Otzarot-Article

"וַיָּשֶׁב אֶת שַׂר הַמַּשְׁקִים עַל מַשְׁקֵהוּ... וְאֵת שַׂר הָאֹפִים תָּלָה כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָהֶם יוֹסֵף" (מ-כא) אָנוּ מוֹצְאִים, כִּי יוֹסֵף פָּתַר כַּהֲלָכָה אֶת חֲלוֹמוֹתֵיהֶם שֶׁל שַׂר הַמַּשְׁקִים וְשֶׁל שַׂר הָאוֹפִים, וְיָדַע לוֹמַר מֵרֹאשׁ כִּי שַׂר הַמַּשְׁקִים יָשׁוּב אֶל כַּנּוֹ – בְּעוֹד שַׂר הָאוֹפִים יִתָּלֶה. אוּלָם אָנוּ, עֲדַיִן מְבַקְּשִׁים לְהָבִין: כֵּיצַד מָצָא לְכָךְ יוֹסֵף רֶמֶז בְּסִפּוּר חֲלוֹמוֹתֵיהֶם שֶׁל הַשְּׁנַיִם?

אֶת הַתְּשׁוּבָה לְכָךְ, נָבִין הֵיטֵב עַל פִּי שְׁנֵי הַמַּעֲשִׂים שֶׁלְּפָנֵינוּ:

בְּאַחֲרִית יָמָיו שֶׁל הָרַב מִפּוֹנוֹבִיז', הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף כַּהַנְמָן זַצַ"ל, לְאַחַר שֶׁעָבַר נִתּוּחַ קָשֶׁה וּמַצָּבוֹ הַבְּרִיאוּתִי הָיָה בְּכִי רַע – הוּא תֵּאֵר בִּפְנֵי אֶחָד מִמְּקֹרָבָיו אֶת תָּכְנִיּוֹתָיו הַכַּבִּירוֹת לְיַסֵּד עוֹד וְעוֹד יְשִׁיבוֹת נוֹסָפוֹת עַל יְשִׁיבַת פּוֹנוֹבִיז' הַמַּעֲטִירָה שֶׁבִּבְנֵי בְּרַק. "כֵּיצַד אַתָּה, בְּמַצָּבְךָ הָרְפוּאִי הָרָעוּעַ, מְסֻגָּל לְהַעֲלוֹת בְּדַעְתְּךָ אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לְהַעֲמִיס עֹל נוֹסָף עַל כְּתֵפֶיךָ?" תָּהָה הַמְקֹרָב, וְהָרַב מִפּוֹנוֹבִיז' הֵשִׁיב וְאָמַר:

"אֲסַפֵּר לְךָ מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה עִם רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ מִלִּיזֶ'ענְסְק, בַּעַל הַ'נֹּעַם אֱלִימֶלֶךְ'. בִּהְיוֹתוֹ כְּבֶן עֶשְׂרִים, חָלָה רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ בְּמַחֲלָה קָשָׁה, עַד שֶׁכָּל קְרוֹבָיו כְּבָר הָיוּ מְשֻׁכְנָעִים כִּי לֹא יַעֲמֹד מִמִּטַּת חָלְיוֹ, רַחֲמָנָא לִיצְלַן. אוּלָם לִפְלִיאָתָם וּלְשִׂמְחַת לִבָּם – הֶחֱלִים רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ מֵחָלְיוֹ, שָׁב לְקַו הַבְּרִיאוּת, וְאַף הֶאֱרִיךְ יָמִים בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר...

"לְיָמִים, כַּאֲשֶׁר נִשְׁאַל בְּאֵיזוֹ זְכוּת עָלָה בְּיָדוֹ לְהִנָּצֵל – הֵשִׁיב רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ וְהִסְבִּיר כִּי כָּל יָמָיו נָהַג לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לְהַרְבּוֹת מִפְעָלִים לְמַעַן כְּבוֹד שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ. וְכָךְ הִיא הַמִּדָּה: כַּאֲשֶׁר יְהוּדִי מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לִפְעֹל וְלַעֲשׂוֹת לְמַעַן הַבּוֹרֵא – הוּא זוֹכֶה לְקַבֵּל חַיִּים מִשָּׁמַיִם כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַגְשִׁים אֶת הַתָּכְנִיּוֹת אֲשֶׁר קִבֵּל עַל עַצְמוֹ!

"וּבְכֵן," הִטְעִים הָרַב מִפּוֹנוֹבִיז', "הוּא הַדִּין בְּיַחַס אֵלַי: דַּוְקָא בְּשָׁעָה זוֹ, כַּאֲשֶׁר אֲנִי חַלָּשׁ וְחוֹלֶה, אֲנִי מְבַקֵּשׁ לְהוֹסִיף וּלְקַבֵּל עַל עַצְמִי קַבָּלוֹת נוֹסָפוֹת – לִפְעֹל לְמַעַן כְּבוֹד הַתּוֹרָה וְלוֹמְדֶיהָ, כְּפִי שֶׁנָּהַגְתִּי כָּל יָמַי, בְּתִקְוָה כִּי הַבּוֹרֵא יְזַכֶּה אוֹתִי לַעֲמֹד בַּקַּבָּלָה שֶׁקִּבַּלְתִּי עַל עַצְמִי וּלְהַגְשִׁים אֶת תָּכְנִיּוֹתַי!"...

וְהַמַּעֲשֶׂה הַשֵּׁנִי: הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה פַיְינְשְׁטֵיין הָיָה מַקְרִיב אֶת כָּל כֻּלּוֹ לְמַעַן הוֹרָאַת הַהֲלָכָה לָרַבִּים. מֵעוֹלָם הוּא לֹא נָח, וּמֵעוֹלָם לֹא סֵרֵב לְהָשִׁיב לִשְׁאֵלָתוֹ שֶׁל יְהוּדִי... אֲפִלּוּ בִּשְׁעוֹת לַחַץ, בְּעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, אוֹ כַּאֲשֶׁר חָזַר מִמְּסִירַת שִׁעוּרוֹ הַשְּׁבוּעִי כְּשֶׁהוּא תָּשׁוּשׁ לְגַמְרֵי – לֹא דָּחָה רַבִּי מֹשֶׁה יְהוּדִי שֶׁבִּקֵּשׁ לִשְׁאֹל אֶת פִּיו דְּבַר הֲלָכָה.

"עַד כַּמָּה עָלֶיךָ לְהַקְרִיב? עַד כַּמָּה עָלֶיךָ לְהִתְמַסֵּר?" נִשְׁאַל פַּעַם רַבִּי מֹשֶׁה עַל יְדֵי מְקֹרָבָיו, אוּלָם תְּשׁוּבָתוֹ הָיְתָה נֶחֱרֶצֶת: "עַד כַּמָּה?! בְּלִי גְּבוּל וּבְלִי שִׁעוּר! אֶת כָּל חַיַּי אֲנִי מוּכָן לִמְסֹר כְּדֵי לְהוֹרוֹת הֲלָכָה לַיְּהוּדִים! זוֹהִי שְׁלִיחוּתִי! זֶהוּ תַּפְקִידִי בְּעוֹלָמִי, וְכָל זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה בְּקִרְבִּי – אֶתְמַסֵּר כְּדֵי לְקַיְּמוֹ עַל הַצַּד הַטּוֹב בְּיוֹתֵר!" הִבְהִיר.

וְאָמְנָם, יוֹם אֶחָד אָזְלוּ כֹּחוֹתָיו שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה, וְהוּא לָחַשׁ לַחֲתָנוֹ שֶׁעָמַד לְצִדּוֹ: "כְּבָר אֵין לִי כֹּחַ... אֵינִי יָכוֹל יוֹתֵר לִפְסֹק הֲלָכוֹת!"

וְאָכֵן, הָיָה זֶה הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן לְחַיָּיו. בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם – נִסְתַּלְּקָה נִשְׁמָתוֹ הַטְּהוֹרָה שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה לְגִנְזֵי מְרוֹמִים...

מִשְּׁנֵי הַמַּעֲשִׂים הַלָּלוּ אָנוּ יְכוֹלִים לִלְמֹד, כִּי מַתַּת הַחַיִּים נִתֶּנֶת לָאָדָם כְּדֵי שֶׁיּוּכַל בְּאֶמְצָעוּתָהּ לְמַלֵּא אֶת הַתַּפְקִיד שֶׁהוֹעִידָה לוֹ הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה בְּעוֹלָמוֹ.

כָּל עוֹד הוּא יָכוֹל לְמַלֵּא אֶת הַתַּפְקִיד – הֲרֵי שֶׁהוּא מְקַבֵּל אֶת הַכֵּלִים כְּדֵי לְקַיְּמוֹ... אוּלָם בָּרֶגַע שֶׁבּוֹ כְּבָר אֵין בִּיכָלְתּוֹ לְמַלֵּא אֶת תַּפְקִידוֹ – הֲרֵי שֶׁאֵין כָּל הַצְדָּקָה לְהַעֲנִיק לוֹ אֶת הַכֵּלִים, וְהֵם נִלְקָחִים מִמֶּנּוּ...

כָּעֵת נוּכַל לִמְצֹא תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ, עַל פִּי דַּרְכּוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי אֶלְחָנָן וָסֶרְמַן זַצַ"ל הי"ד, שֶׁהָיָה אוֹמֵר כָּךְ:

בַּחֲלוֹמוֹ שֶׁל שַׂר הַמַּשְׁקִים – הוּא הוֹפִיעַ כְּ'אִישׁ מַעֲשֶׂה'. כָּל הַחֲלוֹם כֻּלּוֹ נָסַב סְבִיב מַעֲשִׂים שֶׁעָשָׂה בְּפֹעַל: הוּא לָקַח אֶת הָעֲנָבִים, סָחַט אוֹתָם, וְהוֹשִׁיט אֶת הַכּוֹס לְפַרְעֹה. לְפִיכָךְ, מֵאַחַר שֶׁמֵּהַחֲלוֹם עָלָה בִּמְפֹרָשׁ כִּי לְשַׂר הַמַּשְׁקִים עֲדַיִן יֵשׁ תַּפְקִיד בָּעוֹלָם – הִסִּיק מִכָּךְ יוֹסֵף כִּי לֹא נִטְּלָה מִמֶּנּוּ מַתַּת הַחַיִּים, וְהוּא יָשׁוּב לְתַפְקִידוֹ הָרִאשׁוֹן.

לְעֻמָּתוֹ, שַׂר הָאוֹפִים, בַּחֲלוֹמוֹ, הָיָה בִּלְתִּי פָּעִיל לַחֲלוּטִין.

אָמְנָם הַחֲלוֹם נָסַב סְבִיבוֹ, אוּלָם הוּא לֹא נָטַל בּוֹ כָּל חֵלֶק פָּעִיל: הָעוֹף הוּא שֶׁאָכַל מִתּוֹךְ הַסַּל שֶׁעַל רֹאשׁוֹ, בְּעוֹד שַׂר הָאוֹפִים לֹא תֹּאַר כְּמִי שֶׁעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה בְּפֹעַל.

מִכָּךְ הִסִּיק יוֹסֵף, כִּי תַּפְקִידוֹ שֶׁל שַׂר הָאוֹפִים בָּעוֹלָם – הִסְתַּיֵּם, וּמִשֶּׁכָּךְ – בָּרוּר כִּי אֵין סִבָּה לָתֵת לוֹ מַתַּת חַיִּים הָלְאָה. וּמִכָּאן וְעַד לַמַּסְקָנָה כִּי פַּרְעֹה עָתִיד לְהוֹצִיאוֹ לַהוֹרֵג – קְצָרָה הַדֶּרֶךְ... (לְלַמֶּדְךָ)

	תצוה תשפ"ד
	לִלְמֹד מוּסָר מֵהַנֵּר
	"וַיָּשֶׁב אֶת שַׂר הַמַּשְׁקִים עַל מַשְׁקֵהוּ... וְאֵת שַׂר הָאֹפִים תָּלָה כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָהֶם יוֹסֵף" (מ-כא) אָנוּ מוֹצְאִים, כִּי יוֹסֵף פָּתַר כַּהֲלָכָה אֶת חֲלוֹמוֹתֵיהֶם שֶׁל שַׂר הַמַּשְׁקִים וְשֶׁל שַׂר הָאוֹפִים, וְיָדַע לוֹמַר מֵרֹאשׁ כִּי שַׂר הַמַּשְׁקִים יָשׁוּב אֶל כַּנּוֹ – בְּעוֹד שַׂר הָאוֹפִים יִתָּלֶה. אוּלָם אָנוּ, עֲדַיִן מְבַקְּשִׁים לְהָבִין: כֵּיצַד מָצָא לְכָךְ יוֹסֵף רֶמֶז בְּסִפּוּר חֲלוֹמוֹתֵיהֶם שֶׁל הַשְּׁנַיִם? אֶת הַתְּשׁוּבָה לְכָךְ, נָבִין הֵיטֵב עַל פִּי שְׁנֵי הַמַּעֲשִׂים שֶׁלְּפָנֵינוּ: בְּאַחֲרִית יָמָיו שֶׁל הָרַב מִפּוֹנוֹבִיז', הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף כַּהַנְמָן זַצַ"ל, לְאַחַר שֶׁעָבַר נִתּוּחַ קָשֶׁה וּמַצָּבוֹ הַבְּרִיאוּתִי הָיָה בְּכִי רַע – הוּא תֵּאֵר בִּפְנֵי אֶחָד מִמְּקֹרָבָיו אֶת תָּכְנִיּוֹתָיו הַכַּבִּירוֹת לְיַסֵּד עוֹד וְעוֹד יְשִׁיבוֹת נוֹסָפוֹת עַל יְשִׁיבַת פּוֹנוֹבִיז' הַמַּעֲטִירָה שֶׁבִּבְנֵי בְּרַק. "כֵּיצַד אַתָּה, בְּמַצָּבְךָ הָרְפוּאִי הָרָעוּעַ, מְסֻגָּל לְהַעֲלוֹת בְּדַעְתְּךָ אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לְהַעֲמִיס עֹל נוֹסָף עַל כְּתֵפֶיךָ?" תָּהָה הַמְקֹרָב, וְהָרַב מִפּוֹנוֹבִיז' הֵשִׁיב וְאָמַר: "אֲסַפֵּר לְךָ מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה עִם רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ מִלִּיזֶ'ענְסְק, בַּעַל הַ'נֹּעַם אֱלִימֶלֶךְ'. בִּהְיוֹתוֹ כְּבֶן עֶשְׂרִים, חָלָה רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ בְּמַחֲלָה קָשָׁה, עַד שֶׁכָּל קְרוֹבָיו כְּבָר הָיוּ מְשֻׁכְנָעִים כִּי לֹא יַעֲמֹד מִמִּטַּת חָלְיוֹ, רַחֲמָנָא לִיצְלַן. אוּלָם לִפְלִיאָתָם וּלְשִׂמְחַת לִבָּם – הֶחֱלִים רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ מֵחָלְיוֹ, שָׁב לְקַו הַבְּרִיאוּת, וְאַף הֶאֱרִיךְ יָמִים בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר... "לְיָמִים, כַּאֲשֶׁר נִשְׁאַל בְּאֵיזוֹ זְכוּת עָלָה בְּיָדוֹ לְהִנָּצֵל – הֵשִׁיב רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ וְהִסְבִּיר כִּי כָּל יָמָיו נָהַג לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לְהַרְבּוֹת מִפְעָלִים לְמַעַן כְּבוֹד שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ. וְכָךְ הִיא הַמִּדָּה: כַּאֲשֶׁר יְהוּדִי מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לִפְעֹל וְלַעֲשׂוֹת לְמַעַן הַבּוֹרֵא – הוּא זוֹכֶה לְקַבֵּל חַיִּים מִשָּׁמַיִם כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַגְשִׁים אֶת הַתָּכְנִיּוֹת אֲשֶׁר קִבֵּל עַל עַצְמוֹ! "וּבְכֵן," הִטְעִים הָרַב מִפּוֹנוֹבִיז', "הוּא הַדִּין בְּיַחַס אֵלַי: דַּוְקָא בְּשָׁעָה זוֹ, כַּאֲשֶׁר אֲנִי חַלָּשׁ וְחוֹלֶה, אֲנִי מְבַקֵּשׁ לְהוֹסִיף וּלְקַבֵּל עַל עַצְמִי קַבָּלוֹת נוֹסָפוֹת – לִפְעֹל לְמַעַן כְּבוֹד הַתּוֹרָה וְלוֹמְדֶיהָ, כְּפִי שֶׁנָּהַגְתִּי כָּל יָמַי, בְּתִקְוָה כִּי הַבּוֹרֵא יְזַכֶּה אוֹתִי לַעֲמֹד בַּקַּבָּלָה שֶׁקִּבַּלְתִּי עַל עַצְמִי וּלְהַגְשִׁים אֶת תָּכְנִיּוֹתַי!"... וְהַמַּעֲשֶׂה הַשֵּׁנִי: הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה פַיְינְשְׁטֵיין הָיָה מַקְרִיב אֶת כָּל כֻּלּוֹ לְמַעַן הוֹרָאַת הַהֲלָכָה לָרַבִּים. מֵעוֹלָם הוּא לֹא נָח, וּמֵעוֹלָם לֹא סֵרֵב לְהָשִׁיב לִשְׁאֵלָתוֹ שֶׁל יְהוּדִי... אֲפִלּוּ בִּשְׁעוֹת לַחַץ, בְּעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, אוֹ כַּאֲשֶׁר חָזַר מִמְּסִירַת שִׁעוּרוֹ הַשְּׁבוּעִי כְּשֶׁהוּא תָּשׁוּשׁ לְגַמְרֵי – לֹא דָּחָה רַבִּי מֹשֶׁה יְהוּדִי שֶׁבִּקֵּשׁ לִשְׁאֹל אֶת פִּיו דְּבַר הֲלָכָה. "עַד כַּמָּה עָלֶיךָ לְהַקְרִיב? עַד כַּמָּה עָלֶיךָ לְהִתְמַסֵּר?" נִשְׁאַל פַּעַם רַבִּי מֹשֶׁה עַל יְדֵי מְקֹרָבָיו, אוּלָם תְּשׁוּבָתוֹ הָיְתָה נֶחֱרֶצֶת: "עַד כַּמָּה?! בְּלִי גְּבוּל וּבְלִי שִׁעוּר! אֶת כָּל חַיַּי אֲנִי מוּכָן לִמְסֹר כְּדֵי לְהוֹרוֹת הֲלָכָה לַיְּהוּדִים! זוֹהִי שְׁלִיחוּתִי! זֶהוּ תַּפְקִידִי בְּעוֹלָמִי, וְכָל זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה בְּקִרְבִּי – אֶתְמַסֵּר כְּדֵי לְקַיְּמוֹ עַל הַצַּד הַטּוֹב בְּיוֹתֵר!" הִבְהִיר. וְאָמְנָם, יוֹם אֶחָד אָזְלוּ כֹּחוֹתָיו שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה, וְהוּא לָחַשׁ לַחֲתָנוֹ שֶׁעָמַד לְצִדּוֹ: "כְּבָר אֵין לִי כֹּחַ... אֵינִי יָכוֹל יוֹתֵר לִפְסֹק הֲלָכוֹת!" וְאָכֵן, הָיָה זֶה הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן לְחַיָּיו. בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם – נִסְתַּלְּקָה נִשְׁמָתוֹ הַטְּהוֹרָה שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה לְגִנְזֵי מְרוֹמִים... מִשְּׁנֵי הַמַּעֲשִׂים הַלָּלוּ אָנוּ יְכוֹלִים לִלְמֹד, כִּי מַתַּת הַחַיִּים נִתֶּנֶת לָאָדָם כְּדֵי שֶׁיּוּכַל בְּאֶמְצָעוּתָהּ לְמַלֵּא אֶת הַתַּפְקִיד שֶׁהוֹעִידָה לוֹ הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה בְּעוֹלָמוֹ. כָּל עוֹד הוּא יָכוֹל לְמַלֵּא אֶת הַתַּפְקִיד – הֲרֵי שֶׁהוּא מְקַבֵּל אֶת הַכֵּלִים כְּדֵי לְקַיְּמוֹ... אוּלָם בָּרֶגַע שֶׁבּוֹ כְּבָר אֵין בִּיכָלְתּוֹ לְמַלֵּא אֶת תַּפְקִידוֹ – הֲרֵי שֶׁאֵין כָּל הַצְדָּקָה לְהַעֲנִיק לוֹ אֶת הַכֵּלִים, וְהֵם נִלְקָחִים מִמֶּנּוּ... כָּעֵת נוּכַל לִמְצֹא תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ, עַל פִּי דַּרְכּוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי אֶלְחָנָן וָסֶרְמַן זַצַ"ל הי"ד, שֶׁהָיָה אוֹמֵר כָּךְ: בַּחֲלוֹמוֹ שֶׁל שַׂר הַמַּשְׁקִים – הוּא הוֹפִיעַ כְּ'אִישׁ מַעֲשֶׂה'. כָּל הַחֲלוֹם כֻּלּוֹ נָסַב סְבִיב מַעֲשִׂים שֶׁעָשָׂה בְּפֹעַל: הוּא לָקַח אֶת הָעֲנָבִים, סָחַט אוֹתָם, וְהוֹשִׁיט אֶת הַכּוֹס לְפַרְעֹה. לְפִיכָךְ, מֵאַחַר שֶׁמֵּהַחֲלוֹם עָלָה בִּמְפֹרָשׁ כִּי לְשַׂר הַמַּשְׁקִים עֲדַיִן יֵשׁ תַּפְקִיד בָּעוֹלָם – הִסִּיק מִכָּךְ יוֹסֵף כִּי לֹא נִטְּלָה מִמֶּנּוּ מַתַּת הַחַיִּים, וְהוּא יָשׁוּב לְתַפְקִידוֹ הָרִאשׁוֹן. לְעֻמָּתוֹ, שַׂר הָאוֹפִים, בַּחֲלוֹמוֹ, הָיָה בִּלְתִּי פָּעִיל לַחֲלוּטִין. אָמְנָם הַחֲלוֹם נָסַב סְבִיבוֹ, אוּלָם הוּא לֹא נָטַל בּוֹ כָּל חֵלֶק פָּעִיל: הָעוֹף הוּא שֶׁאָכַל מִתּוֹךְ הַסַּל שֶׁעַל רֹאשׁוֹ, בְּעוֹד שַׂר הָאוֹפִים לֹא תֹּאַר כְּמִי שֶׁעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה בְּפֹעַל. מִכָּךְ הִסִּיק יוֹסֵף, כִּי תַּפְקִידוֹ שֶׁל שַׂר הָאוֹפִים בָּעוֹלָם – הִסְתַּיֵּם, וּמִשֶּׁכָּךְ – בָּרוּר כִּי אֵין סִבָּה לָתֵת לוֹ מַתַּת חַיִּים הָלְאָה. וּמִכָּאן וְעַד לַמַּסְקָנָה כִּי פַּרְעֹה עָתִיד לְהוֹצִיאוֹ לַהוֹרֵג – קְצָרָה הַדֶּרֶךְ... (לְלַמֶּדְךָ)