Otzarot-Article

הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי חַיִּים חִזְקִיָּה חוּרִי זַצַ"ל סִפֵּר אֶת הַסִּפּוּר הַנּוֹדָע בִּשְׁנֵי הָאַחִים, הָאֶחָד לָמַד וְהָיָה לְרַב נוֹדָע, מְכֻבָּד וּמָעֳרָךְ. הַשֵּׁנִי פָּנָה לְמִסְחָר וְהָיָה בּוּר וְעַם הָאָרֶץ. יוֹם אֶחָד שָׁאַל אֶת אִשְׁתּוֹ: "אִמְרִי לִי, מַדּוּעַ חוֹלְקִים הַכֹּל כָּבוֹד לְאָחִי, וְאֵינָם חוֹלְקִים לִי אוֹתוֹ הַכָּבוֹד?" אָמְרָה לוֹ: "כִּי הוּא רַב וְדַיָּן, גָּאוֹן וּמְדַקְדֵּק בְּמִצְווֹת".

אָמַר לְעַצְמוֹ: אֲדַקְדֵק אַף אֲנִי כָּמוֹהוּ, וִיכַבְּדוּנִי.

הָלַךְ אֵצֶל אָחִיו, לְהִתְחַקּוֹת אַחַר מַעֲשָׂיו. רָאָה שֶׁגִיסָתוֹ מְבִיאָה לְפָנָיו שְׁאֵלָה בָּעוֹף. הִסְתַּכֵּל וְאָמַר: "כָּשֵׁר, וּבְכָל זֹאת לֹא אֹכַל מִמֶּנּוּ, כִּי אֵינִי אוֹכֵל מִבָּשָׂר שֶׁנִּשְׁאֲלָה עָלָיו שְׁאֵלָה".

עֶרֶב סֻכּוֹת הָיָה, הָרַבָּנִית הוֹדִיעָה שֶׁהַבָּנִים הֵקִימוּ אֶת הַסֻּכָּה כְּהִלְכָתָהּ. שָׁב הַדַּיָּן וְהִזְכִּיר לְאִשְׁתּוֹ אֶת הַהֲלָכָה, שֶׁאֵין מַכְנִיסִים קְדֵרוֹת לַסֻּכָּה מִפְּנֵי כְּבוֹדָהּ.

הֶחְלִיט הָאָח הַבּוּר שֶׁכְּבָר יוֹדֵעַ הוּא דַּי. שָׁב לְבֵיתוֹ וְהוֹדִיעַ לְאִשְׁתּוֹ שֶׁאֵין לְהַכְנִיס קְדֵרוֹת לַסֻּכָּה, וְעָלָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְהִתְפַּלֵּל אֶת תְּפִלַּת הֶחָג. כְּשֶׁשָּׁב לְבֵיתוֹ סָחָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: "הֲיוֹדֵעַ אַתָּה, סֻכָּתֵנוּ כִּמְעַט שֶׁנִּפְסְלָה! הַבַּת הִכְנִיסָה אֵלֶיהָ קְדֵרָה. גָּעַרְתִּי בָּהּ וְשָׁלַחְתִּי לִשְׁאֹל אֶת הָרַב הַאִם נִפְסְלָה הַסֻּכָּה בְּכָךְ, וְהֵשִׁיב שֶׁלֹּא נִפְסְלָה".

חָוְרוּ פְּנֵי הָאִישׁ וְאָמַר בְּחֻמְרָה: "אֱמֶת שֶׁהַסֻּכָּה כְּשֵׁרָה, אֲבָל מְדַקְדֵק בְּמִצְווֹת אֲנִי, וְאֵינִי אוֹכֵל מִדָּבָר שֶׁנִּשְׁאֲלָה עָלָיו שְׁאֵלָה - עַל כֵּן לֹא נֹאכַל הַלַּיְלָה בַּסֻּכָּה!" וְעַל פִּי יַדְעָנוּתוֹ וְחֻמְרוֹתָיו אָכְלוּ בְּלֵיל רִאשׁוֹן שֶׁל סֻכּוֹת בְּבֵיתָם...

כְּלַפֵּי מָה הַדְּבָרִים אֲמוּרִים? פְּעָמִים רַבּוֹת מוֹרִים לְעַצְמָם בְּנֵי אָדָם אֵיךְ לִנְהֹג בִּמְקוֹם הַסָּפֵק וְלֹא שׁוֹאֲלִים רַב מֻסְמָךְ. וּפְעָמִים רַבּוֹת מוֹרִים הֵם שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה. לְדֻגְמָה, אָדָם מִשְׁתַּתֵּף בְּשִׁעוּרֵי תּוֹרָה וְהוּא עָיֵף מֵעֲבוֹדַת יוֹמוֹ, פְּעָמִים אַף מְנַמְנֵם הוּא בַּשִּׁעוּר, אֵינוֹ מְרֻכָּז וְאֵינוֹ מֵבִין. מִשּׁוּם כָּךְ מַעֲדִיף הוּא שֶׁלֹּא לָבוֹא לַשִּׁעוּר בִּכְלָל, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ כַּמָּה חֲבִיבָה הִשְׁתַּתְּפוּתוֹ לִפְנֵי הַמָּקוֹם גַּם כְּשֶׁהוּא טָרוּד. וְדַוְקָא מִשּׁוּם שֶׁהוּא טָרוּד, וַאֲפִילוּ כְּשֶׁהוּא מְנַמְנֵם. אוֹמֵר הַמִּדְרָשׁ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹגֵר כִּבְיָכוֹל אֶת הָרִיר הַנִּגָּר מִשִּׂפְתֵיהֶם בְּנִמְנוּמָם וּמִמֶּנּוּ מֵכִין הוּא אֶת הַטַּל שֶׁעָתִיד לְהַחֲיוֹת בּוֹ מֵתִים! עַל כֵּן, אַל יְבַטְּלוּ שִׁעוּר תּוֹרָה לִפְנֵי שֶׁיִּשְׁאֲלוּ שְׁאֵלַת רַב.

זֹאת וְעוֹד, הִדְגִּישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, אָסוּר שֶׁיִּגְבַּהּ לֵב הָאָדָם לַחֲשֹׁב שֶׁעוֹמֵד הוּא בִּמְקוֹם גְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה וּמִשְׁתַּוֶּה לְמַעֲלַת הָרַבָּנִים וְהַדַּיָּנִים.

וְהָיָה מְסַפֵּר עַל כָּךְ מָשָׁל שֶׁשָּׁמַע בִּשְׁעָתוֹ מֵהַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי וֶלְוָלֶ'ה זַצַ"ל, מַגִּיד מֵישָׁרִים דְּוִילְנָה.

בִּכְפָר נִדָּח הִתְגּוֹרְרוּ מִסְפַּר מִשְׁפָּחוֹת יְהוּדִיּוֹת, כְּמִנְיָן בְּסַךְ הַכֹּל, וְכֻלָּם הָיוּ כַּפְרִיִּים נִבְעָרִים, שֶׁלַּמְדָּנוּתָם נֶעֶצְרָה בְּפִרְקֵי אָבוֹת. אֶחָד מֵהֶם יַדְעָן הָיָה בַּהֲבָנַת הַלּוּחַ, וּפוֹסֵק אַחֲרוֹן בִּשְׁעַת הַמּוֹלָד בְּבִרְכַּת הַחֹדֶשׁ. אַף בְּמִנְהָגִים יָדָיו לוֹ רַב, בֵּין אוֹתָם שֶׁרָאָה בְּבֵית אָבִיו וּבֵין אוֹתָם שֶׁהָגָה בְּכֹחוֹת עַצְמוֹ... הָיוּ הַכַּפְרִיִּים רוֹחֲשִׁים לוֹ כָּבוֹד וְהֵחֵלּוּ קוֹרְאִים אוֹתוֹ 'רַבִּי'. בִּתְחִלָּה מָחָה, אַחַר כָּךְ הִסְתַּגֵּל, וּלְבַסּוֹף גֵּאֶה הָיָה בְּכִנּוּיוֹ לְתִפְאֶרֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ. אַשְׁרֵי יוֹלַדְתּוֹ שֶׁזָּכְתָה שֶׁבְּנָהּ רַב בְּיִשְׂרָאֵל...

פַּעַם אַחַת הִזְדַּמֵּן אוֹתוֹ כַּפְרִי לְוִילְנָה, וְעָלָה לְהִתְפַּלֵּל בְּבֵית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן זַצַ"ל. רָאָה אֶת הַלּוֹמְדִים שׁוֹקְדִים עַל סִפְרֵיהֶם, וּמִפִּנַּת בֵּית הַמִּדְרָשׁ עָלָה קוֹל הֲמֻלָּה. חֲבוּרַת פְּרוּשִׁים הִתְנַצְּחָה בְּמִלְחַמְתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה. זֶה אוֹמֵר בְּכֹה וְזֶה בְּכֹה, אֵלּוּ מַכְבִּירִים רְאָיוֹת לְשִׁיטָתָם וְאֵלּוּ דּוֹחִים וּמְבִיאִים רְאָיוֹת לִסְתֹּר. הִתְכַּרְכְּמוּ פְּנֵי הַכַּפְרִי, מֵאָז וּמֵעוֹלָם שָׂנֵא מְרִיבוֹת. וּ'מִתֹּקֶף תַּפְקִידוֹ' כְּרַב יָדַע, שֶׁתַּלְמִידֵי חֲכָמִים מְבִיאִים שָׁלוֹם לָעוֹלָם. הֶחְלִיט לְהַשְׁכִּין שָׁלוֹם בֵּין הַנִּצִּים. יִשְׁמַע אֶת טַעֲנוֹתֵיהֶם כְּדַרְכּוֹ וְיִפְסֹק לָהֶם כְּהֶרְגֵּלוֹ. בְּצַעַד בּוֹטֵחַ נִגַּשׁ וְהִטָּה אֹזֶן - אַךְ לֹא הֵבִין דָּבָר.

בֵּינְתַיִם הִבְחִין בּוֹ אַחַד הַלּוֹמְדִים. נָתַן לוֹ שָׁלוֹם וְשָׁאַל לִשְׁמוֹ.

"פְּלוֹנִי מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי", אָמַר.

"וּמַה עִסּוּקוֹ?" נִשְׁאַל.

"אֲנִי רַב הַמָּקוֹם", עָנָה בְּגַאֲוָה.

"אִם כֵּן, יֹאמַר מַר מַה דַּעְתּוֹ בַּנִּדּוֹן?"

וְאָזְנָיו לָהֲטוּ מִבּוּשָׁה... (ח"ח הֶחָדָשׁ, מַיִם חַיִּים)

	תרומה תשפ"ד
	צְדָקָה – שְׁמִירָה צְמוּדָה
	"הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם" (כב-א) בְּפָרָשָׁתֵנוּ כְּתוּבָה מִצְוָה חֲשׁוּבָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲשֵׂה וְלֹא תַּעֲשֶׂה, וְהִיא מִצְוַת הֲשָׁבַת אֲבֵדָה: "לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם"; "הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם לְאָחִיךָ" הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי חַיִּים חִזְקִיָּה חוּרִי זַצַ"ל סִפֵּר אֶת הַסִּפּוּר הַנּוֹדָע בִּשְׁנֵי הָאַחִים, הָאֶחָד לָמַד וְהָיָה לְרַב נוֹדָע, מְכֻבָּד וּמָעֳרָךְ. הַשֵּׁנִי פָּנָה לְמִסְחָר וְהָיָה בּוּר וְעַם הָאָרֶץ. יוֹם אֶחָד שָׁאַל אֶת אִשְׁתּוֹ: "אִמְרִי לִי, מַדּוּעַ חוֹלְקִים הַכֹּל כָּבוֹד לְאָחִי, וְאֵינָם חוֹלְקִים לִי אוֹתוֹ הַכָּבוֹד?" אָמְרָה לוֹ: "כִּי הוּא רַב וְדַיָּן, גָּאוֹן וּמְדַקְדֵּק בְּמִצְווֹת". אָמַר לְעַצְמוֹ: אֲדַקְדֵק אַף אֲנִי כָּמוֹהוּ, וִיכַבְּדוּנִי. הָלַךְ אֵצֶל אָחִיו, לְהִתְחַקּוֹת אַחַר מַעֲשָׂיו. רָאָה שֶׁגִיסָתוֹ מְבִיאָה לְפָנָיו שְׁאֵלָה בָּעוֹף. הִסְתַּכֵּל וְאָמַר: "כָּשֵׁר, וּבְכָל זֹאת לֹא אֹכַל מִמֶּנּוּ, כִּי אֵינִי אוֹכֵל מִבָּשָׂר שֶׁנִּשְׁאֲלָה עָלָיו שְׁאֵלָה". עֶרֶב סֻכּוֹת הָיָה, הָרַבָּנִית הוֹדִיעָה שֶׁהַבָּנִים הֵקִימוּ אֶת הַסֻּכָּה כְּהִלְכָתָהּ. שָׁב הַדַּיָּן וְהִזְכִּיר לְאִשְׁתּוֹ אֶת הַהֲלָכָה, שֶׁאֵין מַכְנִיסִים קְדֵרוֹת לַסֻּכָּה מִפְּנֵי כְּבוֹדָהּ. הֶחְלִיט הָאָח הַבּוּר שֶׁכְּבָר יוֹדֵעַ הוּא דַּי. שָׁב לְבֵיתוֹ וְהוֹדִיעַ לְאִשְׁתּוֹ שֶׁאֵין לְהַכְנִיס קְדֵרוֹת לַסֻּכָּה, וְעָלָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְהִתְפַּלֵּל אֶת תְּפִלַּת הֶחָג. כְּשֶׁשָּׁב לְבֵיתוֹ סָחָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: "הֲיוֹדֵעַ אַתָּה, סֻכָּתֵנוּ כִּמְעַט שֶׁנִּפְסְלָה! הַבַּת הִכְנִיסָה אֵלֶיהָ קְדֵרָה. גָּעַרְתִּי בָּהּ וְשָׁלַחְתִּי לִשְׁאֹל אֶת הָרַב הַאִם נִפְסְלָה הַסֻּכָּה בְּכָךְ, וְהֵשִׁיב שֶׁלֹּא נִפְסְלָה". חָוְרוּ פְּנֵי הָאִישׁ וְאָמַר בְּחֻמְרָה: "אֱמֶת שֶׁהַסֻּכָּה כְּשֵׁרָה, אֲבָל מְדַקְדֵק בְּמִצְווֹת אֲנִי, וְאֵינִי אוֹכֵל מִדָּבָר שֶׁנִּשְׁאֲלָה עָלָיו שְׁאֵלָה - עַל כֵּן לֹא נֹאכַל הַלַּיְלָה בַּסֻּכָּה!" וְעַל פִּי יַדְעָנוּתוֹ וְחֻמְרוֹתָיו אָכְלוּ בְּלֵיל רִאשׁוֹן שֶׁל סֻכּוֹת בְּבֵיתָם... כְּלַפֵּי מָה הַדְּבָרִים אֲמוּרִים? פְּעָמִים רַבּוֹת מוֹרִים לְעַצְמָם בְּנֵי אָדָם אֵיךְ לִנְהֹג בִּמְקוֹם הַסָּפֵק וְלֹא שׁוֹאֲלִים רַב מֻסְמָךְ. וּפְעָמִים רַבּוֹת מוֹרִים הֵם שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה. לְדֻגְמָה, אָדָם מִשְׁתַּתֵּף בְּשִׁעוּרֵי תּוֹרָה וְהוּא עָיֵף מֵעֲבוֹדַת יוֹמוֹ, פְּעָמִים אַף מְנַמְנֵם הוּא בַּשִּׁעוּר, אֵינוֹ מְרֻכָּז וְאֵינוֹ מֵבִין. מִשּׁוּם כָּךְ מַעֲדִיף הוּא שֶׁלֹּא לָבוֹא לַשִּׁעוּר בִּכְלָל, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ כַּמָּה חֲבִיבָה הִשְׁתַּתְּפוּתוֹ לִפְנֵי הַמָּקוֹם גַּם כְּשֶׁהוּא טָרוּד. וְדַוְקָא מִשּׁוּם שֶׁהוּא טָרוּד, וַאֲפִילוּ כְּשֶׁהוּא מְנַמְנֵם. אוֹמֵר הַמִּדְרָשׁ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹגֵר כִּבְיָכוֹל אֶת הָרִיר הַנִּגָּר מִשִּׂפְתֵיהֶם בְּנִמְנוּמָם וּמִמֶּנּוּ מֵכִין הוּא אֶת הַטַּל שֶׁעָתִיד לְהַחֲיוֹת בּוֹ מֵתִים! עַל כֵּן, אַל יְבַטְּלוּ שִׁעוּר תּוֹרָה לִפְנֵי שֶׁיִּשְׁאֲלוּ שְׁאֵלַת רַב. זֹאת וְעוֹד, הִדְגִּישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, אָסוּר שֶׁיִּגְבַּהּ לֵב הָאָדָם לַחֲשֹׁב שֶׁעוֹמֵד הוּא בִּמְקוֹם גְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה וּמִשְׁתַּוֶּה לְמַעֲלַת הָרַבָּנִים וְהַדַּיָּנִים. וְהָיָה מְסַפֵּר עַל כָּךְ מָשָׁל שֶׁשָּׁמַע בִּשְׁעָתוֹ מֵהַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי וֶלְוָלֶ'ה זַצַ"ל, מַגִּיד מֵישָׁרִים דְּוִילְנָה. בִּכְפָר נִדָּח הִתְגּוֹרְרוּ מִסְפַּר מִשְׁפָּחוֹת יְהוּדִיּוֹת, כְּמִנְיָן בְּסַךְ הַכֹּל, וְכֻלָּם הָיוּ כַּפְרִיִּים נִבְעָרִים, שֶׁלַּמְדָּנוּתָם נֶעֶצְרָה בְּפִרְקֵי אָבוֹת. אֶחָד מֵהֶם יַדְעָן הָיָה בַּהֲבָנַת הַלּוּחַ, וּפוֹסֵק אַחֲרוֹן בִּשְׁעַת הַמּוֹלָד בְּבִרְכַּת הַחֹדֶשׁ. אַף בְּמִנְהָגִים יָדָיו לוֹ רַב, בֵּין אוֹתָם שֶׁרָאָה בְּבֵית אָבִיו וּבֵין אוֹתָם שֶׁהָגָה בְּכֹחוֹת עַצְמוֹ... הָיוּ הַכַּפְרִיִּים רוֹחֲשִׁים לוֹ כָּבוֹד וְהֵחֵלּוּ קוֹרְאִים אוֹתוֹ 'רַבִּי'. בִּתְחִלָּה מָחָה, אַחַר כָּךְ הִסְתַּגֵּל, וּלְבַסּוֹף גֵּאֶה הָיָה בְּכִנּוּיוֹ לְתִפְאֶרֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ. אַשְׁרֵי יוֹלַדְתּוֹ שֶׁזָּכְתָה שֶׁבְּנָהּ רַב בְּיִשְׂרָאֵל... פַּעַם אַחַת הִזְדַּמֵּן אוֹתוֹ כַּפְרִי לְוִילְנָה, וְעָלָה לְהִתְפַּלֵּל בְּבֵית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן זַצַ"ל. רָאָה אֶת הַלּוֹמְדִים שׁוֹקְדִים עַל סִפְרֵיהֶם, וּמִפִּנַּת בֵּית הַמִּדְרָשׁ עָלָה קוֹל הֲמֻלָּה. חֲבוּרַת פְּרוּשִׁים הִתְנַצְּחָה בְּמִלְחַמְתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה. זֶה אוֹמֵר בְּכֹה וְזֶה בְּכֹה, אֵלּוּ מַכְבִּירִים רְאָיוֹת לְשִׁיטָתָם וְאֵלּוּ דּוֹחִים וּמְבִיאִים רְאָיוֹת לִסְתֹּר. הִתְכַּרְכְּמוּ פְּנֵי הַכַּפְרִי, מֵאָז וּמֵעוֹלָם שָׂנֵא מְרִיבוֹת. וּ'מִתֹּקֶף תַּפְקִידוֹ' כְּרַב יָדַע, שֶׁתַּלְמִידֵי חֲכָמִים מְבִיאִים שָׁלוֹם לָעוֹלָם. הֶחְלִיט לְהַשְׁכִּין שָׁלוֹם בֵּין הַנִּצִּים. יִשְׁמַע אֶת טַעֲנוֹתֵיהֶם כְּדַרְכּוֹ וְיִפְסֹק לָהֶם כְּהֶרְגֵּלוֹ. בְּצַעַד בּוֹטֵחַ נִגַּשׁ וְהִטָּה אֹזֶן - אַךְ לֹא הֵבִין דָּבָר. בֵּינְתַיִם הִבְחִין בּוֹ אַחַד הַלּוֹמְדִים. נָתַן לוֹ שָׁלוֹם וְשָׁאַל לִשְׁמוֹ. "פְּלוֹנִי מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי", אָמַר. "וּמַה עִסּוּקוֹ?" נִשְׁאַל. "אֲנִי רַב הַמָּקוֹם", עָנָה בְּגַאֲוָה. "אִם כֵּן, יֹאמַר מַר מַה דַּעְתּוֹ בַּנִּדּוֹן?" וְאָזְנָיו לָהֲטוּ מִבּוּשָׁה... (ח"ח הֶחָדָשׁ, מַיִם חַיִּים)