Otzarot-Article

"הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ" (ח-י) הַשָּׂרָף מִקּוֹצְק זַצַ"ל הִנְהִיג אֶת עֲדָתוֹ בַּחֲרִיפוּת נוֹקֶבֶת. אַבְרֵכִים מְבַקְשֵׁי הִתְעַלּוּת וֶאֱמֶת נָהֲרוּ לְקוֹצְק לְקַבֵּל הַדְרָכָה, לְהִתְעַלּוֹת וּלְהִזְדַּכֵּךְ. לְאַחַר תְּקוּפָה שֶׁל הִתְעַלּוּת הָיוּ שָׁבִים לְבֵיתָם. עַד לַפַּעַם הַבָּאָה.

הָרַבִּי הָיָה אוֹמֵר בִּמְרִירוּת: "כְּשֶׁהֵם בָּאִים לְכָאן, הֲרֵינִי עָמֵל בְּפֶרֶךְ כְּדֵי לְיַשְּׁרָם וּלְהַעֲמִידָם עַל רַגְלֵיהֶם. וּכְשֶׁהֵם שָׁבִים וְחוֹזְרִים – אִי אֶפְשָׁר כְּבָר לְהַכִּירָם"... הַשְּׁהִיָּה בַּבַּיִת גּוֹרֶמֶת לִנְסִיגָה וְלִקְרִיסָה...

אִם כָּךְ הָיָה בִּזְמַנָּם, וּבְדַרְגָּתָם - מַה נֹּאמַר אָנוּ, בְּדַרְגָּתֵנוּ. אִם כָּךְ הָיָה בְּבֵיתָם, בַּיִת חֲסִידִי שָׁרְשִׁי - מַה נֹּאמַר אָנוּ עַל רְחוֹבוֹתֵינוּ!

שָׁהִינוּ בַּיְשִׁיבָה. הִתְעַלֵּינוּ בִּמְחִצַּת רַבּוֹתֵינוּ, חָיִינוּ בַּאֲוִירָה שֶׁל קְדֻשָּׁה וְטֹהַר, עִם הַגְּמָרָא וְעִם סִפְרֵי הָרִאשׁוֹנִים. עִם סִפְרֵי הַמּוּסָר וְעִם שִׂיחוֹת הַמּוּסָר. אֲבָל תּוֹרָה מַתֶּשֶׁת כֹּחוֹ שֶׁל אָדָם, וְנָסַעְנוּ הַבַּיְתָה לְ"בֵין הַזְּמַנִּים", לְחֻפְשָׁה קְצָרָה.

הַאִם הָרַבָּנִים, הַמַּשְׁגִּיחַ וְרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה - יַכִּירוּ אוֹתָנוּ בְּשׁוּבֵנוּ?!...

בְּפָרָשָׁתֵנוּ מְסַפֵּר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ כֵּיצַד עָלָה לַמָּרוֹם לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה. הִשְׁאִיר אַחֲרָיו עַם נִפְלָא, נִפְעָם מִמַּתַּן תּוֹרָה, עַם שֶׁהִכְרִיז: "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע". עַם שֶׁהָיָה בְּרָאשׁוּת אַהֲרֹן קְדוֹשׁ ה', חוּר וְהַזְּקֵנִים. עַם שֶׁהָיָה מְגֻבָּשׁ כְּאִישׁ אֶחָד בְּלֵב אֶחָד וּפָסַק מִמֶּנּוּ הַיֵּצֶר הָרַע. מֹשֶׁה עָלָה לַמָּרוֹם, וְשָׁהָה שָׁם אַרְבָּעִים יוֹם. הוֹתִיר אֶת הָעָם בִּלְעָדָיו – וְהַשָּׂטָן פָּעַל, וְהָעֵרֶב רַב הִתְסִיס, וּבְשׁוּבוֹ מָצָא רִקּוּדִים סְבִיב עֵגֶל הַזָּהָב, וְהֶפְקֵרוּת מַתִּירָנִית.

לֹא הָיָה זֶה אוֹתוֹ עַם שֶׁעָזַב...

הַגָּאוֹן רַבִּי יְהוּדָה צַדְקָה זַצַ"ל סִפֵּר, שֶׁאֶחָד מִגְּדוֹלֵי הָרַבָּנִים הִתְאוֹנֵן בִּפְנֵי אַדְמוֹ"ר הַ"בַּבָּא סָאלִי" זַצַ"ל, מַדּוּעַ הוּא מִתְפַּלֵּל וְאֵינוֹ נַעֲנֶה, וְאִלּוּ כְּשֶׁהָאַדְמו"ר מִתְפַּלֵּל ‏ - הוּא נַעֲנֶה.

עָנָהוּ הָאַדְמוֹ"ר: "מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵר אֶת עֵינַי וְאֶת פִּי!"

רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה הַזֶּה וַדַּאי הָיָה מָלֵא וְגָדוּשׁ בְּתוֹרָה, וְלָבֶטַח שָׁמַר עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרַע, אֲבָל לֹא שְׁמִירָה מֻחְלֶטֶת כְּמוֹ רַבֵּנוּ הַ"בַּבָּא סָאלִי" זַצַ"ל - וּכְבָר הָיָה בֵּינֵיהֶם הֶבְדֵּל תְּהוֹמִי. הַתְּפִלּוֹת כְּבָר לֹא נַעֲנוּ... וְאָנוּ - אֵיפֹה הַלִּמּוּד שֶׁלָּנוּ? וְכַמָּה רְאִיּוֹת אֲסוּרוֹת אָנוּ רוֹאִים? וְהַיָּמִים הַנּוֹרָאִים עוֹמְדִים בַּפֶּתַח, וַדַּאי נִרְצֶה שֶׁתְּפִלּוֹתֵינוּ יֵעָנוּ... הָבָה נִשְׁמֹר שִׁבְעָתַיִם עַל רְאִיָּתֵנוּ!!! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	כי תבא תשפ"ג
	מַדּוּעַ מִתְמַהְמַהַת הַגְּאֻלָּה
	"הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ" (ח-י) הַשָּׂרָף מִקּוֹצְק זַצַ"ל הִנְהִיג אֶת עֲדָתוֹ בַּחֲרִיפוּת נוֹקֶבֶת. אַבְרֵכִים מְבַקְשֵׁי הִתְעַלּוּת וֶאֱמֶת נָהֲרוּ לְקוֹצְק לְקַבֵּל הַדְרָכָה, לְהִתְעַלּוֹת וּלְהִזְדַּכֵּךְ. לְאַחַר תְּקוּפָה שֶׁל הִתְעַלּוּת הָיוּ שָׁבִים לְבֵיתָם. עַד לַפַּעַם הַבָּאָה. הָרַבִּי הָיָה אוֹמֵר בִּמְרִירוּת: "כְּשֶׁהֵם בָּאִים לְכָאן, הֲרֵינִי עָמֵל בְּפֶרֶךְ כְּדֵי לְיַשְּׁרָם וּלְהַעֲמִידָם עַל רַגְלֵיהֶם. וּכְשֶׁהֵם שָׁבִים וְחוֹזְרִים – אִי אֶפְשָׁר כְּבָר לְהַכִּירָם"... הַשְּׁהִיָּה בַּבַּיִת גּוֹרֶמֶת לִנְסִיגָה וְלִקְרִיסָה... אִם כָּךְ הָיָה בִּזְמַנָּם, וּבְדַרְגָּתָם - מַה נֹּאמַר אָנוּ, בְּדַרְגָּתֵנוּ. אִם כָּךְ הָיָה בְּבֵיתָם, בַּיִת חֲסִידִי שָׁרְשִׁי - מַה נֹּאמַר אָנוּ עַל רְחוֹבוֹתֵינוּ! שָׁהִינוּ בַּיְשִׁיבָה. הִתְעַלֵּינוּ בִּמְחִצַּת רַבּוֹתֵינוּ, חָיִינוּ בַּאֲוִירָה שֶׁל קְדֻשָּׁה וְטֹהַר, עִם הַגְּמָרָא וְעִם סִפְרֵי הָרִאשׁוֹנִים. עִם סִפְרֵי הַמּוּסָר וְעִם שִׂיחוֹת הַמּוּסָר. אֲבָל תּוֹרָה מַתֶּשֶׁת כֹּחוֹ שֶׁל אָדָם, וְנָסַעְנוּ הַבַּיְתָה לְ"בֵין הַזְּמַנִּים", לְחֻפְשָׁה קְצָרָה. הַאִם הָרַבָּנִים, הַמַּשְׁגִּיחַ וְרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה - יַכִּירוּ אוֹתָנוּ בְּשׁוּבֵנוּ?!... בְּפָרָשָׁתֵנוּ מְסַפֵּר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ כֵּיצַד עָלָה לַמָּרוֹם לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה. הִשְׁאִיר אַחֲרָיו עַם נִפְלָא, נִפְעָם מִמַּתַּן תּוֹרָה, עַם שֶׁהִכְרִיז: "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע". עַם שֶׁהָיָה בְּרָאשׁוּת אַהֲרֹן קְדוֹשׁ ה', חוּר וְהַזְּקֵנִים. עַם שֶׁהָיָה מְגֻבָּשׁ כְּאִישׁ אֶחָד בְּלֵב אֶחָד וּפָסַק מִמֶּנּוּ הַיֵּצֶר הָרַע. מֹשֶׁה עָלָה לַמָּרוֹם, וְשָׁהָה שָׁם אַרְבָּעִים יוֹם. הוֹתִיר אֶת הָעָם בִּלְעָדָיו – וְהַשָּׂטָן פָּעַל, וְהָעֵרֶב רַב הִתְסִיס, וּבְשׁוּבוֹ מָצָא רִקּוּדִים סְבִיב עֵגֶל הַזָּהָב, וְהֶפְקֵרוּת מַתִּירָנִית. לֹא הָיָה זֶה אוֹתוֹ עַם שֶׁעָזַב... הַגָּאוֹן רַבִּי יְהוּדָה צַדְקָה זַצַ"ל סִפֵּר, שֶׁאֶחָד מִגְּדוֹלֵי הָרַבָּנִים הִתְאוֹנֵן בִּפְנֵי אַדְמוֹ"ר הַ"בַּבָּא סָאלִי" זַצַ"ל, מַדּוּעַ הוּא מִתְפַּלֵּל וְאֵינוֹ נַעֲנֶה, וְאִלּוּ כְּשֶׁהָאַדְמו"ר מִתְפַּלֵּל ‏ - הוּא נַעֲנֶה. עָנָהוּ הָאַדְמוֹ"ר: "מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵר אֶת עֵינַי וְאֶת פִּי!" רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה הַזֶּה וַדַּאי הָיָה מָלֵא וְגָדוּשׁ בְּתוֹרָה, וְלָבֶטַח שָׁמַר עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרַע, אֲבָל לֹא שְׁמִירָה מֻחְלֶטֶת כְּמוֹ רַבֵּנוּ הַ"בַּבָּא סָאלִי" זַצַ"ל - וּכְבָר הָיָה בֵּינֵיהֶם הֶבְדֵּל תְּהוֹמִי. הַתְּפִלּוֹת כְּבָר לֹא נַעֲנוּ... וְאָנוּ - אֵיפֹה הַלִּמּוּד שֶׁלָּנוּ? וְכַמָּה רְאִיּוֹת אֲסוּרוֹת אָנוּ רוֹאִים? וְהַיָּמִים הַנּוֹרָאִים עוֹמְדִים בַּפֶּתַח, וַדַּאי נִרְצֶה שֶׁתְּפִלּוֹתֵינוּ יֵעָנוּ... הָבָה נִשְׁמֹר שִׁבְעָתַיִם עַל רְאִיָּתֵנוּ!!! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)