Otzarot-Article

רַבּוֹתֵינוּ הַמְקֻבָּלִים כָּתְבוּ, שֶׁאַרְבַּעַת הַמִּינִים רוֹמְזִים לְאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֵׁם הֲוָיָ"ה בָּרוּךְ הוּא (שער הכוונות סוכות ה) הָרוֹמְזוֹת לְעֶשֶׂר הַסְּפִירוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת (עץ חיים ד-ג). רַבֵּנוּ הָרִיקַנָאטִי זַצַ"ל הֵבִיא עַל כָּךְ אֶת דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ (ויקרא רבה ל-ט):

"פְּרִי עֵץ הָדָר" זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: "הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ". "כַּפֹּת תְּמָרִים" זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁכָּתוּב בּוֹ: "צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח". "וַעֲנַף עֵץ עָבֹת" זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דִּכְתִיב: "וְהוּא עֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים". "וְעַרְבֵי נָחַל" זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁכָּתוּב בּוֹ: "סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָ-הּ שְׁמוֹ".

וְכָאן מִתְעַצֶּמֶת הַשְּׁאֵלָה: אִם אַרְבַּעַת הַמִּינִים רוֹמְזִים לְעַם יִשְׂרָאֵל, אָז "לָקַחַת אֶת עַצְמֵנוּ בַּיָּדַיִם" וְאֶת כָּל עַם יִשְׂרָאֵל אִתָּנוּ, מִדִּין עַרְבוּת - זֶה מוּבָן. אֲבָל "לָקַחַת אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא", כִּבְיָכוֹל?! כֵּיצַד יוּבַן הַדָּבָר?

וְאָכֵן, אֵלּוּ דִּבְרֵי קָדְשׁוֹ שֶׁל הָרַבִּי מֵרוֹפְּשִׁיץ זַצַ"ל: "בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה גְּדוֹלָה מִצְוַת אַרְבָּעָה מִינִים, שֶׁהָאָדָם נוֹטֵל כִּבְיָכוֹל אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמְנַעֲנֵעַ עִמּוֹ לְכָל צַד!"

אֲבָל הִיא גּוּפָא - לְמַה כַּוָּנָתוֹ?

בְּפַשְׁטוּת, הִתְכַּוֵּן לְדִבְרֵי הַגְּמָרָא (מועד קטן טז:), שֶׁ"צַּדִּיק גּוֹזֵר, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַיֵּם". וּלְדִבְרֵי הַמִּשְׁנָה: "עֲשֵׂה רְצוֹנוֹ כִּרְצוֹנְךָ, כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה רְצוֹנְךָ כִּרְצוֹנוֹ" (אבות ב-ד). אֲבָל אִם כָּךְ - הָיְתָה זוֹ מִצְוָה לַצַּדִּיקִים בִּלְבַד. לֹא לִפְשׁוּטֵי עַם. לֹא עֲבוּרֵנוּ.

וְהִיא כֵּן עֲבוּר כֻּלָּנוּ.

לָכֵן חַיָּבִים לוֹמַר שֶׁהַפֵּרוּשׁ אַחֵר. וְנִפְתַּח בְּסִפּוּר:

הַצַּדִּיק רַבִּי מֹשֶׁה מִקּוּבְּרִין זַצַ"ל הָלַךְ בַּדֶּרֶךְ, וְלָן בְּאַכְסַנְיָה. הוּא שָׁמַע אֶת הַפּוּנְדְקָאִית סָחָה לְמִישֶׁהִי אֶת צָרוֹתֶיהָ, וּמְסַיֶּמֶת בְּנֶחָמָה: "אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵ-ל מָלֵא רַחֲמִים!" וְהִסְבִּירָה: "הֲרֵי זֶה כִּכְלִי מָלֵא מַיִם, גָּדוּשׁ עַד שְׂפָתוֹ. רַק תִּגַּע בּוֹ - וְהַמַּיִם יִגְלְשׁוּ... כָּךְ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ 'מָלֵא רַחֲמִים', רַק 'נוֹגְעִים' בּוֹ - וְהָרַחֲמִים נִשְׁפָּכִים חוּצָה"...

הַשְּׁאֵלָה הִיא רַק, כֵּיצַד 'נוֹגְעִים' בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. כֵּיצַד מַגִּירִים אֶת רַחֲמָיו. הַדֶּרֶךְ הָאַחַת הִיא כַּמּוּבָן הַתְּפִלָּה. וְכַמָּה נִפְלָא, שֶׁהַתְּפִלָּה קְרוּיָה 'פְּגִיעָה', שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם" (בראשית כח-יא). תְּפִלָּה, מִלְּשׁוֹן "צָמִיד פָּתִיל", הִצָּמְדוּת וְקִרְבָה. וּמִכֹּחָהּ, פּוֹעֲלִים הַכֹּל.

תְּפִלָּה פּוֹעֶלֶת הַכֹּל! אֲבָל יֵשׁ דֶּרֶךְ נוֹסֶפֶת, לִפְעֹל בְּאֹפֶן מְמֻקָּד. רְצוֹנְךָ לְתַפְעֵל אֶת רַחֲמֵי הַבּוֹרֵא? הַמַּפְתֵּחַ בְּיָדְךָ: "כָּל הַמְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, מְרַחֲמִים עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם". רְצוֹנְךָ לִפְעֹל מְחִילַת עֲווֹנוֹת? בְּיָדְךָ הַדָּבָר: "לְמִי נוֹשֵׂא עָווֹן? לְמִי שֶׁעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע"! שֶׁכָּל הַמַּעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו, מַעֲבִירִין לוֹ עַל כָּל פְּשָׁעָיו.

בִּקְצָרָה, הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עִם כָּל אָדָם הִיא בְּמִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. בְּמִדָּה שֶׁהָאָדָם מוֹדֵד לַאֲחֵרִים - מוֹדְדִין לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם! וַהֲרֵי זֶה בֵּאוּר בַּפָּסוּק: "רֹדֵף צְדָקָה וָחָסֶד יִמְצָא חַיִּים צְדָקָה וְכָבוֹד" (משלי כא-כא). הוּא רוֹדֵף אַחַר נְתִינַת צְדָקָה לַזְּקוּקִים לָהּ - וּמִן הַשָּׁמַיִם יִגְמְלוּ עִמּוֹ צְדָקָה, וּמִי אֵינוֹ זָקוּק לָהּ...

עֶשֶׂר הַסְּפִירוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הֵן הַנְהָגוֹת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בְּעוֹלָמוֹ. הַנְהָגַת חֶסֶד, גְּבוּרָה אוֹ תִּפְאֶרֶת, וְכֵן הָלְאָה. וְלָהֶן רוֹמְזוֹת, כָּאָמוּר, אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֵׁם הֲוָיָ"ה בָּרוּךְ הוּא. בְּיָדוֹ שֶׁל כָּל אָדָם לִטֹּל, כִּבְיָכוֹל, אֶת הַהַנְהָגוֹת "וּלְנַעְנֵעַ" בָּהֶן. הוּא עוֹשֶׂה זֹאת בְּכָל מַעֲשֶׂה שֶׁלּוֹ: עָשָׂה מַעֲשֵׂה חֶסֶד, וִתֵּר וִתּוּר - הִשְׁפִּיעַ חֶסֶד עַל הָעוֹלָם וְעַל עַצְמוֹ, מִתֵּק דִּינִים וְהֵבִיא מְחִילָה. וְהַהֶפֶךְ בְּהֶפֶךְ, רַחֲמָנָא לִיצְלַן.

וְאָמַר הַכָּתוּב: "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם פְּרִי עֵץ הָדָר... וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים", פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ הָרַמְחַ"ל זַצַ"ל - וְכַמָּה מוּבָנִים עַתָּה הַדְּבָרִים - שֶׁעַל יְדֵי שִׂמְחַת הֶחָג שֶׁלָּנוּ, אָנוּ מַשְׁפִּיעִים שִׂמְחָה בַּמָּרוֹם, "לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם", וּמִשִּׂמְחָה זוֹ יֻשְׁפַּע לָנוּ שֶׁפַע בְּרָכָה, אוֹרָה וְשִׂמְחָה, עֲדֵי עַד. (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)

כָּתַב הַגָּאוֹן רַבִּי אֵלִיָּהוּ מָאנִי זַצַ"ל, רַבָּהּ שֶׁל חֶבְרוֹן: "אֵ-ל" רוֹמֵז, כַּיָּדוּעַ, לְמִדַּת הָרַחֲמִים וְהַחֶסֶד, כַּכָּתוּב: "חֶסֶד אֵ-ל כָּל הַיּוֹם". וְשֵׁם זֶה הַפּוֹתֵחַ אֶת מִדּוֹת הָרַחֲמִים עַל הַחוֹטְאִים כְּנֶגְדּוֹ יִתְבָּרַךְ: "מִי אֵ-ל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע".

מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְעָשִׁיר טוֹב לֵב, רַחוּם וְחַנּוּן, שֶׁיָּצָא מִבֵּיתוֹ, פָּסַע בִּשְׁבִילֵי הַגָּן הַנִּפְלָא שֶׁסְּבִיב חֲוִילָתוֹ, בֵּין עֲרוּגוֹת הַפְּרָחִים וּשְׂדֵרַת עֲצֵי הַנּוֹי. כְּשֶׁיָּצָא מִבַּעַד לַשַּׁעַר הַמְגֻלָּף, נִתְקַל בְּעָנִי לָבוּשׁ קְרָעִים, מְזֵה רָעָב, הַמִּצְטַנֵּף לְכֹתֶל הַגָּן בְּחֹסֶר מַעַשׂ. גָּחַן וְהוֹשִׁיט לוֹ מַטְבֵּעַ נְדָבָה וְשָׁאַל בְּחֶמְלָה: "כְּלוּם חוֹלֶה אַתָּה, הַזָּקוּק אַתָּה לִרְפוּאָה?"

"לֹא", עָנָה הַלָּה, "אֲנִי בָּרִיא וְחָסֹן!"

"אָז מַדּוּעַ אֵינְךָ יוֹצֵא לַעֲבֹד וּלְהַרְוִיחַ אֶת לַחְמְךָ?" הוֹסִיף הֶעָשִׁיר לִשְׁאֹל.

הוֹשִׁיט הֶעָנִי אֶת שְׁתֵּי יָדָיו וְשָׁאַל: "בַּמָּה אֶעֱבֹד, בְּעֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת? אֵין לִי כְּלֵי עֲבוֹדָה, אֵין לִי בְּמַה לְּהַתְחִיל לַעֲבֹד!"

סָב הֶעָשִׁיר עַל עִקְבוֹתָיו, הָלַךְ לְבִיתַן הַגַּנָּן שֶׁבְּפַאֲתֵי גִּנָּתוֹ, וְנָטַל מִשָּׁם גַּרְזֶן חַד. הוּא חָזַר אֶל הֶעָנִי וְאָמַר: "הִנֵּה, קַח לְךָ גַּרְזֶן זֶה מַתָּנָה. לֵךְ לַיַּעַר, חֲטֹב עֵצִים, בַּקְּעֵם לִגְזָרִים, תִּמְכְּרֵם לְהַסָּקָה וְכָךְ תִּתְפַּרְנֵס בְּכָבוֹד".

נָטַל הֶעָנִי אֶת הַגַּרְזֶן בִּשְׁתִיקָה, וַאֲפִלּוּ לֹא הוֹדָה.

יָצָא הֶעָשִׁיר לִמְלַאכְתּוֹ וְשָׁב לְעֵת עֶרֶב. הֶעָנִי לֹא יָשַׁב עוֹד לְמַרְגְּלוֹת קִיר הַגָּן, וְהֶעָשִׁיר חָשַׁב בְּשִׂמְחָה: 'וַדַּאי קָם הֶעָנִי וּפָנָה לַעֲבֹד'. נִגַּשׁ הֶעָשִׁיר אֶל הַשַּׁעַר וּפְתָחוֹ. עָמַד עַל הַמִּפְתָּן וְעָצַר נִדְהָם.

הַגָּן! גִּנָּתוֹ הַנִּפְלָאָה, אַיֵּה הִיא?! הַפְּרָחִים נִרְמְסוּ, הַשִּׂיחִים הֻשְׁחֲתוּ. עֲצֵי הַנּוֹי מִשְּׁנֵי צִדֵּי הַשְּׁבִיל נִכְרְתוּ וְחָסְמוּ אֶת הַמַּעֲבָר בַּשְּׁבִיל. רַק עֵץ אֶחָד נוֹתַר עַל עָמְדוֹ, וְהֶעָנִי עָמֵל בְּכָל כֹּחוֹ, מֵנִיף עָלָיו אֶת הַגַּרְזֶן בְּחֵמָה שׁוּב וָשׁוּב כְּדֵי לְהַשְׁלִים אֶת מְלֶאכֶת הַהֶרֶס עַד תֻּמָּהּ...

וְהַנִּמְשָׁל: "מִי אֵ-ל כָּמוֹךָ", הֲרֵי אַתָּה בְּרָאתָנוּ, יְצַרְתָּנוּ, הֶעֱנַקְתָּ לָנוּ חַיִּים, נָתַתָּ לָנוּ כֹּחַ וּתְבוּנָה כְּדֵי לְהַרְוִיחַ אֶת מְזוֹנוֹתֵינוּ בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת, לְהִתְפַּרְנֵס בְּיֹשֶׁר וּלְקַיֵּם תּוֹרָה וּמִצְווֹת בְּאֶמְצָעוּת הַכִּשּׁוּרִים שֶׁהֶעֱנַקְתָּ לָנוּ. הַכֹּחַ וְהַמָּמוֹן – מִיָּדְךָ הַכֹּל!

וְאָנוּ, מֶה עָשִׂינוּ?

נָטַלְנוּ אֶת טוֹבָתְךָ – וּפָעַלְנוּ בָּהּ... נֶגְדְּךָ! הִשְׁחַתְנוּ וְקִצַּצְנוּ בַּנְּטִיעוֹת, רַחֲמָנָא לִיצְלַן. כָּל עֲבֵרָה הִיא הַשְׁחָתַת פֶּרַח, קְצִיצַת עָנָף, כְּרִיתַת גֶּזַע. וֵאלֹקֵינוּ מְרַחֵם! "מִי אֵ-ל כָּמוֹךָ – נֹשֵׂא עָוֹן, וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע!"... (יוֹסֵף דַּעַת – שִׂיחַ יִצְחָק, שַׁעַר הַיִּרְאָה)

	נצבים-וילך תשפ"ג
	הַמַּעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו – זוֹכֶה לְרַחֲמֵי שָׁמַיִם!
	רַבּוֹתֵינוּ הַמְקֻבָּלִים כָּתְבוּ, שֶׁאַרְבַּעַת הַמִּינִים רוֹמְזִים לְאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֵׁם הֲוָיָ"ה בָּרוּךְ הוּא (שער הכוונות סוכות ה) הָרוֹמְזוֹת לְעֶשֶׂר הַסְּפִירוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת (עץ חיים ד-ג). רַבֵּנוּ הָרִיקַנָאטִי זַצַ"ל הֵבִיא עַל כָּךְ אֶת דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ (ויקרא רבה ל-ט): "פְּרִי עֵץ הָדָר" זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: "הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ". "כַּפֹּת תְּמָרִים" זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁכָּתוּב בּוֹ: "צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח". "וַעֲנַף עֵץ עָבֹת" זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דִּכְתִיב: "וְהוּא עֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים". "וְעַרְבֵי נָחַל" זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁכָּתוּב בּוֹ: "סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָ-הּ שְׁמוֹ". וְכָאן מִתְעַצֶּמֶת הַשְּׁאֵלָה: אִם אַרְבַּעַת הַמִּינִים רוֹמְזִים לְעַם יִשְׂרָאֵל, אָז "לָקַחַת אֶת עַצְמֵנוּ בַּיָּדַיִם" וְאֶת כָּל עַם יִשְׂרָאֵל אִתָּנוּ, מִדִּין עַרְבוּת - זֶה מוּבָן. אֲבָל "לָקַחַת אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא", כִּבְיָכוֹל?! כֵּיצַד יוּבַן הַדָּבָר? וְאָכֵן, אֵלּוּ דִּבְרֵי קָדְשׁוֹ שֶׁל הָרַבִּי מֵרוֹפְּשִׁיץ זַצַ"ל: "בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה גְּדוֹלָה מִצְוַת אַרְבָּעָה מִינִים, שֶׁהָאָדָם נוֹטֵל כִּבְיָכוֹל אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמְנַעֲנֵעַ עִמּוֹ לְכָל צַד!" אֲבָל הִיא גּוּפָא - לְמַה כַּוָּנָתוֹ? בְּפַשְׁטוּת, הִתְכַּוֵּן לְדִבְרֵי הַגְּמָרָא (מועד קטן טז:), שֶׁ"צַּדִּיק גּוֹזֵר, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַיֵּם". וּלְדִבְרֵי הַמִּשְׁנָה: "עֲשֵׂה רְצוֹנוֹ כִּרְצוֹנְךָ, כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה רְצוֹנְךָ כִּרְצוֹנוֹ" (אבות ב-ד). אֲבָל אִם כָּךְ - הָיְתָה זוֹ מִצְוָה לַצַּדִּיקִים בִּלְבַד. לֹא לִפְשׁוּטֵי עַם. לֹא עֲבוּרֵנוּ. וְהִיא כֵּן עֲבוּר כֻּלָּנוּ. לָכֵן חַיָּבִים לוֹמַר שֶׁהַפֵּרוּשׁ אַחֵר. וְנִפְתַּח בְּסִפּוּר: הַצַּדִּיק רַבִּי מֹשֶׁה מִקּוּבְּרִין זַצַ"ל הָלַךְ בַּדֶּרֶךְ, וְלָן בְּאַכְסַנְיָה. הוּא שָׁמַע אֶת הַפּוּנְדְקָאִית סָחָה לְמִישֶׁהִי אֶת צָרוֹתֶיהָ, וּמְסַיֶּמֶת בְּנֶחָמָה: "אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵ-ל מָלֵא רַחֲמִים!" וְהִסְבִּירָה: "הֲרֵי זֶה כִּכְלִי מָלֵא מַיִם, גָּדוּשׁ עַד שְׂפָתוֹ. רַק תִּגַּע בּוֹ - וְהַמַּיִם יִגְלְשׁוּ... כָּךְ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ 'מָלֵא רַחֲמִים', רַק 'נוֹגְעִים' בּוֹ - וְהָרַחֲמִים נִשְׁפָּכִים חוּצָה"... הַשְּׁאֵלָה הִיא רַק, כֵּיצַד 'נוֹגְעִים' בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. כֵּיצַד מַגִּירִים אֶת רַחֲמָיו. הַדֶּרֶךְ הָאַחַת הִיא כַּמּוּבָן הַתְּפִלָּה. וְכַמָּה נִפְלָא, שֶׁהַתְּפִלָּה קְרוּיָה 'פְּגִיעָה', שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם" (בראשית כח-יא). תְּפִלָּה, מִלְּשׁוֹן "צָמִיד פָּתִיל", הִצָּמְדוּת וְקִרְבָה. וּמִכֹּחָהּ, פּוֹעֲלִים הַכֹּל. תְּפִלָּה פּוֹעֶלֶת הַכֹּל! אֲבָל יֵשׁ דֶּרֶךְ נוֹסֶפֶת, לִפְעֹל בְּאֹפֶן מְמֻקָּד. רְצוֹנְךָ לְתַפְעֵל אֶת רַחֲמֵי הַבּוֹרֵא? הַמַּפְתֵּחַ בְּיָדְךָ: "כָּל הַמְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, מְרַחֲמִים עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם". רְצוֹנְךָ לִפְעֹל מְחִילַת עֲווֹנוֹת? בְּיָדְךָ הַדָּבָר: "לְמִי נוֹשֵׂא עָווֹן? לְמִי שֶׁעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע"! שֶׁכָּל הַמַּעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו, מַעֲבִירִין לוֹ עַל כָּל פְּשָׁעָיו. בִּקְצָרָה, הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עִם כָּל אָדָם הִיא בְּמִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. בְּמִדָּה שֶׁהָאָדָם מוֹדֵד לַאֲחֵרִים - מוֹדְדִין לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם! וַהֲרֵי זֶה בֵּאוּר בַּפָּסוּק: "רֹדֵף צְדָקָה וָחָסֶד יִמְצָא חַיִּים צְדָקָה וְכָבוֹד" (משלי כא-כא). הוּא רוֹדֵף אַחַר נְתִינַת צְדָקָה לַזְּקוּקִים לָהּ - וּמִן הַשָּׁמַיִם יִגְמְלוּ עִמּוֹ צְדָקָה, וּמִי אֵינוֹ זָקוּק לָהּ... עֶשֶׂר הַסְּפִירוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הֵן הַנְהָגוֹת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בְּעוֹלָמוֹ. הַנְהָגַת חֶסֶד, גְּבוּרָה אוֹ תִּפְאֶרֶת, וְכֵן הָלְאָה. וְלָהֶן רוֹמְזוֹת, כָּאָמוּר, אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֵׁם הֲוָיָ"ה בָּרוּךְ הוּא. בְּיָדוֹ שֶׁל כָּל אָדָם לִטֹּל, כִּבְיָכוֹל, אֶת הַהַנְהָגוֹת "וּלְנַעְנֵעַ" בָּהֶן. הוּא עוֹשֶׂה זֹאת בְּכָל מַעֲשֶׂה שֶׁלּוֹ: עָשָׂה מַעֲשֵׂה חֶסֶד, וִתֵּר וִתּוּר - הִשְׁפִּיעַ חֶסֶד עַל הָעוֹלָם וְעַל עַצְמוֹ, מִתֵּק דִּינִים וְהֵבִיא מְחִילָה. וְהַהֶפֶךְ בְּהֶפֶךְ, רַחֲמָנָא לִיצְלַן. וְאָמַר הַכָּתוּב: "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם פְּרִי עֵץ הָדָר... וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים", פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ הָרַמְחַ"ל זַצַ"ל - וְכַמָּה מוּבָנִים עַתָּה הַדְּבָרִים - שֶׁעַל יְדֵי שִׂמְחַת הֶחָג שֶׁלָּנוּ, אָנוּ מַשְׁפִּיעִים שִׂמְחָה בַּמָּרוֹם, "לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם", וּמִשִּׂמְחָה זוֹ יֻשְׁפַּע לָנוּ שֶׁפַע בְּרָכָה, אוֹרָה וְשִׂמְחָה, עֲדֵי עַד. (מַעְיַן הַמּוֹעֵד) כָּתַב הַגָּאוֹן רַבִּי אֵלִיָּהוּ מָאנִי זַצַ"ל, רַבָּהּ שֶׁל חֶבְרוֹן: "אֵ-ל" רוֹמֵז, כַּיָּדוּעַ, לְמִדַּת הָרַחֲמִים וְהַחֶסֶד, כַּכָּתוּב: "חֶסֶד אֵ-ל כָּל הַיּוֹם". וְשֵׁם זֶה הַפּוֹתֵחַ אֶת מִדּוֹת הָרַחֲמִים עַל הַחוֹטְאִים כְּנֶגְדּוֹ יִתְבָּרַךְ: "מִי אֵ-ל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע". מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְעָשִׁיר טוֹב לֵב, רַחוּם וְחַנּוּן, שֶׁיָּצָא מִבֵּיתוֹ, פָּסַע בִּשְׁבִילֵי הַגָּן הַנִּפְלָא שֶׁסְּבִיב חֲוִילָתוֹ, בֵּין עֲרוּגוֹת הַפְּרָחִים וּשְׂדֵרַת עֲצֵי הַנּוֹי. כְּשֶׁיָּצָא מִבַּעַד לַשַּׁעַר הַמְגֻלָּף, נִתְקַל בְּעָנִי לָבוּשׁ קְרָעִים, מְזֵה רָעָב, הַמִּצְטַנֵּף לְכֹתֶל הַגָּן בְּחֹסֶר מַעַשׂ. גָּחַן וְהוֹשִׁיט לוֹ מַטְבֵּעַ נְדָבָה וְשָׁאַל בְּחֶמְלָה: "כְּלוּם חוֹלֶה אַתָּה, הַזָּקוּק אַתָּה לִרְפוּאָה?" "לֹא", עָנָה הַלָּה, "אֲנִי בָּרִיא וְחָסֹן!" "אָז מַדּוּעַ אֵינְךָ יוֹצֵא לַעֲבֹד וּלְהַרְוִיחַ אֶת לַחְמְךָ?" הוֹסִיף הֶעָשִׁיר לִשְׁאֹל. הוֹשִׁיט הֶעָנִי אֶת שְׁתֵּי יָדָיו וְשָׁאַל: "בַּמָּה אֶעֱבֹד, בְּעֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת? אֵין לִי כְּלֵי עֲבוֹדָה, אֵין לִי בְּמַה לְּהַתְחִיל לַעֲבֹד!" סָב הֶעָשִׁיר עַל עִקְבוֹתָיו, הָלַךְ לְבִיתַן הַגַּנָּן שֶׁבְּפַאֲתֵי גִּנָּתוֹ, וְנָטַל מִשָּׁם גַּרְזֶן חַד. הוּא חָזַר אֶל הֶעָנִי וְאָמַר: "הִנֵּה, קַח לְךָ גַּרְזֶן זֶה מַתָּנָה. לֵךְ לַיַּעַר, חֲטֹב עֵצִים, בַּקְּעֵם לִגְזָרִים, תִּמְכְּרֵם לְהַסָּקָה וְכָךְ תִּתְפַּרְנֵס בְּכָבוֹד". נָטַל הֶעָנִי אֶת הַגַּרְזֶן בִּשְׁתִיקָה, וַאֲפִלּוּ לֹא הוֹדָה. יָצָא הֶעָשִׁיר לִמְלַאכְתּוֹ וְשָׁב לְעֵת עֶרֶב. הֶעָנִי לֹא יָשַׁב עוֹד לְמַרְגְּלוֹת קִיר הַגָּן, וְהֶעָשִׁיר חָשַׁב בְּשִׂמְחָה: 'וַדַּאי קָם הֶעָנִי וּפָנָה לַעֲבֹד'. נִגַּשׁ הֶעָשִׁיר אֶל הַשַּׁעַר וּפְתָחוֹ. עָמַד עַל הַמִּפְתָּן וְעָצַר נִדְהָם. הַגָּן! גִּנָּתוֹ הַנִּפְלָאָה, אַיֵּה הִיא?! הַפְּרָחִים נִרְמְסוּ, הַשִּׂיחִים הֻשְׁחֲתוּ. עֲצֵי הַנּוֹי מִשְּׁנֵי צִדֵּי הַשְּׁבִיל נִכְרְתוּ וְחָסְמוּ אֶת הַמַּעֲבָר בַּשְּׁבִיל. רַק עֵץ אֶחָד נוֹתַר עַל עָמְדוֹ, וְהֶעָנִי עָמֵל בְּכָל כֹּחוֹ, מֵנִיף עָלָיו אֶת הַגַּרְזֶן בְּחֵמָה שׁוּב וָשׁוּב כְּדֵי לְהַשְׁלִים אֶת מְלֶאכֶת הַהֶרֶס עַד תֻּמָּהּ... וְהַנִּמְשָׁל: "מִי אֵ-ל כָּמוֹךָ", הֲרֵי אַתָּה בְּרָאתָנוּ, יְצַרְתָּנוּ, הֶעֱנַקְתָּ לָנוּ חַיִּים, נָתַתָּ לָנוּ כֹּחַ וּתְבוּנָה כְּדֵי לְהַרְוִיחַ אֶת מְזוֹנוֹתֵינוּ בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת, לְהִתְפַּרְנֵס בְּיֹשֶׁר וּלְקַיֵּם תּוֹרָה וּמִצְווֹת בְּאֶמְצָעוּת הַכִּשּׁוּרִים שֶׁהֶעֱנַקְתָּ לָנוּ. הַכֹּחַ וְהַמָּמוֹן – מִיָּדְךָ הַכֹּל! וְאָנוּ, מֶה עָשִׂינוּ? נָטַלְנוּ אֶת טוֹבָתְךָ – וּפָעַלְנוּ בָּהּ... נֶגְדְּךָ! הִשְׁחַתְנוּ וְקִצַּצְנוּ בַּנְּטִיעוֹת, רַחֲמָנָא לִיצְלַן. כָּל עֲבֵרָה הִיא הַשְׁחָתַת פֶּרַח, קְצִיצַת עָנָף, כְּרִיתַת גֶּזַע. וֵאלֹקֵינוּ מְרַחֵם! "מִי אֵ-ל כָּמוֹךָ – נֹשֵׂא עָוֹן, וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע!"... (יוֹסֵף דַּעַת – שִׂיחַ יִצְחָק, שַׁעַר הַיִּרְאָה)