וירא
תשפ"ד
 
  לִחְיוֹת אוֹ לָמוּת עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם

 
  "וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (לה-א) מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם כִּנֵּס קְהִלּוֹת בָּרַבִּים לִלְמֹד עִמָּן הִלְכוֹת שַׁבָּת, וְהוֹרָה לָנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ לְהִתְאַסֵּף לְשִׁעוּרֵי תּוֹרָה בְּשַׁבָּת וְלִקְבֹּעַ בָּהּ עִתִּים

"וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (לה-א) מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם כִּנֵּס קְהִלּוֹת בָּרַבִּים לִלְמֹד עִמָּן הִלְכוֹת שַׁבָּת, וְהוֹרָה לָנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ לְהִתְאַסֵּף לְשִׁעוּרֵי תּוֹרָה בְּשַׁבָּת וְלִקְבֹּעַ בָּהּ עִתִּים לַתּוֹרָה. וּכְבָר נִפְסַק לַהֲלָכָה, כִּי "פּוֹעֲלִים וּבַעֲלֵי בָּתִּים שֶׁאֵינָם עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה כָּל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ, יַעַסְקוּ יוֹתֵר בַּתּוֹרָה בְּשַׁבָּת מִתַּלְמִידֵי חֲכָמִים הָעוֹסְקִים כָּל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ!" (ש"ע או"ח רצ).

בַּסֵּפֶר "אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ" הוּבָא מָשָׁל מְאַלֵּף בְּשֵׁם הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁלֹמֹה שָׂשׂוֹן זצ"ל:

מָשָׁל לְאָדָם, שֶׁעָמַל בַּפֶּרֶךְ לְפַרְנָסָתוֹ מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר וְעַד צֵאת הַכּוֹכָבִים. קִבֵּל שְׂכַר יוֹמוֹ, וְעָשָׂה דַּרְכּוֹ לְבֵיתוֹ. רָאָה הִתְקַהֲלוּת לִקְנִיַּת כַּרְטִיס לְהַרְצָאָתוֹ שֶׁל נוֹאֵם מְחוֹנָן, שֶׁדְּבָרָיו כִּדְבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים. אָמַר לְעַצְמוֹ: כָּל הַיּוֹם עָבַדְתִּי, עָמַלְתִּי לְלֹא הֶרֶף. הֵן מַגִּיעָה לִי שָׁעָה שֶׁל קוֹרַת רוּחַ, שֶׁל הֲנָאָה וַחֲוָיָה. אָמַר וְעָשָׂה. הוֹצִיא אֶת צְרוֹר הַכֶּסֶף שֶׁהִרְוִיחַ בְּעָמָל כֹּה רַב, וְקָנָה בּוֹ כַּרְטִיס לַהַרְצָאָה.

נִכְנַס לָאוּלָם וְהִתְמַקֵּם בַּכִּסֵּא הַנּוֹחַ, מְרֻפַּד הַקְּטִיפָה. סָקַר אֶת הָאוּלָם, הִתְפַּעֵל מֵהָאֲוִירָה הַמְּרוֹמֶמֶת, וְהִנֵּה עוֹלֶה הַמַּרְצֶה לַבִּימָה. שָׁמַע אֶת מִלּוֹת הַפְּתִיחָה, וְאַט-אַט נֶעֶצְמוּ שְׁמוּרוֹת עֵינָיו, שָׁקַע בְּשֵׁנָה מְתוּקָה.

לְפֶתַע נֵעוֹר בְּבֶהָלָה. הֵקִיץ לְרַעַם מְחִיאוֹת הַכַּפַּיִם עִם תֹּם הַהַרְצָאָה. שְׁכֵנוֹ פָּנָה אֵלָיו בְּעֵינַיִם בּוֹרְקוֹת: "הָיָה נִפְלָא, הֲלֹא כֵן?!"

הִתְמַתַּח וּפִהֵק: "כֵּן, אָכֵן כָּךְ"...

"וְאֵיךְ מְסַכֵּם אַתָּה אֶת הַשָּׁעָה הַמְּרוֹמֶמֶת?" הִמְשִׁיךְ שְׁכֵנוֹ וְשָׁאַל.

"הְמְ... הַכִּסֵּא הָיָה נוֹחַ מְאֹד, אֲבָל מַעֲרֶכֶת הַחִמּוּם הָיְתָה חֲזָקָה מִדַּי"...

נָתַן בּוֹ שְׁכֵנוֹ עֵינַיִם תּוֹהוֹת, וְשָׁאַל: "הַאִם הִגַּעְתָּ לְכָאן בַּעֲבוּר כִּסֵּא נוֹחַ וְתַנּוּר חִמּוּם? הֵן זֹאת יָכוֹל הָיִיתָ לְהַשִּׂיג בְּבֵיתְךָ..."

דּוֹמֶה לוֹ, אָדָם שֶׁמַּעֲבִיר אֶת הַשַּׁבָּת בְּשֵׁנָה וּבְבַטָּלָה, בְּשִׂיחַת חֻלִּין וּבִקְרִיאַת עִתּוֹנִים. הֲלֹא לְשֵׁם כָּךְ יָכוֹל הָיָה לִטֹּל סְתָם יוֹם שֶׁל חֹפֶשׁ, וְאוּלַי אַף לְבַלּוֹת בּוֹ בְּצוּרָה מְרַתֶּקֶת יוֹתֵר. הַשַּׁבָּת - מַתָּנָה טוֹבָה הִיא מִגְּנָזָיו שֶׁל הַבּוֹרֵא (שַׁבָּת י:), יוֹם שֶׁל מְנוּחָה וּקְדֻשָּׁה, יוֹם שֶׁל לִמּוּד וְשֶׁל הִתְעַלּוּת.

פָּרָשָׁתֵנוּ פּוֹתַחַת בַּצִּוּוּי שֶׁל שְׁמִירַת הַשַּׁבָּת, וּבְעִנְיָן זֶה מְסֻפָּר סִפּוּר פִּלְאִי:

כַּאֲשֶׁר עָלָה רַבֵּנוּ הַ"בֶּן אִישׁ חַי" זצ"ל לְבִקּוּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הִתְנָה עִם רֹאשׁ הַשַּׁיָּרָה הַמֻּסְלְמִי כִּי בְּיוֹם הַשַּׁבָּת תִּשְׁבֹּת הַשַּׁיָּרָה כֻּלָּהּ. הַלָּה הִסְכִּים לַתְּנַאי תְּמוּרַת תַּשְׁלוּם נִכְבָּד.

שַׁיֶּרֶת הַגְּמַלִּים עָשְׂתָה אֶת דַּרְכָּהּ בְּדֶרֶךְ-לֹא-דֶּרֶךְ, בַּמִּדְבָּר הַשּׁוֹמֵם וְהַצָּחִיחַ. וּבְהַגִּיעַ עֶרֶב שַׁבָּת, הֵחֵל רַבֵּנוּ לִפְרֹק אֶת הַמִּטַּלְטְלִין מֵעַל הַגָּמָל.

פָּנָה מַנְהִיג הַשַּׁיָּרָה וְנָתַן עָלָיו בְּקוֹלוֹ: "מָה? כְּלוּם מִתְכּוֹנְנִים אַתֶּם לְעַכֵּב אֶת הַשַּׁיָּרָה בְּלֵב הַמִּדְבָּר? הֲלֹא הַמָּקוֹם שׁוֹרֵץ חַיּוֹת רָעוֹת וְשׁוֹדְדֵי דְּרָכִים. אַתֶּם מְסַכְּנִים אֶת חַיֵּי כֻּלָּנוּ".

דְּבָרָיו אֱמֶת הָיוּ, כְּפִי שֶׁהִתְבָּרֵר מְאֻחָר יוֹתֵר, אֲבָל רַבֵּנוּ לֹא חַת.

הוּא עָנָה שֶׁהַשַּׁיָּרָה רַשָּׁאִית לְהַמְשִׁיךְ בְּדַרְכָּהּ, אַךְ הוּא וּפָמַלְיָתוֹ יִשְׁבְּתוּ כָּאן, וּבְצֵאת הַשַּׁבָּת יָאִיצוּ פַּעֲמֵיהֶם לְהַשִּׂיגָם. וְאָכֵן, פָּנָה רֹאשׁ הַשַּׁיָּרָה לְהָאִיץ בִּגְמַלָּיו, אַךְ הַלָּלוּ מֵאֲנוּ לָמוּשׁ מִמְּקוֹמָם...

לְנֹכַח הִתְעַקְּשׁוּתָם שֶׁל הַגְּמַלִּים, הֻכְרְחוּ הַכֹּל לַחֲנוֹת שָׁם, בְּלֵב הַיְּשִׁימוֹן. אֲבָל הָעַרְבִים, שֶׁחָשְׁשׁוּ מֵהִתְנַפְּלוּת שׁוֹדְדִים, הִתְפַּזְּרוּ סָבִיב, לַחֲסוֹת בְּצֵל נְקִיקֵי הַסְּלָעִים.

רַבֵּנוּ וּבְנֵי פָּמַלְיָתוֹ לֹא שָׁתוּ לִבָּם לַסַּכָּנָה, לָבְשׁוּ בִּגְדֵי שַׁבָּת וְעָמְדוּ לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הַמַּלְכָּה בְּמִישׁוֹרֵי הַמִּדְבָּר. מִמְּקוֹם מִסְתּוֹרָם, עָקְבוּ נוֹסְעֵי הַשַּׁיָּרָה הַנָּכְרִים בְּתִמָּהוֹן אַחַר הַיְּהוּדִים הַשָּׁרִים וּמְזַמְּרִים כְּאִלּוּ מְצוּיִים הֵם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, בִּמְקוֹם יִשּׁוּב. הַתְּפִלָּה הִסְתַּיְּמָה. רַבֵּנוּ קִדֵּשׁ עַל הַיַּיִן וְהֵסֵב עִם מְלַוָּיו לִסְעוּדַת הַשַּׁבָּת, כְּאִלּוּ הָיָה מֵסֵב לְיַד שֻׁלְחָנוֹ, בְּבֵיתוֹ...

הַלְּבָנָה עָמְדָה בִּמְרוֹמֵי הָרָקִיעַ וְהֵאִירָה אֶת שֻׁלְחַן הַשַּׁבָּת. קוֹלוֹת הַשִּׁירָה הִדְהֲדוּ בְּרַחֲבֵי הַמִּדְבָּר, וְהָעַרְבִים רוֹאִים וְשׁוֹמְעִים. לְפֶתַע נֶחְרְדוּ. הִבְחִינוּ בִּכְנוּפְיַת שׁוֹדְדִים שֶׁהֵגִיחָה מֵעֵבֶר לֶהָרִים וְשָׁעֲטָה לְעֵבֶר הַיְּהוּדִים הַמְּזַמְּרִים. 'הֵם אֲבוּדִים', חָלְפָה בְּמֹחָם הַמַּחְשָׁבָה הַנּוֹרָאָה.

וְאָז אֵרַע הַפֶּלֶא: הַשּׁוֹדְדִים הִתְקָרְבוּ, יָרְדוּ מֵעַל סוּסֵיהֶם וְהִתְקַדְּמוּ לְעֵבֶר הַיְּהוּדִים. לְפֶתַע נָסוֹגוּ בִּמְהִירוּת, עָלוּ עַל סוּסֵיהֶם וְהִתְרַחֲקוּ בִּדְהָרָה.

הָעַרְבִים הַנִּדְהָמִים הֵגִיחוּ מִמַּחֲבוֹאָם, סִפְּרוּ לְרַבֵּנוּ עַל נֵס הַהַצָּלָה הַמֻּפְלָא, נִשְּׁקוּ בְּהַעֲרָצָה אֶת שׁוּלֵי גְּלִימָתוֹ וְאָמְרוּ: "עַתָּה יָדַעְנוּ כִּי אֵין כֵּאלֹקֵי הַיְּהוּדִים". (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

 

 
Main Page Main Page Download This Article