"וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו" (כז-כ) "מֵהוֹדְךָ" וְלֹא כָּל הוֹדְךָ. נִמְצֵאנוּ לְמֵדִין, פְּנֵי משֶׁה כַּחַמָּה, פְּנֵי יְהוֹשֻׁעַ כַּלְּבָנָה (רַשִׁ"י). וּבִגְמָרָא (בָּבָא בָּתְרָא עה.) סִיְּמוּ בָּהּ: זְקֵנִים שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר אָמְרוּ, אוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה, אוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ כְלִמָּה. וּבִפְשׁוּטוֹ הִתְכַּוְּנוּ לִירִידַת הַדַּרְגָּה מִמֹּשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ, מִבְּחִינַת חַמָּה לִבְחִינַת לְבָנָה. אַךְ יֵשׁ לְהָבִין מַה הַבּוּשָׁה בָּזֶה, הֲלֹא יְהוֹשֻׁעַ הָיָה מַנְחִיל הַתּוֹרָה וְגַם הוּא זָכָה לִנְבוּאָה, וְנֶאֱמַר "וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מָלֵא רוּחַ חָכְמָה כִּי סָמַךְ מֹשֶׁה אֶת יָדָיו עָלָיו" (דְּבָרִים לד-ט).

וְאָמַר הַגָּאוֹן רַבִּי לֵב זַצַ"ל, בֶּן רַבֵּנוּ הֶ"חָפֵץ חַיִּים", כִּי בִּימֵי נְעוּרָיו הִסְבִּיר לוֹ רַבֵּנוּ עִנְיָן זֶה בְּמָשָׁל. וְאָמַר:

מַעֲשֶׂה בְּסוֹחֵר גָּדוֹל מֵבִין וּבָקִי בָּאֲבָנִים טוֹבוֹת, שֶׁעָסַק בְּתִוּוּךְ יַהֲלוֹמִים. הָיָה קוֹנֶה אוֹתָם בַּמֶּטְרוֹפּוֹלִין, מְבִיאָם לָעִיר וּמְקַבֵּל בַּעֲבוּרָם רְוָחִים נָאִים. לֹא הִסְתַּפֵּק בְּכָךְ, וְהֶחְלִיט לִנְסֹעַ לְמֶרְחַקִּים לִמְקוֹם מַחְצַב הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת. שָׁם הֵן זוֹלוֹת יוֹתֵר וּבְמִבְחָר עָצוּם וָרָב. בִּקֵּשׁ לוֹ עוֹזֵר שֶׁיַּעֲמֹד לִימִינוֹ בַּמַּסָּע. אַךְ כֵּיוָן שֶׁהָיְתָה הַדֶּרֶךְ אֲרֻכָּה וְקָשָׁה, לֹא הִתְפַּתּוּ אֲנָשִׁים רַבִּים לִשְׂכַר הַהֲנָאָה שֶׁהִצִּיעַ. זוּלַת אָדָם אֶחָד שֶׁהִסְכִּים וְהִתְלַוָּה אֵלָיו. וְנָדוּ לוֹ הַכֹּל עַל הַסֵּבֶל שֶׁיִּפֹּל בְּחֶלְקוֹ וְעַל הַנְּדוּדִים הַקָּשִׁים שֶׁיִּסְבֹּל.

כַּעֲבֹר כַּמָּה שָׁנִים חָזְרוּ הַשְּׁנַיִם מִמַּסָּעָם. הַסּוֹחֵר חָזַר עָשִׁיר שִׁבְעָתַיִם, שֶׁכֵּן בְּמֻמְחִיּוּתוֹ בָּחַן וּבָדַק וּבָחַר אֶת הָאֲבָנִים הַיְקָרוֹת שֶׁבַּיְּקָרוֹת וְהִשִּׂיגָן בִּמְחִיר זוֹל לְהַפְלִיא. אַךְ לְהַפְתָּעַת הַכֹּל, חָזַר גַּם מְשָׁרְתוֹ עִם עֹשֶׁר רַב. הִתְבָּרֵר שֶׁחָכָם וּפִקֵּחַ הָיָה, וְהֶעָשִׁיר נָהַג בּוֹ טוֹבַת עַיִן. הַמְּשָׁרֵת חָקַר לְטִיב הָאֲבָנִים, וְהֶעָשִׁיר לֹא הֶעְלִים מִמֶּנּוּ דָּבָר. לִמְּדוֹ אֶת כָּל רָזֵי הַמִּקְצוֹעַ, וּבַכֶּסֶף שֶׁקִּבֵּל כִּדְמֵי שֵׁרוּתוֹ יָעַץ לוֹ אֵלּוּ אֲבָנִים לִקְנוֹת. אַף הֶעֱמִיד לִרְשׁוּתוֹ אַשְׁרַאי נִכְבָּד. בְּקִצּוּר, עִם שׁוּבוֹ פָּתַח חֲנוּת מִשֶּׁל עַצְמוֹ. אָמְנָם לֹא יָכוֹל הָיָה וְגַם לֹא חָפֵץ לְהִתְחָרוֹת בֶּעָשִׁיר הַמֻּפְלָג, אֲבָל אַף הוּא הָיָה לְעָשִׁיר וְזָכָה לְכָבוֹד וִיקָר.

אוֹ אָז הִצְטַעֲרוּ בְּנֵי הָעִיר עַל שֶׁסֵּרְבוּ לְהִלָּווֹת אֶל הֶעָשִׁיר. קִנְּאוּ בַּחֲבֵרָם שֶׁלִּוָּהוּ וְאָמְרוּ: "בֶּעָשִׁיר - אֵין לָנוּ לְקַנֵּא שֶׁכֵּן תָּמִיד הָיָה מוּרָם מֵעַם וּבִמְרוֹם הַפִּסְגָּה. אֲבָל בַּמְּשָׁרֵת, יֵשׁ וָיֵשׁ לָנוּ לְהִתְקַנֵּא. שֶׁהֲרֵי עָנִי הָיָה כָּמוֹנוּ, בְּשֵׁפֶל הַמַּדְרֵגָה, וְגַם לָנוּ הִצִּיעַ הֶעָשִׁיר אוֹתָהּ הַצָּעָה, אִלּוּ הָיִינוּ מַסְכִּימִים הָיִינוּ גַּם אָנוּ עֲשִׁירִים מֻפְלָגִים כְּהַיּוֹם הַזֶּה, בְּרוּם הַמַּעֲלָה. בְּיָדֵינוּ הָיְתָה הָאֶפְשָׁרוּת וּבְיָדֵינוּ אִבַּדְנוּהָ - אוֹי לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה, אוֹי לְאוֹתָהּ כְלִמָּה".

וְהַנִּמְשָׁל: יְהוֹשֻׁעַ לֹא הָיָה הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בְּעַם יִשְׂרָאֵל. הַמְרַגְּלִים שֶׁנִּשְׁלְחוּ בִּשְׁעָתוֹ הָיוּ שָׂרֵי אֲלָפִים, וּמֵעֲלֵיהֶם הָיוּ שָׂרֵי הָרְבָבוֹת וְהַזְּקֵנִים, וִיהוֹשֻׁעַ לֹא נִמְנָה שָׁם רִאשׁוֹן. וְאֵיךְ נִבְחָר מִכֻּלָּם? כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר, "כְּדַאי הוּא יְהוֹשֻׁעַ לִטּוֹל שְׂכַר שִׁמּוּשׁוֹ, שֶׁלֹּא מָשׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל". זֶהוּ שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה "נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ" (רַשִׁ"י כז-טז). אָמְרוּ זְקֵנִים שֶׁבַּדּוֹר: אִם שְׂכַר שִׁמּוּשׁוֹ נָטַל, הֲרֵי גַּם אָנוּ יְכוֹלִים הָיִינוּ לְשַׁמֵּשׁ אֶת משֶׁה רַבֵּנוּ כְּמוֹתוֹ וּלְהַגִּיעַ לְמַדְרֵגָתוֹ... אוֹי לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה, אוֹי לְאוֹתָהּ כְלִמָּה.

וְאָמַר הֶ"חָפֵץ חַיִּים" לִבְנוֹ: "בָּרוּךְ ה', נִתְבָּרַכְתָּ בְּכִשְׁרוֹנוֹת מְרֻבִּים וְאַתָּה שׁוֹקֵד עַל תַּלְמוּדְךָ בַּיְּשִׁיבָה. יֵשׁ שָׁם בַּחוּרִים נוֹסָפִים כְּמוֹתְךָ, וְאוּלַי אַף אֵינָם מַגִּיעִים לְדַרְגָּתְךָ, אֲבָל אִם מַתְמִידִים הֵם בְּלִמּוּדָם וְאֵינָם מָשִׁים מִתּוֹךְ הָאֹהֶל, סוֹפָם לִירַשׁ כִּתְרָהּ שֶׁל תּוֹרָה. רְאֵה שֶׁלֹּא תֹּאמַר בְּאַחֲרִיתְךָ "אוֹי לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה, אוֹי לְאוֹתָהּ כְלִמָּה".

וְהַדְּבָרִים אֲמוּרִים לְכָל נַעַר בֶּן תּוֹרָה! (ח"ח הֶחָדָשׁ, דֻּגְמָא מִנִּמּוּקֵי אָבִי זַצַ"ל)