Otzarot-Article

"וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם" (כה-ג) יִזָּהֵר אָדָם מְאֹד בְּמִצְוַת הַצְּדָקָה, כִּי בִּזְכוּת הַצְּדָקָה זוֹכֶה לַהֲגַנָּה. בְּסֵפֶר "בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה", עַל דְּמוּת הַהוֹד שֶׁל הַצַּדִּיק רֹאשׁ יְשִׁיבַת "רַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים" בְּתֵל אָבִיב, הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה יְחֶזְקֵאל זַצַ"ל, סִפְּרָה אִשָּׁה הַמַּעֲדִיפָה לְהִשָּׁאֵר בְּעִלּוּם שְׁמָהּ:

"נוֹלַדְתִּי בִּשְׁכוּנַת עֹנִי בָּעִיר "חוּלוֹן". אִמִּי שֶׁהִתְאַלְמְנָה כְּשֶׁהָיִיתִי בַּת חֲצִי שָׁנָה, נֶאֶלְצָה לְגַדֵּל אוֹתִי לְבַד. עַד גִּיל שֵׁשׁ בְּעֵרֶךְ הָיִיתִי יַלְדָּה מֻזְנַחַת. אִמִּי הָיְתָה אִשָּׁה קְשַׁת יוֹם וְקִצְרַת רוּחַ. הִיא נָהֲגָה לָקַחַת אוֹתִי לְכָל מָקוֹם שֶׁהָלְכָה, כִּי לֹא הָיָה לָהּ כֶּסֶף לְשַׁלֵּם לִשְׁמַרְטַפִּית. יוֹם אֶחָד נָסַעְתִּי אִתָּהּ לַתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית הַיְשָׁנָה בְּתֵל אָבִיב, וּלְפֶתַע אִבַּדְתִּי אוֹתָהּ. מוֹכֵר אֶחָד רָאָה אוֹתִי מְבֹהֶלֶת וּבוֹכָה. הוּא הִרְגִּיעַ אוֹתִי וְעָזַר לִי לִמְצֹא אֶת אִמִּי. מֵאָז אוֹתוֹ יוֹם הִשְׁתַּנּוּ חַיַּי לְטוֹבָה.

הַמּוֹכֵר הִבְחִין בְּמַצָּבֵנוּ הַכַּלְכָּלִי הַגָּרוּעַ, וְאִמֵּץ אוֹתִי כְּבַת. מֵאוֹתוֹ יוֹם, הַמְּקָרֵר בַּבַּיִת הָיָה מָלֵא. בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים הוּא דָּאַג לְכָל דָּבָר שֶׁהִצְטָרַכְנוּ, אֲפִלּוּ בְּלִי שֶׁנְּבַקֵּשׁ. אִמִּי סֵרְבָה לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ, אֲבָל הוּא אָמַר שֶׁזֶּה בִּשְׁבִילִי וְלֹא בִּשְׁבִילָהּ.

כְּשֶׁהָיִיתִי בְּגִיל שְׁבַע עֶשְׂרֵה הָלַכְתִּי לְסֶמִינַר חִזּוּק יַחַד עִם אִמִּי וְחָזַרְנוּ בִּתְשׁוּבָה. בְּגִיל עֶשְׂרִים הִתְחַתַּנְתִּי עִם בָּחוּר חֲרֵדִי, וְכַמּוּבָן שֶׁלֹּא שָׁכַחְתִּי לְהַזְמִין לַחֲתֻנָּתִי אֶת הַ"דּוֹד" הַטּוֹב מֵהַתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית.

הוּא הִגִּיעַ, וּמָסַר לְאִמָּא מַעֲטָפָה מְנֻפַּחַת. הָיָה שָׁם סְכוּם שֶׁכִּסָּה אֶת כָּל הוֹצָאוֹת הַחֲתֻנָּה וְגַם אֶת מְחִיר הָרִהוּט לַבַּיִת שֶׁשָּׂכַרְנוּ.

לְאַחַר שֶׁהִתְחַתַּנְתִּי, אִמִּי לֹא לָקְחָה מִמֶּנּוּ מְאוּמָה, אוּלָם הוּא הִמְשִׁיךְ לְסַיֵּעַ לִי וּלְבַעְלִי בְּיָד רְחָבָה. גַּם לְשִׂמְחַת הַבְּרִית שֶׁל בְּנִי הָרִאשׁוֹן הוּא הִגִּיעַ, וְהֵבִיא מַעֲטָפָה שֶׁבָּהּ סְכוּם הַמְכַסֶּה אֶת כָּל הוֹצָאוֹת הָאֵרוּעַ. בַּעְלִי הִתְפַּעֵל מֵהָאִישׁ הַצַּדִּיק הַזֶּה, וְהֶחְלִיט לְכַבְּדוֹ בְּסַנְדְּקָאוּת שֶׁל בְּנֵנוּ הַשֵּׁנִי. כְּשֶׁהָלַךְ לְהַזְמִינוֹ, סֵרַב בְּתֹקֶף וְאָמַר: "שֶׁלֹּא תָּעֵז! הַיָּדַיִם הָאֵלֶּה אֵינָן רְאוּיוֹת לִשְׁלִיחוּת שֶׁל מִצְוָה כָּזוֹ!" בַּעְלִי נִדְהָם, וְהֵבִין שֶׁיֵּשׁ לוֹ עָבָר נִסְתָּר.

בַּעְלִי הֶחְלִיט לַעֲמֹד עַל טִיבוֹ שֶׁל הָאִישׁ. הוּא נָסַע לַתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית וְהִתְחִיל לְשׂוֹחֵחַ עִם אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם עַל אוֹדוֹתָיו. בַּעְלִי גִּלָּה שֶׁהוּא שַׁיָּךְ לָ"עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן", הוּא בֶּעָבָר הִשְׁתַּלֵּט עַל הַתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית בְּכֹחַ הַזְּרוֹעַ וְכֻלָּם רָעֲדוּ מִפָּנָיו. הָאָדָם שֶׁנִּרְאָה בְּעֵינַי כְּטַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת, כְּמַלְאַךְ מַמָּשׁ, הִתְגַּלָּה שֶׁהוּא בְּעֶצֶם אִישׁ רַע מַעֲלָלִים. כְּשֶׁנּוֹלַד לָנוּ בֵּן נוֹסָף הֶחְלַטְנוּ שֶׁלֹּא לְסַפֵּר לוֹ.

כַּעֲבוֹר שְׁבוּעַיִם הוּא הִתְקַשֵּׁר לְבַעְלִי וְשָׁאַל אוֹתוֹ מַדּוּעַ לֹא הוֹדִיעַ לוֹ עַל הַבְּרִית. בַּעְלִי חָשׁ אִי נְעִימוּת, וְאָמַר לוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ תְּחוּשָׁה, שֶׁכָּל פַּעַם שֶׁהוּא מַזְמִין אוֹתוֹ, זֶה כְּאִלּוּ כְּדֵי לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ כֶּסֶף, וְלָכֵן הֶעֱדִיף לֹא לְהוֹדִיעַ לוֹ הַפַּעַם.

הֵשִׁיב לוֹ הַדּוֹד: "אֲנִי לֹא יֶלֶד קָטָן וְלֹא נוֹלַדְתִּי אֶתְמוֹל. אֲנִי מַרְגִּישׁ שֶׁאַתֶּם כְּבָר לֹא רוֹצִים לְקַבֵּל מִמֶּנִּי. אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהָיִיתָ כָּאן בַּתַּחֲנָה וּבֵרַרְתָּ עָלַי, אֲבָל אֵינִי כּוֹעֵס עָלֶיךָ. אֲנִי רַק רוֹצֶה שֶׁתָּבוֹא לַחֲנוּת שֶׁלִּי, כְּדֵי שֶׁאֲסַפֵּר לְךָ דְּבַר מָה".

בַּעְלִי פָּחַד פַּחַד מָוֶת לָלֶכֶת לְשָׁם, לָכֵן אֲנִי הִתְלַוֵּיתִי אֵלָיו. בִּקַּשְׁנוּ אֶת סְלִיחָתוֹ עַל כָּךְ שֶׁלֹּא הוֹדַעְנוּ לוֹ עַל הַבְּרִית, וְאָז הוּא סִפֵּר לָנוּ: "לִפְנֵי כְּעֶשְׂרִים שָׁנָה הָיוּ כָּאן סִכְסוּכִים גְּדוֹלִים וְחַשְׁתִּי שֶׁהָאֲדָמָה בּוֹעֶרֶת תַּחַת לְרַגְלַי. קִבַּלְתִּי אִיּוּמִים עַל חַיַּי מִצַּד הַמִּתְחָרִים שֶׁלִּי. לַיְלָה אֶחָד, בְּעֵת שֶׁסָּגַרְתִּי אֶת חֲנוּתִי, הִתְגַּנֵּב מֵאֲחוֹרַי אָדָם רְעוּל פָּנִים. הוּא נִצְמַד אֵלַי וְאָמַר לִי שֶׁאֵלּוּ רְגָעַי הָאַחֲרוֹנִים. הֵבַנְתִּי שֶׁזֶּה הַסּוֹף... בְּדִיּוּק בְּאוֹתוֹ רֶגַע עָבַר שָׁם הַמְקֻבָּל הַצַּדִּיק חָכָם מֹשֶׁה יְחֶזְקֵאל זַצַ"ל, שֶׁהָיָה נוֹהֵג לְהִסְתּוֹבֵב פְּעָמִים רַבּוֹת בַּתַּחֲנָה. הָעֲבַרְיָן רָאָה אוֹתוֹ וּבָרַח... הִבִּיט בִּי הַצַּדִּיק וְהִזְהִיר אוֹתִי: "אַתָּה נִמְצָא בְּסַכָּנַת חַיִּים גְּדוֹלָה!!! נִגְזַר עָלֶיךָ מָוֶת! הָאָדָם שֶׁלֹּא הִצְלִיחַ הַיּוֹם, יָכוֹל לְהַצְלִיחַ מָחָר!" רָעַדְתִּי מִפַּחַד וְהִתְחַנַּנְתִּי אֵלָיו: "חָכָם מֹשֶׁה! תַּצִּיל אוֹתִי!!!" אָמַר לִי הָרַב: "כָּתוּב שֶׁ'צְּדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת', אִם תִּקַּח מִשְׁפָּחָה נִזְקֶקֶת וּתְפַרְנֵס אוֹתָהּ - זֶה יַצִּיל אוֹתְךָ!"

"אֲנִי מְקַבֵּל עַל עַצְמִי!" - הִבְטַחְתִּי. "אִם כֵּן, אַתָּה יָכוֹל לָלֶכֶת לְשָׁלוֹם לְבֵיתְךָ". הִרְגִּיעַ אוֹתִי הָרַב. לִפְנֵי שֶׁהֶחְלַטְתִּי אֵיזוֹ מִשְׁפָּחָה לְאַמֵּץ, מָצָאתִי אוֹתָךְ כְּשֶׁנֶּאֶבַדְתְּ כָּאן בַּתַּחֲנָה בְּגִיל שֶׁבַע. מִיָּד כְּשֶׁרָאִיתִי אוֹתָךְ וְאֶת אִמֵּךְ הֵבַנְתִּי בְּאֵיזֶה מַצָּב אַתֶּן נִמְצָאוֹת וְחַשְׁתִּי שֶׁמִּשָּׁמַיִם הֵבִיאוּ אֶתְכֶן עַד אֵלַי. מֵאָז וְעַד הַיּוֹם אֲנִי עוֹזֵר לָכֶם וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה מַה שֶּׁשּׁוֹמֵר עָלַי. כְּשֶׁאַתֶּם מְקַבְּלִים מִמֶּנִּי - אַתֶּם נוֹתְנִים לִי חַיִּים!"

בַּעְלִי שָׁאַל אוֹתוֹ אִם עֲדַיִן מְאַיְּמִים עָלָיו, וְהוּא עָנָה שֶׁכְּבָר עֶשְׂרִים שָׁנָה לֹא קִבֵּל שׁוּם אִיּוּם.

"אִם כֵּן", אָמַר בַּעְלִי, "דַּע לְךָ שֶׁאֲנַחְנוּ מַעֲרִיכִים מְאֹד אֶת כָּל מַה שֶּׁעָשִׂיתָ עֲבוּרֵנוּ, אֲבָל אוּלַי הִגִּיעָה הָעֵת שֶׁתְּחַפֵּשׂ מִשְׁפָּחָה אַחֶרֶת לְסַיֵּעַ לָהּ". הַ"דּוֹד" נִרְאָה קְצָת מֻדְאָג. הוּא בִּקֵּשׁ שֶׁנִּתְפַּלֵּל עָלָיו וְנִפְרַד מִמֶּנּוּ בְּלֵב כָּבֵד. בַּיּוֹם לַמָּחֳרָת, פֻּרְסַם בַּתִּקְשֹׁרֶת שֶׁמִּישֶׁהוּ נִכְנַס לַחֲנוּתוֹ וּבִצַּע אֶת מַה שֶּׁרָצָה לַעֲשׂוֹת לִפְנֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה. הַ"דּוֹד" נִפְטַר בַּמָּקוֹם. זְמַן רַב אֲנִי וּבַעְלִי חַשְׁנוּ רִגְשׁוֹת אַשְׁמָה. הֵבַנּוּ הֵיטֵב אֶת מַשְׁמָעוּת הַפָּסוּק "צְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת". זוֹ אֵינָהּ סִיסְמָה, זוֹ מְצִיאוּת! (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)

	בחוקותי תשפ"ד
	כְּלָלוּת הַמִּצְווֹת – עֲשֵׂה וְלֹא תַּעֲשֶׂה
	"וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם" (כה-ג) יִזָּהֵר אָדָם מְאֹד בְּמִצְוַת הַצְּדָקָה, כִּי בִּזְכוּת הַצְּדָקָה זוֹכֶה לַהֲגַנָּה. בְּסֵפֶר "בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה", עַל דְּמוּת הַהוֹד שֶׁל הַצַּדִּיק רֹאשׁ יְשִׁיבַת "רַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים" בְּתֵל אָבִיב, הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה יְחֶזְקֵאל זַצַ"ל, סִפְּרָה אִשָּׁה הַמַּעֲדִיפָה לְהִשָּׁאֵר בְּעִלּוּם שְׁמָהּ: "נוֹלַדְתִּי בִּשְׁכוּנַת עֹנִי בָּעִיר "חוּלוֹן". אִמִּי שֶׁהִתְאַלְמְנָה כְּשֶׁהָיִיתִי בַּת חֲצִי שָׁנָה, נֶאֶלְצָה לְגַדֵּל אוֹתִי לְבַד. עַד גִּיל שֵׁשׁ בְּעֵרֶךְ הָיִיתִי יַלְדָּה מֻזְנַחַת. אִמִּי הָיְתָה אִשָּׁה קְשַׁת יוֹם וְקִצְרַת רוּחַ. הִיא נָהֲגָה לָקַחַת אוֹתִי לְכָל מָקוֹם שֶׁהָלְכָה, כִּי לֹא הָיָה לָהּ כֶּסֶף לְשַׁלֵּם לִשְׁמַרְטַפִּית. יוֹם אֶחָד נָסַעְתִּי אִתָּהּ לַתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית הַיְשָׁנָה בְּתֵל אָבִיב, וּלְפֶתַע אִבַּדְתִּי אוֹתָהּ. מוֹכֵר אֶחָד רָאָה אוֹתִי מְבֹהֶלֶת וּבוֹכָה. הוּא הִרְגִּיעַ אוֹתִי וְעָזַר לִי לִמְצֹא אֶת אִמִּי. מֵאָז אוֹתוֹ יוֹם הִשְׁתַּנּוּ חַיַּי לְטוֹבָה. הַמּוֹכֵר הִבְחִין בְּמַצָּבֵנוּ הַכַּלְכָּלִי הַגָּרוּעַ, וְאִמֵּץ אוֹתִי כְּבַת. מֵאוֹתוֹ יוֹם, הַמְּקָרֵר בַּבַּיִת הָיָה מָלֵא. בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים הוּא דָּאַג לְכָל דָּבָר שֶׁהִצְטָרַכְנוּ, אֲפִלּוּ בְּלִי שֶׁנְּבַקֵּשׁ. אִמִּי סֵרְבָה לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ, אֲבָל הוּא אָמַר שֶׁזֶּה בִּשְׁבִילִי וְלֹא בִּשְׁבִילָהּ. כְּשֶׁהָיִיתִי בְּגִיל שְׁבַע עֶשְׂרֵה הָלַכְתִּי לְסֶמִינַר חִזּוּק יַחַד עִם אִמִּי וְחָזַרְנוּ בִּתְשׁוּבָה. בְּגִיל עֶשְׂרִים הִתְחַתַּנְתִּי עִם בָּחוּר חֲרֵדִי, וְכַמּוּבָן שֶׁלֹּא שָׁכַחְתִּי לְהַזְמִין לַחֲתֻנָּתִי אֶת הַ"דּוֹד" הַטּוֹב מֵהַתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית. הוּא הִגִּיעַ, וּמָסַר לְאִמָּא מַעֲטָפָה מְנֻפַּחַת. הָיָה שָׁם סְכוּם שֶׁכִּסָּה אֶת כָּל הוֹצָאוֹת הַחֲתֻנָּה וְגַם אֶת מְחִיר הָרִהוּט לַבַּיִת שֶׁשָּׂכַרְנוּ. לְאַחַר שֶׁהִתְחַתַּנְתִּי, אִמִּי לֹא לָקְחָה מִמֶּנּוּ מְאוּמָה, אוּלָם הוּא הִמְשִׁיךְ לְסַיֵּעַ לִי וּלְבַעְלִי בְּיָד רְחָבָה. גַּם לְשִׂמְחַת הַבְּרִית שֶׁל בְּנִי הָרִאשׁוֹן הוּא הִגִּיעַ, וְהֵבִיא מַעֲטָפָה שֶׁבָּהּ סְכוּם הַמְכַסֶּה אֶת כָּל הוֹצָאוֹת הָאֵרוּעַ. בַּעְלִי הִתְפַּעֵל מֵהָאִישׁ הַצַּדִּיק הַזֶּה, וְהֶחְלִיט לְכַבְּדוֹ בְּסַנְדְּקָאוּת שֶׁל בְּנֵנוּ הַשֵּׁנִי. כְּשֶׁהָלַךְ לְהַזְמִינוֹ, סֵרַב בְּתֹקֶף וְאָמַר: "שֶׁלֹּא תָּעֵז! הַיָּדַיִם הָאֵלֶּה אֵינָן רְאוּיוֹת לִשְׁלִיחוּת שֶׁל מִצְוָה כָּזוֹ!" בַּעְלִי נִדְהָם, וְהֵבִין שֶׁיֵּשׁ לוֹ עָבָר נִסְתָּר. בַּעְלִי הֶחְלִיט לַעֲמֹד עַל טִיבוֹ שֶׁל הָאִישׁ. הוּא נָסַע לַתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית וְהִתְחִיל לְשׂוֹחֵחַ עִם אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם עַל אוֹדוֹתָיו. בַּעְלִי גִּלָּה שֶׁהוּא שַׁיָּךְ לָ"עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן", הוּא בֶּעָבָר הִשְׁתַּלֵּט עַל הַתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית בְּכֹחַ הַזְּרוֹעַ וְכֻלָּם רָעֲדוּ מִפָּנָיו. הָאָדָם שֶׁנִּרְאָה בְּעֵינַי כְּטַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת, כְּמַלְאַךְ מַמָּשׁ, הִתְגַּלָּה שֶׁהוּא בְּעֶצֶם אִישׁ רַע מַעֲלָלִים. כְּשֶׁנּוֹלַד לָנוּ בֵּן נוֹסָף הֶחְלַטְנוּ שֶׁלֹּא לְסַפֵּר לוֹ. כַּעֲבוֹר שְׁבוּעַיִם הוּא הִתְקַשֵּׁר לְבַעְלִי וְשָׁאַל אוֹתוֹ מַדּוּעַ לֹא הוֹדִיעַ לוֹ עַל הַבְּרִית. בַּעְלִי חָשׁ אִי נְעִימוּת, וְאָמַר לוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ תְּחוּשָׁה, שֶׁכָּל פַּעַם שֶׁהוּא מַזְמִין אוֹתוֹ, זֶה כְּאִלּוּ כְּדֵי לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ כֶּסֶף, וְלָכֵן הֶעֱדִיף לֹא לְהוֹדִיעַ לוֹ הַפַּעַם. הֵשִׁיב לוֹ הַדּוֹד: "אֲנִי לֹא יֶלֶד קָטָן וְלֹא נוֹלַדְתִּי אֶתְמוֹל. אֲנִי מַרְגִּישׁ שֶׁאַתֶּם כְּבָר לֹא רוֹצִים לְקַבֵּל מִמֶּנִּי. אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהָיִיתָ כָּאן בַּתַּחֲנָה וּבֵרַרְתָּ עָלַי, אֲבָל אֵינִי כּוֹעֵס עָלֶיךָ. אֲנִי רַק רוֹצֶה שֶׁתָּבוֹא לַחֲנוּת שֶׁלִּי, כְּדֵי שֶׁאֲסַפֵּר לְךָ דְּבַר מָה". בַּעְלִי פָּחַד פַּחַד מָוֶת לָלֶכֶת לְשָׁם, לָכֵן אֲנִי הִתְלַוֵּיתִי אֵלָיו. בִּקַּשְׁנוּ אֶת סְלִיחָתוֹ עַל כָּךְ שֶׁלֹּא הוֹדַעְנוּ לוֹ עַל הַבְּרִית, וְאָז הוּא סִפֵּר לָנוּ: "לִפְנֵי כְּעֶשְׂרִים שָׁנָה הָיוּ כָּאן סִכְסוּכִים גְּדוֹלִים וְחַשְׁתִּי שֶׁהָאֲדָמָה בּוֹעֶרֶת תַּחַת לְרַגְלַי. קִבַּלְתִּי אִיּוּמִים עַל חַיַּי מִצַּד הַמִּתְחָרִים שֶׁלִּי. לַיְלָה אֶחָד, בְּעֵת שֶׁסָּגַרְתִּי אֶת חֲנוּתִי, הִתְגַּנֵּב מֵאֲחוֹרַי אָדָם רְעוּל פָּנִים. הוּא נִצְמַד אֵלַי וְאָמַר לִי שֶׁאֵלּוּ רְגָעַי הָאַחֲרוֹנִים. הֵבַנְתִּי שֶׁזֶּה הַסּוֹף... בְּדִיּוּק בְּאוֹתוֹ רֶגַע עָבַר שָׁם הַמְקֻבָּל הַצַּדִּיק חָכָם מֹשֶׁה יְחֶזְקֵאל זַצַ"ל, שֶׁהָיָה נוֹהֵג לְהִסְתּוֹבֵב פְּעָמִים רַבּוֹת בַּתַּחֲנָה. הָעֲבַרְיָן רָאָה אוֹתוֹ וּבָרַח... הִבִּיט בִּי הַצַּדִּיק וְהִזְהִיר אוֹתִי: "אַתָּה נִמְצָא בְּסַכָּנַת חַיִּים גְּדוֹלָה!!! נִגְזַר עָלֶיךָ מָוֶת! הָאָדָם שֶׁלֹּא הִצְלִיחַ הַיּוֹם, יָכוֹל לְהַצְלִיחַ מָחָר!" רָעַדְתִּי מִפַּחַד וְהִתְחַנַּנְתִּי אֵלָיו: "חָכָם מֹשֶׁה! תַּצִּיל אוֹתִי!!!" אָמַר לִי הָרַב: "כָּתוּב שֶׁ'צְּדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת', אִם תִּקַּח מִשְׁפָּחָה נִזְקֶקֶת וּתְפַרְנֵס אוֹתָהּ - זֶה יַצִּיל אוֹתְךָ!" "אֲנִי מְקַבֵּל עַל עַצְמִי!" - הִבְטַחְתִּי. "אִם כֵּן, אַתָּה יָכוֹל לָלֶכֶת לְשָׁלוֹם לְבֵיתְךָ". הִרְגִּיעַ אוֹתִי הָרַב. לִפְנֵי שֶׁהֶחְלַטְתִּי אֵיזוֹ מִשְׁפָּחָה לְאַמֵּץ, מָצָאתִי אוֹתָךְ כְּשֶׁנֶּאֶבַדְתְּ כָּאן בַּתַּחֲנָה בְּגִיל שֶׁבַע. מִיָּד כְּשֶׁרָאִיתִי אוֹתָךְ וְאֶת אִמֵּךְ הֵבַנְתִּי בְּאֵיזֶה מַצָּב אַתֶּן נִמְצָאוֹת וְחַשְׁתִּי שֶׁמִּשָּׁמַיִם הֵבִיאוּ אֶתְכֶן עַד אֵלַי. מֵאָז וְעַד הַיּוֹם אֲנִי עוֹזֵר לָכֶם וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה מַה שֶּׁשּׁוֹמֵר עָלַי. כְּשֶׁאַתֶּם מְקַבְּלִים מִמֶּנִּי - אַתֶּם נוֹתְנִים לִי חַיִּים!" בַּעְלִי שָׁאַל אוֹתוֹ אִם עֲדַיִן מְאַיְּמִים עָלָיו, וְהוּא עָנָה שֶׁכְּבָר עֶשְׂרִים שָׁנָה לֹא קִבֵּל שׁוּם אִיּוּם. "אִם כֵּן", אָמַר בַּעְלִי, "דַּע לְךָ שֶׁאֲנַחְנוּ מַעֲרִיכִים מְאֹד אֶת כָּל מַה שֶּׁעָשִׂיתָ עֲבוּרֵנוּ, אֲבָל אוּלַי הִגִּיעָה הָעֵת שֶׁתְּחַפֵּשׂ מִשְׁפָּחָה אַחֶרֶת לְסַיֵּעַ לָהּ". הַ"דּוֹד" נִרְאָה קְצָת מֻדְאָג. הוּא בִּקֵּשׁ שֶׁנִּתְפַּלֵּל עָלָיו וְנִפְרַד מִמֶּנּוּ בְּלֵב כָּבֵד. בַּיּוֹם לַמָּחֳרָת, פֻּרְסַם בַּתִּקְשֹׁרֶת שֶׁמִּישֶׁהוּ נִכְנַס לַחֲנוּתוֹ וּבִצַּע אֶת מַה שֶּׁרָצָה לַעֲשׂוֹת לִפְנֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה. הַ"דּוֹד" נִפְטַר בַּמָּקוֹם. זְמַן רַב אֲנִי וּבַעְלִי חַשְׁנוּ רִגְשׁוֹת אַשְׁמָה. הֵבַנּוּ הֵיטֵב אֶת מַשְׁמָעוּת הַפָּסוּק "צְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת". זוֹ אֵינָהּ סִיסְמָה, זוֹ מְצִיאוּת! (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)