Otzarot-Article

"אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו" (ו-ט) לִכְאוֹרָה, אִם נִתְבּוֹנֵן בְּפָסוּק זֶה, נִמְצָא כִּי הַמִּלָּה 'אִישׁ' – מְיֻתֶּרֶת, שֶׁכֵּן דַּי הָיָה אִלּוּ נִכְתַּב: "נֹחַ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו"! מַדּוּעַ בְּכָל זֹאת מוֹסִיפָה הַתּוֹרָה אֶת הַמִּלָּה 'אִישׁ'? עַל אֵיזוֹ תּוֹסֶפֶת מַעֲלָה הִיא נוֹעֲדָה לְהוֹרוֹת?

הָבָה נִתְבּוֹנֵן בַּמַּעֲשִׂים הַבָּאִים מִבֵּית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל גְּאוֹן הַמּוּסָר רַבִּי יִשְׂרָאֵל סַלַּנְטֶר זַצַ"ל, וּמִתּוֹכָם נִמְצָא תְּשׁוּבָה לִפְלִיאָתֵנוּ:

הַמַּעֲשֶׂה הָרִאשׁוֹן, הִתְרַחֵשׁ בְּיוֹם הַשָּׁנָה לִפְטִירַת אָבִיו שֶׁל הַגְּרִי"ס. רַבִּי יִשְׂרָאֵל הִתְכַּוֵּן, כַּמּוּבָן, לוֹמַר קַדִּישׁ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם לְעִלּוּי נִשְׁמָתוֹ שֶׁל אָבִיו, אוּלָם אוֹ אָז הִתְבָּרֵר לוֹ, כִּי יֵשׁ בֵּין הַמִּתְפַּלְּלִים אֶחָד שֶׁהַיּוֹם חָל יוֹם הַשָּׁנָה לִפְטִירָתָהּ שֶׁל בִּתּוֹ, וְכִי אַף הוּא מְבַקֵּשׁ לִזְכּוֹת בַּ'קַּדִּישׁ' לְעִלּוּי נִשְׁמָתָהּ!

מִבְּחִינָה הִלְכָתִית, כַּמּוּבָן, הָיְתָה לַגְּרִי"ס זְכוּת קְדִימָה עַל פְּנֵי אוֹתוֹ יְהוּדִי, שֶׁהֲרֵי בַּמִּקְרֶה שֶׁלּוֹ – מְדֻבָּר הָיָה בְּחִיּוּב מִן הַדִּין. וּבְכָל זֹאת, כַּאֲשֶׁר הִבְחִין בְּאוֹתוֹת צַעַר עַל פָּנָיו שֶׁל הַיְּהוּדִי, שֶׁהִתְבָּרֵר לוֹ כִּי לֹא יִזְכֶּה לוֹמַר 'קַדִּישׁ' אַחַר בִּתּוֹ – לֹא הִסֵּס רַבִּי יִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ לְרֶגַע: הוּא וִתֵּר עַל זְכוּתוֹ לְטוֹבַת הָאָב הַשַּׁכּוּל!

הַמִּתְפַּלְּלִים הִשְׁתָּאוּ לְנֹכַח הַמַּעֲשֶׂה: כְּלוּם יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁרַבִּי יִשְׂרָאֵל סַלַּנְטֶר יַחְמִיץ אֶת הַזְּכוּת לוֹמַר קַדִּישׁ בְּיוֹם פְּטִירָתוֹ שֶׁל אָבִיו?! הֲלֹא מְדֻבָּר בְּמִצְוָה שֶׁל 'כִּבּוּד אָב', וּבְעִלּוּי נְשָׁמָה לַנִּפְטָר! אוּלָם לִשְׁאֵלָתָם, הִסְבִּיר רַבִּי יִשְׂרָאֵל וְאָמַר: "דְּעוּ לָכֶם, כִּי גְּדוֹלָה זְכוּת זוֹ שֶׁהִתְגַּלְגְּלָה עַל יְדֵי אָבִי, לִגְמֹל חֶסֶד עִם אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל – יוֹתֵר מִמֵּאָה קַדִּישִׁים!"...

וְעוֹד מַעֲשֶׂה מִבֵּית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל הַגְּרִי"ס: בִּתְקוּפַת אַלְמְנוּתוֹ, הִתְגּוֹרֵר רַבִּי יִשְׂרָאֵל בְּבֵיתוֹ שֶׁל אֶחָד מֵעֲשִׁירֵי קוֹבְנָא שֶׁנִּמְנָה עַל מְקֹרָבָיו. בְּאַחַד הַיָּמִים, הִבְחִינוּ בְּנֵי הַבַּיִת כִּי רַבִּי יִשְׂרָאֵל נוֹטֵל אֶת יָדָיו בְּשִׁעוּר מְצֻמְצָם שֶׁל מַיִם, כְּדֵי רְבִיעִית בְּדִיּוּק, עַל אַף שֶׁדְּלִי מָלֵא שֶׁל מַיִם הָיָה מְזֻמָּן לְפָנָיו... סַקְרָנוּתָם שֶׁל בְּנֵי הַבַּיִת גָּבְרָה עֲלֵיהֶם, הֵם מִהֲרוּ לִשְׁאֹל אֶת רַבִּי יִשְׂרָאֵל לְפֵשֶׁר הַנְהָגָתוֹ – תּוֹךְ שֶׁהֵם מְצַיְּנִים אֶת הַהֲלָכָה הַיְדוּעָה, שֶׁמִּן הָרָאוּי לְהַדֵּר וְלִטֹּל יָדַיִם בְּשֶׁפַע שֶׁל מַיִם. הִסְבִּיר הָרַב:

"פָּשׁוּט מְאֹד... בֵּיתְכֶם, כַּיָּדוּעַ, נִצָּב בְּמַעֲלֵה הָהָר, בְּעוֹד הַבְּאֵר נִמְצֵאת בָּעֵמֶק... הִבְחַנְתִּי כִּי הַמְשָׁרֶתֶת, שֶׁכְּבָר אֵינָהּ צְעִירָה לְיָמִים, נֶאֱלֶצֶת לָלֶכֶת שׁוּב וָשׁוּב אֶל הַבְּאֵר וּלְהִתְאַמֵּץ בִּסְחִיבַת הַמַּיִם, כְּשֶׁהִיא כִּמְעַט קוֹרֶסֶת תַּחַת כֹּבֶד הַמַּשָּׂא... לָכֵן, אָמַרְתִּי לְעַצְמִי: "אָמְנָם יֵשׁ הִדּוּר בִּנְטִילַת יָדַיִם בְּמַיִם בְּשֶׁפַע... אוּלָם לְהַדֵּר בַּמִּצְווֹת עַל חֶשְׁבּוֹן כִּתְפֵיהֶם הַשְּׁבוּרוֹת שֶׁל אֲחֵרִים – אֵין זֶה רָאוּי!"...

וְסִפּוּר אַחֲרוֹן: רַבִּי יִשְׂרָאֵל הִתְאָרַח בְּאַחַת הָעֲיָרוֹת, וְאֶחָד מִתַּלְמִידָיו הָאֲמִידִים נִגַּשׁ לְהַזְמִינוֹ לְהִתְאָרֵחַ אֶצְלוֹ בִּסְעוּדַת לֵיל שַׁבָּת. חָקַר הָרַב אֶת בַּעַל הַבַּיִת עַל אוֹדוֹת הַנְהָגוֹתָיו, וְשָׁמַע כִּי הוּא מַקְפִּיד עַל כָּל דִּקְדּוּקֵי הַכַּשְׁרוּת. הוּא גַּם שָׁמַע שֶׁהַמְבַשֶּׁלֶת הִנָּהּ אַלְמָנָה בַּת טוֹבִים, כְּשֵׁרָה וּצְנוּעָה, וּלְאַחַר שֶׁזָּכָה אַף לְתֵאוּר עַל אוֹדוֹת הַסְּעוּדָה הַמְרוֹמֶמֶת הַמְתֻבֶּלֶת בְּדִבְרֵי תּוֹרָה וּבִזְמִירוֹת בְּשֶׁפַע – נַעֲנָה רַבִּי יִשְׂרָאֵל לַהַזְמָנָה, אוּלָם בִּתְנַאי קוֹדֵם לַמַּעֲשֶׂה: שֶׁהַסְּעוּדָה לֹא תִּמָּשֵׁךְ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר שְׁעָתַיִם...

בְּלֵית בְּרֵרָה, נֵאוֹת הַתַּלְמִיד לְקַבֵּל אֶת הַתְּנַאי, וְאָכֵן, הַסְּעוּדָה הִתְנַהֲלָה בִּזְרִיזוּת, כַּאֲשֶׁר הַמָּנוֹת מֻגָּשׁוֹת בָּזוֹ אַחַר זוֹ, וּבְתוֹךְ כִּשְׁעָתַיִם כְּבָר מוּבָאִים אֶל הַשֻּׁלְחָן 'מַיִם אַחֲרוֹנִים'. רַק אָז, הֵעֵז הַתַּלְמִיד לִפְנוֹת אֶל רַבּוֹ וְלִשְׁאֹל: "רַבִּי, וְכִי מַה פְּגָם מָצָא רַבִּי בְּהַנְהָגַת שֻׁלְחָנִי, עַד שֶׁבִּקֵּשׁ לְקַצֵּר אֶת הַסְּעוּדָה לִכְדֵי שְׁעָתַיִם בִּלְבַד – לֹא יוֹתֵר?"

בִּמְקוֹם תְּשׁוּבָה, בִּקֵּשׁ הַגְּרִי"ס מִבַּעַל הַבַּיִת לִקְרֹא לַמְבַשֶּׁלֶת הָאַלְמָנָה, וּכְשֶׁהִיא הִגִּיעָה – פָּנָה אֵלֶיהָ וְאָמַר בְּהִתְנַצְּלוּת: "סִלְחִי לִי, גְּבֶרֶת, עַל שֶׁהִטְרַחְתִּי אוֹתָךְ הָעֶרֶב לְהַגִּישׁ אֶת הַמָּנוֹת בִּמְהִירוּת בָּזוֹ אַחַר זוֹ!" אֲבָל הַמְבַשֶּׁלֶת הֵשִׁיבָה בְּשִׂמְחָה: "אַדְּרַבָּה, רַבִּי... בְּרָכוֹת יָחוּלוּ עַל רֹאשׁוֹ! הַלְוַאי שֶׁיִּתְאָרֵחַ פֹּה מִדֵּי שָׁבוּעַ בְּשָׁבוּעַ! בְּכָל שַׁבָּת – בַּעַל הַבַּיִת מַאֲרִיךְ בַּסְּעוּדָה עַד לְשָׁעוֹת מְאֻחָרוֹת, וַאֲנִי – בִּרְכַּי כְּבָר כּוֹשְׁלוֹת מֵרֹב עֲיֵפוּת... אוּלָם הַשָּׁבוּעַ, הוֹדוֹת לְבַקָּשָׁתוֹ שֶׁל הָרַבִּי, כְּבָר הִסְתַּיְּמָה הַסְּעוּדָה – וַאֲנִי יְכוֹלָה לִפְנוֹת אֶל בֵּיתִי וְלָתֵת מָנוֹחַ לְעַצְמוֹתַי!"

כָּעֵת, פָּנָה רַבִּי יִשְׂרָאֵל אֶל תַּלְמִידוֹ וְאָמַר לוֹ: "אַתָּה מֵבִין? לְהַאֲרִיךְ בַּסְּעוּדָה, לוֹמַר דִּבְרֵי תּוֹרָה וּלְזַמֵּר זְמִירוֹת שַׁבָּת בְּקוֹל עָרֵב – הֲרֵי אֵלּוּ הַנְהָגוֹת יְשָׁרוֹת וְיָפוֹת... אוּלָם מָתַי? כַּאֲשֶׁר אֵינָן פּוֹגְעוֹת בַּאֲחֵרִים!"...

הִנֵּה כִּי כֵן. זֶה אָמְנָם הַמֶּסֶר הָעוֹלֶה מֵהַסִּפּוּרִים: הִדּוּר בְּמִצְווֹת – הַפְלֵא וָפֶלֶא... אֲבָל לֹא עַל חֶשְׁבּוֹן אֲחֵרִים! תְּחִלָּה – הָאָדָם צָרִיךְ לִהְיוֹת 'אִישׁ', לִהְיוֹת 'בֶּן אָדָם', וְרַק לְאַחַר מִכֵּן – הוּא יָכוֹל לִהְיוֹת 'צַדִּיק תָּמִים'!

בְּכָךְ מְשַׁבַּחַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֶת נֹחַ, שֶׁהָיָה 'אִישׁ' – וּלְאַחַר מִכֵּן 'צַדִּיק תָּמִים', וְלֹא חַס וְחָלִילָה לְהֶפֶךְ... (לְלַמֶּדְךָ)

	נצבים-וילך תשפ"ג
	הָעַרְבוּת הַהֲדָדִית
	"אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו" (ו-ט) לִכְאוֹרָה, אִם נִתְבּוֹנֵן בְּפָסוּק זֶה, נִמְצָא כִּי הַמִּלָּה 'אִישׁ' – מְיֻתֶּרֶת, שֶׁכֵּן דַּי הָיָה אִלּוּ נִכְתַּב: "נֹחַ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו"! מַדּוּעַ בְּכָל זֹאת מוֹסִיפָה הַתּוֹרָה אֶת הַמִּלָּה 'אִישׁ'? עַל אֵיזוֹ תּוֹסֶפֶת מַעֲלָה הִיא נוֹעֲדָה לְהוֹרוֹת? הָבָה נִתְבּוֹנֵן בַּמַּעֲשִׂים הַבָּאִים מִבֵּית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל גְּאוֹן הַמּוּסָר רַבִּי יִשְׂרָאֵל סַלַּנְטֶר זַצַ"ל, וּמִתּוֹכָם נִמְצָא תְּשׁוּבָה לִפְלִיאָתֵנוּ: הַמַּעֲשֶׂה הָרִאשׁוֹן, הִתְרַחֵשׁ בְּיוֹם הַשָּׁנָה לִפְטִירַת אָבִיו שֶׁל הַגְּרִי"ס. רַבִּי יִשְׂרָאֵל הִתְכַּוֵּן, כַּמּוּבָן, לוֹמַר קַדִּישׁ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם לְעִלּוּי נִשְׁמָתוֹ שֶׁל אָבִיו, אוּלָם אוֹ אָז הִתְבָּרֵר לוֹ, כִּי יֵשׁ בֵּין הַמִּתְפַּלְּלִים אֶחָד שֶׁהַיּוֹם חָל יוֹם הַשָּׁנָה לִפְטִירָתָהּ שֶׁל בִּתּוֹ, וְכִי אַף הוּא מְבַקֵּשׁ לִזְכּוֹת בַּ'קַּדִּישׁ' לְעִלּוּי נִשְׁמָתָהּ! מִבְּחִינָה הִלְכָתִית, כַּמּוּבָן, הָיְתָה לַגְּרִי"ס זְכוּת קְדִימָה עַל פְּנֵי אוֹתוֹ יְהוּדִי, שֶׁהֲרֵי בַּמִּקְרֶה שֶׁלּוֹ – מְדֻבָּר הָיָה בְּחִיּוּב מִן הַדִּין. וּבְכָל זֹאת, כַּאֲשֶׁר הִבְחִין בְּאוֹתוֹת צַעַר עַל פָּנָיו שֶׁל הַיְּהוּדִי, שֶׁהִתְבָּרֵר לוֹ כִּי לֹא יִזְכֶּה לוֹמַר 'קַדִּישׁ' אַחַר בִּתּוֹ – לֹא הִסֵּס רַבִּי יִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ לְרֶגַע: הוּא וִתֵּר עַל זְכוּתוֹ לְטוֹבַת הָאָב הַשַּׁכּוּל! הַמִּתְפַּלְּלִים הִשְׁתָּאוּ לְנֹכַח הַמַּעֲשֶׂה: כְּלוּם יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁרַבִּי יִשְׂרָאֵל סַלַּנְטֶר יַחְמִיץ אֶת הַזְּכוּת לוֹמַר קַדִּישׁ בְּיוֹם פְּטִירָתוֹ שֶׁל אָבִיו?! הֲלֹא מְדֻבָּר בְּמִצְוָה שֶׁל 'כִּבּוּד אָב', וּבְעִלּוּי נְשָׁמָה לַנִּפְטָר! אוּלָם לִשְׁאֵלָתָם, הִסְבִּיר רַבִּי יִשְׂרָאֵל וְאָמַר: "דְּעוּ לָכֶם, כִּי גְּדוֹלָה זְכוּת זוֹ שֶׁהִתְגַּלְגְּלָה עַל יְדֵי אָבִי, לִגְמֹל חֶסֶד עִם אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל – יוֹתֵר מִמֵּאָה קַדִּישִׁים!"... וְעוֹד מַעֲשֶׂה מִבֵּית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל הַגְּרִי"ס: בִּתְקוּפַת אַלְמְנוּתוֹ, הִתְגּוֹרֵר רַבִּי יִשְׂרָאֵל בְּבֵיתוֹ שֶׁל אֶחָד מֵעֲשִׁירֵי קוֹבְנָא שֶׁנִּמְנָה עַל מְקֹרָבָיו. בְּאַחַד הַיָּמִים, הִבְחִינוּ בְּנֵי הַבַּיִת כִּי רַבִּי יִשְׂרָאֵל נוֹטֵל אֶת יָדָיו בְּשִׁעוּר מְצֻמְצָם שֶׁל מַיִם, כְּדֵי רְבִיעִית בְּדִיּוּק, עַל אַף שֶׁדְּלִי מָלֵא שֶׁל מַיִם הָיָה מְזֻמָּן לְפָנָיו... סַקְרָנוּתָם שֶׁל בְּנֵי הַבַּיִת גָּבְרָה עֲלֵיהֶם, הֵם מִהֲרוּ לִשְׁאֹל אֶת רַבִּי יִשְׂרָאֵל לְפֵשֶׁר הַנְהָגָתוֹ – תּוֹךְ שֶׁהֵם מְצַיְּנִים אֶת הַהֲלָכָה הַיְדוּעָה, שֶׁמִּן הָרָאוּי לְהַדֵּר וְלִטֹּל יָדַיִם בְּשֶׁפַע שֶׁל מַיִם. הִסְבִּיר הָרַב: "פָּשׁוּט מְאֹד... בֵּיתְכֶם, כַּיָּדוּעַ, נִצָּב בְּמַעֲלֵה הָהָר, בְּעוֹד הַבְּאֵר נִמְצֵאת בָּעֵמֶק... הִבְחַנְתִּי כִּי הַמְשָׁרֶתֶת, שֶׁכְּבָר אֵינָהּ צְעִירָה לְיָמִים, נֶאֱלֶצֶת לָלֶכֶת שׁוּב וָשׁוּב אֶל הַבְּאֵר וּלְהִתְאַמֵּץ בִּסְחִיבַת הַמַּיִם, כְּשֶׁהִיא כִּמְעַט קוֹרֶסֶת תַּחַת כֹּבֶד הַמַּשָּׂא... לָכֵן, אָמַרְתִּי לְעַצְמִי: "אָמְנָם יֵשׁ הִדּוּר בִּנְטִילַת יָדַיִם בְּמַיִם בְּשֶׁפַע... אוּלָם לְהַדֵּר בַּמִּצְווֹת עַל חֶשְׁבּוֹן כִּתְפֵיהֶם הַשְּׁבוּרוֹת שֶׁל אֲחֵרִים – אֵין זֶה רָאוּי!"... וְסִפּוּר אַחֲרוֹן: רַבִּי יִשְׂרָאֵל הִתְאָרַח בְּאַחַת הָעֲיָרוֹת, וְאֶחָד מִתַּלְמִידָיו הָאֲמִידִים נִגַּשׁ לְהַזְמִינוֹ לְהִתְאָרֵחַ אֶצְלוֹ בִּסְעוּדַת לֵיל שַׁבָּת. חָקַר הָרַב אֶת בַּעַל הַבַּיִת עַל אוֹדוֹת הַנְהָגוֹתָיו, וְשָׁמַע כִּי הוּא מַקְפִּיד עַל כָּל דִּקְדּוּקֵי הַכַּשְׁרוּת. הוּא גַּם שָׁמַע שֶׁהַמְבַשֶּׁלֶת הִנָּהּ אַלְמָנָה בַּת טוֹבִים, כְּשֵׁרָה וּצְנוּעָה, וּלְאַחַר שֶׁזָּכָה אַף לְתֵאוּר עַל אוֹדוֹת הַסְּעוּדָה הַמְרוֹמֶמֶת הַמְתֻבֶּלֶת בְּדִבְרֵי תּוֹרָה וּבִזְמִירוֹת בְּשֶׁפַע – נַעֲנָה רַבִּי יִשְׂרָאֵל לַהַזְמָנָה, אוּלָם בִּתְנַאי קוֹדֵם לַמַּעֲשֶׂה: שֶׁהַסְּעוּדָה לֹא תִּמָּשֵׁךְ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר שְׁעָתַיִם... בְּלֵית בְּרֵרָה, נֵאוֹת הַתַּלְמִיד לְקַבֵּל אֶת הַתְּנַאי, וְאָכֵן, הַסְּעוּדָה הִתְנַהֲלָה בִּזְרִיזוּת, כַּאֲשֶׁר הַמָּנוֹת מֻגָּשׁוֹת בָּזוֹ אַחַר זוֹ, וּבְתוֹךְ כִּשְׁעָתַיִם כְּבָר מוּבָאִים אֶל הַשֻּׁלְחָן 'מַיִם אַחֲרוֹנִים'. רַק אָז, הֵעֵז הַתַּלְמִיד לִפְנוֹת אֶל רַבּוֹ וְלִשְׁאֹל: "רַבִּי, וְכִי מַה פְּגָם מָצָא רַבִּי בְּהַנְהָגַת שֻׁלְחָנִי, עַד שֶׁבִּקֵּשׁ לְקַצֵּר אֶת הַסְּעוּדָה לִכְדֵי שְׁעָתַיִם בִּלְבַד – לֹא יוֹתֵר?" בִּמְקוֹם תְּשׁוּבָה, בִּקֵּשׁ הַגְּרִי"ס מִבַּעַל הַבַּיִת לִקְרֹא לַמְבַשֶּׁלֶת הָאַלְמָנָה, וּכְשֶׁהִיא הִגִּיעָה – פָּנָה אֵלֶיהָ וְאָמַר בְּהִתְנַצְּלוּת: "סִלְחִי לִי, גְּבֶרֶת, עַל שֶׁהִטְרַחְתִּי אוֹתָךְ הָעֶרֶב לְהַגִּישׁ אֶת הַמָּנוֹת בִּמְהִירוּת בָּזוֹ אַחַר זוֹ!" אֲבָל הַמְבַשֶּׁלֶת הֵשִׁיבָה בְּשִׂמְחָה: "אַדְּרַבָּה, רַבִּי... בְּרָכוֹת יָחוּלוּ עַל רֹאשׁוֹ! הַלְוַאי שֶׁיִּתְאָרֵחַ פֹּה מִדֵּי שָׁבוּעַ בְּשָׁבוּעַ! בְּכָל שַׁבָּת – בַּעַל הַבַּיִת מַאֲרִיךְ בַּסְּעוּדָה עַד לְשָׁעוֹת מְאֻחָרוֹת, וַאֲנִי – בִּרְכַּי כְּבָר כּוֹשְׁלוֹת מֵרֹב עֲיֵפוּת... אוּלָם הַשָּׁבוּעַ, הוֹדוֹת לְבַקָּשָׁתוֹ שֶׁל הָרַבִּי, כְּבָר הִסְתַּיְּמָה הַסְּעוּדָה – וַאֲנִי יְכוֹלָה לִפְנוֹת אֶל בֵּיתִי וְלָתֵת מָנוֹחַ לְעַצְמוֹתַי!" כָּעֵת, פָּנָה רַבִּי יִשְׂרָאֵל אֶל תַּלְמִידוֹ וְאָמַר לוֹ: "אַתָּה מֵבִין? לְהַאֲרִיךְ בַּסְּעוּדָה, לוֹמַר דִּבְרֵי תּוֹרָה וּלְזַמֵּר זְמִירוֹת שַׁבָּת בְּקוֹל עָרֵב – הֲרֵי אֵלּוּ הַנְהָגוֹת יְשָׁרוֹת וְיָפוֹת... אוּלָם מָתַי? כַּאֲשֶׁר אֵינָן פּוֹגְעוֹת בַּאֲחֵרִים!"... הִנֵּה כִּי כֵן. זֶה אָמְנָם הַמֶּסֶר הָעוֹלֶה מֵהַסִּפּוּרִים: הִדּוּר בְּמִצְווֹת – הַפְלֵא וָפֶלֶא... אֲבָל לֹא עַל חֶשְׁבּוֹן אֲחֵרִים! תְּחִלָּה – הָאָדָם צָרִיךְ לִהְיוֹת 'אִישׁ', לִהְיוֹת 'בֶּן אָדָם', וְרַק לְאַחַר מִכֵּן – הוּא יָכוֹל לִהְיוֹת 'צַדִּיק תָּמִים'! בְּכָךְ מְשַׁבַּחַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֶת נֹחַ, שֶׁהָיָה 'אִישׁ' – וּלְאַחַר מִכֵּן 'צַדִּיק תָּמִים', וְלֹא חַס וְחָלִילָה לְהֶפֶךְ... (לְלַמֶּדְךָ)