"וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים" (יא-א) כָּל תְּפִלָּה שֶׁלָּנוּ נִגְמֶרֶת בְּבַקָּשַׁת הַשָּׁלוֹם. כָּל קַדִּישׁ מִסְתַּיֵּם בְּיִחוּל לְשָׁלוֹם. גַּם הַמִּשְׁנָיוֹת מִסְתַּיְּמוֹת בְּ"ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם", כִּי לֹא מָצָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה לְיִשְׂרָאֵל, אֶלָּא הַשָּׁלוֹם.

הַאִם מִישֶׁהוּ חָשַׁב: מַדּוּעַ, אִם כֵּן, הַכֹּל מִסְתַּיֵּם בְּשָׁלוֹם, וְלֹא מַתְחִיל בְּשָׁלוֹם? מַדּוּעַ אֵין הַתְּפִלָּה פּוֹתַחַת בְּבִרְכַּת הַשָּׁלוֹם, מַדּוּעַ אֵין הַמִּשְׁנָה מַתְחִילָה בּוֹ?

וְהַתְּשׁוּבָה לְכָךְ הִיא, שֶׁהַשָּׁלוֹם הוּא כְּלִי. אִם יְמַלְּאוּהוּ בִּבְרָכָה - יִהְיֶה כְּלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה. אַךְ אִם יְמַלְּאוּהוּ בְּתֹכֶן שֶׁאֵינוֹ חִיּוּבִי, יַחֲזִיק אֶת הַהֶפֶךְ חָלִילָה... לְפִיכָךְ, רַק לְאַחַר שֶׁאָנוּ פּוֹרְטִים אֶת כָּל בַּקָּשׁוֹתֵינוּ לִכְבוֹד שָׁמַיִם וְלִבְרָכָה, אָנוּ מְבַקְּשִׁים אֶת הַשָּׁלוֹם שֶׁיַּחֲזִיקֵם! אֲבָל שָׁלוֹם כְּמוֹ זֶה שֶׁאִפְיֵן אֶת דּוֹר הַפְּלַגָּה - ה' יִשְׁמְרֵנוּ מִמֶּנּוּ...

כִּי שָׁם הָיוּ הַכֹּל "שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים", וְהִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּאַחְדוּתָם כְּדֵי לִמְרֹד בְּמַלְכוּת שָׁמַיִם. שָׁלוֹם כָּזֶה - הָיָה צֹרֶךְ לְנַתְּצוֹ וּלְבַטְּלוֹ, לָכֵן ה' הֱפִיצָם וּבִלְבֵּל אֶת לְשׁוֹנָם.

זֹאת וְעוֹד: הַשָּׁלוֹם נִפְלָא הוּא, כְּשֶׁכָּל אֶחָד יוֹדֵעַ אֶת הָאֱמֶת, לְאַחַר שֶׁבֵּרֵר אוֹתָהּ, וְהַכֹּל מִתְאַגְּדִים סְבִיבָהּ. כָּזֶה הוּא שְׁלוֹמָם שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, הַמַּרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם.

וְעַל כָּךְ אָמַר הָרַב "צְרוֹר הַמֹּר" זַצַ"ל עַל הַפָּסוּק בְּפָרָשָׁתֵנוּ: "טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד" - אֵימָתַי טוֹבָה הִתְאַגְּדוּת? כְּשֶׁהַהַסְכָּמָה נוֹבַעַת מֵהָאֱמֶת הָאַחַת. אֲבָל הִתְאַגְּדוּת שֶׁל עֵדֶר הַנּוֹהֶה אַחַר כָּל שְׁטוּת וְגַחֲמָה, אֵין בָּהּ כָּל חִיּוּב. כָּזוֹ הָיְתָה הִתְאַגְּדוּת דּוֹר הַפְּלַגָּה סְבִיב הָרַעְיוֹן הָאֱוִילִי שֶׁל מְרִידָה בַּה'. לָכֵן, אַבְרָהָם אָבִינוּ מְשֻׁבָּח עַל כָּךְ שֶׁיָּצָא חוֹצֵץ נֶגֶד הַהַסְכָּמָה הַשִּׁקְרִית, וְנִפֵּץ אֶת הַפְּסִילִים. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

הַגָּאוֹן רַבִּי עַלְוָאן אֲבִידָנִי זַצַ"ל מִכּוּרְדִיסְטַן בִּקֵּשׁ לְהַמְחִישׁ לִבְנֵי עֲדָתוֹ כֵּיצַד שְׁרוּיָה בְּרָכָה כְּשֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹם וְאַחֲוָה, וְאִלּוּ כַּאֲשֶׁר כָּל אֶחָד חוֹשֵׁב עַל עַצְמוֹ וְעַל טוֹבָתוֹ וּמִתְעַלֵּם מֵחֲבֵרוֹ, הוּא מֵמִיט אָסוֹן, בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה עַל עַצְמוֹ. וְסִפֵּר:

בְּשַׁיָּרָה אַחַת הָיָה חֲמוֹר אָנֹכִיִּי. הִתְקָרֵב אֶל הַגָּמָל וְאָמַר: "הֲשַׂמְתָּ לִבְּךָ אֶל שֵׁפֶל מַצָּבֵנוּ?"

תָּמַהּ הַגָּמָל: "מַה כַּוָּנָתְךָ?"

אָמַר לוֹ: "הַכֹּל מִתְעַלְּלִים וּמִתְעַמְּרִים בָּנוּ בְּלֹא רַחֵם, מַעֲמִיסִים עָלֵינוּ מַשָּׂאוֹת וּמַצְלִיפִים בַּשּׁוֹטִים!"

אָמַר הַגָּמָל: "זֶהוּ גּוֹרָלֵנוּ, נִשָּׂא אוֹתוֹ, וְנִדֹּם".

אָמַר לוֹ הַחֲמוֹר: "אֵין זוֹ גְּזֵרָה שֶׁאֵין לְשַׁנּוֹתָהּ. אֹמַר לְךָ מַה נַּעֲשֶׂה, וְנִזְכֶּה בְּחַיֵּי חֹפֶשׁ וְחֵרוּת".

שָׁמַע הַגָּמָל וְהִסְכִּים. הִגִּיעוּ לְרֶכֶס הָרִים בְּאֶרֶץ גְּזֵרָה שׁוֹרֶצֶת שׁוֹדְדִים. הֵאִיצוּ הַסּוֹחֲרִים בְּבַהֲמוֹת הַמַּשָּׂא לְמַהֵר וְלַעֲבֹר אֶת הָאֵזוֹר הַמְסֻכָּן. לְפֶתַע, בְּעִקּוּל הַדֶּרֶךְ, נָתַן הַחֲמוֹר אוֹת, וְהוּא וְהַגָּמָל רָבְצוּ תַּחַת מַשָּׂאָם. נֶחְרְדוּ הַסּוֹחֲרִים, הִפְלִיאוּ בָּהֶם אֶת מַכּוֹתֵיהֶם - אַךְ לַשָּׁוְא. פָּחֲדוּ הַסּוֹחֲרִים פֶּן יוֹפִיעוּ הַשּׁוֹדְדִים וְיִשְׁדְּדוּ אוֹתָם. מִהֲרוּ לִפְרֹק אֶת הַמַּשָּׂא מֵעַל הַחֲמוֹר וּמֵעַל הַגָּמָל, וְהִמְשִׁיכוּ בַּמַּסָּע, כְּשֶׁהֵם עוֹזְבִים אוֹתָם לְנַפְשָׁם.

אַךְ נֶעֶלְמָה הַשַּׁיָּרָה מֵעֵינֵיהֶם - נָתַן הַחֲמוֹר קוֹלוֹ בִּשְׂחוֹק אַדִּיר, קָם מֵרִבְצוֹ וְהִתְעַנֵּג עִם הַגָּמָל עַל הַחֹפֶשׁ שֶׁזָּכוּ בּוֹ. הֵם הָיוּ רוֹעִים בִּנְקִיקֵי הֶהָרִים וְאוֹכְלִים דַּרְדָּרִים וַחֲרֻלִּים.

יוֹם אֶחָד זָחָה דַּעְתּוֹ שֶׁל הַחֲמוֹר. הֵחֵל מְדַלֵּג וְנוֹעֵר בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת. אָמַר לוֹ הַגָּמָל: "הַס, עוֹבְרֵי דְּרָכִים יִשְׁמָעוּךָ וְיִקְחוּ אוֹתָנוּ בַּשֶּׁבִי! מַה שִּׂמְחָה זוֹ שֶׁקָּפְצָה עָלֶיךָ פִּתְאֹם?"

עָנָה הַחֲמוֹר: "הַיּוֹם הוּא יוֹם הֻלַּדְתִּי, וְאֵיךְ לֹא אֶשְׂמַח וְאָשִׂישׂ, אִי-אָה אִי-אָה".

"הַס", אָמַר הַגָּמָל בִּבְעָתָה, אֲבָל אֵחַר אֶת הַמּוֹעֵד. עַל רֶכֶס הָהָר נִרְאוּ בְּנֵי הַשַּׁיָּרָה, הֵם פָּשְׁטוּ עַל שְׁנֵי שׁוֹחֲרֵי הַחֹפֶשׁ וְשָׁבוּ אוֹתָם. הִטְעִינוּ עֲלֵיהֶם מַשָּׂאוֹת וְדִרְבְּנוּ אוֹתָם בְּהַצְלָפוֹת. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְעִקּוּל מְסֻכָּן, קָרַץ הַחֲמוֹר בְּעֵינָיו וְרָבַץ תַּחְתָּיו. אֲבָל הַגָּמָל עָמַד לְיָדוֹ קוֹמְמִיּוּת, לֹא שִׁתֵּף פְּעֻלָּה.

בָּאוּ סוֹחֲרֵי הַשַּׁיָּרָה וְהִפְלִיאוּ בַּחֲמוֹר אֶת מַכּוֹתֵיהֶם - אֲבָל הוּא לֹא נָע וְלֹא זָע. מֶה עָשׂוּ? פָּרְקוּ אֶת הַמַּשָּׂא מִמֶּנּוּ וּמִן הַגָּמָל, וְהִטְעִינוּ אֶת הַחֲמוֹר עַל גַּב הַגָּמָל, עַד שֶׁיַּחֲלִיף כֹּחַ וְיִתְאוֹשֵׁשׁ מֵחֻלְשָׁתוֹ. רָבַץ הַחֲמוֹר בְּגָבְהֵי הַדַּבֶּשֶׁת וְלָחַשׁ בְּאָזְנֵי בְּעָלֶיהָ: "סָכָל נִשְׁאָר סָכָל. אֲנִי זָכִיתִי בְּחֻפְשָׁה, וְאַתָּה נִבְחַרְתָּ לְשָׁרְתֵנִי".

שָׁמַע הַגָּמָל, וְלֹא עָנָה.

הֵחֵלּוּ לָרֶדֶת מֵהָרֶכֶס, וּלְפֶתַע פָּרַץ הַגָּמָל בִּדְהָרָה, קָפַץ קְפִיצוֹת מְשֻׁנּוֹת וְדִלֵּג כָּאַיָּל.

"הֵרָגַע," נָעַר הַחֲמוֹר, "אֵיזוֹ רוּחַ תְּזָזִית נִכְנְסָה בְּךָ?!"

"הַיּוֹם הוּא יוֹם הֻלַּדְתִּי", עָנָהוּ הַגָּמָל, "וְאֵיךְ לֹא אֶרְקֹד וְאֶצְהַל?!"

קָפַץ קְפִיצָה וְהִשְׁלִיךְ אֶת הַחֲמוֹר מִגָּבְהֵי הַדַּבֶּשֶׁת. נָפַל הַחֲמוֹר וְהִדַּרְדֵּר לַתְּהוֹם, וְלֹא הִגִּיעַ לַחֲצִי הָהָר, עַד שֶׁנַּעֲשָׂה אֵיבָרִים אֵיבָרִים...

זֶה סוֹפוֹ שֶׁל כָּל מִי שֶׁעוֹרֵךְ אֶת חִשּׁוּבָיו הָאָנֹכִיִּים, וְאֵינוֹ מִתְחַשֵּׁב בְּטוֹבַת חֲבֵרוֹ... (יוֹסֵף דַּעַת – יִזְרְעֵאלִי)