Otzarot-Article

"וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי" (כא-א) לְאַחַר פְּטִירַת אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הִתְפַּזְּרוּ עַנְנֵי הַכָּבוֹד שֶׁהִקִּיפוּ אֶת עַם יִשְׂרָאֵל וְחָצְצוּ בֵּינוֹ וּבֵין הָעוֹלָם הָעוֹיֵן וְהַמִּתְנַכֵּל. עֲמָלֵק נִצֵּל פִּרְצָה זוֹ, בָּא לְהִלָּחֵם בְּיִשְׂרָאֵל, וְהִצְלִיחַ לִשְׁבּוֹת שֶׁבִי. הָעָם הִתְאַזֵּר עֹז, הִבְטִיחַ לְהַחֲרִים לַה' אֶת רְכוּשׁ הַשּׂוֹנֵא, נִלְחַם בּוֹ וְגָבַר עָלָיו.

לְכָל פָּרָשָׁה בַּתּוֹרָה לֶקַח נִצְחִי. אַף כָּאן, הַלֶּקַח בָּרוּר וְגָלוּי: הַצַּדִּיק מְגוֹנֵן עַל הָעָם. גַּם כַּאֲשֶׁר נִשְׁלְמָה סְאַת עֲווֹנוֹת הַכְּנַעֲנִים, שָׁלַח מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אֶת הַמְרַגְּלִים לִרְאוֹת "הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ" - אִם יֵשׁ שָׁם צַדִּיק הַמְגוֹנֵן עַל עִמּוֹ כְּעֵץ הַמֵּצֵל עַל סְבִיבוֹתָיו.

כַּמָּה עָלֵינוּ לְהַכִּיר טוֹבָה לַצַּדִּיקִים, לְתַלְמִידֵי הַחֲכָמִים וְלִבְנֵי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר בְּקִרְבֵּנוּ, שֶׁבִּזְכוּתָם אָנוּ מוּגַנִּים בְּחָסוּת אֱלֹקִית!

רָחֵל יוֹשֶׁבֶת בַּגִּנָּה, סְבִיבָהּ אִמָּהוֹת נוֹסָפוֹת. אֶלְחָנָן מְחַיֵּךְ אֵלֶיהָ מֵהָעֲגָלָה, וְהִיא מְחַיֶּכֶת אֵלָיו בַּחֲזָרָה. הוּא מוֹשִׁיט זוּג יָדַיִם בִּשְׁתִיקָה, וְהִיא מוֹצִיאָה אוֹתוֹ. הוּא מְדַדֶּה קָדִימָה וְהִיא לְיָדוֹ... רוֹצֶה לְהִתְרַחֵק מֵהַדִּבּוּרִים שֶׁסְּבִיבָהּ, אוּלַי גַּם לֹא לִשְׁמֹעַ. הִיא מַרְגִּישָׁה אֶת הַמַּבָּטִים הַנְּעוּצִים בְּגַבָּהּ. הַשְּׁכֵנוֹת כְּבָר מְבִינוֹת שֶׁמַּשֶּׁהוּ אֵינוֹ תָּקִין. אָז מָה?!

אֶלְחָנָן מַצְבִּיעַ עַל מַגְלֵשָׁה, רָחֵל מְרִימָה אוֹתוֹ. "הוּא עוֹד לֹא מְדַבֵּר?" מִתְעַנְיֶנֶת שְׁכֵנָה אַחַת, נֶחְמָדָה, שֶׁעוֹמֶדֶת גַּם הִיא לְיַד הַמַּגְלֵשָׁה. רָחֵל מְנַסָּה לִמְתֹּחַ אֶת הַשְּׂפָתַיִם לְחִיּוּךְ צַר, הִיא מְהַנְהֶנֶת הִנְהוּן לֹא בָּרוּר, וְאַחֲרֵי שְׁנִיָּה בּוֹרַחַת מֵהַמָּקוֹם.

כְּשֶׁאֶלְחָנָן נוֹלַד, הַבַּיִת שֶׁלָּהֶם הִתְמַלֵּא בְּאוֹר. הָעֵינַיִם הַחֲכָמוֹת שֶׁלּוֹ יָקְדוּ, וְאַבָּא שֶׁלָּהּ אָמַר: "תִּרְאִי כַּמָּה נַחַת תִּהְיֶה לָכֶם מִמֶּנּוּ!" רָחֵל עָנְתָה אָמֵן וְהֶאֱמִינָה בְּכָל לִבָּהּ שֶׁהַתִּינוֹק הַקָּטָן שֶׁלָּהּ יִהְיֶה, בְּבוֹא הַיּוֹם, תַּלְמִיד חָכָם מֻפְלָג, וְשֶׁהֵם יִרְווּ מִמֶּנּוּ רֹב נַחַת.

מָתַי הִתְחִילוּ פַּעֲמוֹנֵי הָאַזְעָקָה לְצַלְצֵל? אוּלַי כְּשֶׁהַשֻּׁלְחָן הַזָּקֵן בַּחֶדֶר שֶׁלָּהֶם לֹא עָמַד בָּעֹמֶס שֶׁהִפִּילוּ עָלָיו, וְקָרַס פִּתְאֹם בְּקוֹל רַעַשׁ אָיֹם... הִיא נִבְהֲלָה מְאֹד, קָפְצָה מֵהַכִּסֵּא וְרָצָה לְאֶלְחָנָן. צִפְּתָה לִפְגֹּשׁ תִּינוֹק בּוֹכֶה וּמְבֹהָל, רָצְתָה לְהַרְגִּיעַ אוֹתוֹ, אֲבָל אֶלְחָנָן הִסְתַּכֵּל אֵלֶיהָ בָּעֵינַיִם הָעֲגֻלּוֹת וְהַטּוֹבוֹת שֶׁלּוֹ, וְחִיֵּךְ חִיּוּךְ חֲסַר שִׁנַּיִם. בָּעֶרֶב הִיא אָמְרָה לְדָוִד, בַּעְלָהּ, שֶׁהִיא חוֹשֶׁבֶת שֶׁאֶלְחָנָן אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ טוֹב. הֵם טָרְקוּ דְּלָתוֹת בְּכַוָּנָה, הֵזִיזוּ כִּסְאוֹת, וְאֶלְחָנָן לֹא זָז. "אוּלַי זֶה מִשּׁוּם שֶׁהוּא תִּינוֹק", נִסָּה דָּוִד לְהֵאָחֵז בִּשְׁאֵרִית שֶׁל תִּקְוָה קְלוּשָׁה, אֲבָל רָחֵל רָאֲתָה תִּינוֹקוֹת אֲחֵרִים, מְבֹהָלִים מְאֹד מֵרַעַשׁ, הִיא יָדְעָה שֶׁהִיא צְרִיכָה לָלֶכֶת לָרוֹפֵא. "כַּנִּרְאֶה שֶׁמְּדֻבָּר בְּנוֹזְלִים בָּאָזְנַיִם", הִרְגִּיעָה אוֹתָהּ אִמָּא שֶׁלָּהּ, "תִּינוֹקוֹת רַבִּים סוֹבְלִים מִזֶּה, טוֹב שֶׁהָיִית עֵרָנִית! לְכִי לְרוֹפֵא אָזְנַיִם וְתִרְאִי שֶׁהַכֹּל יִסְתַּדֵּר".

רָחֵל הָלְכָה לְרוֹפֵא אָזְנַיִם, אֲבָל חוּשׁ שִׁשִּׁי עָצוּב מְאֹד, לָחַשׁ לָהּ שֶׁלֹּא הַכֹּל יִסְתַּדֵּר...

הָרוֹפֵא בָּדַק אֶת אֶלְחָנָן, שָׁאַל אוֹתָהּ כַּמָּה שְׁאֵלוֹת, וּמֵרֶגַע לְרֶגַע הָלְכוּ הַפָּנִים שֶׁלּוֹ וְהִרְצִינוּ. "הָאָזְנַיִם שֶׁלּוֹ נְקִיּוֹת לַחֲלוּטִין, אֵין לוֹ בְּעָיָה שֶׁל נוֹזְלִים, אֲנִי חוֹשֵׁשׁ שֶׁמְּדֻבָּר בִּבְעָיָה חֲמוּרָה יוֹתֵר". רָחֵל נִסְּתָה לִשְׁאֹל מַהִי הַבְּעָיָה, אֲבָל הָרוֹפֵא לֹא הִסְכִּים לְפָרֵט. "לְכוּ לִבְדִיקוֹת, וְנִרְאֶה".

הֵם הָלְכוּ לַבְּדִיקוֹת. רָצוּ מֵרוֹפֵא אֶחָד לַשֵּׁנִי, וּמִבְּדִיקָה אַחַת לִרְעוּתָהּ. בַּסּוֹף הֵם יָשְׁבוּ מוּל הָרוֹפֵא הַבָּכִיר בְּיוֹתֵר, שֶׁשִּׁלְּמוּ לוֹ הוֹן תּוֹעָפוֹת, כְּדֵי לִשְׁמֹעַ שֶׁהַיֶּלֶד הַקָּטָן שֶׁלָּהֶם, שֶׁמְּכֻרְבָּל עַכְשָׁו בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ שֶׁל אִמּוֹ וְיָשֵׁן שְׁנַת יְשָׁרִים, לֹא יִשְׁמַע לְעוֹלָם...

הָרוֹפֵא מְדַבֵּר וּמְדַבֵּר, וְרָחֵל אֵינָהּ שׁוֹמַעַת כְּלוּם. הִיא מַרְגִּישָׁה שֶׁהַלֵּב שֶׁלָּהּ מִתְפַּצֵּחַ עוֹד רֶגַע לִשְׁנַיִם, עוֹד רֶגַע הִיא מִתְעַלֶּפֶת, אֵילוּ חַיִּים נִגְזְרוּ עַל הַיֶּלֶד הַזֶּה?! דִּמְעָה אַחַת מְעִזָּה לְבַצְבֵּץ, רָחֵל עוֹצֶרֶת אוֹתָהּ, בַּבַּיִת תִּתֵּן דְּרוֹר לַדְּמָעוֹת.

אַחַר כָּךְ הֵם יוֹצְאִים, וְדָוִד מַזְמִין מוֹנִית. רָחֵל שׁוֹמַעַת אוֹתוֹ אוֹמֵר כְּתֹבֶת שׁוֹנָה מִכְּתֹבֶת הַבַּיִת שֶׁלָּהֶם, וְאֵינָהּ מְבִינָה לְאָן הֵם נוֹסְעִים, הִיא רוֹצָה רַק לַחֲזֹר הַבַּיְתָה, לֹא לִרְאוֹת אַף אֶחָד, לֹא לִשְׁמֹעַ אִישׁ. "לְאָן נוֹסְעִים?" הִיא שׁוֹאֶלֶת אֶת דָּוִד. "לְר' חַיִּים קַנְיֵבְסְקִי", הוּא מֵשִׁיב קְצָרוֹת. עֵינָיו נְעוּצוֹת בַּנּוֹף הַמִּתְחַלֵּף בִּמְהִירוּת, "צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹקִים. רַק הוּא יוּכַל לַעֲזֹר לָנוּ".

שָׁבוּר וְרָצוּץ נִכְנַס דָּוִד לְחַדְרוֹ שֶׁל מָרָן שַׂר הַתּוֹרָה, ר' חַיִּים קַנְיֵבְסְקִי, מְסַפֵּר לוֹ מָה אָמְרוּ הָרוֹפְאִים. רָחֵל מְחַכָּה בַּחוּץ בִּדְרִיכוּת, יוֹדַעַת שֶׁאֵלּוּ רְגָעִים הֲרֵי גּוֹרָל... מָרָן שַׂר הַתּוֹרָה אוֹמֵר: "תִּקְרְאוּ בְּכָל לַיְלָה קְרִיאַת שְׁמַע בְּאָזְנָיו". דָּוִד יוֹצֵא הַחוּצָה, מְסַפֵּר לְרָחֵל אֶת הַבְּשׂוֹרָה, וּשְׁנֵיהֶם מַרְגִּישִׁים שֶׁאֶל הַחוֹר הַגָּדוֹל וְהַשָּׁחוֹר הִסְתַּנְּנוּ כַּמָּה קַרְנַיִם זְעִירוֹת שֶׁל אוֹר וְשֶׁל תִּקְוָה.

עֶרֶב, אֶלְחָנָן הוֹלֵךְ לִישֹׁן. אַבָּא יוֹשֵׁב לְיָדוֹ, קוֹרֵא בְּאָזְנָיו קְרִיאַת שְׁמַע... אֶלְחָנָן מְחַיֵּךְ וְנִרְדָּם. רָחֵל עוֹקֶבֶת מֵהַצַּד, וְלַמָּחֳרָת הִיא קוֹרֵאת קְרִיאַת שְׁמַע עִם הַיֶּלֶד, בְּלִבָּהּ מְקַנֶּנֶת כְּמִיהָה עֲצוּמָה, שֶׁיַּתְחִיל לִשְׁמֹעַ כְּבָר... שֶׁיִּשְׁמַע! אֲבָל אֶלְחָנָן רַק מְחַיֵּךְ אֶת הַחִיּוּךְ הַמַּקְסִים שֶׁלּוֹ, וְהוֹלֵךְ לִישֹׁן. עוֹד יוֹם, עוֹד שָׁבוּעַ... חֹדֶשׁ, חָדְשַׁיִם... אֶלְחָנָן אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ מְאוּם, אֲבָל אַבָּא וְאִמָּא שֶׁלּוֹ אֵינָם מְוַתְּרִים, בְּכָל עֶרֶב הֵם קוֹרְאִים בְּאָזְנָיו בִּנְעִימָה קְרִיאַת שְׁמַע. כָּל עֶרֶב וּקְרִיאַת הַשְּׁמַע שֶׁלּוֹ, כָּל עֶרֶב וְהַתִּקְוָה הַחֲדָשָׁה שֶׁבָּאָה אִתּוֹ...

חָדְשַׁיִם וָחֵצִי חוֹלְפִים. יוֹם אֶחָד הַגַּנֶּנֶת מִתְקַשֶּׁרֶת בְּהִיסְטֶרְיָה: "הוּא... אֶלְחָנָן", הִיא אֵינָהּ מַצְלִיחָה לְדַבֵּר. רָחֵל נִבְהֶלֶת, "מַה קּוֹרֶה עִם אֶלְחָנָן, הַכֹּל בְּסֵדֶר?" "הוּא בּוֹכֶה חָזָק מְאֹד!" הַגַּנֶּנֶת מִתְנַשֶּׁמֶת, "בּוֹאוּ מַהֵר".

כַּמָּה דַּקּוֹת חוֹלְפוֹת עַד שֶׁרָחֵל נִכְנֶסֶת לַגַּן, וּבְאַחַת, הִיא מְבִינָה עַל מַה מְדַבֶּרֶת הַגַּנֶּנֶת. הַהִיסְטֶרְיָה שֶׁל אֶלְחָנָן נִרְאֵית מוּזָרָה לְהַחֲרִיד, הוּא אֵינוֹ בּוֹכֶה, הוּא צוֹרֵחַ בְּבֶהָלָה. הַפָּנִים שֶׁלּוֹ אֲדֻמּוֹת, מְבֹהָלוֹת, נִרְאָה שֶׁמַּשֶּׁהוּ נוֹרָא קוֹרֶה לוֹ. הִיא מַזְעִיקָה אֶת בַּעְלָהּ, וְהֵם נוֹסְעִים אִתּוֹ לְמִיּוּן.

מַהֵר מְאֹד מְגַלִּים הָרוֹפְאִים אֶת הַסִּבָּה לַצְּרָחוֹת - אֶלְחָנָן שׁוֹמֵעַ!!! הוּא מְחֻבָּר לְמַכְשִׁירֵי שְׁמִיעָה הַמְיֹעָדִים לְחֵרְשִׁים, וְעַכְשָׁו, כְּשֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ, כָּל דִּבּוּר נִשְׁמָע לוֹ כְּמוֹ צִרְחוֹת אֵימִים... וְהוּא מְבֹהָל מְאֹד. מוֹרִידִים אֶת מַכְשִׁירֵי הַשְּׁמִיעָה - אֶלְחָנָן נִרְגַּע, וְהַהוֹרִים שֶׁלּוֹ מַרְגִּישִׁים שֶׁהֵם חוֹלְמִים... הַיֶּלֶד שֶׁלָּהֶם, שֶׁהָרוֹפְאִים לֹא הֶאֱמִינוּ שֶׁהוּא יִשְׁמַע אֵי פַּעַם, הַיֶּלֶד הַזֶּה - שׁוֹמֵעַ!!!

הָרוֹפְאִים עֲדַיִן אֵינָם מַאֲמִינִים. הֵם מְבַקְּשִׁים לַעֲרֹךְ לוֹ בְּדִיקוֹת, אֲבָל כָּל הַבְּדִיקוֹת מַרְאוֹת שֶׁאָכֵן, אֶלְחָנָן שׁוֹמֵעַ! הֵם מוֹשְׁכִים בִּכְתֵפָם, מוֹדִים שֶׁיֵּשׁ דְּבָרִים שֶׁהֵם אֵינָם מְבִינִים וְשֶׁמְּדֻבָּר בְּנֵס רְפוּאִי, הֵם אֵינָם מַצְלִיחִים לְהָבִין אֵיךְ זֶה קָרָה. אֲבָל הַהוֹרִים שֶׁל הַפָּעוֹט הַמְאֻשָּׁר, מְבִינִים הֵיטֵב, וְזֶה מַסְפִּיק לָהֶם... זֶה כֹּחָהּ שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע וְשֶׁל אֱמוּנַת צַדִּיקִים אֲמִתִּית, זֶהוּ כֹּחָם שֶׁל צַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁנִּמְצָאִים בְּכָל דּוֹר, וּמְגִנִּים עָלֵינוּ! (מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים)

	כי תבא תשפ"ג
	מַדּוּעַ מִתְמַהְמַהַת הַגְּאֻלָּה
	"וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי" (כא-א) לְאַחַר פְּטִירַת אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הִתְפַּזְּרוּ עַנְנֵי הַכָּבוֹד שֶׁהִקִּיפוּ אֶת עַם יִשְׂרָאֵל וְחָצְצוּ בֵּינוֹ וּבֵין הָעוֹלָם הָעוֹיֵן וְהַמִּתְנַכֵּל. עֲמָלֵק נִצֵּל פִּרְצָה זוֹ, בָּא לְהִלָּחֵם בְּיִשְׂרָאֵל, וְהִצְלִיחַ לִשְׁבּוֹת שֶׁבִי. הָעָם הִתְאַזֵּר עֹז, הִבְטִיחַ לְהַחֲרִים לַה' אֶת רְכוּשׁ הַשּׂוֹנֵא, נִלְחַם בּוֹ וְגָבַר עָלָיו. לְכָל פָּרָשָׁה בַּתּוֹרָה לֶקַח נִצְחִי. אַף כָּאן, הַלֶּקַח בָּרוּר וְגָלוּי: הַצַּדִּיק מְגוֹנֵן עַל הָעָם. גַּם כַּאֲשֶׁר נִשְׁלְמָה סְאַת עֲווֹנוֹת הַכְּנַעֲנִים, שָׁלַח מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אֶת הַמְרַגְּלִים לִרְאוֹת "הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ" - אִם יֵשׁ שָׁם צַדִּיק הַמְגוֹנֵן עַל עִמּוֹ כְּעֵץ הַמֵּצֵל עַל סְבִיבוֹתָיו. כַּמָּה עָלֵינוּ לְהַכִּיר טוֹבָה לַצַּדִּיקִים, לְתַלְמִידֵי הַחֲכָמִים וְלִבְנֵי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר בְּקִרְבֵּנוּ, שֶׁבִּזְכוּתָם אָנוּ מוּגַנִּים בְּחָסוּת אֱלֹקִית! רָחֵל יוֹשֶׁבֶת בַּגִּנָּה, סְבִיבָהּ אִמָּהוֹת נוֹסָפוֹת. אֶלְחָנָן מְחַיֵּךְ אֵלֶיהָ מֵהָעֲגָלָה, וְהִיא מְחַיֶּכֶת אֵלָיו בַּחֲזָרָה. הוּא מוֹשִׁיט זוּג יָדַיִם בִּשְׁתִיקָה, וְהִיא מוֹצִיאָה אוֹתוֹ. הוּא מְדַדֶּה קָדִימָה וְהִיא לְיָדוֹ... רוֹצֶה לְהִתְרַחֵק מֵהַדִּבּוּרִים שֶׁסְּבִיבָהּ, אוּלַי גַּם לֹא לִשְׁמֹעַ. הִיא מַרְגִּישָׁה אֶת הַמַּבָּטִים הַנְּעוּצִים בְּגַבָּהּ. הַשְּׁכֵנוֹת כְּבָר מְבִינוֹת שֶׁמַּשֶּׁהוּ אֵינוֹ תָּקִין. אָז מָה?! אֶלְחָנָן מַצְבִּיעַ עַל מַגְלֵשָׁה, רָחֵל מְרִימָה אוֹתוֹ. "הוּא עוֹד לֹא מְדַבֵּר?" מִתְעַנְיֶנֶת שְׁכֵנָה אַחַת, נֶחְמָדָה, שֶׁעוֹמֶדֶת גַּם הִיא לְיַד הַמַּגְלֵשָׁה. רָחֵל מְנַסָּה לִמְתֹּחַ אֶת הַשְּׂפָתַיִם לְחִיּוּךְ צַר, הִיא מְהַנְהֶנֶת הִנְהוּן לֹא בָּרוּר, וְאַחֲרֵי שְׁנִיָּה בּוֹרַחַת מֵהַמָּקוֹם. כְּשֶׁאֶלְחָנָן נוֹלַד, הַבַּיִת שֶׁלָּהֶם הִתְמַלֵּא בְּאוֹר. הָעֵינַיִם הַחֲכָמוֹת שֶׁלּוֹ יָקְדוּ, וְאַבָּא שֶׁלָּהּ אָמַר: "תִּרְאִי כַּמָּה נַחַת תִּהְיֶה לָכֶם מִמֶּנּוּ!" רָחֵל עָנְתָה אָמֵן וְהֶאֱמִינָה בְּכָל לִבָּהּ שֶׁהַתִּינוֹק הַקָּטָן שֶׁלָּהּ יִהְיֶה, בְּבוֹא הַיּוֹם, תַּלְמִיד חָכָם מֻפְלָג, וְשֶׁהֵם יִרְווּ מִמֶּנּוּ רֹב נַחַת. מָתַי הִתְחִילוּ פַּעֲמוֹנֵי הָאַזְעָקָה לְצַלְצֵל? אוּלַי כְּשֶׁהַשֻּׁלְחָן הַזָּקֵן בַּחֶדֶר שֶׁלָּהֶם לֹא עָמַד בָּעֹמֶס שֶׁהִפִּילוּ עָלָיו, וְקָרַס פִּתְאֹם בְּקוֹל רַעַשׁ אָיֹם... הִיא נִבְהֲלָה מְאֹד, קָפְצָה מֵהַכִּסֵּא וְרָצָה לְאֶלְחָנָן. צִפְּתָה לִפְגֹּשׁ תִּינוֹק בּוֹכֶה וּמְבֹהָל, רָצְתָה לְהַרְגִּיעַ אוֹתוֹ, אֲבָל אֶלְחָנָן הִסְתַּכֵּל אֵלֶיהָ בָּעֵינַיִם הָעֲגֻלּוֹת וְהַטּוֹבוֹת שֶׁלּוֹ, וְחִיֵּךְ חִיּוּךְ חֲסַר שִׁנַּיִם. בָּעֶרֶב הִיא אָמְרָה לְדָוִד, בַּעְלָהּ, שֶׁהִיא חוֹשֶׁבֶת שֶׁאֶלְחָנָן אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ טוֹב. הֵם טָרְקוּ דְּלָתוֹת בְּכַוָּנָה, הֵזִיזוּ כִּסְאוֹת, וְאֶלְחָנָן לֹא זָז. "אוּלַי זֶה מִשּׁוּם שֶׁהוּא תִּינוֹק", נִסָּה דָּוִד לְהֵאָחֵז בִּשְׁאֵרִית שֶׁל תִּקְוָה קְלוּשָׁה, אֲבָל רָחֵל רָאֲתָה תִּינוֹקוֹת אֲחֵרִים, מְבֹהָלִים מְאֹד מֵרַעַשׁ, הִיא יָדְעָה שֶׁהִיא צְרִיכָה לָלֶכֶת לָרוֹפֵא. "כַּנִּרְאֶה שֶׁמְּדֻבָּר בְּנוֹזְלִים בָּאָזְנַיִם", הִרְגִּיעָה אוֹתָהּ אִמָּא שֶׁלָּהּ, "תִּינוֹקוֹת רַבִּים סוֹבְלִים מִזֶּה, טוֹב שֶׁהָיִית עֵרָנִית! לְכִי לְרוֹפֵא אָזְנַיִם וְתִרְאִי שֶׁהַכֹּל יִסְתַּדֵּר". רָחֵל הָלְכָה לְרוֹפֵא אָזְנַיִם, אֲבָל חוּשׁ שִׁשִּׁי עָצוּב מְאֹד, לָחַשׁ לָהּ שֶׁלֹּא הַכֹּל יִסְתַּדֵּר... הָרוֹפֵא בָּדַק אֶת אֶלְחָנָן, שָׁאַל אוֹתָהּ כַּמָּה שְׁאֵלוֹת, וּמֵרֶגַע לְרֶגַע הָלְכוּ הַפָּנִים שֶׁלּוֹ וְהִרְצִינוּ. "הָאָזְנַיִם שֶׁלּוֹ נְקִיּוֹת לַחֲלוּטִין, אֵין לוֹ בְּעָיָה שֶׁל נוֹזְלִים, אֲנִי חוֹשֵׁשׁ שֶׁמְּדֻבָּר בִּבְעָיָה חֲמוּרָה יוֹתֵר". רָחֵל נִסְּתָה לִשְׁאֹל מַהִי הַבְּעָיָה, אֲבָל הָרוֹפֵא לֹא הִסְכִּים לְפָרֵט. "לְכוּ לִבְדִיקוֹת, וְנִרְאֶה". הֵם הָלְכוּ לַבְּדִיקוֹת. רָצוּ מֵרוֹפֵא אֶחָד לַשֵּׁנִי, וּמִבְּדִיקָה אַחַת לִרְעוּתָהּ. בַּסּוֹף הֵם יָשְׁבוּ מוּל הָרוֹפֵא הַבָּכִיר בְּיוֹתֵר, שֶׁשִּׁלְּמוּ לוֹ הוֹן תּוֹעָפוֹת, כְּדֵי לִשְׁמֹעַ שֶׁהַיֶּלֶד הַקָּטָן שֶׁלָּהֶם, שֶׁמְּכֻרְבָּל עַכְשָׁו בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ שֶׁל אִמּוֹ וְיָשֵׁן שְׁנַת יְשָׁרִים, לֹא יִשְׁמַע לְעוֹלָם... הָרוֹפֵא מְדַבֵּר וּמְדַבֵּר, וְרָחֵל אֵינָהּ שׁוֹמַעַת כְּלוּם. הִיא מַרְגִּישָׁה שֶׁהַלֵּב שֶׁלָּהּ מִתְפַּצֵּחַ עוֹד רֶגַע לִשְׁנַיִם, עוֹד רֶגַע הִיא מִתְעַלֶּפֶת, אֵילוּ חַיִּים נִגְזְרוּ עַל הַיֶּלֶד הַזֶּה?! דִּמְעָה אַחַת מְעִזָּה לְבַצְבֵּץ, רָחֵל עוֹצֶרֶת אוֹתָהּ, בַּבַּיִת תִּתֵּן דְּרוֹר לַדְּמָעוֹת. אַחַר כָּךְ הֵם יוֹצְאִים, וְדָוִד מַזְמִין מוֹנִית. רָחֵל שׁוֹמַעַת אוֹתוֹ אוֹמֵר כְּתֹבֶת שׁוֹנָה מִכְּתֹבֶת הַבַּיִת שֶׁלָּהֶם, וְאֵינָהּ מְבִינָה לְאָן הֵם נוֹסְעִים, הִיא רוֹצָה רַק לַחֲזֹר הַבַּיְתָה, לֹא לִרְאוֹת אַף אֶחָד, לֹא לִשְׁמֹעַ אִישׁ. "לְאָן נוֹסְעִים?" הִיא שׁוֹאֶלֶת אֶת דָּוִד. "לְר' חַיִּים קַנְיֵבְסְקִי", הוּא מֵשִׁיב קְצָרוֹת. עֵינָיו נְעוּצוֹת בַּנּוֹף הַמִּתְחַלֵּף בִּמְהִירוּת, "צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹקִים. רַק הוּא יוּכַל לַעֲזֹר לָנוּ". שָׁבוּר וְרָצוּץ נִכְנַס דָּוִד לְחַדְרוֹ שֶׁל מָרָן שַׂר הַתּוֹרָה, ר' חַיִּים קַנְיֵבְסְקִי, מְסַפֵּר לוֹ מָה אָמְרוּ הָרוֹפְאִים. רָחֵל מְחַכָּה בַּחוּץ בִּדְרִיכוּת, יוֹדַעַת שֶׁאֵלּוּ רְגָעִים הֲרֵי גּוֹרָל... מָרָן שַׂר הַתּוֹרָה אוֹמֵר: "תִּקְרְאוּ בְּכָל לַיְלָה קְרִיאַת שְׁמַע בְּאָזְנָיו". דָּוִד יוֹצֵא הַחוּצָה, מְסַפֵּר לְרָחֵל אֶת הַבְּשׂוֹרָה, וּשְׁנֵיהֶם מַרְגִּישִׁים שֶׁאֶל הַחוֹר הַגָּדוֹל וְהַשָּׁחוֹר הִסְתַּנְּנוּ כַּמָּה קַרְנַיִם זְעִירוֹת שֶׁל אוֹר וְשֶׁל תִּקְוָה. עֶרֶב, אֶלְחָנָן הוֹלֵךְ לִישֹׁן. אַבָּא יוֹשֵׁב לְיָדוֹ, קוֹרֵא בְּאָזְנָיו קְרִיאַת שְׁמַע... אֶלְחָנָן מְחַיֵּךְ וְנִרְדָּם. רָחֵל עוֹקֶבֶת מֵהַצַּד, וְלַמָּחֳרָת הִיא קוֹרֵאת קְרִיאַת שְׁמַע עִם הַיֶּלֶד, בְּלִבָּהּ מְקַנֶּנֶת כְּמִיהָה עֲצוּמָה, שֶׁיַּתְחִיל לִשְׁמֹעַ כְּבָר... שֶׁיִּשְׁמַע! אֲבָל אֶלְחָנָן רַק מְחַיֵּךְ אֶת הַחִיּוּךְ הַמַּקְסִים שֶׁלּוֹ, וְהוֹלֵךְ לִישֹׁן. עוֹד יוֹם, עוֹד שָׁבוּעַ... חֹדֶשׁ, חָדְשַׁיִם... אֶלְחָנָן אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ מְאוּם, אֲבָל אַבָּא וְאִמָּא שֶׁלּוֹ אֵינָם מְוַתְּרִים, בְּכָל עֶרֶב הֵם קוֹרְאִים בְּאָזְנָיו בִּנְעִימָה קְרִיאַת שְׁמַע. כָּל עֶרֶב וּקְרִיאַת הַשְּׁמַע שֶׁלּוֹ, כָּל עֶרֶב וְהַתִּקְוָה הַחֲדָשָׁה שֶׁבָּאָה אִתּוֹ... חָדְשַׁיִם וָחֵצִי חוֹלְפִים. יוֹם אֶחָד הַגַּנֶּנֶת מִתְקַשֶּׁרֶת בְּהִיסְטֶרְיָה: "הוּא... אֶלְחָנָן", הִיא אֵינָהּ מַצְלִיחָה לְדַבֵּר. רָחֵל נִבְהֶלֶת, "מַה קּוֹרֶה עִם אֶלְחָנָן, הַכֹּל בְּסֵדֶר?" "הוּא בּוֹכֶה חָזָק מְאֹד!" הַגַּנֶּנֶת מִתְנַשֶּׁמֶת, "בּוֹאוּ מַהֵר". כַּמָּה דַּקּוֹת חוֹלְפוֹת עַד שֶׁרָחֵל נִכְנֶסֶת לַגַּן, וּבְאַחַת, הִיא מְבִינָה עַל מַה מְדַבֶּרֶת הַגַּנֶּנֶת. הַהִיסְטֶרְיָה שֶׁל אֶלְחָנָן נִרְאֵית מוּזָרָה לְהַחֲרִיד, הוּא אֵינוֹ בּוֹכֶה, הוּא צוֹרֵחַ בְּבֶהָלָה. הַפָּנִים שֶׁלּוֹ אֲדֻמּוֹת, מְבֹהָלוֹת, נִרְאָה שֶׁמַּשֶּׁהוּ נוֹרָא קוֹרֶה לוֹ. הִיא מַזְעִיקָה אֶת בַּעְלָהּ, וְהֵם נוֹסְעִים אִתּוֹ לְמִיּוּן. מַהֵר מְאֹד מְגַלִּים הָרוֹפְאִים אֶת הַסִּבָּה לַצְּרָחוֹת - אֶלְחָנָן שׁוֹמֵעַ!!! הוּא מְחֻבָּר לְמַכְשִׁירֵי שְׁמִיעָה הַמְיֹעָדִים לְחֵרְשִׁים, וְעַכְשָׁו, כְּשֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ, כָּל דִּבּוּר נִשְׁמָע לוֹ כְּמוֹ צִרְחוֹת אֵימִים... וְהוּא מְבֹהָל מְאֹד. מוֹרִידִים אֶת מַכְשִׁירֵי הַשְּׁמִיעָה - אֶלְחָנָן נִרְגַּע, וְהַהוֹרִים שֶׁלּוֹ מַרְגִּישִׁים שֶׁהֵם חוֹלְמִים... הַיֶּלֶד שֶׁלָּהֶם, שֶׁהָרוֹפְאִים לֹא הֶאֱמִינוּ שֶׁהוּא יִשְׁמַע אֵי פַּעַם, הַיֶּלֶד הַזֶּה - שׁוֹמֵעַ!!! הָרוֹפְאִים עֲדַיִן אֵינָם מַאֲמִינִים. הֵם מְבַקְּשִׁים לַעֲרֹךְ לוֹ בְּדִיקוֹת, אֲבָל כָּל הַבְּדִיקוֹת מַרְאוֹת שֶׁאָכֵן, אֶלְחָנָן שׁוֹמֵעַ! הֵם מוֹשְׁכִים בִּכְתֵפָם, מוֹדִים שֶׁיֵּשׁ דְּבָרִים שֶׁהֵם אֵינָם מְבִינִים וְשֶׁמְּדֻבָּר בְּנֵס רְפוּאִי, הֵם אֵינָם מַצְלִיחִים לְהָבִין אֵיךְ זֶה קָרָה. אֲבָל הַהוֹרִים שֶׁל הַפָּעוֹט הַמְאֻשָּׁר, מְבִינִים הֵיטֵב, וְזֶה מַסְפִּיק לָהֶם... זֶה כֹּחָהּ שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע וְשֶׁל אֱמוּנַת צַדִּיקִים אֲמִתִּית, זֶהוּ כֹּחָם שֶׁל צַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁנִּמְצָאִים בְּכָל דּוֹר, וּמְגִנִּים עָלֵינוּ! (מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים)