Otzarot-Article

בַּסֵּפֶר הַנִּפְלָא "בְּעַיִן יְהוּדִית", הֵבִיא הַמְּחַבֵּר מָשָׁל נִפְלָא אוֹדוֹת הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה: מַנְכַּ"ל הַבַּנְק יוֹשֵׁב סָפוּן בִּמְרוֹמֵי הַקּוֹמָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל מִגְדְּלֵי עַזְרִיאֵלִי וְשׁוֹלֵט עַל כָּל הַנַּעֲשֶׂה בְּעַשְׂרוֹת הַסְּנִיפִים הַמְּפֻזָּרִים בְּרַחֲבֵי הָאָרֶץ, הוּא רוֹאֶה הַכֹּל וְיוֹדֵעַ הַכֹּל דֶּרֶךְ מָסַכֵּי הַמַּחְשְׁבִים הַמְּשֻׁכְלָלִים הָעוֹמְדִים לִרְשׁוּתוֹ. אוֹמְרִים שֶׁהוּא טוֹב לֵב, רַחְמָן וְנוֹחַ לַבְּרִיּוֹת, אֲבָל בֶּאֱמֶת אַף אֶחָד לֹא נִפְגַּשׁ אִתּוֹ פָּנִים מוּל פָּנִים.

אָדָם שֶׁנָּפַל חָלִילָה בִּידֵי הַמַּחְלָקָה לְהוֹצָאָה לַפֹּעַל, מַצָּבוֹ בְּכִי רַע. הוּא יִתָּקֵל בַּאֲנָשִׁים בִּרְיוֹנִים בַּעֲלֵי פַּרְצוּפִים חֲמוּרֵי סֵבֶר, נְטוּלֵי רַחֲמִים. הֵם נִפְרָעִים מִן הַחַיָּבִים בֵּין מִדַּעְתָּם וּבֵין שֶׁלֹּא מִדַּעְתָּם. אִם יְנַסֶּה לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים יֹאמְרוּ לוֹ בִּקְשִׁיחוּת לֵב: "אֲנַחְנוּ רַק מְבַצְּעִים הוֹרָאוֹת". וְאִם יְנַסֶּה לוֹמַר שֶׁהוּא מַכִּיר אֶת הַמְנַהֵל וְהוּא יְוַתֵּר לוֹ עַל חוֹבוֹתָיו, הֵם יִצְחֲקוּ עָלָיו וְיֹאמְרוּ לוֹ שֶׁכָּל הָאוֹמֵר כֵּן יְוַתְּרוּ אֶת מֵעָיו! מַפְחִיד!!!

פַּעַם בְּשָׁנָה מַגִּיעַ יוֹם הַהֻלֶּדֶת שֶׁל הַבַּנְק, זֶהוּ הַיּוֹם בּוֹ נוֹסַד הַבַּנְק. לִקְרַאת הַיּוֹם הַזֶּה כָּל הַחֶשְׁבּוֹנוֹת חַיָּבִים לִהְיוֹת מְאֻזָּנִים עַד הַפְּרוּטָה הָאַחֲרוֹנָה. יֵשׁ כַּמָּה דְּרָכִים לְהַסְדִּיר אֶת הַחוֹבוֹת. לְדֻגְמָה, בַּעַל חֶשְׁבּוֹן שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהוּא בַּחֲרִיגָה וּמַגִּיעַ כְּחֹדֶשׁ לִפְנֵי כֵן, מִתְנַצֵּל וּמוֹכִיחַ אֵיךְ הוּא מִתְכַּוֵּן לִסְגֹּר אֶת הַחוֹבוֹת, בָּאִים לִקְרָאתוֹ עַל יְדֵי שֶׁמְּסַדְּרִים לוֹ תַּשְׁלוּמִים נוֹחִים לִטְוָח אָרֹךְ, אַךְ כַּמּוּבָן לֹא מְוַתְּרִים עַל כְּלוּם, אַחֶרֶת הַבַּנְק יִפְשֹׁט רֶגֶל אִם יַתְחִיל לְוַתֵּר לְכָל אֶחָד מֵחוֹבוֹתָיו, אֲבָל לְעִתִּים הַבַּנְק חוֹרֵג מִמִּנְהָגוֹ וּמוֹחֵק חוֹבוֹת כַּאֲשֶׁר מְדֻבָּר בְּבַעַל הוֹן רַב, שֶׁהַבַּנְק מֵנִיב עָלָיו רְוָחִים עֲצוּמִים בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנָה.

יֶשְׁנָהּ אֶפְשָׁרוּת נוֹסֶפֶת שֶׁל מְחִיקַת חוֹבוֹת וּפְתִיחַת דַּף חָדָשׁ. אִם בַּעַל הָעֵסֶק מְדַוֵּחַ עַל "פְּשִׁיטַת רֶגֶל", וְהַבַּנְק רוֹאֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ סִכּוּיִים טוֹבִים לְהִבָּנוֹת מֵחָדָשׁ וּלְהִתְיַעֵל, לֹא עַל יְדֵי כָּךְ שֶׁהוּא זּוֹרֵק הַבְטָחוֹת לְכָל עֵבֶר, אֶלָּא שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת מוֹכִיחַ בַּעֲלִיל אֶת פְּעִילוּתוֹ וְהִשְׁתַּדְּלוּתוֹ הַכֵּנָה. בְּכָל אֹפֶן מִי שֶׁלֹּא מְנַצֵּל אֶת הַיּוֹם הַנִּפְלָא הַזֶּה שֶׁל יוֹם הֻלֶּדֶת הַבַּנְק, תִּהְיֶה לוֹ בְּעָיָה קָשָׁה, וְסָפֵק אִם יוּכַל לְאַזֵּן אֶת הַחֶשְׁבּוֹן שֶׁלּוֹ וּלְהָקֵל מֵעָלָיו אֶת מַשָּׂא חוֹבוֹתָיו. לָכֵן הַזָּרִיז נִשְׂכָּר וְחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ!

הַנִּמְשָׁל מוּבָן, לֹא?

הָבָה נַתְחִיל לַעֲרֹךְ דּוּ"חַ מַאֲזַן שְׁנָתִי וְנִכְתֹּב לְעַצְמֵנוּ אֵיךְ אָנוּ מִתְכַּוְּנִים לְהַסְדִּיר אֶת הַחֶשְׁבּוֹן בִּפְנֵי אֲדוֹן עוֹלָם, כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ דִּין לְמַטָּה אֵין דִּין לְמַעְלָה (דְּבָרִים רַבָּה ה-ד). (שֻׁלְחַן מוֹעֵד עָרוּךְ)

	ראש השנה תשפ"ד
	אֵימָתַי גּוֹאִים הָרְגָשׁוֹת?
	בַּסֵּפֶר הַנִּפְלָא "בְּעַיִן יְהוּדִית", הֵבִיא הַמְּחַבֵּר מָשָׁל נִפְלָא אוֹדוֹת הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה: מַנְכַּ"ל הַבַּנְק יוֹשֵׁב סָפוּן בִּמְרוֹמֵי הַקּוֹמָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל מִגְדְּלֵי עַזְרִיאֵלִי וְשׁוֹלֵט עַל כָּל הַנַּעֲשֶׂה בְּעַשְׂרוֹת הַסְּנִיפִים הַמְּפֻזָּרִים בְּרַחֲבֵי הָאָרֶץ, הוּא רוֹאֶה הַכֹּל וְיוֹדֵעַ הַכֹּל דֶּרֶךְ מָסַכֵּי הַמַּחְשְׁבִים הַמְּשֻׁכְלָלִים הָעוֹמְדִים לִרְשׁוּתוֹ. אוֹמְרִים שֶׁהוּא טוֹב לֵב, רַחְמָן וְנוֹחַ לַבְּרִיּוֹת, אֲבָל בֶּאֱמֶת אַף אֶחָד לֹא נִפְגַּשׁ אִתּוֹ פָּנִים מוּל פָּנִים. אָדָם שֶׁנָּפַל חָלִילָה בִּידֵי הַמַּחְלָקָה לְהוֹצָאָה לַפֹּעַל, מַצָּבוֹ בְּכִי רַע. הוּא יִתָּקֵל בַּאֲנָשִׁים בִּרְיוֹנִים בַּעֲלֵי פַּרְצוּפִים חֲמוּרֵי סֵבֶר, נְטוּלֵי רַחֲמִים. הֵם נִפְרָעִים מִן הַחַיָּבִים בֵּין מִדַּעְתָּם וּבֵין שֶׁלֹּא מִדַּעְתָּם. אִם יְנַסֶּה לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים יֹאמְרוּ לוֹ בִּקְשִׁיחוּת לֵב: "אֲנַחְנוּ רַק מְבַצְּעִים הוֹרָאוֹת". וְאִם יְנַסֶּה לוֹמַר שֶׁהוּא מַכִּיר אֶת הַמְנַהֵל וְהוּא יְוַתֵּר לוֹ עַל חוֹבוֹתָיו, הֵם יִצְחֲקוּ עָלָיו וְיֹאמְרוּ לוֹ שֶׁכָּל הָאוֹמֵר כֵּן יְוַתְּרוּ אֶת מֵעָיו! מַפְחִיד!!! פַּעַם בְּשָׁנָה מַגִּיעַ יוֹם הַהֻלֶּדֶת שֶׁל הַבַּנְק, זֶהוּ הַיּוֹם בּוֹ נוֹסַד הַבַּנְק. לִקְרַאת הַיּוֹם הַזֶּה כָּל הַחֶשְׁבּוֹנוֹת חַיָּבִים לִהְיוֹת מְאֻזָּנִים עַד הַפְּרוּטָה הָאַחֲרוֹנָה. יֵשׁ כַּמָּה דְּרָכִים לְהַסְדִּיר אֶת הַחוֹבוֹת. לְדֻגְמָה, בַּעַל חֶשְׁבּוֹן שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהוּא בַּחֲרִיגָה וּמַגִּיעַ כְּחֹדֶשׁ לִפְנֵי כֵן, מִתְנַצֵּל וּמוֹכִיחַ אֵיךְ הוּא מִתְכַּוֵּן לִסְגֹּר אֶת הַחוֹבוֹת, בָּאִים לִקְרָאתוֹ עַל יְדֵי שֶׁמְּסַדְּרִים לוֹ תַּשְׁלוּמִים נוֹחִים לִטְוָח אָרֹךְ, אַךְ כַּמּוּבָן לֹא מְוַתְּרִים עַל כְּלוּם, אַחֶרֶת הַבַּנְק יִפְשֹׁט רֶגֶל אִם יַתְחִיל לְוַתֵּר לְכָל אֶחָד מֵחוֹבוֹתָיו, אֲבָל לְעִתִּים הַבַּנְק חוֹרֵג מִמִּנְהָגוֹ וּמוֹחֵק חוֹבוֹת כַּאֲשֶׁר מְדֻבָּר בְּבַעַל הוֹן רַב, שֶׁהַבַּנְק מֵנִיב עָלָיו רְוָחִים עֲצוּמִים בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנָה. יֶשְׁנָהּ אֶפְשָׁרוּת נוֹסֶפֶת שֶׁל מְחִיקַת חוֹבוֹת וּפְתִיחַת דַּף חָדָשׁ. אִם בַּעַל הָעֵסֶק מְדַוֵּחַ עַל "פְּשִׁיטַת רֶגֶל", וְהַבַּנְק רוֹאֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ סִכּוּיִים טוֹבִים לְהִבָּנוֹת מֵחָדָשׁ וּלְהִתְיַעֵל, לֹא עַל יְדֵי כָּךְ שֶׁהוּא זּוֹרֵק הַבְטָחוֹת לְכָל עֵבֶר, אֶלָּא שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת מוֹכִיחַ בַּעֲלִיל אֶת פְּעִילוּתוֹ וְהִשְׁתַּדְּלוּתוֹ הַכֵּנָה. בְּכָל אֹפֶן מִי שֶׁלֹּא מְנַצֵּל אֶת הַיּוֹם הַנִּפְלָא הַזֶּה שֶׁל יוֹם הֻלֶּדֶת הַבַּנְק, תִּהְיֶה לוֹ בְּעָיָה קָשָׁה, וְסָפֵק אִם יוּכַל לְאַזֵּן אֶת הַחֶשְׁבּוֹן שֶׁלּוֹ וּלְהָקֵל מֵעָלָיו אֶת מַשָּׂא חוֹבוֹתָיו. לָכֵן הַזָּרִיז נִשְׂכָּר וְחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ! הַנִּמְשָׁל מוּבָן, לֹא? הָבָה נַתְחִיל לַעֲרֹךְ דּוּ"חַ מַאֲזַן שְׁנָתִי וְנִכְתֹּב לְעַצְמֵנוּ אֵיךְ אָנוּ מִתְכַּוְּנִים לְהַסְדִּיר אֶת הַחֶשְׁבּוֹן בִּפְנֵי אֲדוֹן עוֹלָם, כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ דִּין לְמַטָּה אֵין דִּין לְמַעְלָה (דְּבָרִים רַבָּה ה-ד). (שֻׁלְחַן מוֹעֵד עָרוּךְ)