Otzarot-Article

"וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה" (כא-יא) הַגָּאוֹן רַבִּי יְחֶזְקֵאל אַבְרַמְסְקִי זַצַ"ל בַּעַל "חֲזוֹן יְחֶזְקֵאל", הָיָה אַב בֵּית דִּין בְּלוֹנְדוֹן הַבִּירָה.

מִכֵּיוָן שֶׁבִּקֵּשׁ לְקָרֵב אֶת הַסְּטוּדֶנְטִים הַיְּהוּדִים שֶׁבָּאוּנִיבֶרְסִיטָאוֹת אֶל הַיַּהֲדוּת, אִרְגֵּן עֲבוּרָם שִׁעוּר גְּמָרָא. הוּא הָיָה לוֹמֵד אִתָּם וּמַסְבִּיר אֶת הַדְּבָרִים בְּרֹחַב בִּינָתוֹ וּבְנֹעַם הַסְבָּרָתוֹ, עַד שֶׁרָאוּ אֶת הָאוֹר הַגָּנוּז בַּתּוֹרָה, וְרַבִּים מֵהֶם הָפְכוּ לְבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה.

הֵם לָמְדוּ מַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין, וְיוֹם אֶחָד הִגִּיעוּ לַסּוּגְיָה שֶׁל "אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר" שֶׁבְּפָרָשָׁתֵנוּ, וּלְדִבְרֵי הַגְּמָרָא: כִּי "לֹא דִּבְּרָה תּוֹרָה, אֶלָּא כְּנֶגֶד יֵצֶר הָרַע. עַד שֶׁיִּשָּׂאֶנָּה בְּאִסּוּר - יִשָּׂאֶנָּה בְּהֶתֵּר".

שָׂמְחוּ עַל כָּךְ הַסְּטוּדֶנְטִים כְּמוֹצָאֵי שָׁלָל רַב, פָּנוּ אֶל הָרַב וְאָמְרוּ לוֹ: "הִנֵּה, כְּבוֹד הָרַב רוֹאֶה?! הַתּוֹרָה מִתְחַשֶּׁבֶת בַּיֵּצֶר הָרַע שֶׁלָּנוּ, וּמַתִּירָה בִּגְלָלוֹ דְּבָרִים!" אָז לְאֶחָד יֵשׁ יֵצֶר הָרַע לְמַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת, חָלִילָה, וְלַשֵּׁנִי יֵשׁ יֵצֶר הָרַע לִנְסֹעַ בְּשַׁבָּת, רַחֲמָנָא לִיצְלַן. הָבָה נִתְחַשֵּׁב בַּיֵּצֶר הָרַע, וְנַתִּיר זֹאת...

חִיֵּךְ הָרַב וְאָמַר: תַּחְשְׁבוּ לְרֶגַע קָט, וְתָבִינוּ שֶׁהַהֶפֶךְ הוּא הַנָּכוֹן! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָצַר אֶת הָאָדָם, בָּרָא אֶת הַיֵּצֶר הָרַע שֶׁלּוֹ, וְקָבַע עֲבוּרוֹ מַעֲרֶכֶת חֻקִּים וְהוֹרָאוֹת, שֶׁהֵם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת. וְאָז בָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר: מִכָּל תַּרְיַ"ג הַמִּצְווֹת וְאַלְפֵי סְעִיפֵיהֶם, יֵשׁ מִצְוָה אַחַת - אַחַת וִיחִידָה - שֶׁבְּמִקְרֶה מְסֻיָּם וּבְסִיטוּאַצְיָה מְסֻיֶּמֶת יִצְרוֹ שֶׁל הָאָדָם יִתְגַּבֵּר עָלָיו וְהַנִּסָּיוֹן יִהְיֶה כָּבֵד מִדַּי, אָז תֵּדְעוּ לָכֶם שֶׁבְּמִקְרֶה זֶה - לֹא יֵאָסֵר עֲלֵיכֶם הַדָּבָר. "לֹא דִּבְּרָה תּוֹרָה אֶלָּא כְּנֶגֶד יֵצֶר הָרַע" - בְּאֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר, וּבְסַעֲרַת הַמִּלְחָמָה. מִמֵּילָא מוּבָן, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁבּוֹ הַתּוֹרָה לֹא קָבְעָה "יוֹצֵא מִן הַכְּלָל" - יָדַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יוֹצֵר הָאָדָם, שֶׁהַנִּסָּיוֹן אֵינוֹ גָּדוֹל מִדַּי, וְאֶפְשָׁר וְחַיָּבִים לְהִתְגַּבֵּר עַל הַיֵּצֶר!...

יְהוּדִי מַאֲמִין מְקַיֵּם אֶת רְצוֹן ה' יִתְבָּרַךְ רַק מִפְּנֵי שֶׁה' צִוָּה, וְלֹא כִּי הוּא מֵבִין אֶת מַשְׁמָעוּת הַצִּוּוּי, כִּדְרָשַׁת חֲזַ"ל (חֻלִּין ה:) עַל הַפָּסוּק ''אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ ה'' (תְּהִלִּים לו-ז) - אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁעֲרֻמִּים בְּיִרְאָה וּמְשִׂימִין עַצְמָם כִּבְהֵמָה וְאֵינָם מְהַרְהֲרִים אַחַר מַעֲשֵׂי ה' יִתְבָּרַךְ. שֶׁמִּתְנַהֲגִים כִּבְהֵמָה בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה, מִבְּלִי לְנַסּוֹת וּלְהָבִין אֶת דַּרְכֵי ה' כִּי נִסְתָּרוֹת הֵן.

לְעֻמַּת זֹאת, מִין (אֶפִּיקוֹרֶס) טוֹעֵן, שֶׁהוּא מַאֲמִין רַק בְּדָבָר שֶׁהוּא רוֹאֶה. וַהֲרֵי זֶה הַהֶפֶךְ מֵהָאֱמוּנָה, כִּי אִם הוּא רוֹאֶה - מַה שַּׁיָּךְ "לְהַאֲמִין"?! אֱמוּנָה זֶה דָּבָר שֶׁלֹּא נִרְאֶה בַּעֲלִיל, וּבְכָל זֹאת מַאֲמִינִים בְּקִיּוּמוֹ.

כַּאֲשֶׁר הָרוֹפֵא כּוֹתֵב לָאֶפִּיקוֹרֶס מִרְשָׁם לִתְרוּפָה, אוֹ כַּאֲשֶׁר הוּא נִזְקָק לְנִתּוּחַ, הַאִם הוּא דּוֹרֵשׁ מֵהָרוֹפֵא שֶׁיַּצִּיג בְּפָנָיו אֶת תְּעוּדַת הָרוֹפֵא שֶׁלּוֹ, שֶׁאָכֵן עָבַר אֶת כָּל לִמּוּדָיו בְּהַצְלָחָה?!

כַּאֲשֶׁר הוּא עוֹלֶה לְמָטוֹס, הַאִם הוּא בּוֹדֵק אִם הַטַּיָּס אָכֵן מֻסְמָךְ כָּרָאוּי?! הַאִם הוּא בּוֹדֵק אִם הַטֶּכְנָאִים עָשׂוּ אֶת הַבְּדִיקוֹת הַטֶּכְנִיּוֹת הַנִּדְרָשׁוֹת לִבְדִיקַת כַּשְׁרוּת הַמָּטוֹס לִפְנֵי הַטִּיסָה? כַּמּוּבָן שֶׁלֹּא!!!

אָז לָמָּה כַּאֲשֶׁר זֶה מַגִּיעַ לֶאֱמוּנָה בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ הוּא מַתְחִיל לְהִסְתַּפֵּק?! הֲרֵי שַׁרְשֶׁרֶת הַדּוֹרוֹת הַבִּלְתִּי פּוֹסֶקֶת מִמַּעֲמַד הַר סִינַי הִיא עֵדוּת בְּרוּרָה לַאֲמִתּוּת הַתּוֹרָה וְהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ! שֶׁהֲרֵי סָבוֹ, וַאֲבִי סָבוֹ, וַאֲבִי אֲבִי סָבוֹ, כֻּלָּם הָיוּ שׁוֹמְרֵי תּוֹרָה וּמִצְווֹת קַלָּה כַּחֲמוּרָה - דּוֹר אַחֲרֵי דּוֹר. וְכִי כֻּלָּם שִׁקְּרוּ אֶחָד לַשֵּׁנִי, חָלִילָה?! וְכִי אַבָּא יְשַׁקֵּר לִבְנוֹ?!

אֶלָּא, בְּוַדַּאי שֶׁיֵּצֶר הָרַע מַכְנִיס אֶת הַסְּפֵקוֹת בְּלִבּוֹ וְאוֹמֵר לוֹ שֶׁהוּא אֵינוֹ מַאֲמִין, אַךְ, בְּעֶצֶם, בְּתוֹךְ תּוֹכוֹ הוּא מַאֲמִין בֶּן מַאֲמִין. הָרְאָיָה - שֶׁלִּבְנוֹ הָרַךְ שֶׁנּוֹלַד זֶה עַתָּה הוּא עוֹרֵךְ בְּרִית, הַמְסַמֶּלֶת אֶת הַבְּרִית שֶׁבֵּין עַם יִשְׂרָאֵל לְבוֹרֵא עוֹלָם. וְכֵן, בְּפֶתַח בֵּיתוֹ הוּא קוֹבֵעַ מְזוּזָה כְּהוֹרָאַת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה...

שָׁרְשָׁהּ שֶׁל הַמִּלָּה "אֱמוּנָה" הוּא "אָמֵן". לִרְמֹז לָאָדָם לוֹמַר "אָמֵן" עַל כָּל הַנַּעֲשֶׂה לוֹ, וּלְקַבֵּל אֶת הַכֹּל בֶּאֱמוּנָה מִבְּלִי לְהַרְהֵר אַחַר מַעֲשֵׂי הַבּוֹרֵא, כִּי נְוֵה הַתְּלָאוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה אֵינוֹ נִגְמָר.

הָאֱמוּנָה הִיא לְהַאֲמִין שֶׁאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ, וְשֶׁכָּל מַה שֶּׁקּוֹרֶה בָּעוֹלָם, הַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר הָעִקָּרִים שֶׁיִּסֵּד הָרַמְבַּ"ם זַ"ל: "אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים, וְהוּא לְבַדּוֹ עָשָׂה, עוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה לְכָל הַמַּעֲשִׂים".

עָלֵינוּ לְהַאֲמִין שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֶינו, בֵּין בְּרוּחָנִיּוּת וּבֵין בְּגַשְׁמִיּוּת - הַכֹּל בִּרְצוֹן ה' - מַנְהִיג הָעוֹלָם.

בְּמִקְרִים רַבִּים נִתָּן לִרְאוֹת בְּבֵרוּר, כֵּיצַד דָּבָר שֶׁנִּרְאֶה בַּהַתְחָלָה כְּרַע, מִתְגַּלֶּה לְבַסּוֹף שֶׁהָיָה לְטוֹבָה. כָּל אֶחָד שֶׁמִּתְבּוֹנֵן - רוֹאֶה זֹאת בְּמַהֲלַךְ חַיָּיו, לְדֻגְמָה: אָדָם הַמְמַהֵר לָעֲבוֹדָה וּמַגִּיעַ לְתַחֲנַת הָאוֹטוֹבּוּס בְּדִיּוּק כַּאֲשֶׁר הָאוֹטוֹבּוּס יָצָא, הַנֶּהָג סוֹגֵר אֶת הַדֶּלֶת בְּפָנָיו תּוֹךְ כְּדֵי הִתְעַלְּמוּת מִנְּקִישׁוֹתָיו וּקְרִיאוֹתָיו, וְנוֹסֵעַ... הוּא כּוֹעֵס עַל הַנֶּהָג, כּוֹעֵס עַל עַצְמוֹ וְעַל כָּל הָעוֹלָם, אוּלָם כַּאֲשֶׁר נוֹדַע לוֹ לְאַחַר מִכֵּן שֶׁהָאוֹטוֹבּוּס הָיָה מְעֹרָב בִּתְאוּנַת דְּרָכִים קַטְלָנִית, הוּא מֵבִין שֶׁזֶּה הָיָה לְטוֹבָתוֹ.

אֲבָל גַּם אִם לֹא רוֹאִים מַהִי הַטּוֹבָה שֶׁבָּעִכּוּב, גַּם אִם הָאוֹטוֹבּוּס הָיָה מַגִּיעַ לְיַעֲדוֹ בְּשָׁלוֹם, לַמְרוֹת זֹאת הָעִכּוּב הָיָה לְטוֹבָה!

בִּזְמַן הַנִּסָּיוֹן אֵין לָאָדָם אֶפְשָׁרוּת לָדַעַת מַה יִּהְיֶה אַחַר כָּךְ, וְלָכֵן הוּא מִתְרַגֵּז עַל הַשִּׁבּוּשׁ בְּתָכְנִיּוֹתָיו, אֲבָל הַבּוֹרֵא הַיּוֹדֵעַ אֶת כָּל הָעֲתִידוֹת, יוֹדֵעַ מַה צָּרִיךְ הָאָדָם לַעֲבֹר בְּחַיָּיו, הֵן בְּגַשְׁמִיּוּת וְהֵן בְּרוּחָנִיּוּת, וְרַק הוּא יוֹדֵעַ אֶת הַטּוֹבָה שֶׁתִּצְמַח מִכָּל דָּבָר. הָאָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לִרְאוֹת אֶת הַטּוֹבָה בִּזְמַן הַנִּסָּיוֹן, שֶׁאִם כֵּן לֹא יִהְיֶה זֶה נִסָּיוֹן... הַדֶּרֶךְ הַיְחִידָה לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן הִיא רַק עַל יְדֵי הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה. הָבָה נְקַיֵּם בְּעַצְמֵנוּ הַפָּסוּק: "טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה' אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר יֶחֱסֶה בּוֹ" (תְּהִלִּים לד, ט), כִּי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן אֶלָּא עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם! (אֱמוּנָה בְּרוּרָה)

	מטות-מסעי תשפ"ג
	הַנּוֹתֵן – מִשֶּׁל שָׁמַיִם נוֹתֵן!
	"וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה" (כא-יא) הַגָּאוֹן רַבִּי יְחֶזְקֵאל אַבְרַמְסְקִי זַצַ"ל בַּעַל "חֲזוֹן יְחֶזְקֵאל", הָיָה אַב בֵּית דִּין בְּלוֹנְדוֹן הַבִּירָה. מִכֵּיוָן שֶׁבִּקֵּשׁ לְקָרֵב אֶת הַסְּטוּדֶנְטִים הַיְּהוּדִים שֶׁבָּאוּנִיבֶרְסִיטָאוֹת אֶל הַיַּהֲדוּת, אִרְגֵּן עֲבוּרָם שִׁעוּר גְּמָרָא. הוּא הָיָה לוֹמֵד אִתָּם וּמַסְבִּיר אֶת הַדְּבָרִים בְּרֹחַב בִּינָתוֹ וּבְנֹעַם הַסְבָּרָתוֹ, עַד שֶׁרָאוּ אֶת הָאוֹר הַגָּנוּז בַּתּוֹרָה, וְרַבִּים מֵהֶם הָפְכוּ לְבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה. הֵם לָמְדוּ מַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין, וְיוֹם אֶחָד הִגִּיעוּ לַסּוּגְיָה שֶׁל "אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר" שֶׁבְּפָרָשָׁתֵנוּ, וּלְדִבְרֵי הַגְּמָרָא: כִּי "לֹא דִּבְּרָה תּוֹרָה, אֶלָּא כְּנֶגֶד יֵצֶר הָרַע. עַד שֶׁיִּשָּׂאֶנָּה בְּאִסּוּר - יִשָּׂאֶנָּה בְּהֶתֵּר". שָׂמְחוּ עַל כָּךְ הַסְּטוּדֶנְטִים כְּמוֹצָאֵי שָׁלָל רַב, פָּנוּ אֶל הָרַב וְאָמְרוּ לוֹ: "הִנֵּה, כְּבוֹד הָרַב רוֹאֶה?! הַתּוֹרָה מִתְחַשֶּׁבֶת בַּיֵּצֶר הָרַע שֶׁלָּנוּ, וּמַתִּירָה בִּגְלָלוֹ דְּבָרִים!" אָז לְאֶחָד יֵשׁ יֵצֶר הָרַע לְמַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת, חָלִילָה, וְלַשֵּׁנִי יֵשׁ יֵצֶר הָרַע לִנְסֹעַ בְּשַׁבָּת, רַחֲמָנָא לִיצְלַן. הָבָה נִתְחַשֵּׁב בַּיֵּצֶר הָרַע, וְנַתִּיר זֹאת... חִיֵּךְ הָרַב וְאָמַר: תַּחְשְׁבוּ לְרֶגַע קָט, וְתָבִינוּ שֶׁהַהֶפֶךְ הוּא הַנָּכוֹן! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָצַר אֶת הָאָדָם, בָּרָא אֶת הַיֵּצֶר הָרַע שֶׁלּוֹ, וְקָבַע עֲבוּרוֹ מַעֲרֶכֶת חֻקִּים וְהוֹרָאוֹת, שֶׁהֵם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת. וְאָז בָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר: מִכָּל תַּרְיַ"ג הַמִּצְווֹת וְאַלְפֵי סְעִיפֵיהֶם, יֵשׁ מִצְוָה אַחַת - אַחַת וִיחִידָה - שֶׁבְּמִקְרֶה מְסֻיָּם וּבְסִיטוּאַצְיָה מְסֻיֶּמֶת יִצְרוֹ שֶׁל הָאָדָם יִתְגַּבֵּר עָלָיו וְהַנִּסָּיוֹן יִהְיֶה כָּבֵד מִדַּי, אָז תֵּדְעוּ לָכֶם שֶׁבְּמִקְרֶה זֶה - לֹא יֵאָסֵר עֲלֵיכֶם הַדָּבָר. "לֹא דִּבְּרָה תּוֹרָה אֶלָּא כְּנֶגֶד יֵצֶר הָרַע" - בְּאֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר, וּבְסַעֲרַת הַמִּלְחָמָה. מִמֵּילָא מוּבָן, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁבּוֹ הַתּוֹרָה לֹא קָבְעָה "יוֹצֵא מִן הַכְּלָל" - יָדַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יוֹצֵר הָאָדָם, שֶׁהַנִּסָּיוֹן אֵינוֹ גָּדוֹל מִדַּי, וְאֶפְשָׁר וְחַיָּבִים לְהִתְגַּבֵּר עַל הַיֵּצֶר!... יְהוּדִי מַאֲמִין מְקַיֵּם אֶת רְצוֹן ה' יִתְבָּרַךְ רַק מִפְּנֵי שֶׁה' צִוָּה, וְלֹא כִּי הוּא מֵבִין אֶת מַשְׁמָעוּת הַצִּוּוּי, כִּדְרָשַׁת חֲזַ"ל (חֻלִּין ה:) עַל הַפָּסוּק ''אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ ה'' (תְּהִלִּים לו-ז) - אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁעֲרֻמִּים בְּיִרְאָה וּמְשִׂימִין עַצְמָם כִּבְהֵמָה וְאֵינָם מְהַרְהֲרִים אַחַר מַעֲשֵׂי ה' יִתְבָּרַךְ. שֶׁמִּתְנַהֲגִים כִּבְהֵמָה בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה, מִבְּלִי לְנַסּוֹת וּלְהָבִין אֶת דַּרְכֵי ה' כִּי נִסְתָּרוֹת הֵן. לְעֻמַּת זֹאת, מִין (אֶפִּיקוֹרֶס) טוֹעֵן, שֶׁהוּא מַאֲמִין רַק בְּדָבָר שֶׁהוּא רוֹאֶה. וַהֲרֵי זֶה הַהֶפֶךְ מֵהָאֱמוּנָה, כִּי אִם הוּא רוֹאֶה - מַה שַּׁיָּךְ "לְהַאֲמִין"?! אֱמוּנָה זֶה דָּבָר שֶׁלֹּא נִרְאֶה בַּעֲלִיל, וּבְכָל זֹאת מַאֲמִינִים בְּקִיּוּמוֹ. כַּאֲשֶׁר הָרוֹפֵא כּוֹתֵב לָאֶפִּיקוֹרֶס מִרְשָׁם לִתְרוּפָה, אוֹ כַּאֲשֶׁר הוּא נִזְקָק לְנִתּוּחַ, הַאִם הוּא דּוֹרֵשׁ מֵהָרוֹפֵא שֶׁיַּצִּיג בְּפָנָיו אֶת תְּעוּדַת הָרוֹפֵא שֶׁלּוֹ, שֶׁאָכֵן עָבַר אֶת כָּל לִמּוּדָיו בְּהַצְלָחָה?! כַּאֲשֶׁר הוּא עוֹלֶה לְמָטוֹס, הַאִם הוּא בּוֹדֵק אִם הַטַּיָּס אָכֵן מֻסְמָךְ כָּרָאוּי?! הַאִם הוּא בּוֹדֵק אִם הַטֶּכְנָאִים עָשׂוּ אֶת הַבְּדִיקוֹת הַטֶּכְנִיּוֹת הַנִּדְרָשׁוֹת לִבְדִיקַת כַּשְׁרוּת הַמָּטוֹס לִפְנֵי הַטִּיסָה? כַּמּוּבָן שֶׁלֹּא!!! אָז לָמָּה כַּאֲשֶׁר זֶה מַגִּיעַ לֶאֱמוּנָה בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ הוּא מַתְחִיל לְהִסְתַּפֵּק?! הֲרֵי שַׁרְשֶׁרֶת הַדּוֹרוֹת הַבִּלְתִּי פּוֹסֶקֶת מִמַּעֲמַד הַר סִינַי הִיא עֵדוּת בְּרוּרָה לַאֲמִתּוּת הַתּוֹרָה וְהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ! שֶׁהֲרֵי סָבוֹ, וַאֲבִי סָבוֹ, וַאֲבִי אֲבִי סָבוֹ, כֻּלָּם הָיוּ שׁוֹמְרֵי תּוֹרָה וּמִצְווֹת קַלָּה כַּחֲמוּרָה - דּוֹר אַחֲרֵי דּוֹר. וְכִי כֻּלָּם שִׁקְּרוּ אֶחָד לַשֵּׁנִי, חָלִילָה?! וְכִי אַבָּא יְשַׁקֵּר לִבְנוֹ?! אֶלָּא, בְּוַדַּאי שֶׁיֵּצֶר הָרַע מַכְנִיס אֶת הַסְּפֵקוֹת בְּלִבּוֹ וְאוֹמֵר לוֹ שֶׁהוּא אֵינוֹ מַאֲמִין, אַךְ, בְּעֶצֶם, בְּתוֹךְ תּוֹכוֹ הוּא מַאֲמִין בֶּן מַאֲמִין. הָרְאָיָה - שֶׁלִּבְנוֹ הָרַךְ שֶׁנּוֹלַד זֶה עַתָּה הוּא עוֹרֵךְ בְּרִית, הַמְסַמֶּלֶת אֶת הַבְּרִית שֶׁבֵּין עַם יִשְׂרָאֵל לְבוֹרֵא עוֹלָם. וְכֵן, בְּפֶתַח בֵּיתוֹ הוּא קוֹבֵעַ מְזוּזָה כְּהוֹרָאַת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה... שָׁרְשָׁהּ שֶׁל הַמִּלָּה "אֱמוּנָה" הוּא "אָמֵן". לִרְמֹז לָאָדָם לוֹמַר "אָמֵן" עַל כָּל הַנַּעֲשֶׂה לוֹ, וּלְקַבֵּל אֶת הַכֹּל בֶּאֱמוּנָה מִבְּלִי לְהַרְהֵר אַחַר מַעֲשֵׂי הַבּוֹרֵא, כִּי נְוֵה הַתְּלָאוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה אֵינוֹ נִגְמָר. הָאֱמוּנָה הִיא לְהַאֲמִין שֶׁאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ, וְשֶׁכָּל מַה שֶּׁקּוֹרֶה בָּעוֹלָם, הַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר הָעִקָּרִים שֶׁיִּסֵּד הָרַמְבַּ"ם זַ"ל: "אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים, וְהוּא לְבַדּוֹ עָשָׂה, עוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה לְכָל הַמַּעֲשִׂים". עָלֵינוּ לְהַאֲמִין שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֶינו, בֵּין בְּרוּחָנִיּוּת וּבֵין בְּגַשְׁמִיּוּת - הַכֹּל בִּרְצוֹן ה' - מַנְהִיג הָעוֹלָם. בְּמִקְרִים רַבִּים נִתָּן לִרְאוֹת בְּבֵרוּר, כֵּיצַד דָּבָר שֶׁנִּרְאֶה בַּהַתְחָלָה כְּרַע, מִתְגַּלֶּה לְבַסּוֹף שֶׁהָיָה לְטוֹבָה. כָּל אֶחָד שֶׁמִּתְבּוֹנֵן - רוֹאֶה זֹאת בְּמַהֲלַךְ חַיָּיו, לְדֻגְמָה: אָדָם הַמְמַהֵר לָעֲבוֹדָה וּמַגִּיעַ לְתַחֲנַת הָאוֹטוֹבּוּס בְּדִיּוּק כַּאֲשֶׁר הָאוֹטוֹבּוּס יָצָא, הַנֶּהָג סוֹגֵר אֶת הַדֶּלֶת בְּפָנָיו תּוֹךְ כְּדֵי הִתְעַלְּמוּת מִנְּקִישׁוֹתָיו וּקְרִיאוֹתָיו, וְנוֹסֵעַ... הוּא כּוֹעֵס עַל הַנֶּהָג, כּוֹעֵס עַל עַצְמוֹ וְעַל כָּל הָעוֹלָם, אוּלָם כַּאֲשֶׁר נוֹדַע לוֹ לְאַחַר מִכֵּן שֶׁהָאוֹטוֹבּוּס הָיָה מְעֹרָב בִּתְאוּנַת דְּרָכִים קַטְלָנִית, הוּא מֵבִין שֶׁזֶּה הָיָה לְטוֹבָתוֹ. אֲבָל גַּם אִם לֹא רוֹאִים מַהִי הַטּוֹבָה שֶׁבָּעִכּוּב, גַּם אִם הָאוֹטוֹבּוּס הָיָה מַגִּיעַ לְיַעֲדוֹ בְּשָׁלוֹם, לַמְרוֹת זֹאת הָעִכּוּב הָיָה לְטוֹבָה! בִּזְמַן הַנִּסָּיוֹן אֵין לָאָדָם אֶפְשָׁרוּת לָדַעַת מַה יִּהְיֶה אַחַר כָּךְ, וְלָכֵן הוּא מִתְרַגֵּז עַל הַשִּׁבּוּשׁ בְּתָכְנִיּוֹתָיו, אֲבָל הַבּוֹרֵא הַיּוֹדֵעַ אֶת כָּל הָעֲתִידוֹת, יוֹדֵעַ מַה צָּרִיךְ הָאָדָם לַעֲבֹר בְּחַיָּיו, הֵן בְּגַשְׁמִיּוּת וְהֵן בְּרוּחָנִיּוּת, וְרַק הוּא יוֹדֵעַ אֶת הַטּוֹבָה שֶׁתִּצְמַח מִכָּל דָּבָר. הָאָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לִרְאוֹת אֶת הַטּוֹבָה בִּזְמַן הַנִּסָּיוֹן, שֶׁאִם כֵּן לֹא יִהְיֶה זֶה נִסָּיוֹן... הַדֶּרֶךְ הַיְחִידָה לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן הִיא רַק עַל יְדֵי הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה. הָבָה נְקַיֵּם בְּעַצְמֵנוּ הַפָּסוּק: "טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה' אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר יֶחֱסֶה בּוֹ" (תְּהִלִּים לד, ט), כִּי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן אֶלָּא עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם! (אֱמוּנָה בְּרוּרָה)