּא מַתְּנַת הַבּוֹרֵא. הַמֶּסֶר הַזֶּה מַדְגִּישׁ אֶת חֲשִׁיבוּת הָעֲנָוָה וְהַכָּרַת הַטּוֹב שֶׁל הָאָדָם כְּלַפֵּי בּוֹרְאוֹ, וְנוֹתֵן לָנוּ הֲבָנָה עֲמֻקָּה עַל הַקֶּשֶׁר בֵּין בִּרְכַּת ה' לְבֵין הַצְלָחָה אִישִׁית. (עַל פִּי הַסֵּפֶר 'לְלַמֶּדְךָ')