"וַיִּקַּח קֹרַח" (טז-א) הַפָּרָשָׁה מַתְחִילָה בִּתְמִיהָה. "וַיִּקַּח קֹרַח" - מַה לָּקַח? לֹא כָּתוּב...

הַמְּפָרְשִׁים עוֹמְדִים עַל כָּךְ וּמְתָרְצִים תֵּרוּצִים שׁוֹנִים: "לָקַח מֶקַח רַע לְעַצְמוֹ" (סַנְהֶדְרִין קָט:); "לִבּוֹ לְקָחוֹ" (רַמְבָּ"ן); "לָקַח עַצְמוֹ לְצַד הַמַּחֲלֹקֶת" (רַשִׁ"י).

כָּל הַתֵּרוּצִים נְכוֹנִים, וּבְכָל זֹאת אוּלַי יֻרְשֶׁה לוֹמַר, שֶׁאֵין מִקְרָא יוֹצֵא מִידֵי פְּשׁוּטוֹ, וּמַמָּשׁ זֹאת רָצְתָה הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לוֹמַר: "וַיִּקַּח קֹרַח" - מַה לָּקַח? כְּלוּם!

לְמַה הַכַּוָּנָה? פָּשׁוּט מְאֹד: נַנִּיחַ שֶׁצַּיָּד יוֹצֵא לְצַיִד וְנִתְקָל בִּצְבִי יָשֵׁן. וְנַנִּיחַ שֶׁהוּא מִתְקָרֵב אֵלָיו בְּשֶׁקֶט בְּשֶׁקֶט וְתוֹפֵס אוֹתוֹ. הֲיֵשׁ לוֹ מַשֶּׁהוּ בַּיָּד? בְּוַדַּאי. הוּא צַד צְבִי. אֲבָל נַנִּיחַ שֶׁצַּיָּד יוֹצֵא לְצַיִד וְרוֹאֶה נָמֵר יָשֵׁן. וְהוּא מִתְקָרֵב בְּשֶׁקֶט בְּשֶׁקֶט וּמִתְנַפֵּל עָלָיו בִּשְׁתֵּי יָדָיו. הַאִם יֵשׁ לוֹ מַשֶּׁהוּ? אוּלַי לַנָּמֵר יֵשׁ... אֲרוּחַת בֹּקֶר.

כְּשֶׁקֹּרַח הוֹלֵךְ לַחְלֹק עַל משֶׁה רַבֵּנוּ, אִישׁ הָאֱלֹקִים, שֶׁחוֹלֵל אֶת כָּל הַנִּסִּים בְּמִצְרַיִם וְקָרַע אֶת הַיָּם לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הוֹרִיד לָהֶם מָן וְהוֹצִיא מַיִם מִן הַסֶּלַע, עָלָה לַשָּׁמַיִם וְהוֹרִיד אֶת הַתּוֹרָה - הַאִם יֵשׁ לוֹ אֵיזֶה שֶׁהוּא סִכּוּי לְנַצֵּחַ? הֲרֵי זוֹ מַעֲרָכָה אֲבוּדָה מֵרֹאשׁ!

"וַיִּקַּח קֹרַח" - וּכְלוּם לֹא לָקַח. הָאֲדָמָה לָקְחָה אוֹתוֹ...

קֹרַח, כַּמּוּבָן, לֹא הָיָה הָרִאשׁוֹן וְלֹא הָיָה הָאַחֲרוֹן. "זְכוּת הָרִאשׁוֹנִים" מַגִּיעָה אוּלַי לְדוֹר הַפַּלָּגָה, שֶׁאֲנָשָׁיו הֶחְלִיטוּ לִבְנוֹת מִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ "בַּשָּׁמַיִם". לְהַצִּיב בְּרֹאשׁוֹ פֶּסֶל וּבְיָדוֹ חֶרֶב הַמּוּפְנֵית כְּלַפֵּי מַעְלָה, אֶל הַשָּׁמַיִם... זֶה נִשְׁמָע כָּל כָּךְ מְגֻחָךְ, כָּל כָּךְ יַלְדּוּתִי! כְּשֶׁיַּתּוּשׁ נִלְחָם בְּבֶן אָדָם יֵשׁ לַיַּתּוּשׁ סִכּוּי. הָעֲקִיצוֹת מְעִידוֹת עַל כָּךְ. אֲבָל כְּשֶׁבֶּן אָדָם "נִלְחָם" בַּבּוֹרֵא - הֲרֵי זֶה מַצְחִיק - אֵיזֶה סִכּוּי יֵשׁ לוֹ?... הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲפִילוּ לֹא הָרַג אֶת אַנְשֵׁי הַדּוֹר הַהוּא, רַק שִׁנָּה אֶת שְׂפָתָם וּכְבָר זָרְקוּ פַּטִּישִׁים אִישׁ עַל רֹאשׁ רֵעֵהוּ... (בְּרֵאשִׁית רַבָּה לח-י)

אֲבָל הָאֱנוֹשׁוּת אֵינָהּ לוֹמֶדֶת לֶקַח. פַּרְעֹה נִסָּה לִהְיוֹת גִּבּוֹר. אָנוּ יוֹדְעִים בְּמַה שִׁלֵּם עַל כָּךְ, מִמַּכַּת דָּם וְעַד לְיַם סוּף שֶׁפָּלַט אֶת גּוּפוֹתֵיהֶם שֶׁל פָּרָשֵׁי מִצְרַיִם, שְׁאֵרִית גַּאֲוָתָם... פַּרְעֹה פָּשׁוּט לֹא בָּחַר אֶת הַיָּרִיב הַנָּכוֹן. הוּא יָכֹל לְהִלָּחֵם בְּכוּשׁ, בְּמִדְיָן, אֲבָל לְהִלָּחֵם בְּבוֹרֵא עוֹלָם - זֶה גָּדוֹל עָלָיו...

הַאִם לָמְדוּ אֶת הַלֶּקַח? וַדַּאי שֶׁלֹּא! סַנְחֵרִיב נִגַּף לִפְנֵי שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם, עִם מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף רָאשֵׁי גְדוּדָיו וְחַיָּלֵיהֶם (סַנְהֶדְרִין צה:). הָמָן הִתְנַדֵּב לְמַלֵּא אֶת מְקוֹמָם. הוּא בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד, לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְהוּדִים. יוֹעֲצֵי הַמֶּלֶךְ הִזְהִירוּ אוֹתוֹ שֶׁאֵין לוֹ סִכּוּי. הִזְכִּירוּ לוֹ מֶה עָשָׂה ה' לְפַרְעֹה, לְסִיסְרָא, לְסַנְחֵרִיב. אֲבָל הוּא בִּטֵּל אֶת הַדְּבָרִים: "אֱלוֹקַ שֶׁאִבֵּד אֶת פַּרְעֹה, כְּבָר זָקֵן הוּא" (אֶסְתֵּר רַבָּה ז-יג)... אֵיזוֹ שְׁטוּת! מַה שֶׁבָּטוּחַ, שֶׁהָמָן לֹא הִגִּיעַ לְזִקְנָה וְהֶעֱנִיק לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עוֹד יוֹם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה.

נוּ, אָז לָמְדוּ אֶת הַלֶּקַח? עַצְמוֹתָיו שֶׁל אַנְטִיּוֹכוּס הִתְפַּקְּקוּ, בְּמוֹחוֹ שֶׁל טִיטוּס נִקֵּר יַתּוּשׁ (גִּיטִין נו:), כֵּן יֹאבְדוּ כָּל אוֹיְבֶיךָ ה', וְעַד לְהִתְאַבְּדוּתוֹ שֶׁל הִיטְלֶר, וּמוֹתוֹ הַמִּסְתּוֹרִי שֶׁל סְטָאלִין. בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִבְטִיחָנוּ עַל יְדֵי נְבִיאָיו 'כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח' (יְשַׁעְיָה נד-יז). סָדָאם חוּסֵיין הוּא הַהוֹכָחָה הָאַחֲרוֹנָה.

כִּי כָּךְ הִשְׁמִיעָנוּ רַשִׁ"י עַל הַפָּסוּק: 'קוּמָה ה'... וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ' (בַּמִּדְבָּר י-לה) - שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל הֵם מְשַׂנְאָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהוּא הַנִּלְחָם בָּהֶם.

הַדָּבָר נָכוֹן לְגַבֵּי הַשּׂוֹנְאִים הַמְבַקְּשִׁים לְהַשְׁמִיד אֶת הָעָם. מִפַּרְעֹה וְעַד לְשַׁלִּיטֵי עֲרָב. וְהוּא נָכוֹן גַּם לְגַבֵּי אֵלּוּ הַמְּבַקְּשִׁים לִלְחֹם בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת, כְּמוֹ קֹרַח לִפְנֵי שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים שָׁנָה; כְּמוֹ הַיְּוָנִים בִּתְקוּפַת הַבַּיִת הַשֵּׁנִי, וּכְמוֹ שׂוֹנְאֵי הַדָּת שֶׁבְּיָמֵינוּ, הַמִּתְנַכְּלִים לְכָל הַקָּדוֹשׁ וְהַיָּקָר לָנוּ. לַחִנּוּךְ הַטָּהוֹר, לְלוֹמְדֵי הַתּוֹרָה, לְבָתֵּי הַכְּנֶסֶת וְלַמִּקְוָאוֹת, לְכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה.

כּוֹאֵב הַדָּבָר. שֶׁהֲרֵי גַּם הֵם הַנִּלְחָמִים בָּנוּ, אַחֵינוּ הֵם, יְהוּדִים כָּמוֹנוּ. עַל כֵּן נִפְנֶה אֲלֵיהֶם בִּקְרִיאָה הַיּוֹצֵאת מִלֵּב אוֹהֵב, בִּקְרִיאָתוֹ שֶׁל משֶׁה רַבֵּנוּ: "רַב לָכֶם", זֶה גָּדוֹל עֲלֵיכֶם. אַל תַּתְחִילוּ עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַף לֹא אֶחָד נִצְּחוֹ, רְדוּ מִזֶּה, אֵין לָכֶם סִכּוּי... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)