Otzarot-Article

"וְלֹא תָסוּר מִכָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם יָמִין וּשְׂמֹאול" (כח-יד) בְּפָרָשָׁתֵנוּ כְּתוּבָה הַתּוֹכֵחָה הַנּוֹרָאָה שֶׁהִתְקַיְּמָה, הַמָּצוֹר עַל יְרוּשָׁלַיִם, חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְהַגָּלוּת הַמְמֻשֶּׁכֶת. עַל מָה וְלָמָּה בָּאָה, מַדּוּעַ נִתְּכָה בְּזַעַם כֹּה רַב?

כָּתַב רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה סְפוֹרְנוֹ זַצַ"ל, שֶׁפְּסוּק הַהַקְדָּמָה לַתּוֹכֵחָה הַקָּשָׁה, עוֹנֶה עַל שְׁאֵלָה זוֹ: "וְלֹא תָסוּר מִכָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם יָמִין וּשְׂמֹאול", כְּלוֹמַר "שֶׁלֹּא יְשַׁנּוּ אֶת מִצְווֹת ה', בִּפְרָט בְּעִנְיַן הַמִּשְׁפָּט", שֶׁלֹּא יַמְצִיאוּ חֻקִּים הַמִּתְנַגְּדִים לְחֻקֵּי הַתּוֹרָה – כְּגוֹן, שֶׁלֹּא יִתְכּוֹפְפוּ לַמִּשְׁפָּט הָעוֹתוֹמָנִי וְהָאַנְגְּלִי, וְלֹא יִסְתַּמְּכוּ עַל פְּסִיקָה שֶׁל אַרְצוֹת הַבְּרִית, בִּמְקוֹם לָדוּן לְפִי דִּינֵי הַתּוֹרָה הָאֱלֹקִית שֶׁנִּתְּנָה בְּאֵשׁ בְּהַר סִינַי.

בְּשִׁלְהֵי יְמֵי בַּיִת שֵׁנִי - כָּתַב הַסְּפוֹרְנוֹ - "גָּבְרוּ בַּעֲלֵי זְרוֹעַ" שֶׁמָּאֲסוּ בְּתוֹרַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּפָנוּ לְעַרְכָּאוֹת זָרוֹת - "וּבְכֵן, יָרְדוּ לְטִמְיוֹן הֵם וְנִכְסֵיהֶם" בַּחֻרְבָּן הָאָיֹם וּבַגָּלוּת הַמָּרָה - "וּבְאֵלֶּה הִתְבָּאֲרָה סִבַּת חֻרְבַּן בַּיִת שֵׁנִי, וְהַתְמָדַת חֻרְבָּנוֹ (הַיְנוּ הִתְאָרְכוּת הַגָּלוּת) - בְּהַתְמָדַת סִבָּתוֹ", כָּל עוֹד תִּמָּשֵׁךְ הַפְנָיַת הָעֹרֶף לְמִשְׁפַּט הַתּוֹרָה הַנִּצְחִי וְהַצּוֹדֵק, וְיָעָדְפוּ הָעַרְכָּאוֹת הַפּוֹסְקוֹת עַל יְסוֹד גַּחֲמוֹת הַמְּחוֹקֵק וְהַשּׁוֹפֵט, תְּעֻכַּב הַגְּאֻלָּה - עַד שֶׁתַּגִּיעַ עֵת "וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה - אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק, קִרְיָה נֶאֱמָנָה".

מִשְׁפְּטֵי בְּנֵי אָדָם, אַף שֶׁנַּעֲשִׂים עַל פִּי הַדִּין וְהַיֹּשֶׁר, לֹא יִתָּכֵן שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָּהֶם שׁוּם עָוֶל וְעִוּוּת הַדִּין, כִּי אֵין בְּכֹחוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם לְכַוֵּן בְּדִקְדּוּק אֶת גֹּדֶל הַחֵטְא וְאת עָמְקוֹ, וּבְוַדַּאי שֶׁאֵין בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ לִמְדֹּד אֶת מִדַּת הָעֹנֶשׁ הַמְדֻיֶּקֶת הַמַּגִּיעָה לַחוֹטֵא. דַּיַּן בָּשָׂר וָדָם אוֹמֵד כְּפִי יְכָלְתּוֹ הָעֲבֵרָה, וְעַל פִּי אֻמְדָּנוֹ קוֹבֵעַ וְגוֹזֵר אֶת הַדִּין.

נִמְצָא, אִם כֵּן, שֶׁבְּכָל עֹנֶשׁ שֶׁנִּתָּן עַל יְדֵי בָּשָׂר וָדָם, בְּוַדַּאי נֶעֱנָשִׁים וְסוֹבְלִים גַּם אֵלּוּ הַנְּקִיִּים מִכָּל חֵטְא וְאַשְׁמָה, אֲבָל מִשְׁפְּטֵי ה' אֵינָם כֵּן, כָּל פְּרָט נִלְקָח בַּחֶשְׁבּוֹן – גַּם צַעַר, וְלוּ הַקָּטָן בְּיוֹתֵר, הַנִּגְרָם לָאָדָם מֵהָעֹנֶשׁ בְּדֶרֶךְ מִקְרֶה. עָנְשׁוֹ שֶׁל הַחוֹטֵא, כְּמוֹ גַּם שֶׁל הַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ, נִמְדָּד בְּדִיּוּק מֻפְלָא. אִם בְּעִקְבוֹת הָעֹנֶשׁ יִגָּרְמוּ צַעַר אוֹ בּוּשָׁה לְאָדָם שֶׁאֵינוֹ רָאוּי מִצַּד עַצְמוֹ לְעֹנֶשׁ זֶה - אָז הַחוֹטֵא לֹא יֵעָנֵשׁ כְּלָל! לְכָךְ כִּוֵּן הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ: "מִשְׁפְּטֵי ה' אֱמֶת - צָדְקוּ יַחְדָּו". כְּלוֹמַר, מִשְׁפְּטֵי ה', שֶׁהֵם אֱמֶת מִצַּד עַצְמָם, גַּם צָדְקוּ יַחְדָּו, שֶׁכָּל הַדִּינִים שֶׁנִּגְזְרוּ עַל בְּנֵי אָדָם יַחְדָּו - צוֹדְקִים הֵם. כִּי אִם בְּעִקְבוֹת גְּזַר הַדִּין עַל אָדָם אֶחָד יִגָּרֵם צַעַר לַאֲנָשִׁים רַבִּים אֲחֵרִים, בָּטוּחַ שֶׁצַּעַר זֶה מַגִּיעַ לָהֶם בְּתוֹר עֹנֶשׁ עַל עֲווֹנוֹתֵיהֶם.

עַל כֵּן, תָּמִיד עָלֵינוּ לְקַבֵּל הַכֹּל בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, וְלֹא לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת עַל בּוֹרֵא עוֹלָם, מִפְּנֵי שֶׁאֵינֶנּוּ מְבִינִים כְּלָל בְּחֶשְׁבּוֹנוֹת שָׁמַיִם. וּכְבָר אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "לְעוֹלָם אַל יַטִּיחַ אָדָם דְּבָרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה" (סֻכָּה נג).

מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? כַּאֲשֶׁר עוֹמְדִים עַל רִצְפָּה הָעֲשׂוּיָה פְּסֵיפָס עֲנָק הַמִּשְׂתָּרֵעַ עַל פְּנֵי כַּמָּה עַשְׂרוֹת מֶטְרִים רְבוּעִים, קָשֶׁה לְהַבְחִין בַּתְּמוּנָה. רַק כַּאֲשֶׁר עוֹלִים לְמָקוֹם גָּבוֹהַּ יוֹתֵר, מַבְחִינִים בַּתְּמוּנָה הַמַּרְהִיבָה בְּיָפְיָהּ.

אָנוּ רוֹאִים רַק אֶבֶן פֹּה וְאֶבֶן שָׁם מִתּוֹךְ אַלְפֵי הָאֲבָנִים שֶׁל פְּסֵיפַס הַצֶּדֶק הַשְּׁמֵימִי שֶׁל בּוֹרֵא הָעוֹלָם, "הַמְנַהֵג עוֹלָמוֹ בְּחֶסֶד וּבְרִיּוֹתָיו בְּרַחֲמִים", שֶׁכֵּן הַפְּסֵיפָס כֹּה רָחָב, וְאִלּוּ רְאִיָּתֵנוּ מְצֻמְצֶמֶת עַד מְאֹד. רַק כַּאֲשֶׁר "נַעֲלֶה לְמַעְלָה" נוּכַל לְהַתְחִיל לְהָבִין אֶת הַנְהָגַת ה' בְּעוֹלָמוֹ.

רַבֵּנוּ הֶ"חָפֵץ חַיִּים" זַצַ"ל הִסְבִּיר, שֶׁכְּדֵי לָדַעַת עַל מָה וְלָמָּה הִגִּיעָה לְאָדָם צָרָה כָּלְשֶׁהִי, עָלָיו לָדַעַת מֶה עָבְרָה נִשְׁמָתוֹ בַּגִּלְגּוּל הַקּוֹדֵם וּלְשֵׁם אֵיזֶה עִנְיָן וְתִקּוּן הִתְגַּלְגֵּל וּבָא לָעוֹלָם הַזֶּה. זוֹ כַּוָּנַת הַכָּתוּב "מִשְׁפְּטֵי ה' אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו" - דַּוְקָא "יַחְדָּו". כְּשֶׁיּוֹדְעִים מַה נַּעֲשָׂה עִם הָאָדָם קֹדֶם יְצִירָתוֹ וּמַה בָּאָה נִשְׁמָתוֹ לְתַקֵּן בָּעוֹלָם הַזֶּה, רַק אָז נִתָּן לִרְאוֹת שֶׁמִּשְׁפְּטֵי ה' אֱמֶת וָצֶדֶק, וְכָל צַעַר וְנֶזֶק שֶׁבָּאִים, הֵם רַק חֶסֶד וְרַחֲמִים.

חַיָּט מֻמְחֶה הִתְבַּקֵּשׁ לִתְפֹּר לַמֶּלֶךְ גְּלִימָה מְפֹאֶרֶת, כֻּלָּהּ עֲשׂוּיָה מִחוּטֵי זָהָב וּמְשֻׁבֶּצֶת בְּיַהֲלוֹמִים וּבַאֲבָנִים טוֹבוֹת. הַגְּלִימָה מָצְאָה חֵן בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ, לָכֵן הֶעֱנִיק לַחַיָּט שָׂכָר רַב עַל הַשְׁקָעָתוֹ הַמְרֻבָּה...

שָׂרֵי הַמֶּלֶךְ קִנְּאוּ בַּחַיָּט, לָכֵן הוֹצִיאוּ עָלָיו דִּבָּה כְּאִלּוּ גָּנַב חֵלֶק מֵחָמְרֵי הַגֶּלֶם הַיְקָרִים שֶׁנִּתְּנוּ לוֹ לְצֹרֶךְ תְּפִירַת הַגְּלִימָה.

הַחַיָּט הֻזְמַן אֶל הַמֶּלֶךְ, אַךְ הִכְחִישׁ בְּתֹקֶף אֶת הַדְּבָרִים וְטָעַן כִּי עָשָׂה מְלַאכְתּוֹ נֶאֱמָנָה. "אֲנִי יָכוֹל לְהוֹכִיחַ זֹאת!" אָמַר הַחַיָּט וְנָטַל אֶת הַגְּלִימָה, וּכְשֶׁקִּבֵּל אֶת רְשׁוּת הַמֶּלֶךְ, הִתְחִיל לִפְרֹם אוֹתָהּ. לְאַחַר מִכֵּן בִּקֵּשׁ לִשְׁקֹל אֶת חוּטֵי הַזָּהָב וְאֶת הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת שֶׁתָּפַר בַּגְּלִימָה, וְאָכֵן, הִתְבָּרֵר כִּי צָדְקוּ דִּבְרֵי הַחַיָּט, וְהוּכַח כִּי הוּא לֹא גָּנַב מְאוּמָה.

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָכוֹל לְהוֹכִיחַ לָנוּ שֶׁכָּל מַעֲשָׂיו שְׁקוּלִים בְּצֶדֶק, אַךְ אָז יֵאָלֵץ "לִפְרֹם" אֶת מַעֲשֵׂי בְּרֵאשִׁית, אוֹ לָקַחַת אוֹתָנוּ אֵלָיו כְּדֵי לְהַרְאוֹת לָנוּ עַד כַּמָּה הוּא צוֹדֵק בְּמַעֲשָׂיו... (אֱמוּנָה בְּרוּרָה)

	ראה תשפ"ג
	לָתֵת צְדָקָה – לֹא כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּדֵּל שְׁמוֹ
	"וְלֹא תָסוּר מִכָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם יָמִין וּשְׂמֹאול" (כח-יד) בְּפָרָשָׁתֵנוּ כְּתוּבָה הַתּוֹכֵחָה הַנּוֹרָאָה שֶׁהִתְקַיְּמָה, הַמָּצוֹר עַל יְרוּשָׁלַיִם, חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְהַגָּלוּת הַמְמֻשֶּׁכֶת. עַל מָה וְלָמָּה בָּאָה, מַדּוּעַ נִתְּכָה בְּזַעַם כֹּה רַב? כָּתַב רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה סְפוֹרְנוֹ זַצַ"ל, שֶׁפְּסוּק הַהַקְדָּמָה לַתּוֹכֵחָה הַקָּשָׁה, עוֹנֶה עַל שְׁאֵלָה זוֹ: "וְלֹא תָסוּר מִכָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם יָמִין וּשְׂמֹאול", כְּלוֹמַר "שֶׁלֹּא יְשַׁנּוּ אֶת מִצְווֹת ה', בִּפְרָט בְּעִנְיַן הַמִּשְׁפָּט", שֶׁלֹּא יַמְצִיאוּ חֻקִּים הַמִּתְנַגְּדִים לְחֻקֵּי הַתּוֹרָה – כְּגוֹן, שֶׁלֹּא יִתְכּוֹפְפוּ לַמִּשְׁפָּט הָעוֹתוֹמָנִי וְהָאַנְגְּלִי, וְלֹא יִסְתַּמְּכוּ עַל פְּסִיקָה שֶׁל אַרְצוֹת הַבְּרִית, בִּמְקוֹם לָדוּן לְפִי דִּינֵי הַתּוֹרָה הָאֱלֹקִית שֶׁנִּתְּנָה בְּאֵשׁ בְּהַר סִינַי. בְּשִׁלְהֵי יְמֵי בַּיִת שֵׁנִי - כָּתַב הַסְּפוֹרְנוֹ - "גָּבְרוּ בַּעֲלֵי זְרוֹעַ" שֶׁמָּאֲסוּ בְּתוֹרַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּפָנוּ לְעַרְכָּאוֹת זָרוֹת - "וּבְכֵן, יָרְדוּ לְטִמְיוֹן הֵם וְנִכְסֵיהֶם" בַּחֻרְבָּן הָאָיֹם וּבַגָּלוּת הַמָּרָה - "וּבְאֵלֶּה הִתְבָּאֲרָה סִבַּת חֻרְבַּן בַּיִת שֵׁנִי, וְהַתְמָדַת חֻרְבָּנוֹ (הַיְנוּ הִתְאָרְכוּת הַגָּלוּת) - בְּהַתְמָדַת סִבָּתוֹ", כָּל עוֹד תִּמָּשֵׁךְ הַפְנָיַת הָעֹרֶף לְמִשְׁפַּט הַתּוֹרָה הַנִּצְחִי וְהַצּוֹדֵק, וְיָעָדְפוּ הָעַרְכָּאוֹת הַפּוֹסְקוֹת עַל יְסוֹד גַּחֲמוֹת הַמְּחוֹקֵק וְהַשּׁוֹפֵט, תְּעֻכַּב הַגְּאֻלָּה - עַד שֶׁתַּגִּיעַ עֵת "וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה - אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק, קִרְיָה נֶאֱמָנָה". מִשְׁפְּטֵי בְּנֵי אָדָם, אַף שֶׁנַּעֲשִׂים עַל פִּי הַדִּין וְהַיֹּשֶׁר, לֹא יִתָּכֵן שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָּהֶם שׁוּם עָוֶל וְעִוּוּת הַדִּין, כִּי אֵין בְּכֹחוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם לְכַוֵּן בְּדִקְדּוּק אֶת גֹּדֶל הַחֵטְא וְאת עָמְקוֹ, וּבְוַדַּאי שֶׁאֵין בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ לִמְדֹּד אֶת מִדַּת הָעֹנֶשׁ הַמְדֻיֶּקֶת הַמַּגִּיעָה לַחוֹטֵא. דַּיַּן בָּשָׂר וָדָם אוֹמֵד כְּפִי יְכָלְתּוֹ הָעֲבֵרָה, וְעַל פִּי אֻמְדָּנוֹ קוֹבֵעַ וְגוֹזֵר אֶת הַדִּין. נִמְצָא, אִם כֵּן, שֶׁבְּכָל עֹנֶשׁ שֶׁנִּתָּן עַל יְדֵי בָּשָׂר וָדָם, בְּוַדַּאי נֶעֱנָשִׁים וְסוֹבְלִים גַּם אֵלּוּ הַנְּקִיִּים מִכָּל חֵטְא וְאַשְׁמָה, אֲבָל מִשְׁפְּטֵי ה' אֵינָם כֵּן, כָּל פְּרָט נִלְקָח בַּחֶשְׁבּוֹן – גַּם צַעַר, וְלוּ הַקָּטָן בְּיוֹתֵר, הַנִּגְרָם לָאָדָם מֵהָעֹנֶשׁ בְּדֶרֶךְ מִקְרֶה. עָנְשׁוֹ שֶׁל הַחוֹטֵא, כְּמוֹ גַּם שֶׁל הַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ, נִמְדָּד בְּדִיּוּק מֻפְלָא. אִם בְּעִקְבוֹת הָעֹנֶשׁ יִגָּרְמוּ צַעַר אוֹ בּוּשָׁה לְאָדָם שֶׁאֵינוֹ רָאוּי מִצַּד עַצְמוֹ לְעֹנֶשׁ זֶה - אָז הַחוֹטֵא לֹא יֵעָנֵשׁ כְּלָל! לְכָךְ כִּוֵּן הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ: "מִשְׁפְּטֵי ה' אֱמֶת - צָדְקוּ יַחְדָּו". כְּלוֹמַר, מִשְׁפְּטֵי ה', שֶׁהֵם אֱמֶת מִצַּד עַצְמָם, גַּם צָדְקוּ יַחְדָּו, שֶׁכָּל הַדִּינִים שֶׁנִּגְזְרוּ עַל בְּנֵי אָדָם יַחְדָּו - צוֹדְקִים הֵם. כִּי אִם בְּעִקְבוֹת גְּזַר הַדִּין עַל אָדָם אֶחָד יִגָּרֵם צַעַר לַאֲנָשִׁים רַבִּים אֲחֵרִים, בָּטוּחַ שֶׁצַּעַר זֶה מַגִּיעַ לָהֶם בְּתוֹר עֹנֶשׁ עַל עֲווֹנוֹתֵיהֶם. עַל כֵּן, תָּמִיד עָלֵינוּ לְקַבֵּל הַכֹּל בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, וְלֹא לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת עַל בּוֹרֵא עוֹלָם, מִפְּנֵי שֶׁאֵינֶנּוּ מְבִינִים כְּלָל בְּחֶשְׁבּוֹנוֹת שָׁמַיִם. וּכְבָר אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "לְעוֹלָם אַל יַטִּיחַ אָדָם דְּבָרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה" (סֻכָּה נג). מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? כַּאֲשֶׁר עוֹמְדִים עַל רִצְפָּה הָעֲשׂוּיָה פְּסֵיפָס עֲנָק הַמִּשְׂתָּרֵעַ עַל פְּנֵי כַּמָּה עַשְׂרוֹת מֶטְרִים רְבוּעִים, קָשֶׁה לְהַבְחִין בַּתְּמוּנָה. רַק כַּאֲשֶׁר עוֹלִים לְמָקוֹם גָּבוֹהַּ יוֹתֵר, מַבְחִינִים בַּתְּמוּנָה הַמַּרְהִיבָה בְּיָפְיָהּ. אָנוּ רוֹאִים רַק אֶבֶן פֹּה וְאֶבֶן שָׁם מִתּוֹךְ אַלְפֵי הָאֲבָנִים שֶׁל פְּסֵיפַס הַצֶּדֶק הַשְּׁמֵימִי שֶׁל בּוֹרֵא הָעוֹלָם, "הַמְנַהֵג עוֹלָמוֹ בְּחֶסֶד וּבְרִיּוֹתָיו בְּרַחֲמִים", שֶׁכֵּן הַפְּסֵיפָס כֹּה רָחָב, וְאִלּוּ רְאִיָּתֵנוּ מְצֻמְצֶמֶת עַד מְאֹד. רַק כַּאֲשֶׁר "נַעֲלֶה לְמַעְלָה" נוּכַל לְהַתְחִיל לְהָבִין אֶת הַנְהָגַת ה' בְּעוֹלָמוֹ. רַבֵּנוּ הֶ"חָפֵץ חַיִּים" זַצַ"ל הִסְבִּיר, שֶׁכְּדֵי לָדַעַת עַל מָה וְלָמָּה הִגִּיעָה לְאָדָם צָרָה כָּלְשֶׁהִי, עָלָיו לָדַעַת מֶה עָבְרָה נִשְׁמָתוֹ בַּגִּלְגּוּל הַקּוֹדֵם וּלְשֵׁם אֵיזֶה עִנְיָן וְתִקּוּן הִתְגַּלְגֵּל וּבָא לָעוֹלָם הַזֶּה. זוֹ כַּוָּנַת הַכָּתוּב "מִשְׁפְּטֵי ה' אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו" - דַּוְקָא "יַחְדָּו". כְּשֶׁיּוֹדְעִים מַה נַּעֲשָׂה עִם הָאָדָם קֹדֶם יְצִירָתוֹ וּמַה בָּאָה נִשְׁמָתוֹ לְתַקֵּן בָּעוֹלָם הַזֶּה, רַק אָז נִתָּן לִרְאוֹת שֶׁמִּשְׁפְּטֵי ה' אֱמֶת וָצֶדֶק, וְכָל צַעַר וְנֶזֶק שֶׁבָּאִים, הֵם רַק חֶסֶד וְרַחֲמִים. חַיָּט מֻמְחֶה הִתְבַּקֵּשׁ לִתְפֹּר לַמֶּלֶךְ גְּלִימָה מְפֹאֶרֶת, כֻּלָּהּ עֲשׂוּיָה מִחוּטֵי זָהָב וּמְשֻׁבֶּצֶת בְּיַהֲלוֹמִים וּבַאֲבָנִים טוֹבוֹת. הַגְּלִימָה מָצְאָה חֵן בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ, לָכֵן הֶעֱנִיק לַחַיָּט שָׂכָר רַב עַל הַשְׁקָעָתוֹ הַמְרֻבָּה... שָׂרֵי הַמֶּלֶךְ קִנְּאוּ בַּחַיָּט, לָכֵן הוֹצִיאוּ עָלָיו דִּבָּה כְּאִלּוּ גָּנַב חֵלֶק מֵחָמְרֵי הַגֶּלֶם הַיְקָרִים שֶׁנִּתְּנוּ לוֹ לְצֹרֶךְ תְּפִירַת הַגְּלִימָה. הַחַיָּט הֻזְמַן אֶל הַמֶּלֶךְ, אַךְ הִכְחִישׁ בְּתֹקֶף אֶת הַדְּבָרִים וְטָעַן כִּי עָשָׂה מְלַאכְתּוֹ נֶאֱמָנָה. "אֲנִי יָכוֹל לְהוֹכִיחַ זֹאת!" אָמַר הַחַיָּט וְנָטַל אֶת הַגְּלִימָה, וּכְשֶׁקִּבֵּל אֶת רְשׁוּת הַמֶּלֶךְ, הִתְחִיל לִפְרֹם אוֹתָהּ. לְאַחַר מִכֵּן בִּקֵּשׁ לִשְׁקֹל אֶת חוּטֵי הַזָּהָב וְאֶת הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת שֶׁתָּפַר בַּגְּלִימָה, וְאָכֵן, הִתְבָּרֵר כִּי צָדְקוּ דִּבְרֵי הַחַיָּט, וְהוּכַח כִּי הוּא לֹא גָּנַב מְאוּמָה. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָכוֹל לְהוֹכִיחַ לָנוּ שֶׁכָּל מַעֲשָׂיו שְׁקוּלִים בְּצֶדֶק, אַךְ אָז יֵאָלֵץ "לִפְרֹם" אֶת מַעֲשֵׂי בְּרֵאשִׁית, אוֹ לָקַחַת אוֹתָנוּ אֵלָיו כְּדֵי לְהַרְאוֹת לָנוּ עַד כַּמָּה הוּא צוֹדֵק בְּמַעֲשָׂיו... (אֱמוּנָה בְּרוּרָה)