Otzarot-Article

"וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹקִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם" (כב-א) בְּפָסוּק זֶה מְבֹאָר, כִּי הַנִּסָּיוֹן בַּעֲקֵדַת יִצְחָק – הָיָה נִסָּיוֹן עֲבוּר אַבְרָהָם. וְיֵשׁ לְהִתְפַּלֵּא, הֲלֹא יִצְחָק לֹא הָיָה יֶלֶד רַךְ בְּשָׁנִים שֶׁנִּתָּן הָיָה לְעָקְדוֹ מִבְּלִי רְצוֹנוֹ... הַדַּעַת נוֹתֶנֶת, כִּי נִסְיוֹן הָעֲקֵדָה הָיָה נִסָּיוֹן קָשֶׁה מִנְּשֹׂא עֲבוּר יִצְחָק – לֹא פָּחוֹת מִכְּפִי שֶׁהָיָה זֶה נִסָּיוֹן עֲבוּר אַבְרָהָם!

בָּעֲיָרָה שְׁפּוֹלִי, הִתְגּוֹרֵר יְהוּדִי וּשְׁמוֹ יוֹסְ'ל, שֶׁמִּשְׁלַח יָדוֹ לֹא הָיָה מְכֻבָּד בִּמְיֻחָד: הוּא הָיָה גַּנָּב, גַּנָּב פָּשׁוּט, וְכָךְ גַּם נִקְרָא: 'יוֹסְ'ל גַּנָּב'. לֹא פַּעַם הָיָה הַצַּדִּיק, הַסַּבָּא מִשְּׁפּוֹלִי, מְדַבֵּר עַל לִבּוֹ שֶׁל יוֹסְ'ל וּמְשַׁדֵּל אוֹתוֹ לְהָמִיר אֶת מִשְׁלַח יָדוֹ בְּמִקְצוֹעַ הָגוּן יוֹתֵר, וּלְבַסּוֹף – אַף נָשְׂאוּ הַדְּבָרִים פֶּרִי: יוֹסְ'ל הִבְטִיחַ לַצַּדִּיק בִּתְקִיעַת כַּף כִּי מֵהַיּוֹם לֹא יִשְׁלַח אֶת יָדוֹ בְּמָמוֹנָם שֶׁל אֲחֵרִים!

וּבְכָל זֹאת, סָבַר יוֹסְ'ל, כִּי לְכָל כְּלָל יֵשׁ יוֹצֵא מִן הַכְּלָל... הוּא נָתַן אֶת עֵינָיו בְּבֵית יִרְאָתָם שֶׁל הַגּוֹיִים, אֲשֶׁר הִתְנוֹסֵס לְתִפְאֶרֶת בְּטִבּוּרָהּ שֶׁל עִיר, וּבְלִבּוֹ אָמַר כִּי בְּוַדַּאי הַצַּדִּיק לֹא הִתְכַּוֵּן לֶאֱסֹר עָלָיו אֶת הַגְּנֵבָה מִמָּקוֹם כְּעֵין זֶה...

יוֹסְ'ל עָרַךְ אֶת כָּל הַהֲכָנוֹת הַדְּרוּשׁוֹת מֵרֹאשׁ. הוּא הֵכִין תָּכְנִית מְסֻדֶּרֶת, בָּדַק מֵהֵיכָן נִתָּן לַחְדֹּר אֶל הַמָּקוֹם וְכֵיצַד נִתָּן לָצֵאת מִמֶּנּוּ. כַּמָּה יָמִים לְאַחַר מִכֵּן – נִגַּשׁ לְהוֹצִיא אֶת תָּכְנִיתוֹ אֶל הַפֹּעַל. אוּלָם אָז, מַשֶּׁהוּ הִשְׁתַּבֵּשׁ... בְּעֵת שֶׁעָשָׂה אֶת דַּרְכּוֹ אֶל מִחוּץ לְבֵית הַתִּפְלָה, וְהַשָּׁלָל בְּיָדוֹ – נִתְפַּס יוֹסְ'ל, וּבְיָדוֹ הַשָּׁלָל, עַל יְדֵי חֻלְיָה שֶׁל שׁוֹטְרִים מְקוֹמִיִּים, וְהֵם מִהֲרוּ לְהוֹבִיל אוֹתוֹ אֶל בֵּית הָאֲסוּרִים.

הַמַּשְׁמָעוּת הָיְתָה בְּרוּרָה לְיוֹסְ'ל הֵיטֵב... הוּא יָדַע שֶׁהוּא לֹא יָאֳשַׁם בִּגְנֵבָה, אֶלָּא בְּ'חִלּוּל הַקֹּדֶשׁ', וְדִינוֹ יִמָּסֵר לְיָדָם שֶׁל הַכְּמָרִים – שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יוֹצִיאוּ אוֹתוֹ חַי מִתַּחַת יְדֵיהֶם... יוֹסְ'ל יָדַע הֵיטֵב שֶׁאֵין לוֹ מַה לְּהַפְסִיד, וּלְפִיכָךְ, יָמִים סְפוּרִים לְאַחַר מִכֵּן, בְּפֶתַח מִשְׁפָּטוֹ, כַּאֲשֶׁר נִתְבַּקֵּשׁ לְהַסְבִּיר אֶת פֵּשֶׁר מַעֲשֵׂהוּ – קָם וְאָמַר:

"הָאֱמֶת הִיא, שֶׁזֶּה עִדָּן וְעִדָּנִים שֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת בְּנֵי אֱמוּנַתְכֶם מְסַפְּרִים אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים עַל כֹּחוֹ וְעַל גְּבוּרָתוֹ שֶׁל אֱלִילְכֶם... מִשֶּׁכָּךְ, הֶחְלַטְתִּי לִבְדֹּק אֶת כֹּחוֹ! נִכְנַסְתִּי אֶל בֵּית הַתִּפְלָה שֶׁלָּכֶם בַּלַּיְלָה, וְהִתְחַלְתִּי לְתַנּוֹת אֶת מַר גּוֹרָלִי בִּפְנֵי הַפֶּסֶל שֶׁמָּצָאתִי בְּתוֹכוֹ... סִפַּרְתִּי עַל הַדַּחְקוּת שֶׁבְּבֵיתִי, עַל יְלָדַי הָרְעֵבִים לְלֶחֶם, עַל הַמְּצוּקָה שֶׁאֵינָהּ נוֹתֶנֶת מָנוֹחַ אֲפִלּוּ לְרֶגַע...

בְּשָׁלָב מְסֻיָּם חָשַׁבְתִּי, שֶׁאוּלַי הַפֶּסֶל כְּלָל אֵינוֹ מַטֶּה אֹזֶן לִדְבָרַי... אוּלָם דָּחִיתִי אֶת הַמַּחֲשָׁבָה הַזּוֹ וְהִמְשַׁכְתִּי לְהִתְאוֹנֵן, עַד שֶׁבְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, כְּשֶׁלֹּא קִבַּלְתִּי שׁוּם תְּגוּבָה – הֶחְלַטְתִּי לָגֶשֶׁת וְלִבְדֹּק בְּעַצְמִי הַאִם הַפֶּסֶל מַקְשִׁיב לִי... נִסִּיתִי לְנַעְנֵעַ אוֹתוֹ, אוּלַי יָשֵׁן הוּא וְיִתְעוֹרֵר, אוּלָם אָז, לְפֶתַע, הוּא נָפַל לְפָנַי עַל פָּנָיו אַרְצָה...

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, אָמַרְתִּי לַפֶּסֶל: 'אֵינְךָ מִתְבַּיֵּשׁ? אֵיךְ אַתָּה מְשַׁטֶּה בְּכָל הַצִּבּוּר בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים וּמוֹלִיךְ אוֹתָם שׁוֹלָל?' וְאִלּוּ הַפֶּסֶל לֹא הֵשִׁיב מְאוּמָה... אוֹ אָז, אָמַרְתִּי לְעַצְמִי: יֵשׁ בְּיָדִי הִזְדַּמְּנוּת לִגְמֹל חֶסֶד עִם הַצִּבּוּר כֻּלּוֹ, וּבְאוֹתָהּ הִזְדַּמְּנוּת גַּם לְהַרְוִיחַ מַשֶּׁהוּ! אֶטֹּל אֶת הַפֶּסֶל וְאֶת כָּל אֲבִיזָרָיו, אֶמְכְּרֵם לְצוֹרֵף זָהָב, וְכָךְ אַרְוִיחַ בְּכִפְלַיִם: גַּם אָבִיא פַּרְנָסָה אֶל בֵּיתִי, וְגַם כָּל הַקָּהָל – שׁוּב לֹא יֵלֵךְ שׁוֹלָל אַחַר תַּעְתּוּעָיו שֶׁל הַפֶּסֶל!" יוֹסְ'ל סִיֵּם אֶת נְאוּמוֹ, וְהוּא, כַּצָּפוּי, הִתְקַבֵּל בְּזַעַם רַב...

בּוֹ בַּמָּקוֹם נִמְלְכוּ הַכְּמָרִים בְּדַעְתָּם, וְחָרְצוּ אֶת דִּינוֹ שֶׁל יוֹסְ'ל לִשְׂרֵפָה!

מוֹעֵד בִּצּוּעַ גְּזַר הַדִּין הִגִּיעַ. הֲמוֹנִים הִתְכַּנְּסוּ בַּכִּכָּר, מוּל הַמּוֹקֵד שֶׁמִּמֶּנּוּ הִתַּמְּרוּ לְשׁוֹנוֹת אֵשׁ אֶל הַשָּׁמַיִם. יוֹסְ'ל הוּבָא אֶל הַמָּקוֹם עַל יְדֵי שׁוֹמְרָיו, לְקוֹל תְּרוּעוֹת הֶהָמוֹן, אוּלָם נִכָּר הָיָה בּוֹ כִּי הוּא שָׁלֵו וְרָגוּעַ. לְפֶתַע, בָּקַע קוֹלוֹ שֶׁל הַכָּרוֹז אֲשֶׁר רָעַם בַּכִּכָּר: "כֵּס הַמִּשְׁפָּט שֶׁל הַכְּנֵסִיָּה מַכְרִיז בָּזֹאת, כִּי הֶחְלִיט לְהַעֲנִיק חֲנִינָה לַנִּדּוֹן, וּבִלְבַד - - - שֶׁיְּקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אֶת הַדָּת הַנּוֹצְרִית!"

לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים, זִנֵּק יוֹסְ'ל מִמְּקוֹמוֹ כִּנְשׁוּךְ נָחָשׁ, וְשָׁאַג: "הַקְשִׁיבוּ לִי הֵיטֵב! אֲנִי יוֹסְ'ל, יוֹסְ'ל הַגַּנָּב. בִּימֵי חַיֵּי הִרְבֵּיתִי לַחֲטֹא וְלִפְשֹׁעַ: גָּנַבְתִּי, גָּזַלְתִּי, עָשַׁקְתִּי, חָמַסְתִּי, אֲבָל אֶת דָּתִי – לֹא אָמִיר לְעוֹלָם!!! לְעוֹלָם לֹא!!! עֲשׂוּ בִּי כִּרְצוֹנְכֶם, הַעֲלוּנִי עַל הַמּוֹקֵד, שִׂרְפוּ אֶת גּוּפִי, יַסְּרוּנִי בְּיִסּוּרֵי שְׁאוֹל, אַךְ אֶת דָּתִי לֹא אָמִיר!!!"

"שׁוֹטִים שֶׁבָּעוֹלָם!" הוּא פָּרַץ בִּצְחוֹק רוֹעֵם וְקָרָא: "אֱוִילִים שֶׁכְּמוֹתְכֶם! הַאִם גַּם כָּעֵת, כַּאֲשֶׁר נוֹכַחְתֶּם לִרְאוֹת עַד כַּמָּה חֲדַל אִישִׁים הוּא אֱלִילְכֶם, שֶׁלֹּא יָכוֹל הָיָה לְהַצִּיל אֲפִלּוּ אֶת עַצְמוֹ בְּשָׁעָה שֶׁצָּרַרְתִּי אוֹתוֹ אֶל תּוֹךְ שַׂקִּי, עֲדַיִן אַתֶּם מַאֲמִינִים בּוֹ?! הַאִם בֶּאֱמֶת אַתֶּם סְבוּרִים כִּי אֶצְטָרֵף לֶאֱמוּנַת הַהֶבֶל הַזּוֹ?!"

וְכָךְ, עָלָה יוֹסְ'ל אֶל הַמּוֹקֵד כְּשֶׁקְּרִיאַת 'שְׁמַע יִשְׂרָאֵל' בּוֹקַעַת מִפִּיו. נִשְׁמָתוֹ הַטְּהוֹרָה עָלְתָה לַמָּרוֹם, לְמָקוֹם שֶׁרַק הֲרוּגֵי מַלְכוּת יְכוֹלִים לְהַגִּיעַ אֵלָיו, מָקוֹם הַמְיֻחָד לְאֵלּוּ אֲשֶׁר קִדְּשׁוּ שֵׁם שָׁמַיִם בְּמוֹתָם!

לְאַחַר מַעֲשֶׂה, שָׁאֲלוּ אַנְשֵׁי הָעֲיָרָה אֶת הַסַּבָּא מִשְּׁפּוֹלִי: כֵּיצַד יִתָּכֵן הַדָּבָר? כֵּיצַד יִתָּכֵן שֶׁיּוֹסְ'ל, שֶׁהִתְדַּרְדֵּר כָּל כָּךְ בְּחַיֵּי חַיּוּתוֹ, וְעָשָׂה אֶת הַמַּעֲשִׂים הַשְּׁפָלִים בְּיוֹתֵר – הִגִּיעַ לְמַדְרֵגָה כֹּה גְּבוֹהָה שֶׁל מְסִירוּת נֶפֶשׁ עַל קִדּוּשׁ ה'? כֵּיצַד נִתָּן לְהַסְבִּיר אֶת הַפַּעַר הַבִּלְתִּי נִתְפָּס הַזֶּה?

וְאִלּוּ הַ'סַּבָּא' הֵשִׁיב בְּמִשְׁפָּט מְהַדְהֵד: "דְּעוּ לָכֶם... קַל הַרְבֵּה יוֹתֵר לְאַבֵּד אֶת הַכֹּל, אֲפִלּוּ אֶת הַחַיִּים, עַל קִדּוּשׁ ה' – מֵאֲשֶׁר לְהִשָּׁאֵר בַּחַיִּים וּלְהַקְרִיב אֶת תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַזֶּה! לְאָדָם קַל הַרְבֵּה יוֹתֵר לָמוּת עַל קִדּוּשׁ ה' – מֵאֲשֶׁר לִחְיוֹת עַל קִדּוּשׁ ה' וּלְהַקְרִיב אֶת הֲנָאוֹתָיו וְאֶת תַּאֲווֹתָיו!"...

וּמִכָּאן תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ, כְּפִי שֶׁמְּבָאֵר בַּעַל הַ"בֵּית הַלֵּוִי":

לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, הַנִּסָּיוֹן עֲבוּר אַבְרָהָם – הָיָה קָשֶׁה הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵהַנִּסָּיוֹן עֲבוּר יִצְחָק: יִצְחָק – נִדְרַשׁ לִמְסֹר אֶת נַפְשׁוֹ וְלָמוּת עַל קְדֻשַּׁת ה', בְּעוֹד שֶׁאַבְרָהָם – נִדְרַשׁ לְהַקְרִיב אֶת הָאַהֲבָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר שֶׁלּוֹ, אֶת בְּנוֹ יְחִידוֹ שֶׁזָּכָה לוֹ בִּהְיוֹתוֹ בֶּן מֵאָה שָׁנִים, וּלְהַמְשִׁיךְ לִחְיוֹת עִם הַכְּאֵב הַזֶּה! לְפִיכָךְ, הַתּוֹרָה מְיַחֶסֶת אֶת נִסְיוֹן הָעֲקֵדָה בְּעִקָּר לְאַבְרָהָם אָבִינוּ. (לְלַמֶּדְךָ)

	ראש השנה תשפ"ד
	כַּף הַמֹּאזְנַיִם
	"וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹקִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם" (כב-א) בְּפָסוּק זֶה מְבֹאָר, כִּי הַנִּסָּיוֹן בַּעֲקֵדַת יִצְחָק – הָיָה נִסָּיוֹן עֲבוּר אַבְרָהָם. וְיֵשׁ לְהִתְפַּלֵּא, הֲלֹא יִצְחָק לֹא הָיָה יֶלֶד רַךְ בְּשָׁנִים שֶׁנִּתָּן הָיָה לְעָקְדוֹ מִבְּלִי רְצוֹנוֹ... הַדַּעַת נוֹתֶנֶת, כִּי נִסְיוֹן הָעֲקֵדָה הָיָה נִסָּיוֹן קָשֶׁה מִנְּשֹׂא עֲבוּר יִצְחָק – לֹא פָּחוֹת מִכְּפִי שֶׁהָיָה זֶה נִסָּיוֹן עֲבוּר אַבְרָהָם! בָּעֲיָרָה שְׁפּוֹלִי, הִתְגּוֹרֵר יְהוּדִי וּשְׁמוֹ יוֹסְ'ל, שֶׁמִּשְׁלַח יָדוֹ לֹא הָיָה מְכֻבָּד בִּמְיֻחָד: הוּא הָיָה גַּנָּב, גַּנָּב פָּשׁוּט, וְכָךְ גַּם נִקְרָא: 'יוֹסְ'ל גַּנָּב'. לֹא פַּעַם הָיָה הַצַּדִּיק, הַסַּבָּא מִשְּׁפּוֹלִי, מְדַבֵּר עַל לִבּוֹ שֶׁל יוֹסְ'ל וּמְשַׁדֵּל אוֹתוֹ לְהָמִיר אֶת מִשְׁלַח יָדוֹ בְּמִקְצוֹעַ הָגוּן יוֹתֵר, וּלְבַסּוֹף – אַף נָשְׂאוּ הַדְּבָרִים פֶּרִי: יוֹסְ'ל הִבְטִיחַ לַצַּדִּיק בִּתְקִיעַת כַּף כִּי מֵהַיּוֹם לֹא יִשְׁלַח אֶת יָדוֹ בְּמָמוֹנָם שֶׁל אֲחֵרִים! וּבְכָל זֹאת, סָבַר יוֹסְ'ל, כִּי לְכָל כְּלָל יֵשׁ יוֹצֵא מִן הַכְּלָל... הוּא נָתַן אֶת עֵינָיו בְּבֵית יִרְאָתָם שֶׁל הַגּוֹיִים, אֲשֶׁר הִתְנוֹסֵס לְתִפְאֶרֶת בְּטִבּוּרָהּ שֶׁל עִיר, וּבְלִבּוֹ אָמַר כִּי בְּוַדַּאי הַצַּדִּיק לֹא הִתְכַּוֵּן לֶאֱסֹר עָלָיו אֶת הַגְּנֵבָה מִמָּקוֹם כְּעֵין זֶה... יוֹסְ'ל עָרַךְ אֶת כָּל הַהֲכָנוֹת הַדְּרוּשׁוֹת מֵרֹאשׁ. הוּא הֵכִין תָּכְנִית מְסֻדֶּרֶת, בָּדַק מֵהֵיכָן נִתָּן לַחְדֹּר אֶל הַמָּקוֹם וְכֵיצַד נִתָּן לָצֵאת מִמֶּנּוּ. כַּמָּה יָמִים לְאַחַר מִכֵּן – נִגַּשׁ לְהוֹצִיא אֶת תָּכְנִיתוֹ אֶל הַפֹּעַל. אוּלָם אָז, מַשֶּׁהוּ הִשְׁתַּבֵּשׁ... בְּעֵת שֶׁעָשָׂה אֶת דַּרְכּוֹ אֶל מִחוּץ לְבֵית הַתִּפְלָה, וְהַשָּׁלָל בְּיָדוֹ – נִתְפַּס יוֹסְ'ל, וּבְיָדוֹ הַשָּׁלָל, עַל יְדֵי חֻלְיָה שֶׁל שׁוֹטְרִים מְקוֹמִיִּים, וְהֵם מִהֲרוּ לְהוֹבִיל אוֹתוֹ אֶל בֵּית הָאֲסוּרִים. הַמַּשְׁמָעוּת הָיְתָה בְּרוּרָה לְיוֹסְ'ל הֵיטֵב... הוּא יָדַע שֶׁהוּא לֹא יָאֳשַׁם בִּגְנֵבָה, אֶלָּא בְּ'חִלּוּל הַקֹּדֶשׁ', וְדִינוֹ יִמָּסֵר לְיָדָם שֶׁל הַכְּמָרִים – שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יוֹצִיאוּ אוֹתוֹ חַי מִתַּחַת יְדֵיהֶם... יוֹסְ'ל יָדַע הֵיטֵב שֶׁאֵין לוֹ מַה לְּהַפְסִיד, וּלְפִיכָךְ, יָמִים סְפוּרִים לְאַחַר מִכֵּן, בְּפֶתַח מִשְׁפָּטוֹ, כַּאֲשֶׁר נִתְבַּקֵּשׁ לְהַסְבִּיר אֶת פֵּשֶׁר מַעֲשֵׂהוּ – קָם וְאָמַר: "הָאֱמֶת הִיא, שֶׁזֶּה עִדָּן וְעִדָּנִים שֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת בְּנֵי אֱמוּנַתְכֶם מְסַפְּרִים אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים עַל כֹּחוֹ וְעַל גְּבוּרָתוֹ שֶׁל אֱלִילְכֶם... מִשֶּׁכָּךְ, הֶחְלַטְתִּי לִבְדֹּק אֶת כֹּחוֹ! נִכְנַסְתִּי אֶל בֵּית הַתִּפְלָה שֶׁלָּכֶם בַּלַּיְלָה, וְהִתְחַלְתִּי לְתַנּוֹת אֶת מַר גּוֹרָלִי בִּפְנֵי הַפֶּסֶל שֶׁמָּצָאתִי בְּתוֹכוֹ... סִפַּרְתִּי עַל הַדַּחְקוּת שֶׁבְּבֵיתִי, עַל יְלָדַי הָרְעֵבִים לְלֶחֶם, עַל הַמְּצוּקָה שֶׁאֵינָהּ נוֹתֶנֶת מָנוֹחַ אֲפִלּוּ לְרֶגַע... בְּשָׁלָב מְסֻיָּם חָשַׁבְתִּי, שֶׁאוּלַי הַפֶּסֶל כְּלָל אֵינוֹ מַטֶּה אֹזֶן לִדְבָרַי... אוּלָם דָּחִיתִי אֶת הַמַּחֲשָׁבָה הַזּוֹ וְהִמְשַׁכְתִּי לְהִתְאוֹנֵן, עַד שֶׁבְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, כְּשֶׁלֹּא קִבַּלְתִּי שׁוּם תְּגוּבָה – הֶחְלַטְתִּי לָגֶשֶׁת וְלִבְדֹּק בְּעַצְמִי הַאִם הַפֶּסֶל מַקְשִׁיב לִי... נִסִּיתִי לְנַעְנֵעַ אוֹתוֹ, אוּלַי יָשֵׁן הוּא וְיִתְעוֹרֵר, אוּלָם אָז, לְפֶתַע, הוּא נָפַל לְפָנַי עַל פָּנָיו אַרְצָה... בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, אָמַרְתִּי לַפֶּסֶל: 'אֵינְךָ מִתְבַּיֵּשׁ? אֵיךְ אַתָּה מְשַׁטֶּה בְּכָל הַצִּבּוּר בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים וּמוֹלִיךְ אוֹתָם שׁוֹלָל?' וְאִלּוּ הַפֶּסֶל לֹא הֵשִׁיב מְאוּמָה... אוֹ אָז, אָמַרְתִּי לְעַצְמִי: יֵשׁ בְּיָדִי הִזְדַּמְּנוּת לִגְמֹל חֶסֶד עִם הַצִּבּוּר כֻּלּוֹ, וּבְאוֹתָהּ הִזְדַּמְּנוּת גַּם לְהַרְוִיחַ מַשֶּׁהוּ! אֶטֹּל אֶת הַפֶּסֶל וְאֶת כָּל אֲבִיזָרָיו, אֶמְכְּרֵם לְצוֹרֵף זָהָב, וְכָךְ אַרְוִיחַ בְּכִפְלַיִם: גַּם אָבִיא פַּרְנָסָה אֶל בֵּיתִי, וְגַם כָּל הַקָּהָל – שׁוּב לֹא יֵלֵךְ שׁוֹלָל אַחַר תַּעְתּוּעָיו שֶׁל הַפֶּסֶל!" יוֹסְ'ל סִיֵּם אֶת נְאוּמוֹ, וְהוּא, כַּצָּפוּי, הִתְקַבֵּל בְּזַעַם רַב... בּוֹ בַּמָּקוֹם נִמְלְכוּ הַכְּמָרִים בְּדַעְתָּם, וְחָרְצוּ אֶת דִּינוֹ שֶׁל יוֹסְ'ל לִשְׂרֵפָה! מוֹעֵד בִּצּוּעַ גְּזַר הַדִּין הִגִּיעַ. הֲמוֹנִים הִתְכַּנְּסוּ בַּכִּכָּר, מוּל הַמּוֹקֵד שֶׁמִּמֶּנּוּ הִתַּמְּרוּ לְשׁוֹנוֹת אֵשׁ אֶל הַשָּׁמַיִם. יוֹסְ'ל הוּבָא אֶל הַמָּקוֹם עַל יְדֵי שׁוֹמְרָיו, לְקוֹל תְּרוּעוֹת הֶהָמוֹן, אוּלָם נִכָּר הָיָה בּוֹ כִּי הוּא שָׁלֵו וְרָגוּעַ. לְפֶתַע, בָּקַע קוֹלוֹ שֶׁל הַכָּרוֹז אֲשֶׁר רָעַם בַּכִּכָּר: "כֵּס הַמִּשְׁפָּט שֶׁל הַכְּנֵסִיָּה מַכְרִיז בָּזֹאת, כִּי הֶחְלִיט לְהַעֲנִיק חֲנִינָה לַנִּדּוֹן, וּבִלְבַד - - - שֶׁיְּקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אֶת הַדָּת הַנּוֹצְרִית!" לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים, זִנֵּק יוֹסְ'ל מִמְּקוֹמוֹ כִּנְשׁוּךְ נָחָשׁ, וְשָׁאַג: "הַקְשִׁיבוּ לִי הֵיטֵב! אֲנִי יוֹסְ'ל, יוֹסְ'ל הַגַּנָּב. בִּימֵי חַיֵּי הִרְבֵּיתִי לַחֲטֹא וְלִפְשֹׁעַ: גָּנַבְתִּי, גָּזַלְתִּי, עָשַׁקְתִּי, חָמַסְתִּי, אֲבָל אֶת דָּתִי – לֹא אָמִיר לְעוֹלָם!!! לְעוֹלָם לֹא!!! עֲשׂוּ בִּי כִּרְצוֹנְכֶם, הַעֲלוּנִי עַל הַמּוֹקֵד, שִׂרְפוּ אֶת גּוּפִי, יַסְּרוּנִי בְּיִסּוּרֵי שְׁאוֹל, אַךְ אֶת דָּתִי לֹא אָמִיר!!!" "שׁוֹטִים שֶׁבָּעוֹלָם!" הוּא פָּרַץ בִּצְחוֹק רוֹעֵם וְקָרָא: "אֱוִילִים שֶׁכְּמוֹתְכֶם! הַאִם גַּם כָּעֵת, כַּאֲשֶׁר נוֹכַחְתֶּם לִרְאוֹת עַד כַּמָּה חֲדַל אִישִׁים הוּא אֱלִילְכֶם, שֶׁלֹּא יָכוֹל הָיָה לְהַצִּיל אֲפִלּוּ אֶת עַצְמוֹ בְּשָׁעָה שֶׁצָּרַרְתִּי אוֹתוֹ אֶל תּוֹךְ שַׂקִּי, עֲדַיִן אַתֶּם מַאֲמִינִים בּוֹ?! הַאִם בֶּאֱמֶת אַתֶּם סְבוּרִים כִּי אֶצְטָרֵף לֶאֱמוּנַת הַהֶבֶל הַזּוֹ?!" וְכָךְ, עָלָה יוֹסְ'ל אֶל הַמּוֹקֵד כְּשֶׁקְּרִיאַת 'שְׁמַע יִשְׂרָאֵל' בּוֹקַעַת מִפִּיו. נִשְׁמָתוֹ הַטְּהוֹרָה עָלְתָה לַמָּרוֹם, לְמָקוֹם שֶׁרַק הֲרוּגֵי מַלְכוּת יְכוֹלִים לְהַגִּיעַ אֵלָיו, מָקוֹם הַמְיֻחָד לְאֵלּוּ אֲשֶׁר קִדְּשׁוּ שֵׁם שָׁמַיִם בְּמוֹתָם! לְאַחַר מַעֲשֶׂה, שָׁאֲלוּ אַנְשֵׁי הָעֲיָרָה אֶת הַסַּבָּא מִשְּׁפּוֹלִי: כֵּיצַד יִתָּכֵן הַדָּבָר? כֵּיצַד יִתָּכֵן שֶׁיּוֹסְ'ל, שֶׁהִתְדַּרְדֵּר כָּל כָּךְ בְּחַיֵּי חַיּוּתוֹ, וְעָשָׂה אֶת הַמַּעֲשִׂים הַשְּׁפָלִים בְּיוֹתֵר – הִגִּיעַ לְמַדְרֵגָה כֹּה גְּבוֹהָה שֶׁל מְסִירוּת נֶפֶשׁ עַל קִדּוּשׁ ה'? כֵּיצַד נִתָּן לְהַסְבִּיר אֶת הַפַּעַר הַבִּלְתִּי נִתְפָּס הַזֶּה? וְאִלּוּ הַ'סַּבָּא' הֵשִׁיב בְּמִשְׁפָּט מְהַדְהֵד: "דְּעוּ לָכֶם... קַל הַרְבֵּה יוֹתֵר לְאַבֵּד אֶת הַכֹּל, אֲפִלּוּ אֶת הַחַיִּים, עַל קִדּוּשׁ ה' – מֵאֲשֶׁר לְהִשָּׁאֵר בַּחַיִּים וּלְהַקְרִיב אֶת תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַזֶּה! לְאָדָם קַל הַרְבֵּה יוֹתֵר לָמוּת עַל קִדּוּשׁ ה' – מֵאֲשֶׁר לִחְיוֹת עַל קִדּוּשׁ ה' וּלְהַקְרִיב אֶת הֲנָאוֹתָיו וְאֶת תַּאֲווֹתָיו!"... וּמִכָּאן תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ, כְּפִי שֶׁמְּבָאֵר בַּעַל הַ"בֵּית הַלֵּוִי": לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, הַנִּסָּיוֹן עֲבוּר אַבְרָהָם – הָיָה קָשֶׁה הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵהַנִּסָּיוֹן עֲבוּר יִצְחָק: יִצְחָק – נִדְרַשׁ לִמְסֹר אֶת נַפְשׁוֹ וְלָמוּת עַל קְדֻשַּׁת ה', בְּעוֹד שֶׁאַבְרָהָם – נִדְרַשׁ לְהַקְרִיב אֶת הָאַהֲבָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר שֶׁלּוֹ, אֶת בְּנוֹ יְחִידוֹ שֶׁזָּכָה לוֹ בִּהְיוֹתוֹ בֶּן מֵאָה שָׁנִים, וּלְהַמְשִׁיךְ לִחְיוֹת עִם הַכְּאֵב הַזֶּה! לְפִיכָךְ, הַתּוֹרָה מְיַחֶסֶת אֶת נִסְיוֹן הָעֲקֵדָה בְּעִקָּר לְאַבְרָהָם אָבִינוּ. (לְלַמֶּדְךָ)