Otzarot-Article

"וְאֶת הַחֲסִידָה" (יא-יט) מְפָרֵשׁ רַשִּׁ"י: "וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ חֲסִידָה? שֶׁעוֹשָׂה חֲסִידוּת עִם חַבְרוֹתֶיהָ בַּמְּזוֹנוֹת".

אִם כֵּן, הֲלֹא דִּין הוּא שֶׁהַחֲסִידָה תְּהֵא עוֹף טָהוֹר, שֶׁהֲרֵי לְפִי הָרַמְבַּ"ן כָּל טֻמְאָתָם שֶׁל הָעוֹפוֹת הִיא מִשּׁוּם אַכְזָרִיּוּתָם הַיְתֵרָה?

תֵּרֵץ הַחִדּוּשֵׁי הָרִי"ם זַ"ל: "מֵאַחַר שֶׁהִיא עוֹשָׂה חֲסִידוּת רַק עִם חַבְרוֹתֶיהָ, וְאִלּוּ מִי שֶׁאֵינָהּ נִמְנֵית עַל חַבְרוֹתֶיהָ אֵין הִיא מְסַיַּעַת לָהּ בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ, לְפִיכָךְ הֲרֵיהִי בֶּאֱמֶת טְמֵאָה..." בְּעִנְיְנֵי מְזוֹנוֹת אֵין לְהַפְלוֹת בֵּין חָבֵר לְזָר. "אֵין בּוֹדְקִין לִמְזוֹנוֹת".

שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם הֶחָפֵץ חַיִּים, שֶׁעַל הָאָדָם לָדַעַת, שֶׁמִּיּוֹם הִוָּלְדוֹ הִקְצִיבוּ לוֹ לָאָדָם סְכוּם הַפְּסִיעוֹת שֶׁיַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם, וּבוֹ הַדָּבָר תָּלוּי אִם לָלֶכֶת לִדְבַר מִצְוָה אוֹ לִדְבַר עֲבֵרָה, וְשׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ שׁוֹמֵר צְעָדָיו לְהַרְגִּישׁ אֶת כְּאֵב הַזּוּלַת - כַּכְּאֵב הָאִישִׁי שֶׁלּוֹ.

הָאַדְמוֹ"ר רַבִּי יִשָׂשׂכָר דֹּב מִבֶּעלְז זָצָ"ל סִפֵּר לִקְהַל חֲסִידָיו עַד הֵיכָן צְרִיכָה לִהְיוֹת הַדְּאָגָה וְהַהִתְמַסְּרוּת לַזּוּלַת.

מַעֲשֶׂה בְּרוֹפֵא שֶׁלָּמַד שָׁנִים אֶת מִקְצוֹעַ הָרְפוּאָה וְעָשָׂה חַיִל בְּלִמּוּדָיו, וּלְאַחַר שֶׁסִּיֵּם אֶת שְׁנוֹת לִמּוּדָיו הָיָה צָרִיךְ לְקַבֵּל תְּעוּדַת הַסְמָכָה מֵרוֹפֵא גָּדוֹל וּמְפֻרְסָם. שָׁאַל הָרֹופֵא הַבּוֹחֵן, מַה הִיא הַתְּרוּפָה לְאָדָם שֶׁנִּפְצַע וְקוֹלֵחַ דָּמוֹ?

הֵשִׁיב הַנִּבְחָן: לוֹקְחִים תְּרוּפָה פְּלוֹנִית וְהִיא עוֹצֶרֶת אֶת הַדָּם. שְׁאָלוֹ הַבּוֹחֵן: וּכְשֶׁאֵין תְּרוּפָה זוֹ בְּנִמְצָא, מַה יֵּשׁ לַעֲשׂוֹת?

הֵשִׁיב הַנִּבְחָן: אֶפְשָׁר לָקַחַת תְּרוּפָה אַלְמוֹנִית וְהִיא תַּעֲצֹר אֶת הַדָּם. שְׁאָלוֹ שׁוּב הַבּוֹחֵן: וְאִם גַּם תְּרוּפָה זוֹ אֵינָהּ בְּנִמְצָא?

הֵשִׁיב הַנִּבְחָן: אֲזַי לוֹקְחִים חֲתִיכַת בַּד מִבֶּגֶד וְשׂוֹרְפִים אוֹתָהּ וּמַנִּיחִים אֶת הָאֵפֶר עַל הַפֶּצַע וְכָךְ נֶעֱצָר הַדָּם. שׁוּב שְׁאָלוֹ הַבּוֹחֵן: וְאִם אֵין גַּם חֲתִיכַת בַּד בְּנִמְצָא, מַה לַּעֲשׂוֹת?

נִשְׁאַר הַנִּבְחָן לְלֹא תְּשׁוּבָה וּמַעֲנֶה. פָּסַל הָרֹופֵא אֶת הַנִּבְחָן וְלֹא נָתַן לוֹ אֶת הַתְּעוּדָה הַמְיֻחֶלֶת.

הַנִּבְחָן לֹא יָדַע אֶת לִבּוֹ מֵרֹב צַעַר: הֲיִתָּכֵן שֶׁכָּל מַה שֶּׁלָּמַד שָׁנִים וְהִתְמַחָה בְּמִקְצוֹעַ הָרְפוּאָה – הַכֹּל יָרַד לְטִמְיוֹן מִפְּנֵי שֶׁלֹּא יָדַע לְהָשִׁיב עַל מִקְרֶה אֶחָד?

אָכֵן, הֵשִׁיב לוֹ הָרֹופֵא הַבּוֹחֵן, בְּשָׁעָה שֶׁבַּד אוֹ בֶּגֶד אֵין בְּנִמְצָא כְּדֵי לַעֲצֹר אֶת הַדָּם, אֲזַי הַחוֹבָה עָלֶיךָ לִקְרֹעַ בַּד מִבְּגָדֶיךָ שֶׁלְּךָ וְלַחְסֹם אֶת קִלּוּחַ הַדָּם. אֵינְךָ רָאוּי לְשַׁמֵּשׁ בְּתַפְקִיד רוֹפֵא אִם אֵין מַצָּב הַחֹלִי נוֹגֵעַ לְלִבְּךָ עַד כְּדֵי שֶׁתִּקְרַע בַּד מִבְּגָדֶיךָ, כָּךְ צְרִיכָה לִהְיוֹת הַהַרְגָּשָׁה כְּלַפֵּי הַזּוּלַת. (אֱמוּנָה שְׁלֵמָה)

	כי תצא תשפ"ג
	לְהַכִּיר טוֹבָה – גַּם לַצֶּאֱצָאִים!
	"וְאֶת הַחֲסִידָה" (יא-יט) מְפָרֵשׁ רַשִּׁ"י: "וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ חֲסִידָה? שֶׁעוֹשָׂה חֲסִידוּת עִם חַבְרוֹתֶיהָ בַּמְּזוֹנוֹת". אִם כֵּן, הֲלֹא דִּין הוּא שֶׁהַחֲסִידָה תְּהֵא עוֹף טָהוֹר, שֶׁהֲרֵי לְפִי הָרַמְבַּ"ן כָּל טֻמְאָתָם שֶׁל הָעוֹפוֹת הִיא מִשּׁוּם אַכְזָרִיּוּתָם הַיְתֵרָה? תֵּרֵץ הַחִדּוּשֵׁי הָרִי"ם זַ"ל: "מֵאַחַר שֶׁהִיא עוֹשָׂה חֲסִידוּת רַק עִם חַבְרוֹתֶיהָ, וְאִלּוּ מִי שֶׁאֵינָהּ נִמְנֵית עַל חַבְרוֹתֶיהָ אֵין הִיא מְסַיַּעַת לָהּ בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ, לְפִיכָךְ הֲרֵיהִי בֶּאֱמֶת טְמֵאָה..." בְּעִנְיְנֵי מְזוֹנוֹת אֵין לְהַפְלוֹת בֵּין חָבֵר לְזָר. "אֵין בּוֹדְקִין לִמְזוֹנוֹת". שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם הֶחָפֵץ חַיִּים, שֶׁעַל הָאָדָם לָדַעַת, שֶׁמִּיּוֹם הִוָּלְדוֹ הִקְצִיבוּ לוֹ לָאָדָם סְכוּם הַפְּסִיעוֹת שֶׁיַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם, וּבוֹ הַדָּבָר תָּלוּי אִם לָלֶכֶת לִדְבַר מִצְוָה אוֹ לִדְבַר עֲבֵרָה, וְשׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ שׁוֹמֵר צְעָדָיו לְהַרְגִּישׁ אֶת כְּאֵב הַזּוּלַת - כַּכְּאֵב הָאִישִׁי שֶׁלּוֹ. הָאַדְמוֹ"ר רַבִּי יִשָׂשׂכָר דֹּב מִבֶּעלְז זָצָ"ל סִפֵּר לִקְהַל חֲסִידָיו עַד הֵיכָן צְרִיכָה לִהְיוֹת הַדְּאָגָה וְהַהִתְמַסְּרוּת לַזּוּלַת. מַעֲשֶׂה בְּרוֹפֵא שֶׁלָּמַד שָׁנִים אֶת מִקְצוֹעַ הָרְפוּאָה וְעָשָׂה חַיִל בְּלִמּוּדָיו, וּלְאַחַר שֶׁסִּיֵּם אֶת שְׁנוֹת לִמּוּדָיו הָיָה צָרִיךְ לְקַבֵּל תְּעוּדַת הַסְמָכָה מֵרוֹפֵא גָּדוֹל וּמְפֻרְסָם. שָׁאַל הָרֹופֵא הַבּוֹחֵן, מַה הִיא הַתְּרוּפָה לְאָדָם שֶׁנִּפְצַע וְקוֹלֵחַ דָּמוֹ? הֵשִׁיב הַנִּבְחָן: לוֹקְחִים תְּרוּפָה פְּלוֹנִית וְהִיא עוֹצֶרֶת אֶת הַדָּם. שְׁאָלוֹ הַבּוֹחֵן: וּכְשֶׁאֵין תְּרוּפָה זוֹ בְּנִמְצָא, מַה יֵּשׁ לַעֲשׂוֹת? הֵשִׁיב הַנִּבְחָן: אֶפְשָׁר לָקַחַת תְּרוּפָה אַלְמוֹנִית וְהִיא תַּעֲצֹר אֶת הַדָּם. שְׁאָלוֹ שׁוּב הַבּוֹחֵן: וְאִם גַּם תְּרוּפָה זוֹ אֵינָהּ בְּנִמְצָא? הֵשִׁיב הַנִּבְחָן: אֲזַי לוֹקְחִים חֲתִיכַת בַּד מִבֶּגֶד וְשׂוֹרְפִים אוֹתָהּ וּמַנִּיחִים אֶת הָאֵפֶר עַל הַפֶּצַע וְכָךְ נֶעֱצָר הַדָּם. שׁוּב שְׁאָלוֹ הַבּוֹחֵן: וְאִם אֵין גַּם חֲתִיכַת בַּד בְּנִמְצָא, מַה לַּעֲשׂוֹת? נִשְׁאַר הַנִּבְחָן לְלֹא תְּשׁוּבָה וּמַעֲנֶה. פָּסַל הָרֹופֵא אֶת הַנִּבְחָן וְלֹא נָתַן לוֹ אֶת הַתְּעוּדָה הַמְיֻחֶלֶת. הַנִּבְחָן לֹא יָדַע אֶת לִבּוֹ מֵרֹב צַעַר: הֲיִתָּכֵן שֶׁכָּל מַה שֶּׁלָּמַד שָׁנִים וְהִתְמַחָה בְּמִקְצוֹעַ הָרְפוּאָה – הַכֹּל יָרַד לְטִמְיוֹן מִפְּנֵי שֶׁלֹּא יָדַע לְהָשִׁיב עַל מִקְרֶה אֶחָד? אָכֵן, הֵשִׁיב לוֹ הָרֹופֵא הַבּוֹחֵן, בְּשָׁעָה שֶׁבַּד אוֹ בֶּגֶד אֵין בְּנִמְצָא כְּדֵי לַעֲצֹר אֶת הַדָּם, אֲזַי הַחוֹבָה עָלֶיךָ לִקְרֹעַ בַּד מִבְּגָדֶיךָ שֶׁלְּךָ וְלַחְסֹם אֶת קִלּוּחַ הַדָּם. אֵינְךָ רָאוּי לְשַׁמֵּשׁ בְּתַפְקִיד רוֹפֵא אִם אֵין מַצָּב הַחֹלִי נוֹגֵעַ לְלִבְּךָ עַד כְּדֵי שֶׁתִּקְרַע בַּד מִבְּגָדֶיךָ, כָּךְ צְרִיכָה לִהְיוֹת הַהַרְגָּשָׁה כְּלַפֵּי הַזּוּלַת. (אֱמוּנָה שְׁלֵמָה)