Otzarot-Article

"הַנִּסְתָּרֹת לַה' אֱלֹקֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ" (כט-כח) כָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה לָזֶה. עַרְבוּת זוֹ נִלְמֶדֶת מֵהַכָּתוּב: "הַנִּסְתָּרֹת לַה' אֱלֹקֵינוּ, וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם, לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת". מִי שֶׁיָּכוֹל לִמְחוֹת בִּבְנֵי בֵּיתוֹ וְאֵינוֹ מוֹחֶה - עָלוּל לְהִתָּפֵס בַּעֲווֹנָם. אָמַר רַבֵּנוּ הֶ"חָפֵץ חַיִּים" זַצַ"ל, שֶׁיִּתָּכֵן שֶׁיַּעַרְמוּ עַל כַּף הַמֹּאזְנַיִם שֶׁלָּנוּ עֲבֵרוֹת שֶׁלֹּא אֲנַחְנוּ עָבַרְנוּ, מִשּׁוּם שֶׁהָיִינוּ יְכוֹלִים לְמָנְעָן וְלֹא מָנַעְנוּ.

סִפֵּר הֶ"חָפֵץ חַיִּים" מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בִּימֵי נְעוּרָיו. סוֹחֵר בִּקֵּשׁ לְהַגְדִּיל אֶת רְוָחָיו, וְקָנָה סְחוֹרוֹת מֻבְרָחוֹת שֶׁלֹּא שֻׁלַּם עֲלֵיהֶן מֶכֶס. כֵּיוָן שֶׁקָּנָה בְּזוֹל וּמָכַר בְּזוֹל, הַקּוֹנִים גָּדְשׁוּ אֶת חֲנוּתוֹ וְהֶעֱשִׁירוּהוּ עֹשֶׁר רַב. הֵבִינוּ הַמִּתְחָרִים, שֶׁאִם הוּא יָכוֹל לְהוֹזִיל כָּךְ אֶת הַמְּחִיר, כַּנִּרְאֶה הוּא מַבְרִיחַ אֶת הַסְּחוֹרָה, וְהִלְשִׁינוּ עָלָיו. בָּאוּ שׁוֹטְרִים, אָסְרוּ אוֹתוֹ, הֶחֱרִימוּ אֶת כָּל הַסְּחוֹרָה וְכָלְאוּ אוֹתוֹ בְּבֵית הָאֲסוּרִים. עוֹלָמוֹ חָרַב עָלָיו. בְּרֶגַע אֶחָד הָפַךְ לְעָנִי וְחֵרוּתוֹ נִשְׁלְלָה. בַּמִּשְׁפָּט קָנְסוּ אוֹתוֹ בְּהוֹן עָתֵק, וְגָזְרוּ דִּינוֹ לְעֶשְׂרִים שְׁנוֹת גָּלוּת בְּסִיבִּיר. בְּדַרְכּוֹ לְרִצּוּי גְּזַר הַדִּין, בִּקֵּשׁ מִשּׁוֹמְרָיו שֶׁיַּנִּיחוּהוּ לַעֲבֹר דֶּרֶךְ בֵּית הָרַב. הֵבִינוּ שֶׁמְּבַקֵּשׁ הוּא בְּרָכָה, לִשְׂרֹד בַּגָּלוּת הַנּוֹרָאָה וְהַקָּשָׁה, וְנֶעְתְּרוּ לַבַּקָּשָׁה. הוֹדִיעוּ לָרַב, וְיָצָא לְפֶתַח בֵּיתוֹ. אָמַר לוֹ הָאָסִיר: "יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁמַּעֲשַׂי גָּרְמוּ לִי. אֲבָל הֲרֵי אַתֶּם יְדַעְתֶּם בַּמָּה אֲנִי עוֹסֵק - מַדּוּעַ הֶעְלַמְתֶּם עַיִן? מַדּוּעַ לֹא הוֹכַחְתֶּם אוֹתִי? אַתֶּם הָאֲשֵׁמִים בְּמַצָּבִי!"...

עָלֵינוּ לִהְיוֹת אִכְפַּתִּיִּים כְּלַפֵּי הַזּוּלַת, לְנַתֵּב אוֹתוֹ לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר, כִּי כֻּלָּנוּ עֲרֵבִים!!

אֵינֶנּוּ מְבִינִים חֶשְׁבּוֹנוֹת שָׁמַיִם, כִּי "הַנִּסְתָּרֹת לַה' אֱלֹקֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ".

מָשָׁל לְיֶלֶד שֶׁנָּסַע לַיָּם בְּיַחַד עִם אָבִיו. בַּדֶּרֶךְ, הָאוֹטוֹבּוּס עָצַר בַּתַּחֲנָה, וְאַחַד הַנּוֹסְעִים יָרַד. הַיֶּלֶד הִתְפַּלֵּא וְשָׁאַל אֶת אָבִיו: "אַבָּא! לָמָּה הָאִישׁ יָרַד? הֲרֵי הוּא שִׁלֵּם עַל הַנְּסִיעָה בְּדִיּוּק כָּמוֹנוּ, וַהֲרֵי עֲדַיִן לֹא הִגַּעְנוּ לַיָּם!"

צָחַק אָבִיו, וְהִסְבִּיר לוֹ שֶׁכַּנִּרְאֶה אוֹתוֹ אָדָם לֹא הָיָה צָרִיךְ לָלֶכֶת לַיָּם, אֶלָּא יָרַד בִּמְקוֹם עֲבוֹדָתוֹ. בַּדֶּרֶךְ יָרְדוּ אֲנָשִׁים נוֹסָפִים, וְשׁוּב שָׁאַל הַיֶּלֶד אֶת אָבִיו מַדּוּעַ הֵם יוֹרְדִים, הֲרֵי עֲדַיִן לֹא הִגִּיעוּ לַתַּחֲנָה הַסּוֹפִית! אָבִיו הִסְבִּיר לוֹ, שֶׁכָּל אֶחָד יוֹרֵד בַּתַּחֲנָה שֶׁלּוֹ. לְכָל אֶחָד יֵשׁ יַעַד שֶׁאֵלָיו הוּא צָרִיךְ לְהַגִּיעַ - אֶחָד נוֹסֵעַ לָעֲבוֹדָה וְאֶחָד לְבֵית הַסֵּפֶר, וְרַק חֵלֶק יוֹרְדִים בַּתַּחֲנָה הַסּוֹפִית, בַּיָּם.

כָּךְ הֵם הַחַיִּים, לְכָל אֶחָד יֵשׁ יִעוּד, תַּכְלִית שֶׁאוֹתָהּ הוּא צָרִיךְ לְמַלֵּא בָּעוֹלָם, וּכְשֶׁהוּא מְסַיֵּם אֶת תַּפְקִידוֹ הוּא "יוֹרֵד בַּתַּחֲנָה" שֶׁבָּהּ הוּא צָרִיךְ לָרֶדֶת כְּפִי שֶׁקָּבַע לוֹ בּוֹרֵא עוֹלָם.

אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל (סֻכָּה נג), שֶׁרַגְלָיו שֶׁל הָאָדָם לוֹקְחוֹת אוֹתוֹ לַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ מַלְאַךְ הַמָּוֶת צָרִיךְ לָקַחַת אֶת נִשְׁמָתוֹ. לָכֵן אֵין מָקוֹם לַטַּעֲנָה: "אִם הוּא לֹא הָיָה נוֹסֵעַ לְשָׁם - זֶה לֹא הָיָה קוֹרֶה", "אִם הָיָה שׁוֹמֵעַ לִי - הוּא לֹא הָיָה מְקַבֵּל אֶת הַתַּפְקִיד הַזֶּה וְהַכֹּל הָיָה נִרְאֶה אַחֶרֶת". אַף אָדָם לֹא מֵת בִּגְלַל הָרוֹפֵא וְגַם לֹא בִּגְלַל הַנֶּהָג שֶׁנָּהַג בְּרַשְׁלָנוּת!

עוֹד אָמְרוּ חֲזַ"ל (נְדָרִים מא): "כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ קִצּוֹ שֶׁל אָדָם, הַכֹּל מוֹשְׁלִין בּוֹ לַהֲמִיתוֹ. אֲפִלּוּ יַתּוּשׁ יָכוֹל לוֹ!"

בִּתּוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי מִיכְל פַיינְשְׁטֵין זַצַּ"ל, הָיְתָה חוֹלַת אַסְטְמָה קָשָׁה. בַּבַּיִת הָיוּ מוּכָנִים מַכְשִׁירֵי אִינְהָלַצְיָה לְמִקְרֶה שֶׁל הֶתְקֵף. יוֹם אֶחָד, חָוְתָה הַבַּת הֶתְקֵף. חִפְּשׂוּ אַנְשֵׁי הַבַּיִת אֶת מַכְשִׁיר הָאִינְהָלַצְיָה בְּכָל מָקוֹם, אַךְ לֹא מָצְאוּ. הִזְעִיקוּ אַמְבּוּלַנְס, אַךְ כְּשֶׁכֹּחוֹת הָרְפוּאָה הִגִּיעוּ, לֹא נוֹתַר לָהֶם אֶלָּא לִקְבֹּעַ אֶת מוֹתָהּ.

כַּאֲשֶׁר הַ'חֶבְרָא קַדִּישָׁא' הוֹצִיאוּ אוֹתָהּ מֵהַבַּיִת, גִּלּוּ מִתַּחַת לְמִטָּתָהּ חֲמִשָּׁה מַכְשִׁירֵי אִינְהָלַצְיָה...

בְּבָתֵּי הַקְּבָרוֹת קְבוּרִים גַּם אֲנָשִׁים שֶׁדָּאֲגוּ לֶאֱכֹל רַק אֹכֶל בָּרִיא, שָׁמְרוּ עַל מִשְׁקָל תָּקִין, וְעָשׂוּ כֹּשֶׁר פַּעֲמַיִם בְּשָׁבוּעַ...

"רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, יָדַעְתִּי כִּי הִנְנִי בְּיָדְךָ לְבַד כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר, וְאִם גַּם אֶתְאַמֵּץ בְּעֵצוֹת וּבְתַחְבּוּלוֹת וְכָל יוֹשְׁבֵי תֵּבֵל יַעַמְדוּ לִימִינִי לְהוֹשִׁיעֵנִי וְלִתְמֹךְ נַפְשִׁי - מִבַּלְעֲדֵי עֻזְּךָ וְעֶזְרָתְךָ אֵין עֶזְרָה וִישׁוּעָה" (תִּפְאֶרֶת שְׁלֹמֹה). עָזְרֵנוּ, רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, לִזְכֹּר זֹאת תָּמִיד, וְיִהְיֶה הַדָּבָר קָבוּעַ בְּלִבֵּנוּ, וְלֹא יָסוּר מִמֶּנּוּ לֹא בְּדִבּוּר, לֹא בְּמַעֲשֶׂה וַאֲפִלּוּ לֹא בְּמַחֲשָׁבָה, וְתָמִיד נִזְכֶּה לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בֶּאֱמֶת! (אֱמוּנָה בְּרוּרָה)

	כי תצא תשפ"ג
	לְהַכִּיר טוֹבָה – גַּם לַצֶּאֱצָאִים!
	"הַנִּסְתָּרֹת לַה' אֱלֹקֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ" (כט-כח) כָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה לָזֶה. עַרְבוּת זוֹ נִלְמֶדֶת מֵהַכָּתוּב: "הַנִּסְתָּרֹת לַה' אֱלֹקֵינוּ, וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם, לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת". מִי שֶׁיָּכוֹל לִמְחוֹת בִּבְנֵי בֵּיתוֹ וְאֵינוֹ מוֹחֶה - עָלוּל לְהִתָּפֵס בַּעֲווֹנָם. אָמַר רַבֵּנוּ הֶ"חָפֵץ חַיִּים" זַצַ"ל, שֶׁיִּתָּכֵן שֶׁיַּעַרְמוּ עַל כַּף הַמֹּאזְנַיִם שֶׁלָּנוּ עֲבֵרוֹת שֶׁלֹּא אֲנַחְנוּ עָבַרְנוּ, מִשּׁוּם שֶׁהָיִינוּ יְכוֹלִים לְמָנְעָן וְלֹא מָנַעְנוּ. סִפֵּר הֶ"חָפֵץ חַיִּים" מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בִּימֵי נְעוּרָיו. סוֹחֵר בִּקֵּשׁ לְהַגְדִּיל אֶת רְוָחָיו, וְקָנָה סְחוֹרוֹת מֻבְרָחוֹת שֶׁלֹּא שֻׁלַּם עֲלֵיהֶן מֶכֶס. כֵּיוָן שֶׁקָּנָה בְּזוֹל וּמָכַר בְּזוֹל, הַקּוֹנִים גָּדְשׁוּ אֶת חֲנוּתוֹ וְהֶעֱשִׁירוּהוּ עֹשֶׁר רַב. הֵבִינוּ הַמִּתְחָרִים, שֶׁאִם הוּא יָכוֹל לְהוֹזִיל כָּךְ אֶת הַמְּחִיר, כַּנִּרְאֶה הוּא מַבְרִיחַ אֶת הַסְּחוֹרָה, וְהִלְשִׁינוּ עָלָיו. בָּאוּ שׁוֹטְרִים, אָסְרוּ אוֹתוֹ, הֶחֱרִימוּ אֶת כָּל הַסְּחוֹרָה וְכָלְאוּ אוֹתוֹ בְּבֵית הָאֲסוּרִים. עוֹלָמוֹ חָרַב עָלָיו. בְּרֶגַע אֶחָד הָפַךְ לְעָנִי וְחֵרוּתוֹ נִשְׁלְלָה. בַּמִּשְׁפָּט קָנְסוּ אוֹתוֹ בְּהוֹן עָתֵק, וְגָזְרוּ דִּינוֹ לְעֶשְׂרִים שְׁנוֹת גָּלוּת בְּסִיבִּיר. בְּדַרְכּוֹ לְרִצּוּי גְּזַר הַדִּין, בִּקֵּשׁ מִשּׁוֹמְרָיו שֶׁיַּנִּיחוּהוּ לַעֲבֹר דֶּרֶךְ בֵּית הָרַב. הֵבִינוּ שֶׁמְּבַקֵּשׁ הוּא בְּרָכָה, לִשְׂרֹד בַּגָּלוּת הַנּוֹרָאָה וְהַקָּשָׁה, וְנֶעְתְּרוּ לַבַּקָּשָׁה. הוֹדִיעוּ לָרַב, וְיָצָא לְפֶתַח בֵּיתוֹ. אָמַר לוֹ הָאָסִיר: "יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁמַּעֲשַׂי גָּרְמוּ לִי. אֲבָל הֲרֵי אַתֶּם יְדַעְתֶּם בַּמָּה אֲנִי עוֹסֵק - מַדּוּעַ הֶעְלַמְתֶּם עַיִן? מַדּוּעַ לֹא הוֹכַחְתֶּם אוֹתִי? אַתֶּם הָאֲשֵׁמִים בְּמַצָּבִי!"... עָלֵינוּ לִהְיוֹת אִכְפַּתִּיִּים כְּלַפֵּי הַזּוּלַת, לְנַתֵּב אוֹתוֹ לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר, כִּי כֻּלָּנוּ עֲרֵבִים!! אֵינֶנּוּ מְבִינִים חֶשְׁבּוֹנוֹת שָׁמַיִם, כִּי "הַנִּסְתָּרֹת לַה' אֱלֹקֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ". מָשָׁל לְיֶלֶד שֶׁנָּסַע לַיָּם בְּיַחַד עִם אָבִיו. בַּדֶּרֶךְ, הָאוֹטוֹבּוּס עָצַר בַּתַּחֲנָה, וְאַחַד הַנּוֹסְעִים יָרַד. הַיֶּלֶד הִתְפַּלֵּא וְשָׁאַל אֶת אָבִיו: "אַבָּא! לָמָּה הָאִישׁ יָרַד? הֲרֵי הוּא שִׁלֵּם עַל הַנְּסִיעָה בְּדִיּוּק כָּמוֹנוּ, וַהֲרֵי עֲדַיִן לֹא הִגַּעְנוּ לַיָּם!" צָחַק אָבִיו, וְהִסְבִּיר לוֹ שֶׁכַּנִּרְאֶה אוֹתוֹ אָדָם לֹא הָיָה צָרִיךְ לָלֶכֶת לַיָּם, אֶלָּא יָרַד בִּמְקוֹם עֲבוֹדָתוֹ. בַּדֶּרֶךְ יָרְדוּ אֲנָשִׁים נוֹסָפִים, וְשׁוּב שָׁאַל הַיֶּלֶד אֶת אָבִיו מַדּוּעַ הֵם יוֹרְדִים, הֲרֵי עֲדַיִן לֹא הִגִּיעוּ לַתַּחֲנָה הַסּוֹפִית! אָבִיו הִסְבִּיר לוֹ, שֶׁכָּל אֶחָד יוֹרֵד בַּתַּחֲנָה שֶׁלּוֹ. לְכָל אֶחָד יֵשׁ יַעַד שֶׁאֵלָיו הוּא צָרִיךְ לְהַגִּיעַ - אֶחָד נוֹסֵעַ לָעֲבוֹדָה וְאֶחָד לְבֵית הַסֵּפֶר, וְרַק חֵלֶק יוֹרְדִים בַּתַּחֲנָה הַסּוֹפִית, בַּיָּם. כָּךְ הֵם הַחַיִּים, לְכָל אֶחָד יֵשׁ יִעוּד, תַּכְלִית שֶׁאוֹתָהּ הוּא צָרִיךְ לְמַלֵּא בָּעוֹלָם, וּכְשֶׁהוּא מְסַיֵּם אֶת תַּפְקִידוֹ הוּא "יוֹרֵד בַּתַּחֲנָה" שֶׁבָּהּ הוּא צָרִיךְ לָרֶדֶת כְּפִי שֶׁקָּבַע לוֹ בּוֹרֵא עוֹלָם. אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל (סֻכָּה נג), שֶׁרַגְלָיו שֶׁל הָאָדָם לוֹקְחוֹת אוֹתוֹ לַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ מַלְאַךְ הַמָּוֶת צָרִיךְ לָקַחַת אֶת נִשְׁמָתוֹ. לָכֵן אֵין מָקוֹם לַטַּעֲנָה: "אִם הוּא לֹא הָיָה נוֹסֵעַ לְשָׁם - זֶה לֹא הָיָה קוֹרֶה", "אִם הָיָה שׁוֹמֵעַ לִי - הוּא לֹא הָיָה מְקַבֵּל אֶת הַתַּפְקִיד הַזֶּה וְהַכֹּל הָיָה נִרְאֶה אַחֶרֶת". אַף אָדָם לֹא מֵת בִּגְלַל הָרוֹפֵא וְגַם לֹא בִּגְלַל הַנֶּהָג שֶׁנָּהַג בְּרַשְׁלָנוּת! עוֹד אָמְרוּ חֲזַ"ל (נְדָרִים מא): "כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ קִצּוֹ שֶׁל אָדָם, הַכֹּל מוֹשְׁלִין בּוֹ לַהֲמִיתוֹ. אֲפִלּוּ יַתּוּשׁ יָכוֹל לוֹ!" בִּתּוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי מִיכְל פַיינְשְׁטֵין זַצַּ"ל, הָיְתָה חוֹלַת אַסְטְמָה קָשָׁה. בַּבַּיִת הָיוּ מוּכָנִים מַכְשִׁירֵי אִינְהָלַצְיָה לְמִקְרֶה שֶׁל הֶתְקֵף. יוֹם אֶחָד, חָוְתָה הַבַּת הֶתְקֵף. חִפְּשׂוּ אַנְשֵׁי הַבַּיִת אֶת מַכְשִׁיר הָאִינְהָלַצְיָה בְּכָל מָקוֹם, אַךְ לֹא מָצְאוּ. הִזְעִיקוּ אַמְבּוּלַנְס, אַךְ כְּשֶׁכֹּחוֹת הָרְפוּאָה הִגִּיעוּ, לֹא נוֹתַר לָהֶם אֶלָּא לִקְבֹּעַ אֶת מוֹתָהּ. כַּאֲשֶׁר הַ'חֶבְרָא קַדִּישָׁא' הוֹצִיאוּ אוֹתָהּ מֵהַבַּיִת, גִּלּוּ מִתַּחַת לְמִטָּתָהּ חֲמִשָּׁה מַכְשִׁירֵי אִינְהָלַצְיָה... בְּבָתֵּי הַקְּבָרוֹת קְבוּרִים גַּם אֲנָשִׁים שֶׁדָּאֲגוּ לֶאֱכֹל רַק אֹכֶל בָּרִיא, שָׁמְרוּ עַל מִשְׁקָל תָּקִין, וְעָשׂוּ כֹּשֶׁר פַּעֲמַיִם בְּשָׁבוּעַ... "רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, יָדַעְתִּי כִּי הִנְנִי בְּיָדְךָ לְבַד כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר, וְאִם גַּם אֶתְאַמֵּץ בְּעֵצוֹת וּבְתַחְבּוּלוֹת וְכָל יוֹשְׁבֵי תֵּבֵל יַעַמְדוּ לִימִינִי לְהוֹשִׁיעֵנִי וְלִתְמֹךְ נַפְשִׁי - מִבַּלְעֲדֵי עֻזְּךָ וְעֶזְרָתְךָ אֵין עֶזְרָה וִישׁוּעָה" (תִּפְאֶרֶת שְׁלֹמֹה). עָזְרֵנוּ, רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, לִזְכֹּר זֹאת תָּמִיד, וְיִהְיֶה הַדָּבָר קָבוּעַ בְּלִבֵּנוּ, וְלֹא יָסוּר מִמֶּנּוּ לֹא בְּדִבּוּר, לֹא בְּמַעֲשֶׂה וַאֲפִלּוּ לֹא בְּמַחֲשָׁבָה, וְתָמִיד נִזְכֶּה לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בֶּאֱמֶת! (אֱמוּנָה בְּרוּרָה)