Otzarot-Article

לְהִשְׁתַּחְרֵר מִכַּבְלֵי הַיֵּצֶר

"לְיֵצֶר מִשְׁפַּחַת הַיִּצְרִי לְשִׁלֵּם מִשְׁפַּחַת הַשִּׁלֵּמִי " (כו-מט) רַבֵּנוּ הֶ"חָפֵץ חַיִּים" הָיָה נוֹהֵג לוֹמַר: "לְיֵצֶר" – מִי שֶׁהוֹלֵךְ אַחַר תַּאֲווֹתָיו שֶׁל הַיֵּצֶר הָרַע - מַגִּיעַ הַיְשֵׁר אֶל "מִשְׁפַּחַת הַיִּצְרִי", תֵּכֶף וּמִיָּד הוּא יִמְצָא אֶת עַצְמוֹ בְּחֶבְרַת אֲנָשִׁים רֵיקִים וּפוֹחֲזִים שֶׁהַיֵּצֶר הָרַע כְּבָר הִשְׁתַּלֵּט עֲלֵיהֶם מִזְּמַן. אַךְ "לְשִׁלֵּם" - מִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ אֶת הַשְּׁלֵמוּת, שׁוֹאֵף לִהְיוֹת צַדִּיק – "מִשְׁפַּחַת הַשִּׁלֵּמִי", יִמְצָא אֶת עַצְמוֹ בְּחֶבְרָתָם שֶׁל אֲנָשִׁים שְׁלֵמִים וְטוֹבִים, כִּי בְּדֶרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ - בָּהּ מוֹלִיכִים אוֹתוֹ (מכות י:).

תַּכְלִית יְרִידַת הַנְּשָׁמָה הַטְּהוֹרָה לָעוֹלָם הַשָּׁפָל הַזֶּה, הִיא כְּדֵי לְהִתְמוֹדֵד עִם הַיֵּצֶר הָרַע וּלְהִתְגַּבֵּר עַל הַנִּסְיוֹנוֹת הָעוֹמְדִים בְּדַרְכָּהּ. כָּל הִתְגַּבְּרוּת וְלוּ הַקְּטַנָּה בְּיוֹתֵר עַל הַיֵּצֶר הָרַע, מְפַלֶּסֶת אֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁל הַנְּשָׁמָה אֶל תִּקּוּנָהּ וְאֶל מִלּוּי תַּכְלִיתָהּ, שֶׁאֵין שִׁבְחָם שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֶלָּא בִּזְכוּת שֶׁכּוֹבְשִׁים אֶת יִצְרָם.

רַבֵּנוּ נִסִּים גָּאוֹן זיע"א הֵבִיא מַעֲשֶׂה נוֹרָא שֶׁהוּבָא בְּ"סֵדֶר הַדּוֹרוֹת" (תנאים ואמוראים-נ), אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ נוּכַל לְהָבִין עַד כַּמָּה חֲשׁוּבָה בַּשָּׁמַיִם כָּל הִתְגַּבְּרוּת שֶׁל אָדָם עַל יִצְרוֹ:

מַעֲשֶׂה בְּאִישׁ שֶׁשְּׁמוֹ "נָתָן", אִישׁ רַע מַעֲלָלִים שֶׁהִרְבָּה לִפְשֹׁעַ בְּכָל מִינֵי עֲבֵרוֹת חֲמוּרוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַעֲלוֹתָן עַל הַכְּתָב. פַּעַם אַחַת עָצַר בְּעַצְמוֹ וְנִמְנַע מִלִּפְשֹׁעַ. כַּעֲבוֹר כַּמָּה יָמִים, פָּגַשׁ בּוֹ רַבִּי עֲקִיבָא וְרָאָה שֶׁרֹאשׁוֹ שֶׁל נָתָן מֵאִיר כַּשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרַיִם. שָׁאַל אֶת תַּלְמִידָיו, "מִיהוּ הָאִישׁ הַזֶּה?" עָנוּ וְאָמְרוּ, "זֶה בַּעַל עֲבֵרוֹת גָּדוֹל!"

קָרָא לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא וְאָמַר לוֹ: "בְּנִי, רָאִיתִי אוֹר גָּדוֹל שֶׁמֵּאִיר עַל רֹאשְׁךָ, וּבֶן הָעוֹלָם הַבָּא אַתָּה! אֱמֹר נָא לִי, אֵיזֶה דָּבָר גָּדוֹל עָשִׂיתָ?" סִפֵּר שֶׁהוּא בַּעַל עֲבֵרָה, אֲבָל הִתְאַפֵּק לָאַחֲרוֹנָה פַּעַם אַחַת מִלַּחֲטֹא.

רַבִּי עֲקִיבָא לֹא עֲזָבוֹ, וְלִמְּדוֹ תּוֹרָה עַד שֶׁנֶּהְפַּךְ לְתַנָּא קָדוֹשׁ, הֲלֹא הוּא "נָתָן צוּצִיתָא" הַמֻּזְכָּר בִּמְקוֹרוֹת חֲזַ"ל (שבת נו:).

הַתַּנָּא רַבִּי נָתָן זָכָה לְכָל זֶה בִּזְכוּת שֶׁפַּעַם אַחַת וִיחִידָה כָּבַשׁ אֶת יִצְרוֹ! בִּזְכוּת הִתְגַּבְּרוּת אַחַת - הִגִּיעַ לְרוּם הַמַּעֲלָה!

אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁמַּכְנִיסִים אָדָם לַדִּין שׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ: "קָבַעְתָּ עִתִּים לַתּוֹרָה?" לְאַחַר שֶׁאָדָם סִיֵּם אֶת תִּקּוּנוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, הוּא מַגִּיעַ לְבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה. נוּ... בּוֹא נִרְאֶה מֶה עָשִׂיתָ בְּמֶשֶׁךְ כָּל שְׁנוֹת חַיֶּיךָ. פּוֹתְחִים אֶת הַ"תִּיק" שֶׁלּוֹ וּמַקְרִיאִים: שָׁתָה 25 קוּבּ מַיִם, 344 לִיטְרִים שֶׁל קוֹקָה קוֹלָה, אָכַל 4 טוֹן תַּפּוּחֵי אֲדָמָה, 2 טוֹן בָּשָׂר וְעוֹפוֹת, 5 טוֹן עַגְבָנִיּוֹת, 700 ק"ג אֹרֶז, יָשַׁן בְּמֶשֶׁךְ 23 שָׁנִים... שׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ: "קָבַעְתָּ עִתִּים לַתּוֹרָה?"

"כֵּן, בְּוַדַּאי שֶׁלָּמַדְתִּי!" עָנָה בְּבִטָּחוֹן. טוֹב, פּוֹתְחִים אֶת הַתִּיק וּמְסַכְּמִים אֶת שְׁעוֹת הַלִּמּוּד: 4,000 שָׁעוֹת בְּסַךְ הַכֹּל...

אֵינְךָ מִתְבַּיֵּשׁ?! נָתְנוּ לְךָ שִׁבְעִים שְׁנוֹת חַיִּים, וְזֶה מַה שֶּׁעָשִׂיתָ?! לְשֵׁם מָה הוֹרִידוּ אֶת נִשְׁמָתְךָ לָעוֹלָם, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה "מְעַבֵּד מָזוֹן"...?!

הָאָדָם מְנַסֶּה לְהִצְטַדֵּק וְלוֹמַר: "כָּל הַיּוֹם הָיִיתִי עָסוּק בְּפַרְנָסַת הַבַּיִת. כְּדֵי לְפַרְנֵס אֶת יְלָדַי הָיִיתִי צָרִיךְ לְשַׁלֵּם אֶת הַמַּשְׁכַּנְתָּא, אֶת חֶשְׁבּוֹנוֹת הָאַרְנוֹנָה, הַחַשְׁמַל, הַמַּיִם... גַּם הָיִיתִי צָרִיךְ לִקְנוֹת לָהֶם אֹכֶל!" אוֹמְרִים לוֹ: "בְּסֵדֶר, טַעֲנָתְךָ מִתְקַבֶּלֶת, שֶׁהֲרֵי חֲזַ"ל דָּרְשׁוּ אֶת הַפָּסוּק 'עֹשֵׂה צְדָקָה בְכָל עֵת' (תהלים קו-ג) - זֶה הַזָּן בָּנָיו וּבְנוֹתָיו כְּשֶׁהֵם קְטַנִּים (כתובות נ), אַךְ בּוֹא וְנִבְדֹּק אֵיךְ נִצַּלְתָּ אֶת יְמֵי הַשַּׁבָּת וְהֶחָג, כַּאֲשֶׁר לֹא הָיִיתָ עָסוּק בְּפַרְנָסָה... אָכַלְתָּ, נַחְתָּ, אֲבָל כַּמָּה זְמַן לָמַדְתָּ? זֶהוּ הַמַּדָּד אִם טַעֲנָתְךָ תִּתְקַבֵּל! אִם גַּם בְּשַׁבָּת הִתְבַּטַּלְתָּ מֵהַתּוֹרָה - תֵּרוּצְךָ שֶׁלֹּא לָמַדְתָּ הַרְבֵּה תּוֹרָה בִּגְלַל פַּרְנָסָתְךָ יִדָּחֶה עַל הַסַּף! וְאָז תִּהְיֶה בִּבְעָיָה גְּדוֹלָה!!!"

לְשׁוֹן חֲזַ"ל "קָבַעְתָּ עִתִּים לַתּוֹרָה", הִיא מִלְּשׁוֹן לִקְבֹּעַ בִּיתֵדוֹת שֶׁל בַּרְזֶל, יָתֵד שֶׁלֹּא תִּמּוֹט. שֶׁתִּתְמַסֵּר לִלְמֹד תּוֹרָה בִּזְמַנִּים קְבוּעִים, חֹק וְלֹא יַעֲבֹר. מָרָן הַגָּאוֹן רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה יוֹסֵף זַצַ"ל בֵּאֵר, שֶׁ"קָּבַעְתָּ" הוּא זְמַן קָבוּעַ לְלִמּוּד, וּכְלָל בְּיָדֵינוּ שֶׁכָּל קָבוּעַ כְּמֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה דָּמֵי (יומא פד:). וְלָכֵן אָדָם שֶׁעוֹבֵד בְּמֶשֶׁךְ יוֹם שָׁלֵם וּבָעֶרֶב מִשְׁתַּתֵּף בְּשִׁעוּר תּוֹרָה, נֶחְשָׁב לוֹ בַּשָּׁמַיִם כְּאִלּוּ לָמַד חֲצִי יוֹם וְעָבַד חֲצִי יוֹם. הַגְּרָ''א זַצַ"ל בֵּאֵר שֶׁלְּשׁוֹן "קָבַעְתָּ" הִיא מִלְּשׁוֹן "גָּנַבְתָּ", כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לְגַבֵּי גּוֹנְבֵי נְפָשׁוֹת: ''וְקָבַע אֶת קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ" (משלי כב-כג). כְּלוֹמַר, הַאִם גָּנַבְתָּ מִזְּמַנְּךָ כְּדֵי לִלְמֹד תּוֹרָה? הַאִם לָמַדְתָּ תּוֹרָה גַּם כְּשֶׁלֹּא הָיָה לְךָ זְמַן וְהָיִיתָ עָסוּק וְטָרוּד בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה?

הָבָה נְנַצֵּל אֶת יְמֵי הַשַּׁבָּת וְהַמּוֹעֲדִים לְהִתְעַלּוֹת בְּלִמּוּד תּוֹרָה וְאָז נִרְאֶה בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂי יָדֵינוּ! (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)

	שבועות תשפ"ד
	בַּסּוֹף זוֹכְרִים רַק דִּבְרֵי תּוֹרָה!
	לְהִשְׁתַּחְרֵר מִכַּבְלֵי הַיֵּצֶר "לְיֵצֶר מִשְׁפַּחַת הַיִּצְרִי לְשִׁלֵּם מִשְׁפַּחַת הַשִּׁלֵּמִי " (כו-מט) רַבֵּנוּ הֶ"חָפֵץ חַיִּים" הָיָה נוֹהֵג לוֹמַר: "לְיֵצֶר" – מִי שֶׁהוֹלֵךְ אַחַר תַּאֲווֹתָיו שֶׁל הַיֵּצֶר הָרַע - מַגִּיעַ הַיְשֵׁר אֶל "מִשְׁפַּחַת הַיִּצְרִי", תֵּכֶף וּמִיָּד הוּא יִמְצָא אֶת עַצְמוֹ בְּחֶבְרַת אֲנָשִׁים רֵיקִים וּפוֹחֲזִים שֶׁהַיֵּצֶר הָרַע כְּבָר הִשְׁתַּלֵּט עֲלֵיהֶם מִזְּמַן. אַךְ "לְשִׁלֵּם" - מִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ אֶת הַשְּׁלֵמוּת, שׁוֹאֵף לִהְיוֹת צַדִּיק – "מִשְׁפַּחַת הַשִּׁלֵּמִי", יִמְצָא אֶת עַצְמוֹ בְּחֶבְרָתָם שֶׁל אֲנָשִׁים שְׁלֵמִים וְטוֹבִים, כִּי בְּדֶרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ - בָּהּ מוֹלִיכִים אוֹתוֹ (מכות י:). תַּכְלִית יְרִידַת הַנְּשָׁמָה הַטְּהוֹרָה לָעוֹלָם הַשָּׁפָל הַזֶּה, הִיא כְּדֵי לְהִתְמוֹדֵד עִם הַיֵּצֶר הָרַע וּלְהִתְגַּבֵּר עַל הַנִּסְיוֹנוֹת הָעוֹמְדִים בְּדַרְכָּהּ. כָּל הִתְגַּבְּרוּת וְלוּ הַקְּטַנָּה בְּיוֹתֵר עַל הַיֵּצֶר הָרַע, מְפַלֶּסֶת אֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁל הַנְּשָׁמָה אֶל תִּקּוּנָהּ וְאֶל מִלּוּי תַּכְלִיתָהּ, שֶׁאֵין שִׁבְחָם שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֶלָּא בִּזְכוּת שֶׁכּוֹבְשִׁים אֶת יִצְרָם. רַבֵּנוּ נִסִּים גָּאוֹן זיע"א הֵבִיא מַעֲשֶׂה נוֹרָא שֶׁהוּבָא בְּ"סֵדֶר הַדּוֹרוֹת" (תנאים ואמוראים-נ), אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ נוּכַל לְהָבִין עַד כַּמָּה חֲשׁוּבָה בַּשָּׁמַיִם כָּל הִתְגַּבְּרוּת שֶׁל אָדָם עַל יִצְרוֹ: מַעֲשֶׂה בְּאִישׁ שֶׁשְּׁמוֹ "נָתָן", אִישׁ רַע מַעֲלָלִים שֶׁהִרְבָּה לִפְשֹׁעַ בְּכָל מִינֵי עֲבֵרוֹת חֲמוּרוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַעֲלוֹתָן עַל הַכְּתָב. פַּעַם אַחַת עָצַר בְּעַצְמוֹ וְנִמְנַע מִלִּפְשֹׁעַ. כַּעֲבוֹר כַּמָּה יָמִים, פָּגַשׁ בּוֹ רַבִּי עֲקִיבָא וְרָאָה שֶׁרֹאשׁוֹ שֶׁל נָתָן מֵאִיר כַּשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרַיִם. שָׁאַל אֶת תַּלְמִידָיו, "מִיהוּ הָאִישׁ הַזֶּה?" עָנוּ וְאָמְרוּ, "זֶה בַּעַל עֲבֵרוֹת גָּדוֹל!" קָרָא לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא וְאָמַר לוֹ: "בְּנִי, רָאִיתִי אוֹר גָּדוֹל שֶׁמֵּאִיר עַל רֹאשְׁךָ, וּבֶן הָעוֹלָם הַבָּא אַתָּה! אֱמֹר נָא לִי, אֵיזֶה דָּבָר גָּדוֹל עָשִׂיתָ?" סִפֵּר שֶׁהוּא בַּעַל עֲבֵרָה, אֲבָל הִתְאַפֵּק לָאַחֲרוֹנָה פַּעַם אַחַת מִלַּחֲטֹא. רַבִּי עֲקִיבָא לֹא עֲזָבוֹ, וְלִמְּדוֹ תּוֹרָה עַד שֶׁנֶּהְפַּךְ לְתַנָּא קָדוֹשׁ, הֲלֹא הוּא "נָתָן צוּצִיתָא" הַמֻּזְכָּר בִּמְקוֹרוֹת חֲזַ"ל (שבת נו:). הַתַּנָּא רַבִּי נָתָן זָכָה לְכָל זֶה בִּזְכוּת שֶׁפַּעַם אַחַת וִיחִידָה כָּבַשׁ אֶת יִצְרוֹ! בִּזְכוּת הִתְגַּבְּרוּת אַחַת - הִגִּיעַ לְרוּם הַמַּעֲלָה! אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁמַּכְנִיסִים אָדָם לַדִּין שׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ: "קָבַעְתָּ עִתִּים לַתּוֹרָה?" לְאַחַר שֶׁאָדָם סִיֵּם אֶת תִּקּוּנוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, הוּא מַגִּיעַ לְבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה. נוּ... בּוֹא נִרְאֶה מֶה עָשִׂיתָ בְּמֶשֶׁךְ כָּל שְׁנוֹת חַיֶּיךָ. פּוֹתְחִים אֶת הַ"תִּיק" שֶׁלּוֹ וּמַקְרִיאִים: שָׁתָה 25 קוּבּ מַיִם, 344 לִיטְרִים שֶׁל קוֹקָה קוֹלָה, אָכַל 4 טוֹן תַּפּוּחֵי אֲדָמָה, 2 טוֹן בָּשָׂר וְעוֹפוֹת, 5 טוֹן עַגְבָנִיּוֹת, 700 ק"ג אֹרֶז, יָשַׁן בְּמֶשֶׁךְ 23 שָׁנִים... שׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ: "קָבַעְתָּ עִתִּים לַתּוֹרָה?" "כֵּן, בְּוַדַּאי שֶׁלָּמַדְתִּי!" עָנָה בְּבִטָּחוֹן. טוֹב, פּוֹתְחִים אֶת הַתִּיק וּמְסַכְּמִים אֶת שְׁעוֹת הַלִּמּוּד: 4,000 שָׁעוֹת בְּסַךְ הַכֹּל... אֵינְךָ מִתְבַּיֵּשׁ?! נָתְנוּ לְךָ שִׁבְעִים שְׁנוֹת חַיִּים, וְזֶה מַה שֶּׁעָשִׂיתָ?! לְשֵׁם מָה הוֹרִידוּ אֶת נִשְׁמָתְךָ לָעוֹלָם, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה "מְעַבֵּד מָזוֹן"...?! הָאָדָם מְנַסֶּה לְהִצְטַדֵּק וְלוֹמַר: "כָּל הַיּוֹם הָיִיתִי עָסוּק בְּפַרְנָסַת הַבַּיִת. כְּדֵי לְפַרְנֵס אֶת יְלָדַי הָיִיתִי צָרִיךְ לְשַׁלֵּם אֶת הַמַּשְׁכַּנְתָּא, אֶת חֶשְׁבּוֹנוֹת הָאַרְנוֹנָה, הַחַשְׁמַל, הַמַּיִם... גַּם הָיִיתִי צָרִיךְ לִקְנוֹת לָהֶם אֹכֶל!" אוֹמְרִים לוֹ: "בְּסֵדֶר, טַעֲנָתְךָ מִתְקַבֶּלֶת, שֶׁהֲרֵי חֲזַ"ל דָּרְשׁוּ אֶת הַפָּסוּק 'עֹשֵׂה צְדָקָה בְכָל עֵת' (תהלים קו-ג) - זֶה הַזָּן בָּנָיו וּבְנוֹתָיו כְּשֶׁהֵם קְטַנִּים (כתובות נ), אַךְ בּוֹא וְנִבְדֹּק אֵיךְ נִצַּלְתָּ אֶת יְמֵי הַשַּׁבָּת וְהֶחָג, כַּאֲשֶׁר לֹא הָיִיתָ עָסוּק בְּפַרְנָסָה... אָכַלְתָּ, נַחְתָּ, אֲבָל כַּמָּה זְמַן לָמַדְתָּ? זֶהוּ הַמַּדָּד אִם טַעֲנָתְךָ תִּתְקַבֵּל! אִם גַּם בְּשַׁבָּת הִתְבַּטַּלְתָּ מֵהַתּוֹרָה - תֵּרוּצְךָ שֶׁלֹּא לָמַדְתָּ הַרְבֵּה תּוֹרָה בִּגְלַל פַּרְנָסָתְךָ יִדָּחֶה עַל הַסַּף! וְאָז תִּהְיֶה בִּבְעָיָה גְּדוֹלָה!!!" לְשׁוֹן חֲזַ"ל "קָבַעְתָּ עִתִּים לַתּוֹרָה", הִיא מִלְּשׁוֹן לִקְבֹּעַ בִּיתֵדוֹת שֶׁל בַּרְזֶל, יָתֵד שֶׁלֹּא תִּמּוֹט. שֶׁתִּתְמַסֵּר לִלְמֹד תּוֹרָה בִּזְמַנִּים קְבוּעִים, חֹק וְלֹא יַעֲבֹר. מָרָן הַגָּאוֹן רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה יוֹסֵף זַצַ"ל בֵּאֵר, שֶׁ"קָּבַעְתָּ" הוּא זְמַן קָבוּעַ לְלִמּוּד, וּכְלָל בְּיָדֵינוּ שֶׁכָּל קָבוּעַ כְּמֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה דָּמֵי (יומא פד:). וְלָכֵן אָדָם שֶׁעוֹבֵד בְּמֶשֶׁךְ יוֹם שָׁלֵם וּבָעֶרֶב מִשְׁתַּתֵּף בְּשִׁעוּר תּוֹרָה, נֶחְשָׁב לוֹ בַּשָּׁמַיִם כְּאִלּוּ לָמַד חֲצִי יוֹם וְעָבַד חֲצִי יוֹם. הַגְּרָ''א זַצַ"ל בֵּאֵר שֶׁלְּשׁוֹן "קָבַעְתָּ" הִיא מִלְּשׁוֹן "גָּנַבְתָּ", כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לְגַבֵּי גּוֹנְבֵי נְפָשׁוֹת: ''וְקָבַע אֶת קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ" (משלי כב-כג). כְּלוֹמַר, הַאִם גָּנַבְתָּ מִזְּמַנְּךָ כְּדֵי לִלְמֹד תּוֹרָה? הַאִם לָמַדְתָּ תּוֹרָה גַּם כְּשֶׁלֹּא הָיָה לְךָ זְמַן וְהָיִיתָ עָסוּק וְטָרוּד בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה? הָבָה נְנַצֵּל אֶת יְמֵי הַשַּׁבָּת וְהַמּוֹעֲדִים לְהִתְעַלּוֹת בְּלִמּוּד תּוֹרָה וְאָז נִרְאֶה בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂי יָדֵינוּ! (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)