Otzarot-Article

"וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם כִּי רַב הוּא" (כב-ג) פֵּרֵשׁ הָרַב חַיִּים הַכֹּהֵן זַצַ"ל מֵאֲרַם צוֹבָא, בְּסִפְרוֹ "תּוֹרַת חָכָם", עַל פִּי דִּבְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁ"הָעָם" פֵּרוּשׁוֹ פְּשׁוּטֵי הָעָם וְהָעֵרֶב רַב, וְהוּא מִלְּשׁוֹן גֶּחָלִים עוֹמְמוֹת וּכְבוּיוֹת.

וּפֵרֵשׁ, שֶׁיֵּשׁ שְׁתֵּי דְּרָכִים שֶׁבָּהֶן הַתְּפִלָּה נִשְׁמַעַת וּמִתְקַבֶּלֶת. הַדֶּרֶךְ הָאַחַת: תְּפִלַּת רַבִּים, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹאֵס בָּהּ. וְהַדֶּרֶךְ הַשְּׁנִיָּה - תְּפִלַּת צַדִּיק, שֶׁזְּכֻיּוֹתָיו מְרֻבּוֹת, וּבַקָּשָׁתוֹ נִשְׁמַעַת בַּמָּרוֹם כְּשַׁוְעַת בֵּן לְאָבִיו.

וּמוֹאָב פָּחֲדוּ כָּאן מִפְּנֵי שְׁתֵּי הַבְּחִינוֹת. "וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם" - מִפְּנֵי הַפְּשׁוּטִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, "כִּי רַב הוּא", וְיֵשׁ כָּאן תְּפִלַּת רַבִּים.

וְעוֹד: "וַיָּקָץ מוֹאָב מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" מִפְּנֵי הַצַּדִּיקִים וְהַנַּעֲלִים, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת "יִשְׂרָאֵל". מוֹאָב חָשְׁשׁוּ שֶׁתְּפִלָּתָם תִּשָּׁמַע וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַעֲשֶׂה רְצוֹנָם וְיַפִּיל שׂוֹנְאֵיהֶם תַּחְתָּם. עַל סוּג נוֹסָף שֶׁל תְּפִלָּה תְּמִימָה וּטְהוֹרָה, שֶׁמִּתְקַבֶּלֶת גַּם הִיא, נִלְמַד מֵהַסִּפּוּר שֶׁלְּפָנֵינוּ:

הַמַּחֲזֶה חָזַר וְנִשְׁנָה מִדֵּי יוֹם. עִם בּוֹא הָרַב לְבֵית הַדִּין, רָאָה אִשָּׁה צְעִירָה יוֹשֶׁבֶת לְיַד הַפֶּתַח, בְּיָדֶיהָ סֵפֶר תְּהִלִּים וְהִיא קוֹרֵאת פִּרְקֵי תְּהִלִּים בְּעֵינַיִם דּוֹמְעוֹת. הִיא הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת וּמִתְפַּלֶּלֶת עַד תֹּם הַדִּיּוּנִים בְּבֵית הַדִּין, וּכְשֶׁהָיוּ הַדַּיָּנִים יוֹצְאִים, הָיְתָה הוֹלֶכֶת גַּם הִיא.

הַגָּאוֹן הָרַב מָרְדְּכַי אֵלִיָּהוּ זַצַ"ל הִתְמַנָּה בְּאוֹתָם יָמִים לְמִשְׂרַת "הָרִאשׁוֹן לְצִיּוֹן". הוּא הָיָה הַדַּיָּן הַצָּעִיר בְּיוֹתֵר בְּיִשְׂרָאֵל, בֶּן עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה בִּלְבַד. הוּא הִצְטָרֵף לְהֶרְכֵּב בֵּית הַדִּין בִּבְאֵר שֶׁבַע, וּשְׁמוֹ הִתְפַּרְסֵם בְּעִקְבוֹת לַמְדָנוּתוֹ הַגְּדוֹלָה וְהָאִכְפַּתִּיּוּת שֶׁלּוֹ לַבָּאִים לְפָנָיו.

זְמַן קָצָר אַחֲרֵי שֶׁהִתְמַנָּה לְתַפְקִידוֹ, הִבְחִין בָּאִשָּׁה הַיּוֹשֶׁבֶת מִדֵּי יוֹם לְיַד בֵּית הַדִּין וְקוֹרֵאת בִּדְמָעוֹת פִּרְקֵי תְּהִלִּים. יוֹם אֶחָד בִּקֵּשׁ מִמַּזְכִּיר בֵּית הַדִּין לְהַזְמִין אֶת הָאִשָּׁה לְהִכָּנֵס פְּנִימָה, בְּתֹם הַדִּיּוּנִים.

כְּשֶׁנִּכְנְסָה הָאִשָּׁה, פָּנָה אֵלֶיהָ וְשָׁאַל: "אִמְרִי לִי, מַה מַּעֲשַׂיִךְ כָּאן? מַדּוּעַ אַתְּ יוֹשֶׁבֶת לְיַד בֵּית הַדִּין וְקוֹרֵאת פִּרְקֵי תְּהִלִּים?"

"עָלִיתִי לֹא מִכְּבָר מִמָּרוֹקוֹ וְנִשְׁלַחְתִּי לָגוּר בִּבְאֵר שֶׁבַע", פָּתְחָה הָאִשָּׁה אֶת דְּבָרֶיהָ בְּעִבְרִית רְצוּצָה. "בְּמָרוֹקוֹ הִתְחַתַּנְתִּי עִם גֶּבֶר שֶׁשִּׁמֵּשׁ נַהַג מוֹנִית. עֲשָׂרָה יָמִים אַחֲרֵי נִשּׂוּאֵינוּ נָסַע בַּעְלִי לְעִיר אַחֶרֶת, הָרְחוֹקָה כִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת קִילוֹמֶטְרִים מֵעִירֵנוּ, וּמֵאָז לֹא רָאִיתִי אוֹתוֹ. כַּעֲבוֹר זְמַן הוֹדִיעוּ לִי שֶׁמָּצְאוּ אֶת הַמּוֹנִית שֶׁלּוֹ מְרֻסֶּקֶת בְּעִקְבוֹת תְּאוּנַת דְּרָכִים, וְשֶׁכְּכָל הַנִּרְאֶה הוּא נֶהֱרַג, אֲבָל אֵין שׁוּם מֵידָע הֵיכָן גּוּפָתוֹ וּמִי קָבַר אוֹתוֹ. הָעִנְיָן הוּבָא לִפְנֵי הָרַב שָׁלוֹם מָשָׁאשׁ, שֶׁיָּשַׁב בְּבֵית הַדִּין שֶׁל קַזַבְּלַנְקָה, וְהוּא פָּסַק כִּי עָלַי לְהִשָּׁאֵר עֲגוּנָה עַד שֶׁתַּגִּיעַ רְאָיָה כִּי בַּעְלִי אָכֵן נֶהֱרַג. כָּךְ נוֹתַרְתִּי עֲגוּנָה", סִיְּמָה הָאִשָּׁה אֶת סִפּוּרָהּ הֶעָגוּם, "אֵינֶנִּי יְכוֹלָה לְהִתְחַתֵּן שׁוּב וְלִבְנוֹת מֵחָדָשׁ אֶת חַיַּי".

הָרַב אֵלִיָּהוּ הִבִּיט בָּהּ בְּרַחֲמִים, וְהָאִשָּׁה הִמְשִׁיכָה: "עַכְשָׁו, כְּשֶׁעָלִיתִי לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, חָשַׁבְתִּי שֶׁאוּלַי כָּאן יִמָּצֵא הָרַב שֶׁיּוּכַל לַעֲזֹר לִי לְהִנָּשֵׂא שֵׁנִית וּלְהָקִים מִשְׁפָּחָה. לָכֵן אֲנִי בָּאָה לְכָאן מִדֵּי יוֹם לְהִתְפַּלֵּל".

שָׁאַל אוֹתָהּ הָרַב: "הַאִם פָּתַחְתְּ תִּיק בְּבֵית הַדִּין?"

"לְשֵׁם מָה עָלַי לִפְתֹּחַ תִּיק?! אֲנִי מְדַבֶּרֶת יְשִׁירוֹת עִם בּוֹרֵא הָעוֹלָם".

"וּמַדּוּעַ לֹא נִכְנַסְתְּ לְבֵית הַדִּין לְשׂוֹחֵחַ אִתָּנוּ?" תָּמַהּ הָרַב.

"הֲלֹא אֵינְכֶם אֶלָּא שְׁלִיחִים", הֵשִׁיבָה לוֹ הָאִשָּׁה בְּמַר לִבָּהּ, "אֲנִי מִתְפַּלֶּלֶת לֵאלֹקִים, לְבוֹרֵא עוֹלָם, גּוֹרָלִי נָתוּן בְּיָדוֹ בִּלְבַד".

הָרַב אֵלִיָּהוּ נִדְהַם לְנֹכַח אֱמוּנָתָהּ הָעַזָּה שֶׁל הָאִשָּׁה. הוּא לָקַח מִמֶּנָּה אֶת הַפְּרָטִים וּבִקֵּשׁ מִמֶּנָּה לָבוֹא לְבֵית הַדִּין לַמָּחֳרָת, בְּשָׁעָה תֵּשַׁע בַּבֹּקֶר. אֶת הַשָּׁעוֹת הַבָּאוֹת הִקְדִּישׁ הָרַב אֵלִיָּהוּ לְבֵרוּרִים אֵצֶל רַבָּנֵי מָרוֹקוֹ, בְּנִסָּיוֹן לְהִתְחַקּוֹת אַחַר זֶהוּת הַקַּבְרָנִים בָּאֵזוֹר שֶׁבּוֹ נִמְצְאָה הַמּוֹנִית הַמְרֻסֶּקֶת. הַהַמְלָצָה שֶׁקִּבֵּל הָיְתָה, לִפְנוֹת אֶל רַבִּי יִצְחָק אַבּוּחֲצִירָא, הַ"בַּבָּא חָאקִי", שֶׁשִּׁמֵּשׁ הָרַב הָרָאשִׁי שֶׁל הֶעָרִים רַמְלָה וְלוּד. הָרַב אֵלִיָּהוּ הִזְמִין מוֹנִית וְיָצָא מִיָּד לְרַמְלָה, אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל הַ"בַּבָּא חָאקִי". כְּשֶׁסִּפֵּר לוֹ אֶת פְּרָטֵי הָעִנְיָן, אָמַר הַ"בַּבָּא חָאקִי": "יֵשׁ לְךָ מַזָּל גָּדוֹל. הַמְמֻנִּים עַל הַקְּבוּרָה עָלוּ לֹא מִכְּבָר אַרְצָה. אֶחָד גָּר בְּקִרְיַת אָתָא וְהַשֵּׁנִי בְּדִימוֹנָה". הוּא נָתַן לָרַב אֵלִיָּהוּ אֶת כְּתָבְתָּם שֶׁל הַשְּׁנַיִם, וְהָרַב אֵלִיָּהוּ נָסַע לְדִימוֹנָה. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְבֵיתוֹ שֶׁל הָאִישׁ, רָאָה מוֹדָעַת אֲבָל תְּלוּיָה עַל דֶּלֶת הַבַּיִת. הִיא בִּשְּׂרָה כִּי הַיְּהוּדִי הָלַךְ לְעוֹלָמוֹ בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים וְכָעֵת מִשְׁפַּחְתּוֹ יוֹשֶׁבֶת שִׁבְעָה.

הָרַב אֵלִיָּהוּ חָשַׁב בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן לָסֹב עַל עֲקֵבָיו, אוּלָם מִכֵּיוָן שֶׁזּוֹ הָיְתָה שְׁעַת תְּפִלַּת מִנְחָה וְהָיָה עָלָיו לְהִתְפַּלֵּל, אָמַר בְּלִבּוֹ שֶׁיִּכָּנֵס פְּנִימָה, וְאוּלַי מִן הַשָּׁמַיִם גִּלְגְּלוּ אֶת בּוֹאוֹ לְכָאן, כְּדֵי שֶׁגַּם יֹאמַר דִּבְרֵי תּוֹרָה לְעִלּוּי נִשְׁמַת הַנִּפְטָר.

אַחֲרֵי תְּפִלַּת מִנְחָה, נָשָׂא הָרַב אֵלִיָּהוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה וְנִחֵם אֶת הָאֲבֵלִים. בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה הִתְרַשְּׁמוּ מֵהַדַּיָּן הַצָּעִיר וְהִתְעַנְיְנוּ מַהִי סִבַּת בּוֹאוֹ לְבֵיתָם. הוּא סִפֵּר לָהֶם אֶת סִפּוּרָהּ שֶׁל הָעֲגוּנָה מִמָּרוֹקוֹ, וּפֵרֵט עַל הַמַּאֲמַצִּים שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּנִסָּיוֹן לְהוֹשִׁיעָהּ.

כְּשֶׁהִזְכִּיר אֶת סִפּוּרוֹ שֶׁל נַהַג הַמּוֹנִית וְאֶת מְקוֹם הַתְּאוּנָה, הִזְדַּקֵּף אַחַד הַמְנַחֲמִים, יְהוּדִי מְבֻגָּר לָבוּשׁ גְּלִימָה מָרוֹקָאִית מָסָרְתִּית, וְאָמַר: "אֲנִי קָבַרְתִּי אֶת נַהַג הַמּוֹנִית עִם חֲבֵרִי הַנִּפְטָר. שְׁנֵינוּ חָפַרְנוּ אֶת הַקֶּבֶר שֶׁבּוֹ קָבַרְנוּ אֶת הַיְּהוּדִי".

הִתְבָּרֵר לָרַב אֵלִיָּהוּ כִּי זֶה הַקַּבְרָן הַשֵּׁנִי, מִקִּרְיַת אָתָא, שֶׁבְּדִיּוּק בָּא לְנַחֵם אֶת מִשְׁפַּחַת חֲבֵרוֹ. הָרַב אֵלִיָּהוּ הִתְרַגֵּשׁ מְאֹד, הַתָּרַת עֲגוּנָה הִיא דָּבָר שֶׁמְּשַׂמֵּחַ וּמְרַגֵּשׁ כָּל דַּיָּן, וּבִפְרָט דַּיָּן צָעִיר.

הוּא הִזְמִין מִיָּד אֶת רַב הָעִיר, הָרַב אַבְרָהָם אֶלְמָלִיחַ, וּשְׁנֵיהֶם צֵרְפוּ רַב נוֹסָף, וְעָשׂוּ בֵּית דִּין שֶׁגָּבָה עֵדוּת מֵהָאִישׁ.

לַמָּחֳרָת, בָּאָה הָאִשָּׁה לְבֵית הַדִּין בְּשָׁעָה תֵּשַׁע, וְהָרַב אֵלִיָּהוּ סִפֵּר בְּשִׂמְחָה לַחֲבֵרָיו הַדַּיָּנִים אֶת כָּל הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הָאֵרוּעִים בְּיוֹם הָאֶתְמוֹל. בְּתֹם הַדִּיּוּן בִּשֵּׂר לָאִשָּׁה כִּי עַכְשָׁו מֻתָּר לָהּ לְהִתְחַתֵּן. הָאִשָּׁה הֵשִׁיבָה לוֹ בִּתְמִימוּת גְּמוּרָה: "רוֹאֶה אַתָּה? אַתָּה אָמַרְתָּ לִי לִפְתֹּחַ תִּיק, וְאִלּוּ אֲנִי הִתְפַּלַּלְתִּי לְבוֹרֵא עוֹלָם, וְהוּא כְּבָר סִדֵּר הַכֹּל"...

הַדַּיָּנִים הִתְפַּעֲלוּ מְאֹד מֵהַזְּכוּת שֶׁנָּפְלָה לִידֵי הַדַּיָּן הַצָּעִיר, לְהַתִּיר אִשָּׁה צְעִירָה מֵעֲגִינוּתָהּ, וְהָרַב אֵלִיָּהוּ אָמַר לָהֶם: "זֶה כֹּחָהּ שֶׁל תְּפִלָּה תְּמִימָה וּטְהוֹרָה". (מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים)

	ואתחנן תשפ"ג
	מַה שֶּׁנֶּאֱסָר – וְתוּ לֹא!
	"וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם כִּי רַב הוּא" (כב-ג) פֵּרֵשׁ הָרַב חַיִּים הַכֹּהֵן זַצַ"ל מֵאֲרַם צוֹבָא, בְּסִפְרוֹ "תּוֹרַת חָכָם", עַל פִּי דִּבְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁ"הָעָם" פֵּרוּשׁוֹ פְּשׁוּטֵי הָעָם וְהָעֵרֶב רַב, וְהוּא מִלְּשׁוֹן גֶּחָלִים עוֹמְמוֹת וּכְבוּיוֹת. וּפֵרֵשׁ, שֶׁיֵּשׁ שְׁתֵּי דְּרָכִים שֶׁבָּהֶן הַתְּפִלָּה נִשְׁמַעַת וּמִתְקַבֶּלֶת. הַדֶּרֶךְ הָאַחַת: תְּפִלַּת רַבִּים, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹאֵס בָּהּ. וְהַדֶּרֶךְ הַשְּׁנִיָּה - תְּפִלַּת צַדִּיק, שֶׁזְּכֻיּוֹתָיו מְרֻבּוֹת, וּבַקָּשָׁתוֹ נִשְׁמַעַת בַּמָּרוֹם כְּשַׁוְעַת בֵּן לְאָבִיו. וּמוֹאָב פָּחֲדוּ כָּאן מִפְּנֵי שְׁתֵּי הַבְּחִינוֹת. "וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם" - מִפְּנֵי הַפְּשׁוּטִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, "כִּי רַב הוּא", וְיֵשׁ כָּאן תְּפִלַּת רַבִּים. וְעוֹד: "וַיָּקָץ מוֹאָב מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" מִפְּנֵי הַצַּדִּיקִים וְהַנַּעֲלִים, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת "יִשְׂרָאֵל". מוֹאָב חָשְׁשׁוּ שֶׁתְּפִלָּתָם תִּשָּׁמַע וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַעֲשֶׂה רְצוֹנָם וְיַפִּיל שׂוֹנְאֵיהֶם תַּחְתָּם. עַל סוּג נוֹסָף שֶׁל תְּפִלָּה תְּמִימָה וּטְהוֹרָה, שֶׁמִּתְקַבֶּלֶת גַּם הִיא, נִלְמַד מֵהַסִּפּוּר שֶׁלְּפָנֵינוּ: הַמַּחֲזֶה חָזַר וְנִשְׁנָה מִדֵּי יוֹם. עִם בּוֹא הָרַב לְבֵית הַדִּין, רָאָה אִשָּׁה צְעִירָה יוֹשֶׁבֶת לְיַד הַפֶּתַח, בְּיָדֶיהָ סֵפֶר תְּהִלִּים וְהִיא קוֹרֵאת פִּרְקֵי תְּהִלִּים בְּעֵינַיִם דּוֹמְעוֹת. הִיא הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת וּמִתְפַּלֶּלֶת עַד תֹּם הַדִּיּוּנִים בְּבֵית הַדִּין, וּכְשֶׁהָיוּ הַדַּיָּנִים יוֹצְאִים, הָיְתָה הוֹלֶכֶת גַּם הִיא. הַגָּאוֹן הָרַב מָרְדְּכַי אֵלִיָּהוּ זַצַ"ל הִתְמַנָּה בְּאוֹתָם יָמִים לְמִשְׂרַת "הָרִאשׁוֹן לְצִיּוֹן". הוּא הָיָה הַדַּיָּן הַצָּעִיר בְּיוֹתֵר בְּיִשְׂרָאֵל, בֶּן עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה בִּלְבַד. הוּא הִצְטָרֵף לְהֶרְכֵּב בֵּית הַדִּין בִּבְאֵר שֶׁבַע, וּשְׁמוֹ הִתְפַּרְסֵם בְּעִקְבוֹת לַמְדָנוּתוֹ הַגְּדוֹלָה וְהָאִכְפַּתִּיּוּת שֶׁלּוֹ לַבָּאִים לְפָנָיו. זְמַן קָצָר אַחֲרֵי שֶׁהִתְמַנָּה לְתַפְקִידוֹ, הִבְחִין בָּאִשָּׁה הַיּוֹשֶׁבֶת מִדֵּי יוֹם לְיַד בֵּית הַדִּין וְקוֹרֵאת בִּדְמָעוֹת פִּרְקֵי תְּהִלִּים. יוֹם אֶחָד בִּקֵּשׁ מִמַּזְכִּיר בֵּית הַדִּין לְהַזְמִין אֶת הָאִשָּׁה לְהִכָּנֵס פְּנִימָה, בְּתֹם הַדִּיּוּנִים. כְּשֶׁנִּכְנְסָה הָאִשָּׁה, פָּנָה אֵלֶיהָ וְשָׁאַל: "אִמְרִי לִי, מַה מַּעֲשַׂיִךְ כָּאן? מַדּוּעַ אַתְּ יוֹשֶׁבֶת לְיַד בֵּית הַדִּין וְקוֹרֵאת פִּרְקֵי תְּהִלִּים?" "עָלִיתִי לֹא מִכְּבָר מִמָּרוֹקוֹ וְנִשְׁלַחְתִּי לָגוּר בִּבְאֵר שֶׁבַע", פָּתְחָה הָאִשָּׁה אֶת דְּבָרֶיהָ בְּעִבְרִית רְצוּצָה. "בְּמָרוֹקוֹ הִתְחַתַּנְתִּי עִם גֶּבֶר שֶׁשִּׁמֵּשׁ נַהַג מוֹנִית. עֲשָׂרָה יָמִים אַחֲרֵי נִשּׂוּאֵינוּ נָסַע בַּעְלִי לְעִיר אַחֶרֶת, הָרְחוֹקָה כִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת קִילוֹמֶטְרִים מֵעִירֵנוּ, וּמֵאָז לֹא רָאִיתִי אוֹתוֹ. כַּעֲבוֹר זְמַן הוֹדִיעוּ לִי שֶׁמָּצְאוּ אֶת הַמּוֹנִית שֶׁלּוֹ מְרֻסֶּקֶת בְּעִקְבוֹת תְּאוּנַת דְּרָכִים, וְשֶׁכְּכָל הַנִּרְאֶה הוּא נֶהֱרַג, אֲבָל אֵין שׁוּם מֵידָע הֵיכָן גּוּפָתוֹ וּמִי קָבַר אוֹתוֹ. הָעִנְיָן הוּבָא לִפְנֵי הָרַב שָׁלוֹם מָשָׁאשׁ, שֶׁיָּשַׁב בְּבֵית הַדִּין שֶׁל קַזַבְּלַנְקָה, וְהוּא פָּסַק כִּי עָלַי לְהִשָּׁאֵר עֲגוּנָה עַד שֶׁתַּגִּיעַ רְאָיָה כִּי בַּעְלִי אָכֵן נֶהֱרַג. כָּךְ נוֹתַרְתִּי עֲגוּנָה", סִיְּמָה הָאִשָּׁה אֶת סִפּוּרָהּ הֶעָגוּם, "אֵינֶנִּי יְכוֹלָה לְהִתְחַתֵּן שׁוּב וְלִבְנוֹת מֵחָדָשׁ אֶת חַיַּי". הָרַב אֵלִיָּהוּ הִבִּיט בָּהּ בְּרַחֲמִים, וְהָאִשָּׁה הִמְשִׁיכָה: "עַכְשָׁו, כְּשֶׁעָלִיתִי לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, חָשַׁבְתִּי שֶׁאוּלַי כָּאן יִמָּצֵא הָרַב שֶׁיּוּכַל לַעֲזֹר לִי לְהִנָּשֵׂא שֵׁנִית וּלְהָקִים מִשְׁפָּחָה. לָכֵן אֲנִי בָּאָה לְכָאן מִדֵּי יוֹם לְהִתְפַּלֵּל". שָׁאַל אוֹתָהּ הָרַב: "הַאִם פָּתַחְתְּ תִּיק בְּבֵית הַדִּין?" "לְשֵׁם מָה עָלַי לִפְתֹּחַ תִּיק?! אֲנִי מְדַבֶּרֶת יְשִׁירוֹת עִם בּוֹרֵא הָעוֹלָם". "וּמַדּוּעַ לֹא נִכְנַסְתְּ לְבֵית הַדִּין לְשׂוֹחֵחַ אִתָּנוּ?" תָּמַהּ הָרַב. "הֲלֹא אֵינְכֶם אֶלָּא שְׁלִיחִים", הֵשִׁיבָה לוֹ הָאִשָּׁה בְּמַר לִבָּהּ, "אֲנִי מִתְפַּלֶּלֶת לֵאלֹקִים, לְבוֹרֵא עוֹלָם, גּוֹרָלִי נָתוּן בְּיָדוֹ בִּלְבַד". הָרַב אֵלִיָּהוּ נִדְהַם לְנֹכַח אֱמוּנָתָהּ הָעַזָּה שֶׁל הָאִשָּׁה. הוּא לָקַח מִמֶּנָּה אֶת הַפְּרָטִים וּבִקֵּשׁ מִמֶּנָּה לָבוֹא לְבֵית הַדִּין לַמָּחֳרָת, בְּשָׁעָה תֵּשַׁע בַּבֹּקֶר. אֶת הַשָּׁעוֹת הַבָּאוֹת הִקְדִּישׁ הָרַב אֵלִיָּהוּ לְבֵרוּרִים אֵצֶל רַבָּנֵי מָרוֹקוֹ, בְּנִסָּיוֹן לְהִתְחַקּוֹת אַחַר זֶהוּת הַקַּבְרָנִים בָּאֵזוֹר שֶׁבּוֹ נִמְצְאָה הַמּוֹנִית הַמְרֻסֶּקֶת. הַהַמְלָצָה שֶׁקִּבֵּל הָיְתָה, לִפְנוֹת אֶל רַבִּי יִצְחָק אַבּוּחֲצִירָא, הַ"בַּבָּא חָאקִי", שֶׁשִּׁמֵּשׁ הָרַב הָרָאשִׁי שֶׁל הֶעָרִים רַמְלָה וְלוּד. הָרַב אֵלִיָּהוּ הִזְמִין מוֹנִית וְיָצָא מִיָּד לְרַמְלָה, אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל הַ"בַּבָּא חָאקִי". כְּשֶׁסִּפֵּר לוֹ אֶת פְּרָטֵי הָעִנְיָן, אָמַר הַ"בַּבָּא חָאקִי": "יֵשׁ לְךָ מַזָּל גָּדוֹל. הַמְמֻנִּים עַל הַקְּבוּרָה עָלוּ לֹא מִכְּבָר אַרְצָה. אֶחָד גָּר בְּקִרְיַת אָתָא וְהַשֵּׁנִי בְּדִימוֹנָה". הוּא נָתַן לָרַב אֵלִיָּהוּ אֶת כְּתָבְתָּם שֶׁל הַשְּׁנַיִם, וְהָרַב אֵלִיָּהוּ נָסַע לְדִימוֹנָה. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְבֵיתוֹ שֶׁל הָאִישׁ, רָאָה מוֹדָעַת אֲבָל תְּלוּיָה עַל דֶּלֶת הַבַּיִת. הִיא בִּשְּׂרָה כִּי הַיְּהוּדִי הָלַךְ לְעוֹלָמוֹ בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים וְכָעֵת מִשְׁפַּחְתּוֹ יוֹשֶׁבֶת שִׁבְעָה. הָרַב אֵלִיָּהוּ חָשַׁב בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן לָסֹב עַל עֲקֵבָיו, אוּלָם מִכֵּיוָן שֶׁזּוֹ הָיְתָה שְׁעַת תְּפִלַּת מִנְחָה וְהָיָה עָלָיו לְהִתְפַּלֵּל, אָמַר בְּלִבּוֹ שֶׁיִּכָּנֵס פְּנִימָה, וְאוּלַי מִן הַשָּׁמַיִם גִּלְגְּלוּ אֶת בּוֹאוֹ לְכָאן, כְּדֵי שֶׁגַּם יֹאמַר דִּבְרֵי תּוֹרָה לְעִלּוּי נִשְׁמַת הַנִּפְטָר. אַחֲרֵי תְּפִלַּת מִנְחָה, נָשָׂא הָרַב אֵלִיָּהוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה וְנִחֵם אֶת הָאֲבֵלִים. בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה הִתְרַשְּׁמוּ מֵהַדַּיָּן הַצָּעִיר וְהִתְעַנְיְנוּ מַהִי סִבַּת בּוֹאוֹ לְבֵיתָם. הוּא סִפֵּר לָהֶם אֶת סִפּוּרָהּ שֶׁל הָעֲגוּנָה מִמָּרוֹקוֹ, וּפֵרֵט עַל הַמַּאֲמַצִּים שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּנִסָּיוֹן לְהוֹשִׁיעָהּ. כְּשֶׁהִזְכִּיר אֶת סִפּוּרוֹ שֶׁל נַהַג הַמּוֹנִית וְאֶת מְקוֹם הַתְּאוּנָה, הִזְדַּקֵּף אַחַד הַמְנַחֲמִים, יְהוּדִי מְבֻגָּר לָבוּשׁ גְּלִימָה מָרוֹקָאִית מָסָרְתִּית, וְאָמַר: "אֲנִי קָבַרְתִּי אֶת נַהַג הַמּוֹנִית עִם חֲבֵרִי הַנִּפְטָר. שְׁנֵינוּ חָפַרְנוּ אֶת הַקֶּבֶר שֶׁבּוֹ קָבַרְנוּ אֶת הַיְּהוּדִי". הִתְבָּרֵר לָרַב אֵלִיָּהוּ כִּי זֶה הַקַּבְרָן הַשֵּׁנִי, מִקִּרְיַת אָתָא, שֶׁבְּדִיּוּק בָּא לְנַחֵם אֶת מִשְׁפַּחַת חֲבֵרוֹ. הָרַב אֵלִיָּהוּ הִתְרַגֵּשׁ מְאֹד, הַתָּרַת עֲגוּנָה הִיא דָּבָר שֶׁמְּשַׂמֵּחַ וּמְרַגֵּשׁ כָּל דַּיָּן, וּבִפְרָט דַּיָּן צָעִיר. הוּא הִזְמִין מִיָּד אֶת רַב הָעִיר, הָרַב אַבְרָהָם אֶלְמָלִיחַ, וּשְׁנֵיהֶם צֵרְפוּ רַב נוֹסָף, וְעָשׂוּ בֵּית דִּין שֶׁגָּבָה עֵדוּת מֵהָאִישׁ. לַמָּחֳרָת, בָּאָה הָאִשָּׁה לְבֵית הַדִּין בְּשָׁעָה תֵּשַׁע, וְהָרַב אֵלִיָּהוּ סִפֵּר בְּשִׂמְחָה לַחֲבֵרָיו הַדַּיָּנִים אֶת כָּל הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הָאֵרוּעִים בְּיוֹם הָאֶתְמוֹל. בְּתֹם הַדִּיּוּן בִּשֵּׂר לָאִשָּׁה כִּי עַכְשָׁו מֻתָּר לָהּ לְהִתְחַתֵּן. הָאִשָּׁה הֵשִׁיבָה לוֹ בִּתְמִימוּת גְּמוּרָה: "רוֹאֶה אַתָּה? אַתָּה אָמַרְתָּ לִי לִפְתֹּחַ תִּיק, וְאִלּוּ אֲנִי הִתְפַּלַּלְתִּי לְבוֹרֵא עוֹלָם, וְהוּא כְּבָר סִדֵּר הַכֹּל"... הַדַּיָּנִים הִתְפַּעֲלוּ מְאֹד מֵהַזְּכוּת שֶׁנָּפְלָה לִידֵי הַדַּיָּן הַצָּעִיר, לְהַתִּיר אִשָּׁה צְעִירָה מֵעֲגִינוּתָהּ, וְהָרַב אֵלִיָּהוּ אָמַר לָהֶם: "זֶה כֹּחָהּ שֶׁל תְּפִלָּה תְּמִימָה וּטְהוֹרָה". (מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים)