Otzarot-Article

כְּאַחַד הָאָדָם...

"אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת" (יג-ב) בַּגְּמָרָא (יְבָמוֹת סא.) מוּבָא מַאֲמָרוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי: "אַתֶּם קְרוּיִים אָדָם וְאֵין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים קְרוּיִים אָדָם". לָמַדְנוּ מִכָּךְ, שֶׁמִּתּוֹךְ כְּלַל הַלְּשׁוֹנוֹת הַמְתָאֲרוֹת אֶת הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי, הַתֹּאַר 'אָדָם' הוּא הַנִּכְבָּד שֶׁבְּכֻלָּם, וְלָכֵן רַק עַם יִשְׂרָאֵל קְרוּיִים כָּךְ, וְלֹא הַגּוֹיִים. וְהַתְּמִיהָה פּוֹרֶצֶת מֵאֵלֶיהָ: אִם הַתֹּאַר 'אָדָם' הוּא כֹּה נִשְׂגָּב וְחָשׁוּב, מַדּוּעַ בָּחֲרָה הַתּוֹרָה לְכַנּוֹת בּוֹ דַּוְקָא אִישׁ צָרוּעַ אֲשֶׁר הוּא טָמֵא וְנִמְאָס? מַדּוּעַ לֹא נֶאֱמַר: 'אִישׁ כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ וְכוּ''?

אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ:

אוּרִי לָקָה בְּשִׁתּוּק יְלָדִים בִּהְיוֹתוֹ כְּבֶן שָׁלֹשׁ וָחֵצִי. לַמְרוֹת אֵינְסְפוֹר נִתּוּחִים שֶׁעָבַר, רַגְלוֹ הַיְמָנִית נוֹתְרָה מְשֻׁתֶּקֶת לַחֲלוּטִין. אַךְ אוּרִי לֹא נָתַן לְמֻגְבָּלוּתוֹ לַעֲצֹר אוֹתוֹ מִלְּמַמֵּשׁ אֶת חֲלוֹמוֹתָיו; חָמוּשׁ בְּכֹחַ רָצוֹן עַז, הִצְלִיחַ בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא לְהִתְגַּבֵּר עַל כָּל הַקְּשָׁיִים שֶׁלִּוּוּ אוֹתוֹ. הוּא סִיֵּם אֶת לִמּוּדָיו בְּהַצְלָחָה וּמִלֵּא בְּשִׂמְחָה שׁוּרָה שֶׁל תַּפְקִידִים צִבּוּרִיִּים.

הָיָה זֶה בְּחֹרֶף שֶׁל שְׁנַת תשל"ח. אוּרִי הָיָה בְּאוֹתָהּ עֵת בִּשְׁלִיחוּת בָּעִיר לוֹס אַנְגֶ'לֶס שֶׁבְּאַרְצוֹת הַבְּרִית, לְקָרֵב אֶת הַנֹּעַר הַיְּהוּדִי שֶׁבַּמָּקוֹם. מֵאַחַר שֶׁרַגְלוֹ הַיְמָנִית הָיְתָה מְשֻׁתֶּקֶת, הֻתְקַן בִּמְכוֹנִיתוֹ מִתְקָן מְיֻחָד - פְּרִימִיטִיבִי לְמַדַּי, אַךְ יָעִיל וְטוֹב: חוּט נִקְשַׁר לְדַוְשַׁת הַדֶּלֶק מִצַּד אֶחָד, וּלְדַוְשָׁה נוֹסֶפֶת שֶׁהֻתְקְנָה בַּעֲבוּר רַגְלוֹ הַשְּׂמָאלִית מִן הַצַּד הַשֵּׁנִי. כָּךְ יָכוֹל הָיָה אוּרִי לִנְהֹג בִּמְכוֹנִית אוֹטוֹמָטִית, בְּאֶמְצָעוּת רַגְלוֹ הַשְּׂמָאלִית.

לַיְלָה אֶחָד, נָסַע אוּרִי בַּכְּבִישׁ הַמָּהִיר מְרֻבֵּה הַנְּתִיבִים, בְּדַרְכּוֹ לְהַרְצָאָה לִפְנֵי צְעִירִים יְהוּדִים בְּאַחַת הָאוּנִיבֶרְסִיטָאוֹת. הַלַּיְלָה הָיָה גָּשׁוּם, אַךְ הַנְּסִיעָה הָיְתָה נְעִימָה. הוּא נָהַג בִּמְהִירוּת בֵּינוֹנִית, מְסַדֵּר בְּרֹאשׁוֹ אֶת הַדְּבָרִים שֶׁאוֹתָם יֹאמַר בְּעוֹד זְמַן קָצָר לִקְהַל מַאֲזִינָיו.

לְפֶתַע נִשְׁמַע קוֹל מוּזָר. לְחֶרְדָתוֹ, גִּלָּה אוּרִי, כִּי הַחוּט הַמְחַבֵּר בֵּין הַדְּוָשׁוֹת נִקְרַע, וְכָעֵת הַדַּוְשָׁה אֵינָהּ מְגִיבָה לִלְחִיצַת רַגְלוֹ. מְכוֹנִיתוֹ נָסְעָה בְּאוֹתָהּ עֵת בְּאֶמְצַע הַכְּבִישׁ הַמָּהִיר, כְּשֶׁמִּימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ מְכוֹנִיּוֹת טָסוֹת בִּמְהִירוּת עֲצוּמָה. אֵימָה מִלְּאָה אֶת כָּל יֵשׁוּתוֹ. כְּשֶׁאֵין אֶפְשָׁרוּת לִלְחֹץ עַל דַּוְשַׁת הַבְּלָמִים – הִתְרַחֲשׁוּת תְּאוּנָה קָשָׁה הִיא רַק שְׁאֵלָה שֶׁל זְמַן.

מֵרָחוֹק, הוּא זִהָה עֲלִיָּה חַדָּה בְּהֶמְשֵׁךְ הַדֶּרֶךְ. אוּרִי לִהֲטֵט בֵּין הַמְּכוֹנִיּוֹת, פַּעַם בַּנָּתִיב הַיְמָנִי וּפַעַם בַּשְּׂמָאלִי, נוֹשֵׂא תְּפִלָּה חֲרִישִׁית שֶׁהַכֹּל יִגָּמֵר בְּשָׁלוֹם. כַּעֲבֹר רְגָעִים אֲחָדִים, מָצָא אֶת עַצְמוֹ עוֹלֶה בְּמַעֲלֵה הַכְּבִישׁ בַּנָּתִיב הַיְמָנִי. הוּא נִסָּה לְהַטּוֹת אֶת הָרֶכֶב לְשׁוּלֵי הַכְּבִישׁ, שָׁם מְצוּיוֹת עֶמְדוֹת מְצוּקָה. אִם יִקְרֶה נֵס – הַמְּכוֹנִית תֵּעָצֵר לְיַד עֶמְדָּה שֶׁכָּזוֹ, וְאָז יוּכַל לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהַזְעִיק עֶזְרָה.

הָעֲלִיָּה, אָכֵן, הָיְתָה חַדָּה מְאֹד, עֻבְדָּה שֶׁתָּרְמָה לְהֶאָטַת מְהִירוּת הָרֶכֶב. מַמָּשׁ בְּסָמוּךְ לְסִיּוּם הָעֲלִיָּה, עָצְרָה הַמְּכוֹנִית סוֹף סוֹף בְּשׁוּלֵי הַכְּבִישׁ. בְּאוֹתָם רְגָעִים הֵחֵל הַגֶּשֶׁם לְהִתְגַּבֵּר, וְהָרְאוּת הָיְתָה מֻגְבֶּלֶת מְאוֹד. אוּרִי הֵחֵל לִצְלֹעַ אֶל עֵבֶר אַבְנֵי הַשָּׂפָה. הַדֶּרֶךְ הָיְתָה חֲלַקְלַקָּה. הוּא הִצְלִיחַ לִשְׁמֹר עַל שִׁוּוּי מִשְׁקָל לְאֹרֶךְ שְׁנַיִם-שְׁלֹשָׁה צְעָדִים, אַךְ אָז הֶחְלִיק וְנָפַל...

אָדָם בָּרִיא שֶׁנּוֹפֵל, יָכוֹל בְּדֶרֶךְ כְּלָל לָקוּם עַל עָמְדוֹ, אֲבָל בִּגְלַל נָכוּתוֹ, לֹא הִצְלִיחַ אוּרִי לְהִתְרוֹמֵם לְלֹא מִשְׁעֶנֶת, וְכָזוֹ לֹא נִרְאֲתָה בִּטְוַח רְאִיָּתוֹ.

אִם קֹדֶם לָכֵן הָיָה מַצָּבוֹ קָשֶׁה - כָּעֵת הוּא הוּרַע שִׁבְעָתַיִם. הוּא גִּיֵּס אֶת כָּל כֹּחוֹתָיו, וְזָחַל אֶל עֵבֶר אַבְנֵי הַשָּׂפָה, בְּתִקְוָה שֶׁהֵן יְסַיְּעוּ לוֹ לִתְמֹךְ אֶת עַצְמוֹ וְלָקוּם עַל רַגְלָיו. לְפֶתַע חָשׁ כְּאֵב חַד; הִתְבָּרֵר שֶׁהָאֲבָנִים קָרְעוּ אֶת מִכְנָסָיו וְחָתְכוּ חֲתָךְ עָמֹק בִּבְשָׂרוֹ.

אוּרִי חָשׁ חֹסֶר אוֹנִים מֻחְלָט. הוּא הָיָה שָׂרוּעַ בִּשְׁלוּלִית, מְטֻנָּף בְּבֹץ מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ, וּבְרַגְלוֹ פֶּצַע פָּתוּחַ וּמְדַמֵּם. הוּא הָיָה זָקוּק לְעֶזְרָה מִיָּדִית, אַךְ מִי יוּכַל לְהַבְחִין בּוֹ בְּלַיְלָה סוֹעֵר וְעַרְפִלִּי כָּל כָּךְ?

כָּךְ, שָׁכַב עַל הַקַּרְקַע בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה אֲרֻכָּה. כֹּחוֹתָיו הָלְכוּ וְאָזְלוּ, וְהוּא חָשׁ שֶׁלֹּא יוּכַל לְהַחֲזִיק מַעֲמָד עוֹד זְמַן רַב. פִּיו לֹא חָדַל לְמַלְמֵל פְּסוּקֵי תְּהִלִּים שֶׁזָּכַר: "אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבוֹא עֶזְרִי, עֶזְרִי מֵעִם ה' עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ" - אָמַר בְּבֶכִי.

לְפֶתַע נִשְׁמְעָה חֲרִיקַת בְּלָמִים. הַתְּנוּחָה שֶׁבָּהּ הָיָה שָׂרוּעַ עַל הַקַּרְקַע לֹא אִפְשְׁרָה לוֹ לִרְאוֹת בְּמִי הַמְדֻבָּר. קוֹלוֹת צְעָדִים כְּבֵדִים שֶׁל שְׁנֵי אֲנָשִׁים נִשְׁמְעוּ. "מִשְׁטָרָה!" - הִרְעִים קוֹלוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶם - "מִי אַתָּה?"

בְּאַנְגְּלִית מְגֻמְגֶּמֶת וּבְקוֹל חָלוּשׁ הִצְלִיחַ לוֹמַר: "עִזְרוּ לִי לָקוּם... קְחוּ אוֹתִי מִכָּאן..."

לְחֶרְדָתוֹ הָרַבָּה, שָׁמַע אוּרִי אֶת אַחַד הַשּׁוֹטְרִים אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: "בּוֹא נֵלֵךְ. מִי שׁוֹכֵב בְּלַיְלָה גָּשׁוּם עַל הַקַּרְקַע?! בְּוַדַּאי זֶהוּ שִׁכּוֹר. אֵין זֶה מִתַּפְקִידֵנוּ לְהָרִים כָּל מְשֻׁגָּע שֶׁשּׁוֹכֵב עַל הָאָרֶץ!" נִרְאֶה הָיָה כִּי חֲבֵרוֹ מְקַבֵּל אֶת הַהַצָּעָה, וְהֵם פּוֹנִים לָלֶכֶת.

בְּכֹחוֹת לֹא לוֹ זָעַק אוּרִי: "בְּבַקָּשָׁה, אַל תֵּלְכוּ! אֲנִי יְהוּדִי!"

בְּאוֹתוֹ רֶגַע עָצַר אֶחָד מִשְּׁנֵי הַשּׁוֹטְרִים, סָב עַל עִקְבוֹתָיו וְהִתְקָרֵב אֵלָיו. "מִי אַתָּה?" - שָׁאַל.

"אֲנִי מִיִּשְׂרָאֵל, אֲנִי יְהוּדִי" - עָנָה אוּרִי - "אָנָּא, עֲזֹר לִי לָקוּם!"

"אַל תִּדְאַג" - אָמַר הַשּׁוֹטֵר בְּשֶׁקֶט - "אֶעֱזֹר לְךָ, גַּם אֲנִי יְהוּדִי". הוּא הוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ וְעָזַר לוֹ לָקוּם. אוּרִי הָיָה סָפוּג מַיִם, בְּמַצָּב שֶׁל טְרוֹם הִיפּוֹתֶרְמְיָה. הַשּׁוֹטֵר הַשֵּׁנִי, שֶׁכְּבָר יָשַׁב לְיַד הַהֶגֶה, צָעַק לְעֵבֶר חֲבֵרוֹ: "עֲזֹב אוֹתוֹ. זֶה לֹא הַגּ'וֹבּ שֶׁלָּנוּ לְהָרִים כָּל מְשֻׁגָּע שֶׁשּׁוֹכֵב לְצַד הַכְּבִישׁ".

הַשּׁוֹטֵר הַיְּהוּדִי לָחַשׁ לְאוּרִי: "אַל תִּדְאַג. לֹא אֶעֱזֹב אוֹתְךָ!" וְלַחֲבֵרוֹ עָנָה: "הוּא אֵינוֹ מְשֻׁגָּע. הוּא שָׁכַב עַל הָאָרֶץ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא נָכֶה!" וְאָכֵן, הוּא לֹא עָזַב אוֹתוֹ. בְּתוֹךְ הַנַּיֶּדֶת הָיָה חַם וְיָבֵשׁ, וְכַעֲבֹר זְמַן קָצָר עָצַר הָרֶכֶב בְּפֶתַח בֵּית מָלוֹן קָטָן, שָׁם שָׁהָה אוּרִי בְּמֶשֶׁךְ הַלַּיְלָה. הוּא הוֹדָה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁשָּׁלַח שָׁלִיחַ נֶאֱמָן לְהַצִּילוֹ.

בְּאוֹתוֹ לַיְלָה הִתְקַשָּׁה אוּרִי לְהֵרָדֵם. הוּא נִפְעַם לִרְאוֹת אֶת רֶגֶשׁ הָעַרְבוּת הַהֲדָדִית שֶׁנֵּעוֹר בְּלִבּוֹ שֶׁל הַשּׁוֹטֵר הַיְּהוּדִי. הוּא מֵעוֹלָם לֹא פָּגַשׁ אוֹתוֹ קֹדֶם לָכֵן, אֲבָל כְּשֶׁשָּׁמַע עַל זֶהוּתוֹ הַיְּהוּדִית, עָשָׂה הַכֹּל כְּדֵי לְחַלְּצוֹ מִמֵּצַר.

הָאַחְדוּת הַפִּלְאִית הַקַּיֶּמֶת רַק בְּעַם יִשְׂרָאֵל, אֵינָהּ אַחְדוּת שֶׁנּוֹבַעַת מֵחֲמַת אִינְטֵרֵסִים שָׁוִים אוֹ בְּשֶׁל הֶכֵּרוּת מֻקְדֶּמֶת, אֶלָּא עַרְבוּת הֲדָדִית הָעוֹמֶדֶת בִּבְסִיס מַהוּתָם.

וּמִכָּאן תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ, עַל פִּי דַּרְכּוֹ שֶׁל רַבִּי שְׁלֹמֹה גַּנְצְפְרִיד בַּעַל הַ"קִּצּוּר שֻׁלְחָן עָרוּךְ", בְּסִפְרוֹ "אַפִּרְיוֹן":

כַּיָּדוּעַ, הַנְּגָעִים בָּאִים בַּעֲווֹן לָשׁוֹן הָרַע. אֵצֶל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, בְּשׁוֹנֶה מִיִּשְׂרָאֵל, הָ'אַחְדוּת' אֵינָהּ חֵלֶק מִמַּהוּתָן, וְגַם אִם שׂוֹרֶרֶת בֵּינֵיהֶן אַחְדוּת – הֲרֵי הִיא אַחְדוּת חִיצוֹנִית בִּלְבַד. וּמִשּׁוּם כָּךְ, הַלָּשׁוֹן הָרַע וְהַמַּחֲלֹקֶת אֵינָם מַזִּיקִים לְנִשְׁמוֹתֵיהֶן, כִּי גַּם אִם הֵם יִגְרְמוּ אֶצְלָן לְפֵרוּד – לֹא תִּשְׁתַּנֶּה מַהוּתָן בִּכְהוּא זֶה.

עַל פִּי יְסוֹד זֶה, יִתְבָּאֵר מַדּוּעַ פָּרָשַׁת הַנְּגָעִים פּוֹתַחַת דַּוְקָא בַּמִּלָּה 'אָדָם': "אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ". הַטַּעַם לְכָךְ, מִשּׁוּם שֶׁדַּוְקָא מִפְּנֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל הֵם בִּבְחִינַת 'אָדָם' – מְאֻחָדִים בִּפְנִימִיּוּתָם, דַּוְקָא מִשּׁוּם כָּךְ דִּבּוּרֵי לָשׁוֹן הָרַע הַמַּפְרִידִים בֵּין בְּנֵי הָאָדָם – עֲלוּלִים לִפְגֹּעַ בָּהֶם וּלְהָבִיא עֲלֵיהֶם אֶת הַצָּרַעַת. מַה שֶּׁאֵין כֵּן אֵצֶל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, אֶצְלָן לֹא קַיֶּמֶת אוֹתָהּ אַחְדוּת, וּלְכָךְ פָּרָשַׁת נְגָעִים אֵינָהּ נוֹהֶגֶת בָּהֶן. (לְלַמֶּדְךָ)

	ויצא תשפ"ד
	לְהוֹדוֹת – עַל הַפְּרָטִים הַקְּטַנִּים בְּיוֹתֵר!
	כְּאַחַד הָאָדָם... "אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת" (יג-ב) בַּגְּמָרָא (יְבָמוֹת סא.) מוּבָא מַאֲמָרוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי: "אַתֶּם קְרוּיִים אָדָם וְאֵין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים קְרוּיִים אָדָם". לָמַדְנוּ מִכָּךְ, שֶׁמִּתּוֹךְ כְּלַל הַלְּשׁוֹנוֹת הַמְתָאֲרוֹת אֶת הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי, הַתֹּאַר 'אָדָם' הוּא הַנִּכְבָּד שֶׁבְּכֻלָּם, וְלָכֵן רַק עַם יִשְׂרָאֵל קְרוּיִים כָּךְ, וְלֹא הַגּוֹיִים. וְהַתְּמִיהָה פּוֹרֶצֶת מֵאֵלֶיהָ: אִם הַתֹּאַר 'אָדָם' הוּא כֹּה נִשְׂגָּב וְחָשׁוּב, מַדּוּעַ בָּחֲרָה הַתּוֹרָה לְכַנּוֹת בּוֹ דַּוְקָא אִישׁ צָרוּעַ אֲשֶׁר הוּא טָמֵא וְנִמְאָס? מַדּוּעַ לֹא נֶאֱמַר: 'אִישׁ כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ וְכוּ''? אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ: אוּרִי לָקָה בְּשִׁתּוּק יְלָדִים בִּהְיוֹתוֹ כְּבֶן שָׁלֹשׁ וָחֵצִי. לַמְרוֹת אֵינְסְפוֹר נִתּוּחִים שֶׁעָבַר, רַגְלוֹ הַיְמָנִית נוֹתְרָה מְשֻׁתֶּקֶת לַחֲלוּטִין. אַךְ אוּרִי לֹא נָתַן לְמֻגְבָּלוּתוֹ לַעֲצֹר אוֹתוֹ מִלְּמַמֵּשׁ אֶת חֲלוֹמוֹתָיו; חָמוּשׁ בְּכֹחַ רָצוֹן עַז, הִצְלִיחַ בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא לְהִתְגַּבֵּר עַל כָּל הַקְּשָׁיִים שֶׁלִּוּוּ אוֹתוֹ. הוּא סִיֵּם אֶת לִמּוּדָיו בְּהַצְלָחָה וּמִלֵּא בְּשִׂמְחָה שׁוּרָה שֶׁל תַּפְקִידִים צִבּוּרִיִּים. הָיָה זֶה בְּחֹרֶף שֶׁל שְׁנַת תשל"ח. אוּרִי הָיָה בְּאוֹתָהּ עֵת בִּשְׁלִיחוּת בָּעִיר לוֹס אַנְגֶ'לֶס שֶׁבְּאַרְצוֹת הַבְּרִית, לְקָרֵב אֶת הַנֹּעַר הַיְּהוּדִי שֶׁבַּמָּקוֹם. מֵאַחַר שֶׁרַגְלוֹ הַיְמָנִית הָיְתָה מְשֻׁתֶּקֶת, הֻתְקַן בִּמְכוֹנִיתוֹ מִתְקָן מְיֻחָד - פְּרִימִיטִיבִי לְמַדַּי, אַךְ יָעִיל וְטוֹב: חוּט נִקְשַׁר לְדַוְשַׁת הַדֶּלֶק מִצַּד אֶחָד, וּלְדַוְשָׁה נוֹסֶפֶת שֶׁהֻתְקְנָה בַּעֲבוּר רַגְלוֹ הַשְּׂמָאלִית מִן הַצַּד הַשֵּׁנִי. כָּךְ יָכוֹל הָיָה אוּרִי לִנְהֹג בִּמְכוֹנִית אוֹטוֹמָטִית, בְּאֶמְצָעוּת רַגְלוֹ הַשְּׂמָאלִית. לַיְלָה אֶחָד, נָסַע אוּרִי בַּכְּבִישׁ הַמָּהִיר מְרֻבֵּה הַנְּתִיבִים, בְּדַרְכּוֹ לְהַרְצָאָה לִפְנֵי צְעִירִים יְהוּדִים בְּאַחַת הָאוּנִיבֶרְסִיטָאוֹת. הַלַּיְלָה הָיָה גָּשׁוּם, אַךְ הַנְּסִיעָה הָיְתָה נְעִימָה. הוּא נָהַג בִּמְהִירוּת בֵּינוֹנִית, מְסַדֵּר בְּרֹאשׁוֹ אֶת הַדְּבָרִים שֶׁאוֹתָם יֹאמַר בְּעוֹד זְמַן קָצָר לִקְהַל מַאֲזִינָיו. לְפֶתַע נִשְׁמַע קוֹל מוּזָר. לְחֶרְדָתוֹ, גִּלָּה אוּרִי, כִּי הַחוּט הַמְחַבֵּר בֵּין הַדְּוָשׁוֹת נִקְרַע, וְכָעֵת הַדַּוְשָׁה אֵינָהּ מְגִיבָה לִלְחִיצַת רַגְלוֹ. מְכוֹנִיתוֹ נָסְעָה בְּאוֹתָהּ עֵת בְּאֶמְצַע הַכְּבִישׁ הַמָּהִיר, כְּשֶׁמִּימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ מְכוֹנִיּוֹת טָסוֹת בִּמְהִירוּת עֲצוּמָה. אֵימָה מִלְּאָה אֶת כָּל יֵשׁוּתוֹ. כְּשֶׁאֵין אֶפְשָׁרוּת לִלְחֹץ עַל דַּוְשַׁת הַבְּלָמִים – הִתְרַחֲשׁוּת תְּאוּנָה קָשָׁה הִיא רַק שְׁאֵלָה שֶׁל זְמַן. מֵרָחוֹק, הוּא זִהָה עֲלִיָּה חַדָּה בְּהֶמְשֵׁךְ הַדֶּרֶךְ. אוּרִי לִהֲטֵט בֵּין הַמְּכוֹנִיּוֹת, פַּעַם בַּנָּתִיב הַיְמָנִי וּפַעַם בַּשְּׂמָאלִי, נוֹשֵׂא תְּפִלָּה חֲרִישִׁית שֶׁהַכֹּל יִגָּמֵר בְּשָׁלוֹם. כַּעֲבֹר רְגָעִים אֲחָדִים, מָצָא אֶת עַצְמוֹ עוֹלֶה בְּמַעֲלֵה הַכְּבִישׁ בַּנָּתִיב הַיְמָנִי. הוּא נִסָּה לְהַטּוֹת אֶת הָרֶכֶב לְשׁוּלֵי הַכְּבִישׁ, שָׁם מְצוּיוֹת עֶמְדוֹת מְצוּקָה. אִם יִקְרֶה נֵס – הַמְּכוֹנִית תֵּעָצֵר לְיַד עֶמְדָּה שֶׁכָּזוֹ, וְאָז יוּכַל לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהַזְעִיק עֶזְרָה. הָעֲלִיָּה, אָכֵן, הָיְתָה חַדָּה מְאֹד, עֻבְדָּה שֶׁתָּרְמָה לְהֶאָטַת מְהִירוּת הָרֶכֶב. מַמָּשׁ בְּסָמוּךְ לְסִיּוּם הָעֲלִיָּה, עָצְרָה הַמְּכוֹנִית סוֹף סוֹף בְּשׁוּלֵי הַכְּבִישׁ. בְּאוֹתָם רְגָעִים הֵחֵל הַגֶּשֶׁם לְהִתְגַּבֵּר, וְהָרְאוּת הָיְתָה מֻגְבֶּלֶת מְאוֹד. אוּרִי הֵחֵל לִצְלֹעַ אֶל עֵבֶר אַבְנֵי הַשָּׂפָה. הַדֶּרֶךְ הָיְתָה חֲלַקְלַקָּה. הוּא הִצְלִיחַ לִשְׁמֹר עַל שִׁוּוּי מִשְׁקָל לְאֹרֶךְ שְׁנַיִם-שְׁלֹשָׁה צְעָדִים, אַךְ אָז הֶחְלִיק וְנָפַל... אָדָם בָּרִיא שֶׁנּוֹפֵל, יָכוֹל בְּדֶרֶךְ כְּלָל לָקוּם עַל עָמְדוֹ, אֲבָל בִּגְלַל נָכוּתוֹ, לֹא הִצְלִיחַ אוּרִי לְהִתְרוֹמֵם לְלֹא מִשְׁעֶנֶת, וְכָזוֹ לֹא נִרְאֲתָה בִּטְוַח רְאִיָּתוֹ. אִם קֹדֶם לָכֵן הָיָה מַצָּבוֹ קָשֶׁה - כָּעֵת הוּא הוּרַע שִׁבְעָתַיִם. הוּא גִּיֵּס אֶת כָּל כֹּחוֹתָיו, וְזָחַל אֶל עֵבֶר אַבְנֵי הַשָּׂפָה, בְּתִקְוָה שֶׁהֵן יְסַיְּעוּ לוֹ לִתְמֹךְ אֶת עַצְמוֹ וְלָקוּם עַל רַגְלָיו. לְפֶתַע חָשׁ כְּאֵב חַד; הִתְבָּרֵר שֶׁהָאֲבָנִים קָרְעוּ אֶת מִכְנָסָיו וְחָתְכוּ חֲתָךְ עָמֹק בִּבְשָׂרוֹ. אוּרִי חָשׁ חֹסֶר אוֹנִים מֻחְלָט. הוּא הָיָה שָׂרוּעַ בִּשְׁלוּלִית, מְטֻנָּף בְּבֹץ מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ, וּבְרַגְלוֹ פֶּצַע פָּתוּחַ וּמְדַמֵּם. הוּא הָיָה זָקוּק לְעֶזְרָה מִיָּדִית, אַךְ מִי יוּכַל לְהַבְחִין בּוֹ בְּלַיְלָה סוֹעֵר וְעַרְפִלִּי כָּל כָּךְ? כָּךְ, שָׁכַב עַל הַקַּרְקַע בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה אֲרֻכָּה. כֹּחוֹתָיו הָלְכוּ וְאָזְלוּ, וְהוּא חָשׁ שֶׁלֹּא יוּכַל לְהַחֲזִיק מַעֲמָד עוֹד זְמַן רַב. פִּיו לֹא חָדַל לְמַלְמֵל פְּסוּקֵי תְּהִלִּים שֶׁזָּכַר: "אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבוֹא עֶזְרִי, עֶזְרִי מֵעִם ה' עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ" - אָמַר בְּבֶכִי. לְפֶתַע נִשְׁמְעָה חֲרִיקַת בְּלָמִים. הַתְּנוּחָה שֶׁבָּהּ הָיָה שָׂרוּעַ עַל הַקַּרְקַע לֹא אִפְשְׁרָה לוֹ לִרְאוֹת בְּמִי הַמְדֻבָּר. קוֹלוֹת צְעָדִים כְּבֵדִים שֶׁל שְׁנֵי אֲנָשִׁים נִשְׁמְעוּ. "מִשְׁטָרָה!" - הִרְעִים קוֹלוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶם - "מִי אַתָּה?" בְּאַנְגְּלִית מְגֻמְגֶּמֶת וּבְקוֹל חָלוּשׁ הִצְלִיחַ לוֹמַר: "עִזְרוּ לִי לָקוּם... קְחוּ אוֹתִי מִכָּאן..." לְחֶרְדָתוֹ הָרַבָּה, שָׁמַע אוּרִי אֶת אַחַד הַשּׁוֹטְרִים אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: "בּוֹא נֵלֵךְ. מִי שׁוֹכֵב בְּלַיְלָה גָּשׁוּם עַל הַקַּרְקַע?! בְּוַדַּאי זֶהוּ שִׁכּוֹר. אֵין זֶה מִתַּפְקִידֵנוּ לְהָרִים כָּל מְשֻׁגָּע שֶׁשּׁוֹכֵב עַל הָאָרֶץ!" נִרְאֶה הָיָה כִּי חֲבֵרוֹ מְקַבֵּל אֶת הַהַצָּעָה, וְהֵם פּוֹנִים לָלֶכֶת. בְּכֹחוֹת לֹא לוֹ זָעַק אוּרִי: "בְּבַקָּשָׁה, אַל תֵּלְכוּ! אֲנִי יְהוּדִי!" בְּאוֹתוֹ רֶגַע עָצַר אֶחָד מִשְּׁנֵי הַשּׁוֹטְרִים, סָב עַל עִקְבוֹתָיו וְהִתְקָרֵב אֵלָיו. "מִי אַתָּה?" - שָׁאַל. "אֲנִי מִיִּשְׂרָאֵל, אֲנִי יְהוּדִי" - עָנָה אוּרִי - "אָנָּא, עֲזֹר לִי לָקוּם!" "אַל תִּדְאַג" - אָמַר הַשּׁוֹטֵר בְּשֶׁקֶט - "אֶעֱזֹר לְךָ, גַּם אֲנִי יְהוּדִי". הוּא הוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ וְעָזַר לוֹ לָקוּם. אוּרִי הָיָה סָפוּג מַיִם, בְּמַצָּב שֶׁל טְרוֹם הִיפּוֹתֶרְמְיָה. הַשּׁוֹטֵר הַשֵּׁנִי, שֶׁכְּבָר יָשַׁב לְיַד הַהֶגֶה, צָעַק לְעֵבֶר חֲבֵרוֹ: "עֲזֹב אוֹתוֹ. זֶה לֹא הַגּ'וֹבּ שֶׁלָּנוּ לְהָרִים כָּל מְשֻׁגָּע שֶׁשּׁוֹכֵב לְצַד הַכְּבִישׁ". הַשּׁוֹטֵר הַיְּהוּדִי לָחַשׁ לְאוּרִי: "אַל תִּדְאַג. לֹא אֶעֱזֹב אוֹתְךָ!" וְלַחֲבֵרוֹ עָנָה: "הוּא אֵינוֹ מְשֻׁגָּע. הוּא שָׁכַב עַל הָאָרֶץ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא נָכֶה!" וְאָכֵן, הוּא לֹא עָזַב אוֹתוֹ. בְּתוֹךְ הַנַּיֶּדֶת הָיָה חַם וְיָבֵשׁ, וְכַעֲבֹר זְמַן קָצָר עָצַר הָרֶכֶב בְּפֶתַח בֵּית מָלוֹן קָטָן, שָׁם שָׁהָה אוּרִי בְּמֶשֶׁךְ הַלַּיְלָה. הוּא הוֹדָה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁשָּׁלַח שָׁלִיחַ נֶאֱמָן לְהַצִּילוֹ. בְּאוֹתוֹ לַיְלָה הִתְקַשָּׁה אוּרִי לְהֵרָדֵם. הוּא נִפְעַם לִרְאוֹת אֶת רֶגֶשׁ הָעַרְבוּת הַהֲדָדִית שֶׁנֵּעוֹר בְּלִבּוֹ שֶׁל הַשּׁוֹטֵר הַיְּהוּדִי. הוּא מֵעוֹלָם לֹא פָּגַשׁ אוֹתוֹ קֹדֶם לָכֵן, אֲבָל כְּשֶׁשָּׁמַע עַל זֶהוּתוֹ הַיְּהוּדִית, עָשָׂה הַכֹּל כְּדֵי לְחַלְּצוֹ מִמֵּצַר. הָאַחְדוּת הַפִּלְאִית הַקַּיֶּמֶת רַק בְּעַם יִשְׂרָאֵל, אֵינָהּ אַחְדוּת שֶׁנּוֹבַעַת מֵחֲמַת אִינְטֵרֵסִים שָׁוִים אוֹ בְּשֶׁל הֶכֵּרוּת מֻקְדֶּמֶת, אֶלָּא עַרְבוּת הֲדָדִית הָעוֹמֶדֶת בִּבְסִיס מַהוּתָם. וּמִכָּאן תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ, עַל פִּי דַּרְכּוֹ שֶׁל רַבִּי שְׁלֹמֹה גַּנְצְפְרִיד בַּעַל הַ"קִּצּוּר שֻׁלְחָן עָרוּךְ", בְּסִפְרוֹ "אַפִּרְיוֹן": כַּיָּדוּעַ, הַנְּגָעִים בָּאִים בַּעֲווֹן לָשׁוֹן הָרַע. אֵצֶל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, בְּשׁוֹנֶה מִיִּשְׂרָאֵל, הָ'אַחְדוּת' אֵינָהּ חֵלֶק מִמַּהוּתָן, וְגַם אִם שׂוֹרֶרֶת בֵּינֵיהֶן אַחְדוּת – הֲרֵי הִיא אַחְדוּת חִיצוֹנִית בִּלְבַד. וּמִשּׁוּם כָּךְ, הַלָּשׁוֹן הָרַע וְהַמַּחֲלֹקֶת אֵינָם מַזִּיקִים לְנִשְׁמוֹתֵיהֶן, כִּי גַּם אִם הֵם יִגְרְמוּ אֶצְלָן לְפֵרוּד – לֹא תִּשְׁתַּנֶּה מַהוּתָן בִּכְהוּא זֶה. עַל פִּי יְסוֹד זֶה, יִתְבָּאֵר מַדּוּעַ פָּרָשַׁת הַנְּגָעִים פּוֹתַחַת דַּוְקָא בַּמִּלָּה 'אָדָם': "אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ". הַטַּעַם לְכָךְ, מִשּׁוּם שֶׁדַּוְקָא מִפְּנֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל הֵם בִּבְחִינַת 'אָדָם' – מְאֻחָדִים בִּפְנִימִיּוּתָם, דַּוְקָא מִשּׁוּם כָּךְ דִּבּוּרֵי לָשׁוֹן הָרַע הַמַּפְרִידִים בֵּין בְּנֵי הָאָדָם – עֲלוּלִים לִפְגֹּעַ בָּהֶם וּלְהָבִיא עֲלֵיהֶם אֶת הַצָּרַעַת. מַה שֶּׁאֵין כֵּן אֵצֶל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, אֶצְלָן לֹא קַיֶּמֶת אוֹתָהּ אַחְדוּת, וּלְכָךְ פָּרָשַׁת נְגָעִים אֵינָהּ נוֹהֶגֶת בָּהֶן. (לְלַמֶּדְךָ)