Otzarot-Article

"מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא" (לב-לט) הָרַב "תּוֹרָה וְחַיִּים" זצ"ל, רַבָּה שֶׁל צַפְרוֹ שֶׁבְּמָרוֹקוֹ, הֵבִיא אֶת דִּבְרֵי הַגְּמָרָא (ב"ק פה.), שֶׁאִם רוֹפֵא הִכָּה אָדָם, וּמְבַקֵּשׁ לְרַפְּאוֹתוֹ, יָכוֹל הָאָדָם לְסָרֵב לְהִתְרַפֵּא מִיָּדָיו בְּאָמְרוֹ: פּוֹחֵד אֲנִי מִפָּנֶיךָ כְּמִפְּנֵי אַרְיֵה, וְלִדְרֹשׁ רוֹפֵא אַחֵר. אֲבָל כְּשֶׁהַבּוֹרֵא מַכֶּה, מוּכָן כָּל אָדָם לְהִתְרַפֵּא מִיָּדָיו, מִשּׁוּם שֶׁיּוֹדֵעַ הוּא שֶׁלֹּא הִכָּהוּ אֶלָּא לְטוֹבָתוֹ, וִירַפְּאוֹ בְּכָל הָאַהֲבָה!

סִפֵּר הגה"צ רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ בִּידֶרְמַן, עַל בָּחוּר מִשּׁוֹמְעֵי לִקְחוֹ שֶׁהִתְאָרֵס בְּשָׁעָה טוֹבָה עִם בַּחוּרָה מִמּוֹנְרוֹ שֶׁבְּאַרְצוֹת הַבְּרִית. יוֹמַיִם לִפְנֵי שַׁבַּת הָאוֹפְרוּף הֶחָתָן לֹא חָשׁ בְּטוֹב, לָקְחוּ אוֹתוֹ לְבֵית הָרְפוּאָה וְשָׁם גִּלּוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַחֲלַת סֻכֶּרֶת וְצָרִיךְ לְהַצְמִיד לְגוּפוֹ מַכְשִׁיר לִמְדִידַת הַסֻּכָּר בַּדָּם. הַמַּכְשִׁיר פּוֹעֵל בְּצוּרָה כָּזוֹ: כַּאֲשֶׁר רָמַת הַסֻּכָּר עוֹלָה בְּגוּפוֹ אוֹ ח"ו יֵשׁ מַצָּב שֶׁל הִיפּוֹ - יְרִידַת סֻכָּר, הַמַּכְשִׁיר מְצַפְצֵף וּמוֹרֶה לוֹ כֵּיצַד לִנְהֹג.

הֶחָתָן וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ הִצְטַעֲרוּ מְאוֹד עַל דְּבַר הַבְּשׂוֹרָה הָרָעָה שֶׁהִתְבַּשְּׂרוּ כָּךְ לְפֶתַע פִּתְאוֹם, אֲבָל כָּךְ רָצָה בַּעַל הָרַחֲמִים.

בְּיוֹם שִׁשִּׁי חָזַר הֶחָתָן לְבֵיתוֹ כֵּיוָן שֶׁבְּשַׁבָּת הוּא אָמוּר לַעֲלוֹת לַתּוֹרָה.

הַחֲתֻנָּה הִתְקַיְּמָה בְּמוֹנְרוֹ. לְאַחַר שָׁנָה נוֹלַד לוֹ בֵּן לְמַזָּל טוֹב. בְּלֵיל שַׁבָּת הָיָה "שָׁלוֹם זָכָר" בְּבֵית חָמִיו. אֲבִי הַבֵּן הֻצְרַךְ לָלֶכֶת בְּלֵיל שַׁבָּת מִבֵּיתוֹ לְבֵית חָמִיו, וּבְדַרְכּוֹ כְּדֵי לְקַצֵּר אֶת הַדֶּרֶךְ עָבַר דֶּרֶךְ יַעַר קָטָן שֶׁהָיָה חָשׁוּךְ. אָמְנָם הוּא פָּחַד לַעֲבֹר שָׁם, אֲבָל חָשַׁב לְעָבְרוֹ בִּמְהִירוּת.

לְפֶתַע תָּקְפוּ אוֹתוֹ שְׁנֵי כּוּשִׁים גְּבַרְתָּנִים שֶׁחָשְׁבוּ לִשְׁדֹּד אוֹתוֹ וַאֲפִלּוּ לְהָרְגוֹ. הֵם הִפִּילוּ אוֹתוֹ אַרְצָה וְהֵחֵלּוּ לְהַרְבִּיץ בּוֹ מַכּוֹת, כְּשֶׁלְּפֶתַע הֵחֵל מַכְשִׁיר הַסֻּכָּר לְצַפְצֵף. הַכּוּשִׁים חָשְׁבוּ שֶׁצִּפְצוּף זֶה מַזְעִיק אֶת הַמִּשְׁטָרָה, נִבְהֲלוּ וּמִיָּד עֲזָבוּהוּ לְנַפְשׁוֹ וְנָסוּ עַל נַפְשָׁם, וְכָךְ נִצַּל בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ בִּזְכוּת מַכְשִׁיר הַסֻּכָּר.

כָּעֵת רָאוּ כֻּלָּם אֶת הַשְׁגָּחַת ה', כַּמָּה זֶה טוֹב שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַכְשִׁיר כָּזֶה. כֵּן... כֵּן...

אֲבָל מַדּוּעַ כְּשֶׁהִצְמִידוּ לוֹ אֶת מַכְשִׁיר הַסֻּכָּר לְגוּפוֹ, כֻּלָּם הִצְטַעֲרוּ וְגַם הוּא הִצְטַעֵר יוֹתֵר מִכֻּלָּם? הֲרֵי רוֹאִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא טוֹב וְכָל מַה שֶּׁעוֹשֶׂה הוּא לְטוֹבָה.

הַמַּסְקָנָה הַמִּתְבַּקֶּשֶׁת, אִם כֵּן, בּוֹאוּ וְנִסְמֹךְ עַל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרֵךְ גַּם בִּדְבָרִים שֶׁאָנוּ לֹא מְבִינִים – כִּי הַכֹּל לְפִי "הַתָּכְנִית".

סִפֵּר הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק זִילְבֶּרְשְׁטֵין: שָׁמַעְתִּי אִמְרָה מֻפְלָאָה מֵאֶחָד מֵחֲסִידֵי גּוּר הַיּוֹתֵר מֻכָּרִים שֶׁהָיוּ בִּבְנֵי בְּרַק, הֲלֹא הוּא הרה"ח רַבִּי לֵייבְּל קוּטְנֶר זצ'ל. יְהוּדִי צַדִּיק זֶה עָבַר אֶת כָּל מוֹרְאוֹת הַשּׁוֹאָה עַל גַּבּוֹ, וְהָיָה נָתוּן בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת בְּסֵבֶל אָיֹם וְנוֹרָא, וְלַמְרוֹת הַכֹּל הָיָה ר' לֵייבְּל מְחַזֵּק אֶת כָּל יְדִידָיו וּמְקֹרָבָיו וְנוֹתֵן לָהֶם לְהַרְגִּישׁ שֶׁאֵין צֹרֶךְ לִדְאֹג לוֹ... הוּא מַרְגִּישׁ טוֹב.

כַּאֲשֶׁר רָאוּהוּ כַּמָּה חֲסִידִים וְהִנֵּה הוּא מְלֻפָּף בְּיִסּוּרֵי תֹּפֶת, שְׁאָלוּהוּ בְּאֵיזֶה כֹּחַ הוּא מִתְגַּבֵּר עַל הַיִּסּוּרִים הַלָּלוּ.

תְּשׁוּבָתוֹ הָיְתָה בַּת שָׁלוֹשׁ מִלִּים, לֹא יוֹתֵר: "הַכֹּל לְפִי הַתָּכְנִית"... דְּהַיְנוּ, הַדָּבָר שֶׁנּוֹתֵן לִי אֶת הַכֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ וּלְהוֹדוֹת לַה' עַל כָּל מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה לְמַעֲנִי, הוּא הַיְּדִיעָה הַבְּרוּרָה וְהַחוּשִׁית שֶׁכָּל הָעוֹלָם מִתְנַהֵל לְפִי הַתָּכְנִית שֶׁנִּקְבְּעָה מֵרֹאשׁ, תָּכְנִיתוֹ שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם, הַמַּנְהִיג עוֹלָמוֹ בְּחֶסֶד וּבְרִיּוֹתָיו בְּרַחֲמִים, וְאֵין שׁוּם מִקְרֶה בָּעוֹלָם, לֹא קַיָּם דָּבָר כָּזֶה, וּבָרוּר שֶׁהַכֹּל הַכֹּל לְטוֹבָה. יַרְגִּיל אָדָם אֶת עַצְמוֹ לְהִתְבַּטֵּא בְּצוּרָה זוֹ, וְעַל כָּל גַּל וְגַל שֶׁיַּעֲבֹר עָלָיו בַּחַיִּים, יַרְכִּין רֹאשׁוֹ וְיֵדַע שֶׁהַכֹּל לְפִי הַתָּכְנִית. (בְּךָ בָּטַחְנוּ)

	בא תשפ"ד
	לְהוֹכִיחַ אֶת עָצְמַת הָאֱמוּנָה
	"מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא" (לב-לט) הָרַב "תּוֹרָה וְחַיִּים" זצ"ל, רַבָּה שֶׁל צַפְרוֹ שֶׁבְּמָרוֹקוֹ, הֵבִיא אֶת דִּבְרֵי הַגְּמָרָא (ב"ק פה.), שֶׁאִם רוֹפֵא הִכָּה אָדָם, וּמְבַקֵּשׁ לְרַפְּאוֹתוֹ, יָכוֹל הָאָדָם לְסָרֵב לְהִתְרַפֵּא מִיָּדָיו בְּאָמְרוֹ: פּוֹחֵד אֲנִי מִפָּנֶיךָ כְּמִפְּנֵי אַרְיֵה, וְלִדְרֹשׁ רוֹפֵא אַחֵר. אֲבָל כְּשֶׁהַבּוֹרֵא מַכֶּה, מוּכָן כָּל אָדָם לְהִתְרַפֵּא מִיָּדָיו, מִשּׁוּם שֶׁיּוֹדֵעַ הוּא שֶׁלֹּא הִכָּהוּ אֶלָּא לְטוֹבָתוֹ, וִירַפְּאוֹ בְּכָל הָאַהֲבָה! סִפֵּר הגה"צ רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ בִּידֶרְמַן, עַל בָּחוּר מִשּׁוֹמְעֵי לִקְחוֹ שֶׁהִתְאָרֵס בְּשָׁעָה טוֹבָה עִם בַּחוּרָה מִמּוֹנְרוֹ שֶׁבְּאַרְצוֹת הַבְּרִית. יוֹמַיִם לִפְנֵי שַׁבַּת הָאוֹפְרוּף הֶחָתָן לֹא חָשׁ בְּטוֹב, לָקְחוּ אוֹתוֹ לְבֵית הָרְפוּאָה וְשָׁם גִּלּוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַחֲלַת סֻכֶּרֶת וְצָרִיךְ לְהַצְמִיד לְגוּפוֹ מַכְשִׁיר לִמְדִידַת הַסֻּכָּר בַּדָּם. הַמַּכְשִׁיר פּוֹעֵל בְּצוּרָה כָּזוֹ: כַּאֲשֶׁר רָמַת הַסֻּכָּר עוֹלָה בְּגוּפוֹ אוֹ ח"ו יֵשׁ מַצָּב שֶׁל הִיפּוֹ - יְרִידַת סֻכָּר, הַמַּכְשִׁיר מְצַפְצֵף וּמוֹרֶה לוֹ כֵּיצַד לִנְהֹג. הֶחָתָן וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ הִצְטַעֲרוּ מְאוֹד עַל דְּבַר הַבְּשׂוֹרָה הָרָעָה שֶׁהִתְבַּשְּׂרוּ כָּךְ לְפֶתַע פִּתְאוֹם, אֲבָל כָּךְ רָצָה בַּעַל הָרַחֲמִים. בְּיוֹם שִׁשִּׁי חָזַר הֶחָתָן לְבֵיתוֹ כֵּיוָן שֶׁבְּשַׁבָּת הוּא אָמוּר לַעֲלוֹת לַתּוֹרָה. הַחֲתֻנָּה הִתְקַיְּמָה בְּמוֹנְרוֹ. לְאַחַר שָׁנָה נוֹלַד לוֹ בֵּן לְמַזָּל טוֹב. בְּלֵיל שַׁבָּת הָיָה "שָׁלוֹם זָכָר" בְּבֵית חָמִיו. אֲבִי הַבֵּן הֻצְרַךְ לָלֶכֶת בְּלֵיל שַׁבָּת מִבֵּיתוֹ לְבֵית חָמִיו, וּבְדַרְכּוֹ כְּדֵי לְקַצֵּר אֶת הַדֶּרֶךְ עָבַר דֶּרֶךְ יַעַר קָטָן שֶׁהָיָה חָשׁוּךְ. אָמְנָם הוּא פָּחַד לַעֲבֹר שָׁם, אֲבָל חָשַׁב לְעָבְרוֹ בִּמְהִירוּת. לְפֶתַע תָּקְפוּ אוֹתוֹ שְׁנֵי כּוּשִׁים גְּבַרְתָּנִים שֶׁחָשְׁבוּ לִשְׁדֹּד אוֹתוֹ וַאֲפִלּוּ לְהָרְגוֹ. הֵם הִפִּילוּ אוֹתוֹ אַרְצָה וְהֵחֵלּוּ לְהַרְבִּיץ בּוֹ מַכּוֹת, כְּשֶׁלְּפֶתַע הֵחֵל מַכְשִׁיר הַסֻּכָּר לְצַפְצֵף. הַכּוּשִׁים חָשְׁבוּ שֶׁצִּפְצוּף זֶה מַזְעִיק אֶת הַמִּשְׁטָרָה, נִבְהֲלוּ וּמִיָּד עֲזָבוּהוּ לְנַפְשׁוֹ וְנָסוּ עַל נַפְשָׁם, וְכָךְ נִצַּל בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ בִּזְכוּת מַכְשִׁיר הַסֻּכָּר. כָּעֵת רָאוּ כֻּלָּם אֶת הַשְׁגָּחַת ה', כַּמָּה זֶה טוֹב שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַכְשִׁיר כָּזֶה. כֵּן... כֵּן... אֲבָל מַדּוּעַ כְּשֶׁהִצְמִידוּ לוֹ אֶת מַכְשִׁיר הַסֻּכָּר לְגוּפוֹ, כֻּלָּם הִצְטַעֲרוּ וְגַם הוּא הִצְטַעֵר יוֹתֵר מִכֻּלָּם? הֲרֵי רוֹאִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא טוֹב וְכָל מַה שֶּׁעוֹשֶׂה הוּא לְטוֹבָה. הַמַּסְקָנָה הַמִּתְבַּקֶּשֶׁת, אִם כֵּן, בּוֹאוּ וְנִסְמֹךְ עַל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרֵךְ גַּם בִּדְבָרִים שֶׁאָנוּ לֹא מְבִינִים – כִּי הַכֹּל לְפִי "הַתָּכְנִית". סִפֵּר הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק זִילְבֶּרְשְׁטֵין: שָׁמַעְתִּי אִמְרָה מֻפְלָאָה מֵאֶחָד מֵחֲסִידֵי גּוּר הַיּוֹתֵר מֻכָּרִים שֶׁהָיוּ בִּבְנֵי בְּרַק, הֲלֹא הוּא הרה"ח רַבִּי לֵייבְּל קוּטְנֶר זצ'ל. יְהוּדִי צַדִּיק זֶה עָבַר אֶת כָּל מוֹרְאוֹת הַשּׁוֹאָה עַל גַּבּוֹ, וְהָיָה נָתוּן בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת בְּסֵבֶל אָיֹם וְנוֹרָא, וְלַמְרוֹת הַכֹּל הָיָה ר' לֵייבְּל מְחַזֵּק אֶת כָּל יְדִידָיו וּמְקֹרָבָיו וְנוֹתֵן לָהֶם לְהַרְגִּישׁ שֶׁאֵין צֹרֶךְ לִדְאֹג לוֹ... הוּא מַרְגִּישׁ טוֹב. כַּאֲשֶׁר רָאוּהוּ כַּמָּה חֲסִידִים וְהִנֵּה הוּא מְלֻפָּף בְּיִסּוּרֵי תֹּפֶת, שְׁאָלוּהוּ בְּאֵיזֶה כֹּחַ הוּא מִתְגַּבֵּר עַל הַיִּסּוּרִים הַלָּלוּ. תְּשׁוּבָתוֹ הָיְתָה בַּת שָׁלוֹשׁ מִלִּים, לֹא יוֹתֵר: "הַכֹּל לְפִי הַתָּכְנִית"... דְּהַיְנוּ, הַדָּבָר שֶׁנּוֹתֵן לִי אֶת הַכֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ וּלְהוֹדוֹת לַה' עַל כָּל מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה לְמַעֲנִי, הוּא הַיְּדִיעָה הַבְּרוּרָה וְהַחוּשִׁית שֶׁכָּל הָעוֹלָם מִתְנַהֵל לְפִי הַתָּכְנִית שֶׁנִּקְבְּעָה מֵרֹאשׁ, תָּכְנִיתוֹ שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם, הַמַּנְהִיג עוֹלָמוֹ בְּחֶסֶד וּבְרִיּוֹתָיו בְּרַחֲמִים, וְאֵין שׁוּם מִקְרֶה בָּעוֹלָם, לֹא קַיָּם דָּבָר כָּזֶה, וּבָרוּר שֶׁהַכֹּל הַכֹּל לְטוֹבָה. יַרְגִּיל אָדָם אֶת עַצְמוֹ לְהִתְבַּטֵּא בְּצוּרָה זוֹ, וְעַל כָּל גַּל וְגַל שֶׁיַּעֲבֹר עָלָיו בַּחַיִּים, יַרְכִּין רֹאשׁוֹ וְיֵדַע שֶׁהַכֹּל לְפִי הַתָּכְנִית. (בְּךָ בָּטַחְנוּ)