Otzarot-Article

"לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל" (ג-טז) מוּבָא בְּמִדְרַשׁ שְׁמוֹת רַבָּה (ג-ח): "לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל - לְעוֹלָם זְקֵנִים מַעֲמִידִים אֶת יִשְׂרָאֵל... שֶׁכָּל מִי שֶׁנּוֹטֵל עֵצָה מִן הַזְּקֵנִים, אֵינוֹ נִכְשָׁל". בְּדִבְרֵי הַמִּדְרָשׁ עָלֵינוּ לְבָאֵר: מַה פֵּשֶׁר הַמִּלִּים 'לְעוֹלָם זְקֵנִים מַעֲמִידִים אֶת יִשְׂרָאֵל'? מַה טִּיבָהּ שֶׁל 'הַעֲמָדָה' זוֹ, וְכֵיצַד הִיא בָּאָה לִידֵי בִּטּוּי?

הַדְּבָרִים יוּבְנוּ הֵיטֵב עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ:

בְּיוֹם בָּהִיר אֶחָד, הוֹפִיעַ בִּקְהִלַּת מִינְסְק שֶׁבְּרוּסְיָה אָדָם תִּמְהוֹנִי, לָבוּשׁ בְּגָדִים קְרוּעִים וּמְטֻלָּאִים. הֲלִיכוֹתָיו הָיוּ מוּזָרוֹת, וְגַם דִּבּוּרוֹ הָיָה יוֹצֵא דֹּפֶן. אֶת מוֹצָאוֹ, מֵאַיִן בָּא אוֹ לְאָן הוּא עָתִיד לָלֶכֶת – שָׁמַר הָאִישׁ בְּסוֹד מֻחְלָט. כִּכְלָל, הוּא מִעֵט לְדַבֵּר. אַךְ זֹאת הָיוּ יְכוֹלוֹת הַבְּרִיּוֹת לוֹמַר בְּוַדָּאוּת מֻחְלֶטֶת: אִישׁ זֶה, אֵינוֹ כְּאַחַד הָאָדָם...

אַט אַט הֵחֵלּוּ נְפוֹצוֹת בָּעִיר הַשְּׁמוּעוֹת עַל אוֹדוֹת מַעֲשֵׂי מוֹפְתִים שֶׁיָּצְאוּ מִבֵּית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל אִישׁ זֶה, וְעַל גִּלּוּיִים טְמִירִים שֶׁנִּשְׁמְעוּ מִפִּיו. עַל אַף שֶׁהוּא שָׁמַר עַל עֲמִימוּת מֻחְלֶטֶת, חָשַׂף טֶפַח וְכִסָּה טְפָחַיִם – הַשְּׁמוּעוֹת, כְּטִיבָן שֶׁל שְׁמוּעוֹת, עָשׂוּ לָהֶן כְּנָפַיִם וְעָבְרוּ מִפֶּה לְאֹזֶן, עַד שֶׁעִקַּר שִׂיחַת הַבְּרִיּוֹת הָיָה עַל אוֹדוֹת טִיבוֹ שֶׁל אִישׁ מוּזָר זֶה. הַאִם מְדֻבָּר בְּאִישׁ קָדוֹשׁ, מַלְאָךְ בִּלְבוּשׁ בָּשָׂר, אוֹ שֶׁמָּא בִּסְתָם תִּמְהוֹנִי עוֹבֵר אֹרַח? בִּשְׁאֵלָה זוֹ נֶחְלְקוּ הַדֵּעוֹת.

כָּךְ אוֹ כָּךְ, חֵרֵף הַתְּהִיּוֹת וְהַסְּפֵקוֹת, כְּשֶׁנָּקְפוּ הַיָּמִים, הֵחֵלּוּ הֲמוֹן הָעָם לְהִתְקַבֵּץ סְבִיב הָאִישׁ. תְּחִלָּה, הָיוּ אֵלּוּ מָרֵי הַלֵּב וּשְׁבוּרֵי הַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר הִתְגּוֹדְדוּ סְבִיבוֹ וְיִחֲסוּ לוֹ כֹּחוֹת עַל טִבְעִיִּים. בְּעִקְבוֹתֵיהֶם, בִּקְּשׁוּ גַּם לַמְדָנֵי הָעִיר, תַּלְמִידֵי הַחֲכָמִים – לִתְהוֹת עַל קַנְקַנּוֹ שֶׁל הָאִישׁ וְלַעֲמֹד עַל טִיבוֹ.

בֵּינְתַיִם, הָפַךְ הָאִישׁ לִהְיוֹת כְּאֶבֶן שׁוֹאֶבֶת. מִכָּל כְּפָרֵי הַסְּבִיבָה הִגִּיעוּ אֵלָיו, לַחֲזוֹת בְּזִיו פָּנָיו וּלְהִתְבָּרֵךְ מִפִּי קָדְשׁוֹ. עַשְׂרוֹת אֲנָשִׁים וְנָשִׁים הָיוּ צוֹבְאִים עַל דַּלְתּוֹ מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב, מְבַקְּשִׁים לְהִתְבָּרֵךְ בִּבְנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי. וְהָאִישׁ הֶעֱנִיק מִבִּרְכוֹתָיו בְּרֹחַב לֵב.

עִם הַזְּמַן, הִתְבָּרֵר שֶׁהָאִישׁ נֵחַן בְּפֶה מֵפִיק מַרְגָּלִיּוֹת, הוּא הָיָה דַּרְשָׁן מֻפְלָא מִן הַשּׁוּרָה הָרִאשׁוֹנָה. דְּרָשׁוֹתָיו – עָסְקוּ כֻּלָּן בְּאַהֲבַת ה' וּבְיִרְאַת שָׁמַיִם, וְהֵשִׁיבוּ רַבִּים מֵעָווֹן. מִדֵּי פַּעַם, אַף הָיָה חוֹשֵׂף בִּדְרָשׁוֹתָיו גִּלּוּיִים יוֹצְאֵי דֹּפֶן, אֲשֶׁר נִתְגַּלּוּ לוֹ מִשָּׁמַיִם בְּעֵת הַתְּפִלָּה, שָׁעָה שֶׁבָּהּ – כָּךְ עַל פִּי דְּבָרָיו – כָּל מַחֲשָׁבָה הַחוֹלֶפֶת בְּמֹחוֹ שֶׁל אָדָם כָּמוֹהוּ, אֲשֶׁר לֹא פָּגַם מַחֲשַׁבְתּוֹ מֵעוֹלָם - כָּמוֹהָ כִּנְבוּאָה.

נִתָּן לוֹמַר, כִּי קְהִלַּת מִינְסְק, בִּכְלָלוּתָהּ, הָלְכָה שְׁבִי אַחַר קִסְמוֹ שֶׁל הָאִישׁ, וְכִמְעַט שֶׁהֶעֱמִידָה עֵדָה חֲדָשָׁה בְּהַנְהָגָתוֹ – עֵדָה בַּעֲלַת מִנְהָגִים מִשֶּׁלָּהּ, אֲשֶׁר לֹא שְׂעָרוּם אֲבוֹתֵינוּ. אַךְ הָיָה אֶחָד אֲשֶׁר לֹא נִשְׁבָּה בְּקִסְמוֹ שֶׁל הָאִישׁ, וְשִׁגֵּר אַזְהָרָה חֲמוּרָה אֶל תּוֹשָׁבֵי מִינְסְק: הָיָה זֶה רַבֵּנוּ הַגְּרַ"ח מִוּוֹלָאזִ'ין זַצַ"ל, אֲשֶׁר עֵינוֹ עֵין הַבְּדֹלַח, וְדַי הָיָה לוֹ בִּשְׁמִיעַת אֶפֶס קְצֵה הַנְהָגוֹתָיו שֶׁל הָאִישׁ – כְּדֵי לִפְסֹל אוֹתוֹ מִכֹּל וָכֹל, וּלְהַזְהִיר לְבַל יִמָּשֵׁךְ הֶהָמוֹן אַחֲרָיו.

אֲבָל לֹא הָיָה זֶה כֹּה פָּשׁוּט. הֲמוֹן הָעָם – כְּבָר נִשְׁבָּה בְּקִסְמוֹ שֶׁל הָאִישׁ, וְכָעֵת, לֹא הִסְכִּים לְהִפָּרֵד מֵעָלָיו וּלְהַטִּיל בּוֹ דֹּפִי. אֶל הֲמוֹן הָעָם הִצְטָרְפוּ גַּם כַּמָּה אֲנָשִׁים נִכְבָּדִים, אֲשֶׁר טָעֲנוּ כְּנֶגֶד הַגְּרַ"ח כִּי הוּא מְחַרְחֵר רִיב, וְרוֹדֵף לַשָּׁוְא אִישׁ נָקִי וְצַדִּיק, אִישׁ אֲשֶׁר קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ.

אוּלָם בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, בֵּרוּרִים מַקִּיפִים שֶׁנֶּעֶרְכוּ עַל אוֹדוֹת הָאִישׁ וְעַל עֲבָרוֹ הֶעֱלוּ, כִּי אָכֵן מְדֻבָּר בְּאָדָם מְפֻקְפָּק בְּיוֹתֵר, אֲשֶׁר לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁרֵיק הוּא לַחֲלוּטִין מִכָּל יְדִיעָה בְּתוֹרַת הַנִּסְתָּר, וְאַף מִן הַנִּגְלֶה יֵשׁ בּוֹ מְעַט לְכָל הַיּוֹתֵר – אֶלָּא שֶׁבַּעֲבָרוֹ כְּבָר הִסְתַּבֵּךְ בְּכַמָּה וְכַמָּה פָּרָשִׁיּוֹת שׁוֹנוֹת וּמְשֻׁנּוֹת וְחִלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בָּרַבִּים. קֻפָּה שֶׁל שְׁרָצִים תְּלוּיָה לוֹ מֵאֲחוֹרָיו...

כָּךְ, בְּתַהֲלִיךְ אִטִּי וְכוֹאֵב, עָלָה בְּיָדָם שֶׁל חַכְמֵי מִינְסְק לְסַלֵּק אֶת דְּרִיסַת רַגְלוֹ שֶׁל הָאִישׁ מִתְּחוּמָם. וּבַאֲשֶׁר לְסוֹפוֹ – חֲלוּקוֹת הַדֵּעוֹת: יֵשׁ הַסּוֹבְרִים כִּי הֵמִיר אֶת דָּתוֹ, בְּעוֹד אֲחֵרִים טוֹעֲנִים כִּי נִטְרְפָה עָלָיו דַּעְתּוֹ וּמֵת.

לְיָמִים, נִשְׁאַל הַגְּרַ"ח מִוּוֹלָאזִ'ין, כֵּיצַד עָלָה בְּיָדוֹ לַעֲמֹד עַל טִיבוֹ שֶׁל הָאִישׁ, בְּמָקוֹם שֶׁבּוֹ נִכְשְׁלוּ רַבִּים וְטוֹבִים. תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל הַגְּרַ"ח הָיְתָה פְּשׁוּטָה. וְכָךְ אָמַר: "עַל פִּי דֶּרֶךְ הַתּוֹרָה, תַּלְמִידֵי הַחֲכָמִים הֵם שֶׁנּוֹהֲרִים אַחֲרֵי הַצַּדִּיק, וּבְעִקְבוֹתֵיהֶם – גַּם הֲמוֹן הָעָם נוֹהֶה אַחֲרָיו. אוּלָם, בְּמִקְרֶה זֶה נוֹכַחְתִּי לָדַעַת, כִּי הַהֶפֶךְ הוּא הַנָּכוֹן: תְּחִלָּה – נָהָה אַחֲרָיו הֲמוֹן הָעָם, וְאִלּוּ חַכְמֵי מִינְסְק – הִגִּיעוּ בְּעִקְבוֹתָיו... מִשֶּׁכָּךְ, בָּרוּר הָיָה לִי שֶׁאֵין גַּדְלוּתוֹ שֶׁל הָאִישׁ הַזֶּה תּוֹאֶמֶת אֶת דֶּרֶךְ הַתּוֹרָה, אֶלָּא תּוֹעֶה וּמַתְעֶה הוּא!"

הֲרֵי לָנוּ יְסוֹד: בַּיַּהֲדוּת – הֶהָמוֹן נִמְשָׁךְ מִכֹּחָם שֶׁל הַזְּקֵנִים, שֶׁל תַּלְמִידֵי הַחֲכָמִים וְשֶׁל גְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה. אַךְ דַּרְכָּם שֶׁל שַׁקְרָנִים – שֶׁהֵם מוֹשְׁכִים אַחֲרֵיהֶם אֶת הֶהָמוֹן וּבְעִקְבוֹתָיו תּוֹעִים גַּם הַגְּדוֹלִים וְתַלְמִידֵי הַחֲכָמִים, בִּפְרָט כַּאֲשֶׁר הֲמוֹן הָעָם כּוֹפִים אוֹתָם לְהַסְכִּים לְדַעְתָּם...

וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ, עַל פִּי דַּרְכּוֹ שֶׁל הַמַּגִּיד מִדּוּבְּנָא זַצַ"ל, שֶׁהָיָה אוֹמֵר כָּךְ:

כַּאֲשֶׁר שָׁלַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל, הוּא שָׁלַח אוֹתוֹ דַּוְקָא אֶל זִקְנֵי הָעָם, כְּדֵי שֶׁהֵם יַאֲמִינוּ בּוֹ, וּבְעִקְבוֹתֵיהֶם – יִזְכֶּה אַף בֶּאֱמוּנוֹ שֶׁל הֶהָמוֹן. מִשּׁוּם שֶׁזּוֹ הַדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה שֶׁבָּהּ יֵשׁ לְכַנֵּס אֶת יִשְׂרָאֵל: הַכֹּל צָרִיךְ לְהַגִּיעַ מִלְמַעְלָה לְמַטָּה, מֵהַזְּקֵנִים אֶל הֶהָמוֹן! וְזוֹהִי מַשְׁמָעוּת הַמִּלִּים 'זְקֵנִים מַעֲמִידִים אֶת הָעָם', כְּלוֹמַר: כָּל הִתְקַדְּמוּת, כָּל שִׁנּוּי, כָּל דֶּרֶךְ חֲדָשָׁה בִּכְלַל יִשְׂרָאֵל – צְרִיכִים תָּמִיד לַעֲבֹר דֶּרֶךְ הַזְּקֵנִים, אֲשֶׁר יִבְחֲנוּ אֶת הַדְּבָרִים בְּעֵינֵי קָדְשָׁם, וְרַק לְאַחַר שֶׁיִּתְּנוּ אֶת הַסְכָּמָתָם – יִצְעַד גַּם הֲמוֹן הָעָם בַּדֶּרֶךְ שֶׁיִּסְלְלוּ בַּעֲבוּרוֹ! (לְלַמֶּדְךָ)

	צו תשפ"ד
	נְשָׁמָה אֲבוּדָה שֶׁנִּצְלָה וְשָׁבָה מִגֵּיא הַהֲרִיגָה
	"לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל" (ג-טז) מוּבָא בְּמִדְרַשׁ שְׁמוֹת רַבָּה (ג-ח): "לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל - לְעוֹלָם זְקֵנִים מַעֲמִידִים אֶת יִשְׂרָאֵל... שֶׁכָּל מִי שֶׁנּוֹטֵל עֵצָה מִן הַזְּקֵנִים, אֵינוֹ נִכְשָׁל". בְּדִבְרֵי הַמִּדְרָשׁ עָלֵינוּ לְבָאֵר: מַה פֵּשֶׁר הַמִּלִּים 'לְעוֹלָם זְקֵנִים מַעֲמִידִים אֶת יִשְׂרָאֵל'? מַה טִּיבָהּ שֶׁל 'הַעֲמָדָה' זוֹ, וְכֵיצַד הִיא בָּאָה לִידֵי בִּטּוּי? הַדְּבָרִים יוּבְנוּ הֵיטֵב עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ: בְּיוֹם בָּהִיר אֶחָד, הוֹפִיעַ בִּקְהִלַּת מִינְסְק שֶׁבְּרוּסְיָה אָדָם תִּמְהוֹנִי, לָבוּשׁ בְּגָדִים קְרוּעִים וּמְטֻלָּאִים. הֲלִיכוֹתָיו הָיוּ מוּזָרוֹת, וְגַם דִּבּוּרוֹ הָיָה יוֹצֵא דֹּפֶן. אֶת מוֹצָאוֹ, מֵאַיִן בָּא אוֹ לְאָן הוּא עָתִיד לָלֶכֶת – שָׁמַר הָאִישׁ בְּסוֹד מֻחְלָט. כִּכְלָל, הוּא מִעֵט לְדַבֵּר. אַךְ זֹאת הָיוּ יְכוֹלוֹת הַבְּרִיּוֹת לוֹמַר בְּוַדָּאוּת מֻחְלֶטֶת: אִישׁ זֶה, אֵינוֹ כְּאַחַד הָאָדָם... אַט אַט הֵחֵלּוּ נְפוֹצוֹת בָּעִיר הַשְּׁמוּעוֹת עַל אוֹדוֹת מַעֲשֵׂי מוֹפְתִים שֶׁיָּצְאוּ מִבֵּית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל אִישׁ זֶה, וְעַל גִּלּוּיִים טְמִירִים שֶׁנִּשְׁמְעוּ מִפִּיו. עַל אַף שֶׁהוּא שָׁמַר עַל עֲמִימוּת מֻחְלֶטֶת, חָשַׂף טֶפַח וְכִסָּה טְפָחַיִם – הַשְּׁמוּעוֹת, כְּטִיבָן שֶׁל שְׁמוּעוֹת, עָשׂוּ לָהֶן כְּנָפַיִם וְעָבְרוּ מִפֶּה לְאֹזֶן, עַד שֶׁעִקַּר שִׂיחַת הַבְּרִיּוֹת הָיָה עַל אוֹדוֹת טִיבוֹ שֶׁל אִישׁ מוּזָר זֶה. הַאִם מְדֻבָּר בְּאִישׁ קָדוֹשׁ, מַלְאָךְ בִּלְבוּשׁ בָּשָׂר, אוֹ שֶׁמָּא בִּסְתָם תִּמְהוֹנִי עוֹבֵר אֹרַח? בִּשְׁאֵלָה זוֹ נֶחְלְקוּ הַדֵּעוֹת. כָּךְ אוֹ כָּךְ, חֵרֵף הַתְּהִיּוֹת וְהַסְּפֵקוֹת, כְּשֶׁנָּקְפוּ הַיָּמִים, הֵחֵלּוּ הֲמוֹן הָעָם לְהִתְקַבֵּץ סְבִיב הָאִישׁ. תְּחִלָּה, הָיוּ אֵלּוּ מָרֵי הַלֵּב וּשְׁבוּרֵי הַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר הִתְגּוֹדְדוּ סְבִיבוֹ וְיִחֲסוּ לוֹ כֹּחוֹת עַל טִבְעִיִּים. בְּעִקְבוֹתֵיהֶם, בִּקְּשׁוּ גַּם לַמְדָנֵי הָעִיר, תַּלְמִידֵי הַחֲכָמִים – לִתְהוֹת עַל קַנְקַנּוֹ שֶׁל הָאִישׁ וְלַעֲמֹד עַל טִיבוֹ. בֵּינְתַיִם, הָפַךְ הָאִישׁ לִהְיוֹת כְּאֶבֶן שׁוֹאֶבֶת. מִכָּל כְּפָרֵי הַסְּבִיבָה הִגִּיעוּ אֵלָיו, לַחֲזוֹת בְּזִיו פָּנָיו וּלְהִתְבָּרֵךְ מִפִּי קָדְשׁוֹ. עַשְׂרוֹת אֲנָשִׁים וְנָשִׁים הָיוּ צוֹבְאִים עַל דַּלְתּוֹ מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב, מְבַקְּשִׁים לְהִתְבָּרֵךְ בִּבְנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי. וְהָאִישׁ הֶעֱנִיק מִבִּרְכוֹתָיו בְּרֹחַב לֵב. עִם הַזְּמַן, הִתְבָּרֵר שֶׁהָאִישׁ נֵחַן בְּפֶה מֵפִיק מַרְגָּלִיּוֹת, הוּא הָיָה דַּרְשָׁן מֻפְלָא מִן הַשּׁוּרָה הָרִאשׁוֹנָה. דְּרָשׁוֹתָיו – עָסְקוּ כֻּלָּן בְּאַהֲבַת ה' וּבְיִרְאַת שָׁמַיִם, וְהֵשִׁיבוּ רַבִּים מֵעָווֹן. מִדֵּי פַּעַם, אַף הָיָה חוֹשֵׂף בִּדְרָשׁוֹתָיו גִּלּוּיִים יוֹצְאֵי דֹּפֶן, אֲשֶׁר נִתְגַּלּוּ לוֹ מִשָּׁמַיִם בְּעֵת הַתְּפִלָּה, שָׁעָה שֶׁבָּהּ – כָּךְ עַל פִּי דְּבָרָיו – כָּל מַחֲשָׁבָה הַחוֹלֶפֶת בְּמֹחוֹ שֶׁל אָדָם כָּמוֹהוּ, אֲשֶׁר לֹא פָּגַם מַחֲשַׁבְתּוֹ מֵעוֹלָם - כָּמוֹהָ כִּנְבוּאָה. נִתָּן לוֹמַר, כִּי קְהִלַּת מִינְסְק, בִּכְלָלוּתָהּ, הָלְכָה שְׁבִי אַחַר קִסְמוֹ שֶׁל הָאִישׁ, וְכִמְעַט שֶׁהֶעֱמִידָה עֵדָה חֲדָשָׁה בְּהַנְהָגָתוֹ – עֵדָה בַּעֲלַת מִנְהָגִים מִשֶּׁלָּהּ, אֲשֶׁר לֹא שְׂעָרוּם אֲבוֹתֵינוּ. אַךְ הָיָה אֶחָד אֲשֶׁר לֹא נִשְׁבָּה בְּקִסְמוֹ שֶׁל הָאִישׁ, וְשִׁגֵּר אַזְהָרָה חֲמוּרָה אֶל תּוֹשָׁבֵי מִינְסְק: הָיָה זֶה רַבֵּנוּ הַגְּרַ"ח מִוּוֹלָאזִ'ין זַצַ"ל, אֲשֶׁר עֵינוֹ עֵין הַבְּדֹלַח, וְדַי הָיָה לוֹ בִּשְׁמִיעַת אֶפֶס קְצֵה הַנְהָגוֹתָיו שֶׁל הָאִישׁ – כְּדֵי לִפְסֹל אוֹתוֹ מִכֹּל וָכֹל, וּלְהַזְהִיר לְבַל יִמָּשֵׁךְ הֶהָמוֹן אַחֲרָיו. אֲבָל לֹא הָיָה זֶה כֹּה פָּשׁוּט. הֲמוֹן הָעָם – כְּבָר נִשְׁבָּה בְּקִסְמוֹ שֶׁל הָאִישׁ, וְכָעֵת, לֹא הִסְכִּים לְהִפָּרֵד מֵעָלָיו וּלְהַטִּיל בּוֹ דֹּפִי. אֶל הֲמוֹן הָעָם הִצְטָרְפוּ גַּם כַּמָּה אֲנָשִׁים נִכְבָּדִים, אֲשֶׁר טָעֲנוּ כְּנֶגֶד הַגְּרַ"ח כִּי הוּא מְחַרְחֵר רִיב, וְרוֹדֵף לַשָּׁוְא אִישׁ נָקִי וְצַדִּיק, אִישׁ אֲשֶׁר קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ. אוּלָם בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, בֵּרוּרִים מַקִּיפִים שֶׁנֶּעֶרְכוּ עַל אוֹדוֹת הָאִישׁ וְעַל עֲבָרוֹ הֶעֱלוּ, כִּי אָכֵן מְדֻבָּר בְּאָדָם מְפֻקְפָּק בְּיוֹתֵר, אֲשֶׁר לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁרֵיק הוּא לַחֲלוּטִין מִכָּל יְדִיעָה בְּתוֹרַת הַנִּסְתָּר, וְאַף מִן הַנִּגְלֶה יֵשׁ בּוֹ מְעַט לְכָל הַיּוֹתֵר – אֶלָּא שֶׁבַּעֲבָרוֹ כְּבָר הִסְתַּבֵּךְ בְּכַמָּה וְכַמָּה פָּרָשִׁיּוֹת שׁוֹנוֹת וּמְשֻׁנּוֹת וְחִלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בָּרַבִּים. קֻפָּה שֶׁל שְׁרָצִים תְּלוּיָה לוֹ מֵאֲחוֹרָיו... כָּךְ, בְּתַהֲלִיךְ אִטִּי וְכוֹאֵב, עָלָה בְּיָדָם שֶׁל חַכְמֵי מִינְסְק לְסַלֵּק אֶת דְּרִיסַת רַגְלוֹ שֶׁל הָאִישׁ מִתְּחוּמָם. וּבַאֲשֶׁר לְסוֹפוֹ – חֲלוּקוֹת הַדֵּעוֹת: יֵשׁ הַסּוֹבְרִים כִּי הֵמִיר אֶת דָּתוֹ, בְּעוֹד אֲחֵרִים טוֹעֲנִים כִּי נִטְרְפָה עָלָיו דַּעְתּוֹ וּמֵת. לְיָמִים, נִשְׁאַל הַגְּרַ"ח מִוּוֹלָאזִ'ין, כֵּיצַד עָלָה בְּיָדוֹ לַעֲמֹד עַל טִיבוֹ שֶׁל הָאִישׁ, בְּמָקוֹם שֶׁבּוֹ נִכְשְׁלוּ רַבִּים וְטוֹבִים. תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל הַגְּרַ"ח הָיְתָה פְּשׁוּטָה. וְכָךְ אָמַר: "עַל פִּי דֶּרֶךְ הַתּוֹרָה, תַּלְמִידֵי הַחֲכָמִים הֵם שֶׁנּוֹהֲרִים אַחֲרֵי הַצַּדִּיק, וּבְעִקְבוֹתֵיהֶם – גַּם הֲמוֹן הָעָם נוֹהֶה אַחֲרָיו. אוּלָם, בְּמִקְרֶה זֶה נוֹכַחְתִּי לָדַעַת, כִּי הַהֶפֶךְ הוּא הַנָּכוֹן: תְּחִלָּה – נָהָה אַחֲרָיו הֲמוֹן הָעָם, וְאִלּוּ חַכְמֵי מִינְסְק – הִגִּיעוּ בְּעִקְבוֹתָיו... מִשֶּׁכָּךְ, בָּרוּר הָיָה לִי שֶׁאֵין גַּדְלוּתוֹ שֶׁל הָאִישׁ הַזֶּה תּוֹאֶמֶת אֶת דֶּרֶךְ הַתּוֹרָה, אֶלָּא תּוֹעֶה וּמַתְעֶה הוּא!" הֲרֵי לָנוּ יְסוֹד: בַּיַּהֲדוּת – הֶהָמוֹן נִמְשָׁךְ מִכֹּחָם שֶׁל הַזְּקֵנִים, שֶׁל תַּלְמִידֵי הַחֲכָמִים וְשֶׁל גְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה. אַךְ דַּרְכָּם שֶׁל שַׁקְרָנִים – שֶׁהֵם מוֹשְׁכִים אַחֲרֵיהֶם אֶת הֶהָמוֹן וּבְעִקְבוֹתָיו תּוֹעִים גַּם הַגְּדוֹלִים וְתַלְמִידֵי הַחֲכָמִים, בִּפְרָט כַּאֲשֶׁר הֲמוֹן הָעָם כּוֹפִים אוֹתָם לְהַסְכִּים לְדַעְתָּם... וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ, עַל פִּי דַּרְכּוֹ שֶׁל הַמַּגִּיד מִדּוּבְּנָא זַצַ"ל, שֶׁהָיָה אוֹמֵר כָּךְ: כַּאֲשֶׁר שָׁלַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל, הוּא שָׁלַח אוֹתוֹ דַּוְקָא אֶל זִקְנֵי הָעָם, כְּדֵי שֶׁהֵם יַאֲמִינוּ בּוֹ, וּבְעִקְבוֹתֵיהֶם – יִזְכֶּה אַף בֶּאֱמוּנוֹ שֶׁל הֶהָמוֹן. מִשּׁוּם שֶׁזּוֹ הַדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה שֶׁבָּהּ יֵשׁ לְכַנֵּס אֶת יִשְׂרָאֵל: הַכֹּל צָרִיךְ לְהַגִּיעַ מִלְמַעְלָה לְמַטָּה, מֵהַזְּקֵנִים אֶל הֶהָמוֹן! וְזוֹהִי מַשְׁמָעוּת הַמִּלִּים 'זְקֵנִים מַעֲמִידִים אֶת הָעָם', כְּלוֹמַר: כָּל הִתְקַדְּמוּת, כָּל שִׁנּוּי, כָּל דֶּרֶךְ חֲדָשָׁה בִּכְלַל יִשְׂרָאֵל – צְרִיכִים תָּמִיד לַעֲבֹר דֶּרֶךְ הַזְּקֵנִים, אֲשֶׁר יִבְחֲנוּ אֶת הַדְּבָרִים בְּעֵינֵי קָדְשָׁם, וְרַק לְאַחַר שֶׁיִּתְּנוּ אֶת הַסְכָּמָתָם – יִצְעַד גַּם הֲמוֹן הָעָם בַּדֶּרֶךְ שֶׁיִּסְלְלוּ בַּעֲבוּרוֹ! (לְלַמֶּדְךָ)