Otzarot-Article

עֵינַיִם קְדוֹשׁוֹת צוֹפִיּוֹת לְמֵרָחוֹק

"וַיִּכְתֹּב משֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי ה' וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם" (לג-ב) לִכְאוֹרָה, יֵשׁ לְהָבִין: מַה פֵּשֶׁר כְּפִילוּת הַלָּשׁוֹן – 'מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם'? מַדּוּעַ לֹא דַּי הָיָה לִכְתֹּב: "וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מַסְעֵיהֶם"? וְיוֹתֵר יֵשׁ לְהָבִין, מַדּוּעַ בִּתְחִלַּת הַפָּסוּק נֶאֱמַר "מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם", בְּעוֹד בְּסוֹפוֹ הַסֵּדֶר הָפוּךְ - "מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם"? אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ:

לְאַחַר שֶׁכָּבַשׁ הַקֵּיסָר נַפּוֹלֵיאוֹן אֶת אֵרוֹפָּה כֻּלָּהּ, הֶחְלִיט לְהַמְשִׁיךְ בְּמַסַּע כִּבּוּשָׁיו וְלָצֵאת לְמִלְחָמָה נֶגֶד אֲלֶכְּסַנְדֵּר מֶלֶךְ רוּסְיָה. בְּטֶרֶם יָצָא אֶל הַקְּרָב, נוֹדָע לוֹ כִּי בָּעֲיָרָה לֶעלוֹב שׁוֹכֵן יְהוּדִי קָדוֹשׁ, צַדִּיק נִשְׂגָּב, אֲשֶׁר בִּיכָלְתּוֹ לִצְפּוֹת אֶת הֶעָתִיד לָבוֹא.

לֹא הָיָה זֶה לִכְבוֹדוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר הָאַדִּיר נַפּוֹלֵיאוֹן לִדְרֹשׁ בַּעֲצָתוֹ שֶׁל רַב יְהוּדִי, וְלָכֵן הֶחְלִיט לִפְקֹד אֶת בֵּיתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק בַּסֵּתֶר. הוּא פָּשַׁט אֶת בִּגְדֵי מַלְכוּתוֹ, הִתְחַפֵּשׂ לְחַיָּל פָּשׁוּט, וְהִמְתִּין עִם שְׁאָר הַיְּהוּדִים שֶׁצָּבְאוּ עַל דֶּלֶת חַדְרוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק מִלֶּעלוֹב.

מֵעֵינָיו שֶׁל הַצַּדִּיק לֹא נִסְתָּר מְאוּמָה. מִיָּד כַּאֲשֶׁר נִכְנַס נַפּוֹלֵיאוֹן אֶל חַדְרוֹ שֶׁל רַבִּי דָּוִד, הוֹרָה הַצַּדִּיק לְהוֹצִיא כָּל אִישׁ מֵעָלָיו וְלִנְעֹל אֶת הַדֶּלֶת. כַּאֲשֶׁר הִתְמַלְּאָה הוֹרָאָתוֹ – קָם מְלֹא קוֹמָתוֹ וּבֵרֵךְ בְּשֵׁם וּמַלְכוּת: "בָּרוּךְ שֶׁחָלַק מִכְּבוֹדוֹ לְבָשָׂר וָדָם". לִפְלִיאָתוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר, הִסְבִּיר רַבִּי דָּוִד, כִּי עִם הִכָּנְסוֹ אֶל הַחֶדֶר הִבְחִין בְּשָׂרוֹ שֶׁבַּשָּׁמַיִם שֶׁנִּכְנָס עִמּוֹ, וְכָךְ זִהָה אוֹתוֹ תֵּכֶף וּמִיָּד.

בִּרְאוֹתוֹ כִּי אָכֵן אִישׁ אֱלֹקִים קָדוֹשׁ עוֹמֵד לְפָנָיו, שָׁטַח נַפּוֹלֵיאוֹן בִּפְנֵי רַבִּי דָּוִד אֶת מַטְּרַת בּוֹאוֹ. הוּא סִפֵּר עַל כִּבּוּשָׁיו הַמֻּצְלָחִים, וְאַף חָשַׂף אֶת כַּוָּנָתוֹ לָצֵאת לְמִלְחָמָה נֶגֶד הָאִימְפֶּרְיָה הָרוּסִית, הַנִּמְצֵאת תַּחַת שִׁלְטוֹנוֹ שֶׁל אֲלֶכְּסַנְדֵּר. "אֲנִי מְבַקֵּשׁ לָדַעַת", אָמַר נַפּוֹלֵיאוֹן, "הַאִם מַסֶּכֶת הַהַצְלָחוֹת תִּמָּשֵׁךְ – אוֹ שֶׁמָּא אֲנִי עָלוּל לִסְפֹּג תְּבוּסָה הַפַּעַם".

לְשֵׁמַע הַשְּׁאֵלָה, שָׁקַע רַבִּי דָּוִד בְּהִרְהוּרִים רֶגַע אוֹ שְׁנַיִם, וּלְאַחַר מִכֵּן הֵשִׁיב: "אֲנִי מוּכָן לוֹמַר לְךָ אֶת אֲשֶׁר עָתִיד לִקְרוֹת, אוּלָם זֹאת בִּתְנַאי שֶׁתַּבְטִיחַ כִּי גַּם אִם הַדְּבָרִים לֹא יִמְצְאוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ – לֹא תִּתְרַעֵם עָלַי".

הִבְטִיחַ נַפּוֹלֵיאוֹן, וְרַבִּי דָּוִד תֵּאֵר:

"דַּע לְךָ, כִּי בַּתְּחִלָּה תִּנְחַל שׁוּרָה אֲרֻכָּה שֶׁל הַצְלָחוֹת מַרְשִׁימוֹת. צְבָאֲךָ יִפְשֹׁט אֶל תּוֹכְכֵי רוּסְיָה וְיִפֹּל בְּחֶלְקוֹ שָׁלָל רַב. אוּלָם, כַּאֲשֶׁר תַּגִּיעַ אֶל עִיר הַבִּירָה מוֹסְקְבָה, יִתְהַפֵּךְ הַגַּלְגַּל: אֲלֶכְּסַנְדֵּר יְרַכֵּז אֶת כָּל כֹּחוֹתָיו וְיֶאֱסֹף אֶת שְׁאֵרִית צְבָאוֹ לְשֵׁם הֲגַנָּה עַל עִיר הַבִּירָה, וּמִשָּׁם תַּתְחִיל תְּבוּסָתְךָ: לְאַחַר קְרָב קָשֶׁה אַתָּה תֵּאָלֵץ לָסֶגֶת, וְרַבִּים מֵחַיָּלֶיךָ יִמְצְאוּ אֶת מוֹתָם בְּעַרְבוֹת רוּסְיָה בְּרָעָב וּבְקֹר. אַתָּה עַצְמְךָ תָּשׁוּב אֶל מַמְלַכְתְּךָ בְּבֹשֶׁת פָּנִים, וּלְאַחַר מִכֵּן תּוּרַד מִכֵּס הַמַּלְכוּת וּתְאַבֵּד אֶת כִּתְרְךָ לָנֶצַח!"

לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים, בָּעֲרָה חֲמָתוֹ שֶׁל נַפּוֹלֵיאוֹן. הֵיטֵב חָרָה לוֹ עַל אוֹדוֹת הַתַּחֲזִית הַקּוֹדֶרֶת שֶׁצָּפָה לוֹ הָרַבִּי. אוּלָם מֵאַחַר שֶׁהִבְטִיחַ כִּי לֹא יִפְגַּע בָּרַבִּי לְרָעָה – נִזְהַר הֵיטֵב לִשְׁמֹר עַל מוֹצָא פִּיו. עִם זֹאת, הִבְהִיר: "דַּע לְךָ, רַבִּי, כִּי אִם אָכֵן יִהְיֶה כִּדְבָרֶיךָ - לֹא אֶפְגַּע בְּךָ לְרָעָה. אוּלָם אִם יִתְבָּרֵר שֶׁבַּדַּאי אַתָּה – אוֹ אָז אָשׁוּב לִטֹּל מִמְּךָ אֶת נִקְמָתִי, שֶׁהֲרֵי יִתְבָּרֵר לְמַפְרֵעַ כִּי כַּוָּנָתְךָ לֹא הָיְתָה אֶלָּא לְהַטִּיל מֹרֶךְ בְּלִבִּי בְּטֶרֶם צֵאתִי לַקְּרָב!"

נַפּוֹלֵיאוֹן יָצָא אֶל הַקְּרָב. הַכֹּל הִתְנַהֵל בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁצָּפָה רַבִּי דָּוִד מֵרֹאשׁ: בַּתְּחִלָּה נָחַל נַפּוֹלֵיאוֹן נִצְחוֹנוֹת מַזְהִירִים, צְבָאוֹ שָׁעַט אֶל תּוֹכְכֵי רוּסְיָה וְהִכָּה אֶת צְבָאוֹ שֶׁל אֲלֶכְּסַנְדֵּר שׁוֹק עַל יָרֵךְ. אוּלָם, כַּאֲשֶׁר כְּבָר עָמְדוּ רַגְלָיו שֶׁל נַפּוֹלֵיאוֹן בְּשַׁעֲרֵי מוֹסְקְבָה, הִשְׁתַּנְּתָה הַמְּגַמָּה מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה: הוּא הֵחֵל לִנְחֹל תְּבוּסוֹת חוֹזְרוֹת וְנִשְׁנוֹת שֶׁאִלְּצוּ אוֹתוֹ לָסֶגֶת, תּוֹךְ שֶׁהוּא מוֹתִיר עַל אַדְמַת רוּסְיָה כִּשְׁבַע מֵאוֹת אֶלֶף חַיָּלִים מֵתִים!

בְּדַרְכּוֹ בַּחֲזָרָה אֶל אַרְצוֹ, מֻשְׁפָּל וּמְדֻכְדָּךְ, עָבַר נַפּוֹלֵיאוֹן דֶּרֶךְ הָעִיר לֶעלוֹב וְעָשָׂה אֶת דַּרְכּוֹ אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק, הַפַּעַם בְּלֹא כָּל הַסְוָאָה... הוּא נִכְנַס לְחַדְרוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק, וּלְאַחַר שֶׁנִּסְגְּרָה הַדֶּלֶת, נָפַל אַפַּיִם אַרְצָה, נָשַׁק לְשׁוּלֵי גְּלִימָתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק וְהִכְרִיז: "רַבִּי קָדוֹשׁ! מִדְּבָרֶיךָ לֹא נָפַל מְאוּמָה אַרְצָה!"

לְאַחַר מִכֵּן, פָּשַׁט נַפּוֹלֵיאוֹן אֶת גְּלִימַת מַלְכוּתוֹ הַמְפֹאֶרֶת, אֲשֶׁר הָיְתָה רְקוּמָה בְּחוּטֵי זָהָב וּשְׁזוּרָה יַהֲלוֹמִים. הוּא הוֹשִׁיט אוֹתָהּ לְרַבִּי דָּוִד וְאָמַר: "אֲנִי יוֹדֵעַ כִּי לְאַחַר שֶׁאָשׁוּב אֶל מוֹלַדְתִּי, אוּדַח מִכֵּס מַלְכוּתִי. אֵין לִי עוֹד צֹרֶךְ בִּגְלִימָה זוֹ, וַאֲנִי מְשֻׁכְנָע כִּי הִיא תַּהֲלֹם אוֹתְךָ הַרְבֵּה יוֹתֵר מִכְּפִי שֶׁהִיא הוֹלֶמֶת אוֹתִי, שֶׁהֲרֵי הוֹכַחְתָּ כִּי גָּדוֹל כֹּחֲךָ מִכֹּחִי!"

כֹּה אָמַר נַפּוֹלֵיאוֹן וּמִהֵר לָסֹב עַל עִקְבוֹתָיו וְלַעֲזֹב אֶת הַחֶדֶר. גָּנַז הַצַּדִּיק אֶת הַגְּלִימָה בַּאֲרוֹנוֹ וְלֹא דִּבֵּר מְאוּמָה עַל אוֹדוֹת הַבִּקּוּר הַמַּלְכוּתִי שֶׁזָּכָה לוֹ. שָׁנִים לְאַחַר מִכֵּן, עָלָה לְאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ בְּנוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק, רַבִּי מֹשֶׁה מִלֶּעלוֹב, אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת מְקוֹמוֹ לְאַחַר פְּטִירָתוֹ, וְנָטַל עִמּוֹ אֶת הַגְּלִימָה. הוּא טִהֵר וְקִדֵּשׁ אוֹתָהּ בְּסִלּוּדִין וְעָשָׂה מִמֶּנָּה פָּרֹכֶת אֲשֶׁר עִטְּרָה אֶת אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ בְּבֵית מִדְרָשׁוֹ שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם.

אָנוּ לוֹמְדִים מִמַּעֲשֶׂה זֶה, עַד כַּמָּה גָּדוֹל כֹּחָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים וְעַד כַּמָּה צוֹפִיּוֹת עֵינֵיהֶם לְמֵרָחוֹק – הֵם יְכוֹלִים לִרְאוֹת בְּבֵרוּר וּבְדִיּוּק רַב אֶת הֶעָתִיד לְהִתְרַחֵשׁ, בְּטֶרֶם יִקְרוּ הַמְּאֹרָעוֹת בְּפֹעַל!

וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ, כְּפִי שֶׁהָיָה אוֹמֵר הַצַּדִּיק ר' יִשְׂרָאֵל יְהוֹשֻׁעַ מִקּוּטְנָא:

אֶת מַסְעֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶת הַמְּאֹרָעוֹת שֶׁהִתְרַחֲשׁוּ בְּמַהֲלַךְ אוֹתָם מַסָּעוֹת, כָּתַב מֹשֶׁה עוֹד בְּטֶרֶם הִתְרַחֲשׁוּ הַמְּאֹרָעוֹת בְּפֹעַל. הוּא עָשָׂה זֹאת בְּרוּחַ קָדְשׁוֹ, בִּזְכוּת עֵינָיו הַצּוֹפִיּוֹת לְמֵרָחוֹק. אוֹתָהּ כְּתִיבָה הָיְתָה בִּבְחִינַת "מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי ה'", שֶׁכֵּן הַמְּאֹרָעוֹת – הַיְנוּ 'מוֹצָאֵיהֶם' - נִכְתְּבוּ עוֹד לִפְנֵי הַמַּסָּעוֹת עַצְמָם... אוּלָם הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מְסַפֶּרֶת אֶת הַדְּבָרִים בְּדִיעֲבַד, לְאַחַר שֶׁכְּבָר הִתְרַחֲשׁוּ הַמְּאֹרָעוֹת, וְעַל כָּךְ הִיא מַקְדִּימָה וְאוֹמֶרֶת: "וְאֵלּוּ מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם" – שֶׁכֵּן כָּעֵת כְּבָר מְדֻבָּר בְּשָׁעָה שֶׁהִיא אַחֲרֵי הַמַּסָּעוֹת, הַמְּאֹרָעוֹת אֲשֶׁר מָצְאוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְתֹאָרִים לְאַחַר מַעֲשֶׂה... (לְלַמֶּדְךָ)

	חיי שרה תשפ"ד
	חֶסֶד וֶאֱמֶת
	עֵינַיִם קְדוֹשׁוֹת צוֹפִיּוֹת לְמֵרָחוֹק "וַיִּכְתֹּב משֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי ה' וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם" (לג-ב) לִכְאוֹרָה, יֵשׁ לְהָבִין: מַה פֵּשֶׁר כְּפִילוּת הַלָּשׁוֹן – 'מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם'? מַדּוּעַ לֹא דַּי הָיָה לִכְתֹּב: "וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מַסְעֵיהֶם"? וְיוֹתֵר יֵשׁ לְהָבִין, מַדּוּעַ בִּתְחִלַּת הַפָּסוּק נֶאֱמַר "מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם", בְּעוֹד בְּסוֹפוֹ הַסֵּדֶר הָפוּךְ - "מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם"? אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ: לְאַחַר שֶׁכָּבַשׁ הַקֵּיסָר נַפּוֹלֵיאוֹן אֶת אֵרוֹפָּה כֻּלָּהּ, הֶחְלִיט לְהַמְשִׁיךְ בְּמַסַּע כִּבּוּשָׁיו וְלָצֵאת לְמִלְחָמָה נֶגֶד אֲלֶכְּסַנְדֵּר מֶלֶךְ רוּסְיָה. בְּטֶרֶם יָצָא אֶל הַקְּרָב, נוֹדָע לוֹ כִּי בָּעֲיָרָה לֶעלוֹב שׁוֹכֵן יְהוּדִי קָדוֹשׁ, צַדִּיק נִשְׂגָּב, אֲשֶׁר בִּיכָלְתּוֹ לִצְפּוֹת אֶת הֶעָתִיד לָבוֹא. לֹא הָיָה זֶה לִכְבוֹדוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר הָאַדִּיר נַפּוֹלֵיאוֹן לִדְרֹשׁ בַּעֲצָתוֹ שֶׁל רַב יְהוּדִי, וְלָכֵן הֶחְלִיט לִפְקֹד אֶת בֵּיתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק בַּסֵּתֶר. הוּא פָּשַׁט אֶת בִּגְדֵי מַלְכוּתוֹ, הִתְחַפֵּשׂ לְחַיָּל פָּשׁוּט, וְהִמְתִּין עִם שְׁאָר הַיְּהוּדִים שֶׁצָּבְאוּ עַל דֶּלֶת חַדְרוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק מִלֶּעלוֹב. מֵעֵינָיו שֶׁל הַצַּדִּיק לֹא נִסְתָּר מְאוּמָה. מִיָּד כַּאֲשֶׁר נִכְנַס נַפּוֹלֵיאוֹן אֶל חַדְרוֹ שֶׁל רַבִּי דָּוִד, הוֹרָה הַצַּדִּיק לְהוֹצִיא כָּל אִישׁ מֵעָלָיו וְלִנְעֹל אֶת הַדֶּלֶת. כַּאֲשֶׁר הִתְמַלְּאָה הוֹרָאָתוֹ – קָם מְלֹא קוֹמָתוֹ וּבֵרֵךְ בְּשֵׁם וּמַלְכוּת: "בָּרוּךְ שֶׁחָלַק מִכְּבוֹדוֹ לְבָשָׂר וָדָם". לִפְלִיאָתוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר, הִסְבִּיר רַבִּי דָּוִד, כִּי עִם הִכָּנְסוֹ אֶל הַחֶדֶר הִבְחִין בְּשָׂרוֹ שֶׁבַּשָּׁמַיִם שֶׁנִּכְנָס עִמּוֹ, וְכָךְ זִהָה אוֹתוֹ תֵּכֶף וּמִיָּד. בִּרְאוֹתוֹ כִּי אָכֵן אִישׁ אֱלֹקִים קָדוֹשׁ עוֹמֵד לְפָנָיו, שָׁטַח נַפּוֹלֵיאוֹן בִּפְנֵי רַבִּי דָּוִד אֶת מַטְּרַת בּוֹאוֹ. הוּא סִפֵּר עַל כִּבּוּשָׁיו הַמֻּצְלָחִים, וְאַף חָשַׂף אֶת כַּוָּנָתוֹ לָצֵאת לְמִלְחָמָה נֶגֶד הָאִימְפֶּרְיָה הָרוּסִית, הַנִּמְצֵאת תַּחַת שִׁלְטוֹנוֹ שֶׁל אֲלֶכְּסַנְדֵּר. "אֲנִי מְבַקֵּשׁ לָדַעַת", אָמַר נַפּוֹלֵיאוֹן, "הַאִם מַסֶּכֶת הַהַצְלָחוֹת תִּמָּשֵׁךְ – אוֹ שֶׁמָּא אֲנִי עָלוּל לִסְפֹּג תְּבוּסָה הַפַּעַם". לְשֵׁמַע הַשְּׁאֵלָה, שָׁקַע רַבִּי דָּוִד בְּהִרְהוּרִים רֶגַע אוֹ שְׁנַיִם, וּלְאַחַר מִכֵּן הֵשִׁיב: "אֲנִי מוּכָן לוֹמַר לְךָ אֶת אֲשֶׁר עָתִיד לִקְרוֹת, אוּלָם זֹאת בִּתְנַאי שֶׁתַּבְטִיחַ כִּי גַּם אִם הַדְּבָרִים לֹא יִמְצְאוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ – לֹא תִּתְרַעֵם עָלַי". הִבְטִיחַ נַפּוֹלֵיאוֹן, וְרַבִּי דָּוִד תֵּאֵר: "דַּע לְךָ, כִּי בַּתְּחִלָּה תִּנְחַל שׁוּרָה אֲרֻכָּה שֶׁל הַצְלָחוֹת מַרְשִׁימוֹת. צְבָאֲךָ יִפְשֹׁט אֶל תּוֹכְכֵי רוּסְיָה וְיִפֹּל בְּחֶלְקוֹ שָׁלָל רַב. אוּלָם, כַּאֲשֶׁר תַּגִּיעַ אֶל עִיר הַבִּירָה מוֹסְקְבָה, יִתְהַפֵּךְ הַגַּלְגַּל: אֲלֶכְּסַנְדֵּר יְרַכֵּז אֶת כָּל כֹּחוֹתָיו וְיֶאֱסֹף אֶת שְׁאֵרִית צְבָאוֹ לְשֵׁם הֲגַנָּה עַל עִיר הַבִּירָה, וּמִשָּׁם תַּתְחִיל תְּבוּסָתְךָ: לְאַחַר קְרָב קָשֶׁה אַתָּה תֵּאָלֵץ לָסֶגֶת, וְרַבִּים מֵחַיָּלֶיךָ יִמְצְאוּ אֶת מוֹתָם בְּעַרְבוֹת רוּסְיָה בְּרָעָב וּבְקֹר. אַתָּה עַצְמְךָ תָּשׁוּב אֶל מַמְלַכְתְּךָ בְּבֹשֶׁת פָּנִים, וּלְאַחַר מִכֵּן תּוּרַד מִכֵּס הַמַּלְכוּת וּתְאַבֵּד אֶת כִּתְרְךָ לָנֶצַח!" לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים, בָּעֲרָה חֲמָתוֹ שֶׁל נַפּוֹלֵיאוֹן. הֵיטֵב חָרָה לוֹ עַל אוֹדוֹת הַתַּחֲזִית הַקּוֹדֶרֶת שֶׁצָּפָה לוֹ הָרַבִּי. אוּלָם מֵאַחַר שֶׁהִבְטִיחַ כִּי לֹא יִפְגַּע בָּרַבִּי לְרָעָה – נִזְהַר הֵיטֵב לִשְׁמֹר עַל מוֹצָא פִּיו. עִם זֹאת, הִבְהִיר: "דַּע לְךָ, רַבִּי, כִּי אִם אָכֵן יִהְיֶה כִּדְבָרֶיךָ - לֹא אֶפְגַּע בְּךָ לְרָעָה. אוּלָם אִם יִתְבָּרֵר שֶׁבַּדַּאי אַתָּה – אוֹ אָז אָשׁוּב לִטֹּל מִמְּךָ אֶת נִקְמָתִי, שֶׁהֲרֵי יִתְבָּרֵר לְמַפְרֵעַ כִּי כַּוָּנָתְךָ לֹא הָיְתָה אֶלָּא לְהַטִּיל מֹרֶךְ בְּלִבִּי בְּטֶרֶם צֵאתִי לַקְּרָב!" נַפּוֹלֵיאוֹן יָצָא אֶל הַקְּרָב. הַכֹּל הִתְנַהֵל בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁצָּפָה רַבִּי דָּוִד מֵרֹאשׁ: בַּתְּחִלָּה נָחַל נַפּוֹלֵיאוֹן נִצְחוֹנוֹת מַזְהִירִים, צְבָאוֹ שָׁעַט אֶל תּוֹכְכֵי רוּסְיָה וְהִכָּה אֶת צְבָאוֹ שֶׁל אֲלֶכְּסַנְדֵּר שׁוֹק עַל יָרֵךְ. אוּלָם, כַּאֲשֶׁר כְּבָר עָמְדוּ רַגְלָיו שֶׁל נַפּוֹלֵיאוֹן בְּשַׁעֲרֵי מוֹסְקְבָה, הִשְׁתַּנְּתָה הַמְּגַמָּה מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה: הוּא הֵחֵל לִנְחֹל תְּבוּסוֹת חוֹזְרוֹת וְנִשְׁנוֹת שֶׁאִלְּצוּ אוֹתוֹ לָסֶגֶת, תּוֹךְ שֶׁהוּא מוֹתִיר עַל אַדְמַת רוּסְיָה כִּשְׁבַע מֵאוֹת אֶלֶף חַיָּלִים מֵתִים! בְּדַרְכּוֹ בַּחֲזָרָה אֶל אַרְצוֹ, מֻשְׁפָּל וּמְדֻכְדָּךְ, עָבַר נַפּוֹלֵיאוֹן דֶּרֶךְ הָעִיר לֶעלוֹב וְעָשָׂה אֶת דַּרְכּוֹ אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק, הַפַּעַם בְּלֹא כָּל הַסְוָאָה... הוּא נִכְנַס לְחַדְרוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק, וּלְאַחַר שֶׁנִּסְגְּרָה הַדֶּלֶת, נָפַל אַפַּיִם אַרְצָה, נָשַׁק לְשׁוּלֵי גְּלִימָתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק וְהִכְרִיז: "רַבִּי קָדוֹשׁ! מִדְּבָרֶיךָ לֹא נָפַל מְאוּמָה אַרְצָה!" לְאַחַר מִכֵּן, פָּשַׁט נַפּוֹלֵיאוֹן אֶת גְּלִימַת מַלְכוּתוֹ הַמְפֹאֶרֶת, אֲשֶׁר הָיְתָה רְקוּמָה בְּחוּטֵי זָהָב וּשְׁזוּרָה יַהֲלוֹמִים. הוּא הוֹשִׁיט אוֹתָהּ לְרַבִּי דָּוִד וְאָמַר: "אֲנִי יוֹדֵעַ כִּי לְאַחַר שֶׁאָשׁוּב אֶל מוֹלַדְתִּי, אוּדַח מִכֵּס מַלְכוּתִי. אֵין לִי עוֹד צֹרֶךְ בִּגְלִימָה זוֹ, וַאֲנִי מְשֻׁכְנָע כִּי הִיא תַּהֲלֹם אוֹתְךָ הַרְבֵּה יוֹתֵר מִכְּפִי שֶׁהִיא הוֹלֶמֶת אוֹתִי, שֶׁהֲרֵי הוֹכַחְתָּ כִּי גָּדוֹל כֹּחֲךָ מִכֹּחִי!" כֹּה אָמַר נַפּוֹלֵיאוֹן וּמִהֵר לָסֹב עַל עִקְבוֹתָיו וְלַעֲזֹב אֶת הַחֶדֶר. גָּנַז הַצַּדִּיק אֶת הַגְּלִימָה בַּאֲרוֹנוֹ וְלֹא דִּבֵּר מְאוּמָה עַל אוֹדוֹת הַבִּקּוּר הַמַּלְכוּתִי שֶׁזָּכָה לוֹ. שָׁנִים לְאַחַר מִכֵּן, עָלָה לְאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ בְּנוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק, רַבִּי מֹשֶׁה מִלֶּעלוֹב, אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת מְקוֹמוֹ לְאַחַר פְּטִירָתוֹ, וְנָטַל עִמּוֹ אֶת הַגְּלִימָה. הוּא טִהֵר וְקִדֵּשׁ אוֹתָהּ בְּסִלּוּדִין וְעָשָׂה מִמֶּנָּה פָּרֹכֶת אֲשֶׁר עִטְּרָה אֶת אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ בְּבֵית מִדְרָשׁוֹ שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם. אָנוּ לוֹמְדִים מִמַּעֲשֶׂה זֶה, עַד כַּמָּה גָּדוֹל כֹּחָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים וְעַד כַּמָּה צוֹפִיּוֹת עֵינֵיהֶם לְמֵרָחוֹק – הֵם יְכוֹלִים לִרְאוֹת בְּבֵרוּר וּבְדִיּוּק רַב אֶת הֶעָתִיד לְהִתְרַחֵשׁ, בְּטֶרֶם יִקְרוּ הַמְּאֹרָעוֹת בְּפֹעַל! וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ, כְּפִי שֶׁהָיָה אוֹמֵר הַצַּדִּיק ר' יִשְׂרָאֵל יְהוֹשֻׁעַ מִקּוּטְנָא: אֶת מַסְעֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶת הַמְּאֹרָעוֹת שֶׁהִתְרַחֲשׁוּ בְּמַהֲלַךְ אוֹתָם מַסָּעוֹת, כָּתַב מֹשֶׁה עוֹד בְּטֶרֶם הִתְרַחֲשׁוּ הַמְּאֹרָעוֹת בְּפֹעַל. הוּא עָשָׂה זֹאת בְּרוּחַ קָדְשׁוֹ, בִּזְכוּת עֵינָיו הַצּוֹפִיּוֹת לְמֵרָחוֹק. אוֹתָהּ כְּתִיבָה הָיְתָה בִּבְחִינַת "מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי ה'", שֶׁכֵּן הַמְּאֹרָעוֹת – הַיְנוּ 'מוֹצָאֵיהֶם' - נִכְתְּבוּ עוֹד לִפְנֵי הַמַּסָּעוֹת עַצְמָם... אוּלָם הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מְסַפֶּרֶת אֶת הַדְּבָרִים בְּדִיעֲבַד, לְאַחַר שֶׁכְּבָר הִתְרַחֲשׁוּ הַמְּאֹרָעוֹת, וְעַל כָּךְ הִיא מַקְדִּימָה וְאוֹמֶרֶת: "וְאֵלּוּ מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם" – שֶׁכֵּן כָּעֵת כְּבָר מְדֻבָּר בְּשָׁעָה שֶׁהִיא אַחֲרֵי הַמַּסָּעוֹת, הַמְּאֹרָעוֹת אֲשֶׁר מָצְאוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְתֹאָרִים לְאַחַר מַעֲשֶׂה... (לְלַמֶּדְךָ)