Otzarot-Article

"וְהַנְּשִׂאִם הֵבִיאוּ אֵת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם וְאֵת אַבְנֵי הַמִּלֻּאִים לָאֵפוֹד וְלַחשֶׁן" (לה-כז) פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: "וְהַנְּשִׂאִם הֵבִיאוּ – בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן אָמְרוּ הַנְּשִׂיאִים: יִתְנַדְּבוּ צִבּוּר מַה שֶּׁמִּתְנַדְּבִין, וּמַה שֶּׁמְּחַסְּרִין - אָנוּ מַשְׁלִימִין אוֹתוֹ! כִּוּוּן שֶׁהִשְׁלִימוּ צִבּוּר אֶת הַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהַמְּלָאכָה הָיְתָה דַיָּם" - לְכָךְ הִתְנַדְּבוּ בַּחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ תְּחִלָּה, וּלְפִי שֶׁנִּתְעַצְּלוּ מִתְּחִלָּה - נֶחְסְרָה אוֹת מִשְּׁמָם, וְהַנְּשִׂאִם כְּתִיב".

אָנוּ מוֹצְאִים שֶׁבַּמִּלָּה 'וְהַנְּשִׂאִם' – חֲסֵרָה הָאוֹת יוֹ"ד פַּעֲמַיִם. אוּלָם חֲזַ"ל הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר כָּתְבוּ כִּי נֶחְסְרָה הָאוֹת יוֹ"ד מִשְּׁמָם, בְּוַדַּאי הִתְכַּוַּנּוּ אֶל הַיּוֹ"ד הָרִאשׁוֹנָה, אֲשֶׁר הִיא חֲסֵרָה בְּעֶצֶם שְׁמָם שֶׁל הַנְּשִׂיאִים, בְּנִגּוּד לַיּוֹ"ד הַשְּׁנִיָּה שֶׁחֲסֵרָה רַק בַּתּוֹסֶפֶת הַדִּקְדּוּקִית הַמּוֹרָה עַל רִבּוּיָם שֶׁל הַנְּשִׂיאִים. וַעֲדַיִן עָלֵינוּ לְהָבִין: כֵּיצַד רְמוּזָה עַצְלוּתָם שֶׁל הַנְּשִׂיאִים בְּכָךְ שֶׁנֶּחְסְרָה הָאוֹת יוֹ"ד מִשְּׁמָם? אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין מִתּוֹךְ הִתְבּוֹנְנוּת בִּשְׁנֵי הַמַּעֲשִׂים שֶׁלְּפָנֵינוּ:

הַמַּעֲשֶׂה הָרִאשׁוֹן, הִנּוֹ עַל אוֹדוֹת הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק הוּטְנֶר, אֲשֶׁר כַּיָּדוּעַ, זָכָה לְהַעֲרָצָה רַבָּתִי מִצִּדָּם שֶׁל תַּלְמִידָיו. בְּאַחַת הַשָּׁנִים זָכְתָה קְבוּצַת תַּלְמִידִים לְהָסֵב עִם רַבָּם הַגָּדוֹל אֶל שֻׁלְחַן לֵיל הַסֵּדֶר. הָיְתָה זוֹ זְכוּת שֶׁאֵין לְתָאֲרָהּ בְּמִלִּים. רַבִּי יִצְחָק יָשַׁב בְּרֹאשׁ הַשֻּׁלְחָן כְּמֶלֶךְ בְּרֹאשׁ גְּדוּד, מְתַבֵּל אֶת הַהַגָּדָה בְּהֶעָרוֹתָיו הָעֲמֻקּוֹת, וְתַלְמִידָיו יוֹשְׁבִים סְבִיבוֹ וְכוֹרִים אָזְנַיִם לְבַל יַחְמִיצוּ אֲפִלּוּ מִלָּה. מִנְהָגוֹ שֶׁל רַבִּי יִצְחָק הָיָה, כִּי אַחַד הַתַּלְמִידִים מְמֻנֶּה עַל מְזִיגַת הַיַּיִן לְכוֹסוֹת הַמְּסֻבִּים. כָּךְ הָיָה מִדֵּי שָׁנָה וְשָׁנָה, אֶלָּא שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁנָה נָפַל דָּבָר: כְּשֶׁמָּזַג הַתַּלְמִיד אֶת הַיַּיִן הָאָדֹם אֶל כּוֹסוֹ שֶׁל רַבּוֹ, רָעֲדָה יָדוֹ מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת, וְטִפּוֹת שֶׁל יַיִן נִתְּזוּ עַל הַ'קִּיטְל' הַבּוֹהֵק וְהִכְתִּימוּהוּ.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, קָשֶׁה הָיָה לְהַחְלִיט מָה אָדֹם מִמָּה: הַיַּיִן, אוֹ פָּנָיו שֶׁל הַתַּלְמִיד אֲשֶׁר כָּשַׁל בִּמְשִׂימָתוֹ... אוּלָם רַבִּי יִצְחָק, בְּדַרְכּוֹ הַמְיֻחֶדֶת, הִצְלִיחַ לְחַלֵּץ אֶת תַּלְמִידוֹ מֵהַמֵּצַר: "קִיטְל בְּלֹא יַיִן, כָּמוֹהוּ כְּמַחֲזוֹר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים בְּלֹא דְּמָעוֹת!" הוּא הִכְרִיז, וְכָךְ נָתַן לַמְּאֹרָע מַשְׁמָעוּת חֲדָשָׁה, חִיּוּבִית, אֲשֶׁר הִצִּילָה אֶת כְּבוֹדוֹ שֶׁל הַתַּלְמִיד.

אָנוּ יְכוֹלִים לִלְמֹד מֵהַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה עַל אֲצִילוּת נַפְשׁוֹ שֶׁל רַבִּי יִצְחָק וְעַל שְׁלִיטָתוֹ הָעַצְמִית הַמֻּפְלָאָה.

הַמַּעֲשֶׂה הַשֵּׁנִי אֵרַע, לְהַבְדִּיל אֶלֶף אַלְפֵי הַבְדָּלוֹת, עִם הַצָּאר נִיקוֹלַאי הַיָּדוּעַ לְשִׁמְצָה:

הָיָה זֶה לְאַחַר שֶׁהוֹרִידוּ אֶת נִיקוֹלַאי מִגְּדֻלָּתוֹ, וְהִכְנִיסוּהוּ אֶל בּוֹר הַכֶּלֶא כְּדֵי לְהַעֲמִידוֹ לְמִשְׁפָּט. בְּמַהֲלַךְ הַיָּמִים הַסְּפוּרִים עַד לִפְתִיחַת הַמִּשְׁפָּט, הֶעֱמִידוּ אֶת אֶחָד מִמְּפַקְּדֵי הַצָּבָא לִשְׁמֹר עַל הַצָּאר בְּכִלְאוֹ, וּלְיָמִים סִפֵּר הַמְפַקֵּד, כִּי הַפַּחַד שֶׁחָשׁ מִפְּנֵי נִיקוֹלַאי הַגָּדוֹל הָיָה כֹּה רַב – עַד שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁהָיָה בַּכֶּלֶא, הוּא לֹא הֵעֵז לָגֶשֶׁת אֵלָיו בְּמֶשֶׁךְ שְׁלֹשָׁה יָמִים רְצוּפִים!

לְאַחַר שְׁלֹשָׁה יָמִים, פָּנָה הַקָּצִין אֶל הַצָּאר וּשְׁאָלוֹ הַאִם חָסֵר לוֹ דְּבַר מָה. נִיקוֹלַאי הֵשִׁיב כִּי בִּרְצוֹנוֹ לְקַבֵּל עוֹד כַּמָּה תַּפּוּחֵי אֲדָמָה בַּאֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם. וְאָז – כָּךְ סִפֵּר הַגֶּנֶרָל – הִתְפּוֹגְגָה הִלַּת יִרְאַת הַכָּבוֹד שֶׁאָפְפָה אֶת הַצָּאר מִבְּחִינָתוֹ... הוּא הֵבִין, כִּי נִיקוֹלַאי מֵעוֹלָם לֹא הָיָה מֶלֶךְ בִּזְכוּת עַצְמוֹ, אֶלָּא רַק בִּזְכוּת הַחַיָּלִים אֲשֶׁר סָרוּ לְמִשְׁמַעְתּוֹ. וְאִלּוּ כָּעֵת, בִּהְיוֹתוֹ בּוֹדֵד וַחֲסַר סַמְכוּת, אֵין בּוֹ עוֹד מְאוּמָה מִן הַמַּלְכוּת, כָּךְ שֶׁרֹאשׁוֹ שָׁקוּעַ בְּתַפּוּחֵי אֲדָמָה...

מַעֲשִׂים אֵלּוּ, וּבִפְרָט הַהַקְבָּלָה בֵּינֵיהֶם, מְלַמְּדִים אוֹתָנוּ יְסוֹד חָשׁוּב: יֵשׁ מְלָכִים אֲשֶׁר הֵם מְלָכִים 'בְּעֶצֶם', כְּמוֹ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר נֶחְשָׁב לְמֶלֶךְ גַּם כַּאֲשֶׁר מָלַךְ עַל מַקְלוֹ בִּלְבַד. דֻּגְמָה לִמְלָכִים מִסּוּג זֶה, אָנוּ יְכוֹלִים אָנוּ לִמְצֹא אֵצֶל גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל. 'מַאן מַלְכֵי – רַבָּנָן'. אֲצִילוּתָם שֶׁל גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל וְגִינוּנֵי הַמַּלְכוּת שֶׁלָּהֶם, טְבוּעִים בְּאִישִׁיּוּתָם וּמְהַוִּים חֵלֶק בִּלְתִּי נִפְרָד מִמֶּנָּה, חֵלֶק אֲשֶׁר לְעוֹלָם לֹא יֹאבַד. לְעֻמַּת זֹאת, יֵשׁ מְלָכִים, אֲשֶׁר מַלְכוּתָם בָּאָה לִידֵי בִּטּוּי רַק בְּכָךְ שֶׁהֵם יְכוֹלִים לִשְׁלֹט עַל אֲחֵרִים וְלִמְשֹׁל בָּהֶם, אוּלָם מִצַּד עַצְמָם, אֵין בָּהֶם כָּל רוֹמְמוּת. הַצָּאר נִיקוֹלַאי מְהַוֶּה, בְּלִי סָפֵק, דֻּגְמָה הוֹלֶמֶת לְמֶלֶךְ מֵהַסּוּג הַזֶּה. בָּרֶגַע שֶׁיָּרַד מִכֵּס הַמַּלְכוּת, הַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁהִטְרִיד אֶת מְנוּחָתוֹ הָיָה אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם שֶׁלּוֹ, וּלְיֶתֶר דִּיּוּק: כַּמָּה תַּפּוּחֵי הָאֲדָמָה יֻגְּשׁוּ בָּהּ...

וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ:

הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר הוּא מֶלֶךְ בְּעֶצֶם, מְרוֹמָם בַּהֲוָיָתוֹ וּבְעֶצֶם מְצִיאוּתוֹ – מֻגְדָּר 'נָשִׂיא', מִשּׁוּם שֶׁהַנְּשִׂיאוּת הִנָּהּ חֵלֶק מִמֶּנּוּ. לְעֻמָּתוֹ, מִי שֶׁמְּרוֹמָם מֵעַל הַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ רַק מִשּׁוּם שֶׁהֵם מְנַשְּׂאִים אוֹתוֹ עֲלֵיהֶם – מְכֻנֶּה בְּשֵׁם 'נִשָּׂא', שֶׁכֵּן הוּא אֵינוֹ נָשִׂיא בְּעֶצֶם, אֶלָּא נִשָּׂא עַל יְדֵי אֲחֵרִים...

הַנְּשִׂיאִים, עַל פִּי מַדְרֵגָתָם הַבִּלְתִּי נִתְפֶּסֶת עַל יָדֵינוּ, נִתְבְּעוּ גַּם עַל שֶׁמֶץ שִׁמְצָה שֶׁל עַצְלוּת דַּקָּה מִן הַדַּקָּה שֶׁנִּתָּן הָיָה לִמְצֹא בָּהֶם. וּמִשּׁוּם שֶׁמִּדַּת הָעַצְלוּת הַמְגֻנָּה, עוֹמֶדֶת בִּסְתִירָה לְרוֹמְמוּת – כְּבָר לֹא נִתָּן הָיָה לְהַכְתִּיר אוֹתָם בִּשְׁלֵמוּת בְּתֹאַר 'נְשִׂיאִים', שֶׁמַּשְׁמָעוּתוֹ רוֹמְמוּת עַצְמִית, וּבְעַל כָּרְחָם הֶחְסִירָה הַתּוֹרָה יוֹ"ד אַחַת מִשְּׁמָם, וּקְרָאתָם 'נְשִׂאִם', תֵּבָה הַנִּקְרֵאת גַּם כְּ'נִשָּׂאִם' – לֵאמֹר, כִּי דַּרְגָּתָם נָבְעָה רַק מִתּוֹךְ הַנְּשִׂיאוּת שֶׁנִּשְּׂאוּ אוֹתָם אֲחֵרִים. (לְלַמֶּדְךָ)

	משפטים תשפ"ד
	לְנַצֵּל אֶת הַזְּמַן לִפְנֵי שֶׁהַמִּשְׂחָק יִגָּמֵר…
	"וְהַנְּשִׂאִם הֵבִיאוּ אֵת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם וְאֵת אַבְנֵי הַמִּלֻּאִים לָאֵפוֹד וְלַחשֶׁן" (לה-כז) פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: "וְהַנְּשִׂאִם הֵבִיאוּ – בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן אָמְרוּ הַנְּשִׂיאִים: יִתְנַדְּבוּ צִבּוּר מַה שֶּׁמִּתְנַדְּבִין, וּמַה שֶּׁמְּחַסְּרִין - אָנוּ מַשְׁלִימִין אוֹתוֹ! כִּוּוּן שֶׁהִשְׁלִימוּ צִבּוּר אֶת הַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהַמְּלָאכָה הָיְתָה דַיָּם" - לְכָךְ הִתְנַדְּבוּ בַּחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ תְּחִלָּה, וּלְפִי שֶׁנִּתְעַצְּלוּ מִתְּחִלָּה - נֶחְסְרָה אוֹת מִשְּׁמָם, וְהַנְּשִׂאִם כְּתִיב". אָנוּ מוֹצְאִים שֶׁבַּמִּלָּה 'וְהַנְּשִׂאִם' – חֲסֵרָה הָאוֹת יוֹ"ד פַּעֲמַיִם. אוּלָם חֲזַ"ל הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר כָּתְבוּ כִּי נֶחְסְרָה הָאוֹת יוֹ"ד מִשְּׁמָם, בְּוַדַּאי הִתְכַּוַּנּוּ אֶל הַיּוֹ"ד הָרִאשׁוֹנָה, אֲשֶׁר הִיא חֲסֵרָה בְּעֶצֶם שְׁמָם שֶׁל הַנְּשִׂיאִים, בְּנִגּוּד לַיּוֹ"ד הַשְּׁנִיָּה שֶׁחֲסֵרָה רַק בַּתּוֹסֶפֶת הַדִּקְדּוּקִית הַמּוֹרָה עַל רִבּוּיָם שֶׁל הַנְּשִׂיאִים. וַעֲדַיִן עָלֵינוּ לְהָבִין: כֵּיצַד רְמוּזָה עַצְלוּתָם שֶׁל הַנְּשִׂיאִים בְּכָךְ שֶׁנֶּחְסְרָה הָאוֹת יוֹ"ד מִשְּׁמָם? אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין מִתּוֹךְ הִתְבּוֹנְנוּת בִּשְׁנֵי הַמַּעֲשִׂים שֶׁלְּפָנֵינוּ: הַמַּעֲשֶׂה הָרִאשׁוֹן, הִנּוֹ עַל אוֹדוֹת הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק הוּטְנֶר, אֲשֶׁר כַּיָּדוּעַ, זָכָה לְהַעֲרָצָה רַבָּתִי מִצִּדָּם שֶׁל תַּלְמִידָיו. בְּאַחַת הַשָּׁנִים זָכְתָה קְבוּצַת תַּלְמִידִים לְהָסֵב עִם רַבָּם הַגָּדוֹל אֶל שֻׁלְחַן לֵיל הַסֵּדֶר. הָיְתָה זוֹ זְכוּת שֶׁאֵין לְתָאֲרָהּ בְּמִלִּים. רַבִּי יִצְחָק יָשַׁב בְּרֹאשׁ הַשֻּׁלְחָן כְּמֶלֶךְ בְּרֹאשׁ גְּדוּד, מְתַבֵּל אֶת הַהַגָּדָה בְּהֶעָרוֹתָיו הָעֲמֻקּוֹת, וְתַלְמִידָיו יוֹשְׁבִים סְבִיבוֹ וְכוֹרִים אָזְנַיִם לְבַל יַחְמִיצוּ אֲפִלּוּ מִלָּה. מִנְהָגוֹ שֶׁל רַבִּי יִצְחָק הָיָה, כִּי אַחַד הַתַּלְמִידִים מְמֻנֶּה עַל מְזִיגַת הַיַּיִן לְכוֹסוֹת הַמְּסֻבִּים. כָּךְ הָיָה מִדֵּי שָׁנָה וְשָׁנָה, אֶלָּא שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁנָה נָפַל דָּבָר: כְּשֶׁמָּזַג הַתַּלְמִיד אֶת הַיַּיִן הָאָדֹם אֶל כּוֹסוֹ שֶׁל רַבּוֹ, רָעֲדָה יָדוֹ מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת, וְטִפּוֹת שֶׁל יַיִן נִתְּזוּ עַל הַ'קִּיטְל' הַבּוֹהֵק וְהִכְתִּימוּהוּ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, קָשֶׁה הָיָה לְהַחְלִיט מָה אָדֹם מִמָּה: הַיַּיִן, אוֹ פָּנָיו שֶׁל הַתַּלְמִיד אֲשֶׁר כָּשַׁל בִּמְשִׂימָתוֹ... אוּלָם רַבִּי יִצְחָק, בְּדַרְכּוֹ הַמְיֻחֶדֶת, הִצְלִיחַ לְחַלֵּץ אֶת תַּלְמִידוֹ מֵהַמֵּצַר: "קִיטְל בְּלֹא יַיִן, כָּמוֹהוּ כְּמַחֲזוֹר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים בְּלֹא דְּמָעוֹת!" הוּא הִכְרִיז, וְכָךְ נָתַן לַמְּאֹרָע מַשְׁמָעוּת חֲדָשָׁה, חִיּוּבִית, אֲשֶׁר הִצִּילָה אֶת כְּבוֹדוֹ שֶׁל הַתַּלְמִיד. אָנוּ יְכוֹלִים לִלְמֹד מֵהַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה עַל אֲצִילוּת נַפְשׁוֹ שֶׁל רַבִּי יִצְחָק וְעַל שְׁלִיטָתוֹ הָעַצְמִית הַמֻּפְלָאָה. הַמַּעֲשֶׂה הַשֵּׁנִי אֵרַע, לְהַבְדִּיל אֶלֶף אַלְפֵי הַבְדָּלוֹת, עִם הַצָּאר נִיקוֹלַאי הַיָּדוּעַ לְשִׁמְצָה: הָיָה זֶה לְאַחַר שֶׁהוֹרִידוּ אֶת נִיקוֹלַאי מִגְּדֻלָּתוֹ, וְהִכְנִיסוּהוּ אֶל בּוֹר הַכֶּלֶא כְּדֵי לְהַעֲמִידוֹ לְמִשְׁפָּט. בְּמַהֲלַךְ הַיָּמִים הַסְּפוּרִים עַד לִפְתִיחַת הַמִּשְׁפָּט, הֶעֱמִידוּ אֶת אֶחָד מִמְּפַקְּדֵי הַצָּבָא לִשְׁמֹר עַל הַצָּאר בְּכִלְאוֹ, וּלְיָמִים סִפֵּר הַמְפַקֵּד, כִּי הַפַּחַד שֶׁחָשׁ מִפְּנֵי נִיקוֹלַאי הַגָּדוֹל הָיָה כֹּה רַב – עַד שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁהָיָה בַּכֶּלֶא, הוּא לֹא הֵעֵז לָגֶשֶׁת אֵלָיו בְּמֶשֶׁךְ שְׁלֹשָׁה יָמִים רְצוּפִים! לְאַחַר שְׁלֹשָׁה יָמִים, פָּנָה הַקָּצִין אֶל הַצָּאר וּשְׁאָלוֹ הַאִם חָסֵר לוֹ דְּבַר מָה. נִיקוֹלַאי הֵשִׁיב כִּי בִּרְצוֹנוֹ לְקַבֵּל עוֹד כַּמָּה תַּפּוּחֵי אֲדָמָה בַּאֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם. וְאָז – כָּךְ סִפֵּר הַגֶּנֶרָל – הִתְפּוֹגְגָה הִלַּת יִרְאַת הַכָּבוֹד שֶׁאָפְפָה אֶת הַצָּאר מִבְּחִינָתוֹ... הוּא הֵבִין, כִּי נִיקוֹלַאי מֵעוֹלָם לֹא הָיָה מֶלֶךְ בִּזְכוּת עַצְמוֹ, אֶלָּא רַק בִּזְכוּת הַחַיָּלִים אֲשֶׁר סָרוּ לְמִשְׁמַעְתּוֹ. וְאִלּוּ כָּעֵת, בִּהְיוֹתוֹ בּוֹדֵד וַחֲסַר סַמְכוּת, אֵין בּוֹ עוֹד מְאוּמָה מִן הַמַּלְכוּת, כָּךְ שֶׁרֹאשׁוֹ שָׁקוּעַ בְּתַפּוּחֵי אֲדָמָה... מַעֲשִׂים אֵלּוּ, וּבִפְרָט הַהַקְבָּלָה בֵּינֵיהֶם, מְלַמְּדִים אוֹתָנוּ יְסוֹד חָשׁוּב: יֵשׁ מְלָכִים אֲשֶׁר הֵם מְלָכִים 'בְּעֶצֶם', כְּמוֹ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר נֶחְשָׁב לְמֶלֶךְ גַּם כַּאֲשֶׁר מָלַךְ עַל מַקְלוֹ בִּלְבַד. דֻּגְמָה לִמְלָכִים מִסּוּג זֶה, אָנוּ יְכוֹלִים אָנוּ לִמְצֹא אֵצֶל גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל. 'מַאן מַלְכֵי – רַבָּנָן'. אֲצִילוּתָם שֶׁל גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל וְגִינוּנֵי הַמַּלְכוּת שֶׁלָּהֶם, טְבוּעִים בְּאִישִׁיּוּתָם וּמְהַוִּים חֵלֶק בִּלְתִּי נִפְרָד מִמֶּנָּה, חֵלֶק אֲשֶׁר לְעוֹלָם לֹא יֹאבַד. לְעֻמַּת זֹאת, יֵשׁ מְלָכִים, אֲשֶׁר מַלְכוּתָם בָּאָה לִידֵי בִּטּוּי רַק בְּכָךְ שֶׁהֵם יְכוֹלִים לִשְׁלֹט עַל אֲחֵרִים וְלִמְשֹׁל בָּהֶם, אוּלָם מִצַּד עַצְמָם, אֵין בָּהֶם כָּל רוֹמְמוּת. הַצָּאר נִיקוֹלַאי מְהַוֶּה, בְּלִי סָפֵק, דֻּגְמָה הוֹלֶמֶת לְמֶלֶךְ מֵהַסּוּג הַזֶּה. בָּרֶגַע שֶׁיָּרַד מִכֵּס הַמַּלְכוּת, הַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁהִטְרִיד אֶת מְנוּחָתוֹ הָיָה אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם שֶׁלּוֹ, וּלְיֶתֶר דִּיּוּק: כַּמָּה תַּפּוּחֵי הָאֲדָמָה יֻגְּשׁוּ בָּהּ... וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ: הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר הוּא מֶלֶךְ בְּעֶצֶם, מְרוֹמָם בַּהֲוָיָתוֹ וּבְעֶצֶם מְצִיאוּתוֹ – מֻגְדָּר 'נָשִׂיא', מִשּׁוּם שֶׁהַנְּשִׂיאוּת הִנָּהּ חֵלֶק מִמֶּנּוּ. לְעֻמָּתוֹ, מִי שֶׁמְּרוֹמָם מֵעַל הַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ רַק מִשּׁוּם שֶׁהֵם מְנַשְּׂאִים אוֹתוֹ עֲלֵיהֶם – מְכֻנֶּה בְּשֵׁם 'נִשָּׂא', שֶׁכֵּן הוּא אֵינוֹ נָשִׂיא בְּעֶצֶם, אֶלָּא נִשָּׂא עַל יְדֵי אֲחֵרִים... הַנְּשִׂיאִים, עַל פִּי מַדְרֵגָתָם הַבִּלְתִּי נִתְפֶּסֶת עַל יָדֵינוּ, נִתְבְּעוּ גַּם עַל שֶׁמֶץ שִׁמְצָה שֶׁל עַצְלוּת דַּקָּה מִן הַדַּקָּה שֶׁנִּתָּן הָיָה לִמְצֹא בָּהֶם. וּמִשּׁוּם שֶׁמִּדַּת הָעַצְלוּת הַמְגֻנָּה, עוֹמֶדֶת בִּסְתִירָה לְרוֹמְמוּת – כְּבָר לֹא נִתָּן הָיָה לְהַכְתִּיר אוֹתָם בִּשְׁלֵמוּת בְּתֹאַר 'נְשִׂיאִים', שֶׁמַּשְׁמָעוּתוֹ רוֹמְמוּת עַצְמִית, וּבְעַל כָּרְחָם הֶחְסִירָה הַתּוֹרָה יוֹ"ד אַחַת מִשְּׁמָם, וּקְרָאתָם 'נְשִׂאִם', תֵּבָה הַנִּקְרֵאת גַּם כְּ'נִשָּׂאִם' – לֵאמֹר, כִּי דַּרְגָּתָם נָבְעָה רַק מִתּוֹךְ הַנְּשִׂיאוּת שֶׁנִּשְּׂאוּ אוֹתָם אֲחֵרִים. (לְלַמֶּדְךָ)