Otzarot-Article

"לֹא תָחוֹס עֵינְךָ עָלָיו" (יג-ט) יָמֵינוּ, יְמֵי "עִקְבְתָא דִמְשִׁיחָא", מִצְטַיְּנִים בָּאִפְיוּן שֶׁל חֲזַ"ל: "תִּכְלֶה פְּרוּטָה מִן הַכִּיס, וְהַיֹּקֶר יַאֲמִיר" (סוֹטָה מט:). מִי אֵינוֹ טָרוּד בְּפַרְנָסָתוֹ, מִי אֵינוֹ מִתְמוֹדֵד עִם יִתְרַת הַחוֹבָה הַתּוֹפַחַת, עִם יֹקֶר הַמִּחְיָה. הַכֹּל אָצִים רָצִים, עַצְבָּנִיִּים וּבְהוּלִים. הָרֹאשׁ כֻּלּוֹ בָּעֲסָקִים. תִּשְׁאַל מָה עִם שִׁעוּר תּוֹרָה, קְצָת עוֹלָם הַבָּא, וְיִסְתַּכְּלוּ עָלֶיךָ בִּפְלִיאָה. עַל מָה אַתָּה מְדַבֵּר, הֲלֹא אֵין פְּנַאי לִנְשֹׁם!

אֲבָל הֲרֵי יַגִּיעַ יוֹם, וְהָרִיצָה תִּפָּסֵק. וְעַל אוֹתוֹ יוֹם אָמְרוּ חֲזַ"ל (יוֹמָא לה:): "עָנִי בָּא לְדִין, שׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ: "מִפְּנֵי מָה לֹא עָסַקְתָּ בַּתּוֹרָה?"

אֵיזוֹ שְׁאֵלָה! עָסוּק הָיָה, טָרוּד לְמַעְלָה מִן הָרֹאשׁ.

וְאָכֵן, כָּךְ מֵשִׁיב הוּא: "עָנִי הָיִיתִי וְטָרוּד בְּפַרְנָסָתִי!" כְּלוּם לֹא דַּי שֶׁלֹּא נֶהֱנֵיתִי בָּעוֹלָם הַזֶּה, עוֹד יִשְׁלְלוּ מִמֶּנִּי אֶת הָעוֹלָם הַבָּא?...

מָה עוֹנִים לוֹ?

"כְּלוּם עָנִי הָיִיתָ יוֹתֵר מֵהִלֵּל?"

הִלֵּל הָיָה חוֹטֵב עֵצִים, וּבְכָל יוֹם הִשְׂתַּכֵּר טְרֶעפִיק (כַּעֲשָׂרָה שְׁקָלִים). חֶצְיָם נָתַן לְשׁוֹמֵר הַפֶּתַח בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, שֶׁהָיָה גּוֹבֶה דְּמֵי כְּנִיסָה לְנִקָּיוֹן וְתַחֲזוּקָה, מָאוֹר וְהַסָּקָה, כְּדֵי שֶׁיֻּרְשֶׁה לוֹ לְהִכָּנֵס לַשִּׁעוּר שֶׁל שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן, גְּדוֹלֵי הַדּוֹר, וּמֵחֶצְיוֹ הַשֵּׁנִי - פַּרְנָסָתוֹ וּפַרְנָסַת מִשְׁפַּחְתּוֹ. מֵחֲמִשָּׁה שְׁקָלִים, לֶחֶם לֶאֱכֹל. בְּקֹשִׁי.

יוֹם שִׁשִּׁי אֶחָד יָרְדוּ שְׁלָגִים כְּבֵדִים, וְנִבְצַר מִמֶּנּוּ לַחְטֹב עֵצִים. לֹא הָיָה לוֹ כֶּסֶף לְצָרְכֵי שַׁבָּת, וְלֹא לְתַשְׁלוּם דְּמֵי הַכְּנִיסָה.

מֶה עָשָׂה? טִפֵּס לַגַּג וְהֶאֱזִין מִבַּעַד לָאֲרֻבָּה. יָרְדוּ עָלָיו שְׁלָגִים בְּגֹבַהּ שָׁלוֹשׁ אַמּוֹת (כְּמֶטֶר וָחֵצִי) וְכִמְעַט קָפָא לַמָּוֶת, לוּלֵי גִּלּוּהוּ מִבְּעוֹד מוֹעֵד.

הִנֵּה, כָּךְ צָמַח נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל, הִלֵּל הַזָּקֵן, שֶׁאָמְרוּ עָלָיו שֶׁרָאוּי הוּא לְהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה כְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ! (סַנְהֶדְרִין יא:)

וּכְשֶׁעָנִי בָּא לְדִין, מְסַפְּרִים לוֹ עַל הִלֵּל הַזָּקֵן. בֶּאֱמֶת...

לֹא, אֵין תּוֹבְעִים מִמֶּנּוּ שֶׁיִּהְיֶה כְּהִלֵּל. אֲבָל אִם הִלֵּל הִקְרִיב כָּל כָּךְ לַמְרוֹת עֲנִיּוּתוֹ, יָכוֹל כָּל אָדָם לְהַקְרִיב שָׁעָה בְּיוֹם לְשִׁעוּר תּוֹרָה!

אָמַר יְהוּדִי גָּדוֹל: יְהוּדִים כְּהִלֵּל, הַמִּסְתַּפְּקִים בְּמוּעָט שֶׁבְּמוּעָט וְכָל מַעַיְנֵיהֶם בַּתּוֹרָה. שֶׁמִּשְׂתַּכְּרִים טְרֶעפִיק, מַשְׂכֹּרֶת רָעָב, וְנוֹתְנִים אֶת חֶצְיוֹ לְשׁוֹמֵר בֵּית הַמִּדְרָשׁ. יְהוּדִים כָּאֵלּוּ עוֹד נִתָּן לִמְצֹא, שֶׁהֲרֵי הֵם חוֹוִים אֶת הַמָּאוֹר שֶׁבַּתּוֹרָה, מְשִׁיבַת נֶפֶשׁ וְעֵינַיִם מְאִירָה - אֲבָל הֵיכָן נִתָּן לִמְצֹא רַבָּנִית כְּרַעְיָתוֹ שֶׁל הִלֵּל, שֶׁתֵּאוֹת לְהִסְתַּפֵּק בַּחֲצִי טְרֶעפִיק...

שְׁאֵלָה כַּהֲלָכָה, וְיֵשׁ לָהּ תְּשׁוּבָה: בִּזְמַנֵּנוּ, בְּדוֹרֵנוּ.

הָרַבָּנִית הַצַּדֶּקֶת מָרַת מַרְגָּלִית ע"ה, אֵשֶׁת מָרָן הָרִאשׁוֹן לְצִיּוֹן הָרַב עוֹבַדְיָה יוֹסֵף זָצָ"ל.

בְּדִירַת חֶדֶר קְטַנָּה הִתְגּוֹרְרוּ, עִם יֶלֶד וּשְׁנַיִם, וּשְׁלֹשָׁה וְאַרְבָּעָה. וְלֹא אָמְרָה צַר לִי הַמָּקוֹם, לֹא דָּחֲקָה בּוֹ לָצֵאת לַעֲבֹד, אִפְשְׁרָה לוֹ לַהֲגוֹת בַּתּוֹרָה בְּלֹא הַפְרָעָה. אַבְרֵךְ צָעִיר הָיָה, בִּשְׁנוֹת הָעֶשְׂרִים שֶׁלּוֹ, כַּאֲשֶׁר רַבּוֹתָיו הַגְּאוֹנִים רַבִּי עֶזְרָא עֲטִיָּא, רַבִּי יַעֲקֹב עֲדֶס וְהַגָּאוֹן הַמְקֻבָּל רַבִּי אֶפְרַיִם כֹּהֵן, זֵכֶר צַדִּיקִים לִבְרָכָה, בָּאוּ לְבַקְּרוֹ בִּקּוּר חַג בְּחֹל הַמּוֹעֵד - וְלֹא יָכְלוּ לְהִכָּנֵס לַדִּירָה הַצָּרָה, שֶׁהָאָרוֹן, הַשֻּׁלְחָן וְהַמִּטּוֹת מִלְּאוּהָ כֻּלָּהּ, וְהוּא יָצָא לִקְרָאתָם אֶל הֶחָצֵר...

פַּעַם בָּא יְהוּדִי בְּעֶרֶב חַג הַפֶּסַח, בִּשְׁעוֹת הַצָּהֳרַיִם, וְרָאָה אֶת מָרָן שָׁקוּעַ בְּתַלְמוּדוֹ, וְעֶשְׂרוֹת סְפָרִים פְּתוּחִים לְפָנָיו. הִתְפַּעֵל וְאָמַר: "אֵיךְ נִתָּן לִלְמֹד בְּשָׁעָה כָּזוֹ!"

עֲנָהוּ מָרָן: "עָלֶיךָ לְהִתְפַּעֵל מֵהָרַבָּנִית, שֶׁנָּטְלָה עַל עַצְמָהּ אֶת כָּל עֹל הַבַּיִת, וּמְאַפְשֶׁרֶת לִי לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה בְּלֹא הַפְרָעָה!"

וּמַעֲשֶׂה וְאַחַד הַיְלָדִים חָלָה. נָטְלָה אוֹתוֹ הָרַבָּנִית לְרוֹפֵא, וּמִשָּׁם לְבֵית הַחוֹלִים, וְסָעֲדָה אוֹתוֹ בְּעֵת הָאִשְׁפּוּז מִבְּלִי לְסַפֵּר לְבַעֲלָהּ הַגָּדוֹל, כְּדֵי שֶׁשַּׁלְוַת רוּחוֹ לֹא תֻּפְרַע, וְיַמְשִׁיךְ לִשְׁקֹד עַל הַתּוֹרָה בְּעֹמֶק הָעִיּוּן. בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שְׁאָלוּהוּ מַה שְּׁלוֹם בְּנוֹ, וְכָךְ נוֹדַע לוֹ דְּבַר הָאִשְׁפּוּז.

הַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת (בְּרָכוֹת יז.), שֶׁנָּשִׁים זוֹכוֹת לָעוֹלָם הַבָּא בְּכָךְ שֶׁמְּאַפְשְׁרוֹת הֵן לְבַעֲלֵיהֶן לִשְׁקֹד עַל תַּלְמוּדָם וְלָלֶכֶת לְשִׁעוּרֵי תּוֹרָה. כַּמָּה עוֹלָם הַבָּא מוּכָן לָרַעְיָה, שֶׁאִפְשְׁרָה לְבַעֲלָהּ לִהְיוֹת לִגְדוֹל הַדּוֹר! אַךְ נָשׁוּב לְעִנְיָנֵנוּ: אַשְׁרֵי רַעְיוֹתֵיהֶן שֶׁל גְּדוֹלֵי הַדּוֹר, שֶׁעֲלֵיהֶן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: "שֶׁלִּי וְשֶׁלָּכֶם (שֶׁל תַּלְמִידֵיהֶם) - שֶׁלָּהּ הוּא!" (נְדָרִים נ.) - אֲבָל מִכָּל אִשָּׁה בְּיִשְׂרָאֵל נִדְרֶשֶׁת מְסִירוּת מֵעֵין זֹאת, בָּבוּאָה קְלוּשָׁה: לִשְׁלֹחַ אֶת הַבַּעַל לְשִׁעוּר תּוֹרָה. לְדַרְבֵּן אוֹתוֹ לָלֶכֶת, לַמְרוֹת עֲיֵפוּתוֹ. וְאָז, תִּטֹּל חֵלֶק בְּתוֹרָתוֹ. וּבְפֶה מָלֵא יֹאמַר עַל הִתְעַלּוּתוֹ: "שֶׁלִּי, שֶׁלָּהּ הוּא!"

וְיוֹתֵר מִכָּךְ, מֵעִנְיַן פָּרָשָׁתֵנוּ וּבְאַסְפַּקְלַרְיַת יְמֵי הַדִּין הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם: בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ קוֹרְאִים אָנוּ עַל הַמֵּסִית וְהַמַּדִּיחַ לַעֲבֹר עֲבֵרוֹת וּלְהִתְנַתֵּק מֵהַבּוֹרֵא. וְנִצְטַוֵּינוּ לְעָנְשׁוֹ בְּכָל חֹמֶר הַדִּין: "לֹא תָחוֹס עֵינְךָ עָלָיו, וְלֹא תַחְמֹל וְלֹא תְכַסֶּה עָלָיו" - שֶׁלֹּא נִשְׁתַּדֵּל לְהַצִּיל אֶת הַמֵּסִית מֵעָנְשׁוֹ, וְשֶׁלֹּא נְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת אֲפִלּוּ אִם יוֹדְעִים דְּבַר מָה לִזְכוּתוֹ, וְלוֹמַר כָּל מַה שֶּׁיּוֹדְעִים לְחוֹבָתוֹ.

וּמֵעַתָּה, הֵן "מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה מִמִּדַּת פֻּרְעָנוּת", וּמְמַהֲרִים לַהֲבִיאָהּ: מִי שֶׁגּוֹרֵם לַחֲבֵרוֹ לְהוֹסִיף מִצְווֹת וּמְזַכֵּהוּ בְּשִׁעוּר תּוֹרָה, מְעוֹדֵד וּמְדַרְבֵּן לְהִשְׁתַּתֵּף בּוֹ, וַדַּאי שֶׁהַהַנְהָגָה כְּלַפָּיו תִּהְיֶה הֲפוּכָה מֵהַהַנְהָגָה כְּלַפֵּי הַמֵּסִית וְהַמַּחְטִיא. וּבְעָמְדוֹ לְמִשְׁפָּט עִם כָּל בָּאֵי עוֹלָם בְּיוֹם הַדִּין הַמְמַשְׁמֵשׁ וּבָא, יִשְׁתַּדְּלוּ לְהַצִּילוֹ מֵעֹנֶשׁ וִילַמְּדוּ עָלָיו זְכוּת - וְיִשְׁתְּקוּ מִלְּלַמֵּד עָלָיו חוֹבָה!

מַה צָּרִיךְ יוֹתֵר, כְּדֵי לִזְכּוֹת בַּדִּין! מַה צָּרִיךְ יוֹתֵר, כְּדֵי לְקַבֵּל שָׁנָה טוֹבָה, בָּהּ תִּתְמַלֶּאנָה כָּל מִשְׁאֲלוֹת הַלֵּב לְטוֹבָה! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	פנחס תשפ"ג
	עַל חֵטְא בָּרַבִּים – צָרִיךְ תְּשׁוּבָה בָּרַבִּים!
	"לֹא תָחוֹס עֵינְךָ עָלָיו" (יג-ט) יָמֵינוּ, יְמֵי "עִקְבְתָא דִמְשִׁיחָא", מִצְטַיְּנִים בָּאִפְיוּן שֶׁל חֲזַ"ל: "תִּכְלֶה פְּרוּטָה מִן הַכִּיס, וְהַיֹּקֶר יַאֲמִיר" (סוֹטָה מט:). מִי אֵינוֹ טָרוּד בְּפַרְנָסָתוֹ, מִי אֵינוֹ מִתְמוֹדֵד עִם יִתְרַת הַחוֹבָה הַתּוֹפַחַת, עִם יֹקֶר הַמִּחְיָה. הַכֹּל אָצִים רָצִים, עַצְבָּנִיִּים וּבְהוּלִים. הָרֹאשׁ כֻּלּוֹ בָּעֲסָקִים. תִּשְׁאַל מָה עִם שִׁעוּר תּוֹרָה, קְצָת עוֹלָם הַבָּא, וְיִסְתַּכְּלוּ עָלֶיךָ בִּפְלִיאָה. עַל מָה אַתָּה מְדַבֵּר, הֲלֹא אֵין פְּנַאי לִנְשֹׁם! אֲבָל הֲרֵי יַגִּיעַ יוֹם, וְהָרִיצָה תִּפָּסֵק. וְעַל אוֹתוֹ יוֹם אָמְרוּ חֲזַ"ל (יוֹמָא לה:): "עָנִי בָּא לְדִין, שׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ: "מִפְּנֵי מָה לֹא עָסַקְתָּ בַּתּוֹרָה?" אֵיזוֹ שְׁאֵלָה! עָסוּק הָיָה, טָרוּד לְמַעְלָה מִן הָרֹאשׁ. וְאָכֵן, כָּךְ מֵשִׁיב הוּא: "עָנִי הָיִיתִי וְטָרוּד בְּפַרְנָסָתִי!" כְּלוּם לֹא דַּי שֶׁלֹּא נֶהֱנֵיתִי בָּעוֹלָם הַזֶּה, עוֹד יִשְׁלְלוּ מִמֶּנִּי אֶת הָעוֹלָם הַבָּא?... מָה עוֹנִים לוֹ? "כְּלוּם עָנִי הָיִיתָ יוֹתֵר מֵהִלֵּל?" הִלֵּל הָיָה חוֹטֵב עֵצִים, וּבְכָל יוֹם הִשְׂתַּכֵּר טְרֶעפִיק (כַּעֲשָׂרָה שְׁקָלִים). חֶצְיָם נָתַן לְשׁוֹמֵר הַפֶּתַח בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, שֶׁהָיָה גּוֹבֶה דְּמֵי כְּנִיסָה לְנִקָּיוֹן וְתַחֲזוּקָה, מָאוֹר וְהַסָּקָה, כְּדֵי שֶׁיֻּרְשֶׁה לוֹ לְהִכָּנֵס לַשִּׁעוּר שֶׁל שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן, גְּדוֹלֵי הַדּוֹר, וּמֵחֶצְיוֹ הַשֵּׁנִי - פַּרְנָסָתוֹ וּפַרְנָסַת מִשְׁפַּחְתּוֹ. מֵחֲמִשָּׁה שְׁקָלִים, לֶחֶם לֶאֱכֹל. בְּקֹשִׁי. יוֹם שִׁשִּׁי אֶחָד יָרְדוּ שְׁלָגִים כְּבֵדִים, וְנִבְצַר מִמֶּנּוּ לַחְטֹב עֵצִים. לֹא הָיָה לוֹ כֶּסֶף לְצָרְכֵי שַׁבָּת, וְלֹא לְתַשְׁלוּם דְּמֵי הַכְּנִיסָה. מֶה עָשָׂה? טִפֵּס לַגַּג וְהֶאֱזִין מִבַּעַד לָאֲרֻבָּה. יָרְדוּ עָלָיו שְׁלָגִים בְּגֹבַהּ שָׁלוֹשׁ אַמּוֹת (כְּמֶטֶר וָחֵצִי) וְכִמְעַט קָפָא לַמָּוֶת, לוּלֵי גִּלּוּהוּ מִבְּעוֹד מוֹעֵד. הִנֵּה, כָּךְ צָמַח נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל, הִלֵּל הַזָּקֵן, שֶׁאָמְרוּ עָלָיו שֶׁרָאוּי הוּא לְהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה כְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ! (סַנְהֶדְרִין יא:) וּכְשֶׁעָנִי בָּא לְדִין, מְסַפְּרִים לוֹ עַל הִלֵּל הַזָּקֵן. בֶּאֱמֶת... לֹא, אֵין תּוֹבְעִים מִמֶּנּוּ שֶׁיִּהְיֶה כְּהִלֵּל. אֲבָל אִם הִלֵּל הִקְרִיב כָּל כָּךְ לַמְרוֹת עֲנִיּוּתוֹ, יָכוֹל כָּל אָדָם לְהַקְרִיב שָׁעָה בְּיוֹם לְשִׁעוּר תּוֹרָה! אָמַר יְהוּדִי גָּדוֹל: יְהוּדִים כְּהִלֵּל, הַמִּסְתַּפְּקִים בְּמוּעָט שֶׁבְּמוּעָט וְכָל מַעַיְנֵיהֶם בַּתּוֹרָה. שֶׁמִּשְׂתַּכְּרִים טְרֶעפִיק, מַשְׂכֹּרֶת רָעָב, וְנוֹתְנִים אֶת חֶצְיוֹ לְשׁוֹמֵר בֵּית הַמִּדְרָשׁ. יְהוּדִים כָּאֵלּוּ עוֹד נִתָּן לִמְצֹא, שֶׁהֲרֵי הֵם חוֹוִים אֶת הַמָּאוֹר שֶׁבַּתּוֹרָה, מְשִׁיבַת נֶפֶשׁ וְעֵינַיִם מְאִירָה - אֲבָל הֵיכָן נִתָּן לִמְצֹא רַבָּנִית כְּרַעְיָתוֹ שֶׁל הִלֵּל, שֶׁתֵּאוֹת לְהִסְתַּפֵּק בַּחֲצִי טְרֶעפִיק... שְׁאֵלָה כַּהֲלָכָה, וְיֵשׁ לָהּ תְּשׁוּבָה: בִּזְמַנֵּנוּ, בְּדוֹרֵנוּ. הָרַבָּנִית הַצַּדֶּקֶת מָרַת מַרְגָּלִית ע"ה, אֵשֶׁת מָרָן הָרִאשׁוֹן לְצִיּוֹן הָרַב עוֹבַדְיָה יוֹסֵף זָצָ"ל. בְּדִירַת חֶדֶר קְטַנָּה הִתְגּוֹרְרוּ, עִם יֶלֶד וּשְׁנַיִם, וּשְׁלֹשָׁה וְאַרְבָּעָה. וְלֹא אָמְרָה צַר לִי הַמָּקוֹם, לֹא דָּחֲקָה בּוֹ לָצֵאת לַעֲבֹד, אִפְשְׁרָה לוֹ לַהֲגוֹת בַּתּוֹרָה בְּלֹא הַפְרָעָה. אַבְרֵךְ צָעִיר הָיָה, בִּשְׁנוֹת הָעֶשְׂרִים שֶׁלּוֹ, כַּאֲשֶׁר רַבּוֹתָיו הַגְּאוֹנִים רַבִּי עֶזְרָא עֲטִיָּא, רַבִּי יַעֲקֹב עֲדֶס וְהַגָּאוֹן הַמְקֻבָּל רַבִּי אֶפְרַיִם כֹּהֵן, זֵכֶר צַדִּיקִים לִבְרָכָה, בָּאוּ לְבַקְּרוֹ בִּקּוּר חַג בְּחֹל הַמּוֹעֵד - וְלֹא יָכְלוּ לְהִכָּנֵס לַדִּירָה הַצָּרָה, שֶׁהָאָרוֹן, הַשֻּׁלְחָן וְהַמִּטּוֹת מִלְּאוּהָ כֻּלָּהּ, וְהוּא יָצָא לִקְרָאתָם אֶל הֶחָצֵר... פַּעַם בָּא יְהוּדִי בְּעֶרֶב חַג הַפֶּסַח, בִּשְׁעוֹת הַצָּהֳרַיִם, וְרָאָה אֶת מָרָן שָׁקוּעַ בְּתַלְמוּדוֹ, וְעֶשְׂרוֹת סְפָרִים פְּתוּחִים לְפָנָיו. הִתְפַּעֵל וְאָמַר: "אֵיךְ נִתָּן לִלְמֹד בְּשָׁעָה כָּזוֹ!" עֲנָהוּ מָרָן: "עָלֶיךָ לְהִתְפַּעֵל מֵהָרַבָּנִית, שֶׁנָּטְלָה עַל עַצְמָהּ אֶת כָּל עֹל הַבַּיִת, וּמְאַפְשֶׁרֶת לִי לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה בְּלֹא הַפְרָעָה!" וּמַעֲשֶׂה וְאַחַד הַיְלָדִים חָלָה. נָטְלָה אוֹתוֹ הָרַבָּנִית לְרוֹפֵא, וּמִשָּׁם לְבֵית הַחוֹלִים, וְסָעֲדָה אוֹתוֹ בְּעֵת הָאִשְׁפּוּז מִבְּלִי לְסַפֵּר לְבַעֲלָהּ הַגָּדוֹל, כְּדֵי שֶׁשַּׁלְוַת רוּחוֹ לֹא תֻּפְרַע, וְיַמְשִׁיךְ לִשְׁקֹד עַל הַתּוֹרָה בְּעֹמֶק הָעִיּוּן. בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שְׁאָלוּהוּ מַה שְּׁלוֹם בְּנוֹ, וְכָךְ נוֹדַע לוֹ דְּבַר הָאִשְׁפּוּז. הַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת (בְּרָכוֹת יז.), שֶׁנָּשִׁים זוֹכוֹת לָעוֹלָם הַבָּא בְּכָךְ שֶׁמְּאַפְשְׁרוֹת הֵן לְבַעֲלֵיהֶן לִשְׁקֹד עַל תַּלְמוּדָם וְלָלֶכֶת לְשִׁעוּרֵי תּוֹרָה. כַּמָּה עוֹלָם הַבָּא מוּכָן לָרַעְיָה, שֶׁאִפְשְׁרָה לְבַעֲלָהּ לִהְיוֹת לִגְדוֹל הַדּוֹר! אַךְ נָשׁוּב לְעִנְיָנֵנוּ: אַשְׁרֵי רַעְיוֹתֵיהֶן שֶׁל גְּדוֹלֵי הַדּוֹר, שֶׁעֲלֵיהֶן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: "שֶׁלִּי וְשֶׁלָּכֶם (שֶׁל תַּלְמִידֵיהֶם) - שֶׁלָּהּ הוּא!" (נְדָרִים נ.) - אֲבָל מִכָּל אִשָּׁה בְּיִשְׂרָאֵל נִדְרֶשֶׁת מְסִירוּת מֵעֵין זֹאת, בָּבוּאָה קְלוּשָׁה: לִשְׁלֹחַ אֶת הַבַּעַל לְשִׁעוּר תּוֹרָה. לְדַרְבֵּן אוֹתוֹ לָלֶכֶת, לַמְרוֹת עֲיֵפוּתוֹ. וְאָז, תִּטֹּל חֵלֶק בְּתוֹרָתוֹ. וּבְפֶה מָלֵא יֹאמַר עַל הִתְעַלּוּתוֹ: "שֶׁלִּי, שֶׁלָּהּ הוּא!" וְיוֹתֵר מִכָּךְ, מֵעִנְיַן פָּרָשָׁתֵנוּ וּבְאַסְפַּקְלַרְיַת יְמֵי הַדִּין הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם: בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ קוֹרְאִים אָנוּ עַל הַמֵּסִית וְהַמַּדִּיחַ לַעֲבֹר עֲבֵרוֹת וּלְהִתְנַתֵּק מֵהַבּוֹרֵא. וְנִצְטַוֵּינוּ לְעָנְשׁוֹ בְּכָל חֹמֶר הַדִּין: "לֹא תָחוֹס עֵינְךָ עָלָיו, וְלֹא תַחְמֹל וְלֹא תְכַסֶּה עָלָיו" - שֶׁלֹּא נִשְׁתַּדֵּל לְהַצִּיל אֶת הַמֵּסִית מֵעָנְשׁוֹ, וְשֶׁלֹּא נְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת אֲפִלּוּ אִם יוֹדְעִים דְּבַר מָה לִזְכוּתוֹ, וְלוֹמַר כָּל מַה שֶּׁיּוֹדְעִים לְחוֹבָתוֹ. וּמֵעַתָּה, הֵן "מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה מִמִּדַּת פֻּרְעָנוּת", וּמְמַהֲרִים לַהֲבִיאָהּ: מִי שֶׁגּוֹרֵם לַחֲבֵרוֹ לְהוֹסִיף מִצְווֹת וּמְזַכֵּהוּ בְּשִׁעוּר תּוֹרָה, מְעוֹדֵד וּמְדַרְבֵּן לְהִשְׁתַּתֵּף בּוֹ, וַדַּאי שֶׁהַהַנְהָגָה כְּלַפָּיו תִּהְיֶה הֲפוּכָה מֵהַהַנְהָגָה כְּלַפֵּי הַמֵּסִית וְהַמַּחְטִיא. וּבְעָמְדוֹ לְמִשְׁפָּט עִם כָּל בָּאֵי עוֹלָם בְּיוֹם הַדִּין הַמְמַשְׁמֵשׁ וּבָא, יִשְׁתַּדְּלוּ לְהַצִּילוֹ מֵעֹנֶשׁ וִילַמְּדוּ עָלָיו זְכוּת - וְיִשְׁתְּקוּ מִלְּלַמֵּד עָלָיו חוֹבָה! מַה צָּרִיךְ יוֹתֵר, כְּדֵי לִזְכּוֹת בַּדִּין! מַה צָּרִיךְ יוֹתֵר, כְּדֵי לְקַבֵּל שָׁנָה טוֹבָה, בָּהּ תִּתְמַלֶּאנָה כָּל מִשְׁאֲלוֹת הַלֵּב לְטוֹבָה! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)