Otzarot-Article

"נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא בִשְׁגָגָה מִכֹּל מִצְוֹת ה' אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה" (ד-ב) נַעֲרָה אַחַת, בַּת לְמִשְׁפָּחָה שֶׁאֵינָהּ דָּתִית, מֵהָעֲשִׂירוֹן הָעֶלְיוֹן, סִיְּמָה בְּהַצְלָחָה אֶת לִמּוּדֶיהָ הָרַבִּים. הִיא יָצְאָה לְטִיּוּל אָרֹךְ בַּמִּזְרָח הָרָחוֹק, כְּדַרְכָּם שֶׁל צְעִירִים רַבִּים בִּזְמַנֵּנוּ, הַנּוֹסְעִים לְחַפֵּשׂ אֶת טַעַם הַחַיִּים בְּהֹדּוּ, בְּנַפַּאל וּבִמְקוֹמוֹת נִדָּחִים אֲחֵרִים. הִיא הִתְדַּרְדְּרָה שָׁם מִדְּחִי אֶל דֶּחִי, לֹא עָלֵינוּ, הִגִּיעָה עַד הַמְּקוֹמוֹת הַשְּׁפָלִים בְּיוֹתֵר שֶׁבְּהֹדּוּ, וְנָפְלָה שְׁבִי בִּזְרוֹעוֹת הַ"סִּטְרָא אַחֲרָא" הַקָּשָׁה שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה, רַחֲמָנָא לִיצְלַן. עִם הַזְּמַן נִתְּקָה לְגַמְרֵי אֶת הַקֶּשֶׁר עִם חַבְרוֹתֶיהָ וְעִם בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ בְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ, וְהֵם לֹא שָׁמְעוּ מִמֶּנָּה דָּבָר.

אָחִיהָ הַבְּכוֹר שֶׁל הַנַּעֲרָה הַזּוֹ, בְּחַסְדֵי עֶלְיוֹן זָכָה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וְהֵקִים אֶת בֵּיתוֹ עִם בַּעֲלַת תְּשׁוּבָה כָּמוֹהוּ, לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת. כְּשֶׁרָאָה הַבֵּן בְּצַעֲרָם הַגָּדוֹל שֶׁל הוֹרָיו, לֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲמֹד מִנֶּגֶד, וְיָצָא בְּמִצְוַת כִּבּוּד אָב וָאֵם לִנְסִיעָה רְחוֹקָה וְקָשָׁה אֶל הַמִּזְרָח הָרָחוֹק, כְּדֵי לְחַפֵּשׂ אַחַר אֲחוֹתוֹ הָאוֹבֶדֶת.

הִגִּיעַ הַבֵּן אֶל אוֹתָם מְקוֹמוֹת נִדָּחִים אֵין סוֹפִיִּים, וּלְאַחַר רֹב תְּלָאָה וְעָמָל מְפָרֵךְ, מָצָא אֶת אֲחוֹתוֹ, בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא, בְּאַחַד הַכְּפָרִים הַנִּדָּחִים וְהַשְּׁפָלִים בְּיוֹתֵר שֶׁבְּהֹדּוּ. לְתַדְהֵמָתוֹ, גִּלָּה שֶׁאֲחוֹתוֹ נִתְפְּסָה לְאַחַת הַכִּתּוֹת הַקִּיצוֹנִיּוֹת בְּיוֹתֵר שֶׁבְּהֹדּוּ.

הֵבִין הָאָח מִיָּד שֶׁלֹּא יוֹעִילוּ לוֹ כָּל דִּבּוּרָיו וְכָל שִׁכְנוּעָיו לְנַתְּקָהּ מִשָּׁם, אֲבָל הוּא דָּרַשׁ מִמֶּנָּה לְכָל הַפָּחוֹת שֶׁתָּבוֹא לְאֶרֶץ לְהוֹדִיעַ לַהוֹרִים הֵיכָן הִיא וּלְהִפָּרֵד מֵהֶם בְּצוּרָה יָפָה.

בַּהַתְחָלָה לֹא רָצְתָה הָאָחוֹת לַעֲזֹב אֶת מְקוֹמָהּ, אֲבָל בְּלֵית בְּרֵרָה הֵבִינָה שֶׁהִיא מֻכְרָחָה לַעֲשׂוֹת זֹאת לְמַעַן הַהוֹרִים.

כְּשֶׁהִגִּיעָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, חִפֵּשׂ אָחִיהָ דְּרָכִים לְשַׁכְנֵעַ אוֹתָהּ לַעֲזֹב אֶת דַּרְכָּהּ הָאֱוִילִית. הוּא בָּא בִּדְבָרִים עִם רַב בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁבִּשְׁכוּנָתוֹ, שֶׁהָיָה אִישׁ מְיֻחָד מְאֹד, מוּרָם מֵעַם וּבַעַל כֹּחַ הַסְבָּרָה וְשִׁכְנוּעַ נִפְלָא.

הוּא תִּכְנֵן לְהָבִיא אֶת אֲחוֹתוֹ בְּתֵרוּץ כָּלְשֶׁהוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, כְּדֵי שֶׁתִּשְׁמַע אֶת דְּרָשָׁתוֹ שֶׁל הָרַב. הוּא קָבַע לְהִפָּגֵשׁ אִתָּהּ בְּבֵית קָפֶה סָמוּךְ. בְּמַהֲלַךְ הַפְּגִישָׁה הִגִּיעָה שְׁעַת מִנְחָה-מַעֲרִיב, לָכֵן הוּא בִּקֵּשׁ מֵאֲחוֹתוֹ לְהִתְלַוּוֹת אֵלָיו לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וּלְאַחַר מִכֵּן יַמְשִׁיכוּ בְּעִנְיְנֵיהֶם. הָאָחוֹת לֹא סֵרְבָה וְלֹא חָשְׁדָה בִּכְלוּם. הִיא הִתְלַוְּתָה אֶל אָחִיהָ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְנִכְנְסָה לְעֶזְרַת הַנָּשִׁים לְהַמְתִּין שָׁם עַד תֹּם הַתְּפִלָּה.

הָאָח כְּבָר שָׂמַח בְּלִבּוֹ עַל הַצְלָחַת הַתָּכְנִית, אַךְ מַה מְאֹד הִתְאַכְזֵב כַּאֲשֶׁר בְּדִיּוּק בְּאוֹתוֹ יוֹם נֶעְדַּר הָרַב מֵאֵיזוֹשֶׁהִי סִבָּה מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, וְכָל הַדְּרָשָׁה הַמְּתֻכְנֶנֶת נָמוֹגָה. בֵּין מִנְחָה לְעַרְבִית נֶעֱמַד לִדְרֹשׁ אֶחָד מִמִּתְפַּלְּלֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת, שֶׁלֹּא הָיָה לֹא רַב וְלֹא דַּרְשָׁן. רַק כְּדֵי שֶׁלֹּא לְבַטֵּל אֶת מִנְהַג קְבִיעוּת הַשִּׁעוּר, נָטַל בְּיָדוֹ אֶת הַסֵּפֶר "קִצּוּר שֻׁלְחָן עָרוּךְ" וְהִקְרִיא אֶת הַהֲלָכָה הַיּוֹמִית שֶׁעָסְקָה אָז בְּדִינֵי 'הֲשָׁבַת אֲבֵדָה'. בְּתֹם הַשִּׁעוּר הוֹסִיף מִשְׁפָּט אֶחָד, וְאָמַר שֶׁלִּפְעָמִים מִשָּׁמַיִם מְסַבְּבִים שֶׁאִישׁ אֶחָד יְאַבֵּד אֶת אֲבֵדָתוֹ, כְּדֵי לְזַכּוֹת אָדָם אַחֵר בַּמִּצְוָה הַגְּדוֹלָה שֶׁל הֲשָׁבַת אֲבֵדָה, וּבָזֶה תַּם הַשִּׁעוּר וְהֵחֵלָּה תְּפִלַּת עַרְבִית.

בַּיָּמִים הַבָּאִים הִמְשִׁיכָה הָאָחוֹת בְּתָכְנִיתָהּ, וְטָסָה שׁוּב מִזְרָחָה, וְהַפַּעַם עַל מְנָת שֶׁלֹּא לָשׁוּב לְעוֹלָם.

חָלְפוּ כַּמָּה חֳדָשִׁים, וּבְיוֹם בָּהִיר אֶחָד הִתְקַשְּׁרָה לְפֶתַע הַבַּת לְהוֹרֶיהָ בָּאָרֶץ, וְהוֹדִיעָה שֶׁהִיא חוֹזֶרֶת אַרְצָה וְעוֹזֶבֶת אֶת הַכַּת לְגַמְרֵי.

הַשִּׂמְחָה בַּמִּשְׁפָּחָה לֹא יָדְעָה גְּבוּלוֹת, הֵם הִתְרַגְּשׁוּ וְשָׂמְחוּ עַד מְאֹד מִשּׁוּבָהּ שֶׁל הַבַּת הָאוֹבֶדֶת, וְעָרְכוּ לָהּ מְסִבַּת הַפְתָּעָה שֶׁל קַבָּלַת פָּנִים מְפֹאֶרֶת וְיֻקְרָתִית בְּיוֹתֵר.

בְּמַהֲלַךְ הַמְּסִבָּה סִפְּרָה הַבַּת: "כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לְאוֹתָהּ כַּת בְּהֹדּוּ, הִיא מַמָּשׁ קָסְמָה לִי. מָצָאתִי שָׁם קְצָת מַשְׁמָעוּת מְעַנְיֶנֶת לַחַיִּים הַמְשַׁעְמְמִים שֶׁהָיוּ לִי כָּאן בָּאָרֶץ. נִמְשַׁכְתִּי כִּבְחַבְלֵי קְסָמִים אַחַר הַכַּת, וּבְעִקָּר שָׁבָה אֶת לִבִּי הַ'גּוּרוּ' הַגָּדוֹל וְהַשָּׁחֹר, מֶלֶךְ הַכַּת, שֶׁהָיָה נִרְאֶה בְּעֵינַי כָּאָדָם הַשָּׁלֵם. הוּא חַי אֶת חַיֵּי הָרוּחַ וְהַמִּיסְטִיקָה, וְלָכֵן דָּבַקְתִּי בּוֹ וְתִכְנַנּוּ לְהִתְחַתֵּן.

יוֹם אֶחָד, בְּעוֹדִי מְטַיֶּלֶת עִם הַ'גּוּרוּ' בְּחוּצוֹת הַכְּפָר, שׂוֹחַחְנוּ בְּנַחַת, וּלְפֶתַע רָאִינוּ שֶׁמֻּנָּח עַל הָאָרֶץ אַרְנָק תָּפוּחַ וְנוֹצֵץ שֶׁנָּפַל כַּנִּרְאֶה מִתִּיקוֹ שֶׁל אַחַד הַתַּיָּרִים הָרַבִּים הַמְטַיְּלִים בַּמָּקוֹם. הָיוּ בְּתוֹכוֹ תְּעוּדוֹת וּמִסְמָכִים, כּוֹלֵל שֵׁם וּכְתֹבֶת, מִסְפַּר דַּרְכּוֹן, מִסְפַּר זֶהוּת וְכוּ', וְגַם כַּמָּה אַלְפֵי דּוֹלָרִים יְרֻקִּים וּמְרַשְׁרְשִׁים.

הַ'גּוּרוּ' הַנִּכְבָּד הֵרִים בְּרֹב כָּבוֹד אֶת הָאַרְנָק, בָּדַק אֶת תְּכוּלָתוֹ, וּבְחִיּוּךְ וּבְעֵינַיִם נוֹצְצוֹת קָרַץ אֵלַי וְאָמַר: "הַמַּזָּל שֶׁלָּנוּ מְשַׂחֵק!" הוּא תָּחַב אֶת הָאַרְנָק עָמֹק בְּכִיסוֹ.

בְּאוֹתוֹ רֶגַע, נִזְכַּרְתִּי בְּשִׁעוּר אֶחָד שֶׁיָּצָא לִי לִשְׁמֹעַ, בְּמִקְרֶה, בְּבִקּוּרִי בָּאָרֶץ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁל אָחִי, שֶׁלָּמְדוּ שָׁם הִלְכוֹת הֲשָׁבַת אֲבֵדָה. פָּנִיתִי אֶל חֲבֵרִי הַ'גּוּרוּ הַמְהֻלָּל', וְאָמַרְתִּי לוֹ: "וְכִי מֶה חָסֵר לָנוּ אַרְנָק זֶה? הֲרֵי יֵשׁ לְךָ מִילְיוֹנִים רַבִּים, שׁוֹכְבִים בְּחֶשְׁבּוֹנוֹת בַּנְק בְּכַמָּה מְדִינוֹת בָּעוֹלָם!"

אֲבָל הַ'גּוּרוּ' נָתַן בִּי מַבָּט עוֹיֵן, זָר, מְרֻחָק וּמַשְׁפִּיל: "מָה אַתְּ שָׂחָה?" אָמַר, "מִמָּתַי שָׁמַעְנוּ שֶׁכְּשֶׁהַמַּזָּל מְשַׂחֵק לָאָדָם וּמֵבִיא אֵלָיו עַד לִפְנֵי רַגְלָיו מַמָּשׁ מַתְּנַת שָׁמַיִם מוּכָנָה עַל מַגָּשׁ שֶׁל כֶּסֶף, שֶׁיִּבְעַט בָּהּ כָּךְ וִיקַלְקֵל אֶת מַזָּלוֹ בְּמוֹ יָדָיו?"

פָּנִיתִי אֶל הַ'גּוּרוּ' בִּשְׁאֵלָה תְּמִימָה: "וְאוּלַי מִן הַשָּׁמַיִם הִפִּילוּ מֵאוֹתוֹ תַּיָּר אֶת הָאַרְנָק, כְּדֵי שֶׁאֲנַחְנוּ נִזְכֶּה בַּזְּכוּת הַזֹּאת, לְהָשִׁיב לוֹ אֶת אֲבֵדָתוֹ וּלְשַׂמֵּחַ אוֹתוֹ? בִּמְקוֹם לְאַמְלֵל אוֹתוֹ, נִמְצָא אֶת הָאוֹר, אֶת הַטּוֹב, וְאֶת שִׂמְחַת חַיֵּינוּ, כִּי עָזַרְנוּ לְאָדָם אַחֵר!"

"מַה פִּתְאֹם!" הֵחֵל הַ'גּוּרוּ' לְהִתְוַכֵּחַ, "הֲרֵי אֲנַחְנוּ מְחַפְּשִׂים אֶת טוֹבַת עַצְמֵנוּ הַבִּלְעָדִית, מַה שֶּׁטּוֹב וְנָעִים לָנוּ בִּלְבַד - זֶה מַה שֶּׁעוֹשִׂים, וְלֹא מִתְחַשְּׁבִים בְּשׁוּם דָּבָר אַחֵר. הַכֶּסֶף הַזֶּה הוּא בְּדִיּוּק הַמַּזָּל הַטּוֹב שֶׁשִּׂחֵק לִי, בְּתוֹר 'גּוּרוּ' הַמּוֹשֵׁל עַל הַמַּזָּלוֹת", אָמַר בְּכַעַס. הָיִיתִי הֲמוּמָה", תֵּאֲרָה הַבַּת בַּמְּסִבָּה.

בְּסוֹפוֹ שֶׁל הַוִּכּוּחַ הַמַּר וְהַנּוֹקֵב, הִיא גִּלְּתָה אֶת הָאֱמֶת. אַנְשֵׁי הַכַּת רְחוֹקִים מֵהַטּוֹב הָאֲמִתִּי כִּרְחוֹק מַעֲרָב מִמִּזְרָח, וּמִשָּׁם נִפְרְדָה דַּרְכָּם. הִיא נָטְשָׁה אֶת הַ'גּוּרוּ' בְּיוֹם בָּהִיר אֶחָד, אֲפִלּוּ בְּלִי לוֹמַר שָׁלוֹם. מִשֶּׁהֵחֵלָּה לְהַרְהֵר בְּעֹמֶק מַשְׁמָעוּת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וּבִנְתִיבוֹתֶיהָ, גִּלְּתָה אֶת הַמַּשְׁמָעוּת הַפְּנִימִית הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל חַיֵּי הַנְּשָׁמָה הַטְּהוֹרָה. כָּאן הִיא מָצְאָה בְּדִיּוּק אֶת מַה שֶּׁחִפְּשָׂה, וְנֶהְפְּכָה לְבַעֲלַת תְּשׁוּבָה גְּמוּרָה.

מַעֲשֶׂה זֶה מְלַמְּדֵנוּ כַּמָּה נִסְתָּרוֹת דַּרְכֵי הַשֵּׁם, וְאֵין אָדָם יוֹדֵעַ מַה מְכַוְּנִים לוֹ מִלְמַעְלָה. לְעוֹלָם אֵינְךָ יָכוֹל לָדַעַת כֵּיצַד תָּבוֹא הַיְשׁוּעָה. עֲשֵׂה אַתָּה אֶת שֶׁלְּךָ, תֵּן אַתָּה אֶת רְצוֹנְךָ וְאֶת לִבְּךָ, וּמִן הַשָּׁמַיִם יַשְׁלִימוּ הַכֹּל עַל הַצַּד הַטּוֹב בְּיוֹתֵר. (מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים)

	פקודי תשפ"ד
	מִי הָרַג אֶת חֲמוֹתוֹ?
	"נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא בִשְׁגָגָה מִכֹּל מִצְוֹת ה' אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה" (ד-ב) נַעֲרָה אַחַת, בַּת לְמִשְׁפָּחָה שֶׁאֵינָהּ דָּתִית, מֵהָעֲשִׂירוֹן הָעֶלְיוֹן, סִיְּמָה בְּהַצְלָחָה אֶת לִמּוּדֶיהָ הָרַבִּים. הִיא יָצְאָה לְטִיּוּל אָרֹךְ בַּמִּזְרָח הָרָחוֹק, כְּדַרְכָּם שֶׁל צְעִירִים רַבִּים בִּזְמַנֵּנוּ, הַנּוֹסְעִים לְחַפֵּשׂ אֶת טַעַם הַחַיִּים בְּהֹדּוּ, בְּנַפַּאל וּבִמְקוֹמוֹת נִדָּחִים אֲחֵרִים. הִיא הִתְדַּרְדְּרָה שָׁם מִדְּחִי אֶל דֶּחִי, לֹא עָלֵינוּ, הִגִּיעָה עַד הַמְּקוֹמוֹת הַשְּׁפָלִים בְּיוֹתֵר שֶׁבְּהֹדּוּ, וְנָפְלָה שְׁבִי בִּזְרוֹעוֹת הַ"סִּטְרָא אַחֲרָא" הַקָּשָׁה שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה, רַחֲמָנָא לִיצְלַן. עִם הַזְּמַן נִתְּקָה לְגַמְרֵי אֶת הַקֶּשֶׁר עִם חַבְרוֹתֶיהָ וְעִם בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ בְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ, וְהֵם לֹא שָׁמְעוּ מִמֶּנָּה דָּבָר. אָחִיהָ הַבְּכוֹר שֶׁל הַנַּעֲרָה הַזּוֹ, בְּחַסְדֵי עֶלְיוֹן זָכָה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וְהֵקִים אֶת בֵּיתוֹ עִם בַּעֲלַת תְּשׁוּבָה כָּמוֹהוּ, לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת. כְּשֶׁרָאָה הַבֵּן בְּצַעֲרָם הַגָּדוֹל שֶׁל הוֹרָיו, לֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲמֹד מִנֶּגֶד, וְיָצָא בְּמִצְוַת כִּבּוּד אָב וָאֵם לִנְסִיעָה רְחוֹקָה וְקָשָׁה אֶל הַמִּזְרָח הָרָחוֹק, כְּדֵי לְחַפֵּשׂ אַחַר אֲחוֹתוֹ הָאוֹבֶדֶת. הִגִּיעַ הַבֵּן אֶל אוֹתָם מְקוֹמוֹת נִדָּחִים אֵין סוֹפִיִּים, וּלְאַחַר רֹב תְּלָאָה וְעָמָל מְפָרֵךְ, מָצָא אֶת אֲחוֹתוֹ, בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא, בְּאַחַד הַכְּפָרִים הַנִּדָּחִים וְהַשְּׁפָלִים בְּיוֹתֵר שֶׁבְּהֹדּוּ. לְתַדְהֵמָתוֹ, גִּלָּה שֶׁאֲחוֹתוֹ נִתְפְּסָה לְאַחַת הַכִּתּוֹת הַקִּיצוֹנִיּוֹת בְּיוֹתֵר שֶׁבְּהֹדּוּ. הֵבִין הָאָח מִיָּד שֶׁלֹּא יוֹעִילוּ לוֹ כָּל דִּבּוּרָיו וְכָל שִׁכְנוּעָיו לְנַתְּקָהּ מִשָּׁם, אֲבָל הוּא דָּרַשׁ מִמֶּנָּה לְכָל הַפָּחוֹת שֶׁתָּבוֹא לְאֶרֶץ לְהוֹדִיעַ לַהוֹרִים הֵיכָן הִיא וּלְהִפָּרֵד מֵהֶם בְּצוּרָה יָפָה. בַּהַתְחָלָה לֹא רָצְתָה הָאָחוֹת לַעֲזֹב אֶת מְקוֹמָהּ, אֲבָל בְּלֵית בְּרֵרָה הֵבִינָה שֶׁהִיא מֻכְרָחָה לַעֲשׂוֹת זֹאת לְמַעַן הַהוֹרִים. כְּשֶׁהִגִּיעָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, חִפֵּשׂ אָחִיהָ דְּרָכִים לְשַׁכְנֵעַ אוֹתָהּ לַעֲזֹב אֶת דַּרְכָּהּ הָאֱוִילִית. הוּא בָּא בִּדְבָרִים עִם רַב בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁבִּשְׁכוּנָתוֹ, שֶׁהָיָה אִישׁ מְיֻחָד מְאֹד, מוּרָם מֵעַם וּבַעַל כֹּחַ הַסְבָּרָה וְשִׁכְנוּעַ נִפְלָא. הוּא תִּכְנֵן לְהָבִיא אֶת אֲחוֹתוֹ בְּתֵרוּץ כָּלְשֶׁהוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, כְּדֵי שֶׁתִּשְׁמַע אֶת דְּרָשָׁתוֹ שֶׁל הָרַב. הוּא קָבַע לְהִפָּגֵשׁ אִתָּהּ בְּבֵית קָפֶה סָמוּךְ. בְּמַהֲלַךְ הַפְּגִישָׁה הִגִּיעָה שְׁעַת מִנְחָה-מַעֲרִיב, לָכֵן הוּא בִּקֵּשׁ מֵאֲחוֹתוֹ לְהִתְלַוּוֹת אֵלָיו לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וּלְאַחַר מִכֵּן יַמְשִׁיכוּ בְּעִנְיְנֵיהֶם. הָאָחוֹת לֹא סֵרְבָה וְלֹא חָשְׁדָה בִּכְלוּם. הִיא הִתְלַוְּתָה אֶל אָחִיהָ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְנִכְנְסָה לְעֶזְרַת הַנָּשִׁים לְהַמְתִּין שָׁם עַד תֹּם הַתְּפִלָּה. הָאָח כְּבָר שָׂמַח בְּלִבּוֹ עַל הַצְלָחַת הַתָּכְנִית, אַךְ מַה מְאֹד הִתְאַכְזֵב כַּאֲשֶׁר בְּדִיּוּק בְּאוֹתוֹ יוֹם נֶעְדַּר הָרַב מֵאֵיזוֹשֶׁהִי סִבָּה מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, וְכָל הַדְּרָשָׁה הַמְּתֻכְנֶנֶת נָמוֹגָה. בֵּין מִנְחָה לְעַרְבִית נֶעֱמַד לִדְרֹשׁ אֶחָד מִמִּתְפַּלְּלֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת, שֶׁלֹּא הָיָה לֹא רַב וְלֹא דַּרְשָׁן. רַק כְּדֵי שֶׁלֹּא לְבַטֵּל אֶת מִנְהַג קְבִיעוּת הַשִּׁעוּר, נָטַל בְּיָדוֹ אֶת הַסֵּפֶר "קִצּוּר שֻׁלְחָן עָרוּךְ" וְהִקְרִיא אֶת הַהֲלָכָה הַיּוֹמִית שֶׁעָסְקָה אָז בְּדִינֵי 'הֲשָׁבַת אֲבֵדָה'. בְּתֹם הַשִּׁעוּר הוֹסִיף מִשְׁפָּט אֶחָד, וְאָמַר שֶׁלִּפְעָמִים מִשָּׁמַיִם מְסַבְּבִים שֶׁאִישׁ אֶחָד יְאַבֵּד אֶת אֲבֵדָתוֹ, כְּדֵי לְזַכּוֹת אָדָם אַחֵר בַּמִּצְוָה הַגְּדוֹלָה שֶׁל הֲשָׁבַת אֲבֵדָה, וּבָזֶה תַּם הַשִּׁעוּר וְהֵחֵלָּה תְּפִלַּת עַרְבִית. בַּיָּמִים הַבָּאִים הִמְשִׁיכָה הָאָחוֹת בְּתָכְנִיתָהּ, וְטָסָה שׁוּב מִזְרָחָה, וְהַפַּעַם עַל מְנָת שֶׁלֹּא לָשׁוּב לְעוֹלָם. חָלְפוּ כַּמָּה חֳדָשִׁים, וּבְיוֹם בָּהִיר אֶחָד הִתְקַשְּׁרָה לְפֶתַע הַבַּת לְהוֹרֶיהָ בָּאָרֶץ, וְהוֹדִיעָה שֶׁהִיא חוֹזֶרֶת אַרְצָה וְעוֹזֶבֶת אֶת הַכַּת לְגַמְרֵי. הַשִּׂמְחָה בַּמִּשְׁפָּחָה לֹא יָדְעָה גְּבוּלוֹת, הֵם הִתְרַגְּשׁוּ וְשָׂמְחוּ עַד מְאֹד מִשּׁוּבָהּ שֶׁל הַבַּת הָאוֹבֶדֶת, וְעָרְכוּ לָהּ מְסִבַּת הַפְתָּעָה שֶׁל קַבָּלַת פָּנִים מְפֹאֶרֶת וְיֻקְרָתִית בְּיוֹתֵר. בְּמַהֲלַךְ הַמְּסִבָּה סִפְּרָה הַבַּת: "כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לְאוֹתָהּ כַּת בְּהֹדּוּ, הִיא מַמָּשׁ קָסְמָה לִי. מָצָאתִי שָׁם קְצָת מַשְׁמָעוּת מְעַנְיֶנֶת לַחַיִּים הַמְשַׁעְמְמִים שֶׁהָיוּ לִי כָּאן בָּאָרֶץ. נִמְשַׁכְתִּי כִּבְחַבְלֵי קְסָמִים אַחַר הַכַּת, וּבְעִקָּר שָׁבָה אֶת לִבִּי הַ'גּוּרוּ' הַגָּדוֹל וְהַשָּׁחֹר, מֶלֶךְ הַכַּת, שֶׁהָיָה נִרְאֶה בְּעֵינַי כָּאָדָם הַשָּׁלֵם. הוּא חַי אֶת חַיֵּי הָרוּחַ וְהַמִּיסְטִיקָה, וְלָכֵן דָּבַקְתִּי בּוֹ וְתִכְנַנּוּ לְהִתְחַתֵּן. יוֹם אֶחָד, בְּעוֹדִי מְטַיֶּלֶת עִם הַ'גּוּרוּ' בְּחוּצוֹת הַכְּפָר, שׂוֹחַחְנוּ בְּנַחַת, וּלְפֶתַע רָאִינוּ שֶׁמֻּנָּח עַל הָאָרֶץ אַרְנָק תָּפוּחַ וְנוֹצֵץ שֶׁנָּפַל כַּנִּרְאֶה מִתִּיקוֹ שֶׁל אַחַד הַתַּיָּרִים הָרַבִּים הַמְטַיְּלִים בַּמָּקוֹם. הָיוּ בְּתוֹכוֹ תְּעוּדוֹת וּמִסְמָכִים, כּוֹלֵל שֵׁם וּכְתֹבֶת, מִסְפַּר דַּרְכּוֹן, מִסְפַּר זֶהוּת וְכוּ', וְגַם כַּמָּה אַלְפֵי דּוֹלָרִים יְרֻקִּים וּמְרַשְׁרְשִׁים. הַ'גּוּרוּ' הַנִּכְבָּד הֵרִים בְּרֹב כָּבוֹד אֶת הָאַרְנָק, בָּדַק אֶת תְּכוּלָתוֹ, וּבְחִיּוּךְ וּבְעֵינַיִם נוֹצְצוֹת קָרַץ אֵלַי וְאָמַר: "הַמַּזָּל שֶׁלָּנוּ מְשַׂחֵק!" הוּא תָּחַב אֶת הָאַרְנָק עָמֹק בְּכִיסוֹ. בְּאוֹתוֹ רֶגַע, נִזְכַּרְתִּי בְּשִׁעוּר אֶחָד שֶׁיָּצָא לִי לִשְׁמֹעַ, בְּמִקְרֶה, בְּבִקּוּרִי בָּאָרֶץ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁל אָחִי, שֶׁלָּמְדוּ שָׁם הִלְכוֹת הֲשָׁבַת אֲבֵדָה. פָּנִיתִי אֶל חֲבֵרִי הַ'גּוּרוּ הַמְהֻלָּל', וְאָמַרְתִּי לוֹ: "וְכִי מֶה חָסֵר לָנוּ אַרְנָק זֶה? הֲרֵי יֵשׁ לְךָ מִילְיוֹנִים רַבִּים, שׁוֹכְבִים בְּחֶשְׁבּוֹנוֹת בַּנְק בְּכַמָּה מְדִינוֹת בָּעוֹלָם!" אֲבָל הַ'גּוּרוּ' נָתַן בִּי מַבָּט עוֹיֵן, זָר, מְרֻחָק וּמַשְׁפִּיל: "מָה אַתְּ שָׂחָה?" אָמַר, "מִמָּתַי שָׁמַעְנוּ שֶׁכְּשֶׁהַמַּזָּל מְשַׂחֵק לָאָדָם וּמֵבִיא אֵלָיו עַד לִפְנֵי רַגְלָיו מַמָּשׁ מַתְּנַת שָׁמַיִם מוּכָנָה עַל מַגָּשׁ שֶׁל כֶּסֶף, שֶׁיִּבְעַט בָּהּ כָּךְ וִיקַלְקֵל אֶת מַזָּלוֹ בְּמוֹ יָדָיו?" פָּנִיתִי אֶל הַ'גּוּרוּ' בִּשְׁאֵלָה תְּמִימָה: "וְאוּלַי מִן הַשָּׁמַיִם הִפִּילוּ מֵאוֹתוֹ תַּיָּר אֶת הָאַרְנָק, כְּדֵי שֶׁאֲנַחְנוּ נִזְכֶּה בַּזְּכוּת הַזֹּאת, לְהָשִׁיב לוֹ אֶת אֲבֵדָתוֹ וּלְשַׂמֵּחַ אוֹתוֹ? בִּמְקוֹם לְאַמְלֵל אוֹתוֹ, נִמְצָא אֶת הָאוֹר, אֶת הַטּוֹב, וְאֶת שִׂמְחַת חַיֵּינוּ, כִּי עָזַרְנוּ לְאָדָם אַחֵר!" "מַה פִּתְאֹם!" הֵחֵל הַ'גּוּרוּ' לְהִתְוַכֵּחַ, "הֲרֵי אֲנַחְנוּ מְחַפְּשִׂים אֶת טוֹבַת עַצְמֵנוּ הַבִּלְעָדִית, מַה שֶּׁטּוֹב וְנָעִים לָנוּ בִּלְבַד - זֶה מַה שֶּׁעוֹשִׂים, וְלֹא מִתְחַשְּׁבִים בְּשׁוּם דָּבָר אַחֵר. הַכֶּסֶף הַזֶּה הוּא בְּדִיּוּק הַמַּזָּל הַטּוֹב שֶׁשִּׂחֵק לִי, בְּתוֹר 'גּוּרוּ' הַמּוֹשֵׁל עַל הַמַּזָּלוֹת", אָמַר בְּכַעַס. הָיִיתִי הֲמוּמָה", תֵּאֲרָה הַבַּת בַּמְּסִבָּה. בְּסוֹפוֹ שֶׁל הַוִּכּוּחַ הַמַּר וְהַנּוֹקֵב, הִיא גִּלְּתָה אֶת הָאֱמֶת. אַנְשֵׁי הַכַּת רְחוֹקִים מֵהַטּוֹב הָאֲמִתִּי כִּרְחוֹק מַעֲרָב מִמִּזְרָח, וּמִשָּׁם נִפְרְדָה דַּרְכָּם. הִיא נָטְשָׁה אֶת הַ'גּוּרוּ' בְּיוֹם בָּהִיר אֶחָד, אֲפִלּוּ בְּלִי לוֹמַר שָׁלוֹם. מִשֶּׁהֵחֵלָּה לְהַרְהֵר בְּעֹמֶק מַשְׁמָעוּת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וּבִנְתִיבוֹתֶיהָ, גִּלְּתָה אֶת הַמַּשְׁמָעוּת הַפְּנִימִית הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל חַיֵּי הַנְּשָׁמָה הַטְּהוֹרָה. כָּאן הִיא מָצְאָה בְּדִיּוּק אֶת מַה שֶּׁחִפְּשָׂה, וְנֶהְפְּכָה לְבַעֲלַת תְּשׁוּבָה גְּמוּרָה. מַעֲשֶׂה זֶה מְלַמְּדֵנוּ כַּמָּה נִסְתָּרוֹת דַּרְכֵי הַשֵּׁם, וְאֵין אָדָם יוֹדֵעַ מַה מְכַוְּנִים לוֹ מִלְמַעְלָה. לְעוֹלָם אֵינְךָ יָכוֹל לָדַעַת כֵּיצַד תָּבוֹא הַיְשׁוּעָה. עֲשֵׂה אַתָּה אֶת שֶׁלְּךָ, תֵּן אַתָּה אֶת רְצוֹנְךָ וְאֶת לִבְּךָ, וּמִן הַשָּׁמַיִם יַשְׁלִימוּ הַכֹּל עַל הַצַּד הַטּוֹב בְּיוֹתֵר. (מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים)