Otzarot-Article

אָנוּ מְמַמְּנִים אֶת הַיֵּצֶר הָרַע...

"וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם" - כָּתַב הַגָּאוֹן רַבִּי שׁוּשָׁן הַכֹּהֵן זַצַ"ל בְּסִפְרוֹ "פֶּרַח שׁוֹשָׁן", שֶׁיִּתָּכֵן שֶׁהַמִּצְרִים מִנּוּ שָׂרִים לִגְבִיַּת מִסִּים מִיִּשְׂרָאֵל, כְּדֵי לְמַמֵּן אֶת מַשְׂכּוֹרוֹת הָעוֹבְדִים בְּפִתֹם וּבְרַעַמְסֵס וְאֶת דְּמֵי מְזוֹנוֹתֵיהֶם. וְנִמְצְאוּ הַיְּהוּדִים לוֹקִים בְּכִפְלַיִם: עָבְדוּ בְּפֶרֶךְ, וְעָמְלוּ כְּדֵי לְמַמֵּן אֶת עֲבוֹדָתָם.

נַעֲמִיק בַּדְּבָרִים, וְנֶחֱרַד! הֵן יְדוּעִים דִּבְרֵי רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ם בְּאִגַּרְתּוֹ לִבְנוֹ, שֶׁפַּרְעֹה רוֹמֵז לַיֵּצֶר הָרַע, וְהַמִּצְרִים - לְתַאֲוַת הַגּוּף וּלְמַאֲוַיָּיו. וּמַה קּוֹרֶה? הַיֵּצֶר הָרַע מְפַתֶּה, הַמַּאֲוַיִּים דּוֹחֲקִים, וְלֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁאָנוּ מִשְׁתַּעְבְּדִים לָהֶם, אֶלָּא אָנוּ עוֹבְדִים בְּפֶרֶךְ כְּדֵי לְסַפֵּק אֶת הַמַּאֲוַיִּים וּלְמַמְּנָם! אָנוּ "שָׂרֵי הַמִּסִּים" שֶׁל עַצְמֵנוּ, הַנּוֹגְשִׂים בְּעַצְמֵנוּ, כְּדֵי לְמַמֵּן אֶת הַעֲסָקָתֵנוּ בְּשֵׁרוּת יִצְרֵנוּ...

סִפֵּר הָרַב אַרְיֵה שֶׁכְטֵר זצ"ל, שֶׁזָּכָה לְהִמָּנוֹת עַל מְקֹרָבָיו שֶׁל הָרַבִּי הַזָּקֵן מִסְּקְוֵוירָא זַצַ"ל, סִפּוּר מְאַלֵּף:

בְּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה, עָבְרוּ עַל הָרַבִּי מִסְּקְוֵוירָא תַּהְפּוּכוֹת רַבּוֹת. הוּא וּמִשְׁפַּחְתּוֹ נִרְדְּפוּ עַל נַפְשָׁם, עַד שֶׁהַמִּלְחָמָה הִסְתַּיְּמָה וְהַסַּכָּנָה חָלְפָה. הַסַּכָּנָה הַגַּשְׁמִית חָלְפָה, הַחֲשָׁשׁ מִפְּנֵי הֶרֶג וְרֶצַח, אֲבָל הַסַּכָּנָה הָרוּחָנִית אִיְּמָה בִּמְלֹא עֻזָּהּ. הוּא מָצָא עַצְמוֹ בָּעִיר בּוּקָרֵשְׂט, בְּעוֹלָם חָרֵב וּמֻכֶּה. הַיְשִׁיבוֹת חָרְבוּ וּבָתֵּי הַמִּדְרָשׁ שָׁמְמוּ. עִקַּר דַּאֲגָתוֹ שֶׁל הָרַבִּי הָיְתָה מֻפְנֵית לְחִנּוּךְ בְּנוֹתָיו הָרַכּוֹת. הוּא לֹא הִנִּיחַ לָהֶן לְהִתְרוֹעֵעַ עִם יַלְדֵי הַשְּׁכוּנָה, וְהָיָה מְחַנֵּךְ אוֹתָן בְּעַצְמוֹ. הָיָה פּוֹנֶה מִלִּמּוּדָיו וּמִסְּפָרָיו וּמְשׂוֹחֵחַ עִמָּן, וְאַף מְשַׂחֵק עִמָּן.

יוֹם אֶחָד, הָיְתָה חֲתֻנָּה לִקְרוֹבֵי מִשְׁפָּחָה, וְהָרַבָּנִית לָקְחָה עִמָּהּ אֶת הַבָּנוֹת. כְּשֶׁהִגִּיעָה הָעֵת לַחֲזֹר, בִּקְּשׁוּ הַבָּנוֹת לְהִשָּׁאֵר מְעַט. הִבְטִיחוּ קְרוֹבוֹת מִשְׁפָּחָה, שֶׁהֵן תַּחְזֵרְנָה אוֹתָן הַבַּיְתָה, וְהָרַבָּנִית שָׁבָה לְבַדָּהּ. כְּשֶׁהִתְקָרְבָה אֶל הַבַּיִת, רָאֲתָה שֶׁבַּעְלָהּ, הָרַבִּי, עוֹמֵד בַּחַלּוֹן וּמְצַפֶּה לְשׁוּבָהּ. כַּאֲשֶׁר רָאָה שֶׁהִיא שָׁבָה לְבַדָּהּ, קָרָא בַּחֲרָדָה: "הֵיכָן הַבָּנוֹת?" סִפְּרָה הָרַבָּנִית שֶׁהֵן נִשְׁאֲרוּ בַּחֲתֻנָּה, בְּהַשְׁגָּחַת קְרוֹבוֹת. מִהֵר הָרַבִּי וְשָׁלַח אֶת מְשַׁמְּשׁוֹ לַהֲבִיאָן מִיָּד, וְהוּא עַצְמוֹ לֹא מָשׁ מֵהַחַלּוֹן עַד שׁוּבָן. הִשְׁתּוֹמְמָה הָרַבָּנִית, וְשָׁאֲלָה: "מַה יִּקְרֶה אִם הֵן תִּהְיֶינָה שָׁם עוֹד רֶבַע שָׁעָה?"

עָנָה הָרַבִּי: "מִי יוֹדֵעַ אֵיזוֹ תּוֹלַעַת יְכוֹלָה לַחְדֹּר בְּאוֹתוֹ רֶבַע שָׁעָה!"...

וְאָמְנָם, זָכָה הָרַבִּי מִסְּקְוֵוירָא, וְכָל צֶאֱצָאָיו בָּנוּ בָּתִּים שֶׁל תּוֹרָה וְשֶׁל קְדֻשָּׁה, וְהִרְווּ אוֹתוֹ נַחַת.

כְּלַפֵּי מָה הַדְּבָרִים אֲמוּרִים. הַחַגִּים הֵם יְמֵי שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, יְמֵי הִתְעַלּוּת וּקְדֻשָּׁה. וְיַחַד עִם זֹאת, אָמְרוּ חֲזַ"ל, שֶׁהֶחָג עָלוּל לִהְיוֹת הַזְּמַן הַנּוֹרָא בְּיוֹתֵר בַּשָּׁנָה – בִּגְלַל הֱיוֹתוֹ תְּקוּפַת חֹפֶשׁ וּבַטָּלָה. יֵשׁ לְהַשְׁגִּיחַ בְּשֶׁבַע עֵינַיִם עַל בִּלּוּיֵי הַיְלָדִים הַיְקָרִים לָנוּ כָּל כָּךְ. כְּדֵי שֶׁלֹּא יַחְדְּרוּ, חָלִילָה, תּוֹלָעִים לַבֻּסְתָּן הַנִּפְלָא, לְפֵרוֹת הַחֶמֶד שֶׁלָּנוּ, וְלֹא יַרְקִיבוּם. וְנִזְכֹּר, שֶׁהַהַצְלָחָה תְּלוּיָה בְּסֵדֶר הָעֲדִיפֻיּוֹת שֶׁלָּנוּ.

הַשָּׁעָה: 03:00 לִפְנוֹת בֹּקֶר. "הָלוֹ, מִשְׁטָרָה?" – "כֵּן, מַה קָּרָה?!" – שָׁאֲלָה הַמּוֹקְדָנִית.

"רָאִיתִי מֵהַחַלּוֹן שֶׁנִּכְנְסוּ כַּמָּה עֲרָבִים לַחֲצַר הַבַּיִת שֶׁלִּי, וְהֵם מְנַסִּים לִגְנֹב לִי אֶת הַמְּכוֹנִית!"

"טוֹב, תַּמְתִּין. אֵין כָּרֶגַע נַיֶּדֶת פְּנוּיָה, זֶה יִקַּח קְצָת זְמַן", הֵשִׁיבָה הַמּוֹקְדָנִית בַּאֲדִישׁוּת וּפִהֲקָה בַּעֲיֵפוּת.

הָאִישׁ הִמְתִּין עֶשֶׂר דַּקּוֹת, וְאָז הֵבִין שֶׁעַד שֶׁהַמִּשְׁטָרָה תַּגִּיעַ, הָרֶכֶב כְּבָר יִהְיֶה בַּשְּׁטָחִים. הוּא צִלְצֵל שׁוּב לְתַחֲנַת הַמִּשְׁטָרָה: "תִּשְׁמְעִי, אֲנִי הִתְקַשַּׁרְתִּי מִקֹּדֶם לְדַוֵּחַ עַל גַּנָּבִים, רָצִיתִי רַק לוֹמַר שֶׁיָּרִיתִי בָּהֶם"...

לֹא עָבְרוּ שְׁתֵּי דַּקּוֹת, וּבָרֶקַע נִשְׁמְעוּ סִירֵנוֹת שֶׁהֵעִירוּ אֶת כָּל תּוֹשָׁבֵי הַשְּׁכוּנָה. אֶל מוּל הֶחָצֵר שָׁעֲטוּ חָמֵשׁ נַיָּדוֹת מִשְׁטָרָה, שְׁנֵי אַמְבּוּלַנְסִים וַחֲמִשָּׁה אוֹפַנּוֹעָנִים שֶׁל "הַצָּלָה"...

שְׁנֵי הָעֲרָבִים שֶׁהָיוּ בֶּחָצֵר כִּמְעַט הִתְעַלְּפוּ מִבֶּהָלָה, הֵרִימוּ יָדַיִם וְיָצְאוּ מֵהֶחָצֵר בְּבֹשֶׁת פָּנִים. לְאַחַר הָאֵרוּעַ, נִנְזַף הָאִישׁ עַל יְדֵי קְצִין הַמִּשְׁטָרָה עַל כָּךְ שֶׁעָשָׂה מֵהֶם צְחוֹק. וּמָה אָנוּ לוֹמְדִים מִכָּךְ?

הַכֹּל אֶפְשָׁרִי, אַךְ תָּלוּי בְּסֵדֶר הָעֲדִיפֻיּוֹת! רַבִּים רוֹצִים לִהְיוֹת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים גְּדוֹלִים, אוֹ אֲפִלּוּ שׁוֹאֲפִים לִהְיוֹת גְּדוֹלֵי הַדּוֹר, הַכֹּל טוֹב וְיָפֶה, אֲבָל הַשְּׁאֵלָה הִיא - מַה הֵם מוּכָנִים לַעֲשׂוֹת עֲבוּר זֶה? הֵיכָן הַתּוֹרָה מֻצֶּבֶת בְּסֻלַּם סֵדֶר הָעֲדִיפֻיּוֹת שֶׁלָּהֶם? אוּלַי אֵינֶנּוּ שָׂמִים לֵב, אוּלָם בְּכָל יוֹם נִצָּבוֹת בְּפָנֵינוּ עַשְׂרוֹת שְׁאֵלוֹת, וְאָנוּ צְרִיכִים לְהַחְלִיט מָה אָנוּ מַעֲדִיפִים: הַאִם לָלֶכֶת לַחֲתֻנָּה שֶׁל בָּחוּר מֵהַיְשִׁיבָה שֶׁמִּתְחַתֵּן, אוֹ לְהַמְשִׁיךְ וּלְהַתְמִיד בְּסֵדֶר ג' כָּרָגִיל. הַאִם לִישֹׁן בְּ'בֵין הַזְּמַנִּים' עַד הַשָּׁעָה תֵּשַׁע וּלְהִתְפַּלֵּל בַּמִּנְיָן שֶׁל עֶשֶׂר, אוֹ לָקוּם מֻקְדָּם. גְּדוֹלֵי הַדּוֹר אֵינָם גְּדֵלִים בֵּין שְׂמִיכוֹת הַפּוּךְ... כְּכָל שֶׁתִּהְיֶה מוּכָן לְוַתֵּר עַל יוֹתֵר דְּבָרִים כְּדֵי לָשֶׁבֶת וְלַעֲסֹק בַּתּוֹרָה - כָּךְ תִּגְדַּל הַצְלָחָתְךָ. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, "מַרְבֶּה יְשִׁיבָה – מַרְבֶּה חָכְמָה" (אָבוֹת ב-ז) – אֵין קִצּוּרֵי דֶּרֶךְ, וְאֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת: רַק לָשֶׁבֶת וְלַעֲסֹק בַּתּוֹרָה בְּהַתְמָדָה, וּלְהַהְבִּיל אֶת עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה. (מַעְיַן הַמּוֹעֵד – פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ)

	פנחס תשפ"ג
	עַל חֵטְא בָּרַבִּים – צָרִיךְ תְּשׁוּבָה בָּרַבִּים!
	אָנוּ מְמַמְּנִים אֶת הַיֵּצֶר הָרַע... "וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם" - כָּתַב הַגָּאוֹן רַבִּי שׁוּשָׁן הַכֹּהֵן זַצַ"ל בְּסִפְרוֹ "פֶּרַח שׁוֹשָׁן", שֶׁיִּתָּכֵן שֶׁהַמִּצְרִים מִנּוּ שָׂרִים לִגְבִיַּת מִסִּים מִיִּשְׂרָאֵל, כְּדֵי לְמַמֵּן אֶת מַשְׂכּוֹרוֹת הָעוֹבְדִים בְּפִתֹם וּבְרַעַמְסֵס וְאֶת דְּמֵי מְזוֹנוֹתֵיהֶם. וְנִמְצְאוּ הַיְּהוּדִים לוֹקִים בְּכִפְלַיִם: עָבְדוּ בְּפֶרֶךְ, וְעָמְלוּ כְּדֵי לְמַמֵּן אֶת עֲבוֹדָתָם. נַעֲמִיק בַּדְּבָרִים, וְנֶחֱרַד! הֵן יְדוּעִים דִּבְרֵי רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ם בְּאִגַּרְתּוֹ לִבְנוֹ, שֶׁפַּרְעֹה רוֹמֵז לַיֵּצֶר הָרַע, וְהַמִּצְרִים - לְתַאֲוַת הַגּוּף וּלְמַאֲוַיָּיו. וּמַה קּוֹרֶה? הַיֵּצֶר הָרַע מְפַתֶּה, הַמַּאֲוַיִּים דּוֹחֲקִים, וְלֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁאָנוּ מִשְׁתַּעְבְּדִים לָהֶם, אֶלָּא אָנוּ עוֹבְדִים בְּפֶרֶךְ כְּדֵי לְסַפֵּק אֶת הַמַּאֲוַיִּים וּלְמַמְּנָם! אָנוּ "שָׂרֵי הַמִּסִּים" שֶׁל עַצְמֵנוּ, הַנּוֹגְשִׂים בְּעַצְמֵנוּ, כְּדֵי לְמַמֵּן אֶת הַעֲסָקָתֵנוּ בְּשֵׁרוּת יִצְרֵנוּ... סִפֵּר הָרַב אַרְיֵה שֶׁכְטֵר זצ"ל, שֶׁזָּכָה לְהִמָּנוֹת עַל מְקֹרָבָיו שֶׁל הָרַבִּי הַזָּקֵן מִסְּקְוֵוירָא זַצַ"ל, סִפּוּר מְאַלֵּף: בְּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה, עָבְרוּ עַל הָרַבִּי מִסְּקְוֵוירָא תַּהְפּוּכוֹת רַבּוֹת. הוּא וּמִשְׁפַּחְתּוֹ נִרְדְּפוּ עַל נַפְשָׁם, עַד שֶׁהַמִּלְחָמָה הִסְתַּיְּמָה וְהַסַּכָּנָה חָלְפָה. הַסַּכָּנָה הַגַּשְׁמִית חָלְפָה, הַחֲשָׁשׁ מִפְּנֵי הֶרֶג וְרֶצַח, אֲבָל הַסַּכָּנָה הָרוּחָנִית אִיְּמָה בִּמְלֹא עֻזָּהּ. הוּא מָצָא עַצְמוֹ בָּעִיר בּוּקָרֵשְׂט, בְּעוֹלָם חָרֵב וּמֻכֶּה. הַיְשִׁיבוֹת חָרְבוּ וּבָתֵּי הַמִּדְרָשׁ שָׁמְמוּ. עִקַּר דַּאֲגָתוֹ שֶׁל הָרַבִּי הָיְתָה מֻפְנֵית לְחִנּוּךְ בְּנוֹתָיו הָרַכּוֹת. הוּא לֹא הִנִּיחַ לָהֶן לְהִתְרוֹעֵעַ עִם יַלְדֵי הַשְּׁכוּנָה, וְהָיָה מְחַנֵּךְ אוֹתָן בְּעַצְמוֹ. הָיָה פּוֹנֶה מִלִּמּוּדָיו וּמִסְּפָרָיו וּמְשׂוֹחֵחַ עִמָּן, וְאַף מְשַׂחֵק עִמָּן. יוֹם אֶחָד, הָיְתָה חֲתֻנָּה לִקְרוֹבֵי מִשְׁפָּחָה, וְהָרַבָּנִית לָקְחָה עִמָּהּ אֶת הַבָּנוֹת. כְּשֶׁהִגִּיעָה הָעֵת לַחֲזֹר, בִּקְּשׁוּ הַבָּנוֹת לְהִשָּׁאֵר מְעַט. הִבְטִיחוּ קְרוֹבוֹת מִשְׁפָּחָה, שֶׁהֵן תַּחְזֵרְנָה אוֹתָן הַבַּיְתָה, וְהָרַבָּנִית שָׁבָה לְבַדָּהּ. כְּשֶׁהִתְקָרְבָה אֶל הַבַּיִת, רָאֲתָה שֶׁבַּעְלָהּ, הָרַבִּי, עוֹמֵד בַּחַלּוֹן וּמְצַפֶּה לְשׁוּבָהּ. כַּאֲשֶׁר רָאָה שֶׁהִיא שָׁבָה לְבַדָּהּ, קָרָא בַּחֲרָדָה: "הֵיכָן הַבָּנוֹת?" סִפְּרָה הָרַבָּנִית שֶׁהֵן נִשְׁאֲרוּ בַּחֲתֻנָּה, בְּהַשְׁגָּחַת קְרוֹבוֹת. מִהֵר הָרַבִּי וְשָׁלַח אֶת מְשַׁמְּשׁוֹ לַהֲבִיאָן מִיָּד, וְהוּא עַצְמוֹ לֹא מָשׁ מֵהַחַלּוֹן עַד שׁוּבָן. הִשְׁתּוֹמְמָה הָרַבָּנִית, וְשָׁאֲלָה: "מַה יִּקְרֶה אִם הֵן תִּהְיֶינָה שָׁם עוֹד רֶבַע שָׁעָה?" עָנָה הָרַבִּי: "מִי יוֹדֵעַ אֵיזוֹ תּוֹלַעַת יְכוֹלָה לַחְדֹּר בְּאוֹתוֹ רֶבַע שָׁעָה!"... וְאָמְנָם, זָכָה הָרַבִּי מִסְּקְוֵוירָא, וְכָל צֶאֱצָאָיו בָּנוּ בָּתִּים שֶׁל תּוֹרָה וְשֶׁל קְדֻשָּׁה, וְהִרְווּ אוֹתוֹ נַחַת. כְּלַפֵּי מָה הַדְּבָרִים אֲמוּרִים. הַחַגִּים הֵם יְמֵי שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, יְמֵי הִתְעַלּוּת וּקְדֻשָּׁה. וְיַחַד עִם זֹאת, אָמְרוּ חֲזַ"ל, שֶׁהֶחָג עָלוּל לִהְיוֹת הַזְּמַן הַנּוֹרָא בְּיוֹתֵר בַּשָּׁנָה – בִּגְלַל הֱיוֹתוֹ תְּקוּפַת חֹפֶשׁ וּבַטָּלָה. יֵשׁ לְהַשְׁגִּיחַ בְּשֶׁבַע עֵינַיִם עַל בִּלּוּיֵי הַיְלָדִים הַיְקָרִים לָנוּ כָּל כָּךְ. כְּדֵי שֶׁלֹּא יַחְדְּרוּ, חָלִילָה, תּוֹלָעִים לַבֻּסְתָּן הַנִּפְלָא, לְפֵרוֹת הַחֶמֶד שֶׁלָּנוּ, וְלֹא יַרְקִיבוּם. וְנִזְכֹּר, שֶׁהַהַצְלָחָה תְּלוּיָה בְּסֵדֶר הָעֲדִיפֻיּוֹת שֶׁלָּנוּ. הַשָּׁעָה: 03:00 לִפְנוֹת בֹּקֶר. "הָלוֹ, מִשְׁטָרָה?" – "כֵּן, מַה קָּרָה?!" – שָׁאֲלָה הַמּוֹקְדָנִית. "רָאִיתִי מֵהַחַלּוֹן שֶׁנִּכְנְסוּ כַּמָּה עֲרָבִים לַחֲצַר הַבַּיִת שֶׁלִּי, וְהֵם מְנַסִּים לִגְנֹב לִי אֶת הַמְּכוֹנִית!" "טוֹב, תַּמְתִּין. אֵין כָּרֶגַע נַיֶּדֶת פְּנוּיָה, זֶה יִקַּח קְצָת זְמַן", הֵשִׁיבָה הַמּוֹקְדָנִית בַּאֲדִישׁוּת וּפִהֲקָה בַּעֲיֵפוּת. הָאִישׁ הִמְתִּין עֶשֶׂר דַּקּוֹת, וְאָז הֵבִין שֶׁעַד שֶׁהַמִּשְׁטָרָה תַּגִּיעַ, הָרֶכֶב כְּבָר יִהְיֶה בַּשְּׁטָחִים. הוּא צִלְצֵל שׁוּב לְתַחֲנַת הַמִּשְׁטָרָה: "תִּשְׁמְעִי, אֲנִי הִתְקַשַּׁרְתִּי מִקֹּדֶם לְדַוֵּחַ עַל גַּנָּבִים, רָצִיתִי רַק לוֹמַר שֶׁיָּרִיתִי בָּהֶם"... לֹא עָבְרוּ שְׁתֵּי דַּקּוֹת, וּבָרֶקַע נִשְׁמְעוּ סִירֵנוֹת שֶׁהֵעִירוּ אֶת כָּל תּוֹשָׁבֵי הַשְּׁכוּנָה. אֶל מוּל הֶחָצֵר שָׁעֲטוּ חָמֵשׁ נַיָּדוֹת מִשְׁטָרָה, שְׁנֵי אַמְבּוּלַנְסִים וַחֲמִשָּׁה אוֹפַנּוֹעָנִים שֶׁל "הַצָּלָה"... שְׁנֵי הָעֲרָבִים שֶׁהָיוּ בֶּחָצֵר כִּמְעַט הִתְעַלְּפוּ מִבֶּהָלָה, הֵרִימוּ יָדַיִם וְיָצְאוּ מֵהֶחָצֵר בְּבֹשֶׁת פָּנִים. לְאַחַר הָאֵרוּעַ, נִנְזַף הָאִישׁ עַל יְדֵי קְצִין הַמִּשְׁטָרָה עַל כָּךְ שֶׁעָשָׂה מֵהֶם צְחוֹק. וּמָה אָנוּ לוֹמְדִים מִכָּךְ? הַכֹּל אֶפְשָׁרִי, אַךְ תָּלוּי בְּסֵדֶר הָעֲדִיפֻיּוֹת! רַבִּים רוֹצִים לִהְיוֹת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים גְּדוֹלִים, אוֹ אֲפִלּוּ שׁוֹאֲפִים לִהְיוֹת גְּדוֹלֵי הַדּוֹר, הַכֹּל טוֹב וְיָפֶה, אֲבָל הַשְּׁאֵלָה הִיא - מַה הֵם מוּכָנִים לַעֲשׂוֹת עֲבוּר זֶה? הֵיכָן הַתּוֹרָה מֻצֶּבֶת בְּסֻלַּם סֵדֶר הָעֲדִיפֻיּוֹת שֶׁלָּהֶם? אוּלַי אֵינֶנּוּ שָׂמִים לֵב, אוּלָם בְּכָל יוֹם נִצָּבוֹת בְּפָנֵינוּ עַשְׂרוֹת שְׁאֵלוֹת, וְאָנוּ צְרִיכִים לְהַחְלִיט מָה אָנוּ מַעֲדִיפִים: הַאִם לָלֶכֶת לַחֲתֻנָּה שֶׁל בָּחוּר מֵהַיְשִׁיבָה שֶׁמִּתְחַתֵּן, אוֹ לְהַמְשִׁיךְ וּלְהַתְמִיד בְּסֵדֶר ג' כָּרָגִיל. הַאִם לִישֹׁן בְּ'בֵין הַזְּמַנִּים' עַד הַשָּׁעָה תֵּשַׁע וּלְהִתְפַּלֵּל בַּמִּנְיָן שֶׁל עֶשֶׂר, אוֹ לָקוּם מֻקְדָּם. גְּדוֹלֵי הַדּוֹר אֵינָם גְּדֵלִים בֵּין שְׂמִיכוֹת הַפּוּךְ... כְּכָל שֶׁתִּהְיֶה מוּכָן לְוַתֵּר עַל יוֹתֵר דְּבָרִים כְּדֵי לָשֶׁבֶת וְלַעֲסֹק בַּתּוֹרָה - כָּךְ תִּגְדַּל הַצְלָחָתְךָ. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, "מַרְבֶּה יְשִׁיבָה – מַרְבֶּה חָכְמָה" (אָבוֹת ב-ז) – אֵין קִצּוּרֵי דֶּרֶךְ, וְאֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת: רַק לָשֶׁבֶת וְלַעֲסֹק בַּתּוֹרָה בְּהַתְמָדָה, וּלְהַהְבִּיל אֶת עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה. (מַעְיַן הַמּוֹעֵד – פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ)