Otzarot-Article

חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי סִימָנוֹ מֹאזְנַיִם. הַמֹּאזְנַיִם, מַה גָּדְלָם? יֵשׁ מֹאזְנַיִם זְעִירִים, לִשְׁקִילַת יַהֲלוֹמִים. גְּדוֹלִים מֵהֶן, עֲבוּר רוֹקְחִים. מֹאזְנֵי מַכֹּלֶת גְּדוֹלִים יוֹתֵר. גְּדוֹלִים מִכֻּלָּן, מֹאזְנֵי גֶּשֶׁר לִשְׁקִילַת מַשָּׂאִיּוֹת טְעוּנוֹת. גַּם הֵם אֵינָם מִתְקָרְבִים לְמֹאזְנֵי יוֹם הַדִּין הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה. לְמֹאזְנֵי מַעֲשֵׂינוּ בַּשָּׁנָה הָאַחֲרוֹנָה. הֵן "לִרְגָעִים תִּבְחֲנֵנוּ" (אִיּוֹב ז-יח), כָּל שְׁנִיָּה נִסְרֶקֶת, כָּל מַעֲשֶׂה נִפְרָד: "כִּי עַל כָּל מַעֲשֶׂה, יָבִיא הָאֱלֹקִים בַּמִּשְׁפָּט" (קֹהֶלֶת יב-יד) -

בְּדַקָּה אַחַת - וּבְשָׁנָה יֵשׁ לְמַעְלָה מֵחֲצִי מִילְיוֹן דַּקּוֹת - אֶפְשָׁר לוֹמַר מָאתַיִם מִלִּים שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה.

וּנְסַפֵּר: בִּשְׁעָתוֹ, לָמַד הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק אֵלִיָּהוּ דָּוִד סְלָאטְקִי זָצָ"ל בְּחַבְרוּתָא עִם הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי דָּוִד בַּהֲרַ"ן זָצָ"ל. הִתְקַשּׁוּ בַּהֲבָנַת שִׁיטַת הַתּוֹסָפוֹת וְעִיְּנוּ שָׁעָה אֲרֻכָּה, עַד שֶׁעָמְדוּ עַל עֹמֶק הַדְּבָרִים וְאוֹרוּ עֵינֵיהֶם.

אָמַר רַבִּי אֵלִיָּהוּ דָּוִד: "הֲלֹא בְּשָׁעָה שֶׁהִקְדַּשְׁנוּ לָעִיּוּן הַמַּעֲמִיק יָכֹלְנוּ לוֹמַר אַלְפֵי מִלִּים וְלִזְכּוֹת לְאַלְפֵי מִצְווֹת שֶׁאֵין עֲרֹךְ לָהֶן!"

עֲנָהוּ רַבִּי דָּוִד: "אֵין סָפֵק, שֶׁמִּכָּל מִלָּה שֶׁל תַּלְמוּד תּוֹרָה נִבְרָא מַלְאָךְ גָּדוֹל וְנוֹרָא, גַּם אִם אָמַר כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ "וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע" (בְּרֵאשִׁית לו-כב) שְׂכַר תַּלְמוּד תּוֹרָה בְּיָדוֹ (תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ זוּטָא ב). אֲבָל אִם אָמַר בַּהֲבָנָה, בְּהַעֲמָקָה, נִבְרָאִים מַלְאָכִים גְּדוֹלִים פִּי כַּמָּה וְכַמָּה. אִם כֵּן קֹמֶץ הַמַּלְאָכִים שֶׁנִּבְרָא מֵעִיּוּנֵנוּ בְּעָמָל וִיגִיעָה עוֹלֶה עֶרְכָּם עַל רִבְבוֹת הַמַּלְאָכִים שֶׁהָיוּ נִבְרָאִים אִלּוּ לָמַדְנוּ בְּגִרְסָא בְּעָלְמָא". (הַדְרַת קֹדֶשׁ נג)

בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי, מַעֲלִים אֶת כָּל מַעֲשֵׂינוּ עַל כַּפּוֹת הַמֹּאזְנַיִם. אֶת הַמִּצְווֹת עַל הַכַּף הָאַחַת, וְהִיא מְלֵאָה וּגְדוּשָׁה: הָאֱמוּנָה מִצְוָה הִיא, וְכֻלָּנוּ מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, הַיְשִׁיבָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִצְוַת עֲשֵׂה! וּבְנוֹסָף: שְׁמִירַת שַׁבָּת וּמוֹעֵד - מִצְוָה בְּכָל רֶגַע, וְהָעוֹלָה עַל כֻּלָּן - מִצְוַת תַּלְמוּד תּוֹרָה. כָּל תֵּבָה, אַף שְׁמִיעַת כָּל מִלָּה בִּקְרִיאַת הַתּוֹרָה, מִצְוַת עֲשֵׂה הַשְּׁקוּלָה יוֹתֵר מִכָּל תַּרְיָ"ג מִצְווֹת גַּם יַחַד!

אִם כֵּן, יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים הֵם, אֲפִלּוּ רֵיקָנִים שֶׁבָּהֶם מְלֵאִים מִצְווֹת כָּרִמּוֹן. כָּתַב עַל כָּךְ הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף מַשָּׁאשׁ זָצָ"ל, רַבָּהּ שֶׁל תַּלְמָסָאן שֶׁבְּמָרוֹקוֹ: הִקְשׁוּ הַמְפָרְשִׁים, אֵיךְ אָנוּ אוֹמְרִים: "כְּדַלִּים וּכְרָשִׁים דָּפַקְנוּ דְלָתֶיךָ", אִם אֲפִלּוּ רֵיקָנִים שֶׁבָּנוּ מְלֵאִים מִצְווֹת כָּרִמּוֹן?

וְעוֹד, הֵן אָמְרוּ: לְעוֹלָם אַל יִפְתַּח אָדָם פִּיו לַשָּׂטָן, שֶׁהֲרֵי אֲבוֹתֵינוּ אָמְרוּ: "כִּסְדוֹם הָיִינוּ, לַעֲמֹרָה דָּמִינוּ", וּמַה הֱשִׁיבָם הַנָּבִיא בְּשֵׁם ה' - "שִׁמְעוּ דְּבַר ה' קְצִינֵי סְדֹם, הַאֲזִינוּ תּוֹרַת אֱלֹקִים עַם עֲמֹרָה" (בְּרָכוֹת יט). אִם כֵּן, אֵיךְ אָנוּ פּוֹתְחִים פֶּה לַשָּׂטָן חַס וְחָלִילָה, לוֹמַר שֶׁדַּלִּים וְרָשִׁים אָנוּ מִן הַמִּצְווֹת? וַהֲלֹא בָּזֶה יִמְצָא חָלִילָה פִּתְחוֹן פֶּה לוֹמַר, שֶׁהוֹדָאַת בַּעַל דִּין כְּמֵאָה עֵדִים דָּמֵי!

וּפֵרְשׁוּ הָעִנְיָן בְּמָשָׁל לְעָנִי הַמְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים לִפְשֹׁט יָד וּמְקַבֵּץ נְדָבוֹת פְּרוּטָה לִפְרוּטָה. הַפְּרוּטוֹת שֶׁנּוֹתְנִים לָעֲנִיִּים - דַּרְכָּן לִהְיוֹת נְקוּבוֹת וּפְגוּעוֹת, מָעוֹת שֶׁנִּשְׁחֲתָה צוּרָתָן, שֶׁקּוֹרִין בְּעַרְבִית "צַחְאצַח". הָיָה הֶעָנִי לְבוּשׁ קְרוּעִים, מְעִיל מְמֹרָט וּמְמֹרְטָט, מְאַחֶה טְלַאי עַל גַּבֵּי טְלַאי, מָהוּהַּ וּמְרֻבָּב. נָשָׂא עִמּוֹ הֶעָנִי חֲלוֹם: לִקְנוֹת מְעִיל חָדָשׁ לֶחָג. חָסַךְ פְּרוּטָה לִפְרוּטָה מִלַּחְמוֹ הַדַּל, עַד שֶׁצָּבַר אֶת הַסְּכוּם הַנִּדְרָשׁ. הָלַךְ לַחֲנוּת הַבְּגָדִים וְחִנֵּן קוֹלוֹ לִפְנֵי הַמּוֹכֵר: "אָנָּא, אֲדוֹנִי, הוֹאֵל נָא בְּטוּבְךָ, מְכֹר לִי מְעִיל מִמְּעִילֶיךָ!"

וְהַמּוֹכֵר מִתְעַלֵּם מִמֶּנּוּ, מַפְנֶה לוֹ עֹרֶף וּמְשָׁרֵת בִּלְהִיטוּת אֶת הַקּוֹנִים הָאֲחֵרִים.

הָיָה שָׁם אָדָם אֶחָד, הִשְׁתָּאָה לַמַּחֲזֶה.

פָּנָה אֶל הֶעָנִי וְחָקַר: "הֵן לֹא בִּנְדָבָה חָפַצְתָּ, הֲרֵי הִבַּעְתָּ רְצוֹנְךָ לִקְנוֹת מְעִיל בְּכֶסֶף מָלֵא!"

"אָכֵן, כֵּן", עָנָה הֶעָנִי.

"וּכְלוּם בִּקַּשְׁתָּ הַנָּחָה?" הוֹסִיף לִשְׁאֹל.

"אַף לֹא פְּרוּטָה. בְּכֶסֶף מָלֵא חָפַצְתִּי לִקְנוֹת, בְּכָל חֶסְכוֹנוֹתַי!" הֵשִׁיב.

"אִם כֵּן", תָּמַהּ הָאִישׁ, "עוֹלָם הָפוּךְ רוֹאֶה אֲנִי! מִנְהַג הָעוֹלָם הוּא, שֶׁהַסּוֹחֵר מְחַזֵּר אַחַר הַקּוֹנֶה וּמְחַלֶּה פָּנָיו לִקְנוֹת, וַאֲפִלּוּ בְּהַקָּפָה. מַרְבֶּה עָלָיו דְּבָרִים, מְהַפֵּךְ לְנֶגֶד עֵינָיו אֶת הַסְּחוֹרָה מִכָּל צְדָדֶיהָ וּפוֹרֵט אֶת מַעֲלוֹתֶיהָ לְשַׁכְנְעוֹ וּלְלָכְדוֹ בְּרִשְׁתּוֹ, וְאִלּוּ הַקּוֹנֶה מִשְׁתַּמֵּט וּמִתְחַמֵּק. וְעַתָּה, נֶהֶפְכָה הַשִּׁיטָה. הַקּוֹנֶה מְבַקֵּשׁ וּמִתְחַנֵּן כִּי רוֹצֶה הוּא לִקְנוֹת בַּמְּחִיר אֲשֶׁר יוּשַׁת עָלָיו וּבְמָעוֹת מְזֻמָּנוֹת, וְאִלּוּ הַמּוֹכֵר מִשְׁתַּמֵּט וּמִתְחַמֵּק - הֲיִתָּכֵן?!"

נַעֲווּ פָּנָיו שֶׁל הֶעָנִי וְעָנָה: "אָכֵן, צָדְקוּ דְּבָרֶיךָ, אַךְ אֵין כָּאן כָּל פֶּלֶא. בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם מְחַזֵּר הַמּוֹכֵר אַחַר הַקּוֹנֶה. אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁמְּעוֹתָיו שֶׁל הַקּוֹנֶה עוֹבְרוֹת לַסּוֹחֵר. אֲבָל כָּאן, חַיָּב אֲנִי לְהִתְחַנֵּן וּלְהַעֲתִיר, כִּי לֹא דִּינְרֵי זָהָב אִתִּי, אַף לֹא מָעוֹת כֶּסֶף. פְּרוּטוֹת נְחֹשֶׁת מְלֹא הַצְּרוֹר יֵשׁ עִמִּי, וְהֵן חֲלוּדוֹת וּפְגוּמוֹת, וְצוּרָתָן מְעֻוֶּתֶת, אֵינָן נִסְחָרוֹת אֶלָּא בְּדֹחַק גָּדוֹל, כְּשֶׁכָּל אַחַת בְּטֵלָה בְּשִׁשִּׁים מַטְבְּעוֹת טוֹבוֹת וְנָאוֹת. לְפִיכָךְ, אֵין פֶּלֶא שֶׁמְּחַזֵּר הוּא אֶת פָּנָיו, וְאֵינוֹ שָׂשׂ לִמְכֹּר בַּעֲבוּרָן..."

כֵּן אֲנַחְנוּ. אֱמֶת, מְלֵאִים אָנוּ מִצְווֹת כָּרִמּוֹן, אֲבָל הַמִּצְווֹת הָרַבּוֹת שֶׁלָּנוּ אֵינָן "עוֹבְרוֹת לַסּוֹחֵר..." כְּשֶׁבּוֹחֲנִים כָּל אַחַת מֵהֶן - פְּגוּמָה הִיא מִכָּל צַד. זוֹ נֶעֶשְׂתָה בְּחִפָּזוֹן וְזוֹ כִּלְאַחַר יָד, זוֹ מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלוּמָדָה, וְזוֹ יֵשׁ בָּהּ פְּנִיָּה זָרָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ...

זֶהוּ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים: "כְּדַלִּים וּכְרָשִׁים דָּפַקְנוּ דְלָתֶיךָ". לֹא כְּדַל חֲסַר כֹּל, חָלִילָה, אֶלָּא כְּדַל שֶׁבָּא בִּפְרוּטוֹתָיו - וַעֲדַיִן זָקוּק הוּא לְרַחֲמִים מְרֻבִּים שֶׁיִּפְנוּ אֵלָיו. שֶׁיַּסְכִּימוּ לְקַחְתָּן וּלְהַחְשִׁיבָן כְּמָעוֹת טוֹבוֹת, שְׁלֵמוֹת וּמֻבְחָרוֹת, עוֹבְרוֹת לַסּוֹחֵר: "דְּלָתֶיךָ דָּפַקְנוּ רַחוּם וְחַנּוּן, נָא אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְפָנֶיךָ"... (נַחֲלַת אָבוֹת)

	לך לך תשפ"ד
	הַיִּסּוּרִים מִשְׁתַּלְּמִים – בִּשְׁבִיל מִצְוָה נוֹסֶפֶת!
	חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי סִימָנוֹ מֹאזְנַיִם. הַמֹּאזְנַיִם, מַה גָּדְלָם? יֵשׁ מֹאזְנַיִם זְעִירִים, לִשְׁקִילַת יַהֲלוֹמִים. גְּדוֹלִים מֵהֶן, עֲבוּר רוֹקְחִים. מֹאזְנֵי מַכֹּלֶת גְּדוֹלִים יוֹתֵר. גְּדוֹלִים מִכֻּלָּן, מֹאזְנֵי גֶּשֶׁר לִשְׁקִילַת מַשָּׂאִיּוֹת טְעוּנוֹת. גַּם הֵם אֵינָם מִתְקָרְבִים לְמֹאזְנֵי יוֹם הַדִּין הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה. לְמֹאזְנֵי מַעֲשֵׂינוּ בַּשָּׁנָה הָאַחֲרוֹנָה. הֵן "לִרְגָעִים תִּבְחֲנֵנוּ" (אִיּוֹב ז-יח), כָּל שְׁנִיָּה נִסְרֶקֶת, כָּל מַעֲשֶׂה נִפְרָד: "כִּי עַל כָּל מַעֲשֶׂה, יָבִיא הָאֱלֹקִים בַּמִּשְׁפָּט" (קֹהֶלֶת יב-יד) - בְּדַקָּה אַחַת - וּבְשָׁנָה יֵשׁ לְמַעְלָה מֵחֲצִי מִילְיוֹן דַּקּוֹת - אֶפְשָׁר לוֹמַר מָאתַיִם מִלִּים שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה. וּנְסַפֵּר: בִּשְׁעָתוֹ, לָמַד הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק אֵלִיָּהוּ דָּוִד סְלָאטְקִי זָצָ"ל בְּחַבְרוּתָא עִם הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי דָּוִד בַּהֲרַ"ן זָצָ"ל. הִתְקַשּׁוּ בַּהֲבָנַת שִׁיטַת הַתּוֹסָפוֹת וְעִיְּנוּ שָׁעָה אֲרֻכָּה, עַד שֶׁעָמְדוּ עַל עֹמֶק הַדְּבָרִים וְאוֹרוּ עֵינֵיהֶם. אָמַר רַבִּי אֵלִיָּהוּ דָּוִד: "הֲלֹא בְּשָׁעָה שֶׁהִקְדַּשְׁנוּ לָעִיּוּן הַמַּעֲמִיק יָכֹלְנוּ לוֹמַר אַלְפֵי מִלִּים וְלִזְכּוֹת לְאַלְפֵי מִצְווֹת שֶׁאֵין עֲרֹךְ לָהֶן!" עֲנָהוּ רַבִּי דָּוִד: "אֵין סָפֵק, שֶׁמִּכָּל מִלָּה שֶׁל תַּלְמוּד תּוֹרָה נִבְרָא מַלְאָךְ גָּדוֹל וְנוֹרָא, גַּם אִם אָמַר כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ "וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע" (בְּרֵאשִׁית לו-כב) שְׂכַר תַּלְמוּד תּוֹרָה בְּיָדוֹ (תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ זוּטָא ב). אֲבָל אִם אָמַר בַּהֲבָנָה, בְּהַעֲמָקָה, נִבְרָאִים מַלְאָכִים גְּדוֹלִים פִּי כַּמָּה וְכַמָּה. אִם כֵּן קֹמֶץ הַמַּלְאָכִים שֶׁנִּבְרָא מֵעִיּוּנֵנוּ בְּעָמָל וִיגִיעָה עוֹלֶה עֶרְכָּם עַל רִבְבוֹת הַמַּלְאָכִים שֶׁהָיוּ נִבְרָאִים אִלּוּ לָמַדְנוּ בְּגִרְסָא בְּעָלְמָא". (הַדְרַת קֹדֶשׁ נג) בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי, מַעֲלִים אֶת כָּל מַעֲשֵׂינוּ עַל כַּפּוֹת הַמֹּאזְנַיִם. אֶת הַמִּצְווֹת עַל הַכַּף הָאַחַת, וְהִיא מְלֵאָה וּגְדוּשָׁה: הָאֱמוּנָה מִצְוָה הִיא, וְכֻלָּנוּ מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, הַיְשִׁיבָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִצְוַת עֲשֵׂה! וּבְנוֹסָף: שְׁמִירַת שַׁבָּת וּמוֹעֵד - מִצְוָה בְּכָל רֶגַע, וְהָעוֹלָה עַל כֻּלָּן - מִצְוַת תַּלְמוּד תּוֹרָה. כָּל תֵּבָה, אַף שְׁמִיעַת כָּל מִלָּה בִּקְרִיאַת הַתּוֹרָה, מִצְוַת עֲשֵׂה הַשְּׁקוּלָה יוֹתֵר מִכָּל תַּרְיָ"ג מִצְווֹת גַּם יַחַד! אִם כֵּן, יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים הֵם, אֲפִלּוּ רֵיקָנִים שֶׁבָּהֶם מְלֵאִים מִצְווֹת כָּרִמּוֹן. כָּתַב עַל כָּךְ הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף מַשָּׁאשׁ זָצָ"ל, רַבָּהּ שֶׁל תַּלְמָסָאן שֶׁבְּמָרוֹקוֹ: הִקְשׁוּ הַמְפָרְשִׁים, אֵיךְ אָנוּ אוֹמְרִים: "כְּדַלִּים וּכְרָשִׁים דָּפַקְנוּ דְלָתֶיךָ", אִם אֲפִלּוּ רֵיקָנִים שֶׁבָּנוּ מְלֵאִים מִצְווֹת כָּרִמּוֹן? וְעוֹד, הֵן אָמְרוּ: לְעוֹלָם אַל יִפְתַּח אָדָם פִּיו לַשָּׂטָן, שֶׁהֲרֵי אֲבוֹתֵינוּ אָמְרוּ: "כִּסְדוֹם הָיִינוּ, לַעֲמֹרָה דָּמִינוּ", וּמַה הֱשִׁיבָם הַנָּבִיא בְּשֵׁם ה' - "שִׁמְעוּ דְּבַר ה' קְצִינֵי סְדֹם, הַאֲזִינוּ תּוֹרַת אֱלֹקִים עַם עֲמֹרָה" (בְּרָכוֹת יט). אִם כֵּן, אֵיךְ אָנוּ פּוֹתְחִים פֶּה לַשָּׂטָן חַס וְחָלִילָה, לוֹמַר שֶׁדַּלִּים וְרָשִׁים אָנוּ מִן הַמִּצְווֹת? וַהֲלֹא בָּזֶה יִמְצָא חָלִילָה פִּתְחוֹן פֶּה לוֹמַר, שֶׁהוֹדָאַת בַּעַל דִּין כְּמֵאָה עֵדִים דָּמֵי! וּפֵרְשׁוּ הָעִנְיָן בְּמָשָׁל לְעָנִי הַמְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים לִפְשֹׁט יָד וּמְקַבֵּץ נְדָבוֹת פְּרוּטָה לִפְרוּטָה. הַפְּרוּטוֹת שֶׁנּוֹתְנִים לָעֲנִיִּים - דַּרְכָּן לִהְיוֹת נְקוּבוֹת וּפְגוּעוֹת, מָעוֹת שֶׁנִּשְׁחֲתָה צוּרָתָן, שֶׁקּוֹרִין בְּעַרְבִית "צַחְאצַח". הָיָה הֶעָנִי לְבוּשׁ קְרוּעִים, מְעִיל מְמֹרָט וּמְמֹרְטָט, מְאַחֶה טְלַאי עַל גַּבֵּי טְלַאי, מָהוּהַּ וּמְרֻבָּב. נָשָׂא עִמּוֹ הֶעָנִי חֲלוֹם: לִקְנוֹת מְעִיל חָדָשׁ לֶחָג. חָסַךְ פְּרוּטָה לִפְרוּטָה מִלַּחְמוֹ הַדַּל, עַד שֶׁצָּבַר אֶת הַסְּכוּם הַנִּדְרָשׁ. הָלַךְ לַחֲנוּת הַבְּגָדִים וְחִנֵּן קוֹלוֹ לִפְנֵי הַמּוֹכֵר: "אָנָּא, אֲדוֹנִי, הוֹאֵל נָא בְּטוּבְךָ, מְכֹר לִי מְעִיל מִמְּעִילֶיךָ!" וְהַמּוֹכֵר מִתְעַלֵּם מִמֶּנּוּ, מַפְנֶה לוֹ עֹרֶף וּמְשָׁרֵת בִּלְהִיטוּת אֶת הַקּוֹנִים הָאֲחֵרִים. הָיָה שָׁם אָדָם אֶחָד, הִשְׁתָּאָה לַמַּחֲזֶה. פָּנָה אֶל הֶעָנִי וְחָקַר: "הֵן לֹא בִּנְדָבָה חָפַצְתָּ, הֲרֵי הִבַּעְתָּ רְצוֹנְךָ לִקְנוֹת מְעִיל בְּכֶסֶף מָלֵא!" "אָכֵן, כֵּן", עָנָה הֶעָנִי. "וּכְלוּם בִּקַּשְׁתָּ הַנָּחָה?" הוֹסִיף לִשְׁאֹל. "אַף לֹא פְּרוּטָה. בְּכֶסֶף מָלֵא חָפַצְתִּי לִקְנוֹת, בְּכָל חֶסְכוֹנוֹתַי!" הֵשִׁיב. "אִם כֵּן", תָּמַהּ הָאִישׁ, "עוֹלָם הָפוּךְ רוֹאֶה אֲנִי! מִנְהַג הָעוֹלָם הוּא, שֶׁהַסּוֹחֵר מְחַזֵּר אַחַר הַקּוֹנֶה וּמְחַלֶּה פָּנָיו לִקְנוֹת, וַאֲפִלּוּ בְּהַקָּפָה. מַרְבֶּה עָלָיו דְּבָרִים, מְהַפֵּךְ לְנֶגֶד עֵינָיו אֶת הַסְּחוֹרָה מִכָּל צְדָדֶיהָ וּפוֹרֵט אֶת מַעֲלוֹתֶיהָ לְשַׁכְנְעוֹ וּלְלָכְדוֹ בְּרִשְׁתּוֹ, וְאִלּוּ הַקּוֹנֶה מִשְׁתַּמֵּט וּמִתְחַמֵּק. וְעַתָּה, נֶהֶפְכָה הַשִּׁיטָה. הַקּוֹנֶה מְבַקֵּשׁ וּמִתְחַנֵּן כִּי רוֹצֶה הוּא לִקְנוֹת בַּמְּחִיר אֲשֶׁר יוּשַׁת עָלָיו וּבְמָעוֹת מְזֻמָּנוֹת, וְאִלּוּ הַמּוֹכֵר מִשְׁתַּמֵּט וּמִתְחַמֵּק - הֲיִתָּכֵן?!" נַעֲווּ פָּנָיו שֶׁל הֶעָנִי וְעָנָה: "אָכֵן, צָדְקוּ דְּבָרֶיךָ, אַךְ אֵין כָּאן כָּל פֶּלֶא. בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם מְחַזֵּר הַמּוֹכֵר אַחַר הַקּוֹנֶה. אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁמְּעוֹתָיו שֶׁל הַקּוֹנֶה עוֹבְרוֹת לַסּוֹחֵר. אֲבָל כָּאן, חַיָּב אֲנִי לְהִתְחַנֵּן וּלְהַעֲתִיר, כִּי לֹא דִּינְרֵי זָהָב אִתִּי, אַף לֹא מָעוֹת כֶּסֶף. פְּרוּטוֹת נְחֹשֶׁת מְלֹא הַצְּרוֹר יֵשׁ עִמִּי, וְהֵן חֲלוּדוֹת וּפְגוּמוֹת, וְצוּרָתָן מְעֻוֶּתֶת, אֵינָן נִסְחָרוֹת אֶלָּא בְּדֹחַק גָּדוֹל, כְּשֶׁכָּל אַחַת בְּטֵלָה בְּשִׁשִּׁים מַטְבְּעוֹת טוֹבוֹת וְנָאוֹת. לְפִיכָךְ, אֵין פֶּלֶא שֶׁמְּחַזֵּר הוּא אֶת פָּנָיו, וְאֵינוֹ שָׂשׂ לִמְכֹּר בַּעֲבוּרָן..." כֵּן אֲנַחְנוּ. אֱמֶת, מְלֵאִים אָנוּ מִצְווֹת כָּרִמּוֹן, אֲבָל הַמִּצְווֹת הָרַבּוֹת שֶׁלָּנוּ אֵינָן "עוֹבְרוֹת לַסּוֹחֵר..." כְּשֶׁבּוֹחֲנִים כָּל אַחַת מֵהֶן - פְּגוּמָה הִיא מִכָּל צַד. זוֹ נֶעֶשְׂתָה בְּחִפָּזוֹן וְזוֹ כִּלְאַחַר יָד, זוֹ מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלוּמָדָה, וְזוֹ יֵשׁ בָּהּ פְּנִיָּה זָרָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ... זֶהוּ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים: "כְּדַלִּים וּכְרָשִׁים דָּפַקְנוּ דְלָתֶיךָ". לֹא כְּדַל חֲסַר כֹּל, חָלִילָה, אֶלָּא כְּדַל שֶׁבָּא בִּפְרוּטוֹתָיו - וַעֲדַיִן זָקוּק הוּא לְרַחֲמִים מְרֻבִּים שֶׁיִּפְנוּ אֵלָיו. שֶׁיַּסְכִּימוּ לְקַחְתָּן וּלְהַחְשִׁיבָן כְּמָעוֹת טוֹבוֹת, שְׁלֵמוֹת וּמֻבְחָרוֹת, עוֹבְרוֹת לַסּוֹחֵר: "דְּלָתֶיךָ דָּפַקְנוּ רַחוּם וְחַנּוּן, נָא אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְפָנֶיךָ"... (נַחֲלַת אָבוֹת)