Otzarot-Article

"וַיְבָרֶךְ אֱלֹקִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ" (ב-ג) בְּדִבְרֵי הַפָּסוּק, אָנוּ מוֹצְאִים שְׁתֵּי מַעֲלוֹת יְקָרוֹת שֶׁהֶעֱנִיק הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ לְיוֹם הַשַּׁבָּת: הוּא 'בֵּרְכוֹ' – וְאַף 'קִדְּשׁוֹ'. מֵעַתָּה, עָלֵינוּ לְבָרֵר: הַאִם מְדֻבָּר בִּשְׁנֵי עִנְיָנִים שׁוֹנִים וְנִפְרָדִים בְּמַהוּתָם – אוֹ שֶׁמָּא הֵם תְּלוּיִים וּכְרוּכִים זֶה בָּזֶה?

כְּדֵי לְהָשִׁיב עַל שְׁאֵלָה זוֹ, נַקְדִּים סִפּוּר שֶׁהִתְרַחֵשׁ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בִּתְקוּפַת הַמַּנְדָּט הַבְּרִיטִי. וְכָךְ הָיָה מַעֲשֶׂה:

יְחִיאֵל וַוקְס, הָיָה קַבְּלָן מְפֻרְסָם, שֶׁהִתְחָרָה בְּחֶבְרַת 'סוֹלֵל בּוֹנֶה' הַמְבֻסֶּסֶת וְהָאֵיתָנָה. הוּא בָּנָה בִּנְיָנִים רַבִּים בְּגוּשׁ דָּן, וּבִפְרָט בָּעִיר 'רָמַת גַּן', שֶׁבְּיָמִים אֵלּוּ הָיְתָה בְּחִתּוּלֶיהָ. עַל אַף שֶׁהָיָה אָדָם יָחִיד, וּמוּלוּ עָמַד גּוּף הִסְתַּדְּרוּתִי מְשֻׁמָּן – עָשָׂה יְחִיאֵל חַיִל בַּעֲסָקָיו, כַּאֲשֶׁר הוּא מַעֲסִיק עַשְׂרוֹת פּוֹעֲלִים, יְהוּדִים כֻּלָּם.

בְּאוֹתָם יָמִים, עֲלוּתוֹ שֶׁל הַ'מֶּלֶט' לְבִנְיָן – הָיְתָה גְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר. הַמֶּלֶט, הָיָה מְיֻבָּא מִבְּרִיטַנְיָה. הַחֹמֶר הַיָּקָר, הָיָה מַגִּיעַ בָּאֳנִיּוֹת – כְּשֶׁהוּא מְאֻכְסָן בְּחָבִיּוֹת, שֶׁמִּשּׁוּם מָה לֹא הָיוּ מְכֻסּוֹת. הוּא הָיָה מַגִּיעַ לִנְמַל יָפוֹ, וּמִשָּׁם – הוּבַל בַּעֲגָלוֹת רְתוּמוֹת לְסוּסִים אֶל אֲתָרֵי הַבְּנִיָּה.

בַּתְּקוּפָה שֶׁבָּהּ הִתְרַחֵשׁ הַמַּעֲשֶׂה, הִמְתִּין יְחִיאֵל בִּדְרִיכוּת לְמִשְׁלוֹחַ גָּדוֹל שֶׁל מֶלֶט שֶׁהָיָה אָמוּר לְהַגִּיעַ מֵעֵבֶר לַיָּם. הוּא הָיָה זָקוּק לוֹ בִּדְחִיפוּת, לְשֵׁם הַשְׁלָמָתָם שֶׁל מִסְפַּר פְּרוֹיֶקְטִים גְּדוֹלִים, שֶׁעָמְדוּ בְּעִצּוּמָם. וְאָכֵן, בְּאֶחָד מִימֵי שִׁשִּׁי שֶׁל חֹדֶשׁ אִיָּר – פֵּרְקָה אֳנִיַּת מַשָּׂא כְּמֵאָה וַחֲמִשִּׁים חָבִיּוֹת בִּנְמַל יָפוֹ, כַּאֲשֶׁר שִׁבְעִים חָבִיּוֹת מְיֹעָדוֹת לְחֶבְרָתוֹ שֶׁל יְחִיאֵל וַוקְס, וְהַשְּׁאָר – עֲבוּר חֶבְרַת 'סוֹלֵל בּוֹנֶה'.

יְחִיאֵל הִשְׁגִּיחַ עַל פּוֹעֲלָיו בְּשָׁעָה שֶׁפָּרְקוּ אֶת הֶחָבִיּוֹת מֵהָעֲגָלוֹת, וְלֹא עָזַב אֶת הַמָּקוֹם עַד שֶׁוִּדֵּא כִּי פּוֹעֲלָיו אַף הֵם הָלְכוּ לְבָתֵּיהֶם – עַד הָאַחֲרוֹן שֶׁבָּהֶם. לֹא יְהוּדִי כָּמוֹהוּ, יְאַפְשֵׁר חִלּוּל שַׁבָּת עַל יְדֵי מִי מֵעוֹבְדָיו הַיְּהוּדִים, חָלִילָה...

אוּלָם אָז, כַּאֲשֶׁר סוֹף סוֹף יָצָא לְדַרְכּוֹ אֶל בֵּיתוֹ שֶׁבְּיָפוֹ, הִבְחִין לְפֶתַע בַּעֲנָנִים אֲפֹרִים הַמְכַסִּים אֶת הַשָּׁמַיִם... הַיָּמִים הָיוּ יְמֵי אִיָּר, הַחֹרֶף חָלַף עָבַר זֶה מִכְּבָר, כָּךְ שֶׁיְּחִיאֵל לֹא הֶעֱלָה בְּדַעְתּוֹ אֶפְשָׁרוּת שֶׁבָּהּ יֵרֵד מָטָר לְפֶתַע... וּבְכָל זֹאת, שָׁעָה קַלָּה מְאֻחָר יוֹתֵר, נִשְׁמְעוּ דְּפִיקוֹת עַל דֶּלֶת בֵּיתוֹ: הָיוּ אֵלּוּ כַּמָּה מִפּוֹעֲלָיו, אֲשֶׁר הִצְבִּיעוּ עַל הַשָּׁמַיִם וְהִבְהִירוּ: "גֶּשֶׁם עוֹמֵד לָרֶדֶת. אִם הַמֶּלֶט יִשָּׁאֵר חָשׂוּף, תַּחַת כִּפַּת הַשָּׁמַיִם – הוּא יִתְקַלְקֵל לַחֲלוּטִין, וְיִהְיֶה זֶה הֶפְסֵד עָצוּם שֶׁאֵין לוֹ תַּקָּנָה!"

יְחִיאֵל הִבִּיט בִּשְׁעוֹנוֹ. עוֹד שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת תִּפְרֹס שַׁבָּת הַמַּלְכָּה אֶת כְּנָפֶיהָ עַל הַיְקוּם. חֶשְׁבּוֹן פָּשׁוּט הֵבִיא אוֹתוֹ לִידֵי מַסְקָנָה, כִּי אִם יִגַּשׁ עִם פּוֹעֲלָיו כָּעֵת לְכַסּוֹת אֶת הַמֶּלֶט – יֵשׁ חֲשָׁשׁ רַב לְחִלּוּל שַׁבָּת!

"אֲנִי אוֹסֵר עֲלֵיכֶם לָגֶשֶׁת אֶל הַנָּמֵל וּלְכַסּוֹת אֶת הֶחָבִיּוֹת, בְּשׁוּם אֹפֶן!" הִבְהִיר לְפוֹעֲלָיו. הֵם לֹא הִתְוַכְּחוּ, וּפָנוּ אֶל בָּתֵּיהֶם.

בְּמֶשֶׁךְ כָּל אוֹתוֹ לֵיל שַׁבָּת, נִתְּכוּ מִמְטָרִים בְּעֹז, אוּלָם בְּלִבּוֹ שֶׁל יְחִיאֵל לֹא חָלְפָה אֲפִלּוּ חֲרָטָה קַלָּה שֶׁבַּקַּלּוֹת. רַק בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת – מִהֵר לָשִׂים פְּעָמָיו אֶל אֲתַר הַבְּנִיָּה, כְּדֵי לֶאֱמֹד אֶת מִדַּת הַנֶּזֶק.

לְהַפְתָּעָתוֹ, כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ אֶל אֲתַר הַבְּנִיָּה הֶחָשׁוּךְ, כְּשֶׁפָּנָס בְּיָדוֹ - הִתְבָּרֵר לוֹ כִּי כָּל שִׁבְעִים חָבִיּוֹתָיו מְכֻסּוֹת הֵיטֵב בְּלוּחוֹת עֵץ, שֶׁמַּאן דְּהוּ טָרַח לְהַשִּׂיג וּלְהַנִּיחַ עֲלֵיהֶן... אֲפִלּוּ טִפָּה אַחַת שֶׁל מַיִם לֹא חָדְרָה לֶחָבִיּוֹת! כָּל נֶזֶק לֹא נִגְרַם!

יְחִיאֵל תָּהָה בְּלִבּוֹ עַל אוֹדוֹת זֶהוּתוֹ שֶׁל הַמּוֹשִׁיעַ הָאַלְמוֹנִי. "אוּלַי הָיָה זֶה אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא? אוּלַי הַמַּלְאָכִים שֶׁלִּוּוּ אוֹתִי בְּדַרְכִּי אֶל בֵּיתִי בְּלֵיל שַׁבָּת?"

אֶת הַתְּשׁוּבָה – לֹא קִבֵּל יְחִיאֵל בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה. רַק לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר, כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ אֶל אֲתַר הַבְּנִיָּה כְּמִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ – הִגִּיעוּ לְאָזְנָיו מֵהַמִּגְרָשׁ הַסָּמוּךְ זַעֲקוֹתָיו שֶׁל מְנַהֵל הָעֲבוֹדָה מִטַּעַם 'סוֹלֵל בּוֹנֶה', אֲשֶׁר הִשְׁתּוֹלֵל וְצָעַק בְּזַעַם עַל פּוֹעֲלָיו, שֶׁלֹּא הָיוּ מִבְּנֵי בְּרִית: "הֲלֹא שָׁלַחְתִּי אֶתְכֶם בְּיוֹם שִׁשִּׁי אַחַר הַצָּהֳרַיִם לְכַסּוֹת אֶת הֶחָבִיּוֹת! מַדּוּעַ הֵן נִשְׁאֲרוּ גְּלוּיוֹת? הַמֶּלֶט הִתְקַלְקֵל כֻּלּוֹ! מְדֻבָּר בְּהֶפְסֵד עָצוּם!" הַפּוֹעֲלִים הֵשִׁיבוּ בְּבִלְבּוּל: "אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים מָה אַתָּה שָׂח... בִּצַּעְנוּ אֶת הַמְּשִׂימָה בְּאֹפֶן מָלֵא: כִּסִּינוּ שִׁבְעִים חָבִיּוֹת!"... רַק אָז הִתְבָּרֵר, כִּי הַפּוֹעֲלִים שֶׁשָּׁלַח מְנַהֵל הָעֲבוֹדָה שֶׁל 'סוֹלֵל בּוֹנֶה' – כִּסּוּ בְּטָעוּת אֶת חָבִיּוֹתָיו שֶׁל יְחִיאֵל, בִּמְקוֹם אֶת הֶחָבִיּוֹת הַמְיֹעָדוֹת לַחֶבְרָה שֶׁלָּהֶם...

לְלַמְּדֵנוּ, כִּי מִשְּׁמִירַת שַׁבָּת, לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁאֵין מַפְסִידִים – אֶלָּא שֶׁגַּם מַרְוִיחִים! קְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת – מְבִיאָה בִּכְנָפֶיהָ בְּרָכָה, וְהַבְּרָכָה הַזּוֹ הִנָּהּ הָרֶוַח הֲכִי גָּדוֹל שֶׁנִּתָּן לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת!

וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ: נִמְצָא שֶׁ'קְּדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת' וּ'בִרְכַּת הַשַּׁבָּת' – צוֹעֲדוֹת שְׁלוּבוֹת זְרוֹעַ, אֵין אֵלּוּ שְׁנֵי עִנְיָנִים נִפְרָדִים זֶה מִזֶּה - אֶלָּא שְׁנֵי צְדָדָיו שֶׁל אוֹתוֹ מַטְבֵּעַ עַצְמוֹ... (לְלַמֶּדְךָ)

	תולדות תשפ"ד
	כֹּחָהּ שֶׁל צָרוּת עַיִן
	"וַיְבָרֶךְ אֱלֹקִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ" (ב-ג) בְּדִבְרֵי הַפָּסוּק, אָנוּ מוֹצְאִים שְׁתֵּי מַעֲלוֹת יְקָרוֹת שֶׁהֶעֱנִיק הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ לְיוֹם הַשַּׁבָּת: הוּא 'בֵּרְכוֹ' – וְאַף 'קִדְּשׁוֹ'. מֵעַתָּה, עָלֵינוּ לְבָרֵר: הַאִם מְדֻבָּר בִּשְׁנֵי עִנְיָנִים שׁוֹנִים וְנִפְרָדִים בְּמַהוּתָם – אוֹ שֶׁמָּא הֵם תְּלוּיִים וּכְרוּכִים זֶה בָּזֶה? כְּדֵי לְהָשִׁיב עַל שְׁאֵלָה זוֹ, נַקְדִּים סִפּוּר שֶׁהִתְרַחֵשׁ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בִּתְקוּפַת הַמַּנְדָּט הַבְּרִיטִי. וְכָךְ הָיָה מַעֲשֶׂה: יְחִיאֵל וַוקְס, הָיָה קַבְּלָן מְפֻרְסָם, שֶׁהִתְחָרָה בְּחֶבְרַת 'סוֹלֵל בּוֹנֶה' הַמְבֻסֶּסֶת וְהָאֵיתָנָה. הוּא בָּנָה בִּנְיָנִים רַבִּים בְּגוּשׁ דָּן, וּבִפְרָט בָּעִיר 'רָמַת גַּן', שֶׁבְּיָמִים אֵלּוּ הָיְתָה בְּחִתּוּלֶיהָ. עַל אַף שֶׁהָיָה אָדָם יָחִיד, וּמוּלוּ עָמַד גּוּף הִסְתַּדְּרוּתִי מְשֻׁמָּן – עָשָׂה יְחִיאֵל חַיִל בַּעֲסָקָיו, כַּאֲשֶׁר הוּא מַעֲסִיק עַשְׂרוֹת פּוֹעֲלִים, יְהוּדִים כֻּלָּם. בְּאוֹתָם יָמִים, עֲלוּתוֹ שֶׁל הַ'מֶּלֶט' לְבִנְיָן – הָיְתָה גְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר. הַמֶּלֶט, הָיָה מְיֻבָּא מִבְּרִיטַנְיָה. הַחֹמֶר הַיָּקָר, הָיָה מַגִּיעַ בָּאֳנִיּוֹת – כְּשֶׁהוּא מְאֻכְסָן בְּחָבִיּוֹת, שֶׁמִּשּׁוּם מָה לֹא הָיוּ מְכֻסּוֹת. הוּא הָיָה מַגִּיעַ לִנְמַל יָפוֹ, וּמִשָּׁם – הוּבַל בַּעֲגָלוֹת רְתוּמוֹת לְסוּסִים אֶל אֲתָרֵי הַבְּנִיָּה. בַּתְּקוּפָה שֶׁבָּהּ הִתְרַחֵשׁ הַמַּעֲשֶׂה, הִמְתִּין יְחִיאֵל בִּדְרִיכוּת לְמִשְׁלוֹחַ גָּדוֹל שֶׁל מֶלֶט שֶׁהָיָה אָמוּר לְהַגִּיעַ מֵעֵבֶר לַיָּם. הוּא הָיָה זָקוּק לוֹ בִּדְחִיפוּת, לְשֵׁם הַשְׁלָמָתָם שֶׁל מִסְפַּר פְּרוֹיֶקְטִים גְּדוֹלִים, שֶׁעָמְדוּ בְּעִצּוּמָם. וְאָכֵן, בְּאֶחָד מִימֵי שִׁשִּׁי שֶׁל חֹדֶשׁ אִיָּר – פֵּרְקָה אֳנִיַּת מַשָּׂא כְּמֵאָה וַחֲמִשִּׁים חָבִיּוֹת בִּנְמַל יָפוֹ, כַּאֲשֶׁר שִׁבְעִים חָבִיּוֹת מְיֹעָדוֹת לְחֶבְרָתוֹ שֶׁל יְחִיאֵל וַוקְס, וְהַשְּׁאָר – עֲבוּר חֶבְרַת 'סוֹלֵל בּוֹנֶה'. יְחִיאֵל הִשְׁגִּיחַ עַל פּוֹעֲלָיו בְּשָׁעָה שֶׁפָּרְקוּ אֶת הֶחָבִיּוֹת מֵהָעֲגָלוֹת, וְלֹא עָזַב אֶת הַמָּקוֹם עַד שֶׁוִּדֵּא כִּי פּוֹעֲלָיו אַף הֵם הָלְכוּ לְבָתֵּיהֶם – עַד הָאַחֲרוֹן שֶׁבָּהֶם. לֹא יְהוּדִי כָּמוֹהוּ, יְאַפְשֵׁר חִלּוּל שַׁבָּת עַל יְדֵי מִי מֵעוֹבְדָיו הַיְּהוּדִים, חָלִילָה... אוּלָם אָז, כַּאֲשֶׁר סוֹף סוֹף יָצָא לְדַרְכּוֹ אֶל בֵּיתוֹ שֶׁבְּיָפוֹ, הִבְחִין לְפֶתַע בַּעֲנָנִים אֲפֹרִים הַמְכַסִּים אֶת הַשָּׁמַיִם... הַיָּמִים הָיוּ יְמֵי אִיָּר, הַחֹרֶף חָלַף עָבַר זֶה מִכְּבָר, כָּךְ שֶׁיְּחִיאֵל לֹא הֶעֱלָה בְּדַעְתּוֹ אֶפְשָׁרוּת שֶׁבָּהּ יֵרֵד מָטָר לְפֶתַע... וּבְכָל זֹאת, שָׁעָה קַלָּה מְאֻחָר יוֹתֵר, נִשְׁמְעוּ דְּפִיקוֹת עַל דֶּלֶת בֵּיתוֹ: הָיוּ אֵלּוּ כַּמָּה מִפּוֹעֲלָיו, אֲשֶׁר הִצְבִּיעוּ עַל הַשָּׁמַיִם וְהִבְהִירוּ: "גֶּשֶׁם עוֹמֵד לָרֶדֶת. אִם הַמֶּלֶט יִשָּׁאֵר חָשׂוּף, תַּחַת כִּפַּת הַשָּׁמַיִם – הוּא יִתְקַלְקֵל לַחֲלוּטִין, וְיִהְיֶה זֶה הֶפְסֵד עָצוּם שֶׁאֵין לוֹ תַּקָּנָה!" יְחִיאֵל הִבִּיט בִּשְׁעוֹנוֹ. עוֹד שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת תִּפְרֹס שַׁבָּת הַמַּלְכָּה אֶת כְּנָפֶיהָ עַל הַיְקוּם. חֶשְׁבּוֹן פָּשׁוּט הֵבִיא אוֹתוֹ לִידֵי מַסְקָנָה, כִּי אִם יִגַּשׁ עִם פּוֹעֲלָיו כָּעֵת לְכַסּוֹת אֶת הַמֶּלֶט – יֵשׁ חֲשָׁשׁ רַב לְחִלּוּל שַׁבָּת! "אֲנִי אוֹסֵר עֲלֵיכֶם לָגֶשֶׁת אֶל הַנָּמֵל וּלְכַסּוֹת אֶת הֶחָבִיּוֹת, בְּשׁוּם אֹפֶן!" הִבְהִיר לְפוֹעֲלָיו. הֵם לֹא הִתְוַכְּחוּ, וּפָנוּ אֶל בָּתֵּיהֶם. בְּמֶשֶׁךְ כָּל אוֹתוֹ לֵיל שַׁבָּת, נִתְּכוּ מִמְטָרִים בְּעֹז, אוּלָם בְּלִבּוֹ שֶׁל יְחִיאֵל לֹא חָלְפָה אֲפִלּוּ חֲרָטָה קַלָּה שֶׁבַּקַּלּוֹת. רַק בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת – מִהֵר לָשִׂים פְּעָמָיו אֶל אֲתַר הַבְּנִיָּה, כְּדֵי לֶאֱמֹד אֶת מִדַּת הַנֶּזֶק. לְהַפְתָּעָתוֹ, כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ אֶל אֲתַר הַבְּנִיָּה הֶחָשׁוּךְ, כְּשֶׁפָּנָס בְּיָדוֹ - הִתְבָּרֵר לוֹ כִּי כָּל שִׁבְעִים חָבִיּוֹתָיו מְכֻסּוֹת הֵיטֵב בְּלוּחוֹת עֵץ, שֶׁמַּאן דְּהוּ טָרַח לְהַשִּׂיג וּלְהַנִּיחַ עֲלֵיהֶן... אֲפִלּוּ טִפָּה אַחַת שֶׁל מַיִם לֹא חָדְרָה לֶחָבִיּוֹת! כָּל נֶזֶק לֹא נִגְרַם! יְחִיאֵל תָּהָה בְּלִבּוֹ עַל אוֹדוֹת זֶהוּתוֹ שֶׁל הַמּוֹשִׁיעַ הָאַלְמוֹנִי. "אוּלַי הָיָה זֶה אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא? אוּלַי הַמַּלְאָכִים שֶׁלִּוּוּ אוֹתִי בְּדַרְכִּי אֶל בֵּיתִי בְּלֵיל שַׁבָּת?" אֶת הַתְּשׁוּבָה – לֹא קִבֵּל יְחִיאֵל בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה. רַק לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר, כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ אֶל אֲתַר הַבְּנִיָּה כְּמִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ – הִגִּיעוּ לְאָזְנָיו מֵהַמִּגְרָשׁ הַסָּמוּךְ זַעֲקוֹתָיו שֶׁל מְנַהֵל הָעֲבוֹדָה מִטַּעַם 'סוֹלֵל בּוֹנֶה', אֲשֶׁר הִשְׁתּוֹלֵל וְצָעַק בְּזַעַם עַל פּוֹעֲלָיו, שֶׁלֹּא הָיוּ מִבְּנֵי בְּרִית: "הֲלֹא שָׁלַחְתִּי אֶתְכֶם בְּיוֹם שִׁשִּׁי אַחַר הַצָּהֳרַיִם לְכַסּוֹת אֶת הֶחָבִיּוֹת! מַדּוּעַ הֵן נִשְׁאֲרוּ גְּלוּיוֹת? הַמֶּלֶט הִתְקַלְקֵל כֻּלּוֹ! מְדֻבָּר בְּהֶפְסֵד עָצוּם!" הַפּוֹעֲלִים הֵשִׁיבוּ בְּבִלְבּוּל: "אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים מָה אַתָּה שָׂח... בִּצַּעְנוּ אֶת הַמְּשִׂימָה בְּאֹפֶן מָלֵא: כִּסִּינוּ שִׁבְעִים חָבִיּוֹת!"... רַק אָז הִתְבָּרֵר, כִּי הַפּוֹעֲלִים שֶׁשָּׁלַח מְנַהֵל הָעֲבוֹדָה שֶׁל 'סוֹלֵל בּוֹנֶה' – כִּסּוּ בְּטָעוּת אֶת חָבִיּוֹתָיו שֶׁל יְחִיאֵל, בִּמְקוֹם אֶת הֶחָבִיּוֹת הַמְיֹעָדוֹת לַחֶבְרָה שֶׁלָּהֶם... לְלַמְּדֵנוּ, כִּי מִשְּׁמִירַת שַׁבָּת, לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁאֵין מַפְסִידִים – אֶלָּא שֶׁגַּם מַרְוִיחִים! קְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת – מְבִיאָה בִּכְנָפֶיהָ בְּרָכָה, וְהַבְּרָכָה הַזּוֹ הִנָּהּ הָרֶוַח הֲכִי גָּדוֹל שֶׁנִּתָּן לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת! וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ: נִמְצָא שֶׁ'קְּדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת' וּ'בִרְכַּת הַשַּׁבָּת' – צוֹעֲדוֹת שְׁלוּבוֹת זְרוֹעַ, אֵין אֵלּוּ שְׁנֵי עִנְיָנִים נִפְרָדִים זֶה מִזֶּה - אֶלָּא שְׁנֵי צְדָדָיו שֶׁל אוֹתוֹ מַטְבֵּעַ עַצְמוֹ... (לְלַמֶּדְךָ)