Otzarot-Article

"וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן וְלַפִּיד אֵשׁ אֲשֶׁר עָבַר בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה" (טו-יז) בַּמִּדְרָשׁ עַל פָּסוּק זֶה (בראשית רבה מד-כא) מְגַלִּים חֲזַ"ל הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֶרְאָה לְאַבְרָהָם אֶת שִׁעְבּוּד הַמַּלְכֻיּוֹת וְאֶת הַגֵּיהִנֹּם, וְהִנִּיחַ לוֹ לִבְחֹר בְּאֵיזֶה מֵהֶם יִדּוֹנוּ בָּנָיו כַּאֲשֶׁר יֶחֶטְאוּ. רַבּוֹתֵינוּ גַּם מְלַמְּדִים, כִּי אַבְרָהָם הִתְלַבֵּט בְּמֶשֶׁךְ כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם בְּאֵיזוֹ מִבֵּין הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת לִבְחֹר, עַד שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּי יִבְחַר בְּשִׁעְבּוּד הַמַּלְכֻיּוֹת.

אֶלָּא שֶׁלִּכְאוֹרָה, הַדְּבָרִים מְעוֹרְרִים תְּהִיָּה: אִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִפְשֵׁר לְאַבְרָהָם אָבִינוּ לִבְחֹר עֲבוּר בָּנָיו בְּגֵיהִנֹּם אוֹ בְּשִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת – בְּהֶכְרֵחַ שֶׁשְּׁנֵי הָעֳנָשִׁים הַלָּלוּ שָׁוִים, שֶׁאִם לֹא כֵן – כֵּיצַד נִתָּן לִבְחֹר בֵּינֵיהֶם? אָז אִם, אָכֵן, שְׁנֵי הָעֳנָשִׁים שָׁוִים, יִקְשֶׁה: מַדּוּעַ הִמְלִיץ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם אָבִינוּ לִבְחֹר דַּוְקָא בְּשִׁעְבּוּד הַמַּלְכֻיּוֹת?

אֶת הַתְּשׁוּבָה, נָבִין בְּאֶמְצָעוּת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ:

מִדֵּי עֶרֶב שַׁבָּת, הָיָה מִנְהָגוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף חַיִּים זוֹנֶנְפֶלְד זַצַ"ל, לְהִסְתּוֹבֵב בֵּין בָּתֵּי הָאֻמְלָלִים וְהַמִּסְכֵּנִים שֶׁהָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁל פַּעַם, לְאַחֵל לָהֶם 'גּוּט שַׁבֶּעס' וּלְהַרְנִין אֶת לִבָּם הַדָּווּי. בְּאַחַת הַכְּתוֹבוֹת שֶׁאוֹתָן נָהַג לִפְקֹד מִדֵּי שָׁבוּעַ, גָּרָה הִינְדָּא, אַלְמָנָה בּוֹדֵדָה, קְשִׁישָׁה בַּת לְמַעְלָה מִמֵּאָה שָׁנִים, מְלֻמֶּדֶת בְּיִסּוּרִים, אֲשֶׁר הִתְגּוֹרְרָה בְּמַרְתֵּף טָחוּב וְקָטָן. לְאַחַר שֶׁנִּפְטַר בַּעְלָהּ, אֵי-שָׁם בַּגּוֹלָה, לִפְנֵי עַשְׂרוֹת שָׁנִים – עָלְתָה בְּגַפָּהּ אַרְצָה, וְהוֹתִירָה אֶת כָּל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ מֵאָחוֹר, וּמֵאָז עָבְרָה לְהִתְגּוֹרֵר בַּמַּרְתֵּף הַטָּחוּב.

בְּדֶרֶךְ כְּלָל, הָיָה בִּקּוּרוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן הַיְרוּשַׁלְמִי קָצָר לְמַדַּי. הוּא הָיָה נִכְנָס אֶל בֵּיתָהּ שֶׁל הִינְדָּא, אִם אֶפְשָׁר לִקְרֹא בְּשֵׁם 'בַּיִת' לַמַּרְתֵּף הַטָּחוּב, מַכְרִיז בְּקוֹל: 'גּוּט שַׁבֶּעס, רֶעבֶּעצְן', וּלְאַחַר שֶׁדָּרַשׁ בִּשְׁלוֹמָהּ שֶׁל הַקְּשִׁישָׁה, הִמְשִׁיךְ הָלְאָה. אוּלָם פַּעַם אַחַת – הָיְתָה שׁוֹנָה: לְאַחַר שֶׁכְּבָר סָב עַל עִקְבוֹתָיו וּפָנָה אֶל עֵבֶר הַיְצִיאָה – קָרְאָה הִינְדָּא אַחֲרֵי גַּבּוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵף חַיִּים: "רַבִּי, אָנָּא, בָּרְכֵנִי!"

רַבִּי יוֹסֵף חַיִּים, כַּמּוּבָן, לֹא הִתְנַגֵּד. בִּמְאוֹר פָּנִים הוּא שָׁב וּפָנָה אֶל תּוֹךְ הַ'בַּיִת', וּבֵרֵךְ בְּחֹם וּבְקוֹל רָם שֶׁיַּגִּיעַ לְאָזְנֶיהָ שֶׁל הִינְדָּא: "יְהִי רָצוֹן, שֶׁכָּל בָּנֶיהָ, נְכָדֶיהָ, נִינֶיהָ וּבְנֵי נִינֶיהָ שֶׁל הִינְדָּא – יֵלְכוּ בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת!"

אוּלָם הִינְדָּא לֹא הָיְתָה מְרֻצָּה... "רַבִּי, מִי יִתֵּן וְתִתְקַבֵּל בִּרְכָתְךָ לִפְנֵי הַיּוֹשֵׁב בַּמְּרוֹמִים... אֲבָל מָה אִתִּי? הַאִם לִי לֹא מַגִּיעָה בְּרָכָה?" אָמְרָה, וְתָלְתָה עֵינַיִם מְצַפּוֹת בַּגָּאוֹן. הוּא מִהֵר לְהֵעָנוֹת וְאָמַר: "וַדַּאי... וַדַּאי הִינְדָּא... יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי רוֹפֵא כָּל בָּשָׂר, שֶׁלֹּא תִּסְבְּלִי כָּל צַעַר וּמַכְאוֹב לְעוֹלָם!"

וַעֲדַיִן, הִינְדָּא לֹא הָיְתָה מְרֻצָּה... "בְּרָכָה נָאָה, רַבִּי!" הִכְרִיזָה הַיְשִׁישָׁה הַמְּלֵאָה בְּיִסּוּרִים מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ, אַךְ מִיָּד הוֹסִיפָה: "אֲבָל מָה עִם בְּרָכָה לַאֲרִיכוּת יָמִים?"

מְלַוָּיו שֶׁל הָרַב, לֹא יָדְעוּ אֶת נַפְשָׁם... לִפְנֵיהֶם אִשָּׁה אֲשֶׁר עָבְרָה מִזְּמַן אֶת הַגִּיל שֶׁרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת אָבוֹת כִּי מִי שֶׁהִגִּיעַ עֶדְיוֹ כְּאִלּוּ עָבַר וּבָטֵל מִן הָעוֹלָם... הִיא אַף מֻקֶּפֶת בְּיִסּוּרִים קָשִׁים, עַד שֶׁאִלְמָלֵא הַחֶסֶד שֶׁהָיוּ בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם עוֹשׂוֹת עִמָּהּ מִדֵּי שָׁבוּעַ, כַּאֲשֶׁר הָיוּ מַגִּיעוֹת לְסַיֵּעַ לָהּ לְנַקּוֹת אֶת בֵּיתָהּ וְאֶת גּוּפָהּ לִקְרַאת שַׁבָּת הַמַּלְכָּה – לֹא הָיָה בִּיכָלְתָּהּ לִדְאֹג אֲפִלּוּ לִצְרָכֶיהָ הַבְּסִיסִיִּים בְּיוֹתֵר... וּמַה הִיא מְבַקֶּשֶׁת? אֲרִיכוּת יָמִים! כְּלוּם יַעֲלֶה הַדָּבָר עַל הַדַּעַת?

הַמַּבָּטִים הַמִּשְׁתּוֹמְמִים לֹא נֶעֶלְמוּ מֵעֵינֶיהָ שֶׁל הִינְדָּא. מִשּׁוּם כָּךְ, עוֹד בְּטֶרֶם פָּצָה רַבִּי יוֹסֵף חַיִּים אֶת פִּיו – הִיא פָּתְחָה וְהִסְבִּירָה:

"רְאֵה נָא, רַבִּי... בְּוַדַּאי הִנְּכֶם יוֹדְעִים אֶת דִּבְרֵי חֲזַ"ל הַקְּדוֹשִׁים, הַמְלַמְּדִים כִּי יֵשׁ אֵינְסְפוֹר מַלְאָכִים שֶׁלֹּא נִבְרְאוּ אֶלָּא כְּדֵי לִזְכּוֹת פַּעַם אַחַת וִיחִידָה לְשַׁבֵּחַ אֶת בּוֹרְאָם וְלִקְרֹא: 'קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ'!

"וּבְכֵן, הָבִינוּ: אָמְנָם בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁבוּעַ כֻּלּוֹ, בְּמַצָּבִי, אֵינֶנִּי יְכוֹלָה לְבָרֵךְ בְּרָכוֹת אוֹ לְהִתְפַּלֵּל, שֶׁכֵּן אֵין לִי אֶת הַנְּקִיּוּת הַנִּדְרֶשֶׁת לְשֵׁם כָּךְ. אוּלָם בְּכָל יוֹם שִׁשִּׁי, לְאַחַר שֶׁנְּשׁוֹת הַחֶסֶד הַיְּרוּשַׁלְמִיּוֹת מְנַקּוֹת אֶת בֵּיתִי וּמְסַיְּעוֹת לִי לְנַקּוֹת אֶת גּוּפִי לִכְבוֹד שַׁבָּת הַמַּלְכָּה – אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת שֶׁיַּגִּישׁוּ לִי כּוֹס תֵּה וְקֻבִּיָּה שֶׁל סֻכָּר, וְאָז אֲנִי זוֹכָה לְבָרֵךְ בְּכַוָּנָה: 'בָּרוּךְ – אַתָּה – הַשֵּׁם – אֱלֹקֵינוּ – מֶלֶךְ – הָעוֹלָם – שֶׁהַכֹּל – נִהְיָה – בִּדְבָרוֹ!'.

"אִם כֵּן, אִמְרוּ אַתֶּם: הַאִם אֵין זֶה מִשְׁתַּלֵּם לְהַמְשִׁיךְ לִחְיוֹת, וְגַם לִסְבֹּל יִסּוּרִים קָשִׁים, כְּדֵי לִזְכּוֹת בְּכָל שָׁבוּעַ לְבָרֵךְ שׁוּב אֶת רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם בְּבִרְכַּת 'שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ'? עַל כֵּן אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת, רַבִּי" פָּנְתָה אֶל רַבִּי יוֹסֵף חַיִּים בִּתְחִנָּה: "בָּרְכֵנִי נָא בַּאֲרִיכוּת יָמִים!"...

הִתְרַגְּשׁוּת רַבָּתִי אָפְפָה אֶת רַבִּי יוֹסֵף חַיִּים, כַּאֲשֶׁר נָשָׂא אֶת עֵינָיו הַקְּדוֹשׁוֹת לַמָּרוֹם וּבֵרֵךְ אֶת הִינְדָּא מֵעֹמֶק הַלֵּב: "יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁתִּתְמַלֵּאנָה כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּךְ לְטוֹבָה!"

הֲרֵי לָנוּ, כִּי יְהוּדִי אֲשֶׁר חַי אֶת כָּל חַיָּיו כְּשֶׁהוּא חָדוּר בִּתְחוּשָׁה כִּי הָעוֹלָם הַזֶּה אֵינוֹ אֶלָּא פְּרוֹזְדוֹר לִפְנֵי הָעוֹלָם הַבָּא – אֵינוֹ נִרְתָּע מִיִּסּוּרִים קָשִׁים... הוּא מֵבִין שֶׁלַּיִּסּוּרִים הַלָּלוּ יֵשׁ מַשְׁמָעוּת, וְכָל עוֹד בִּיכָלְתּוֹ לְקַיֵּם מִצְווֹת וְלִקְנוֹת לְעַצְמוֹ חַיֵּי נֶצַח – הוּא מְעֻנְיָן בַּחַיִּים הַלָּלוּ, גַּם אִם הֵם מָרִים וּמְיַסְּרִים!

וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ: אָמְנָם, אִם נָדוּן בְּעֶצֶם הַיִּסּוּרִים – אֶפְשָׁר שֶׁיִּסּוּרֵי שִׁעְבּוּד הַמַּלְכֻיּוֹת וְיִסּוּרֵי הַגֵּיהִנֹּם שָׁוִים... אוּלָם, בְּכָל זֹאת, לְיִסּוּרֵי שִׁעְבּוּד הַמַּלְכֻיּוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה יֵשׁ עֲדִיפוּת מַכְרַעַת, מִסִּבָּה פְּשׁוּטָה: הֵם עֲדַיִן מְאַפְשְׁרִים לְיִשְׂרָאֵל לְהַמְשִׁיךְ לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת, בְּנִגּוּד לְיִסּוּרֵי הַגֵּיהִנֹּם – שֶׁפּוֹקְדִים אֶת הָאָדָם בְּשָׁלָב שֶׁבּוֹ כְּבָר אֵינוֹ יָכוֹל לְקַיֵּם אֲפִלּוּ מִצְוָה אַחַת...

מִשּׁוּם כָּךְ, הִכְרִיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּי מוּטָב לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל לְהִשְׁתַּעְבֵּד בְּשִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת, וְלִטֹּל אֶת עָנְשָׁם בְּאֹפֶן שֶׁיּוֹתִיר מַשְׁמָעוּת וְעֵרֶךְ לְחַיֵּיהֶם. כָּךְ יוּכְלוּ לְהַמְשִׁיךְ לְקַיֵּם מִצְווֹת, לַעֲבֹד אֶת בּוֹרְאָם וּלְסַגֵּל לְעַצְמָם חַיֵּי נֶצַח – מֵאֲשֶׁר לְהִתְיַסֵּר בְּיִסּוּרֵי הַגֵּיהִנֹּם אֲשֶׁר אֵין לְצִדָּם כָּל מַשְׁמָעוּת שֶׁתַּעֲנִיק לָהֶם עֵרֶךְ חִיּוּבִי... (לְלַמֶּדְךָ)

	מטות-מסעי תשפ"ג
	לֹא לִנְבֹּחַ כְּמוֹ "כֶּלֶב"...
	"וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן וְלַפִּיד אֵשׁ אֲשֶׁר עָבַר בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה" (טו-יז) בַּמִּדְרָשׁ עַל פָּסוּק זֶה (בראשית רבה מד-כא) מְגַלִּים חֲזַ"ל הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֶרְאָה לְאַבְרָהָם אֶת שִׁעְבּוּד הַמַּלְכֻיּוֹת וְאֶת הַגֵּיהִנֹּם, וְהִנִּיחַ לוֹ לִבְחֹר בְּאֵיזֶה מֵהֶם יִדּוֹנוּ בָּנָיו כַּאֲשֶׁר יֶחֶטְאוּ. רַבּוֹתֵינוּ גַּם מְלַמְּדִים, כִּי אַבְרָהָם הִתְלַבֵּט בְּמֶשֶׁךְ כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם בְּאֵיזוֹ מִבֵּין הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת לִבְחֹר, עַד שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּי יִבְחַר בְּשִׁעְבּוּד הַמַּלְכֻיּוֹת. אֶלָּא שֶׁלִּכְאוֹרָה, הַדְּבָרִים מְעוֹרְרִים תְּהִיָּה: אִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִפְשֵׁר לְאַבְרָהָם אָבִינוּ לִבְחֹר עֲבוּר בָּנָיו בְּגֵיהִנֹּם אוֹ בְּשִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת – בְּהֶכְרֵחַ שֶׁשְּׁנֵי הָעֳנָשִׁים הַלָּלוּ שָׁוִים, שֶׁאִם לֹא כֵן – כֵּיצַד נִתָּן לִבְחֹר בֵּינֵיהֶם? אָז אִם, אָכֵן, שְׁנֵי הָעֳנָשִׁים שָׁוִים, יִקְשֶׁה: מַדּוּעַ הִמְלִיץ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם אָבִינוּ לִבְחֹר דַּוְקָא בְּשִׁעְבּוּד הַמַּלְכֻיּוֹת? אֶת הַתְּשׁוּבָה, נָבִין בְּאֶמְצָעוּת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ: מִדֵּי עֶרֶב שַׁבָּת, הָיָה מִנְהָגוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף חַיִּים זוֹנֶנְפֶלְד זַצַ"ל, לְהִסְתּוֹבֵב בֵּין בָּתֵּי הָאֻמְלָלִים וְהַמִּסְכֵּנִים שֶׁהָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁל פַּעַם, לְאַחֵל לָהֶם 'גּוּט שַׁבֶּעס' וּלְהַרְנִין אֶת לִבָּם הַדָּווּי. בְּאַחַת הַכְּתוֹבוֹת שֶׁאוֹתָן נָהַג לִפְקֹד מִדֵּי שָׁבוּעַ, גָּרָה הִינְדָּא, אַלְמָנָה בּוֹדֵדָה, קְשִׁישָׁה בַּת לְמַעְלָה מִמֵּאָה שָׁנִים, מְלֻמֶּדֶת בְּיִסּוּרִים, אֲשֶׁר הִתְגּוֹרְרָה בְּמַרְתֵּף טָחוּב וְקָטָן. לְאַחַר שֶׁנִּפְטַר בַּעְלָהּ, אֵי-שָׁם בַּגּוֹלָה, לִפְנֵי עַשְׂרוֹת שָׁנִים – עָלְתָה בְּגַפָּהּ אַרְצָה, וְהוֹתִירָה אֶת כָּל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ מֵאָחוֹר, וּמֵאָז עָבְרָה לְהִתְגּוֹרֵר בַּמַּרְתֵּף הַטָּחוּב. בְּדֶרֶךְ כְּלָל, הָיָה בִּקּוּרוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן הַיְרוּשַׁלְמִי קָצָר לְמַדַּי. הוּא הָיָה נִכְנָס אֶל בֵּיתָהּ שֶׁל הִינְדָּא, אִם אֶפְשָׁר לִקְרֹא בְּשֵׁם 'בַּיִת' לַמַּרְתֵּף הַטָּחוּב, מַכְרִיז בְּקוֹל: 'גּוּט שַׁבֶּעס, רֶעבֶּעצְן', וּלְאַחַר שֶׁדָּרַשׁ בִּשְׁלוֹמָהּ שֶׁל הַקְּשִׁישָׁה, הִמְשִׁיךְ הָלְאָה. אוּלָם פַּעַם אַחַת – הָיְתָה שׁוֹנָה: לְאַחַר שֶׁכְּבָר סָב עַל עִקְבוֹתָיו וּפָנָה אֶל עֵבֶר הַיְצִיאָה – קָרְאָה הִינְדָּא אַחֲרֵי גַּבּוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵף חַיִּים: "רַבִּי, אָנָּא, בָּרְכֵנִי!" רַבִּי יוֹסֵף חַיִּים, כַּמּוּבָן, לֹא הִתְנַגֵּד. בִּמְאוֹר פָּנִים הוּא שָׁב וּפָנָה אֶל תּוֹךְ הַ'בַּיִת', וּבֵרֵךְ בְּחֹם וּבְקוֹל רָם שֶׁיַּגִּיעַ לְאָזְנֶיהָ שֶׁל הִינְדָּא: "יְהִי רָצוֹן, שֶׁכָּל בָּנֶיהָ, נְכָדֶיהָ, נִינֶיהָ וּבְנֵי נִינֶיהָ שֶׁל הִינְדָּא – יֵלְכוּ בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת!" אוּלָם הִינְדָּא לֹא הָיְתָה מְרֻצָּה... "רַבִּי, מִי יִתֵּן וְתִתְקַבֵּל בִּרְכָתְךָ לִפְנֵי הַיּוֹשֵׁב בַּמְּרוֹמִים... אֲבָל מָה אִתִּי? הַאִם לִי לֹא מַגִּיעָה בְּרָכָה?" אָמְרָה, וְתָלְתָה עֵינַיִם מְצַפּוֹת בַּגָּאוֹן. הוּא מִהֵר לְהֵעָנוֹת וְאָמַר: "וַדַּאי... וַדַּאי הִינְדָּא... יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי רוֹפֵא כָּל בָּשָׂר, שֶׁלֹּא תִּסְבְּלִי כָּל צַעַר וּמַכְאוֹב לְעוֹלָם!" וַעֲדַיִן, הִינְדָּא לֹא הָיְתָה מְרֻצָּה... "בְּרָכָה נָאָה, רַבִּי!" הִכְרִיזָה הַיְשִׁישָׁה הַמְּלֵאָה בְּיִסּוּרִים מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ, אַךְ מִיָּד הוֹסִיפָה: "אֲבָל מָה עִם בְּרָכָה לַאֲרִיכוּת יָמִים?" מְלַוָּיו שֶׁל הָרַב, לֹא יָדְעוּ אֶת נַפְשָׁם... לִפְנֵיהֶם אִשָּׁה אֲשֶׁר עָבְרָה מִזְּמַן אֶת הַגִּיל שֶׁרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת אָבוֹת כִּי מִי שֶׁהִגִּיעַ עֶדְיוֹ כְּאִלּוּ עָבַר וּבָטֵל מִן הָעוֹלָם... הִיא אַף מֻקֶּפֶת בְּיִסּוּרִים קָשִׁים, עַד שֶׁאִלְמָלֵא הַחֶסֶד שֶׁהָיוּ בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם עוֹשׂוֹת עִמָּהּ מִדֵּי שָׁבוּעַ, כַּאֲשֶׁר הָיוּ מַגִּיעוֹת לְסַיֵּעַ לָהּ לְנַקּוֹת אֶת בֵּיתָהּ וְאֶת גּוּפָהּ לִקְרַאת שַׁבָּת הַמַּלְכָּה – לֹא הָיָה בִּיכָלְתָּהּ לִדְאֹג אֲפִלּוּ לִצְרָכֶיהָ הַבְּסִיסִיִּים בְּיוֹתֵר... וּמַה הִיא מְבַקֶּשֶׁת? אֲרִיכוּת יָמִים! כְּלוּם יַעֲלֶה הַדָּבָר עַל הַדַּעַת? הַמַּבָּטִים הַמִּשְׁתּוֹמְמִים לֹא נֶעֶלְמוּ מֵעֵינֶיהָ שֶׁל הִינְדָּא. מִשּׁוּם כָּךְ, עוֹד בְּטֶרֶם פָּצָה רַבִּי יוֹסֵף חַיִּים אֶת פִּיו – הִיא פָּתְחָה וְהִסְבִּירָה: "רְאֵה נָא, רַבִּי... בְּוַדַּאי הִנְּכֶם יוֹדְעִים אֶת דִּבְרֵי חֲזַ"ל הַקְּדוֹשִׁים, הַמְלַמְּדִים כִּי יֵשׁ אֵינְסְפוֹר מַלְאָכִים שֶׁלֹּא נִבְרְאוּ אֶלָּא כְּדֵי לִזְכּוֹת פַּעַם אַחַת וִיחִידָה לְשַׁבֵּחַ אֶת בּוֹרְאָם וְלִקְרֹא: 'קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ'! "וּבְכֵן, הָבִינוּ: אָמְנָם בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁבוּעַ כֻּלּוֹ, בְּמַצָּבִי, אֵינֶנִּי יְכוֹלָה לְבָרֵךְ בְּרָכוֹת אוֹ לְהִתְפַּלֵּל, שֶׁכֵּן אֵין לִי אֶת הַנְּקִיּוּת הַנִּדְרֶשֶׁת לְשֵׁם כָּךְ. אוּלָם בְּכָל יוֹם שִׁשִּׁי, לְאַחַר שֶׁנְּשׁוֹת הַחֶסֶד הַיְּרוּשַׁלְמִיּוֹת מְנַקּוֹת אֶת בֵּיתִי וּמְסַיְּעוֹת לִי לְנַקּוֹת אֶת גּוּפִי לִכְבוֹד שַׁבָּת הַמַּלְכָּה – אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת שֶׁיַּגִּישׁוּ לִי כּוֹס תֵּה וְקֻבִּיָּה שֶׁל סֻכָּר, וְאָז אֲנִי זוֹכָה לְבָרֵךְ בְּכַוָּנָה: 'בָּרוּךְ – אַתָּה – הַשֵּׁם – אֱלֹקֵינוּ – מֶלֶךְ – הָעוֹלָם – שֶׁהַכֹּל – נִהְיָה – בִּדְבָרוֹ!'. "אִם כֵּן, אִמְרוּ אַתֶּם: הַאִם אֵין זֶה מִשְׁתַּלֵּם לְהַמְשִׁיךְ לִחְיוֹת, וְגַם לִסְבֹּל יִסּוּרִים קָשִׁים, כְּדֵי לִזְכּוֹת בְּכָל שָׁבוּעַ לְבָרֵךְ שׁוּב אֶת רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם בְּבִרְכַּת 'שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ'? עַל כֵּן אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת, רַבִּי" פָּנְתָה אֶל רַבִּי יוֹסֵף חַיִּים בִּתְחִנָּה: "בָּרְכֵנִי נָא בַּאֲרִיכוּת יָמִים!"... הִתְרַגְּשׁוּת רַבָּתִי אָפְפָה אֶת רַבִּי יוֹסֵף חַיִּים, כַּאֲשֶׁר נָשָׂא אֶת עֵינָיו הַקְּדוֹשׁוֹת לַמָּרוֹם וּבֵרֵךְ אֶת הִינְדָּא מֵעֹמֶק הַלֵּב: "יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁתִּתְמַלֵּאנָה כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּךְ לְטוֹבָה!" הֲרֵי לָנוּ, כִּי יְהוּדִי אֲשֶׁר חַי אֶת כָּל חַיָּיו כְּשֶׁהוּא חָדוּר בִּתְחוּשָׁה כִּי הָעוֹלָם הַזֶּה אֵינוֹ אֶלָּא פְּרוֹזְדוֹר לִפְנֵי הָעוֹלָם הַבָּא – אֵינוֹ נִרְתָּע מִיִּסּוּרִים קָשִׁים... הוּא מֵבִין שֶׁלַּיִּסּוּרִים הַלָּלוּ יֵשׁ מַשְׁמָעוּת, וְכָל עוֹד בִּיכָלְתּוֹ לְקַיֵּם מִצְווֹת וְלִקְנוֹת לְעַצְמוֹ חַיֵּי נֶצַח – הוּא מְעֻנְיָן בַּחַיִּים הַלָּלוּ, גַּם אִם הֵם מָרִים וּמְיַסְּרִים! וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ: אָמְנָם, אִם נָדוּן בְּעֶצֶם הַיִּסּוּרִים – אֶפְשָׁר שֶׁיִּסּוּרֵי שִׁעְבּוּד הַמַּלְכֻיּוֹת וְיִסּוּרֵי הַגֵּיהִנֹּם שָׁוִים... אוּלָם, בְּכָל זֹאת, לְיִסּוּרֵי שִׁעְבּוּד הַמַּלְכֻיּוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה יֵשׁ עֲדִיפוּת מַכְרַעַת, מִסִּבָּה פְּשׁוּטָה: הֵם עֲדַיִן מְאַפְשְׁרִים לְיִשְׂרָאֵל לְהַמְשִׁיךְ לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת, בְּנִגּוּד לְיִסּוּרֵי הַגֵּיהִנֹּם – שֶׁפּוֹקְדִים אֶת הָאָדָם בְּשָׁלָב שֶׁבּוֹ כְּבָר אֵינוֹ יָכוֹל לְקַיֵּם אֲפִלּוּ מִצְוָה אַחַת... מִשּׁוּם כָּךְ, הִכְרִיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּי מוּטָב לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל לְהִשְׁתַּעְבֵּד בְּשִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת, וְלִטֹּל אֶת עָנְשָׁם בְּאֹפֶן שֶׁיּוֹתִיר מַשְׁמָעוּת וְעֵרֶךְ לְחַיֵּיהֶם. כָּךְ יוּכְלוּ לְהַמְשִׁיךְ לְקַיֵּם מִצְווֹת, לַעֲבֹד אֶת בּוֹרְאָם וּלְסַגֵּל לְעַצְמָם חַיֵּי נֶצַח – מֵאֲשֶׁר לְהִתְיַסֵּר בְּיִסּוּרֵי הַגֵּיהִנֹּם אֲשֶׁר אֵין לְצִדָּם כָּל מַשְׁמָעוּת שֶׁתַּעֲנִיק לָהֶם עֵרֶךְ חִיּוּבִי... (לְלַמֶּדְךָ)