Otzarot-Article

הָאֶתְרוֹג, אָמְרוּ חֲזַ"ל, דּוֹמֶה לַלֵּב. "מִכָּל מִשְׁמָר נְצֹר לִבֶּךָ", אָמַר הַכָּתוּב. כֹּה עָדִין הוּא הָאֶתְרוֹג, עָלוּל לְהִפָּסֵל בְּנָקֵל. אַךְ לֹא כָּל דָּבָר פּוֹסֵל בּוֹ. וְכָךְ שָׁנִינוּ בַּהֲלָכָה: נִקַּב וְחָסֵר בּוֹ כָּלְשֶׁהוּ - פָּסוּל.

אֲבָל אִם לֹא חָסֵר בּוֹ כְּלוּם עֵקֶב הַנֶּקֶב, כָּשֵׁר. וּבִתְנַאי אֶחָד: שֶׁהַנֶּקֶב לֹא יַגִּיעַ לַגַּרְעִינִים. הַגַּרְעִינִים, מֵהֶם יִצְמַח דּוֹר הֶעָתִיד. שֶׁהֵם לֹא יִפָּגְעוּ, שֶׁהֵם יִהְיוּ שְׁמוּרִים וּמוּגָנִים.

דּוֹרֵנוּ, דּוֹר פָּרוּץ הוּא. פְּרָצוֹת כֹּה רַבּוֹת נִבְעוּ בְּחוֹמוֹתֵינוּ, וְרוּחוֹת רָעוֹת חוֹדְרוֹת דַּרְכָּן, רוּחוֹת פְּרָצִים וּפְרִיצוּת. וּמִי יֹאמַר שֶׁלֹּא חָדְרוּ לַלְּבָבוֹת, שֶׁלֹּא הֻשְׁפַּעְנוּ בִּמְאוּמָה. הֲרֵי הַתַּרְבּוּת הַקְּלוֹקֶלֶת תּוֹקֶפֶת, מַכָּה, נוֹקֶבֶת, מְחֹרֶרֶת! "נִקַּב וְחָסֵר, פָּסוּל". אִם הִצְלִיחָה לִקְטֹעַ וְלִפְגֹּם, אֲבוֹי. אֲבָל "נִקַּב וְלֹא חָסֵר, כָּשֵׁר". וּבִתְנַאי אֶחָד: שֶׁהַיְלָדִים יִהְיוּ מוּגָנִים, שֶׁהַנֹּעַר לֹא יִהְיֶה חָשׂוּף. לְכָל מִפְגְּעֵי הַתִּקְשֹׁרֶת, לְכָל עֲרוּצֵי הַסִּטְרָא אַחְרָא, לְכָל הַקְּלוֹקֵל בָּעוֹלָם הַחִיצוֹן. עֲלֵיהֶם, עַל הַיְּלָדִים הָרַכִּים, נִשְׁמֹר מִכָּל מִשְׁמָר! וְאִם כֹּה נַעֲשֶׂה, יִהְיֶה הָאֶתְרוֹג עַצְמוֹ כָּשֵׁר. הַהוֹרִים עַצְמָם יִכָּתְבוּ בְּסִפְרָם שֶׁל צַדִּיקִים גְּמוּרִים בְּיוֹם הַחִתּוּם הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה.

נוֹרָאָה הָיְתָה הָעֲנִיּוּת בְּפוֹלִין, וּנְעָרִים רַבִּים הֻצְרְכוּ לְסַיֵּעַ בְּפַרְנָסַת מִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם וְלָצֵאת בְּגִיל צָעִיר לְשׁוּק הַחַיִּים. וּמַעֲשֶׂה הָיָה בְּנַעַר צָעִיר שֶׁקִּנֵּא בַּחֲבֵרָיו הַשּׁוֹלְחִים יָדָם בְּמִסְחָר וּמִתְפָּאֲרִים בְּרִוְחֵיהֶם, וּבִקֵּשׁ לְחַקּוֹתָם. אָבִיו, שֶׁהָיָה סוֹחֵר, הֱנִיאוֹ מִמַּחְשַׁבְתּוֹ וְדָרַשׁ שֶׁיֵּשֵׁב וְיִלְמַד בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ. מִשֶּׁשָּׁמַע שֶׁהֶ"חָפֵץ חַיִּים" זָצָ"ל הִגִּיעַ לְעִירָם, לוֹדְז', עָלָה לְאַכְסַנְיָתוֹ עִם בְּנוֹ. בִּקֵּשׁ שֶׁהַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ יוֹרֵהוּ לְהַתְמִיד בְּלִמּוּדוֹ - הַשּׁוּק מָלֵא מַדּוּחִים, אֲוִירַת הָרְחוֹב מֻרְעֶלֶת, בָּחוּר עָלוּל לְהִתְקַלְקֵל בְּנָקֵל.

"וּמָה אוֹמֵר הַבֵּן?", שָׁאַל הֶ"חָפֵץ חַיִּים".

וְהַבֵּן אָמַר: "רוֹאֶה אֲנִי אֶת קְשָׁיֵי הַפַּרְנָסָה, וְחָפֵץ לַעֲזֹר בְּכַלְכָּלַת הַבַּיִת, הֵן רוֹאֶה אֲנִי שֶׁאָבִי לֹא הִתְקַלְקֵל בַּשּׁוּק וּבַמִּסְחָר, מַדּוּעַ חוֹשֵׁשׁ הוּא שֶׁאֲנִי אֶתְקַלְקֵל?"

נַעֲנָה הֶ"חָפֵץ חַיִּים" וְאָמַר: "שְׁמַע, בְּנִי. נֶאֱמַר עַל בַּת הַיַּעֲנָה שֶׁאַכְזָרִית הִיא (אֵיכָה ד-ג).

וְיֵשׁ לְהָבִין, מָה אַכְזָרִיּוּתָהּ? אֶלָּא שֶׁקֵּבָתָהּ שֶׁל בַּת הַיַּעֲנָה חֲזָקָה וְנֻקְשָׁה, וְהִיא אוֹכֶלֶת וּמְעַכֶּלֶת אַף גְּרוּטָאוֹת וּזְכוּכִיּוֹת (שַׁבָּת קכח.). כִּסְבוּרָה הִיא שֶׁגַּם יְלָדֶיהָ כֵּן, וְנוֹתֶנֶת לָהֶם שִׁבְרֵי זְכוּכִית וּמַתָּכוֹת, וְהֵם פּוֹצְעִים אֶת גְּרוֹנָם וְקֵבָתָם וּמֵתִים. כַּיּוֹצֵא בְּכָךְ, בַּנִּדּוֹן דִּידַן. אָבִיךָ מְבֻגָּר וּמְיֻשָּׁב, וַאֲוִירַת הַשּׁוּק אֵינָהּ מַשְׁפִּיעָה עָלָיו לְרָעָה. אֲבָל אַתָּה, שׁוּב לְבֵית הַמִּדְרָשׁ"... (בִּישִׁישִׁים חָכְמָה)

וְלָכֵן אַל יִסְמֹךְ הָאָדָם עַל יְדִיעוֹתָיו וְהֶכֵּרוּתוֹ וְחֹסֶן אֱמוּנָתוֹ, כְּדֵי לְהִתְחַכֵּךְ בְּחֶבְרָה רָעָה וּלְהֵחָשֵׂף לְדֵעוֹת כּוֹזְבוֹת. אַל יִסְמֹךְ עַל כֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ, כִּי הַשְׁפָּעַת הַחֶבְרָה תִּגְבַּר. חֹק טֶבַע הוּא, וְהַגָּאוֹן רַבִּי סָלִימָאן מְנַחֵם מָאנִי זָצָ"ל, רַבָּהּ שֶׁל חֶבְרוֹן, הִטְעִימוֹ בְּמָשָׁל.

מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ שַׂר צָבָא, גִּבּוֹר וְאִישׁ מִלְחָמָה, חָכָם וְנָבוֹן וְרַב תַּחְבּוּלוֹת וּמָסוּר לַמֶּלֶךְ בְּכָל נַפְשׁוֹ וּמְאֹדוֹ. מִלְחָמוֹת הַרְבֵּה עָרַךְ לְמַעַן הַמֶּלֶךְ. חֵרֵף נַפְשׁוֹ בְּמַעַרְכוֹת קְרָב, וְנִצֵּחַ בְּכֻלָּן. הִגְדִּיל אֶת כְּבוֹד הַמַּלְכוּת, וְהִרְבָּה אֶת נְתִינֶיהָ וְאֶת הַכְנָסוֹתֶיהָ. הוֹקִיר לוֹ הַמֶּלֶךְ טוֹבָה, גִּדְּלוֹ וְנִשְּׂאוֹ עַל כָּל הַשָּׂרִים וְעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ.

פַּעַם יָצָא הַשַּׂר לְמִלְחָמָה כְּבֵדָה וְנִצֵּחַ אֶת גְּדוֹל אוֹיְבֵי הַמַּמְלָכָה. בְּשׁוּבוֹ עֲטוּר נִצָּחוֹן, שְׁאָלוֹ הַמֶּלֶךְ: "בְּמָה אוּכַל לְכַבֶּדְךָ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר עַד כֹּה? הֵן רֹאשׁ הַשָּׂרִים אַתָּה וּמִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ".

אָמַר: "יֵשׁ דָּבָר אֶחָד, שֶׁבּוֹ יוּכַל הַמֶּלֶךְ לְהַבִּיעַ אֶת הוֹקָרָתוֹ וּלְרוֹמְמֵנִי בְּיֶתֶר שְׂאֵת. עַד כֹּה, כְּשֶׁבִּקַּשְׁתִּי לְהִוָּעֵד עִם הַמֶּלֶךְ, הָיָה מְקַבְּלֵנִי בְּלִשְׁכָּתוֹ כִּשְׁאָר הַשָּׂרִים. אַךְ אִם תָּמִיד יְקַבֵּל אֶת פָּנַי בְּהֵיכַל הַטְּרַקְלִין, עַל כֵּס הַמַּלְכוּת הַמְּשֻׁבָּץ יַהֲלוֹמִים, כְּפִי שֶׁהוּא מְקַבֵּל פְּנֵי מְלָכִים וּנְשִׂיאִים וּמִשְׁלְחוֹת נְצִיגִים, יוֹכִיחַ הַדָּבָר לַכֹּל עַל גֹּדֶל הוֹקָרָתוֹ וִירוֹמֵם אֶת כְּבוֹדִי".

הִרְצִינוּ פְּנֵי הַמֶּלֶךְ, וּלְאַחַר רֶגַע עָנָה: "הִקְשֵׁיתָ לִשְׁאֹל, הִפְרַזְתָּ בְּבַקָּשָׁתְךָ. אֱמֶת, נָכוֹן הַדָּבָר, שֶׁקַּבָּלַת פָּנִים בַּטְּרַקְלִין הַמַּלְכוּתִי הִיא שִׂיא הַכָּבוֹד, אַךְ דַּוְקָא מִשּׁוּם כָּךְ נִבְצָר מִמֶּנִּי לְמַלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתְךָ. רוֹצֶה אֲנִי לְכַבֶּדְךָ - אֲבָל אֶת פִּסְגַּת הַהוֹקָרָה שׁוֹמֵר אֲנִי לְמִי שֶׁהוּא נִכְבָּד אַף מִמְּךָ!"

נִפְגַּע הַשַּׂר, נִפְגְּעוּ רִגְשׁוֹתָיו: מִי הוּא זֶה הַנִּכְבָּד אַף מִמֶּנּוּ, הֲרֵי זוֹהִי כְּפִיּוּת טוֹבָה.

אָמַר הַמֶּלֶךְ: "הֲרֵי אֵינְךָ שַׂר צָבָא בִּלְבַד, אֶלָּא גַּם יוֹעֵץ סְתָרִים נֶאֱמָן, וְאַף בְּעִנְיָן זֶה אֶסְמֹךְ עַל עֲצָתְךָ... בָּעֶרֶב אַצִּיג לְפָנֶיךָ אֶת גְּדוֹל הַגִּבּוֹרִים שֶׁל הַמַּמְלָכָה. וְאֶשְׁאַל אֶת פִּיךָ, הַאִם צָדַקְתִּי בְּבַכְּרִי אוֹתוֹ עַל פָּנֶיךָ. הַבְטָחָתִי נְתוּנָה לְךָ, שֶׁכִּדְבָרֶיךָ אֶעֱשֶׂה, עַל פִּי עֲצָתְךָ יָקוּם דָּבָר!"

כַּעֲסוֹ שֶׁל שַׂר הַצָּבָא פִּנָּה אֶת מְקוֹמוֹ לְהִשְׁתָּאוּת וּפְלִיאָה: מִיהוּ גְּדוֹל הַגִּבּוֹרִים שֶׁל הַמַּמְלָכָה, מִי גָּדוֹל מִמֶּנּוּ בִּגְבוּרָה? חִידָה הָיוּ לוֹ הַדְּבָרִים, וְהוּא צִפָּה בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם לִשְׁעַת הַפְּגִישָׁה.

בֵּינְתַיִם הוֹרָה הַמֶּלֶךְ לְפַנּוֹת אֶת הַטְּרַקְלִין מִכָּל רָהִיטָיו, לְגוֹלֵל אֶת הַשְּׁטִיחִים הַיְּקָרִים שֶׁרִפְּדוּ אֶת רִצְפָּתוֹ וְכִסּוּ אֶת קִירוֹתָיו, וְלִפְשֹׁט עַל רְחוֹבוֹת הָעִיר, לְגַיֵּס כָּל עוֹבֵר וָשָׁב לַעֲבוֹדַת כְּפִיָּה. כָּל תּוֹשָׁב הִצְטַוָּה לָקַחַת חוֹל מְלֹא חָפְנָיו וְלַהֲבִיאוֹ לִטְרַקְלִין הַמֶּלֶךְ, אַחַר שֻׁחְרַר לְדַרְכּוֹ. מַרְבַד הַחוֹל הָיָה לְגַבְשׁוּשִׁית, לְאַחַר מִכֵּן לְגִבְעָה, וּלְבַסּוֹף לְהַר חוֹל נִשָּׂא.

בָּעֶרֶב בָּא שַׂר הַצָּבָא לְלִשְׁכַּת הַמֶּלֶךְ לִפְגֹּשׁ שָׁם בִּגְדוֹל הַגִּבּוֹרִים שֶׁל הַמַּמְלָכָה וְלִשְׁפֹּט הַאִם יֵשׁ לִשְׁמֹר בַּעֲבוּרוֹ אֶת הַכָּבוֹד הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר.

קָם הַמֶּלֶךְ מִכִּסְּאוֹ, נְטָלוֹ בְּיָדוֹ, וְהוֹלִיכוֹ אֶל הַטְּרַקְלִין. בַּפֶּתַח עָמַד הַשַּׂר נִדְהָם: הַר שֶׁל חוֹל הִתְנַשֵּׂא בְּמֶרְכַּז הַטְּרַקְלִין הַמְּפֹאָר!

"מַה זֶּה?" שָׁאַל. "עַד כֹּה נֶחְשַׁבְתָּ לְרֹאשׁ גִּבּוֹרַי", עָנָה הַמֶּלֶךְ, "עַתָּה אַעֲמִידְךָ בִּפְנֵי מִבְחָן: קוּם, שָׂא אֶת תֵּל הֶעָפָר הַזֶּה בְּכַפּוֹתֶיךָ!"

צִדֵּד הַשַּׂר אֶת מַבָּטוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ. לָבֶטַח אַךְ לָצוֹן חָמַד לוֹ, וְכִי מִי יָכוֹל לְשֵׂאתוֹ אַף עַל כְּתֵפָיו?!

"גְּדוֹל גִּבּוֹרֵי הַמַּמְלָכָה עָשָׂה זֹאת", אָמַר הַמֶּלֶךְ. "הוּא הֱבִיאוֹ לְכָאן בְּחָפְנָיו".

"מִיהוּ?", בִּקֵּשׁ הַשַּׂר לָדַעַת, "רָאוּי אֲנִי לִהְיוֹת לְעֶבֶד לַגִּבּוֹר שֶׁהֱבִיאוֹ בְּחָפְנָיו".

"הֶהָמוֹן, הוּא שֶׁהֱבִיאוֹ בְּחָפְנָיו", אָמַר הַמֶּלֶךְ, "וְהוּא שֶׁיְּפַנֵּהוּ מִכָּאן בְּכַפּוֹתָיו. הַמֵּבִין אַתָּה מִיהוּ גִּבּוֹר הַמַּמְלָכָה? הֶהָמוֹן - כֹּחוֹ רַב מִכָּל יָחִיד, וְלוּ יִהְיֶה זֶה שַׂר הַצָּבָא. מֵעַתָּה תָּבִין מַדּוּעַ הַטְּרַקְלִין מְיֻחָד לְקַבֵּל פְּנֵי מִשְׁלָחוֹת וּנְצִיגִים, בָּאֵי כֹּחַ הֶהָמוֹן, שֶׁאֵין כְּכֹחוֹ וּגְבוּרָתוֹ!"... וְשַׂר הַצָּבָא, יוֹעֵץ הַמֶּלֶךְ, הוֹדָה עַל הָאֱמֶת. (מַעְיַן הָאֱמוּנָה)

	וארא תשפ"ד
	הַתְּמוּנָה הַשְּׁלֵמָה!
	הָאֶתְרוֹג, אָמְרוּ חֲזַ"ל, דּוֹמֶה לַלֵּב. "מִכָּל מִשְׁמָר נְצֹר לִבֶּךָ", אָמַר הַכָּתוּב. כֹּה עָדִין הוּא הָאֶתְרוֹג, עָלוּל לְהִפָּסֵל בְּנָקֵל. אַךְ לֹא כָּל דָּבָר פּוֹסֵל בּוֹ. וְכָךְ שָׁנִינוּ בַּהֲלָכָה: נִקַּב וְחָסֵר בּוֹ כָּלְשֶׁהוּ - פָּסוּל. אֲבָל אִם לֹא חָסֵר בּוֹ כְּלוּם עֵקֶב הַנֶּקֶב, כָּשֵׁר. וּבִתְנַאי אֶחָד: שֶׁהַנֶּקֶב לֹא יַגִּיעַ לַגַּרְעִינִים. הַגַּרְעִינִים, מֵהֶם יִצְמַח דּוֹר הֶעָתִיד. שֶׁהֵם לֹא יִפָּגְעוּ, שֶׁהֵם יִהְיוּ שְׁמוּרִים וּמוּגָנִים. דּוֹרֵנוּ, דּוֹר פָּרוּץ הוּא. פְּרָצוֹת כֹּה רַבּוֹת נִבְעוּ בְּחוֹמוֹתֵינוּ, וְרוּחוֹת רָעוֹת חוֹדְרוֹת דַּרְכָּן, רוּחוֹת פְּרָצִים וּפְרִיצוּת. וּמִי יֹאמַר שֶׁלֹּא חָדְרוּ לַלְּבָבוֹת, שֶׁלֹּא הֻשְׁפַּעְנוּ בִּמְאוּמָה. הֲרֵי הַתַּרְבּוּת הַקְּלוֹקֶלֶת תּוֹקֶפֶת, מַכָּה, נוֹקֶבֶת, מְחֹרֶרֶת! "נִקַּב וְחָסֵר, פָּסוּל". אִם הִצְלִיחָה לִקְטֹעַ וְלִפְגֹּם, אֲבוֹי. אֲבָל "נִקַּב וְלֹא חָסֵר, כָּשֵׁר". וּבִתְנַאי אֶחָד: שֶׁהַיְלָדִים יִהְיוּ מוּגָנִים, שֶׁהַנֹּעַר לֹא יִהְיֶה חָשׂוּף. לְכָל מִפְגְּעֵי הַתִּקְשֹׁרֶת, לְכָל עֲרוּצֵי הַסִּטְרָא אַחְרָא, לְכָל הַקְּלוֹקֵל בָּעוֹלָם הַחִיצוֹן. עֲלֵיהֶם, עַל הַיְּלָדִים הָרַכִּים, נִשְׁמֹר מִכָּל מִשְׁמָר! וְאִם כֹּה נַעֲשֶׂה, יִהְיֶה הָאֶתְרוֹג עַצְמוֹ כָּשֵׁר. הַהוֹרִים עַצְמָם יִכָּתְבוּ בְּסִפְרָם שֶׁל צַדִּיקִים גְּמוּרִים בְּיוֹם הַחִתּוּם הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה. נוֹרָאָה הָיְתָה הָעֲנִיּוּת בְּפוֹלִין, וּנְעָרִים רַבִּים הֻצְרְכוּ לְסַיֵּעַ בְּפַרְנָסַת מִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם וְלָצֵאת בְּגִיל צָעִיר לְשׁוּק הַחַיִּים. וּמַעֲשֶׂה הָיָה בְּנַעַר צָעִיר שֶׁקִּנֵּא בַּחֲבֵרָיו הַשּׁוֹלְחִים יָדָם בְּמִסְחָר וּמִתְפָּאֲרִים בְּרִוְחֵיהֶם, וּבִקֵּשׁ לְחַקּוֹתָם. אָבִיו, שֶׁהָיָה סוֹחֵר, הֱנִיאוֹ מִמַּחְשַׁבְתּוֹ וְדָרַשׁ שֶׁיֵּשֵׁב וְיִלְמַד בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ. מִשֶּׁשָּׁמַע שֶׁהֶ"חָפֵץ חַיִּים" זָצָ"ל הִגִּיעַ לְעִירָם, לוֹדְז', עָלָה לְאַכְסַנְיָתוֹ עִם בְּנוֹ. בִּקֵּשׁ שֶׁהַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ יוֹרֵהוּ לְהַתְמִיד בְּלִמּוּדוֹ - הַשּׁוּק מָלֵא מַדּוּחִים, אֲוִירַת הָרְחוֹב מֻרְעֶלֶת, בָּחוּר עָלוּל לְהִתְקַלְקֵל בְּנָקֵל. "וּמָה אוֹמֵר הַבֵּן?", שָׁאַל הֶ"חָפֵץ חַיִּים". וְהַבֵּן אָמַר: "רוֹאֶה אֲנִי אֶת קְשָׁיֵי הַפַּרְנָסָה, וְחָפֵץ לַעֲזֹר בְּכַלְכָּלַת הַבַּיִת, הֵן רוֹאֶה אֲנִי שֶׁאָבִי לֹא הִתְקַלְקֵל בַּשּׁוּק וּבַמִּסְחָר, מַדּוּעַ חוֹשֵׁשׁ הוּא שֶׁאֲנִי אֶתְקַלְקֵל?" נַעֲנָה הֶ"חָפֵץ חַיִּים" וְאָמַר: "שְׁמַע, בְּנִי. נֶאֱמַר עַל בַּת הַיַּעֲנָה שֶׁאַכְזָרִית הִיא (אֵיכָה ד-ג). וְיֵשׁ לְהָבִין, מָה אַכְזָרִיּוּתָהּ? אֶלָּא שֶׁקֵּבָתָהּ שֶׁל בַּת הַיַּעֲנָה חֲזָקָה וְנֻקְשָׁה, וְהִיא אוֹכֶלֶת וּמְעַכֶּלֶת אַף גְּרוּטָאוֹת וּזְכוּכִיּוֹת (שַׁבָּת קכח.). כִּסְבוּרָה הִיא שֶׁגַּם יְלָדֶיהָ כֵּן, וְנוֹתֶנֶת לָהֶם שִׁבְרֵי זְכוּכִית וּמַתָּכוֹת, וְהֵם פּוֹצְעִים אֶת גְּרוֹנָם וְקֵבָתָם וּמֵתִים. כַּיּוֹצֵא בְּכָךְ, בַּנִּדּוֹן דִּידַן. אָבִיךָ מְבֻגָּר וּמְיֻשָּׁב, וַאֲוִירַת הַשּׁוּק אֵינָהּ מַשְׁפִּיעָה עָלָיו לְרָעָה. אֲבָל אַתָּה, שׁוּב לְבֵית הַמִּדְרָשׁ"... (בִּישִׁישִׁים חָכְמָה) וְלָכֵן אַל יִסְמֹךְ הָאָדָם עַל יְדִיעוֹתָיו וְהֶכֵּרוּתוֹ וְחֹסֶן אֱמוּנָתוֹ, כְּדֵי לְהִתְחַכֵּךְ בְּחֶבְרָה רָעָה וּלְהֵחָשֵׂף לְדֵעוֹת כּוֹזְבוֹת. אַל יִסְמֹךְ עַל כֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ, כִּי הַשְׁפָּעַת הַחֶבְרָה תִּגְבַּר. חֹק טֶבַע הוּא, וְהַגָּאוֹן רַבִּי סָלִימָאן מְנַחֵם מָאנִי זָצָ"ל, רַבָּהּ שֶׁל חֶבְרוֹן, הִטְעִימוֹ בְּמָשָׁל. מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ שַׂר צָבָא, גִּבּוֹר וְאִישׁ מִלְחָמָה, חָכָם וְנָבוֹן וְרַב תַּחְבּוּלוֹת וּמָסוּר לַמֶּלֶךְ בְּכָל נַפְשׁוֹ וּמְאֹדוֹ. מִלְחָמוֹת הַרְבֵּה עָרַךְ לְמַעַן הַמֶּלֶךְ. חֵרֵף נַפְשׁוֹ בְּמַעַרְכוֹת קְרָב, וְנִצֵּחַ בְּכֻלָּן. הִגְדִּיל אֶת כְּבוֹד הַמַּלְכוּת, וְהִרְבָּה אֶת נְתִינֶיהָ וְאֶת הַכְנָסוֹתֶיהָ. הוֹקִיר לוֹ הַמֶּלֶךְ טוֹבָה, גִּדְּלוֹ וְנִשְּׂאוֹ עַל כָּל הַשָּׂרִים וְעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ. פַּעַם יָצָא הַשַּׂר לְמִלְחָמָה כְּבֵדָה וְנִצֵּחַ אֶת גְּדוֹל אוֹיְבֵי הַמַּמְלָכָה. בְּשׁוּבוֹ עֲטוּר נִצָּחוֹן, שְׁאָלוֹ הַמֶּלֶךְ: "בְּמָה אוּכַל לְכַבֶּדְךָ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר עַד כֹּה? הֵן רֹאשׁ הַשָּׂרִים אַתָּה וּמִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ". אָמַר: "יֵשׁ דָּבָר אֶחָד, שֶׁבּוֹ יוּכַל הַמֶּלֶךְ לְהַבִּיעַ אֶת הוֹקָרָתוֹ וּלְרוֹמְמֵנִי בְּיֶתֶר שְׂאֵת. עַד כֹּה, כְּשֶׁבִּקַּשְׁתִּי לְהִוָּעֵד עִם הַמֶּלֶךְ, הָיָה מְקַבְּלֵנִי בְּלִשְׁכָּתוֹ כִּשְׁאָר הַשָּׂרִים. אַךְ אִם תָּמִיד יְקַבֵּל אֶת פָּנַי בְּהֵיכַל הַטְּרַקְלִין, עַל כֵּס הַמַּלְכוּת הַמְּשֻׁבָּץ יַהֲלוֹמִים, כְּפִי שֶׁהוּא מְקַבֵּל פְּנֵי מְלָכִים וּנְשִׂיאִים וּמִשְׁלְחוֹת נְצִיגִים, יוֹכִיחַ הַדָּבָר לַכֹּל עַל גֹּדֶל הוֹקָרָתוֹ וִירוֹמֵם אֶת כְּבוֹדִי". הִרְצִינוּ פְּנֵי הַמֶּלֶךְ, וּלְאַחַר רֶגַע עָנָה: "הִקְשֵׁיתָ לִשְׁאֹל, הִפְרַזְתָּ בְּבַקָּשָׁתְךָ. אֱמֶת, נָכוֹן הַדָּבָר, שֶׁקַּבָּלַת פָּנִים בַּטְּרַקְלִין הַמַּלְכוּתִי הִיא שִׂיא הַכָּבוֹד, אַךְ דַּוְקָא מִשּׁוּם כָּךְ נִבְצָר מִמֶּנִּי לְמַלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתְךָ. רוֹצֶה אֲנִי לְכַבֶּדְךָ - אֲבָל אֶת פִּסְגַּת הַהוֹקָרָה שׁוֹמֵר אֲנִי לְמִי שֶׁהוּא נִכְבָּד אַף מִמְּךָ!" נִפְגַּע הַשַּׂר, נִפְגְּעוּ רִגְשׁוֹתָיו: מִי הוּא זֶה הַנִּכְבָּד אַף מִמֶּנּוּ, הֲרֵי זוֹהִי כְּפִיּוּת טוֹבָה. אָמַר הַמֶּלֶךְ: "הֲרֵי אֵינְךָ שַׂר צָבָא בִּלְבַד, אֶלָּא גַּם יוֹעֵץ סְתָרִים נֶאֱמָן, וְאַף בְּעִנְיָן זֶה אֶסְמֹךְ עַל עֲצָתְךָ... בָּעֶרֶב אַצִּיג לְפָנֶיךָ אֶת גְּדוֹל הַגִּבּוֹרִים שֶׁל הַמַּמְלָכָה. וְאֶשְׁאַל אֶת פִּיךָ, הַאִם צָדַקְתִּי בְּבַכְּרִי אוֹתוֹ עַל פָּנֶיךָ. הַבְטָחָתִי נְתוּנָה לְךָ, שֶׁכִּדְבָרֶיךָ אֶעֱשֶׂה, עַל פִּי עֲצָתְךָ יָקוּם דָּבָר!" כַּעֲסוֹ שֶׁל שַׂר הַצָּבָא פִּנָּה אֶת מְקוֹמוֹ לְהִשְׁתָּאוּת וּפְלִיאָה: מִיהוּ גְּדוֹל הַגִּבּוֹרִים שֶׁל הַמַּמְלָכָה, מִי גָּדוֹל מִמֶּנּוּ בִּגְבוּרָה? חִידָה הָיוּ לוֹ הַדְּבָרִים, וְהוּא צִפָּה בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם לִשְׁעַת הַפְּגִישָׁה. בֵּינְתַיִם הוֹרָה הַמֶּלֶךְ לְפַנּוֹת אֶת הַטְּרַקְלִין מִכָּל רָהִיטָיו, לְגוֹלֵל אֶת הַשְּׁטִיחִים הַיְּקָרִים שֶׁרִפְּדוּ אֶת רִצְפָּתוֹ וְכִסּוּ אֶת קִירוֹתָיו, וְלִפְשֹׁט עַל רְחוֹבוֹת הָעִיר, לְגַיֵּס כָּל עוֹבֵר וָשָׁב לַעֲבוֹדַת כְּפִיָּה. כָּל תּוֹשָׁב הִצְטַוָּה לָקַחַת חוֹל מְלֹא חָפְנָיו וְלַהֲבִיאוֹ לִטְרַקְלִין הַמֶּלֶךְ, אַחַר שֻׁחְרַר לְדַרְכּוֹ. מַרְבַד הַחוֹל הָיָה לְגַבְשׁוּשִׁית, לְאַחַר מִכֵּן לְגִבְעָה, וּלְבַסּוֹף לְהַר חוֹל נִשָּׂא. בָּעֶרֶב בָּא שַׂר הַצָּבָא לְלִשְׁכַּת הַמֶּלֶךְ לִפְגֹּשׁ שָׁם בִּגְדוֹל הַגִּבּוֹרִים שֶׁל הַמַּמְלָכָה וְלִשְׁפֹּט הַאִם יֵשׁ לִשְׁמֹר בַּעֲבוּרוֹ אֶת הַכָּבוֹד הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר. קָם הַמֶּלֶךְ מִכִּסְּאוֹ, נְטָלוֹ בְּיָדוֹ, וְהוֹלִיכוֹ אֶל הַטְּרַקְלִין. בַּפֶּתַח עָמַד הַשַּׂר נִדְהָם: הַר שֶׁל חוֹל הִתְנַשֵּׂא בְּמֶרְכַּז הַטְּרַקְלִין הַמְּפֹאָר! "מַה זֶּה?" שָׁאַל. "עַד כֹּה נֶחְשַׁבְתָּ לְרֹאשׁ גִּבּוֹרַי", עָנָה הַמֶּלֶךְ, "עַתָּה אַעֲמִידְךָ בִּפְנֵי מִבְחָן: קוּם, שָׂא אֶת תֵּל הֶעָפָר הַזֶּה בְּכַפּוֹתֶיךָ!" צִדֵּד הַשַּׂר אֶת מַבָּטוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ. לָבֶטַח אַךְ לָצוֹן חָמַד לוֹ, וְכִי מִי יָכוֹל לְשֵׂאתוֹ אַף עַל כְּתֵפָיו?! "גְּדוֹל גִּבּוֹרֵי הַמַּמְלָכָה עָשָׂה זֹאת", אָמַר הַמֶּלֶךְ. "הוּא הֱבִיאוֹ לְכָאן בְּחָפְנָיו". "מִיהוּ?", בִּקֵּשׁ הַשַּׂר לָדַעַת, "רָאוּי אֲנִי לִהְיוֹת לְעֶבֶד לַגִּבּוֹר שֶׁהֱבִיאוֹ בְּחָפְנָיו". "הֶהָמוֹן, הוּא שֶׁהֱבִיאוֹ בְּחָפְנָיו", אָמַר הַמֶּלֶךְ, "וְהוּא שֶׁיְּפַנֵּהוּ מִכָּאן בְּכַפּוֹתָיו. הַמֵּבִין אַתָּה מִיהוּ גִּבּוֹר הַמַּמְלָכָה? הֶהָמוֹן - כֹּחוֹ רַב מִכָּל יָחִיד, וְלוּ יִהְיֶה זֶה שַׂר הַצָּבָא. מֵעַתָּה תָּבִין מַדּוּעַ הַטְּרַקְלִין מְיֻחָד לְקַבֵּל פְּנֵי מִשְׁלָחוֹת וּנְצִיגִים, בָּאֵי כֹּחַ הֶהָמוֹן, שֶׁאֵין כְּכֹחוֹ וּגְבוּרָתוֹ!"... וְשַׂר הַצָּבָא, יוֹעֵץ הַמֶּלֶךְ, הוֹדָה עַל הָאֱמֶת. (מַעְיַן הָאֱמוּנָה)