Otzarot-Article

שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם

"שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ" (יא-ח) הַ"שִּׂפְתֵי כֹּהֵן" זַצַ"ל הֵבִיא אֶת דִּבְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (זוהר ג-רלב), כִּי "שָׁטוּ" - אוֹתִיּוֹת "וֶשֶׁט", וְגַם מִלְּשׁוֹן שְׁטוּת. וּבֵאֵר, כִּי יֵשׁ בַּגָּרוֹן קָנֶה בִּשְׁבִיל דִּבּוּר, וְגַם וֶשֶׁט בִּשְׁבִיל אֲכִילָה:

בְּעִנְיַן הַוֶּשֶׁט הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה שָׁוִים, כִּי שְׁנֵיהֶם אוֹכְלִים לְמִחְיָתָם. אָז מָה הַהֶבְדֵּל בֵּין הָאָדָם לַבְּהֵמָה? הַשִּׁמּוּשׁ בַּקָּנֶה!

"מוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה" - בְּדִבּוּרוֹ! רַק אִם אָדָם יְנַצֵּל אֶת הַדִּבּוּר לִתְפִלָּה וּלְהַלֵּל לְבוֹרְאוֹ וְלִלְמֹד תּוֹרָתוֹ, יִהְיֶה בְּמַעֲלָה גְּבוֹהָה מֵהַבְּהֵמָה!

הַמָּן הָיָה מָזוֹן רוּחָנִי, שֶׁעָזַר בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה וּבַהַשָּׂגוֹת הָרוּחָנִיּוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּמְּכִילְתָּא (בשלח): "לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה אֶלָּא לְאוֹכְלֵי הַמָּן". הָעֵרֶב רַב מָאֲסוּ בִּתְכוּנָתוֹ הָרוּחָנִית שֶׁל הַמָּן שֶׁסִּיְּעָה לַקָּנֶה - לַדִּבּוּר, וּבָחֲרוּ לְהִתְמַקֵּד בַּוֶּשֶׁט, לֵהָנוֹת רַק מֵהַגִּוּוּן בִּטְעָמִים שֶׁהָיָה בַּמָּן. וּבְכָךְ גִּלּוּ אֶת הָרָמָה שֶׁלָּהֶם, שֶׁהֵם נִדְמוּ כַּבְּהֵמוֹת, שֶׁכָּל מַעְיָנָם רַק בָּאֵבוּס...

רַבִּי מֵאִיר כַּהֲנָא הָיָה בְּמַחֲנֵה עֲבוֹדָה בְּסִיבִּיר. הוּא רָצָה מְאֹד לְכַבֵּד אֶת הַשַּׁבָּת, אֲבָל אֵיךְ אֶפְשָׁר לְכַבֵּד אֶת הַשַּׁבָּת בְּסִיבִּיר?!

הַלֶּחֶם חֻלַּק שָׁם בְּצִמְצוּם וְהָרָעָב הֵצִיק לְכֻלָּם. רַבִּי מֵאִיר קִבֵּל פְּרוּסַת לֶחֶם אַחַת בַּבֹּקֶר וּפְרוּסָה אַחַת בָּעֶרֶב, אֲבָל הֶחְלִיט לְכַבֵּד אֶת הַשַּׁבָּת בְּכָל מְחִיר. הוּא הָיָה חוֹתֵךְ שְׁלִישׁ מֵהַפְּרוּסָה שֶׁל הַבֹּקֶר וּשְׁלִישׁ מֵהַפְּרוּסָה שֶׁל הָעֶרֶב בְּכָל יוֹם, וְהָיָה שׁוֹמֵר אֶת הַלֶּחֶם הַיָּבֵשׁ הַזֶּה. בְּסוֹף הַשָּׁבוּעַ הִצְטַבְּרָה לוֹ כַּמּוּת שֶׁל לְחָמִים, וְלִכְבוֹד שַׁבָּת הָיָה אוֹכֵל אֶת כָּל הַחֲתִיכוֹת, כְּמוֹ לֶחֶם מִשְׁנֶה. הָיָה מְצַמְצֵם כָּל הַשָּׁבוּעַ בַּאֲכִילָה וְנוֹתָר רָעָב, וּבְשַׁבָּת הָיָה אוֹכֵל יוֹתֵר.

בְּיוֹם שִׁשִּׁי אֶחָד, הוֹדִיעוּ הָרוּסִים לְרַבִּי מֵאִיר שֶׁהוּא עוֹבֵר לְמַחֲנֶה אַחֵר. זֶה הָיָה סָמוּךְ לְשַׁבָּת, וְהָיוּ לוֹ חֲתִיכוֹת לֶחֶם רַבּוֹת שֶׁשָּׁמַר בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁבוּעַ. הוּא חָשַׁב לְעַצְמוֹ בְּבֶהָלָה: 'מָה אֶעֱשֶׂה עִם כָּל הַחֲתִיכוֹת הַלָּלוּ? אֲנִי מִסְתַּכֵּן מְאֹד אִם אֶתָּפֵס אִתָּן!' הוּא לֹא הָיָה יָכוֹל לָקַחַת אֶת הַלֶּחֶם אִתּוֹ, כִּי יַעַרְכוּ חִפּוּשׂ בְּכִיסֵי הַבְּגָדִים שֶׁלּוֹ. הוּא רָאָה שֶׁאֵין לוֹ בְּרֵרָה, וְהֶחְלִיט לָתֵת אֶת הַלֶּחֶם לְמִישֶׁהוּ מֵהַמַּחֲנֶה, בִּמְקוֹם לִזְרֹק אוֹתוֹ.

הָיָה שָׁם אָסִיר גּוֹי, הוּא הָיָה גָּבוֹהַּ וְחָזָק מְאֹד, מַמָּשׁ בִּרְיוֹן, שֶׁאֲפִלּוּ הַסּוֹהֲרִים פָּחֲדוּ מִמֶּנּוּ. רַבִּי מֵאִיר רָאָה שֶׁהוּא חַלָּשׁ. נִגַּשׁ אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: "אֲנִי רוֹאֶה שֶׁאַתָּה רָעֵב..." הֵשִׁיב הַגּוֹי בְּחֻלְשָׁה: "מְאֹד! אֲנִי מַרְגִּישׁ שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ לָמוּת מֵרָעָב". אָמַר לוֹ רַבִּי מֵאִיר: "שָׁמַרְתִּי לְךָ לֶחֶם, תֹּאכַל וְתִתְחַזֵּק!" הוּא נָתַן לוֹ אֶת הַלֶּחֶם שֶׁשָּׁמַר לְשַׁבָּת, וְהַגּוֹי הִתְרַגֵּשׁ וְלֹא הִפְסִיק לְהוֹדוֹת לוֹ.

רַבִּי מֵאִיר כַּהֲנָא הִרְגִּישׁ צְבִיטָה בַּלֵּב, הוּא חָשַׁב לְעַצְמוֹ: 'הַלֶּחֶם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁשָּׁמַרְתִּי לִכְבוֹד שַׁבָּת, מִי זָכָה בּוֹ? גּוֹי מְרֻשָּׁע!'

הוּא עָבַר לְמַחֲנֶה אַחֵר וְשָׁם הָיָה עָלָיו לִכְרֹת עֵצִים. לִכְרֹת עֵצִים בְּסִיבִּיר זוֹ מְשִׂימָה כִּמְעַט בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִית. הַגְּזָעִים שֶׁל הָעֵצִים שָׁם קְפוּאִים וְלָכֵן הֵם קָשִׁים כְּבַרְזֶל. דּוֹפְקִים וְדוֹפְקִים בְּעֶזְרַת הַגַּרְזֶן עַל הָעֵץ הַקָּפוּא - אַךְ הָעֵץ לֹא נִשְׁבָּר.

הוּא הִרְגִּישׁ שֶׁהוּא מִתְמוֹטֵט. לְפֶתַע הוּא הִבְחִין בַּגּוֹי שֶׁהוּא הֵבִיא לוֹ אֶת הַלֶּחֶם. הֶחְלִיטוּ לְהַעֲבִיר גַּם אוֹתוֹ לַמַּחֲנֶה שֶׁלּוֹ.

אָמַר לוֹ הַגּוֹי: "אֲנִי עָמַדְתִּי לָמוּת וְאַתָּה נָתַתָּ לִי אֶת הַלֶּחֶם שֶׁלְּךָ וְהֶחֱיֵיתָ אוֹתִי! אֲנִי לֹא אֶשְׁכַּח לְךָ אֶת הַטּוֹבָה שֶׁעָשִׂיתָ עִמִּי. מִי שֶׁעוֹשֶׂה לִי טוֹבָה - אֲנִי מַחֲזִיר לוֹ טוֹבָה. תַּגִּיד לִי מָה אַתָּה רוֹצֶה וַאֲנִי אֶעֱזֹר לְךָ!" אָמַר רַבִּי מֵאִיר לַגּוֹי: "אַגִּיד לְךָ בַּמָּה אֶשְׂמַח שֶׁתַּעֲזֹר לִי; אֲנִי יְהוּדִי, וְלָנוּ הַיְּהוּדִים אָסוּר לַעֲבֹד בְּשַׁבָּת, וְכָאן מְבַקְּשִׁים מִמֶּנִּי לִכְרֹת עֵצִים בְּשַׁבָּת".

אָמַר לוֹ הַגּוֹי: "אֵין בְּעָיָה, בְּשַׁבָּת אַתָּה לֹא תַּעֲבֹד!" בָּנָה לוֹ הַגּוֹי סֻכָּה קְטַנָּה וְאָמַר לוֹ: "אַתָּה תֵּשֵׁב פֹּה בַּסֻּכָּה, תָּנוּחַ כָּל הַשַּׁבָּת, וְאָנוּ נַעֲבֹד". הָיוּ כַּמָּה אֲסִירִים שֶׁהָיוּ אַחֲרָאִים עַל כֻּלָּם. הַגּוֹי הוֹדִיעַ לְכָל הָאֲסִירִים, שֶׁמִּי שֶׁיְּסַפֵּר שֶׁהַיְּהוּדִי הַזֶּה אֵינוֹ עוֹבֵד בְּשַׁבָּת - דָּמוֹ בְּרֹאשׁוֹ. אֶחָד מֵהָאֲסִירִים הֵעֵז לְהִתְנַגֵּד, וְרָצָה לְהַלְשִׁין שֶׁהַיְּהוּדִי אֵינוֹ עוֹבֵד בְּשַׁבָּת - הַגּוֹי תָּפַס אוֹתוֹ וְעָרַף אֶת רֹאשׁוֹ. כֻּלָּם קִבְּלוּ פִּיק בִּרְכַּיִם וּפָחֲדוּ, וְכָךְ הַיְּהוּדִי הָיָה נָח בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשַּׁבָּת, קִבֵּל כֹּחַ וְהָיָה יָכוֹל לַעֲבֹד שָׁבוּעַ שָׁלֵם בְּכֹחוֹת מְחֻדָּשִׁים, עַד הַשַּׁבָּת הַבָּאָה...

אָמַר הַיְּהוּדִי בְּהִתְרַגְּשׁוּת: "בִּזְכוּת שֶׁכִּבַּדְתִּי אֶת הַשַּׁבָּת וְשָׁמַרְתִּי לֶחֶם כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מֵעֵין לֶחֶם מִשְׁנֶה, שָׁלַח לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַגּוֹי שֶׁיִּתֵּן לִי לִשְׁמֹר שַׁבָּת בְּלִי לְחַלֵּל אוֹתָהּ כְּלָל בַּמַּחֲנֶה!" (זֶרַע שִׁמְשׁוֹן, מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים)

	בהר תשפ"ד
	הַקֶּשֶׁר שֶׁבֵּין הַתּוֹרָה לָעֲנָוָה
	שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם "שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ" (יא-ח) הַ"שִּׂפְתֵי כֹּהֵן" זַצַ"ל הֵבִיא אֶת דִּבְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (זוהר ג-רלב), כִּי "שָׁטוּ" - אוֹתִיּוֹת "וֶשֶׁט", וְגַם מִלְּשׁוֹן שְׁטוּת. וּבֵאֵר, כִּי יֵשׁ בַּגָּרוֹן קָנֶה בִּשְׁבִיל דִּבּוּר, וְגַם וֶשֶׁט בִּשְׁבִיל אֲכִילָה: בְּעִנְיַן הַוֶּשֶׁט הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה שָׁוִים, כִּי שְׁנֵיהֶם אוֹכְלִים לְמִחְיָתָם. אָז מָה הַהֶבְדֵּל בֵּין הָאָדָם לַבְּהֵמָה? הַשִּׁמּוּשׁ בַּקָּנֶה! "מוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה" - בְּדִבּוּרוֹ! רַק אִם אָדָם יְנַצֵּל אֶת הַדִּבּוּר לִתְפִלָּה וּלְהַלֵּל לְבוֹרְאוֹ וְלִלְמֹד תּוֹרָתוֹ, יִהְיֶה בְּמַעֲלָה גְּבוֹהָה מֵהַבְּהֵמָה! הַמָּן הָיָה מָזוֹן רוּחָנִי, שֶׁעָזַר בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה וּבַהַשָּׂגוֹת הָרוּחָנִיּוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּמְּכִילְתָּא (בשלח): "לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה אֶלָּא לְאוֹכְלֵי הַמָּן". הָעֵרֶב רַב מָאֲסוּ בִּתְכוּנָתוֹ הָרוּחָנִית שֶׁל הַמָּן שֶׁסִּיְּעָה לַקָּנֶה - לַדִּבּוּר, וּבָחֲרוּ לְהִתְמַקֵּד בַּוֶּשֶׁט, לֵהָנוֹת רַק מֵהַגִּוּוּן בִּטְעָמִים שֶׁהָיָה בַּמָּן. וּבְכָךְ גִּלּוּ אֶת הָרָמָה שֶׁלָּהֶם, שֶׁהֵם נִדְמוּ כַּבְּהֵמוֹת, שֶׁכָּל מַעְיָנָם רַק בָּאֵבוּס... רַבִּי מֵאִיר כַּהֲנָא הָיָה בְּמַחֲנֵה עֲבוֹדָה בְּסִיבִּיר. הוּא רָצָה מְאֹד לְכַבֵּד אֶת הַשַּׁבָּת, אֲבָל אֵיךְ אֶפְשָׁר לְכַבֵּד אֶת הַשַּׁבָּת בְּסִיבִּיר?! הַלֶּחֶם חֻלַּק שָׁם בְּצִמְצוּם וְהָרָעָב הֵצִיק לְכֻלָּם. רַבִּי מֵאִיר קִבֵּל פְּרוּסַת לֶחֶם אַחַת בַּבֹּקֶר וּפְרוּסָה אַחַת בָּעֶרֶב, אֲבָל הֶחְלִיט לְכַבֵּד אֶת הַשַּׁבָּת בְּכָל מְחִיר. הוּא הָיָה חוֹתֵךְ שְׁלִישׁ מֵהַפְּרוּסָה שֶׁל הַבֹּקֶר וּשְׁלִישׁ מֵהַפְּרוּסָה שֶׁל הָעֶרֶב בְּכָל יוֹם, וְהָיָה שׁוֹמֵר אֶת הַלֶּחֶם הַיָּבֵשׁ הַזֶּה. בְּסוֹף הַשָּׁבוּעַ הִצְטַבְּרָה לוֹ כַּמּוּת שֶׁל לְחָמִים, וְלִכְבוֹד שַׁבָּת הָיָה אוֹכֵל אֶת כָּל הַחֲתִיכוֹת, כְּמוֹ לֶחֶם מִשְׁנֶה. הָיָה מְצַמְצֵם כָּל הַשָּׁבוּעַ בַּאֲכִילָה וְנוֹתָר רָעָב, וּבְשַׁבָּת הָיָה אוֹכֵל יוֹתֵר. בְּיוֹם שִׁשִּׁי אֶחָד, הוֹדִיעוּ הָרוּסִים לְרַבִּי מֵאִיר שֶׁהוּא עוֹבֵר לְמַחֲנֶה אַחֵר. זֶה הָיָה סָמוּךְ לְשַׁבָּת, וְהָיוּ לוֹ חֲתִיכוֹת לֶחֶם רַבּוֹת שֶׁשָּׁמַר בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁבוּעַ. הוּא חָשַׁב לְעַצְמוֹ בְּבֶהָלָה: 'מָה אֶעֱשֶׂה עִם כָּל הַחֲתִיכוֹת הַלָּלוּ? אֲנִי מִסְתַּכֵּן מְאֹד אִם אֶתָּפֵס אִתָּן!' הוּא לֹא הָיָה יָכוֹל לָקַחַת אֶת הַלֶּחֶם אִתּוֹ, כִּי יַעַרְכוּ חִפּוּשׂ בְּכִיסֵי הַבְּגָדִים שֶׁלּוֹ. הוּא רָאָה שֶׁאֵין לוֹ בְּרֵרָה, וְהֶחְלִיט לָתֵת אֶת הַלֶּחֶם לְמִישֶׁהוּ מֵהַמַּחֲנֶה, בִּמְקוֹם לִזְרֹק אוֹתוֹ. הָיָה שָׁם אָסִיר גּוֹי, הוּא הָיָה גָּבוֹהַּ וְחָזָק מְאֹד, מַמָּשׁ בִּרְיוֹן, שֶׁאֲפִלּוּ הַסּוֹהֲרִים פָּחֲדוּ מִמֶּנּוּ. רַבִּי מֵאִיר רָאָה שֶׁהוּא חַלָּשׁ. נִגַּשׁ אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: "אֲנִי רוֹאֶה שֶׁאַתָּה רָעֵב..." הֵשִׁיב הַגּוֹי בְּחֻלְשָׁה: "מְאֹד! אֲנִי מַרְגִּישׁ שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ לָמוּת מֵרָעָב". אָמַר לוֹ רַבִּי מֵאִיר: "שָׁמַרְתִּי לְךָ לֶחֶם, תֹּאכַל וְתִתְחַזֵּק!" הוּא נָתַן לוֹ אֶת הַלֶּחֶם שֶׁשָּׁמַר לְשַׁבָּת, וְהַגּוֹי הִתְרַגֵּשׁ וְלֹא הִפְסִיק לְהוֹדוֹת לוֹ. רַבִּי מֵאִיר כַּהֲנָא הִרְגִּישׁ צְבִיטָה בַּלֵּב, הוּא חָשַׁב לְעַצְמוֹ: 'הַלֶּחֶם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁשָּׁמַרְתִּי לִכְבוֹד שַׁבָּת, מִי זָכָה בּוֹ? גּוֹי מְרֻשָּׁע!' הוּא עָבַר לְמַחֲנֶה אַחֵר וְשָׁם הָיָה עָלָיו לִכְרֹת עֵצִים. לִכְרֹת עֵצִים בְּסִיבִּיר זוֹ מְשִׂימָה כִּמְעַט בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִית. הַגְּזָעִים שֶׁל הָעֵצִים שָׁם קְפוּאִים וְלָכֵן הֵם קָשִׁים כְּבַרְזֶל. דּוֹפְקִים וְדוֹפְקִים בְּעֶזְרַת הַגַּרְזֶן עַל הָעֵץ הַקָּפוּא - אַךְ הָעֵץ לֹא נִשְׁבָּר. הוּא הִרְגִּישׁ שֶׁהוּא מִתְמוֹטֵט. לְפֶתַע הוּא הִבְחִין בַּגּוֹי שֶׁהוּא הֵבִיא לוֹ אֶת הַלֶּחֶם. הֶחְלִיטוּ לְהַעֲבִיר גַּם אוֹתוֹ לַמַּחֲנֶה שֶׁלּוֹ. אָמַר לוֹ הַגּוֹי: "אֲנִי עָמַדְתִּי לָמוּת וְאַתָּה נָתַתָּ לִי אֶת הַלֶּחֶם שֶׁלְּךָ וְהֶחֱיֵיתָ אוֹתִי! אֲנִי לֹא אֶשְׁכַּח לְךָ אֶת הַטּוֹבָה שֶׁעָשִׂיתָ עִמִּי. מִי שֶׁעוֹשֶׂה לִי טוֹבָה - אֲנִי מַחֲזִיר לוֹ טוֹבָה. תַּגִּיד לִי מָה אַתָּה רוֹצֶה וַאֲנִי אֶעֱזֹר לְךָ!" אָמַר רַבִּי מֵאִיר לַגּוֹי: "אַגִּיד לְךָ בַּמָּה אֶשְׂמַח שֶׁתַּעֲזֹר לִי; אֲנִי יְהוּדִי, וְלָנוּ הַיְּהוּדִים אָסוּר לַעֲבֹד בְּשַׁבָּת, וְכָאן מְבַקְּשִׁים מִמֶּנִּי לִכְרֹת עֵצִים בְּשַׁבָּת". אָמַר לוֹ הַגּוֹי: "אֵין בְּעָיָה, בְּשַׁבָּת אַתָּה לֹא תַּעֲבֹד!" בָּנָה לוֹ הַגּוֹי סֻכָּה קְטַנָּה וְאָמַר לוֹ: "אַתָּה תֵּשֵׁב פֹּה בַּסֻּכָּה, תָּנוּחַ כָּל הַשַּׁבָּת, וְאָנוּ נַעֲבֹד". הָיוּ כַּמָּה אֲסִירִים שֶׁהָיוּ אַחֲרָאִים עַל כֻּלָּם. הַגּוֹי הוֹדִיעַ לְכָל הָאֲסִירִים, שֶׁמִּי שֶׁיְּסַפֵּר שֶׁהַיְּהוּדִי הַזֶּה אֵינוֹ עוֹבֵד בְּשַׁבָּת - דָּמוֹ בְּרֹאשׁוֹ. אֶחָד מֵהָאֲסִירִים הֵעֵז לְהִתְנַגֵּד, וְרָצָה לְהַלְשִׁין שֶׁהַיְּהוּדִי אֵינוֹ עוֹבֵד בְּשַׁבָּת - הַגּוֹי תָּפַס אוֹתוֹ וְעָרַף אֶת רֹאשׁוֹ. כֻּלָּם קִבְּלוּ פִּיק בִּרְכַּיִם וּפָחֲדוּ, וְכָךְ הַיְּהוּדִי הָיָה נָח בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשַּׁבָּת, קִבֵּל כֹּחַ וְהָיָה יָכוֹל לַעֲבֹד שָׁבוּעַ שָׁלֵם בְּכֹחוֹת מְחֻדָּשִׁים, עַד הַשַּׁבָּת הַבָּאָה... אָמַר הַיְּהוּדִי בְּהִתְרַגְּשׁוּת: "בִּזְכוּת שֶׁכִּבַּדְתִּי אֶת הַשַּׁבָּת וְשָׁמַרְתִּי לֶחֶם כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מֵעֵין לֶחֶם מִשְׁנֶה, שָׁלַח לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַגּוֹי שֶׁיִּתֵּן לִי לִשְׁמֹר שַׁבָּת בְּלִי לְחַלֵּל אוֹתָהּ כְּלָל בַּמַּחֲנֶה!" (זֶרַע שִׁמְשׁוֹן, מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים)