Otzarot-Article

"וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ" (לט-לב) לִכְאוֹרָה יֵשׁ לְהָבִין, מַה פֵּשֶׁר הַכְּפִילוּת בַּפָּסוּק: "וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" וְ"כֵן עָשׂוּ", לְשֵׁם מָה שָׁבָה הַתּוֹרָה וְכָפְלָה אֶת הַדָּבָר? אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ:

יָמִים קָשִׁים הִתְרַגְּשׁוּ וּבָאוּ אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק רַבִּי זוּשָׁא מֵאֲנִיפּוֹלִי. הָעֲנִיּוּת שָׂרְרָה דֶּרֶךְ קֶבַע בְּבֵיתוֹ, וּבְכָךְ לֹא הָיָה כָּל חָדָשׁ, אַךְ בְּנוֹתָיו שֶׁבָּגְרוּ וְהִגִּיעוּ לְפִרְקָן – הֵן שֶׁהֶעֱלוּ עֲנָנָה כְּבֵדָה עַל פָּנֶיהָ שֶׁל הָרַבָּנִית. הֶחְלִיטָה הָרַבָּנִית לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה, קָמָה וְנָסְעָה אֶל רַבּוֹ שֶׁל בַּעְלָהּ – הַמַּגִּיד מִמֶּעזְרִיטְשׁ, וְתִנְּתָה בְּפָנָיו אֶת צָרוֹתֶיהָ.

כְּשֶׁשָּׁמַע הַמַּגִּיד אֶת הַדְּבָרִים, אָמַר לָהּ: "תָּנוּחַ דַּעְתֵּךְ, הָרַבָּנִית. לִכְשֶׁיַּגִּיעַ בַּעְלֵךְ אֵלֵינוּ, נָעִיר לוֹ כִּי עָלָיו לִדְאֹג לִבְנֵי בֵּיתוֹ".

כַּעֲבוֹר יָמִים אֲחָדִים הִגִּיעַ רַבִּי זוּשָׁא לְמֶעזְרִיטְשׁ, וְעַד מְהֵרָה זָכָה לְהִכָּנֵס אֶל הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה. כְּדַרְכּוֹ, שָׁכַח רַבִּי זוּשָׁא מִכָּל דִּקְדּוּקֵי הָעֲנִיּוּת שֶׁהָיוּ בְּבֵיתוֹ, וְלֹא הִזְכִּיר אֲפִלּוּ בְּרֶמֶז אֶת מַצָּבוֹ הַגַּשְׁמִי, אַךְ הַמַּגִּיד לֹא שָׁכַח אֶת בַּקָּשָׁתָהּ שֶׁל זוּגָתוֹ. בְּטֶרֶם צֵאתוֹ, הֵחֵל הַמַּגִּיד לְהַטִּיף לוֹ מוּסָר וּלְהוֹכִיחוֹ, עַל שֶׁאֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ כִּדְבָעֵי עַל בְּנֵי בֵּיתוֹ וְאֵינוֹ דּוֹאֵג לְפַרְנָסָתָם.

"חוֹבָה עָלֶיךָ לִדְאֹג לְהַשִּׂיא אֶת בְּנוֹתֶיךָ כָּרָאוּי לָהֶן", סִיֵּם הַמַּגִּיד אֶת תּוֹכַחְתּוֹ. לְאַחַר מִכֵּן הוֹצִיא הָרַבִּי מִמְּגֵרָתוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת רוּבָּלִים טָבִין וּתְקִילִין, וּמְסָרָם לִידֵי תַּלְמִידוֹ. רַבִּי זוּשָׁא נִסָּה לְהִתְנַגֵּד, אַךְ חָזְקוּ עָלָיו דִּבְרֵי רַבּוֹ הַגָּדוֹל, וּבְעַל כָּרְחוֹ אָנוּס הָיָה לִטֹּל אֶת הַמָּעוֹת וְלָצֵאת לַדֶּרֶךְ.

בְּדַרְכּוֹ לַאֲנִיפּוֹלִי, כְּשֶׁעָבַר בְּאַחַת הָעֲיָרוֹת, שָׁמַע לְפֶתַע קוֹל יְלָלָה. לְנֶגֶד עֵינָיו הִתְגַּלְּתָה קְבוּצָה שֶׁל יְהוּדִים נְבוֹכִים וְאוֹבְדֵי עֵצוֹת, וּבְמֶרְכָּזָם נִצֶּבֶת אַלְמָנָה עֲנִיָּה, זוֹעֶקֶת, מְיַלֶּלֶת וּפוֹכֶרֶת אֶת יָדֶיהָ בְּיֵאוּשׁ.

אַלְמָנָה עֲנִיָּה זוֹ הִגִּיעָה עַתָּה לָעֲיָרָה, כְּדֵי לַחְגֹּג אֶת שִׂמְחַת כְּלוּלוֹת בִּתָּהּ עִם בֶּן הַמָּקוֹם, בְּשָׁעָה טוֹבָה וּמֻצְלַחַת. אֲבָל כַּאֲשֶׁר הִגִּיעָה הֲלוֹם, נוֹכְחָה לָדַעַת כִּי אִבְּדָה אֶת צְרוֹר כַּסְפָּהּ אֲשֶׁר הֵכִיל סְכוּם עָתֵק שֶׁל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת רוּבָּלִים. אֵם הֶחָתָן כְּבָר גִּלְּתָה אֶת דַּעְתָּהּ כִּי לְלֹא מְעוֹת הַנְּדוּנְיָה, לֹא תַּנִּיחַ לִבְנָהּ לְהִכָּנֵס לַחֻפָּה.

לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים, הֵרִים רַבִּי זוּשָׁא אֶת קוֹלוֹ וְהוֹדִיעַ לַכֹּל, כִּי בְּיָדוֹ נִמְצְאָה אֲבֵדַת הָאַלְמָנָה. הוּא מְצָאָהּ בִּרְחוֹב הָעִיר וְהִטְמִינָהּ בְּאַכְסַנְיָתוֹ. רַק תּוֹאִיל בַּעֲלַת הָאֲבֵדָה לָתֵת סִימָנִים בִּצְרוֹר כַּסְפָּהּ, וּמִיָּד יֵלֵךְ לַהֲבִיאוֹ.

אַנְחַת רְוָחָה פָּרְצָה מִפִּי כָּל הַנּוֹכְחִים, וּנְהָרָה הִתְפַּשְּׁטָה עַל פְּנֵיהֶם. הָאַלְמָנָה מָחֲתָה אֶת דִּמְעוֹתֶיהָ, וְאָמְרָה בְּפָנָיו בְּבִטָּחוֹן גָּמוּר כַּמָּה שְׁטָרוֹת הָיוּ לָהּ, וְסִפְּרָה שֶׁהֵם הָיוּ צְרוּרִים בְּמִטְפַּחַת מֶשִׁי כְּחֻלָּה.

"אָכֵן, זֶהוּ הַצְּרוֹר וְאֵלּוּ הַשְּׁטָרוֹת!" אִשֵּׁר רַבִּי זוּשָׁא בְּוַדָּאוּת, וְשָׂם פְּעָמָיו לְאַכְסַנְיָתוֹ, לִטֹּל מִשָּׁם אֶת הַצְּרוֹר. כְּשֶׁשָּׂם לֵב שֶׁלֹּא רוֹאִים אוֹתוֹ, מִהֵר אֶל הַשּׁוּק וְתָר אַחֲרֵי שֻׁלְחָנִי זָרִיז, כְּדֵי לִפְרֹט אֶת שְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָרוּבָּלִים שֶׁקִּבֵּל מֵרַבּוֹ, לְמִנְיַן הַשְּׁטָרוֹת שֶׁמָּנְתָה הָאַלְמָנָה בְּסִימָנֶיהָ. צְרָרָם בְּמִטְפַּחַת מֶשִׁי כְּחֻלָּה וּמִהֵר לְעֵבֶר הָאַלְמָנָה וּמְקֹרָבֶיהָ.

כְּשֶׁהִתְקָרֵב לַמָּקוֹם, קִבְּלוּ אֶת פָּנָיו כָּל הַמִּתְאַסְּפִים בְּשִׂמְחָה וּבִטְפִיחוֹת שֶׁכֶם. רַבִּי זוּשָׁא הֵחֵל לִמְנוֹת אֶת הַכֶּסֶף לְיָדֶיהָ שֶׁל הָאִשָּׁה, שְׁטָר אַחַר שְׁטָר, כְּפִי הַסִּימָנִים שֶׁקִּבֵּל מִן הָאִשָּׁה, אוּלָם כְּשֶׁהִגִּיעַ הַמִּנְיָן לְמָאתַיִם וְשִׁבְעִים, עָצַר לְפֶתַע מִלִּמְנוֹת אֶת הַכֶּסֶף. הוּא נָטַל אֶת שְׁלֹשִׁים הָרוּבָּלִים הַנּוֹתָרִים, קִפְּלָם בְּנִיחוּתָא וּתְחָבָם עָמֹק בְּכִיסוֹ. "בְּוַדַּאי כֻּלְּכֶם מוֹדִים, שֶׁמַּגִּיעַ לִי שְׂכַר טִרְחָה שֶׁל עֲשָׂרָה אֲחוּזִים מֵהַכֶּסֶף", טָעַן.

בַּתְּחִלָּה עוֹד סָבְרוּ הַנּוֹכְחִים כִּי הוּא חוֹמֵד לָצוֹן, אַךְ כְּכָל שֶׁנִּסּוּ לָבוֹא אִתּוֹ בִּדְבָרִים וּלְשַׁדְּלוֹ לְהָשִׁיב אֶת יִתְרַת הַסְּכוּם, כֵּן הָלַךְ וְהִתְחַוֵּר לָהֶם כִּי הָאִישׁ נָחוּשׁ בְּדַעְתּוֹ שֶׁלֹּא לְהָשִׁיב אֶת שְׁלֹשִׁים הָרוּבָּלִים הַנּוֹתָרִים. הָרוּחוֹת הִתְלַהֲטוּ, גִּדּוּפִים וְחֵרוּפִים נִשְׁמְעוּ עַל חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל הַהֵלֶךְ הַנּוֹכֵל הַנּוֹתֵן עֵינָיו בְּמָמוֹנָהּ שֶׁל אַלְמָנָה עֲנִיָּה, וְאֵינוֹ חָס עַל כַּלָּה יְתוֹמָה. "וְכִי הֵיכָן מָצִינוּ שֶׁיְּהוּדִי יִטֹּל מָמוֹן עַל קִיּוּם מִצְוַת הֲשָׁבַת אֲבֵדָה?! גַּזְלָן!" צָעַק אֵי מִי בְּזַעַם. "חַמְסָן!" – הֶחֱרָה הֶחֱזִיק אַחֲרָיו קוֹל שֵׁנִי. אֶחָד מֵהַנּוֹכְחִים מָשַׁךְ בְּאָזְנוֹ, וַחֲבֵרוֹ יָרַק עָלָיו בְּבוּז, אַךְ רַבִּי זוּשָׁא בְּשֶׁלּוֹ.

הוּא הוּבַל כְּגַנָּב שֶׁנִּתְפַּס בַּמַּחְתֶּרֶת אֶל בֵּית הָרַב הַמְּקוֹמִי, וּפְסַק הַדִּין נִתַּן בִּמְהֵרָה: "עַל הַמּוֹצֵא לְהָשִׁיב לִידֵי הָאַלְמָנָה אֶת שְׁלֹשִׁים הָרוּבָּלִים שֶׁעִכֵּב לְעַצְמוֹ". וְכָךְ עָזַב רַבִּי זוּשָׁא אֶת לִשְׁכַּת הָרַב, מְלֻוֶּה בִּקְרִיאוֹת בּוּז שֶׁל הֶהָמוֹן שֶׁהִזְדַּנֵּב אַחֲרָיו עַד מִחוּץ לָעִיר.

רַב הָעִיר לֹא יָכוֹל הָיָה לִמְצֹא לְנַפְשׁוֹ מָנוֹחַ מִן הַמַּעֲשֶׂה הַמַּחְפִּיר שֶׁהִתְחוֹלֵל לְנֶגֶד עֵינָיו, וְהֶחְלִיט לִנְסֹעַ לְמֶעזְרִיטְשׁ, וּלְגַלּוֹת אֶת אָזְנֵי הַמַּגִּיד עַל מַעֲשָׂיו שֶׁל תַּלְמִידוֹ. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמַּגִּיד אֶת סִפּוּר הַמַּעֲשֶׂה, הֵבִין מִיָּד מֶה עָשָׂה רַבִּי זוּשָׁא בַּכֶּסֶף שֶׁנָּתַן לוֹ, וְהֵשִׁיב לָרַב: "דָּבָר זֶה יִהְיֶה בָּרוּר בְּיָדְךָ, רַבִּי זוּשָׁא לֹא מָצָא אֶת מְעוֹת הָאַלְמָנָה. הָיוּ אֵלּוּ מְעוֹתָיו שֶׁלּוֹ, אֲשֶׁר נִתְּנוּ לוֹ לְצֹרֶךְ הַשָּׂאַת יְלָדָיו. אֲבָל הוּא מְסָרָם לָאַלְמָנָה כְּאִלּוּ הָיוּ אֲבֵדָתָהּ!"

מִפִּיו שֶׁל הָרַב נֶעֶתְקוּ הַמִּלִּים: יִסּוּרֵי נֶפֶשׁ הֵחֵלּוּ מְעַנִּים אוֹתוֹ עַל מִנְהַג הַבִּזָּיוֹן שֶׁנָּהֲגוּ בְּרַבִּי זוּשָׁא. בְּכָל זֹאת, הִתְאַזֵּר עֹז וְשָׁאַל: "אִם כֵּן, מַדּוּעַ הִתְעַקֵּשׁ עַל אוֹתָם שְׁלֹשִׁים רוּבָּלִים דַּוְקָא, וּמַדּוּעַ לֹא הִשְׁלִים אֶת הַמִּצְוָה שֶׁנָּטַל עַל עַצְמוֹ?"

"בֶּאֱמֶת שְׁאֵלָה קָשָׁה שָׁאַלְתָּ", הֵשִׁיב הַמַּגִּיד. "נִבְצָר מִמֶּנִּי לְהָבִין אֶת כַּוָּנָתוֹ, אַךְ אֶשְׁלַח לִקְרֹא לוֹ שֶׁיְּבָאֵר לָנוּ טַעֲמוֹ שֶׁל דָּבָר".

כְּשֶׁהִגִּיעַ רַבִּי זוּשָׁא לְמֶעזְרִיטְשׁ שְׁאָלוֹ רַבּוֹ: "שָׁמַעְתִּי כְּבָר, כִּי שְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָרוּבָּלִים שֶׁנָּתַתִּי לְךָ לֹא הִגִּיעוּ לְיַעֲדָם... אַךְ שׂוּמָה עָלַי לְבָרֵר, אוֹתָם שְׁלֹשִׁים הָרוּבָּלִים שֶׁבִּקַּשְׁתָּ לְעַכֵּב לְעַצְמְךָ, מַה פִּשְׁרָם?"

עָנָה רַבִּי זוּשָׁא: "קַיְמָא לָן, שֶׁכָּל מִצְוָה שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה בָּעוֹלָם הַזֶּה, הוֹלֶכֶת וּמִתְגַּשֶּׁמֶת. בַּתְּחִלָּה הוּא מִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹתָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אַךְ כְּכָל שֶׁיַּעֲבֹר זְמַן עַד לְסִיּוּם עֲשִׂיָּתָהּ, נִכְנָס בַּמִּצְוָה הָ'אֲנִי' שֶׁבָּאָדָם. לַמִּצְוָה מִצְטָרְפִים שִׁקּוּלִים וּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, וְהִיא מְאַבֶּדֶת מִטָּהֳרָתָהּ.

"בְּשָׁעָה שֶׁזִּכַּנִי הַבּוֹרֵא לָתֵת אֶת כַּסְפִּי לְאוֹתָהּ אַלְמָנָה, בָּא אֵלַי הַיֵּצֶר וְהֵחֵל לְשַׁבֵּחַ אוֹתִי: 'רַבִּי זוּשָׁא, שִׂים לֵב אֵיזֶה יְהוּדִי גָּדוֹל אַתָּה. רְאֵה כַּמָּה מִצְווֹת אַתָּה עוֹשֶׂה בַּמָּמוֹן שֶׁנִּתָּן לְךָ כְּדֵי לְחַתֵּן אֶת בְּנוֹתֶיךָ - אַתָּה גַּם מְשַׂמֵּחַ כַּלָּה, אַתָּה גַּם מַרְנִין לֵב אַלְמָנָה, גַּם גּוֹרֵם שֶׁלֹּא יִשָּׁבֵר הַשִּׁדּוּךְ'... שָׁמַעְתִּי אֶת הַיֵּצֶר מַמְשִׁיךְ לְהַחְמִיא לִי, וְהֶחְלַטְתִּי שֶׁאֵינֶנִּי רוֹצֶה לָתֵת לוֹ לַהֲרֹס לִי אֶת הַמִּצְוָה.

"הֵבַנְתִּי, שֶׁאִם בִּרְצוֹנִי לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה לְשֵׁם שָׁמַיִם וְלֹא לְהַפְחִית מֵעֶרְכָּהּ, עָלַי לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה, וְלָכֵן בִּקַּשְׁתִּי כֶּסֶף עֲבוּר הַמִּצְוָה. יָדַעְתִּי שֶׁבְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר אֵאָלֵץ לְהָשִׁיב גַּם אֶת שְׁלֹשִׁים הָרוּבָּלִים לָאַלְמָנָה, אֲבָל אָז תִּהְיֶה זוֹ מִצְוָה לְשֵׁם שָׁמַיִם, רַק מִשּׁוּם שֶׁה' צִוָּה, וְלֹא אֲקַבֵּל בְּעַד הַמִּצְוָה תּוֹסֶפֶת שֶׁל קִלּוּסִים וְכָבוֹד", סִיֵּם רַבִּי זוּשָׁא אֶת דְּבָרָיו.

וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לַשְּׁאֵלָה שֶׁבָּהּ פָּתַחְנוּ, עַל פִּי דַּרְכּוֹ שֶׁל ר' יִצְחָק הוּטְנֶר: כַּאֲשֶׁר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צִוָּה לִתְרֹם לַמִּשְׁכָּן לְצֹרֶךְ הֲקָמָתוֹ וַעֲשִׂיַּת הַכֵּלִים שֶׁבּוֹ, בְּוַדַּאי אֲנָשִׁים תָּרְמוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם. אֲבָל בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן, הָיָה מָקוֹם לַחְשֹׁשׁ שֶׁמִּצְוַת בְּנִיַּת הַמִּשְׁכָּן תֵּלֵךְ וְתִתְגַּשֵּׁם וּתְאַבֵּד מֵאֲצִילוּתָהּ הָרוּחָנִית. לָכֵן הַתּוֹרָה מַדְגִּישָׁה וּמְגַלָּה לָנוּ, שֶׁבַּעֲבוֹדַת הַמִּשְׁכָּן הַכֹּל הָיָה לְשֵׁם שָׁמַיִם. זֶהוּ "וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" – הָעֲשִׂיָּה שֶׁל עֲבוֹדַת הַמִּשְׁכָּן בְּאֵיזֶה אֹפֶן הִיא הָיְתָה – "כַּאֲשֶׁר צַוֵּה ה' אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ", בְּדִיּוּק בְּאוֹתָהּ טָהֳרַת הַלֵּב שֶׁל שְׁעַת הַצִּוּוּי, כָּךְ עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּשְׁכָּן, לְלֹא נְגִיעוֹת וּלְלֹא פְּנִיּוֹת. (לְלַמֶּדְךָ)

	כי תשא תשפ"ד
	דֶּרֶךְ אֶרֶץ קָדְמָה לַתּוֹרָה!
	"וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ" (לט-לב) לִכְאוֹרָה יֵשׁ לְהָבִין, מַה פֵּשֶׁר הַכְּפִילוּת בַּפָּסוּק: "וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" וְ"כֵן עָשׂוּ", לְשֵׁם מָה שָׁבָה הַתּוֹרָה וְכָפְלָה אֶת הַדָּבָר? אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ: יָמִים קָשִׁים הִתְרַגְּשׁוּ וּבָאוּ אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק רַבִּי זוּשָׁא מֵאֲנִיפּוֹלִי. הָעֲנִיּוּת שָׂרְרָה דֶּרֶךְ קֶבַע בְּבֵיתוֹ, וּבְכָךְ לֹא הָיָה כָּל חָדָשׁ, אַךְ בְּנוֹתָיו שֶׁבָּגְרוּ וְהִגִּיעוּ לְפִרְקָן – הֵן שֶׁהֶעֱלוּ עֲנָנָה כְּבֵדָה עַל פָּנֶיהָ שֶׁל הָרַבָּנִית. הֶחְלִיטָה הָרַבָּנִית לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה, קָמָה וְנָסְעָה אֶל רַבּוֹ שֶׁל בַּעְלָהּ – הַמַּגִּיד מִמֶּעזְרִיטְשׁ, וְתִנְּתָה בְּפָנָיו אֶת צָרוֹתֶיהָ. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמַּגִּיד אֶת הַדְּבָרִים, אָמַר לָהּ: "תָּנוּחַ דַּעְתֵּךְ, הָרַבָּנִית. לִכְשֶׁיַּגִּיעַ בַּעְלֵךְ אֵלֵינוּ, נָעִיר לוֹ כִּי עָלָיו לִדְאֹג לִבְנֵי בֵּיתוֹ". כַּעֲבוֹר יָמִים אֲחָדִים הִגִּיעַ רַבִּי זוּשָׁא לְמֶעזְרִיטְשׁ, וְעַד מְהֵרָה זָכָה לְהִכָּנֵס אֶל הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה. כְּדַרְכּוֹ, שָׁכַח רַבִּי זוּשָׁא מִכָּל דִּקְדּוּקֵי הָעֲנִיּוּת שֶׁהָיוּ בְּבֵיתוֹ, וְלֹא הִזְכִּיר אֲפִלּוּ בְּרֶמֶז אֶת מַצָּבוֹ הַגַּשְׁמִי, אַךְ הַמַּגִּיד לֹא שָׁכַח אֶת בַּקָּשָׁתָהּ שֶׁל זוּגָתוֹ. בְּטֶרֶם צֵאתוֹ, הֵחֵל הַמַּגִּיד לְהַטִּיף לוֹ מוּסָר וּלְהוֹכִיחוֹ, עַל שֶׁאֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ כִּדְבָעֵי עַל בְּנֵי בֵּיתוֹ וְאֵינוֹ דּוֹאֵג לְפַרְנָסָתָם. "חוֹבָה עָלֶיךָ לִדְאֹג לְהַשִּׂיא אֶת בְּנוֹתֶיךָ כָּרָאוּי לָהֶן", סִיֵּם הַמַּגִּיד אֶת תּוֹכַחְתּוֹ. לְאַחַר מִכֵּן הוֹצִיא הָרַבִּי מִמְּגֵרָתוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת רוּבָּלִים טָבִין וּתְקִילִין, וּמְסָרָם לִידֵי תַּלְמִידוֹ. רַבִּי זוּשָׁא נִסָּה לְהִתְנַגֵּד, אַךְ חָזְקוּ עָלָיו דִּבְרֵי רַבּוֹ הַגָּדוֹל, וּבְעַל כָּרְחוֹ אָנוּס הָיָה לִטֹּל אֶת הַמָּעוֹת וְלָצֵאת לַדֶּרֶךְ. בְּדַרְכּוֹ לַאֲנִיפּוֹלִי, כְּשֶׁעָבַר בְּאַחַת הָעֲיָרוֹת, שָׁמַע לְפֶתַע קוֹל יְלָלָה. לְנֶגֶד עֵינָיו הִתְגַּלְּתָה קְבוּצָה שֶׁל יְהוּדִים נְבוֹכִים וְאוֹבְדֵי עֵצוֹת, וּבְמֶרְכָּזָם נִצֶּבֶת אַלְמָנָה עֲנִיָּה, זוֹעֶקֶת, מְיַלֶּלֶת וּפוֹכֶרֶת אֶת יָדֶיהָ בְּיֵאוּשׁ. אַלְמָנָה עֲנִיָּה זוֹ הִגִּיעָה עַתָּה לָעֲיָרָה, כְּדֵי לַחְגֹּג אֶת שִׂמְחַת כְּלוּלוֹת בִּתָּהּ עִם בֶּן הַמָּקוֹם, בְּשָׁעָה טוֹבָה וּמֻצְלַחַת. אֲבָל כַּאֲשֶׁר הִגִּיעָה הֲלוֹם, נוֹכְחָה לָדַעַת כִּי אִבְּדָה אֶת צְרוֹר כַּסְפָּהּ אֲשֶׁר הֵכִיל סְכוּם עָתֵק שֶׁל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת רוּבָּלִים. אֵם הֶחָתָן כְּבָר גִּלְּתָה אֶת דַּעְתָּהּ כִּי לְלֹא מְעוֹת הַנְּדוּנְיָה, לֹא תַּנִּיחַ לִבְנָהּ לְהִכָּנֵס לַחֻפָּה. לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים, הֵרִים רַבִּי זוּשָׁא אֶת קוֹלוֹ וְהוֹדִיעַ לַכֹּל, כִּי בְּיָדוֹ נִמְצְאָה אֲבֵדַת הָאַלְמָנָה. הוּא מְצָאָהּ בִּרְחוֹב הָעִיר וְהִטְמִינָהּ בְּאַכְסַנְיָתוֹ. רַק תּוֹאִיל בַּעֲלַת הָאֲבֵדָה לָתֵת סִימָנִים בִּצְרוֹר כַּסְפָּהּ, וּמִיָּד יֵלֵךְ לַהֲבִיאוֹ. אַנְחַת רְוָחָה פָּרְצָה מִפִּי כָּל הַנּוֹכְחִים, וּנְהָרָה הִתְפַּשְּׁטָה עַל פְּנֵיהֶם. הָאַלְמָנָה מָחֲתָה אֶת דִּמְעוֹתֶיהָ, וְאָמְרָה בְּפָנָיו בְּבִטָּחוֹן גָּמוּר כַּמָּה שְׁטָרוֹת הָיוּ לָהּ, וְסִפְּרָה שֶׁהֵם הָיוּ צְרוּרִים בְּמִטְפַּחַת מֶשִׁי כְּחֻלָּה. "אָכֵן, זֶהוּ הַצְּרוֹר וְאֵלּוּ הַשְּׁטָרוֹת!" אִשֵּׁר רַבִּי זוּשָׁא בְּוַדָּאוּת, וְשָׂם פְּעָמָיו לְאַכְסַנְיָתוֹ, לִטֹּל מִשָּׁם אֶת הַצְּרוֹר. כְּשֶׁשָּׂם לֵב שֶׁלֹּא רוֹאִים אוֹתוֹ, מִהֵר אֶל הַשּׁוּק וְתָר אַחֲרֵי שֻׁלְחָנִי זָרִיז, כְּדֵי לִפְרֹט אֶת שְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָרוּבָּלִים שֶׁקִּבֵּל מֵרַבּוֹ, לְמִנְיַן הַשְּׁטָרוֹת שֶׁמָּנְתָה הָאַלְמָנָה בְּסִימָנֶיהָ. צְרָרָם בְּמִטְפַּחַת מֶשִׁי כְּחֻלָּה וּמִהֵר לְעֵבֶר הָאַלְמָנָה וּמְקֹרָבֶיהָ. כְּשֶׁהִתְקָרֵב לַמָּקוֹם, קִבְּלוּ אֶת פָּנָיו כָּל הַמִּתְאַסְּפִים בְּשִׂמְחָה וּבִטְפִיחוֹת שֶׁכֶם. רַבִּי זוּשָׁא הֵחֵל לִמְנוֹת אֶת הַכֶּסֶף לְיָדֶיהָ שֶׁל הָאִשָּׁה, שְׁטָר אַחַר שְׁטָר, כְּפִי הַסִּימָנִים שֶׁקִּבֵּל מִן הָאִשָּׁה, אוּלָם כְּשֶׁהִגִּיעַ הַמִּנְיָן לְמָאתַיִם וְשִׁבְעִים, עָצַר לְפֶתַע מִלִּמְנוֹת אֶת הַכֶּסֶף. הוּא נָטַל אֶת שְׁלֹשִׁים הָרוּבָּלִים הַנּוֹתָרִים, קִפְּלָם בְּנִיחוּתָא וּתְחָבָם עָמֹק בְּכִיסוֹ. "בְּוַדַּאי כֻּלְּכֶם מוֹדִים, שֶׁמַּגִּיעַ לִי שְׂכַר טִרְחָה שֶׁל עֲשָׂרָה אֲחוּזִים מֵהַכֶּסֶף", טָעַן. בַּתְּחִלָּה עוֹד סָבְרוּ הַנּוֹכְחִים כִּי הוּא חוֹמֵד לָצוֹן, אַךְ כְּכָל שֶׁנִּסּוּ לָבוֹא אִתּוֹ בִּדְבָרִים וּלְשַׁדְּלוֹ לְהָשִׁיב אֶת יִתְרַת הַסְּכוּם, כֵּן הָלַךְ וְהִתְחַוֵּר לָהֶם כִּי הָאִישׁ נָחוּשׁ בְּדַעְתּוֹ שֶׁלֹּא לְהָשִׁיב אֶת שְׁלֹשִׁים הָרוּבָּלִים הַנּוֹתָרִים. הָרוּחוֹת הִתְלַהֲטוּ, גִּדּוּפִים וְחֵרוּפִים נִשְׁמְעוּ עַל חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל הַהֵלֶךְ הַנּוֹכֵל הַנּוֹתֵן עֵינָיו בְּמָמוֹנָהּ שֶׁל אַלְמָנָה עֲנִיָּה, וְאֵינוֹ חָס עַל כַּלָּה יְתוֹמָה. "וְכִי הֵיכָן מָצִינוּ שֶׁיְּהוּדִי יִטֹּל מָמוֹן עַל קִיּוּם מִצְוַת הֲשָׁבַת אֲבֵדָה?! גַּזְלָן!" צָעַק אֵי מִי בְּזַעַם. "חַמְסָן!" – הֶחֱרָה הֶחֱזִיק אַחֲרָיו קוֹל שֵׁנִי. אֶחָד מֵהַנּוֹכְחִים מָשַׁךְ בְּאָזְנוֹ, וַחֲבֵרוֹ יָרַק עָלָיו בְּבוּז, אַךְ רַבִּי זוּשָׁא בְּשֶׁלּוֹ. הוּא הוּבַל כְּגַנָּב שֶׁנִּתְפַּס בַּמַּחְתֶּרֶת אֶל בֵּית הָרַב הַמְּקוֹמִי, וּפְסַק הַדִּין נִתַּן בִּמְהֵרָה: "עַל הַמּוֹצֵא לְהָשִׁיב לִידֵי הָאַלְמָנָה אֶת שְׁלֹשִׁים הָרוּבָּלִים שֶׁעִכֵּב לְעַצְמוֹ". וְכָךְ עָזַב רַבִּי זוּשָׁא אֶת לִשְׁכַּת הָרַב, מְלֻוֶּה בִּקְרִיאוֹת בּוּז שֶׁל הֶהָמוֹן שֶׁהִזְדַּנֵּב אַחֲרָיו עַד מִחוּץ לָעִיר. רַב הָעִיר לֹא יָכוֹל הָיָה לִמְצֹא לְנַפְשׁוֹ מָנוֹחַ מִן הַמַּעֲשֶׂה הַמַּחְפִּיר שֶׁהִתְחוֹלֵל לְנֶגֶד עֵינָיו, וְהֶחְלִיט לִנְסֹעַ לְמֶעזְרִיטְשׁ, וּלְגַלּוֹת אֶת אָזְנֵי הַמַּגִּיד עַל מַעֲשָׂיו שֶׁל תַּלְמִידוֹ. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמַּגִּיד אֶת סִפּוּר הַמַּעֲשֶׂה, הֵבִין מִיָּד מֶה עָשָׂה רַבִּי זוּשָׁא בַּכֶּסֶף שֶׁנָּתַן לוֹ, וְהֵשִׁיב לָרַב: "דָּבָר זֶה יִהְיֶה בָּרוּר בְּיָדְךָ, רַבִּי זוּשָׁא לֹא מָצָא אֶת מְעוֹת הָאַלְמָנָה. הָיוּ אֵלּוּ מְעוֹתָיו שֶׁלּוֹ, אֲשֶׁר נִתְּנוּ לוֹ לְצֹרֶךְ הַשָּׂאַת יְלָדָיו. אֲבָל הוּא מְסָרָם לָאַלְמָנָה כְּאִלּוּ הָיוּ אֲבֵדָתָהּ!" מִפִּיו שֶׁל הָרַב נֶעֶתְקוּ הַמִּלִּים: יִסּוּרֵי נֶפֶשׁ הֵחֵלּוּ מְעַנִּים אוֹתוֹ עַל מִנְהַג הַבִּזָּיוֹן שֶׁנָּהֲגוּ בְּרַבִּי זוּשָׁא. בְּכָל זֹאת, הִתְאַזֵּר עֹז וְשָׁאַל: "אִם כֵּן, מַדּוּעַ הִתְעַקֵּשׁ עַל אוֹתָם שְׁלֹשִׁים רוּבָּלִים דַּוְקָא, וּמַדּוּעַ לֹא הִשְׁלִים אֶת הַמִּצְוָה שֶׁנָּטַל עַל עַצְמוֹ?" "בֶּאֱמֶת שְׁאֵלָה קָשָׁה שָׁאַלְתָּ", הֵשִׁיב הַמַּגִּיד. "נִבְצָר מִמֶּנִּי לְהָבִין אֶת כַּוָּנָתוֹ, אַךְ אֶשְׁלַח לִקְרֹא לוֹ שֶׁיְּבָאֵר לָנוּ טַעֲמוֹ שֶׁל דָּבָר". כְּשֶׁהִגִּיעַ רַבִּי זוּשָׁא לְמֶעזְרִיטְשׁ שְׁאָלוֹ רַבּוֹ: "שָׁמַעְתִּי כְּבָר, כִּי שְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָרוּבָּלִים שֶׁנָּתַתִּי לְךָ לֹא הִגִּיעוּ לְיַעֲדָם... אַךְ שׂוּמָה עָלַי לְבָרֵר, אוֹתָם שְׁלֹשִׁים הָרוּבָּלִים שֶׁבִּקַּשְׁתָּ לְעַכֵּב לְעַצְמְךָ, מַה פִּשְׁרָם?" עָנָה רַבִּי זוּשָׁא: "קַיְמָא לָן, שֶׁכָּל מִצְוָה שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה בָּעוֹלָם הַזֶּה, הוֹלֶכֶת וּמִתְגַּשֶּׁמֶת. בַּתְּחִלָּה הוּא מִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹתָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אַךְ כְּכָל שֶׁיַּעֲבֹר זְמַן עַד לְסִיּוּם עֲשִׂיָּתָהּ, נִכְנָס בַּמִּצְוָה הָ'אֲנִי' שֶׁבָּאָדָם. לַמִּצְוָה מִצְטָרְפִים שִׁקּוּלִים וּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, וְהִיא מְאַבֶּדֶת מִטָּהֳרָתָהּ. "בְּשָׁעָה שֶׁזִּכַּנִי הַבּוֹרֵא לָתֵת אֶת כַּסְפִּי לְאוֹתָהּ אַלְמָנָה, בָּא אֵלַי הַיֵּצֶר וְהֵחֵל לְשַׁבֵּחַ אוֹתִי: 'רַבִּי זוּשָׁא, שִׂים לֵב אֵיזֶה יְהוּדִי גָּדוֹל אַתָּה. רְאֵה כַּמָּה מִצְווֹת אַתָּה עוֹשֶׂה בַּמָּמוֹן שֶׁנִּתָּן לְךָ כְּדֵי לְחַתֵּן אֶת בְּנוֹתֶיךָ - אַתָּה גַּם מְשַׂמֵּחַ כַּלָּה, אַתָּה גַּם מַרְנִין לֵב אַלְמָנָה, גַּם גּוֹרֵם שֶׁלֹּא יִשָּׁבֵר הַשִּׁדּוּךְ'... שָׁמַעְתִּי אֶת הַיֵּצֶר מַמְשִׁיךְ לְהַחְמִיא לִי, וְהֶחְלַטְתִּי שֶׁאֵינֶנִּי רוֹצֶה לָתֵת לוֹ לַהֲרֹס לִי אֶת הַמִּצְוָה. "הֵבַנְתִּי, שֶׁאִם בִּרְצוֹנִי לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה לְשֵׁם שָׁמַיִם וְלֹא לְהַפְחִית מֵעֶרְכָּהּ, עָלַי לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה, וְלָכֵן בִּקַּשְׁתִּי כֶּסֶף עֲבוּר הַמִּצְוָה. יָדַעְתִּי שֶׁבְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר אֵאָלֵץ לְהָשִׁיב גַּם אֶת שְׁלֹשִׁים הָרוּבָּלִים לָאַלְמָנָה, אֲבָל אָז תִּהְיֶה זוֹ מִצְוָה לְשֵׁם שָׁמַיִם, רַק מִשּׁוּם שֶׁה' צִוָּה, וְלֹא אֲקַבֵּל בְּעַד הַמִּצְוָה תּוֹסֶפֶת שֶׁל קִלּוּסִים וְכָבוֹד", סִיֵּם רַבִּי זוּשָׁא אֶת דְּבָרָיו. וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לַשְּׁאֵלָה שֶׁבָּהּ פָּתַחְנוּ, עַל פִּי דַּרְכּוֹ שֶׁל ר' יִצְחָק הוּטְנֶר: כַּאֲשֶׁר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צִוָּה לִתְרֹם לַמִּשְׁכָּן לְצֹרֶךְ הֲקָמָתוֹ וַעֲשִׂיַּת הַכֵּלִים שֶׁבּוֹ, בְּוַדַּאי אֲנָשִׁים תָּרְמוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם. אֲבָל בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן, הָיָה מָקוֹם לַחְשֹׁשׁ שֶׁמִּצְוַת בְּנִיַּת הַמִּשְׁכָּן תֵּלֵךְ וְתִתְגַּשֵּׁם וּתְאַבֵּד מֵאֲצִילוּתָהּ הָרוּחָנִית. לָכֵן הַתּוֹרָה מַדְגִּישָׁה וּמְגַלָּה לָנוּ, שֶׁבַּעֲבוֹדַת הַמִּשְׁכָּן הַכֹּל הָיָה לְשֵׁם שָׁמַיִם. זֶהוּ "וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" – הָעֲשִׂיָּה שֶׁל עֲבוֹדַת הַמִּשְׁכָּן בְּאֵיזֶה אֹפֶן הִיא הָיְתָה – "כַּאֲשֶׁר צַוֵּה ה' אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ", בְּדִיּוּק בְּאוֹתָהּ טָהֳרַת הַלֵּב שֶׁל שְׁעַת הַצִּוּוּי, כָּךְ עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּשְׁכָּן, לְלֹא נְגִיעוֹת וּלְלֹא פְּנִיּוֹת. (לְלַמֶּדְךָ)