Otzarot-Article

"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם" (כט-ט) פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: "לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת 'אַתֶּם נִצָּבִים' לַקְּלָלוֹת? לְפִי שֶׁשָּׁמְעוּ יִשְׂרָאֵל מֵאָה קְלָלוֹת חָסֵר שְׁתַּיִם - הוֹרִיקוּ פְּנֵיהֶם וְאָמְרוּ: מִי יוּכַל לַעֲמֹד בְּאֵלּוּ? הִתְחִיל מֹשֶׁה לְפַיְּסָם: 'אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם' – הַרְבֵּה הִכְעַסְתֶּם לַמָּקוֹם וְלֹא עָשָׂה אֶתְכֶם כְּלָיָה, וַהֲרֵי אַתֶּם קַיָּמִים לְפָנָיו".

לִכְאוֹרָה, יֵשׁ לִתְמֹהַּ: הַאִם כַּוָּנַת מֹשֶׁה הָיְתָה לוֹמַר, שֶׁעַל פִּי נִסְיוֹן הֶעָבָר – אֵין הַקְּלָלוֹת פּוֹעֲלוֹת אֶת פְּעֻלָּתָן?!

אֶת הַתְּשׁוּבָה, נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ:

בְּאֶחָד מִבָּתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת בָּאָרֶץ, הוֹדִיעַ אֶחָד הַמִּתְפַּלְּלִים לַגַּבַּאי, כִּי בְּנוֹ שֶׁיִּחְיֶה עוֹמֵד לְהִכָּנֵס לְמִצְווֹת בְּעוֹד חֳדָשִׁים אֲחָדִים, בְּשַׁבַּת פָּרָשַׁת יִתְרוֹ. בֵּין הַשְּׁנַיִם סֻכַּם, כִּי בְּאוֹתָהּ שַׁבָּת יִקְרָא הַנַּעַר אֶת כָּל הַפָּרָשָׁה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת.

הַהֲכָנוֹת לְבַר הַמִּצְוָה הָיוּ בְּעִצּוּמָן. הַתְּפִלִּין, הָאוּלָם, הַהַזְמָנוֹת... הַכֹּל כְּבָר הָיָה מוּכָן. כַּמּוּבָן, זְמַן רַב קֹדֶם לָכֵן, הֵחֵל הַנַּעַר לִלְמֹד עִם אָבִיו אִתְ קְרִיאַת הַתּוֹרָה שֶׁל פָּרָשַׁת 'יִתְרוֹ' שֶׁבָּהּ יַעֲלֶה לַתּוֹרָה. בְּכָל רֶגַע פָּנוּי חָזַר וְשִׁנֵּן אֶת הַפְּסוּקִים וְאֶת טַעֲמֵי הַמִּקְרָא, עַד שֶׁיָּדַע אֶת הַפָּרָשָׁה בְּעַל פֶּה, בְּאֹפֶן מְדֻקְדָּק הֵיטֵב.

בְּאֶחָד מִימוֹת הַשָּׁבוּעַ, סָמוּךְ וְנִרְאֶה לְשַׁבַּת בַּר הַמִּצְוָה, הִזְדַּמֵּן הָאָב לְבֵית הַכְּנֶסֶת, כְּדֵי לְהֵעָרֵךְ כַּיָּאוּת לָאֵרוּעַ הַגָּדוֹל. לְפֶתַע שָׂם לֵב שֶׁאַחַד הַמִּתְפַּלְּלִים – יְדִידוֹ מִשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים, עוֹלֶה אַף הוּא לַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ נֶעֱרָכִים הַ'קִּדּוּשִׁים'. רֶגַע אֶחָד חָלַף וְהַטָּעוּת הַמְּבִיכָה הִתְגַּלְּתָה: שְׁנֵי הַמִּתְפַּלְּלִים הַוָּתִיקִים חוֹגְגִים בַּר מִצְוָה לִבְנֵיהֶם בְּאוֹתָהּ שַׁבָּת בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, מַה שֶּׁאוֹמֵר, שֶׁשְּׁנֵי הַנְּעָרִים הִתְכּוֹנְנוּ בְּמֶשֶׁךְ תְּקוּפָה אֲרֻכָּה לִקְרִיאָתָהּ שֶׁל אוֹתָהּ פָּרָשָׁה...

הַגַּבַּאי תָּפַס אֶת רֹאשׁוֹ בִּשְׁתֵּי יָדָיו: "אֲנִי מִצְטַעֵר מְאֹד! הָאַשְׁמָה הִיא שֶׁלִּי. שְׁנֵיכֶם בִּקַּשְׁתֶּם לְשַׁרְיֵן אֶת הַתַּאֲרִיךְ, אֲבָל אֲנִי שָׁכַחְתִּי לִרְשֹׁם", אָמַר בִּמְבוּכָה. "כָּעֵת, מָה עוֹשִׂים? בַּשַּׁבָּת הַקְּרוֹבָה, אֲמוּרָה לְהִתְקַיֵּם שִׂמְחַת הַבַּר הַמִּצְוָה, וּשְׁנֵי הַיְלָדִים הִתְכּוֹנְנוּ וּמְחַכִּים לִקְרֹא בַּתּוֹרָה" - - -

אֲבִי הַנַּעַר הָרִאשׁוֹן הִתְיָעֵץ עִם בְּנוֹ וְהֵם הֶחְלִיטוּ לְהַעֲבִיר עַל מִדּוֹתֵיהֶם. הָאָב הוֹדִיעַ כִּי בְּנוֹ מוּכָן לְוַתֵּר: "אָמְנָם הוּא הִתְכּוֹנֵן כְּבָר מֵרֵאשִׁית הַחֹרֶף, אֲבָל הוּא מוּכָן לְהַשְׁקִיעַ בַּשָּׁבוּעַ הַקָּרוֹב לִלְמֹד וּלְשַׁנֵּן אֶת פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים. בְּעֶזְרַת ה' נַחְגֹּג לוֹ אֶת בַּר הַמִּצְוָה בַּשָּׁבוּעַ הַבָּא…". הָיָה זֶה וִתּוּר עָצוּם מִצִּדּוֹ שֶׁל הַבֵּן, שֶׁיָּגַע וְטָרַח בְּמֶשֶׁךְ חֳדָשִׁים אֲרֻכִּים לְהָכִין אֶת קְרִיאַת הַפָּרָשָׁה, וְכָעֵת נֶאֱלָץ לָשׁוּב וּלְהַשְׁקִיעַ שָׁעוֹת רַבּוֹת בְּשִׁנּוּן פָּרָשָׁה נוֹסֶפֶת.

אַרְבַּע שָׁנִים חָלְפוּ מֵאָז הַוִּתּוּר. הַנַּעַר הִתְבַּגֵּר וּכְבָר לָמַד בִּישִׁיבָה גְּדוֹלָה, כַּאֲשֶׁר לְפֶתַע בְּאֶמְצַע הַחֹרֶף נָפְלָה אִמּוֹ לְמִשְׁכָּב וְהֻבְהֲלָה לְבֵית הַחוֹלִים. הַאִם הַמְיֻסֶּרֶת אֻשְׁפְּזָה בַּמַּחְלָקָה הַפְּנִימִית בְּמַצָּב קָשֶׁה, נִבְדְּקָה שׁוּב וָשׁוּב בְּמִגְוַן בְּדִיקוֹת, אַךְ הָרוֹפְאִים הֶעֱלוּ חֶרֶס בִּידֵיהֶם, וְלֹא הִצְלִיחוּ לְהָבִין מַה גּוֹרֵם לִכְאֵבֶיהָ הָאֲיֻמִּים.

בְּדִיּוּק בְּאוֹתוֹ הַשָּׁבוּעַ, חָלָה מָרָן הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף שָׁלוֹם אֶלְיָשִׁיב, וְאֻשְׁפַּז בְּאוֹתוֹ בֵּית הַחוֹלִים. עַסְקָנֵי הָרְפוּאָה הַבְּכִירִים שֶׁנִּזְעֲקוּ לְטַפֵּל בְּעִנְיָנוֹ הָרְפוּאִי שֶׁל הַגָּאוֹן, טָרְחוּ וְהֵבִיאוּ בִּמְיֻחָד, בְּאֹפֶן בָּהוּל, פְּרוֹפֶסּוֹר בַּעַל שֵׁם עוֹלָמִי, הַנֶּחְשָׁב לְמֻמְחֶה גָּדוֹל בִּתְחוּמוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּטַפֵּל בְּמַחֲלָתוֹ שֶׁל הָרַב. עֵקֶב הַטִּפּוּל שָׁהָה הָרַב אֶלְיָשִׁיב בְּבֵית הַחוֹלִים אַף בְּשַׁבַּת פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים. בְּנֵי בֵּיתוֹ וּמְקֹרָבָיו חִפְּשׂוּ 'בַּעַל קוֹרֵא' לַמִּנְיָן שֶׁיְּאַרְגְּנוּ בְּחַדְרוֹ. לְפֶתַע רָאוּ בַּחוּר יְשִׁיבָה כְּבֶן שְׁבַע עֶשְׂרֵה הַשּׁוֹהֶה לְיַד מִטַּת אִמּוֹ, וְנִגְּשׁוּ לְבָרֵר אֶצְלוֹ הַאִם הוּא יָכוֹל לְשַׁמֵּשׁ 'בַּעַל קוֹרֵא'. תְּחִלָּה, הֵשִׁיב הַבָּחוּר בִּשְׁלִילָה, הוּא אֵינוֹ מְשַׁמֵּשׁ 'בַּעַל קוֹרֵא' בְּדֶרֶךְ קֶבַע, אַךְ לְפֶתַע נִזְכַּר שֶׁהֲלֹא הַשַּׁבָּת, פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ הִיא 'מִשְׁפָּטִים', הַמֻּכֶּרֶת לוֹ הֵיטֵב בְּעַל פֶּה... הוּא הֲרֵי קָרָא וְשִׁנֵּן אוֹתָהּ אֵינְסְפוֹר פְּעָמִים לִקְרַאת קְרִיאָתָהּ בְּשַׁבַּת בַּר הַמִּצְוָה שֶׁלּוֹ... הוּא הוֹדִיעַ לִמְקֹרְבֵי הָרַב שֶׁיּוּכַל לִקְרֹא אֶת הַפָּרָשָׁה.

הָרַב אֶלְיָשִׁיב נֶהֱנָה מְאֹד, וְהִתְפַּעֵל מִקְּרִיאָתוֹ הַמְדֻקְדֶּקֶת שֶׁל הַבָּחוּר, הוּא חָשׁ שֶׁהָיָה רֶגֶשׁ מְיֻחָד בַּקְּרִיאָה, וּבִקֵּשׁ לְהוֹדוֹת לוֹ בְּאֹפֶן אִישִׁי. הוּא הִתְעַנְיֵן לְשֵׁם מָה הוּא שׁוֹהֶה בְּשַׁבָּת בֵּין כָּתְלֵי בֵּית הַחוֹלִים. "אִמִּי נִמְצֵאת כָּאן כְּבָר כַּמָּה שָׁבוּעוֹת, לֹא יוֹדְעִים אֵיזוֹ מַחֲלָה יֵשׁ לָהּ, הִיא סוֹבֶלֶת מְאֹד", אָמַר הַבָּחוּר בִּמְבוּכָה, וְהִזְכִּיר אֶת שֵׁם אִמּוֹ לִרְפוּאָה שְׁלֵמָה. בִּשְׁבִיל לְהַכִּיר לוֹ טוֹבָה, בִּקֵּשׁ הָרַב אֶלְיָשִׁיב מֵהָרוֹפֵא הַמֻּמְחֶה שֶׁבָּא לְבָדְקוֹ בְּיוֹם רִאשׁוֹן בַּבֹּקֶר, שֶׁיִּכָּנֵס לְחַדְרָהּ שֶׁל אֵם הַבָּחוּר, וִינַסֶּה לְאַבְחֵן אֶת מַחֲלָתָהּ. הַפְּרוֹפֶסּוֹר בָּדַק אֶת הָאֵם בְּאֹפֶן יְסוֹדִי, הִתְבּוֹנֵן בְּתוֹצְאוֹת הַבְּדִיקוֹת, וְגִלָּה כִּי הָרוֹפְאִים טָעוּ בָּאַבְחָנָה וּבַטִּפּוּל. הוּא הוֹרָה לְרוֹפְאֵי הַמַּחְלָקָה לְשַׁנּוֹת לַחֲלוּטִין אֶת דֶּרֶךְ הַטִּפּוּל בָּהּ. כְּבָר בְּאוֹתוֹ שָׁבוּעַ שֻׁחְרְרָה הָאֵם מֵהָאִשְׁפּוּז הָאָרֹךְ, כְּשֶׁהִיא בְּרִיאָה וּשְׁלֵמָה.

הַסִּפּוּר הִגִּיעַ לְאָזְנָיו שֶׁל הָרַב מִיכְל יְהוּדָה לִיפְקוֹבִיץ זַצַ"ל, שֶׁהֵגִיב בְּהִתְפַּעֲלוּת: "הֲרֵי זֶה מַמָּשׁ כְּעֵין הַמְסֻפָּר בְּמַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה (יז.): הָאָמוֹרָא רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ חָלָה, וּבָא רַב פָּפָּא לְבַקְּרוֹ. מִשֶּׁרָאָה אֶת מַצָּבוֹ הַקָּשֶׁה, הֵבִין שֶׁכְּבָר אָפְסָה הַתִּקְוָה וְצִוָּה לְהָכִין עֲבוּרוֹ תַּכְרִיכִים. לְבַסּוֹף, כַּאֲשֶׁר נִרְפָּא רַב הוּנָא, הִתְבַּיֵּשׁ רַב פָּפָּא לִרְאוֹתוֹ. אָמַר לוֹ רַב הוּנָא: 'דַּע לְךָ, כִּי אָכֵן רָאוּי הָיִיתִי לָמוּת – כְּפִי שֶׁחָזִיתָ, אֲבָל בִּזְכוּת שֶׁהָיִיתִי וַתְּרָן וְלֹא מַעֲמִיד עַל מִדּוֹתַי, מִן הַשָּׁמַיִם מָחֲלוּ לִי וְהוֹסִיפוּ לִי חַיִּים'.

"לָמַדְנוּ", הוֹסִיף ר' מִיכְל יְהוּדָה וְאָמַר, "כִּי יִתָּכֵן שֶׁגַּם יְהוּדִי שֶׁדִּינוֹ נִגְזַר לְמִיתָה, רַחֲמָנָא לִיצְלַן - אִם יִתְנַהֵג עִם הָאַחֵר לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין וְלֹא יְדַקְדֵּק עִם חֲבֵרוֹ עַל קוֹצוֹ שֶׁל יוּ"ד – יִזְכֶּה לְהִנָּצֵל מִמָּוֶת לְחַיִּים! וְהִנֵּה, גַּם כָּאן זָכְתָה הָאֵם לִישׁוּעָה גְּלוּיָה רַק בְּשֶׁל הַוִּתּוּר שֶׁל בְּנָהּ אַרְבַּע שָׁנִים קֹדֶם לָכֵן...".

וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ: כַּאֲשֶׁר עַם יִשְׂרָאֵל שָׁמְעוּ צ"ח קְלָלוֹת שֶׁבְּפָרָשַׁת כִּי תָבֹא, הוֹרִיקוּ פְּנֵיהֶם: 'מִי יוּכַל לַעֲמֹד בְּאֵלּוּ?' אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה: גַּם אִם אַתֶּם אָכֵן רְאוּיִים לְאוֹתָן קְלָלוֹת, מִכָּל מָקוֹם אַל לָכֶם לִדְאֹג, שֶׁהֲרֵי 'אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם' – הַרְבֵּה הִכְעַסְתֶּם לַמָּקוֹם וְאַף עַל פִּי כֵן אַתֶּם קַיָּמִים לְפָנָיו. וּמַהִי הַסִּבָּה לְכָךְ? 'כֻּלְּכֶם' – בִּזְכוּת שֶׁהֱיִיתֶם כֻּלְּכֶם יַחְדָּו, מְאֻחָדִים, וְלֹא מְדַקְדְּקִים זֶה עִם זֶה - מִן הַשָּׁמַיִם חָסוּ עֲלֵיכֶם, וְהַקְּלָלוֹת לֹא פָּגְעוּ בָּכֶם. וַדַּאי שֶׁהַקְּלָלוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה עֲלוּלוֹת לִפְגֹּעַ בְּמִי שֶׁיַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, אַךְ כָּל זְמַן שֶׁתַּמְשִׁיכוּ בְּדֶרֶךְ שֶׁל הַעֲבָרַת הַמִּדּוֹת, בְּדֶרֶךְ הָאַחְדוּת – גַּם מִן הַשָּׁמַיִם יַעֲבִירוּ עַל פִּשְׁעֵיכֶם! (לְלַמֶּדְךָ)

	לך לך תשפ"ד
	גֹּדֶל הַנִּסָּיוֹן שֶׁבִּבְשׂוֹרָה רָעָה
	"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם" (כט-ט) פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: "לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת 'אַתֶּם נִצָּבִים' לַקְּלָלוֹת? לְפִי שֶׁשָּׁמְעוּ יִשְׂרָאֵל מֵאָה קְלָלוֹת חָסֵר שְׁתַּיִם - הוֹרִיקוּ פְּנֵיהֶם וְאָמְרוּ: מִי יוּכַל לַעֲמֹד בְּאֵלּוּ? הִתְחִיל מֹשֶׁה לְפַיְּסָם: 'אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם' – הַרְבֵּה הִכְעַסְתֶּם לַמָּקוֹם וְלֹא עָשָׂה אֶתְכֶם כְּלָיָה, וַהֲרֵי אַתֶּם קַיָּמִים לְפָנָיו". לִכְאוֹרָה, יֵשׁ לִתְמֹהַּ: הַאִם כַּוָּנַת מֹשֶׁה הָיְתָה לוֹמַר, שֶׁעַל פִּי נִסְיוֹן הֶעָבָר – אֵין הַקְּלָלוֹת פּוֹעֲלוֹת אֶת פְּעֻלָּתָן?! אֶת הַתְּשׁוּבָה, נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ: בְּאֶחָד מִבָּתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת בָּאָרֶץ, הוֹדִיעַ אֶחָד הַמִּתְפַּלְּלִים לַגַּבַּאי, כִּי בְּנוֹ שֶׁיִּחְיֶה עוֹמֵד לְהִכָּנֵס לְמִצְווֹת בְּעוֹד חֳדָשִׁים אֲחָדִים, בְּשַׁבַּת פָּרָשַׁת יִתְרוֹ. בֵּין הַשְּׁנַיִם סֻכַּם, כִּי בְּאוֹתָהּ שַׁבָּת יִקְרָא הַנַּעַר אֶת כָּל הַפָּרָשָׁה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. הַהֲכָנוֹת לְבַר הַמִּצְוָה הָיוּ בְּעִצּוּמָן. הַתְּפִלִּין, הָאוּלָם, הַהַזְמָנוֹת... הַכֹּל כְּבָר הָיָה מוּכָן. כַּמּוּבָן, זְמַן רַב קֹדֶם לָכֵן, הֵחֵל הַנַּעַר לִלְמֹד עִם אָבִיו אִתְ קְרִיאַת הַתּוֹרָה שֶׁל פָּרָשַׁת 'יִתְרוֹ' שֶׁבָּהּ יַעֲלֶה לַתּוֹרָה. בְּכָל רֶגַע פָּנוּי חָזַר וְשִׁנֵּן אֶת הַפְּסוּקִים וְאֶת טַעֲמֵי הַמִּקְרָא, עַד שֶׁיָּדַע אֶת הַפָּרָשָׁה בְּעַל פֶּה, בְּאֹפֶן מְדֻקְדָּק הֵיטֵב. בְּאֶחָד מִימוֹת הַשָּׁבוּעַ, סָמוּךְ וְנִרְאֶה לְשַׁבַּת בַּר הַמִּצְוָה, הִזְדַּמֵּן הָאָב לְבֵית הַכְּנֶסֶת, כְּדֵי לְהֵעָרֵךְ כַּיָּאוּת לָאֵרוּעַ הַגָּדוֹל. לְפֶתַע שָׂם לֵב שֶׁאַחַד הַמִּתְפַּלְּלִים – יְדִידוֹ מִשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים, עוֹלֶה אַף הוּא לַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ נֶעֱרָכִים הַ'קִּדּוּשִׁים'. רֶגַע אֶחָד חָלַף וְהַטָּעוּת הַמְּבִיכָה הִתְגַּלְּתָה: שְׁנֵי הַמִּתְפַּלְּלִים הַוָּתִיקִים חוֹגְגִים בַּר מִצְוָה לִבְנֵיהֶם בְּאוֹתָהּ שַׁבָּת בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, מַה שֶּׁאוֹמֵר, שֶׁשְּׁנֵי הַנְּעָרִים הִתְכּוֹנְנוּ בְּמֶשֶׁךְ תְּקוּפָה אֲרֻכָּה לִקְרִיאָתָהּ שֶׁל אוֹתָהּ פָּרָשָׁה... הַגַּבַּאי תָּפַס אֶת רֹאשׁוֹ בִּשְׁתֵּי יָדָיו: "אֲנִי מִצְטַעֵר מְאֹד! הָאַשְׁמָה הִיא שֶׁלִּי. שְׁנֵיכֶם בִּקַּשְׁתֶּם לְשַׁרְיֵן אֶת הַתַּאֲרִיךְ, אֲבָל אֲנִי שָׁכַחְתִּי לִרְשֹׁם", אָמַר בִּמְבוּכָה. "כָּעֵת, מָה עוֹשִׂים? בַּשַּׁבָּת הַקְּרוֹבָה, אֲמוּרָה לְהִתְקַיֵּם שִׂמְחַת הַבַּר הַמִּצְוָה, וּשְׁנֵי הַיְלָדִים הִתְכּוֹנְנוּ וּמְחַכִּים לִקְרֹא בַּתּוֹרָה" - - - אֲבִי הַנַּעַר הָרִאשׁוֹן הִתְיָעֵץ עִם בְּנוֹ וְהֵם הֶחְלִיטוּ לְהַעֲבִיר עַל מִדּוֹתֵיהֶם. הָאָב הוֹדִיעַ כִּי בְּנוֹ מוּכָן לְוַתֵּר: "אָמְנָם הוּא הִתְכּוֹנֵן כְּבָר מֵרֵאשִׁית הַחֹרֶף, אֲבָל הוּא מוּכָן לְהַשְׁקִיעַ בַּשָּׁבוּעַ הַקָּרוֹב לִלְמֹד וּלְשַׁנֵּן אֶת פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים. בְּעֶזְרַת ה' נַחְגֹּג לוֹ אֶת בַּר הַמִּצְוָה בַּשָּׁבוּעַ הַבָּא…". הָיָה זֶה וִתּוּר עָצוּם מִצִּדּוֹ שֶׁל הַבֵּן, שֶׁיָּגַע וְטָרַח בְּמֶשֶׁךְ חֳדָשִׁים אֲרֻכִּים לְהָכִין אֶת קְרִיאַת הַפָּרָשָׁה, וְכָעֵת נֶאֱלָץ לָשׁוּב וּלְהַשְׁקִיעַ שָׁעוֹת רַבּוֹת בְּשִׁנּוּן פָּרָשָׁה נוֹסֶפֶת. אַרְבַּע שָׁנִים חָלְפוּ מֵאָז הַוִּתּוּר. הַנַּעַר הִתְבַּגֵּר וּכְבָר לָמַד בִּישִׁיבָה גְּדוֹלָה, כַּאֲשֶׁר לְפֶתַע בְּאֶמְצַע הַחֹרֶף נָפְלָה אִמּוֹ לְמִשְׁכָּב וְהֻבְהֲלָה לְבֵית הַחוֹלִים. הַאִם הַמְיֻסֶּרֶת אֻשְׁפְּזָה בַּמַּחְלָקָה הַפְּנִימִית בְּמַצָּב קָשֶׁה, נִבְדְּקָה שׁוּב וָשׁוּב בְּמִגְוַן בְּדִיקוֹת, אַךְ הָרוֹפְאִים הֶעֱלוּ חֶרֶס בִּידֵיהֶם, וְלֹא הִצְלִיחוּ לְהָבִין מַה גּוֹרֵם לִכְאֵבֶיהָ הָאֲיֻמִּים. בְּדִיּוּק בְּאוֹתוֹ הַשָּׁבוּעַ, חָלָה מָרָן הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף שָׁלוֹם אֶלְיָשִׁיב, וְאֻשְׁפַּז בְּאוֹתוֹ בֵּית הַחוֹלִים. עַסְקָנֵי הָרְפוּאָה הַבְּכִירִים שֶׁנִּזְעֲקוּ לְטַפֵּל בְּעִנְיָנוֹ הָרְפוּאִי שֶׁל הַגָּאוֹן, טָרְחוּ וְהֵבִיאוּ בִּמְיֻחָד, בְּאֹפֶן בָּהוּל, פְּרוֹפֶסּוֹר בַּעַל שֵׁם עוֹלָמִי, הַנֶּחְשָׁב לְמֻמְחֶה גָּדוֹל בִּתְחוּמוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּטַפֵּל בְּמַחֲלָתוֹ שֶׁל הָרַב. עֵקֶב הַטִּפּוּל שָׁהָה הָרַב אֶלְיָשִׁיב בְּבֵית הַחוֹלִים אַף בְּשַׁבַּת פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים. בְּנֵי בֵּיתוֹ וּמְקֹרָבָיו חִפְּשׂוּ 'בַּעַל קוֹרֵא' לַמִּנְיָן שֶׁיְּאַרְגְּנוּ בְּחַדְרוֹ. לְפֶתַע רָאוּ בַּחוּר יְשִׁיבָה כְּבֶן שְׁבַע עֶשְׂרֵה הַשּׁוֹהֶה לְיַד מִטַּת אִמּוֹ, וְנִגְּשׁוּ לְבָרֵר אֶצְלוֹ הַאִם הוּא יָכוֹל לְשַׁמֵּשׁ 'בַּעַל קוֹרֵא'. תְּחִלָּה, הֵשִׁיב הַבָּחוּר בִּשְׁלִילָה, הוּא אֵינוֹ מְשַׁמֵּשׁ 'בַּעַל קוֹרֵא' בְּדֶרֶךְ קֶבַע, אַךְ לְפֶתַע נִזְכַּר שֶׁהֲלֹא הַשַּׁבָּת, פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ הִיא 'מִשְׁפָּטִים', הַמֻּכֶּרֶת לוֹ הֵיטֵב בְּעַל פֶּה... הוּא הֲרֵי קָרָא וְשִׁנֵּן אוֹתָהּ אֵינְסְפוֹר פְּעָמִים לִקְרַאת קְרִיאָתָהּ בְּשַׁבַּת בַּר הַמִּצְוָה שֶׁלּוֹ... הוּא הוֹדִיעַ לִמְקֹרְבֵי הָרַב שֶׁיּוּכַל לִקְרֹא אֶת הַפָּרָשָׁה. הָרַב אֶלְיָשִׁיב נֶהֱנָה מְאֹד, וְהִתְפַּעֵל מִקְּרִיאָתוֹ הַמְדֻקְדֶּקֶת שֶׁל הַבָּחוּר, הוּא חָשׁ שֶׁהָיָה רֶגֶשׁ מְיֻחָד בַּקְּרִיאָה, וּבִקֵּשׁ לְהוֹדוֹת לוֹ בְּאֹפֶן אִישִׁי. הוּא הִתְעַנְיֵן לְשֵׁם מָה הוּא שׁוֹהֶה בְּשַׁבָּת בֵּין כָּתְלֵי בֵּית הַחוֹלִים. "אִמִּי נִמְצֵאת כָּאן כְּבָר כַּמָּה שָׁבוּעוֹת, לֹא יוֹדְעִים אֵיזוֹ מַחֲלָה יֵשׁ לָהּ, הִיא סוֹבֶלֶת מְאֹד", אָמַר הַבָּחוּר בִּמְבוּכָה, וְהִזְכִּיר אֶת שֵׁם אִמּוֹ לִרְפוּאָה שְׁלֵמָה. בִּשְׁבִיל לְהַכִּיר לוֹ טוֹבָה, בִּקֵּשׁ הָרַב אֶלְיָשִׁיב מֵהָרוֹפֵא הַמֻּמְחֶה שֶׁבָּא לְבָדְקוֹ בְּיוֹם רִאשׁוֹן בַּבֹּקֶר, שֶׁיִּכָּנֵס לְחַדְרָהּ שֶׁל אֵם הַבָּחוּר, וִינַסֶּה לְאַבְחֵן אֶת מַחֲלָתָהּ. הַפְּרוֹפֶסּוֹר בָּדַק אֶת הָאֵם בְּאֹפֶן יְסוֹדִי, הִתְבּוֹנֵן בְּתוֹצְאוֹת הַבְּדִיקוֹת, וְגִלָּה כִּי הָרוֹפְאִים טָעוּ בָּאַבְחָנָה וּבַטִּפּוּל. הוּא הוֹרָה לְרוֹפְאֵי הַמַּחְלָקָה לְשַׁנּוֹת לַחֲלוּטִין אֶת דֶּרֶךְ הַטִּפּוּל בָּהּ. כְּבָר בְּאוֹתוֹ שָׁבוּעַ שֻׁחְרְרָה הָאֵם מֵהָאִשְׁפּוּז הָאָרֹךְ, כְּשֶׁהִיא בְּרִיאָה וּשְׁלֵמָה. הַסִּפּוּר הִגִּיעַ לְאָזְנָיו שֶׁל הָרַב מִיכְל יְהוּדָה לִיפְקוֹבִיץ זַצַ"ל, שֶׁהֵגִיב בְּהִתְפַּעֲלוּת: "הֲרֵי זֶה מַמָּשׁ כְּעֵין הַמְסֻפָּר בְּמַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה (יז.): הָאָמוֹרָא רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ חָלָה, וּבָא רַב פָּפָּא לְבַקְּרוֹ. מִשֶּׁרָאָה אֶת מַצָּבוֹ הַקָּשֶׁה, הֵבִין שֶׁכְּבָר אָפְסָה הַתִּקְוָה וְצִוָּה לְהָכִין עֲבוּרוֹ תַּכְרִיכִים. לְבַסּוֹף, כַּאֲשֶׁר נִרְפָּא רַב הוּנָא, הִתְבַּיֵּשׁ רַב פָּפָּא לִרְאוֹתוֹ. אָמַר לוֹ רַב הוּנָא: 'דַּע לְךָ, כִּי אָכֵן רָאוּי הָיִיתִי לָמוּת – כְּפִי שֶׁחָזִיתָ, אֲבָל בִּזְכוּת שֶׁהָיִיתִי וַתְּרָן וְלֹא מַעֲמִיד עַל מִדּוֹתַי, מִן הַשָּׁמַיִם מָחֲלוּ לִי וְהוֹסִיפוּ לִי חַיִּים'. "לָמַדְנוּ", הוֹסִיף ר' מִיכְל יְהוּדָה וְאָמַר, "כִּי יִתָּכֵן שֶׁגַּם יְהוּדִי שֶׁדִּינוֹ נִגְזַר לְמִיתָה, רַחֲמָנָא לִיצְלַן - אִם יִתְנַהֵג עִם הָאַחֵר לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין וְלֹא יְדַקְדֵּק עִם חֲבֵרוֹ עַל קוֹצוֹ שֶׁל יוּ"ד – יִזְכֶּה לְהִנָּצֵל מִמָּוֶת לְחַיִּים! וְהִנֵּה, גַּם כָּאן זָכְתָה הָאֵם לִישׁוּעָה גְּלוּיָה רַק בְּשֶׁל הַוִּתּוּר שֶׁל בְּנָהּ אַרְבַּע שָׁנִים קֹדֶם לָכֵן...". וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ: כַּאֲשֶׁר עַם יִשְׂרָאֵל שָׁמְעוּ צ"ח קְלָלוֹת שֶׁבְּפָרָשַׁת כִּי תָבֹא, הוֹרִיקוּ פְּנֵיהֶם: 'מִי יוּכַל לַעֲמֹד בְּאֵלּוּ?' אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה: גַּם אִם אַתֶּם אָכֵן רְאוּיִים לְאוֹתָן קְלָלוֹת, מִכָּל מָקוֹם אַל לָכֶם לִדְאֹג, שֶׁהֲרֵי 'אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם' – הַרְבֵּה הִכְעַסְתֶּם לַמָּקוֹם וְאַף עַל פִּי כֵן אַתֶּם קַיָּמִים לְפָנָיו. וּמַהִי הַסִּבָּה לְכָךְ? 'כֻּלְּכֶם' – בִּזְכוּת שֶׁהֱיִיתֶם כֻּלְּכֶם יַחְדָּו, מְאֻחָדִים, וְלֹא מְדַקְדְּקִים זֶה עִם זֶה - מִן הַשָּׁמַיִם חָסוּ עֲלֵיכֶם, וְהַקְּלָלוֹת לֹא פָּגְעוּ בָּכֶם. וַדַּאי שֶׁהַקְּלָלוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה עֲלוּלוֹת לִפְגֹּעַ בְּמִי שֶׁיַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, אַךְ כָּל זְמַן שֶׁתַּמְשִׁיכוּ בְּדֶרֶךְ שֶׁל הַעֲבָרַת הַמִּדּוֹת, בְּדֶרֶךְ הָאַחְדוּת – גַּם מִן הַשָּׁמַיִם יַעֲבִירוּ עַל פִּשְׁעֵיכֶם! (לְלַמֶּדְךָ)