Otzarot-Article

"וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יַעֲקֹב כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ וַיֹּאמֶר... יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלשִׁים וּמְאַת שָׁנָה" (מז-ח) אִם נִתְבּוֹנֵן, נָשִׂים לֵב כִּי יַעֲקֹב שִׁנָּה בִּלְשׁוֹנוֹ לְעֻמַּת שְׁאֵלָתוֹ שֶׁל פַּרְעֹה: בְּעוֹד פַּרְעֹה שְׁאָלוֹ "כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ" – הֲרֵי שֶׁיַּעֲקֹב הֵשִׁיב וְאָמַר: "יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה". וְלִכְאוֹרָה, מַהִי מַשְׁמָעוּת הַשִּׁנּוּי הַזֶּה, וּמַדּוּעַ שִׁנָּה יַעֲקֹב בִּלְשׁוֹנוֹ?

אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ:

יְהוּדִי עָשִׁיר וּשְׁמוֹ מֹשֶׁה, הָיָה מֵחֲסִידָיו שֶׁל רַבֵּנוּ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ. בְּעֵת אֶחָד מִבִּקּוּרָיו אֵצֶל רַבּוֹ – הוּא הִתְבַּקֵּשׁ לָסוּר בְּדַרְכּוֹ אֶל בֵּיתוֹ לַעֲיָרָה מְסֻיֶּמֶת, שָׁם הִתְגּוֹרֵר אֶחָד מִתַּלְמִידָיו שֶׁל הַצַּדִּיק, וְלִמְסֹר לוֹ דְּרִישַׁת שָׁלוֹם חַמָּה מִמֶּנּוּ... מֹשֶׁה הִתְרַגֵּשׁ מְאֹד מֵהַשְּׁלִיחוּת שֶׁהֻטְּלָה עָלָיו. הוּא הָיָה מְשֻׁכְנָע, כִּי בְּהַגִּיעוֹ אֶל הָעֲיָרָה, יִמְצָא כִּי הַתַּלְמִיד הָאָמוּר הִנּוֹ רַב הָעֲיָרָה, אוֹ לְפָחוֹת אֶחָד מִלַּמְדָנֶיהָ הַמְפֻרְסָמִים. אוּלָם כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ – הִתְבָּרֵר לוֹ כִּי לֹא מִנֵּיהּ וְלֹא מִקְצָתֵיהּ...

הִתְגַּלָּה, כִּי אוֹתוֹ 'תַּלְמִיד' שֶׁל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ – לֹא הָיָה לַמְדָן מְפֻרְסָם וּבְוַדַּאי לֹא רַב הַיּוֹשֵׁב עַל מִדִּין, אֶלָּא מְלַמֵּד דַּרְדַּקֵּי פָּשׁוּט. מֹשֶׁה מָצָא אוֹתוֹ יוֹשֵׁב בְּבִקְתָּה עֲלוּבָה, עַל גַּבֵּי בּוּל עֵץ לֹא מְהֻקְצָע, וּסְבִיבוֹ יְלָדִים צְעִירִים הַלּוֹמְדִים תּוֹרָה מִפִּיו...

"הַאִם אַתָּה הוּא בֶּער, תַּלְמִידוֹ שֶׁל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ?" שָׁאַל אוֹתוֹ מֹשֶׁה. כְּשֶׁשָּׁמַע הָאִישׁ אֶת שְׁמוֹ שֶׁל רַבּוֹ הַגָּדוֹל, הִזְדַּקֵּף, וּבְיִרְאַת כָּבוֹד הֵשִׁיב: "אָכֵן, מוֹרִי וְרַבִּי הוּא!"

"אִם כֵּן, הֲרֵי שֶׁנִּתְבַּקַּשְׁתִּי לִמְסֹר לְךָ פְּרִיסַת שָׁלוֹם חַמָּה מִמֶּנּוּ!" מִלֵּא מֹשֶׁה אֶת שְׁלִיחוּתוֹ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, אוּלָם לְאַחַר מִכֵּן לֹא עָלָה בְּיָדוֹ לִכְבֹּשׁ אֶת פְּלִיאָתוֹ בְּלִבּוֹ: "אֵינֶנִּי מֵבִין!" הִטְעִים, "אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁתַּלְמִיד חָבִיב שֶׁל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, אֲשֶׁר הַצַּדִּיק בִּקֵּשׁ בִּמְיֻחָד כִּי אֶעֱבֹר וְאֶמְסֹר לוֹ דְּרִישַׁת שָׁלוֹם אִישִׁית מִמֶּנּוּ, מִתְגּוֹרֵר בְּבִקְתָּה עֲלוּבָה, וְאִישׁ מִבְּנֵי הָעִיר אֵינוֹ מַכִּיר בְּעֶרְכּוֹ? הֲלֹא אַךְ בְּקֹשִׁי הִצְלַחְתִּי לִמְצֹא אֶת בֵּיתְךָ!" תָּהָה מֹשֶׁה בְּקוֹל, וְאִלּוּ ר' בֶּער, תַּלְמִידוֹ שֶׁל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, בִּמְקוֹם תְּשׁוּבָה, שָׁאַל: "אוּלַי תּוּכַל לְסַפֵּר לִי מַה מַּעֲשֶׂיךָ וְהֵיכָן אַתָּה מִתְגּוֹרֵר?"

מֹשֶׁה שָׂמַח לְהָשִׁיב עַל שְׁאֵלָה זוֹ בִּפְרוֹטְרוֹט: "אֲנִי מִתְגּוֹרֵר בְּעִיר גְּדוֹלָה, וּבָרוּךְ הַשֵּׁם לֹא חָסֵר לִי מְאוּמָה... יֵשׁ לִי אִשָּׁה טוֹבָה וִילָדִים מְחֻנָּכִים, אֲנִי מוֹצֵא אֶת פַּרְנָסָתִי בְּרֶוַח מֵאַכְסַנְיָה הַנִּמְצֵאת בְּבַעֲלוּתִי, יֵשׁ לִי בַּיִת גָּדוֹל וּמְפֹאָר, מִטָּה נוֹחָה לִישֹׁן עָלֶיהָ, מְשָׁרְתִים רַבִּים... בֶּאֱמֶת לֹא חָסֵר לִי מְאוּמָה!" סִיֵּם מֹשֶׁה בִּשְׂבִיעוּת רָצוֹן.

אוֹ אָז, הוֹסִיף ר' בֶּער וְשָׁאַל: "כָּעֵת, אוּלַי תּוּכַל לוֹמַר לִי: הֵיכָן בְּכַוָּנָתְךָ לָלוּן הַלַּיְלָה?" מֹשֶׁה, שֶׁלֹּא הֵבִין לְאָן הוּא חוֹתֵר, הֵשִׁיב בְּכֵנוּת: "אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ... אֲנִי מִתְכַּוֵּן לָלוּן בָּאַכְסַנְיָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁאֶמְצָא!"

"כְּלוּם יַעֲלֶה כָּזֹאת עַל הַדַּעַת? אָדָם בְּמַעֲמָדְךָ יָלוּן בָּאַכְסַנְיָה פְּשׁוּטָה כְּאָדָם מִן הַשּׁוּרָה?!" תָּהָה ר' בֶּער. מֹשֶׁה הֵשִׁיב וְהִסְבִּיר כְּפִי שֶׁמַּסְבִּירִים לְיֶלֶד קָטָן: "מַה לַּעֲשׂוֹת?! כָּעֵת – אֲנִי נִמְצָא בַּדֶּרֶךְ, וּבַדֶּרֶךְ אֵין מְיַחֲסִים חֲשִׁיבוּת רַבָּה לִתְנָאֵי הַלִּינָה... אוּלָם בְּעוֹד מִסְפַּר יָמִים אַגִּיעַ אֶל בֵּיתִי הַנּוֹחַ!"

כָּעֵת, פָּנָה אֵלָיו ר' בֶּער וְאָמַר לוֹ: "יָפֶה דִּבַּרְתָּ, רַבִּי יְהוּדִי... אַף אֲנִי, בְּדִיּוּק כָּמוֹךָ: אֲנִי נִמְצָא כָּעֵת בַּדֶּרֶךְ! כָּל הָעוֹלָם הַזֶּה – אֵינוֹ אֶלָּא הַ'דֶּרֶךְ' אֶל הָעוֹלָם הַבָּא! לָכֵן, אֵינֶנִּי מֻטְרָד כְּלָל מִתְּנָאֵי הַחַיִּים 'בַּדֶּרֶךְ', שֶׁכֵּן אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁכְּשֶׁאַגִּיעַ לָעוֹלָם הָאֲמִתִּי – יַמְתִּין לִי שָׁם עֹשֶׁר מֻפְלָג, שֶׁאוֹתוֹ צָבַרְתִּי בִּימֵי חַיַּי!"...

וְזֶה הַמָּקוֹם לְצַיֵּן, כִּי אוֹתוֹ תַּלְמִיד לֹא הָיָה אַחֵר מֵאֲשֶׁר רַבִּי בֶּער, אֲשֶׁר נוֹדָע לְיָמִים בְּשֵׁם "הַמַּגִּיד הַגָּדוֹל מִמֶּעזְרִיטְשׁ"...

הֲרֵי לָנוּ, כִּי כָּךְ צָרִיךְ יְהוּדִי לִחְיוֹת אֶת חַיָּיו: מִתּוֹךְ הַכָּרָה בְּכָךְ שֶׁמְּדֻבָּר בִּפְרוֹזְדוֹר בִּלְבַד, בְּעוֹד הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים – אֵינָם אֶלָּא חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא! וּמִכָּאן תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ, עַל פִּי דַּרְכּוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ בַּחְיֵי, שֶׁמְּבָאֵר כָּךְ:

פַּרְעֹה, הַגּוֹי – שָׁאַל אֶת יַעֲקֹב כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיָּיו, שֶׁכֵּן חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה, מִבְּחִינָתוֹ שֶׁל הַגּוֹי, הֵם הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים. אוּלָם יַעֲקֹב – אֲשֶׁר חַי אֶת חַיָּיו מִתּוֹךְ הַכָּרָה בְּכָךְ שֶׁמְּדֻבָּר בִּפְרוֹזְדוֹר בִּלְבַד לִקְרַאת הָעוֹלָם הַבָּא, הֵשִׁיב וְאָמַר: "יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה", כְּלוֹמַר: אֲנִי 'מִתְגּוֹרֵר' בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּ'גֵר', בְּמֶשֶׁךְ מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה, אוּלָם אֵין זֶה עוֹלָמִי הָעִקָּרִי וְאֵין אֵלּוּ חַיַּי הָאֲמִתִּיִּים... (לְלַמֶּדְךָ)

	מצורע תשפ"ד
	הַמְּצֹרָע הָפַךְ לִהְיוֹת גָּאוֹן בַּתּוֹרָה
	"וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יַעֲקֹב כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ וַיֹּאמֶר... יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלשִׁים וּמְאַת שָׁנָה" (מז-ח) אִם נִתְבּוֹנֵן, נָשִׂים לֵב כִּי יַעֲקֹב שִׁנָּה בִּלְשׁוֹנוֹ לְעֻמַּת שְׁאֵלָתוֹ שֶׁל פַּרְעֹה: בְּעוֹד פַּרְעֹה שְׁאָלוֹ "כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ" – הֲרֵי שֶׁיַּעֲקֹב הֵשִׁיב וְאָמַר: "יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה". וְלִכְאוֹרָה, מַהִי מַשְׁמָעוּת הַשִּׁנּוּי הַזֶּה, וּמַדּוּעַ שִׁנָּה יַעֲקֹב בִּלְשׁוֹנוֹ? אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ: יְהוּדִי עָשִׁיר וּשְׁמוֹ מֹשֶׁה, הָיָה מֵחֲסִידָיו שֶׁל רַבֵּנוּ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ. בְּעֵת אֶחָד מִבִּקּוּרָיו אֵצֶל רַבּוֹ – הוּא הִתְבַּקֵּשׁ לָסוּר בְּדַרְכּוֹ אֶל בֵּיתוֹ לַעֲיָרָה מְסֻיֶּמֶת, שָׁם הִתְגּוֹרֵר אֶחָד מִתַּלְמִידָיו שֶׁל הַצַּדִּיק, וְלִמְסֹר לוֹ דְּרִישַׁת שָׁלוֹם חַמָּה מִמֶּנּוּ... מֹשֶׁה הִתְרַגֵּשׁ מְאֹד מֵהַשְּׁלִיחוּת שֶׁהֻטְּלָה עָלָיו. הוּא הָיָה מְשֻׁכְנָע, כִּי בְּהַגִּיעוֹ אֶל הָעֲיָרָה, יִמְצָא כִּי הַתַּלְמִיד הָאָמוּר הִנּוֹ רַב הָעֲיָרָה, אוֹ לְפָחוֹת אֶחָד מִלַּמְדָנֶיהָ הַמְפֻרְסָמִים. אוּלָם כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ – הִתְבָּרֵר לוֹ כִּי לֹא מִנֵּיהּ וְלֹא מִקְצָתֵיהּ... הִתְגַּלָּה, כִּי אוֹתוֹ 'תַּלְמִיד' שֶׁל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ – לֹא הָיָה לַמְדָן מְפֻרְסָם וּבְוַדַּאי לֹא רַב הַיּוֹשֵׁב עַל מִדִּין, אֶלָּא מְלַמֵּד דַּרְדַּקֵּי פָּשׁוּט. מֹשֶׁה מָצָא אוֹתוֹ יוֹשֵׁב בְּבִקְתָּה עֲלוּבָה, עַל גַּבֵּי בּוּל עֵץ לֹא מְהֻקְצָע, וּסְבִיבוֹ יְלָדִים צְעִירִים הַלּוֹמְדִים תּוֹרָה מִפִּיו... "הַאִם אַתָּה הוּא בֶּער, תַּלְמִידוֹ שֶׁל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ?" שָׁאַל אוֹתוֹ מֹשֶׁה. כְּשֶׁשָּׁמַע הָאִישׁ אֶת שְׁמוֹ שֶׁל רַבּוֹ הַגָּדוֹל, הִזְדַּקֵּף, וּבְיִרְאַת כָּבוֹד הֵשִׁיב: "אָכֵן, מוֹרִי וְרַבִּי הוּא!" "אִם כֵּן, הֲרֵי שֶׁנִּתְבַּקַּשְׁתִּי לִמְסֹר לְךָ פְּרִיסַת שָׁלוֹם חַמָּה מִמֶּנּוּ!" מִלֵּא מֹשֶׁה אֶת שְׁלִיחוּתוֹ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, אוּלָם לְאַחַר מִכֵּן לֹא עָלָה בְּיָדוֹ לִכְבֹּשׁ אֶת פְּלִיאָתוֹ בְּלִבּוֹ: "אֵינֶנִּי מֵבִין!" הִטְעִים, "אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁתַּלְמִיד חָבִיב שֶׁל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, אֲשֶׁר הַצַּדִּיק בִּקֵּשׁ בִּמְיֻחָד כִּי אֶעֱבֹר וְאֶמְסֹר לוֹ דְּרִישַׁת שָׁלוֹם אִישִׁית מִמֶּנּוּ, מִתְגּוֹרֵר בְּבִקְתָּה עֲלוּבָה, וְאִישׁ מִבְּנֵי הָעִיר אֵינוֹ מַכִּיר בְּעֶרְכּוֹ? הֲלֹא אַךְ בְּקֹשִׁי הִצְלַחְתִּי לִמְצֹא אֶת בֵּיתְךָ!" תָּהָה מֹשֶׁה בְּקוֹל, וְאִלּוּ ר' בֶּער, תַּלְמִידוֹ שֶׁל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, בִּמְקוֹם תְּשׁוּבָה, שָׁאַל: "אוּלַי תּוּכַל לְסַפֵּר לִי מַה מַּעֲשֶׂיךָ וְהֵיכָן אַתָּה מִתְגּוֹרֵר?" מֹשֶׁה שָׂמַח לְהָשִׁיב עַל שְׁאֵלָה זוֹ בִּפְרוֹטְרוֹט: "אֲנִי מִתְגּוֹרֵר בְּעִיר גְּדוֹלָה, וּבָרוּךְ הַשֵּׁם לֹא חָסֵר לִי מְאוּמָה... יֵשׁ לִי אִשָּׁה טוֹבָה וִילָדִים מְחֻנָּכִים, אֲנִי מוֹצֵא אֶת פַּרְנָסָתִי בְּרֶוַח מֵאַכְסַנְיָה הַנִּמְצֵאת בְּבַעֲלוּתִי, יֵשׁ לִי בַּיִת גָּדוֹל וּמְפֹאָר, מִטָּה נוֹחָה לִישֹׁן עָלֶיהָ, מְשָׁרְתִים רַבִּים... בֶּאֱמֶת לֹא חָסֵר לִי מְאוּמָה!" סִיֵּם מֹשֶׁה בִּשְׂבִיעוּת רָצוֹן. אוֹ אָז, הוֹסִיף ר' בֶּער וְשָׁאַל: "כָּעֵת, אוּלַי תּוּכַל לוֹמַר לִי: הֵיכָן בְּכַוָּנָתְךָ לָלוּן הַלַּיְלָה?" מֹשֶׁה, שֶׁלֹּא הֵבִין לְאָן הוּא חוֹתֵר, הֵשִׁיב בְּכֵנוּת: "אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ... אֲנִי מִתְכַּוֵּן לָלוּן בָּאַכְסַנְיָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁאֶמְצָא!" "כְּלוּם יַעֲלֶה כָּזֹאת עַל הַדַּעַת? אָדָם בְּמַעֲמָדְךָ יָלוּן בָּאַכְסַנְיָה פְּשׁוּטָה כְּאָדָם מִן הַשּׁוּרָה?!" תָּהָה ר' בֶּער. מֹשֶׁה הֵשִׁיב וְהִסְבִּיר כְּפִי שֶׁמַּסְבִּירִים לְיֶלֶד קָטָן: "מַה לַּעֲשׂוֹת?! כָּעֵת – אֲנִי נִמְצָא בַּדֶּרֶךְ, וּבַדֶּרֶךְ אֵין מְיַחֲסִים חֲשִׁיבוּת רַבָּה לִתְנָאֵי הַלִּינָה... אוּלָם בְּעוֹד מִסְפַּר יָמִים אַגִּיעַ אֶל בֵּיתִי הַנּוֹחַ!" כָּעֵת, פָּנָה אֵלָיו ר' בֶּער וְאָמַר לוֹ: "יָפֶה דִּבַּרְתָּ, רַבִּי יְהוּדִי... אַף אֲנִי, בְּדִיּוּק כָּמוֹךָ: אֲנִי נִמְצָא כָּעֵת בַּדֶּרֶךְ! כָּל הָעוֹלָם הַזֶּה – אֵינוֹ אֶלָּא הַ'דֶּרֶךְ' אֶל הָעוֹלָם הַבָּא! לָכֵן, אֵינֶנִּי מֻטְרָד כְּלָל מִתְּנָאֵי הַחַיִּים 'בַּדֶּרֶךְ', שֶׁכֵּן אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁכְּשֶׁאַגִּיעַ לָעוֹלָם הָאֲמִתִּי – יַמְתִּין לִי שָׁם עֹשֶׁר מֻפְלָג, שֶׁאוֹתוֹ צָבַרְתִּי בִּימֵי חַיַּי!"... וְזֶה הַמָּקוֹם לְצַיֵּן, כִּי אוֹתוֹ תַּלְמִיד לֹא הָיָה אַחֵר מֵאֲשֶׁר רַבִּי בֶּער, אֲשֶׁר נוֹדָע לְיָמִים בְּשֵׁם "הַמַּגִּיד הַגָּדוֹל מִמֶּעזְרִיטְשׁ"... הֲרֵי לָנוּ, כִּי כָּךְ צָרִיךְ יְהוּדִי לִחְיוֹת אֶת חַיָּיו: מִתּוֹךְ הַכָּרָה בְּכָךְ שֶׁמְּדֻבָּר בִּפְרוֹזְדוֹר בִּלְבַד, בְּעוֹד הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים – אֵינָם אֶלָּא חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא! וּמִכָּאן תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ, עַל פִּי דַּרְכּוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ בַּחְיֵי, שֶׁמְּבָאֵר כָּךְ: פַּרְעֹה, הַגּוֹי – שָׁאַל אֶת יַעֲקֹב כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיָּיו, שֶׁכֵּן חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה, מִבְּחִינָתוֹ שֶׁל הַגּוֹי, הֵם הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים. אוּלָם יַעֲקֹב – אֲשֶׁר חַי אֶת חַיָּיו מִתּוֹךְ הַכָּרָה בְּכָךְ שֶׁמְּדֻבָּר בִּפְרוֹזְדוֹר בִּלְבַד לִקְרַאת הָעוֹלָם הַבָּא, הֵשִׁיב וְאָמַר: "יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה", כְּלוֹמַר: אֲנִי 'מִתְגּוֹרֵר' בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּ'גֵר', בְּמֶשֶׁךְ מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה, אוּלָם אֵין זֶה עוֹלָמִי הָעִקָּרִי וְאֵין אֵלּוּ חַיַּי הָאֲמִתִּיִּים... (לְלַמֶּדְךָ)