Otzarot-Article

"וַיִּתֵּן אֶל מֹשֶׁה כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ בְּהַר סִינַי שְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת" (לא-יח) מְפָרֵשׁ רַשִׁ"י: " – כְּכַלֹּתוֹ" כְּתִיב חָסֵר. שֶׁנִּמְסְרָה לוֹ תּוֹרָה בְּמַתָּנָה כְּכַלָּה לֶחָתָן. בְּדִבְרֵי רַשִׁ"י אָנוּ מוֹצְאִים, שֶׁמֹּשֶׁה לֹא יָכוֹל הָיָה לְהַסְפִּיק לִלְמֹד אֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ בִּזְמַן כֹּה מוּעָט, וּלְכָךְ נִתְּנָה לוֹ הַתּוֹרָה בְּמַתָּנָה, כְּמוֹ כַּלָּה הַנִּמְסֶרֶת לֶחָתָן.

וְלִכְאוֹרָה, יֵשׁ לְהָבִין: מָה רָאֲתָה הַתּוֹרָה לְדַמּוֹת אֶת מְסִירַת הַתּוֹרָה לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ, דַּוְקָא לְכַלָּה הַנִּתֶּנֶת לֶחָתָן בְּיוֹם חֻפָּתוֹ?

הַתְּשׁוּבָה תּוּבַן עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁסִּפֵּר הַמְקֻבָּל הַצַּדִּיק רַבִּי מֵאִיר אַבּוּחֲצִירָא, בְּנוֹ שֶׁל הַ'בַּבָּא סָאלִי' זיע"א:

אֶחָד מִבְּנֵי מִשְׁפַּחַת אַבּוּחֲצִירָא, בִּקֵּר בָּעִיר מָרָקֶשׁ שֶׁבְּמָרוֹקוֹ, וְהִתְאַכְסֵן אֵצֶל כַּמָּה מִשְׁפָּחוֹת חֲשׁוּבוֹת. אֶחָד מִמְּאָרְחָיו פָּנָה אֵלָיו יוֹם אֶחָד, וְהִצִּיעַ לוֹ לִרְאוֹת כַּמָּה כִּתְבֵי יָד שֶׁל הָ"אַבִּיר יַעֲקֹב", הֲלֹא הוּא הַקָּדוֹשׁ הָאֱלֹקִי רַבִּי יַעֲקֹב אַבּוּחֲצִירָא זיע"א.

תָּמַהּ הָאוֹרֵחַ בְּלִבּוֹ: 'וְכִי מֵהֵיכָן הִתְגַּלְגְּלוּ כִּתְבֵי יָדוֹ שֶׁל סָבִינוּ דַּוְקָא לִקְהִלָּה זוֹ?' וְהוּא בִּקֵּשׁ לִרְאוֹת אֶת הַכְּתָבִים.

הַפְתָּעָתוֹ גָּדְלָה, כַּאֲשֶׁר גִּלָּה שֶׁמְּדֻבָּר בְּחִדּוּשִׁים לְפָרָשַׁת 'מַטּוֹת-מַסְעֵי', אֲשֶׁר יָצְאוּ לָאוֹר מְאֻחָר יוֹתֵר בְּסִפְרוֹ "פִּתּוּחֵי חוֹתָם". הוּא זִהָה לְלֹא כָּל סָפֵק אֶת כְּתַב יַד קָדְשׁוֹ שֶׁל סָבוֹ הַמְקֻבָּל. "מִנַּיִן לָכֶם כְּתַב הַיָּד שֶׁל הַצַּדִּיק רַבִּי יַעֲקֹב אַבּוּחֲצִירָא, וּמַדּוּעַ יֵשׁ בִּרְשׁוּתְכֶם רַק אֶת כְּתַב יָדוֹ עַל פָּרָשׁוֹת 'מַטּוֹת-מַסְעֵי'?" הִתְפַּלֵּא הַנֶּכֶד, וְהַמְאָרֵחַ סִפֵּר אֶת הַמַּעֲשֶׂה:

כַּאֲשֶׁר רַבִּי יַעֲקֹב אֲבִיטָן זַצַ"ל הָיָה רַב בְּמָרָקֶשׁ, נָפוֹצָה הַשְּׁמוּעָה שֶׁהַמְקֻבָּל רַבִּי יַעֲקֹב אַבּוּחֲצִירָא מִתְכַּוֵּן לְבַקֵּר בָּעִיר, וְאַף לִשְׁבֹּת בָּהּ. תְּכוּנָה רַבָּה נִכְּרָה בָּעִיר, וְהַהֲכָנוֹת לְבוֹאוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק הָיוּ בְּשִׂיאָן. הַהִתְרַגְּשׁוּת גָּדְלָה וְהִתְעַצְּמָה, כַּאֲשֶׁר נִרְאֲתָה דְּמוּת קָדְשׁוֹ שֶׁל רַבִּי יַעֲקֹב פּוֹסַעַת בִּרְחוֹבוֹת מָרָקֶשׁ.

בְּשַׁבָּת בַּבֹּקֶר, מִיָּד לְאַחַר קְרִיאַת הַתּוֹרָה, כִּבֵּד רַב הָעִיר אֶת הַצַּדִּיק לָשֵׂאת דְּבָרִים. עָלָה רַבִּי יַעֲקֹב לְבִימַת אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ, וְהֵחֵל לִדְרֹשׁ חִדּוּשִׁים מֻפְלָאִים בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ, פָּרָשַׁת מַטּוֹת-מַסְעֵי. בִּזְמַן שֶׁנָּשָׂא הַצַּדִּיק אֶת דְּרָשָׁתוֹ, שָׂם לֵב שֶׁדְּבָרָיו אֵינָם עֲרֵבִים לְאָזְנֵיהֶם שֶׁל הַמִּתְפַּלְּלִים. כְּשֶׁנִּסָּה לְבָרֵר מָה הַסִּבָּה לְכָךְ, הִתְחַמְּקוּ כֻּלָּם, וְחָשְׁשׁוּ לְהָעֵז פְּנֵיהֶם כְּנֶגֶד הַצַּדִּיק.

רַק אֶחָד מֵהַמִּתְפַּלְּלִים אָזַר עֹז, וְאָמַר לָרַב: "הַאִם אָנוּ עַמֵּי אֲרָצוֹת, שֶׁיֹּאמַר לָנוּ הָרַב דִּבְרֵי כִּבּוּשִׁין, מוּסָר וְאַגָּדָה?! אָנוּ צְרִיכִים דִּבְרֵי פִּלְפּוּל וְחִדּוּשִׁים בַּשַּׁ"ס וּבָרַמְבַּ"ם! מַה לָּנוּ וְלִדְרָשׁוֹת שֶׁל עַמֵּי הָאֲרָצוֹת?"

לְשֵׁמַע דְּבָרָיו, הֵבִין הַצַּדִּיק, שֶׁתּוֹשָׁבֵי מָרָקֶשׁ, שֶׁהָיוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים גְּדוֹלִים, רָאוּ בְּדִבְרֵי הַמּוּסָר שֶׁהִשְׁמִיעַ לָהֶם מִשּׁוּם פְּחִיתוּת עֵרֶךְ עֲבוּרָם. אַךְ מִכֵּיוָן שֶׁיָּדַע אֶל נָכוֹן אֶת חֲשִׁיבוּת הַדְּבָרִים וְאֶת עָמְקָם, לֹא אָבָה לִדְרֹשׁ בִּפְנֵיהֶם בְּשׁוּם דָּבָר אַחַר מִלְּבַד בְּאוֹתָם חִדּוּשִׁים.

בְּאוֹתָהּ שַׁבָּת, הִתְאָרַח בָּעִיר גַּם חָכָם אַחֵר. בְּשָׁמְעוֹ אֶת חִלּוּפֵי הַדְּבָרִים בֵּין הַצַּדִּיק לְבֵין הַמִּתְפַּלְּלִים, הִצִּיעַ שֶׁהוּא עַצְמוֹ יִשָּׂא דְּבָרִים בְּפִלְפּוּל, כְּמַשְׂאַת נַפְשָׁם שֶׁל תּוֹשָׁבֵי מָרָקֶשׁ. עַל אַף שֶׁלֹּא הִכִּירוֹ, הִסְכִּים לְכָךְ הַמָּרָא דְּאַתְרָא, וְהוּא עָלָה לִדְרֹשׁ בִּפְנֵי הַקָּהָל. עַד מְהֵרָה גִּלּוּ הַמִּתְפַּלְּלִים שֶׁמְּדֻבָּר בְּתַלְמִיד חָכָם עָצוּם. בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה אֲרֻכָּה דָּרַשׁ לָהֶם הֶחָכָם בְּעִנְיְנֵי דְּיוֹמָא בְּפִלְפּוּל עָמֹק. בִּגְאוֹנוּת נְדִירָה, שָׁזַר הַדַּרְשָׁן מַאֲרָג שָׁלֵם שֶׁל חִדּוּשִׁים וְשֶׁל בֵּאוּרִים שֶׁהִדְהִימוּ אֶת לֵב שׁוֹמְעֵיהֶם.

לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם הֶחָכָם אֶת דְּרָשָׁתוֹ, פָּנָה הַמָּרָא דְּאַתְרָא אֶל רַבִּי יַעֲקֹב אַבּוּחֲצִירָא וְשָׁאַל אוֹתוֹ: "הַאִם יָשְׁרָה בְּעֵינֵיכֶם דְּרָשָׁתוֹ שֶׁל הֶחָכָם הָאוֹרֵחַ? מַהִי דַּעְתּוֹ שֶׁל הָרַב עַל הַפִּלְפּוּל שֶׁאוֹתוֹ נָשָׂא?"

תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל רַבִּי יַעֲקֹב אַבּוּחֲצִירָא הִמְּמָה אֶת רַב הַמָּקוֹם: "אָכֵן, דִּבְרֵי תּוֹרָתוֹ נָאִים הֵם, אֲבָל יֵשׁ לִבְדֹּק אַחֲרָיו, כִּי קָרוֹב בְּעֵינַי שֶׁאֵינוֹ מִבְּנֵי בְּרִית..."

הָרַב אֲבִיטָן לֹא הֵגִיב. לְכָזוֹ תְּשׁוּבָה הוּא כְּלָל לֹא צִפָּה. לְאַחַר הַתְּפִלָּה, נִגַּשׁ אֶל כַּמָּה מִפַּרְנְסֵי הַמָּקוֹם וּבִקְּשָׁם בְּשֶׁקֶט, שֶׁיִּבְדְּקוּ אַחֲרָיו, מַהוּ שְׁמוֹ, מִנַּיִן הוּא בָּא, וּמִמִּי קִבֵּל אֶת תּוֹרָתוֹ. בֵּרוּר שָׁקֵט שֶׁנַּעֲשָׂה עַל אוֹדוֹתָיו חִזֵּק אֶת חֲשָׁדוֹתָיו שֶׁל הָרַב אֲבִיטָן, וּלְאַחַר דְּרִישָׁה וַחֲקִירָה, הִתְבָּרֵר מֵעַל לְכָל סָפֵק: הֶחָכָם שֶׁדִּבֵּר בְּשַׁבָּת בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, כְּלָל אֵינֶנּוּ יְהוּדִי! בַּיְדִיעוֹת הָרַבּוֹת שֶׁרָכַשׁ בְּלִמּוּדוֹ, וּבְכִשְׁרוֹנוֹ הָרַב לְהָבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר, הִצְלִיחַ הָאִישׁ לְרַמּוֹת אֶת בְּנֵי מָרָקֶשׁ וּלְהַצִּיג אֶת עַצְמוֹ כְּחָכָם יְהוּדִי.

כֻּלָּם הִתְפַּעֲלוּ מִגֹּדֶל קְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זיע"א. "כֵּיצַד גִּלָּה הַצַּדִּיק אֶת הַדָּבָר?" תָּמְהוּ בְּנֵי מָרָקֶשׁ. "אֵין זֹאת, אֶלָּא שֶׁהָרַב נֵחַן בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ", עָנוּ לְעַצְמָם בְּהִתְרַגְּשׁוּת. אַךְ רַבִּי יַעֲקֹב אַבּוּחֲצִירָא שֶׁשָּׁמַע אֶת הַדְּבָרִים, הֵגִיב בַּעֲנָוָה: "לֹא הָיְתָה זוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. הֲרֵי יָדוּעַ שֶׁיְּהוּדִי הַלּוֹמֵד תּוֹרָה - הֲרֵי הִיא נַעֲשֵׂית חֵלֶק מִמֶּנּוּ. 'אוֹרַיְתָא וְיִשְׂרָאֵל חַד הוּא'. אֲבָל כַּאֲשֶׁר הָאוֹרֵחַ עָלָה לְדַבֵּר, חַשְׁתִּי שֶׁהַדְּבָרִים הַיּוֹצְאִים מִמֶּנּוּ אֵינָם מְחֻבָּרִים אֵלָיו. הַדְּבָרִים עַצְמָם הָיוּ נִפְלָאִים וַעֲרֵבִים לָאֹזֶן, אֲבָל רָאִיתִי שֶׁהֵם לֹא הָיוּ חֵלֶק מִמִּי שֶׁאָמַר אוֹתָם. כָּךְ הֵבַנְתִּי שֶׁהַדּוֹבֵר, בְּהֶכְרֵחַ אֵינוֹ חֵלֶק מֵהָעָם הַיְּהוּדִי". אַנְשֵׁי מָרָקֶשׁ עָמְדוּ נִפְעָמִים לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים, וּבִקְּשׁוּ אֶת סְלִיחָתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק, עַל כָּךְ שֶׁבְּרֹב סִכְלוּתָם לֹא חָפְצוּ לִשְׁמֹעַ אֶת דְּרָשָׁתוֹ שֶׁיָּצְאָה מֵהַלֵּב... הֵם בִּקְּשׁוּ לְהַעְתִּיק מִכְּתַב יָדוֹ שֶׁל הָרַב אֶת דִּבְרֵי הַמּוּסָר וְהַתּוֹכָחוֹת שֶׁבְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ, פָּרָשַׁת מַטּוֹת-מַסְעֵי, וְכָךְ הִתְגַּלְגֵּל כְּתַב יָדוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק לִקְהִלַּת מָרָקֶשׁ.

מֵהַסִּפּוּר שֶׁסִּפֵּר נִינוֹ שֶׁל רַבִּי יַעֲקֹב, הַמְקֻבָּל רַבִּי מֵאִיר אַבּוּחֲצִירָא זיע"א, אָנוּ לוֹמְדִים, שֶׁיְּהוּדִי הַלּוֹמֵד תּוֹרָה - הַתּוֹרָה הוֹפֶכֶת לִהְיוֹת חֵלֶק בִּלְתִּי נִפְרָד מִמֶּנּוּ. הַתּוֹרָה וְלוֹמְדָהּ הוֹפְכִים לִהְיוֹת דָּבָר אֶחָד.

וּמִכָּאן תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ: אֵצֶל חַכְמֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם, הַחָכְמָה אֵינָהּ מְעַצֶּבֶת אֶת אִישִׁיּוּתָם, וְאֵינָהּ הוֹפֶכֶת לִהְיוֹת חֵלֶק מֵהֶם. כַּאֲשֶׁר תַּלְמִידָיו שֶׁל הַפִילוֹסוֹף הַיְּוָנִי אָרִיסְטוֹ - שֶׁדִּבֵּר גְּבוֹהָה גְּבוֹהָה עַל הִתְנַהֲגוּת הָאָדָם בְּעוֹלָמוֹ - מְצָאוּהוּ אוֹכֵל כִּבְהֵמָה, אָמַר לָהֶם: "עַכְשָׁו אֲנִי לֹא אָרִיסְטוֹ, עַכְשָׁו אֲנִי אוֹכֵל".

מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּחָכְמַת הַתּוֹרָה. כַּאֲשֶׁר יְהוּדִי עוֹסֵק בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה, הִיא הוֹפֶכֶת לִהְיוֹת חֵלֶק מִמַּהוּתוֹ! הוּא וְהַתּוֹרָה נַעֲשִׂים דָּבָר אֶחָד. דָּבָר זֶה נִרְמָז לָנוּ בְּדִבְרֵי חֲזַ"ל: "'כְּכַלֹּתוֹ' - כְּתִיב חָסֵר. שֶׁנִּמְסְרָה לוֹ תּוֹרָה בְּמַתָּנָה כְּכַלָּה לֶחָתָן".

לֹא לְחִנָּם נִמְשְׁלָה נְתִינַת הַתּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל לְכַלָּה הַנִּתֶּנֶת לֶחָתָן, כֵּן אֵין בַּמְּצִיאוּת חִבּוּר בֵּין שְׁנֵי דְּבָרִים שֶׁהוֹפֵךְ אֶת הַשְּׁנַיִם לִהְיוֹת לְדָבָר אֶחָד מַמָּשׁ כְּמוֹ נִשּׂוּאֵי חָתָן וְכַלָּה, וְכִלְשׁוֹן הַפָּסוּק (בראשית ב-כד): "עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ, וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד". כְּמוֹ הַכַּלָּה הַנִּמְסֶרֶת לֶחָתָן, שֶׁעַל יְדֵי אוֹתוֹ חִבּוּר הֵם נַעֲשִׂים מַמָּשׁ כְּגוּף אֶחָד, כָּךְ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה נִמְסְרָה לְיִשְׂרָאֵל בְּמַתָּנָה, וּבְכָךְ הִיא הָפְכָה לִהְיוֹת חֵלֶק בִּלְתִּי נִפְרָד מֵהֲוָיָתָם! (לְלַמֶּדְךָ)

	תרומה תשפ"ד
	יַעַד הַתְּרוּמָה – עַל פִּי כַּוָּנַת הַנּוֹתֵן
	"וַיִּתֵּן אֶל מֹשֶׁה כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ בְּהַר סִינַי שְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת" (לא-יח) מְפָרֵשׁ רַשִׁ"י: " – כְּכַלֹּתוֹ" כְּתִיב חָסֵר. שֶׁנִּמְסְרָה לוֹ תּוֹרָה בְּמַתָּנָה כְּכַלָּה לֶחָתָן. בְּדִבְרֵי רַשִׁ"י אָנוּ מוֹצְאִים, שֶׁמֹּשֶׁה לֹא יָכוֹל הָיָה לְהַסְפִּיק לִלְמֹד אֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ בִּזְמַן כֹּה מוּעָט, וּלְכָךְ נִתְּנָה לוֹ הַתּוֹרָה בְּמַתָּנָה, כְּמוֹ כַּלָּה הַנִּמְסֶרֶת לֶחָתָן. וְלִכְאוֹרָה, יֵשׁ לְהָבִין: מָה רָאֲתָה הַתּוֹרָה לְדַמּוֹת אֶת מְסִירַת הַתּוֹרָה לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ, דַּוְקָא לְכַלָּה הַנִּתֶּנֶת לֶחָתָן בְּיוֹם חֻפָּתוֹ? הַתְּשׁוּבָה תּוּבַן עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁסִּפֵּר הַמְקֻבָּל הַצַּדִּיק רַבִּי מֵאִיר אַבּוּחֲצִירָא, בְּנוֹ שֶׁל הַ'בַּבָּא סָאלִי' זיע"א: אֶחָד מִבְּנֵי מִשְׁפַּחַת אַבּוּחֲצִירָא, בִּקֵּר בָּעִיר מָרָקֶשׁ שֶׁבְּמָרוֹקוֹ, וְהִתְאַכְסֵן אֵצֶל כַּמָּה מִשְׁפָּחוֹת חֲשׁוּבוֹת. אֶחָד מִמְּאָרְחָיו פָּנָה אֵלָיו יוֹם אֶחָד, וְהִצִּיעַ לוֹ לִרְאוֹת כַּמָּה כִּתְבֵי יָד שֶׁל הָ"אַבִּיר יַעֲקֹב", הֲלֹא הוּא הַקָּדוֹשׁ הָאֱלֹקִי רַבִּי יַעֲקֹב אַבּוּחֲצִירָא זיע"א. תָּמַהּ הָאוֹרֵחַ בְּלִבּוֹ: 'וְכִי מֵהֵיכָן הִתְגַּלְגְּלוּ כִּתְבֵי יָדוֹ שֶׁל סָבִינוּ דַּוְקָא לִקְהִלָּה זוֹ?' וְהוּא בִּקֵּשׁ לִרְאוֹת אֶת הַכְּתָבִים. הַפְתָּעָתוֹ גָּדְלָה, כַּאֲשֶׁר גִּלָּה שֶׁמְּדֻבָּר בְּחִדּוּשִׁים לְפָרָשַׁת 'מַטּוֹת-מַסְעֵי', אֲשֶׁר יָצְאוּ לָאוֹר מְאֻחָר יוֹתֵר בְּסִפְרוֹ "פִּתּוּחֵי חוֹתָם". הוּא זִהָה לְלֹא כָּל סָפֵק אֶת כְּתַב יַד קָדְשׁוֹ שֶׁל סָבוֹ הַמְקֻבָּל. "מִנַּיִן לָכֶם כְּתַב הַיָּד שֶׁל הַצַּדִּיק רַבִּי יַעֲקֹב אַבּוּחֲצִירָא, וּמַדּוּעַ יֵשׁ בִּרְשׁוּתְכֶם רַק אֶת כְּתַב יָדוֹ עַל פָּרָשׁוֹת 'מַטּוֹת-מַסְעֵי'?" הִתְפַּלֵּא הַנֶּכֶד, וְהַמְאָרֵחַ סִפֵּר אֶת הַמַּעֲשֶׂה: כַּאֲשֶׁר רַבִּי יַעֲקֹב אֲבִיטָן זַצַ"ל הָיָה רַב בְּמָרָקֶשׁ, נָפוֹצָה הַשְּׁמוּעָה שֶׁהַמְקֻבָּל רַבִּי יַעֲקֹב אַבּוּחֲצִירָא מִתְכַּוֵּן לְבַקֵּר בָּעִיר, וְאַף לִשְׁבֹּת בָּהּ. תְּכוּנָה רַבָּה נִכְּרָה בָּעִיר, וְהַהֲכָנוֹת לְבוֹאוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק הָיוּ בְּשִׂיאָן. הַהִתְרַגְּשׁוּת גָּדְלָה וְהִתְעַצְּמָה, כַּאֲשֶׁר נִרְאֲתָה דְּמוּת קָדְשׁוֹ שֶׁל רַבִּי יַעֲקֹב פּוֹסַעַת בִּרְחוֹבוֹת מָרָקֶשׁ. בְּשַׁבָּת בַּבֹּקֶר, מִיָּד לְאַחַר קְרִיאַת הַתּוֹרָה, כִּבֵּד רַב הָעִיר אֶת הַצַּדִּיק לָשֵׂאת דְּבָרִים. עָלָה רַבִּי יַעֲקֹב לְבִימַת אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ, וְהֵחֵל לִדְרֹשׁ חִדּוּשִׁים מֻפְלָאִים בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ, פָּרָשַׁת מַטּוֹת-מַסְעֵי. בִּזְמַן שֶׁנָּשָׂא הַצַּדִּיק אֶת דְּרָשָׁתוֹ, שָׂם לֵב שֶׁדְּבָרָיו אֵינָם עֲרֵבִים לְאָזְנֵיהֶם שֶׁל הַמִּתְפַּלְּלִים. כְּשֶׁנִּסָּה לְבָרֵר מָה הַסִּבָּה לְכָךְ, הִתְחַמְּקוּ כֻּלָּם, וְחָשְׁשׁוּ לְהָעֵז פְּנֵיהֶם כְּנֶגֶד הַצַּדִּיק. רַק אֶחָד מֵהַמִּתְפַּלְּלִים אָזַר עֹז, וְאָמַר לָרַב: "הַאִם אָנוּ עַמֵּי אֲרָצוֹת, שֶׁיֹּאמַר לָנוּ הָרַב דִּבְרֵי כִּבּוּשִׁין, מוּסָר וְאַגָּדָה?! אָנוּ צְרִיכִים דִּבְרֵי פִּלְפּוּל וְחִדּוּשִׁים בַּשַּׁ"ס וּבָרַמְבַּ"ם! מַה לָּנוּ וְלִדְרָשׁוֹת שֶׁל עַמֵּי הָאֲרָצוֹת?" לְשֵׁמַע דְּבָרָיו, הֵבִין הַצַּדִּיק, שֶׁתּוֹשָׁבֵי מָרָקֶשׁ, שֶׁהָיוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים גְּדוֹלִים, רָאוּ בְּדִבְרֵי הַמּוּסָר שֶׁהִשְׁמִיעַ לָהֶם מִשּׁוּם פְּחִיתוּת עֵרֶךְ עֲבוּרָם. אַךְ מִכֵּיוָן שֶׁיָּדַע אֶל נָכוֹן אֶת חֲשִׁיבוּת הַדְּבָרִים וְאֶת עָמְקָם, לֹא אָבָה לִדְרֹשׁ בִּפְנֵיהֶם בְּשׁוּם דָּבָר אַחַר מִלְּבַד בְּאוֹתָם חִדּוּשִׁים. בְּאוֹתָהּ שַׁבָּת, הִתְאָרַח בָּעִיר גַּם חָכָם אַחֵר. בְּשָׁמְעוֹ אֶת חִלּוּפֵי הַדְּבָרִים בֵּין הַצַּדִּיק לְבֵין הַמִּתְפַּלְּלִים, הִצִּיעַ שֶׁהוּא עַצְמוֹ יִשָּׂא דְּבָרִים בְּפִלְפּוּל, כְּמַשְׂאַת נַפְשָׁם שֶׁל תּוֹשָׁבֵי מָרָקֶשׁ. עַל אַף שֶׁלֹּא הִכִּירוֹ, הִסְכִּים לְכָךְ הַמָּרָא דְּאַתְרָא, וְהוּא עָלָה לִדְרֹשׁ בִּפְנֵי הַקָּהָל. עַד מְהֵרָה גִּלּוּ הַמִּתְפַּלְּלִים שֶׁמְּדֻבָּר בְּתַלְמִיד חָכָם עָצוּם. בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה אֲרֻכָּה דָּרַשׁ לָהֶם הֶחָכָם בְּעִנְיְנֵי דְּיוֹמָא בְּפִלְפּוּל עָמֹק. בִּגְאוֹנוּת נְדִירָה, שָׁזַר הַדַּרְשָׁן מַאֲרָג שָׁלֵם שֶׁל חִדּוּשִׁים וְשֶׁל בֵּאוּרִים שֶׁהִדְהִימוּ אֶת לֵב שׁוֹמְעֵיהֶם. לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם הֶחָכָם אֶת דְּרָשָׁתוֹ, פָּנָה הַמָּרָא דְּאַתְרָא אֶל רַבִּי יַעֲקֹב אַבּוּחֲצִירָא וְשָׁאַל אוֹתוֹ: "הַאִם יָשְׁרָה בְּעֵינֵיכֶם דְּרָשָׁתוֹ שֶׁל הֶחָכָם הָאוֹרֵחַ? מַהִי דַּעְתּוֹ שֶׁל הָרַב עַל הַפִּלְפּוּל שֶׁאוֹתוֹ נָשָׂא?" תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל רַבִּי יַעֲקֹב אַבּוּחֲצִירָא הִמְּמָה אֶת רַב הַמָּקוֹם: "אָכֵן, דִּבְרֵי תּוֹרָתוֹ נָאִים הֵם, אֲבָל יֵשׁ לִבְדֹּק אַחֲרָיו, כִּי קָרוֹב בְּעֵינַי שֶׁאֵינוֹ מִבְּנֵי בְּרִית..." הָרַב אֲבִיטָן לֹא הֵגִיב. לְכָזוֹ תְּשׁוּבָה הוּא כְּלָל לֹא צִפָּה. לְאַחַר הַתְּפִלָּה, נִגַּשׁ אֶל כַּמָּה מִפַּרְנְסֵי הַמָּקוֹם וּבִקְּשָׁם בְּשֶׁקֶט, שֶׁיִּבְדְּקוּ אַחֲרָיו, מַהוּ שְׁמוֹ, מִנַּיִן הוּא בָּא, וּמִמִּי קִבֵּל אֶת תּוֹרָתוֹ. בֵּרוּר שָׁקֵט שֶׁנַּעֲשָׂה עַל אוֹדוֹתָיו חִזֵּק אֶת חֲשָׁדוֹתָיו שֶׁל הָרַב אֲבִיטָן, וּלְאַחַר דְּרִישָׁה וַחֲקִירָה, הִתְבָּרֵר מֵעַל לְכָל סָפֵק: הֶחָכָם שֶׁדִּבֵּר בְּשַׁבָּת בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, כְּלָל אֵינֶנּוּ יְהוּדִי! בַּיְדִיעוֹת הָרַבּוֹת שֶׁרָכַשׁ בְּלִמּוּדוֹ, וּבְכִשְׁרוֹנוֹ הָרַב לְהָבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר, הִצְלִיחַ הָאִישׁ לְרַמּוֹת אֶת בְּנֵי מָרָקֶשׁ וּלְהַצִּיג אֶת עַצְמוֹ כְּחָכָם יְהוּדִי. כֻּלָּם הִתְפַּעֲלוּ מִגֹּדֶל קְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זיע"א. "כֵּיצַד גִּלָּה הַצַּדִּיק אֶת הַדָּבָר?" תָּמְהוּ בְּנֵי מָרָקֶשׁ. "אֵין זֹאת, אֶלָּא שֶׁהָרַב נֵחַן בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ", עָנוּ לְעַצְמָם בְּהִתְרַגְּשׁוּת. אַךְ רַבִּי יַעֲקֹב אַבּוּחֲצִירָא שֶׁשָּׁמַע אֶת הַדְּבָרִים, הֵגִיב בַּעֲנָוָה: "לֹא הָיְתָה זוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. הֲרֵי יָדוּעַ שֶׁיְּהוּדִי הַלּוֹמֵד תּוֹרָה - הֲרֵי הִיא נַעֲשֵׂית חֵלֶק מִמֶּנּוּ. 'אוֹרַיְתָא וְיִשְׂרָאֵל חַד הוּא'. אֲבָל כַּאֲשֶׁר הָאוֹרֵחַ עָלָה לְדַבֵּר, חַשְׁתִּי שֶׁהַדְּבָרִים הַיּוֹצְאִים מִמֶּנּוּ אֵינָם מְחֻבָּרִים אֵלָיו. הַדְּבָרִים עַצְמָם הָיוּ נִפְלָאִים וַעֲרֵבִים לָאֹזֶן, אֲבָל רָאִיתִי שֶׁהֵם לֹא הָיוּ חֵלֶק מִמִּי שֶׁאָמַר אוֹתָם. כָּךְ הֵבַנְתִּי שֶׁהַדּוֹבֵר, בְּהֶכְרֵחַ אֵינוֹ חֵלֶק מֵהָעָם הַיְּהוּדִי". אַנְשֵׁי מָרָקֶשׁ עָמְדוּ נִפְעָמִים לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים, וּבִקְּשׁוּ אֶת סְלִיחָתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק, עַל כָּךְ שֶׁבְּרֹב סִכְלוּתָם לֹא חָפְצוּ לִשְׁמֹעַ אֶת דְּרָשָׁתוֹ שֶׁיָּצְאָה מֵהַלֵּב... הֵם בִּקְּשׁוּ לְהַעְתִּיק מִכְּתַב יָדוֹ שֶׁל הָרַב אֶת דִּבְרֵי הַמּוּסָר וְהַתּוֹכָחוֹת שֶׁבְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ, פָּרָשַׁת מַטּוֹת-מַסְעֵי, וְכָךְ הִתְגַּלְגֵּל כְּתַב יָדוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק לִקְהִלַּת מָרָקֶשׁ. מֵהַסִּפּוּר שֶׁסִּפֵּר נִינוֹ שֶׁל רַבִּי יַעֲקֹב, הַמְקֻבָּל רַבִּי מֵאִיר אַבּוּחֲצִירָא זיע"א, אָנוּ לוֹמְדִים, שֶׁיְּהוּדִי הַלּוֹמֵד תּוֹרָה - הַתּוֹרָה הוֹפֶכֶת לִהְיוֹת חֵלֶק בִּלְתִּי נִפְרָד מִמֶּנּוּ. הַתּוֹרָה וְלוֹמְדָהּ הוֹפְכִים לִהְיוֹת דָּבָר אֶחָד. וּמִכָּאן תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ: אֵצֶל חַכְמֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם, הַחָכְמָה אֵינָהּ מְעַצֶּבֶת אֶת אִישִׁיּוּתָם, וְאֵינָהּ הוֹפֶכֶת לִהְיוֹת חֵלֶק מֵהֶם. כַּאֲשֶׁר תַּלְמִידָיו שֶׁל הַפִילוֹסוֹף הַיְּוָנִי אָרִיסְטוֹ - שֶׁדִּבֵּר גְּבוֹהָה גְּבוֹהָה עַל הִתְנַהֲגוּת הָאָדָם בְּעוֹלָמוֹ - מְצָאוּהוּ אוֹכֵל כִּבְהֵמָה, אָמַר לָהֶם: "עַכְשָׁו אֲנִי לֹא אָרִיסְטוֹ, עַכְשָׁו אֲנִי אוֹכֵל". מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּחָכְמַת הַתּוֹרָה. כַּאֲשֶׁר יְהוּדִי עוֹסֵק בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה, הִיא הוֹפֶכֶת לִהְיוֹת חֵלֶק מִמַּהוּתוֹ! הוּא וְהַתּוֹרָה נַעֲשִׂים דָּבָר אֶחָד. דָּבָר זֶה נִרְמָז לָנוּ בְּדִבְרֵי חֲזַ"ל: "'כְּכַלֹּתוֹ' - כְּתִיב חָסֵר. שֶׁנִּמְסְרָה לוֹ תּוֹרָה בְּמַתָּנָה כְּכַלָּה לֶחָתָן". לֹא לְחִנָּם נִמְשְׁלָה נְתִינַת הַתּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל לְכַלָּה הַנִּתֶּנֶת לֶחָתָן, כֵּן אֵין בַּמְּצִיאוּת חִבּוּר בֵּין שְׁנֵי דְּבָרִים שֶׁהוֹפֵךְ אֶת הַשְּׁנַיִם לִהְיוֹת לְדָבָר אֶחָד מַמָּשׁ כְּמוֹ נִשּׂוּאֵי חָתָן וְכַלָּה, וְכִלְשׁוֹן הַפָּסוּק (בראשית ב-כד): "עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ, וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד". כְּמוֹ הַכַּלָּה הַנִּמְסֶרֶת לֶחָתָן, שֶׁעַל יְדֵי אוֹתוֹ חִבּוּר הֵם נַעֲשִׂים מַמָּשׁ כְּגוּף אֶחָד, כָּךְ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה נִמְסְרָה לְיִשְׂרָאֵל בְּמַתָּנָה, וּבְכָךְ הִיא הָפְכָה לִהְיוֹת חֵלֶק בִּלְתִּי נִפְרָד מֵהֲוָיָתָם! (לְלַמֶּדְךָ)