Otzarot-Article

חֶשְׁבּוֹנוֹת שָׁמַיִם מַשְׁאִירִים לַשָּׁמַיִם

"וְעַרְבֵי נָחַל" - כָּתַב הַגָּאוֹן רַבִּי אֵלִיָּהוּ חֲמָוִוי זַצַ"ל, אַב בֵּית דִּין אֲרַם צוֹבָא, בְּסִפְרוֹ "פֹּה[יכ1] אֵלִיָּהוּ": אָמְרוּ חֲזַ"ל, שֶׁהָעֲרָבָה רוֹמֶזֶת לָרֵיקָנִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁאֵין בָּהֶם לֹא תּוֹרָה וְלֹא מִצְווֹת. וְיֵשׁ לְהָבִין, מַדּוּעַ בָּחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעֲרָבָה דַּוְקָא, וַהֲלֹא רַבִּים הֵם אִילָנֵי הַסְּרָק שֶׁאֵין לָהֶם לֹא טַעַם וְלֹא רֵיחַ. וְתֵרֵץ עַל פִּי הָאָמוּר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָאָדָם בְּסַכָּנָה, רַחֲמָנָא לִיצְלַן, דָּנִים אוֹתוֹ בַּמָּרוֹם הַאִם הוּא זַכַּאי לְהִנָּצֵל מִן הַדִּין. וְהִקְשׁוּ שָׁם, הֲלֹא יֵשׁ רְשָׁעִים גְּמוּרִים שֶׁעוֹמְדִים מֵחָלְיָם וּמִתְרַפְּאִים, בְּלֹא שֶׁתִּהְיֶה לָהֶם זְכוּת. וְתֵרְצוּ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָס עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם שֶׁעָתִיד לִצְמֹחַ מֵהֶם זֶרַע כָּשֵׁר.

מֵעַתָּה יוּבַן מַדּוּעַ נוֹטְלִים אֶת הָעֲרָבָה דַּוְקָא, כִּי הִיא בְּגִימַטְרִיָּה זֶרַע. לוֹמַר לָנוּ, שֶׁגַּם מִי שֶׁאֵין בּוֹ לֹא טַעַם וְלֹא רֵיחַ, לֹא תּוֹרָה וְלֹא מִצְווֹת, יִזְכֶּה לְהִתְאַגֵּד עִם שְׁאָר הַמִּינִים, אִם יַדְרִיךְ אֶת בָּנָיו בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, וִיחַנְּכֵם עַל בִּרְכֵּי מוֹרֶשֶׁת הָאָבוֹת!

שָׁאַל יְהוּדִי אֶחָד אֶת הַגָּאוֹן רַבִּי נַפְתָּלִי מֵרוֹפְּשִׁיץ זַצַ"ל: "מַדּוּעַ הֶעְלִים מֵאִתָּנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עֹמֶק הַדִּין? שֶׁיַּרְאֶה לָנוּ פַּעַם אַחַת מִי יוֹשֵׁב בְּגַן עֵדֶן וּמִי בַּגֵּיהִנֹּם, וְאָז כֻּלָּם יַחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה!"

הֵשִׁיב לוֹ הָרַבִּי: "אִם אֲנָשִׁים הָיוּ רוֹאִים מִי יוֹשֵׁב בְּגַן עֵדֶן וּמִי נִצְלֶה בַּגֵּיהִנֹּם, כֻּלָּם הָיוּ נַעֲשִׂים כּוֹפְרִים!"

הִבְחִין הָרַבִּי בִּתְמִיהָתוֹ וְהִסְבִּיר: "הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וַה' יִרְאֶה לַלֵּבָב" (שמואל א' טז-ז). לִפְעָמִים אָנוּ חוֹשְׁבִים שֶׁאָדָם הוּא צַדִּיק, אַךְ אֵין תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ. וּלְעֻמַּת זֹאת, יֵשׁ אָדָם שֶׁנִּרְאָה לָנוּ פָּשׁוּט, אַךְ דַּרְגָּתוֹ גְּבוֹהָה מְאֹד בַּשָּׁמַיִם. רַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹדֵעַ לַעֲשׂוֹת אֶת הַחֶשְׁבּוֹנוֹת הַלָּלוּ, כִּי הוּא יוֹדֵעַ מָה עוֹבֵר עַל כָּל אֶחָד, מָהֵם תְּכוּנוֹתָיו וְטִבְעוֹ, וְכֵיצַד הוּא מִתְנַהֵג בְּחַדְרֵי חֲדָרִים. וּכְבָר אָמַר רַב יוֹסֵף בַּגְּמָרָא (פסחים נ), כְּשֶׁחָזַר לָעוֹלָם לְאַחַר מָוֶת קְלִינִי: "עוֹלָם הָפוּךְ רָאִיתִי, עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה".

לָכֵן יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁעָדִיף לֹא לָדַעַת, מִפְּנֵי שֶׁאֵינֶנּוּ מְבִינִים חֶשְׁבּוֹנוֹת שָׁמַיִם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרָה הַתּוֹרָה: "הַנִּסְתָּרֹת לַה' אֱלֹקֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם". עָלֵינוּ לַעֲבֹד אֶת ה' יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת, וַה' הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה. (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)

	קדושים תשפ"ד
	כֵּיצַד זָכְתָה מִשְׁפָּחָה שְׁלֵמָה לְחַיִּים?
	חֶשְׁבּוֹנוֹת שָׁמַיִם מַשְׁאִירִים לַשָּׁמַיִם "וְעַרְבֵי נָחַל" - כָּתַב הַגָּאוֹן רַבִּי אֵלִיָּהוּ חֲמָוִוי זַצַ"ל, אַב בֵּית דִּין אֲרַם צוֹבָא, בְּסִפְרוֹ "פֹּה[יכ1] אֵלִיָּהוּ": אָמְרוּ חֲזַ"ל, שֶׁהָעֲרָבָה רוֹמֶזֶת לָרֵיקָנִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁאֵין בָּהֶם לֹא תּוֹרָה וְלֹא מִצְווֹת. וְיֵשׁ לְהָבִין, מַדּוּעַ בָּחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעֲרָבָה דַּוְקָא, וַהֲלֹא רַבִּים הֵם אִילָנֵי הַסְּרָק שֶׁאֵין לָהֶם לֹא טַעַם וְלֹא רֵיחַ. וְתֵרֵץ עַל פִּי הָאָמוּר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָאָדָם בְּסַכָּנָה, רַחֲמָנָא לִיצְלַן, דָּנִים אוֹתוֹ בַּמָּרוֹם הַאִם הוּא זַכַּאי לְהִנָּצֵל מִן הַדִּין. וְהִקְשׁוּ שָׁם, הֲלֹא יֵשׁ רְשָׁעִים גְּמוּרִים שֶׁעוֹמְדִים מֵחָלְיָם וּמִתְרַפְּאִים, בְּלֹא שֶׁתִּהְיֶה לָהֶם זְכוּת. וְתֵרְצוּ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָס עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם שֶׁעָתִיד לִצְמֹחַ מֵהֶם זֶרַע כָּשֵׁר. מֵעַתָּה יוּבַן מַדּוּעַ נוֹטְלִים אֶת הָעֲרָבָה דַּוְקָא, כִּי הִיא בְּגִימַטְרִיָּה זֶרַע. לוֹמַר לָנוּ, שֶׁגַּם מִי שֶׁאֵין בּוֹ לֹא טַעַם וְלֹא רֵיחַ, לֹא תּוֹרָה וְלֹא מִצְווֹת, יִזְכֶּה לְהִתְאַגֵּד עִם שְׁאָר הַמִּינִים, אִם יַדְרִיךְ אֶת בָּנָיו בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, וִיחַנְּכֵם עַל בִּרְכֵּי מוֹרֶשֶׁת הָאָבוֹת! שָׁאַל יְהוּדִי אֶחָד אֶת הַגָּאוֹן רַבִּי נַפְתָּלִי מֵרוֹפְּשִׁיץ זַצַ"ל: "מַדּוּעַ הֶעְלִים מֵאִתָּנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עֹמֶק הַדִּין? שֶׁיַּרְאֶה לָנוּ פַּעַם אַחַת מִי יוֹשֵׁב בְּגַן עֵדֶן וּמִי בַּגֵּיהִנֹּם, וְאָז כֻּלָּם יַחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה!" הֵשִׁיב לוֹ הָרַבִּי: "אִם אֲנָשִׁים הָיוּ רוֹאִים מִי יוֹשֵׁב בְּגַן עֵדֶן וּמִי נִצְלֶה בַּגֵּיהִנֹּם, כֻּלָּם הָיוּ נַעֲשִׂים כּוֹפְרִים!" הִבְחִין הָרַבִּי בִּתְמִיהָתוֹ וְהִסְבִּיר: "הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וַה' יִרְאֶה לַלֵּבָב" (שמואל א' טז-ז). לִפְעָמִים אָנוּ חוֹשְׁבִים שֶׁאָדָם הוּא צַדִּיק, אַךְ אֵין תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ. וּלְעֻמַּת זֹאת, יֵשׁ אָדָם שֶׁנִּרְאָה לָנוּ פָּשׁוּט, אַךְ דַּרְגָּתוֹ גְּבוֹהָה מְאֹד בַּשָּׁמַיִם. רַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹדֵעַ לַעֲשׂוֹת אֶת הַחֶשְׁבּוֹנוֹת הַלָּלוּ, כִּי הוּא יוֹדֵעַ מָה עוֹבֵר עַל כָּל אֶחָד, מָהֵם תְּכוּנוֹתָיו וְטִבְעוֹ, וְכֵיצַד הוּא מִתְנַהֵג בְּחַדְרֵי חֲדָרִים. וּכְבָר אָמַר רַב יוֹסֵף בַּגְּמָרָא (פסחים נ), כְּשֶׁחָזַר לָעוֹלָם לְאַחַר מָוֶת קְלִינִי: "עוֹלָם הָפוּךְ רָאִיתִי, עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה". לָכֵן יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁעָדִיף לֹא לָדַעַת, מִפְּנֵי שֶׁאֵינֶנּוּ מְבִינִים חֶשְׁבּוֹנוֹת שָׁמַיִם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרָה הַתּוֹרָה: "הַנִּסְתָּרֹת לַה' אֱלֹקֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם". עָלֵינוּ לַעֲבֹד אֶת ה' יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת, וַה' הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה. (מַעְיַן הַמּוֹעֵד) [יכ1]זה לפי הפסוק. אולי כוונתו ל"פֶּה"?