Otzarot-Article

"וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ ה' אֱלֹקֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אֲשֶׁר לֹא עָזַב חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ" (כד-כז) אָנוּ מוֹצְאִים, שֶׁאֱלִיעֶזֶר הוֹדָה עַל כָּךְ שֶׁלֹּא עָזַב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת חַסְדּוֹ וְגַם אֶת אֲמִתּוֹ מֵעִם אַבְרָהָם. אוּלָם לְעֵיל (כד-יב), "וַיֹּאמַר ה' אֱלֹקֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם הַקְרֵה נָא לְפָנַי הַיּוֹם וַעֲשֵׂה חֶסֶד עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָם" – הוּא לֹא בִּקֵּשׁ כִּי ה' יִתְבָּרַךְ יַעֲשֶׂה אֱמֶת עִם אַבְרָהָם, אֶלָּא רַק חֶסֶד! לִכְאוֹרָה, מַדּוּעַ אֱלִיעֶזֶר מְבַקֵּשׁ רַק עַל הַחֶסֶד, וְאַחַר כָּךְ מוֹדֶה גַּם עַל הָאֱמֶת?

אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ:

בְּאַחַד הַמִּפְעָלִים בְּאֵזוֹר 'פַּרְדֵּס כַּץ', הָיוּ מְאֻחְסָנִים חֳמָרִים רְעִילִים שׁוֹנִים הַנְּחוּצִים לְשֵׁם פְּעִילוּתוֹ הַשּׁוֹטֶפֶת. בְּאַחַת הַשַּׁבָּתוֹת, בְּעִקְבוֹת מַה שֶּׁהִתְבָּרֵר בְּדִיעֲבַד מַעֲשֵׂה חַבָּלָה מְכֻוַּן שֶׁל עֲרָבִים תּוֹשָׁבֵי גֶּ'נִין, הִתְרַחֲשָׁה דְּלִיפָה מֵאֶחָד מִמְּכָלֵי הַ'כְלוֹר', כַּאֲשֶׁר הַגַּז מִתְנַדֵּף כְּלַפֵּי מַעְלָה וְיוֹצֵר עָנָן רָעִיל הַמְסַכֵּן אֶת הַסְּבִיבָה כֻּלָּהּ.

עַד מְהֵרָה, הֻכְרַז מַצָּב חֵרוּם בָּאֵזוֹר כֻּלּוֹ. עַשְׂרוֹת נַיָּדוֹת מִשְׁטָרָה, אַמְבּוּלַנְסִים וְרִכְבֵי כִּבּוּי שָׁעֲטוּ בְּיִלְלַת צוֹפָרִים. הַסַּכָּנָה הָיְתָה מוּחָשִׁית מֵאֵין כְּמוֹתָהּ: עוֹד מְעַט קָט וְהֶעָנָן הָרָעִיל, הַהוֹלֵךְ וּמִתְפַּשֵּׁט, יַגִּיעַ לִשְׁכוּנַת 'פַּרְדֵּס כַּץ' – שֶׁתּוֹשָׁבֶיהָ נָמִים כָּעֵת אֶת שְׁנָתָם, אוֹ סְפוּנִים בְּבָתֵּי הַמִּדְרָשׁוֹת הָרַבִּים, וּכְלָל אֵינָם מוּדָעִים לַדְּרָמָה הַמִּתְחוֹלֶלֶת סְבִיבָם!

כָּל הָעֵת נִסּוּ לְהַזְעִיק אֶת הָאֲנָשִׁים הַמֻּפְקָדִים עַל הַטִּפּוּל בְּתַקָּלוֹת מִסּוּג זֶה - אַךְ לַשָּׁוְא. כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת עָלוּ בְּתֹהוּ. בְּאוֹתָם יָמִים, לִפְנֵי כַּחֲמִשִּׁים שָׁנָה – לֹא הָיוּ מַכְשִׁירֵי טֶלֶפוֹן נַיָּדִים, כָּךְ שֶׁמְּשִׂימַת הָאִתּוּר הָיְתָה מֻרְכֶּבֶת שִׁבְעָתַיִם!

וּלְפֶתַע, בְּאֹפֶן בִּלְתִּי הֶגְיוֹנִי, הֵגִיחָה רוּחַ דְּרוֹמִית עַזָּה, וְנָשְׂאָה עִמָּהּ אֶת הָעֲנָנִים הָרְעִילִים, שֶׁעַד עַתָּה עָשׂוּ אֶת דַּרְכָּם אֶל עֵבֶר 'פַּרְדֵּס כַּץ' – הַרְחֵק מִשָּׁם, לְעֵבֶר הַיַּרְקוֹן וְהַשְּׁטָחִים הַפְּתוּחִים שֶׁסְּבִיבוֹ... כָּל הַנּוֹכְחִים, בָּהֶם רַבִּים הָרְחוֹקִים מִתּוֹרָה וּמִמִּצְווֹת – עָמְדוּ מִשְׁתּוֹמְמִים נֹכַח הַפֶּלֶא שֶׁהִתְרַחֵשׁ לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם!

וּכְאִלּוּ לֹא דַּי בְּכָךְ, בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע – הוֹפִיעַ לְפֶתַע נָצִיג שֶׁל הַמִּשְׂרָד לְאֵיכוּת הַסְּבִיבָה, הַמֻּמְחֶה בְּטִפּוּל בִּבְעָיוֹת מֵעֵין אֵלּוּ, וּבְתוֹךְ רְגָעִים סְפוּרִים עָלָה בְּיָדוֹ לְזַהוֹת אֶת מְקוֹר הַדְּלִיפָה וּלְטַפֵּל בָּהּ בְּאֹפֶן מִיָּדִי, בְּאֶמְצָעוּת צֶוֶת שֶׁאוֹתוֹ הִזְעִיק לַמָּקוֹם בִּדְחִיפוּת...

בְּתוֹךְ שָׁעָה קַלָּה, הִסְתַּיֵּם הָאֵרוּעַ לַחֲלוּטִין, כְּאִלּוּ לֹא הִתְרַחֵשׁ מְאוּמָה... כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן הֵחֵלּוּ מִתְפַּזְּרִים לְדַרְכָּם, וְאִלּוּ שְׁאָר הַנּוֹכְחִים, קָשְׁרוּ שִׂיחָה עִם הַנָּצִיג הַבָּכִיר, תּוֹךְ שֶׁהֵם תּוֹהִים לְפֵשֶׁר הוֹפָעָתוֹ הַפִּתְאוֹמִית – לְאַחַר שָׁעָה אֲרֻכָּה שֶׁבָּהּ לֹא עָלָה בְּיָדָם שֶׁל כֹּחוֹת הַחֵרוּם לְאַתֵּר אִישׁ מֵהַמְמֻנִּים עַל פִּתְרוֹן הַתַּקָּלָה.

לְהַפְתָּעָתָם, הוּא הֵשִׁיב: "לְמַעֲשֶׂה, אֲנִי תּוֹשַׁב חֵיפָה, וּבֵיתִי נִמְצָא קִילוֹמֶטְרִים רַבִּים מִכָּאן... גַּם הַשַּׁבָּת תִּכְנַנְתִּי לִהְיוֹת בַּבַּיִת, אוּלָם בְּמִקְרֶה – נִשְׁאַרְתִּי בְּ'פַרְדֵּס כַּץ', וְכָךְ שָׁמַעְתִּי אֶת הַמְּהוּמָה וּמִהַרְתִּי לְהַגִּיעַ!"...

לְשֵׁמַע הַתְּשׁוּבָה, גַּם הָאֲנָשִׁים הָרְחוֹקִים מִתּוֹרָה וּמִמִּצְווֹת לֹא הָיוּ מְסֻגָּלִים לְהִשָּׁאֵר שְׁוֵי נֶפֶשׁ: "בְּמִקְרֶה?! כֵּיצַד אַתָּה יָכוֹל לְהַגְדִּיר הַשְׁגָּחָה כֹּה מֻפְלָאָה – מִקְרֶה?" הֵם קָרְאוּ. הָיָה זֶה מַעֲמָד נִפְלָא שֶׁל קִדּוּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם בָּרַבִּים!

וְאָנוּ לוֹמְדִים, כִּי מִתּוֹךְ הִתְבּוֹנְנוּת בְּחַסְדֵי הַבּוֹרֵא – אָדָם יָכוֹל לְהַכִּיר בַּאֲמִתָּתוֹ וּבִמְצִיאוּתוֹ, עַד שֶׁהוּא כְּבָר אֵינוֹ יָכוֹל לָשֵׂאת כָּל הִתְכַּחֲשׁוּת לְהַשְׁגָּחָתוֹ בָּעוֹלָם!

וּמִכָּאן תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ:

אָמְנָם, מִלְּכַתְּחִלָּה, בִּקֵּשׁ אֱלִיעֶזֶר כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַעֲשֶׂה חֶסֶד עִם אַבְרָהָם. אוּלָם לְאַחַר שֶׁהַחֶסֶד הַזֶּה נַעֲשָׂה – הִכִּיר אֱלִיעֶזֶר בְּיֶתֶר שְׂאֵת בַּאֲמִתָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלָכֵן, הוּא הוֹדָה כָּעֵת עַל שְׁתֵּי הַמַּעֲלוֹת הַלָּלוּ: עַל כָּךְ שֶׁזָּכָה לִרְאוֹת אֶת הַחֶסֶד, וְגַם עַל כָּךְ שֶׁמִּתּוֹךְ הַחֶסֶד – זָכָה לִרְאוֹת אֶת הָאֱמֶת! (לְלַמֶּדְךָ)

	ויחי תשפ"ד
	כֹּחָהּ שֶׁל הֶאָרַת פָּנִים
	"וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ ה' אֱלֹקֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אֲשֶׁר לֹא עָזַב חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ" (כד-כז) אָנוּ מוֹצְאִים, שֶׁאֱלִיעֶזֶר הוֹדָה עַל כָּךְ שֶׁלֹּא עָזַב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת חַסְדּוֹ וְגַם אֶת אֲמִתּוֹ מֵעִם אַבְרָהָם. אוּלָם לְעֵיל (כד-יב), "וַיֹּאמַר ה' אֱלֹקֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם הַקְרֵה נָא לְפָנַי הַיּוֹם וַעֲשֵׂה חֶסֶד עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָם" – הוּא לֹא בִּקֵּשׁ כִּי ה' יִתְבָּרַךְ יַעֲשֶׂה אֱמֶת עִם אַבְרָהָם, אֶלָּא רַק חֶסֶד! לִכְאוֹרָה, מַדּוּעַ אֱלִיעֶזֶר מְבַקֵּשׁ רַק עַל הַחֶסֶד, וְאַחַר כָּךְ מוֹדֶה גַּם עַל הָאֱמֶת? אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ: בְּאַחַד הַמִּפְעָלִים בְּאֵזוֹר 'פַּרְדֵּס כַּץ', הָיוּ מְאֻחְסָנִים חֳמָרִים רְעִילִים שׁוֹנִים הַנְּחוּצִים לְשֵׁם פְּעִילוּתוֹ הַשּׁוֹטֶפֶת. בְּאַחַת הַשַּׁבָּתוֹת, בְּעִקְבוֹת מַה שֶּׁהִתְבָּרֵר בְּדִיעֲבַד מַעֲשֵׂה חַבָּלָה מְכֻוַּן שֶׁל עֲרָבִים תּוֹשָׁבֵי גֶּ'נִין, הִתְרַחֲשָׁה דְּלִיפָה מֵאֶחָד מִמְּכָלֵי הַ'כְלוֹר', כַּאֲשֶׁר הַגַּז מִתְנַדֵּף כְּלַפֵּי מַעְלָה וְיוֹצֵר עָנָן רָעִיל הַמְסַכֵּן אֶת הַסְּבִיבָה כֻּלָּהּ. עַד מְהֵרָה, הֻכְרַז מַצָּב חֵרוּם בָּאֵזוֹר כֻּלּוֹ. עַשְׂרוֹת נַיָּדוֹת מִשְׁטָרָה, אַמְבּוּלַנְסִים וְרִכְבֵי כִּבּוּי שָׁעֲטוּ בְּיִלְלַת צוֹפָרִים. הַסַּכָּנָה הָיְתָה מוּחָשִׁית מֵאֵין כְּמוֹתָהּ: עוֹד מְעַט קָט וְהֶעָנָן הָרָעִיל, הַהוֹלֵךְ וּמִתְפַּשֵּׁט, יַגִּיעַ לִשְׁכוּנַת 'פַּרְדֵּס כַּץ' – שֶׁתּוֹשָׁבֶיהָ נָמִים כָּעֵת אֶת שְׁנָתָם, אוֹ סְפוּנִים בְּבָתֵּי הַמִּדְרָשׁוֹת הָרַבִּים, וּכְלָל אֵינָם מוּדָעִים לַדְּרָמָה הַמִּתְחוֹלֶלֶת סְבִיבָם! כָּל הָעֵת נִסּוּ לְהַזְעִיק אֶת הָאֲנָשִׁים הַמֻּפְקָדִים עַל הַטִּפּוּל בְּתַקָּלוֹת מִסּוּג זֶה - אַךְ לַשָּׁוְא. כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת עָלוּ בְּתֹהוּ. בְּאוֹתָם יָמִים, לִפְנֵי כַּחֲמִשִּׁים שָׁנָה – לֹא הָיוּ מַכְשִׁירֵי טֶלֶפוֹן נַיָּדִים, כָּךְ שֶׁמְּשִׂימַת הָאִתּוּר הָיְתָה מֻרְכֶּבֶת שִׁבְעָתַיִם! וּלְפֶתַע, בְּאֹפֶן בִּלְתִּי הֶגְיוֹנִי, הֵגִיחָה רוּחַ דְּרוֹמִית עַזָּה, וְנָשְׂאָה עִמָּהּ אֶת הָעֲנָנִים הָרְעִילִים, שֶׁעַד עַתָּה עָשׂוּ אֶת דַּרְכָּם אֶל עֵבֶר 'פַּרְדֵּס כַּץ' – הַרְחֵק מִשָּׁם, לְעֵבֶר הַיַּרְקוֹן וְהַשְּׁטָחִים הַפְּתוּחִים שֶׁסְּבִיבוֹ... כָּל הַנּוֹכְחִים, בָּהֶם רַבִּים הָרְחוֹקִים מִתּוֹרָה וּמִמִּצְווֹת – עָמְדוּ מִשְׁתּוֹמְמִים נֹכַח הַפֶּלֶא שֶׁהִתְרַחֵשׁ לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם! וּכְאִלּוּ לֹא דַּי בְּכָךְ, בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע – הוֹפִיעַ לְפֶתַע נָצִיג שֶׁל הַמִּשְׂרָד לְאֵיכוּת הַסְּבִיבָה, הַמֻּמְחֶה בְּטִפּוּל בִּבְעָיוֹת מֵעֵין אֵלּוּ, וּבְתוֹךְ רְגָעִים סְפוּרִים עָלָה בְּיָדוֹ לְזַהוֹת אֶת מְקוֹר הַדְּלִיפָה וּלְטַפֵּל בָּהּ בְּאֹפֶן מִיָּדִי, בְּאֶמְצָעוּת צֶוֶת שֶׁאוֹתוֹ הִזְעִיק לַמָּקוֹם בִּדְחִיפוּת... בְּתוֹךְ שָׁעָה קַלָּה, הִסְתַּיֵּם הָאֵרוּעַ לַחֲלוּטִין, כְּאִלּוּ לֹא הִתְרַחֵשׁ מְאוּמָה... כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן הֵחֵלּוּ מִתְפַּזְּרִים לְדַרְכָּם, וְאִלּוּ שְׁאָר הַנּוֹכְחִים, קָשְׁרוּ שִׂיחָה עִם הַנָּצִיג הַבָּכִיר, תּוֹךְ שֶׁהֵם תּוֹהִים לְפֵשֶׁר הוֹפָעָתוֹ הַפִּתְאוֹמִית – לְאַחַר שָׁעָה אֲרֻכָּה שֶׁבָּהּ לֹא עָלָה בְּיָדָם שֶׁל כֹּחוֹת הַחֵרוּם לְאַתֵּר אִישׁ מֵהַמְמֻנִּים עַל פִּתְרוֹן הַתַּקָּלָה. לְהַפְתָּעָתָם, הוּא הֵשִׁיב: "לְמַעֲשֶׂה, אֲנִי תּוֹשַׁב חֵיפָה, וּבֵיתִי נִמְצָא קִילוֹמֶטְרִים רַבִּים מִכָּאן... גַּם הַשַּׁבָּת תִּכְנַנְתִּי לִהְיוֹת בַּבַּיִת, אוּלָם בְּמִקְרֶה – נִשְׁאַרְתִּי בְּ'פַרְדֵּס כַּץ', וְכָךְ שָׁמַעְתִּי אֶת הַמְּהוּמָה וּמִהַרְתִּי לְהַגִּיעַ!"... לְשֵׁמַע הַתְּשׁוּבָה, גַּם הָאֲנָשִׁים הָרְחוֹקִים מִתּוֹרָה וּמִמִּצְווֹת לֹא הָיוּ מְסֻגָּלִים לְהִשָּׁאֵר שְׁוֵי נֶפֶשׁ: "בְּמִקְרֶה?! כֵּיצַד אַתָּה יָכוֹל לְהַגְדִּיר הַשְׁגָּחָה כֹּה מֻפְלָאָה – מִקְרֶה?" הֵם קָרְאוּ. הָיָה זֶה מַעֲמָד נִפְלָא שֶׁל קִדּוּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם בָּרַבִּים! וְאָנוּ לוֹמְדִים, כִּי מִתּוֹךְ הִתְבּוֹנְנוּת בְּחַסְדֵי הַבּוֹרֵא – אָדָם יָכוֹל לְהַכִּיר בַּאֲמִתָּתוֹ וּבִמְצִיאוּתוֹ, עַד שֶׁהוּא כְּבָר אֵינוֹ יָכוֹל לָשֵׂאת כָּל הִתְכַּחֲשׁוּת לְהַשְׁגָּחָתוֹ בָּעוֹלָם! וּמִכָּאן תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ: אָמְנָם, מִלְּכַתְּחִלָּה, בִּקֵּשׁ אֱלִיעֶזֶר כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַעֲשֶׂה חֶסֶד עִם אַבְרָהָם. אוּלָם לְאַחַר שֶׁהַחֶסֶד הַזֶּה נַעֲשָׂה – הִכִּיר אֱלִיעֶזֶר בְּיֶתֶר שְׂאֵת בַּאֲמִתָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלָכֵן, הוּא הוֹדָה כָּעֵת עַל שְׁתֵּי הַמַּעֲלוֹת הַלָּלוּ: עַל כָּךְ שֶׁזָּכָה לִרְאוֹת אֶת הַחֶסֶד, וְגַם עַל כָּךְ שֶׁמִּתּוֹךְ הַחֶסֶד – זָכָה לִרְאוֹת אֶת הָאֱמֶת! (לְלַמֶּדְךָ)