Otzarot-Article

"וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר" (ג-כג) בִּלְשׁוֹן הַמִּקְרָא בִּתְפִלָּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה מָצִינוּ שֶׁמֹּשֶׁה הִתְחַנֵּן לִפְנֵי ה' שֶׁיִּתֵּן לוֹ לְהִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל 'בָּעֵת הַהִיא'. עִנְיָן זֶה צָרִיךְ בֵּאוּר: מַהִי אוֹתָהּ עֵת מְיֻחֶדֶת, שֶׁבָּהּ רָאָה מֹשֶׁה לְנָכוֹן לְהִתְפַּלֵּל לַה' שֶׁיּוֹאִיל לְהַתִּיר אֶת נִדְרוֹ שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל?

וְאָכֵן, בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י מְבֹאָר, שֶׁלְּאַחַר שֶׁמֹּשֶׁה כָּבַשׁ אֶת אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג, דִּמָּה לַחְשֹׁב שֶׁמֵּאַחַר שֶׁכְּבָר הֻתַּר לוֹ לִכְבֹּשׁ וּלְהַנְחִיל אֶת בְּנֵי גָּד וּבְנֵי רְאוּבֵן, שֶׁמָּא הֻתַּר מִקְצָת הַנֶּדֶר, וְאוּלַי כָּעֵת תְּפִלָּתוֹ תִּתְקַבֵּל וְיֻתַּר כָּל הַנֶּדֶר. בֵּאוּר נוֹסָף לְכָךְ מָצִינוּ גַּם בִּדְבָרָיו שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי יְהוֹנָתָן אַיְבְּשִׁיץ, וּנְבָאֲרוֹ עַל פִּי מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה:

הָיָה זֶה יוֹם חַם וְהָבִיל בִּמְיֻחָד. בַּחֲצַר אַרְמוֹנוֹ הַמְפֹאָר שֶׁל מֶלֶךְ מִצְרַיִם, טִיְּלוּ הַמֶּלֶךְ וְאִשְׁתּוֹ בְּגִנַּת הָאַרְמוֹן. הַמְּנִיפָה שֶׁאוֹתָהּ אָחֲזָה הַמַּלְכָּה בְּיָדָהּ, וְהָיְתָה אֲמוּרָה לִגְרֹם לְמַשַּׁב רוּחַ מְרַעֲנֵן, כְּבָר לֹא מִלְּאָה אֶת תַּפְקִידָהּ כָּרָאוּי וְהָאֲוִיר הָיָה חָנוּק וְדָחוּס. הַזּוּג הַמַּלְכוּתִי שֵׂרֵךְ אֶת רַגְלָיו אַט אַט בֵּינוֹת לַעֲצֵי הַפְּרִי הַמְלַבְלְבִים, מְיַחֵל וּמְשַׁוֵּעַ לִמְעַט אֲוִיר צוֹנֵן.

בְּדַרְכָּם, חָלְפוּ הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה סָמוּךְ לְאַחַד הַמַּעְיָנוֹת שֶׁזָּרַם בְּמֶרְחֲבֵי הַבֻּסְתָּן, וְאָז הִבְזִיק רַעְיוֹן בְּמֹחַ הַמַּלְכָּה. הִיא חָלְצָה אֶת נְעָלֶיהָ, וְעָמְדָה לְהַכְנִיס אֶת כַּפּוֹת רַגְלֶיהָ לְמֵי הַמַּעְיָן הַקְּרִירִים, כְּדֵי לְהָקֵל מֵעָלֶיהָ אֶת הַחם הַבִּלְתִּי נִסְבָּל.

קוֹלוֹ הָרוֹעֵם שֶׁל הַמֶּלֶךְ הִשִּׂיג אוֹתָהּ: "לֹא וָלֹא!" קָרָא בְּקוֹל, "אֵין זֶה מְכֻבָּד שֶׁאֵשֶׁת הַמֶּלֶךְ תִּרְחַץ אֶת רַגְלֶיהָ בְּמֵי הַמַּעְיָן, מָקוֹם הֶעָשׂוּי לִהְיוֹת גָּלוּי לַמְשָׁרְתִים וּלְעוֹבְדֵי הָאַרְמוֹן! הַמְתִּינִי עַד שֶׁנָּשׁוּב לָאַרְמוֹן!"

אֵשֶׁת הַמֶּלֶךְ גִּלְּתָה מְעַט סִימָנֵי עַזּוּת: "אֲנִי סְבוּרָה כִּי אֵין כָּל פְּסוּל לְשַׁכְשֵׁךְ אֶת רַגְלַי בְּמֵי הַמַּעְיָן הַצּוֹנְנִים בְּיוֹם חַמְסִין שֶׁכָּזֶה!"

הַמֶּלֶךְ לֹא אָהַב אֶת הָעַצְמָאוּת שֶׁגִּלְּתָה רַעְיָתוֹ. "הָיֹה לֹא תִּהְיֶה!" עָמַד עַל דַּעְתּוֹ. "אֲנִי אוֹסֵר עָלַיִךְ לְהַכְנִיס אֶת רַגְלַיִךְ לְמֵי הַמַּעְיָן הַלָּלוּ!"

הַמֶּלֶךְ בְּשֶׁלּוֹ - וְהַמַּלְכָּה בְּשֶׁלָּהּ, עַד שֶׁהִיא קָמָה וְעָשְׂתָה מַעֲשֶׂה. הַחֹם הַמֵּעִיק לֹא הֵצִיק לָהּ כָּל כָּךְ, כְּמוֹ הָעֻבְדָּה שֶׁבַּעְלָהּ הַמֶּלֶךְ מְנַסֶּה לְהַכְתִּיב לָהּ כֵּיצַד לִנְהֹג. לַמֶּלֶךְ הַזּוֹעֵם לֹא הָיְתָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה דֶּרֶךְ לְהִתְמוֹדֵד עִם עַקְשָׁנוּתָהּ שֶׁל אִשְׁתּוֹ הַמַּלְכָּה, אַךְ הוּא הֶחְלִיט לֹא לְוַתֵּר עַל הַתְּעֻזָּה שֶׁגִּלְּתָה בְּהַמְרוֹתָהּ אֶת פִּיו.

כָּל הַדֶּרֶךְ חֲזָרָה לָאַרְמוֹן שָׁקַל הַמֶּלֶךְ בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ, כֵּיצַד יוּכַל לְהַעֲנִישָׁהּ בְּעֹנֶשׁ אֲשֶׁר יַהֲלֹם אֶת חֻמְרַת הַמַּעֲשֶׂה. עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְפֶתַח הָאַרְמוֹן כְּבָר שָׁכַךְ זַעְמוֹ מְעַט, אַךְ לַמְרוֹת זֹאת הוּא סָח אֶת סִפּוּר הַמַּעֲשֶׂה לַשָּׂרִים שֶׁסּוֹבְבוּהוּ.

לְעֵת עֶרֶב כְּבָר נָחָה רוּחוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ לְגַמְרֵי, וְהוּא חָפֵץ הָיָה לִשְׁכֹּחַ מִכָּל הַמְּאֹרָע, אֲבָל מֵאַחַר שֶׁהַשָּׂרִים כְּבָר שָׁמְעוּ עַל כָּךְ, הֵם תָּבְעוּ מֵהַמֶּלֶךְ לְהַעֲנִישׁ אֶת הַמַּלְכָּה. חֻקֵּי הַמַּלְכוּת אָז בְּמִצְרַיִם, קָבְעוּ נֶחֱרָצוֹת כִּי הַמַּמְרֶה אֶת פִּי הַמֶּלֶךְ - דִּינוֹ כְּמוֹרֵד בְּמַלְכוּת, וְחַיָּב מִיתָה. לְעֻמָּתָם, הַמֶּלֶךְ שֶׁחֲמָתוֹ כְּבָר שָׁכְכָה, לֹא שָׂשׂ, בִּלְשׁוֹן הַמְעָטָה, לְהוֹצִיא לַפֹּעַל אֶת הָעֹנֶשׁ.

בַּצַּר לוֹ, כִּנֵּס הַמֶּלֶךְ בְּלִשְׁכָּתוֹ שְׁלֹשָׁה חֲכָמִים כְּדֵי לִשְׁאֹל מֵהֶם עֵצָה כֵּיצַד לְהֵחָלֵץ מֵהַמֵּצַר אֵלָיו נִקְלַע. שְׁלֹשֶׁת הַחֲכָמִים הָיוּ רַב יְהוּדִי, קָאדִי מֻסְלְמִי וְכֹמֶר נוֹצְרִי. הָרַב בִּקֵּשׁ אַרְכָּה שֶׁל כַּמָּה יָמִים, וּמְבֻקָּשׁוֹ נִתָּן לוֹ. הוּא נִצֵּל אֶת פֶּרֶק הַזְּמַן כְּדֵי לְשַׁגֵּר מִבְרָק לְרַבָּהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם, הַגָּאוֹן רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לֵייבּ דִּיסְקִין, וּבוֹ תֵּאֵר בְּמִלִּים קְצָרוֹת אֶת הַבְּעָיָה הָעוֹמֶדֶת לְפִתְחוֹ. כַּעֲבוֹר שְׁלֹשָׁה יָמִים הִתְקַבְּלָה תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל הַמַּהֲרִי"ל, וּבָהּ הוֹרָה לְעַיֵּן בַּגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה בְּדַף מ"ז.

הַפִּתְרוֹן הָיָה מַבְרִיק: בְּסוּגְיַת הַגְּמָרָא שָׁם, מְבֹאָר שֶׁלְּאַחַר שֶׁאָדָם מִשְׁתַּחֲוֶה לְמֵי מַעְיָן, הַמַּיִם אֵינָם נֶאֱסָרִים, שֶׁכֵּן הַמַּיִם שֶׁהִשְׁתַּחֲוָה לָהֶם עָבְרוּ מִן הָעוֹלָם, וְהַמַּיִם הַזּוֹרְמִים בַּמַּעְיָן עַתָּה הֵם מַיִם אֲחֵרִים.

הָרַב הִסִּיק מִכָּךְ, כִּי עַל פִּי הָעוֹלֶה מֵהַגְּמָרָא שָׁם, לֹא עָבְרָה הַמַּלְכָּה עַל מִצְוַת הַמֶּלֶךְ, שֶׁכֵּן הַמַּיִם שֶׁרָחֲצָה בָּהֶם אֶת רַגְלֶיהָ לֹא הָיוּ אוֹתָם מַיִם שֶׁהִיא הִצְטַוְּתָה שֶׁלֹּא לִרְחֹץ בָּהֶם. הַמַּיִם שֶׁזָּרְמוּ בְּעֵת הַצִּוּוּי עָבְרוּ כְּבָר מִן הָעוֹלָם...

הָרַב מָסַר לַמֶּלֶךְ אֶת עֲצָתוֹ, וּלְמוֹתָר לְצַיֵּן, כִּי עֲצָתוֹ שֶׁל הָרַב הִתְקַבְּלָה עַל לֵב הַמֶּלֶךְ יוֹתֵר מִכָּל שְׁלַל עֵצוֹת הַיּוֹעֲצִים, וּמַעֲמָדוֹ שֶׁל הָרַב הִתְעַלָּה מַעְלָה מַעְלָה.

הַכְּלָל הַנִּלְמָד מִכָּךְ, הוּא שֶׁכַּאֲשֶׁר קַיָּם אִסּוּר עַל דָּבָר מְסֻיָּם, נִכְלָל בָּאִסּוּר רַק מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בּוֹ בִּמְפֹרָשׁ, אֲבָל מַה שֶּׁלֹּא הִתְפָּרֵשׁ בְּבֵרוּר – אֵין הוּא בִּכְלַל הָאִסּוּר.

וּמִכָּאן הַתְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ, עַל פִּי דַּרְכּוֹ שֶׁל הַ"תִּפְאֶרֶת יְהוֹנָתָן":

הַחֵטְא שֶׁבְּעִקְבוֹתָיו נִגְזַר עַל מֹשֶׁה שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הָיָה חֵטְא 'מֵי מְרִיבָה'. כָּךְ נֶאֱמַר לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן בְּעִקְבוֹת חֶטְאָם )בַּמִּדְבָּר כ-יב): "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן, יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם." מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הֵבִין שֶׁהַלָּשׁוֹן שֶׁבָּהּ נֶאֱמַר לָהֶם "לָכֵן לֹא תָבִיאוּ", כּוֹלֶלֶת גְּזֵרָה רַק עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן יַחְדָּו שֶׁלֹּא יָבִיאוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, וּמִכֵּיוָן שֶׁאַהֲרֹן כְּבָר הִסְתַּלֵּק וּמֹשֶׁה נוֹתָר לְבַדּוֹ –הוּא הָיָה סָבוּר שֶׁאֵין זֶה בִּכְלַל הָאִסּוּר. יְתֵרָה מִכָּךְ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גָּזַר שֶׁשְּׁנֵיהֶם לֹא יָבִיאוּ "אֶת הַקָּהָל הַזֶּה". כָּעֵת, מִשֶּׁכָּלוּ דּוֹר הַמִּדְבָּר, בְּתֹם אַרְבָּעִים הַשָּׁנָה, וְלֹא נוֹתְרוּ כִּי אִם בְּנֵיהֶם שֶׁל הַקָּהָל, שֶׁלֹּא נִכְלְלוּ בַּגְּזֵרָה, לָכֵן סָבוּר הָיָה מֹשֶׁה שֶׁנִּדְרוֹ הֻתַּר וְיֵשׁ מָקוֹם לִתְפִלָּתוֹ, וּמִשּׁוּם כָּךְ נֶאֱמַר: "וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר". (לְלַמֶּדְךָ)

	חקת תשפ"ג
	עַנְנֵי הַכָּבוֹד
	"וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר" (ג-כג) בִּלְשׁוֹן הַמִּקְרָא בִּתְפִלָּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה מָצִינוּ שֶׁמֹּשֶׁה הִתְחַנֵּן לִפְנֵי ה' שֶׁיִּתֵּן לוֹ לְהִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל 'בָּעֵת הַהִיא'. עִנְיָן זֶה צָרִיךְ בֵּאוּר: מַהִי אוֹתָהּ עֵת מְיֻחֶדֶת, שֶׁבָּהּ רָאָה מֹשֶׁה לְנָכוֹן לְהִתְפַּלֵּל לַה' שֶׁיּוֹאִיל לְהַתִּיר אֶת נִדְרוֹ שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל? וְאָכֵן, בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י מְבֹאָר, שֶׁלְּאַחַר שֶׁמֹּשֶׁה כָּבַשׁ אֶת אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג, דִּמָּה לַחְשֹׁב שֶׁמֵּאַחַר שֶׁכְּבָר הֻתַּר לוֹ לִכְבֹּשׁ וּלְהַנְחִיל אֶת בְּנֵי גָּד וּבְנֵי רְאוּבֵן, שֶׁמָּא הֻתַּר מִקְצָת הַנֶּדֶר, וְאוּלַי כָּעֵת תְּפִלָּתוֹ תִּתְקַבֵּל וְיֻתַּר כָּל הַנֶּדֶר. בֵּאוּר נוֹסָף לְכָךְ מָצִינוּ גַּם בִּדְבָרָיו שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי יְהוֹנָתָן אַיְבְּשִׁיץ, וּנְבָאֲרוֹ עַל פִּי מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה: הָיָה זֶה יוֹם חַם וְהָבִיל בִּמְיֻחָד. בַּחֲצַר אַרְמוֹנוֹ הַמְפֹאָר שֶׁל מֶלֶךְ מִצְרַיִם, טִיְּלוּ הַמֶּלֶךְ וְאִשְׁתּוֹ בְּגִנַּת הָאַרְמוֹן. הַמְּנִיפָה שֶׁאוֹתָהּ אָחֲזָה הַמַּלְכָּה בְּיָדָהּ, וְהָיְתָה אֲמוּרָה לִגְרֹם לְמַשַּׁב רוּחַ מְרַעֲנֵן, כְּבָר לֹא מִלְּאָה אֶת תַּפְקִידָהּ כָּרָאוּי וְהָאֲוִיר הָיָה חָנוּק וְדָחוּס. הַזּוּג הַמַּלְכוּתִי שֵׂרֵךְ אֶת רַגְלָיו אַט אַט בֵּינוֹת לַעֲצֵי הַפְּרִי הַמְלַבְלְבִים, מְיַחֵל וּמְשַׁוֵּעַ לִמְעַט אֲוִיר צוֹנֵן. בְּדַרְכָּם, חָלְפוּ הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה סָמוּךְ לְאַחַד הַמַּעְיָנוֹת שֶׁזָּרַם בְּמֶרְחֲבֵי הַבֻּסְתָּן, וְאָז הִבְזִיק רַעְיוֹן בְּמֹחַ הַמַּלְכָּה. הִיא חָלְצָה אֶת נְעָלֶיהָ, וְעָמְדָה לְהַכְנִיס אֶת כַּפּוֹת רַגְלֶיהָ לְמֵי הַמַּעְיָן הַקְּרִירִים, כְּדֵי לְהָקֵל מֵעָלֶיהָ אֶת הַחם הַבִּלְתִּי נִסְבָּל. קוֹלוֹ הָרוֹעֵם שֶׁל הַמֶּלֶךְ הִשִּׂיג אוֹתָהּ: "לֹא וָלֹא!" קָרָא בְּקוֹל, "אֵין זֶה מְכֻבָּד שֶׁאֵשֶׁת הַמֶּלֶךְ תִּרְחַץ אֶת רַגְלֶיהָ בְּמֵי הַמַּעְיָן, מָקוֹם הֶעָשׂוּי לִהְיוֹת גָּלוּי לַמְשָׁרְתִים וּלְעוֹבְדֵי הָאַרְמוֹן! הַמְתִּינִי עַד שֶׁנָּשׁוּב לָאַרְמוֹן!" אֵשֶׁת הַמֶּלֶךְ גִּלְּתָה מְעַט סִימָנֵי עַזּוּת: "אֲנִי סְבוּרָה כִּי אֵין כָּל פְּסוּל לְשַׁכְשֵׁךְ אֶת רַגְלַי בְּמֵי הַמַּעְיָן הַצּוֹנְנִים בְּיוֹם חַמְסִין שֶׁכָּזֶה!" הַמֶּלֶךְ לֹא אָהַב אֶת הָעַצְמָאוּת שֶׁגִּלְּתָה רַעְיָתוֹ. "הָיֹה לֹא תִּהְיֶה!" עָמַד עַל דַּעְתּוֹ. "אֲנִי אוֹסֵר עָלַיִךְ לְהַכְנִיס אֶת רַגְלַיִךְ לְמֵי הַמַּעְיָן הַלָּלוּ!" הַמֶּלֶךְ בְּשֶׁלּוֹ - וְהַמַּלְכָּה בְּשֶׁלָּהּ, עַד שֶׁהִיא קָמָה וְעָשְׂתָה מַעֲשֶׂה. הַחֹם הַמֵּעִיק לֹא הֵצִיק לָהּ כָּל כָּךְ, כְּמוֹ הָעֻבְדָּה שֶׁבַּעְלָהּ הַמֶּלֶךְ מְנַסֶּה לְהַכְתִּיב לָהּ כֵּיצַד לִנְהֹג. לַמֶּלֶךְ הַזּוֹעֵם לֹא הָיְתָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה דֶּרֶךְ לְהִתְמוֹדֵד עִם עַקְשָׁנוּתָהּ שֶׁל אִשְׁתּוֹ הַמַּלְכָּה, אַךְ הוּא הֶחְלִיט לֹא לְוַתֵּר עַל הַתְּעֻזָּה שֶׁגִּלְּתָה בְּהַמְרוֹתָהּ אֶת פִּיו. כָּל הַדֶּרֶךְ חֲזָרָה לָאַרְמוֹן שָׁקַל הַמֶּלֶךְ בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ, כֵּיצַד יוּכַל לְהַעֲנִישָׁהּ בְּעֹנֶשׁ אֲשֶׁר יַהֲלֹם אֶת חֻמְרַת הַמַּעֲשֶׂה. עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְפֶתַח הָאַרְמוֹן כְּבָר שָׁכַךְ זַעְמוֹ מְעַט, אַךְ לַמְרוֹת זֹאת הוּא סָח אֶת סִפּוּר הַמַּעֲשֶׂה לַשָּׂרִים שֶׁסּוֹבְבוּהוּ. לְעֵת עֶרֶב כְּבָר נָחָה רוּחוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ לְגַמְרֵי, וְהוּא חָפֵץ הָיָה לִשְׁכֹּחַ מִכָּל הַמְּאֹרָע, אֲבָל מֵאַחַר שֶׁהַשָּׂרִים כְּבָר שָׁמְעוּ עַל כָּךְ, הֵם תָּבְעוּ מֵהַמֶּלֶךְ לְהַעֲנִישׁ אֶת הַמַּלְכָּה. חֻקֵּי הַמַּלְכוּת אָז בְּמִצְרַיִם, קָבְעוּ נֶחֱרָצוֹת כִּי הַמַּמְרֶה אֶת פִּי הַמֶּלֶךְ - דִּינוֹ כְּמוֹרֵד בְּמַלְכוּת, וְחַיָּב מִיתָה. לְעֻמָּתָם, הַמֶּלֶךְ שֶׁחֲמָתוֹ כְּבָר שָׁכְכָה, לֹא שָׂשׂ, בִּלְשׁוֹן הַמְעָטָה, לְהוֹצִיא לַפֹּעַל אֶת הָעֹנֶשׁ. בַּצַּר לוֹ, כִּנֵּס הַמֶּלֶךְ בְּלִשְׁכָּתוֹ שְׁלֹשָׁה חֲכָמִים כְּדֵי לִשְׁאֹל מֵהֶם עֵצָה כֵּיצַד לְהֵחָלֵץ מֵהַמֵּצַר אֵלָיו נִקְלַע. שְׁלֹשֶׁת הַחֲכָמִים הָיוּ רַב יְהוּדִי, קָאדִי מֻסְלְמִי וְכֹמֶר נוֹצְרִי. הָרַב בִּקֵּשׁ אַרְכָּה שֶׁל כַּמָּה יָמִים, וּמְבֻקָּשׁוֹ נִתָּן לוֹ. הוּא נִצֵּל אֶת פֶּרֶק הַזְּמַן כְּדֵי לְשַׁגֵּר מִבְרָק לְרַבָּהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם, הַגָּאוֹן רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לֵייבּ דִּיסְקִין, וּבוֹ תֵּאֵר בְּמִלִּים קְצָרוֹת אֶת הַבְּעָיָה הָעוֹמֶדֶת לְפִתְחוֹ. כַּעֲבוֹר שְׁלֹשָׁה יָמִים הִתְקַבְּלָה תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל הַמַּהֲרִי"ל, וּבָהּ הוֹרָה לְעַיֵּן בַּגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה בְּדַף מ"ז. הַפִּתְרוֹן הָיָה מַבְרִיק: בְּסוּגְיַת הַגְּמָרָא שָׁם, מְבֹאָר שֶׁלְּאַחַר שֶׁאָדָם מִשְׁתַּחֲוֶה לְמֵי מַעְיָן, הַמַּיִם אֵינָם נֶאֱסָרִים, שֶׁכֵּן הַמַּיִם שֶׁהִשְׁתַּחֲוָה לָהֶם עָבְרוּ מִן הָעוֹלָם, וְהַמַּיִם הַזּוֹרְמִים בַּמַּעְיָן עַתָּה הֵם מַיִם אֲחֵרִים. הָרַב הִסִּיק מִכָּךְ, כִּי עַל פִּי הָעוֹלֶה מֵהַגְּמָרָא שָׁם, לֹא עָבְרָה הַמַּלְכָּה עַל מִצְוַת הַמֶּלֶךְ, שֶׁכֵּן הַמַּיִם שֶׁרָחֲצָה בָּהֶם אֶת רַגְלֶיהָ לֹא הָיוּ אוֹתָם מַיִם שֶׁהִיא הִצְטַוְּתָה שֶׁלֹּא לִרְחֹץ בָּהֶם. הַמַּיִם שֶׁזָּרְמוּ בְּעֵת הַצִּוּוּי עָבְרוּ כְּבָר מִן הָעוֹלָם... הָרַב מָסַר לַמֶּלֶךְ אֶת עֲצָתוֹ, וּלְמוֹתָר לְצַיֵּן, כִּי עֲצָתוֹ שֶׁל הָרַב הִתְקַבְּלָה עַל לֵב הַמֶּלֶךְ יוֹתֵר מִכָּל שְׁלַל עֵצוֹת הַיּוֹעֲצִים, וּמַעֲמָדוֹ שֶׁל הָרַב הִתְעַלָּה מַעְלָה מַעְלָה. הַכְּלָל הַנִּלְמָד מִכָּךְ, הוּא שֶׁכַּאֲשֶׁר קַיָּם אִסּוּר עַל דָּבָר מְסֻיָּם, נִכְלָל בָּאִסּוּר רַק מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בּוֹ בִּמְפֹרָשׁ, אֲבָל מַה שֶּׁלֹּא הִתְפָּרֵשׁ בְּבֵרוּר – אֵין הוּא בִּכְלַל הָאִסּוּר. וּמִכָּאן הַתְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ, עַל פִּי דַּרְכּוֹ שֶׁל הַ"תִּפְאֶרֶת יְהוֹנָתָן": הַחֵטְא שֶׁבְּעִקְבוֹתָיו נִגְזַר עַל מֹשֶׁה שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הָיָה חֵטְא 'מֵי מְרִיבָה'. כָּךְ נֶאֱמַר לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן בְּעִקְבוֹת חֶטְאָם )בַּמִּדְבָּר כ-יב): "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן, יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם." מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הֵבִין שֶׁהַלָּשׁוֹן שֶׁבָּהּ נֶאֱמַר לָהֶם "לָכֵן לֹא תָבִיאוּ", כּוֹלֶלֶת גְּזֵרָה רַק עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן יַחְדָּו שֶׁלֹּא יָבִיאוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, וּמִכֵּיוָן שֶׁאַהֲרֹן כְּבָר הִסְתַּלֵּק וּמֹשֶׁה נוֹתָר לְבַדּוֹ –הוּא הָיָה סָבוּר שֶׁאֵין זֶה בִּכְלַל הָאִסּוּר. יְתֵרָה מִכָּךְ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גָּזַר שֶׁשְּׁנֵיהֶם לֹא יָבִיאוּ "אֶת הַקָּהָל הַזֶּה". כָּעֵת, מִשֶּׁכָּלוּ דּוֹר הַמִּדְבָּר, בְּתֹם אַרְבָּעִים הַשָּׁנָה, וְלֹא נוֹתְרוּ כִּי אִם בְּנֵיהֶם שֶׁל הַקָּהָל, שֶׁלֹּא נִכְלְלוּ בַּגְּזֵרָה, לָכֵן סָבוּר הָיָה מֹשֶׁה שֶׁנִּדְרוֹ הֻתַּר וְיֵשׁ מָקוֹם לִתְפִלָּתוֹ, וּמִשּׁוּם כָּךְ נֶאֱמַר: "וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר". (לְלַמֶּדְךָ)