Otzarot-Article

"עַד תֻּמָּם" (לא-ל) פָּנָה "הַיְּהוּדִי הַקָּדוֹשׁ" זַצַ"ל לְתַלְמִידוֹ הָרַבִּי רַבִּי בּוּנִים מִפְּשִׁיסְחָא זַצַ"ל: "אֱמוֹר פָּסוּק, וְאֹמַר עָלָיו דְּבַר תּוֹרָה".

אָמַר: "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה בְּאָזְנֵי... קְהַל יִשְׂרָאֵל אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת עַד תֻּמָּם".

נַעֲנָה "הַיְּהוּדִי הַקָּדוֹשׁ": "עַד תֻּמָּם!"

הִתְפַּעֵל הָרַבִּי מִפְּשִׁיסְחָא, וְנָהֲרוּ פָּנָיו. אֵיזֶה חִדּוּשׁ נִפְלָא!

תָּמַהּ "הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל" מֵאֲלֶכְּסַנְדֶּר זַצַ"ל, שֶׁנָּכַח בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד: "מַה הַשִּׂמְחָה הַגְּדוֹלָה?"

אָמַר לוֹ: "הֵן חָכָם אַתָּה, תָּבִין בְּעַצְמְךָ".

עִיֵּן הָרַבִּי מֵאֲלֶכְּסַנְדֶּר, וְהֵבִין: אִלּוּ נָסוֹבָה הַמִּילָה "תֻּמָּם" עַל הַשִּׁירָה, הָיָה רָאוּי לִכְתֹּב "עַד תֻּמָּהּ". וּמַהוּ "עַד תֻּמָּם"? אֶלָּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הִשְׁרִישׁ אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה בְּלִבּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁעֲשָׂאָם תְּמִימִים וּמֻשְׁלָמִים.

וַהֲרֵי זוֹ מְשִׂימָתָם שֶׁל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה, לְיַשֵּׁר הַלְּבָבוֹת "הוּא יִפְתַּח לִבֵּנוּ בְּתוֹרָתוֹ" הָיָה הַגָּאוֹן רַבִּי נַחוּם לֶסְמַן זַצַ"ל מְפָרֵשׁ: בְּאֶמְצָעוּת תּוֹרָתוֹ.

וּכְשֶׁבָּא אַבְרֵךְ שַׁקְדָן לִפְנֵי הַשָּׂרָף מִקּוֹצְק זַצַ"ל וּבִשֵּׂר שֶׁכְּבָר לָמַד אֶת כָּל הַשַּׁ"ס. נִשְׁאַל, "וּמַה לִמֵּד הַשַּׁ"ס אוֹתְךָ?"...

דּוֹאֵג הָאֲדוֹמִי, "אַבִּיר הָרוֹעִים אֲשֶׁר לְשָׁאוּל", אַב בֵּית הַדִּין, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ הִכְתִּירוֹ בַּתֹּאַר "גִּבּוֹר בַּתּוֹרָה" (סַנְהֶדְרִין קו:) נִטְרַד מֵעוֹלָמוֹ וְאֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא (סַנְהֶדְרִין צ.) כִּי מִדּוֹתָיו הָרָעוֹת סְחַפוּהוּ וְלִבּוֹ הָיָה מָלֵא בְּרֶפֶשׁ (חֲגִיגָה טו:). וּמַדּוּעַ לֹא הֶחֱזִירוֹ הַמָּאוֹר שֶׁבַּתּוֹרָה לְמוּטָב? מִשּׁוּם שֶׁהָיְתָה תּוֹרָתוֹ מִן הַשָּׂפָה וְלַחוּץ (סַנְהֶדְרִין קו:) וְלֹא הִכְנִיסָהּ לְלִבּוֹ. בְּמִקְרֶה כָּזֶה נַעֲשֵׂית הַתּוֹרָה לְסַם הַמָּוֶת, הוֹפֶכֶת לְרוֹעֵץ, כִּי בְּכֹחָהּ אֶפְשָׁר לְהַכְשִׁיר אֶת הַשֶּׁרֶץ בְּק"נ טְעָמִים.

נֵדַע, שֶׁבְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִסְקָרְנוּ לֹא רַק כַּמָּה לָמַדְנוּ, אֶלָּא בְּכַמָּה הִשְׁתַּפַּרְנוּ. לֹא רַק כַּמָּה יֶדַע הוֹסַפְנוּ, אֶלָּא כַּמָּה הֶחְדַּרְנוּ לְלִבֵּנוּ. עַל דֶּרֶךְ "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם - וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ". בְּכַמָּה נִהְיֵינוּ טוֹבִים יוֹתֵר וּמֻשְׁלָמִים יוֹתֵר. עַד כַּמָּה דִּבַּרְנוּ אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת, עַד תֻּמֵּנוּ.

בַּבִּטְאוֹן "אוֹר הַלְּבָנָה" שֶׁנִּדְפַּס בְּגֶ'רְבָּא בִּשְׁנַת תרח"ץ, הוּבָא סִפּוּר שֶׁנִּמְסַר מֵאָב לִבְנוֹ מִימֵי רַב שְׁרִירָא גָּאוֹן זַצַ"ל, שֶׁחַי בְּבָבֶל לִפְנֵי כְּאֶלֶף שָׁנָה. יְהוּדִי נִכְבָּד וְאָמִיד נִפְטַר, וּבָנָיו הִתְכַּנְּסוּ לַחֲלֻקַּת הַיְרֻשָּׁה. בֵּין הַשְּׁאָר, הוֹרִישׁ הָאָב סֵפֶר תּוֹרָה יָקָר וְנָדִיר מִכְּתַב יַד קָדְשׁוֹ שֶׁל עֶזְרָא הַסּוֹפֵר. אַחַד הָאַחִים הָיָה מוּכָן לְוַתֵּר עַל כָּל חֶלְקוֹ בַּיְּרֻשָּׁה, תְּמוּרַת סֵפֶר הַתּוֹרָה. בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הֵטִילוּ הָאַחִים גּוֹרָל, וְאָמְנָם הָאָח שֶׁהָיָה מוּכָן לְוַתֵּר עַל הַכֹּל - זָכָה בַּסֵּפֶר הַיָּקָר.

הָיָה שָׁם אָדָם רָשָׁע וְצַר עַיִן. כְּשֶׁשָּׁמַע שֶׁיְּהוּדִי וִתֵּר עַל הוֹן עָתֵק בַּעֲבוּר סֵפֶר תּוֹרָה, הִשְׁתּוֹמֵם וְהָגָה רַעְיוֹן נוֹרָא. הוּא הִתְגַּנֵּב לְבֵית הַכְּנֶסֶת, הוֹצִיא אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַקָּדוֹשׁ וּפְתָחוֹ בַּפָּסוּק "וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹקֵיכֶם וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ" (שְׁמוֹת כג-כה). הָלַךְ וּמָחַק אֶת הָאוֹת ע' וְכָתַב בִּמְקוֹמָהּ א', רַחֲמָנָא לִצְלַן. כָּעֵת - חָשַׁב בְּלִבּוֹ - אִבֵּד הָאָח הַשּׁוֹטֶה הַכֹּל, גַּם אֶת הַכֶּסֶף וְגַם אֶת הַסֵּפֶר...

בְּשַׁבָּת, כַּאֲשֶׁר פָּנוּ לִקְרֹא בַּסֵּפֶר, גִּלּוּ אֶת הַטָּעוּת הַנּוֹרָאָה. תָּמְהוּ: כֵּיצַד יִתָּכֵן הַדָּבָר שֶׁתִּפֹּל כָּזוֹ שְׁגִיאָה בְּסִפְרוֹ שֶׁל עֶזְרָא הַסּוֹפֵר?

הֶחְזִירוּ אֶת הַסֵּפֶר לָאָרוֹן וְהֶחְלִיטוּ לְתַקְּנוֹ לְאַחַר הַשַּׁבָּת.

בַּלַּיְלָה בָּא הָאָב אֶל בְּנוֹ בַּחֲלוֹם וְאָמַר לוֹ: "דַּע לְךָ, בְּנִי יַקִּירִי, שֶׁבְּסִפְרוֹ שֶׁל עֶזְרָא הַסּוֹפֵר לֹא הָיְתָה כָּל טָעוּת. אָדָם רָשָׁע רַע מַעֲלָלִים שָׁלַח בּוֹ יָד, וּכְבָר נֶעֱנַשׁ כְּדִינוֹ: עַיִן תַּחַת עַיִן. הוּא מָחַק אֶת הָאוֹת עַיִן וּכְבָר נִתְעַוֵּר בְּעֵינָיו".

"וּבְעִנְיַן הַסֵּפֶר" - הוֹסִיף - "לֹא תִּגַּע בּוֹ יָד. הֶחְלִיטוּ מִן הַשָּׁמַיִם לִשְׁלֹחַ אֶת עֶזְרָא הַסּוֹפֵר בְּעַצְמוֹ לְתַקֵּן אֶת סִפְרוֹ".

קָם הַבֵּן נִרְעָשׁ וְסִפֵּר אֶת דְּבַר הַחֲלוֹם. הָלְכוּ הַכֹּל לְבֵית הַכְּנֶסֶת, פָּתְחוּ אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה וְהַטָּעוּת מְתֻקֶּנֶת... יָצְאוּ וּפָגְשׁוּ בְּאוֹתוֹ רָשָׁע וְהִנֵּה הוּא עִוֵּר בִּשְׁתֵּי עֵינָיו.

וּבְשׁוּלֵי הַדְּבָרִים נָעִיר: הַנִּפְטָרִים כַּיָּדוּעַ פְּטוּרִים מִן הַמִּצְווֹת (שַׁבָּת ל.) שֶׁנֶּאֱמַר "בַּמֵּתִים חָפְשִׁי" (תְּהִלִּים פח-ו), וּמִי שֶׁאֵינוֹ מְחֻיָּב בְּמִּצְווֹת אֵינוֹ רַשַּׁאי לִכְתֹּב סֵפֶר תּוֹרָה (יו"ד רפא-ג), וְאֵיךְ כְּתָבוֹ עֶזְרָא הַסּוֹפֵר לְאַחַר פְּטִירָתוֹ?

בְּרַם, בְּמַסֶּכֶת כְּתֻבּוֹת (קג.) מָצִינוּ, שֶׁרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הָיָה בָּא לְבֵיתוֹ בְּכָל לֵיל שַׁבָּת לְאַחַר פְּטִירָתוֹ, וּמוֹצִיא בְּנֵי בֵּיתוֹ יְדֵי חוֹבַת קִדּוּשׁ. וְהוֹכִיחַ מִכָּאן בְּ"סֵפֶר חֲסִידִים" שֶׁהַצַּדִּיקִים בְּמִיתָתָם קְרוּיִים חַיִּים וְחַיָּבִים בְּמִצְווֹת.

וְרַבֵּנוּ הַחִידָ"א זַצַ"ל כָּתַב (שֵׁם הַגְּדוֹלִים א-קצט) שֶׁבְּכָךְ יוּבַן הַסִּפּוּר (הַמּוּבָא בְּעֵמֶק הַמֶּלֶךְ), שֶׁפַּעַם נוֹתְרוּ יְהוּדֵי חֶבְרוֹן בְּלֹא מִנְיָן בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְאַבְרָהָם אָבִינוּ הִשְׁלִים לָהֶם לְמִנְיָן. וְלָכֵן מִתְפַּלְּלִים עַל קִבְרֵי צַדִּיקִים, אַף שֶׁאֵין לְהִתְפַּלֵּל בְּתוֹךְ ד' אַמּוֹת שֶׁל נִפְטָר מִשּׁוּם "לוֹעֵג לָרָשׁ" (אוֹרַח חַיִּים עא), אֶלָּא אֵין הַדָּבָר אָמוּר בַּצַּדִּיקִים, שֶׁהֲרֵי מָצִינוּ (ב"מ פז.) שֶׁגַּם לְאַחַר פְּטִירָתָם הֵם מִתְפַּלְּלִים.

לְפִיכָךְ יָכוֹל הָיָה עֶזְרָא הַסּוֹפֵר לְתַקֵּן סֵפֶר תּוֹרָה. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	חקת תשפ"ג
	עַנְנֵי הַכָּבוֹד
	"עַד תֻּמָּם" (לא-ל) פָּנָה "הַיְּהוּדִי הַקָּדוֹשׁ" זַצַ"ל לְתַלְמִידוֹ הָרַבִּי רַבִּי בּוּנִים מִפְּשִׁיסְחָא זַצַ"ל: "אֱמוֹר פָּסוּק, וְאֹמַר עָלָיו דְּבַר תּוֹרָה". אָמַר: "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה בְּאָזְנֵי... קְהַל יִשְׂרָאֵל אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת עַד תֻּמָּם". נַעֲנָה "הַיְּהוּדִי הַקָּדוֹשׁ": "עַד תֻּמָּם!" הִתְפַּעֵל הָרַבִּי מִפְּשִׁיסְחָא, וְנָהֲרוּ פָּנָיו. אֵיזֶה חִדּוּשׁ נִפְלָא! תָּמַהּ "הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל" מֵאֲלֶכְּסַנְדֶּר זַצַ"ל, שֶׁנָּכַח בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד: "מַה הַשִּׂמְחָה הַגְּדוֹלָה?" אָמַר לוֹ: "הֵן חָכָם אַתָּה, תָּבִין בְּעַצְמְךָ". עִיֵּן הָרַבִּי מֵאֲלֶכְּסַנְדֶּר, וְהֵבִין: אִלּוּ נָסוֹבָה הַמִּילָה "תֻּמָּם" עַל הַשִּׁירָה, הָיָה רָאוּי לִכְתֹּב "עַד תֻּמָּהּ". וּמַהוּ "עַד תֻּמָּם"? אֶלָּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הִשְׁרִישׁ אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה בְּלִבּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁעֲשָׂאָם תְּמִימִים וּמֻשְׁלָמִים. וַהֲרֵי זוֹ מְשִׂימָתָם שֶׁל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה, לְיַשֵּׁר הַלְּבָבוֹת "הוּא יִפְתַּח לִבֵּנוּ בְּתוֹרָתוֹ" הָיָה הַגָּאוֹן רַבִּי נַחוּם לֶסְמַן זַצַ"ל מְפָרֵשׁ: בְּאֶמְצָעוּת תּוֹרָתוֹ. וּכְשֶׁבָּא אַבְרֵךְ שַׁקְדָן לִפְנֵי הַשָּׂרָף מִקּוֹצְק זַצַ"ל וּבִשֵּׂר שֶׁכְּבָר לָמַד אֶת כָּל הַשַּׁ"ס. נִשְׁאַל, "וּמַה לִמֵּד הַשַּׁ"ס אוֹתְךָ?"... דּוֹאֵג הָאֲדוֹמִי, "אַבִּיר הָרוֹעִים אֲשֶׁר לְשָׁאוּל", אַב בֵּית הַדִּין, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ הִכְתִּירוֹ בַּתֹּאַר "גִּבּוֹר בַּתּוֹרָה" (סַנְהֶדְרִין קו:) נִטְרַד מֵעוֹלָמוֹ וְאֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא (סַנְהֶדְרִין צ.) כִּי מִדּוֹתָיו הָרָעוֹת סְחַפוּהוּ וְלִבּוֹ הָיָה מָלֵא בְּרֶפֶשׁ (חֲגִיגָה טו:). וּמַדּוּעַ לֹא הֶחֱזִירוֹ הַמָּאוֹר שֶׁבַּתּוֹרָה לְמוּטָב? מִשּׁוּם שֶׁהָיְתָה תּוֹרָתוֹ מִן הַשָּׂפָה וְלַחוּץ (סַנְהֶדְרִין קו:) וְלֹא הִכְנִיסָהּ לְלִבּוֹ. בְּמִקְרֶה כָּזֶה נַעֲשֵׂית הַתּוֹרָה לְסַם הַמָּוֶת, הוֹפֶכֶת לְרוֹעֵץ, כִּי בְּכֹחָהּ אֶפְשָׁר לְהַכְשִׁיר אֶת הַשֶּׁרֶץ בְּק"נ טְעָמִים. נֵדַע, שֶׁבְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִסְקָרְנוּ לֹא רַק כַּמָּה לָמַדְנוּ, אֶלָּא בְּכַמָּה הִשְׁתַּפַּרְנוּ. לֹא רַק כַּמָּה יֶדַע הוֹסַפְנוּ, אֶלָּא כַּמָּה הֶחְדַּרְנוּ לְלִבֵּנוּ. עַל דֶּרֶךְ "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם - וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ". בְּכַמָּה נִהְיֵינוּ טוֹבִים יוֹתֵר וּמֻשְׁלָמִים יוֹתֵר. עַד כַּמָּה דִּבַּרְנוּ אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת, עַד תֻּמֵּנוּ. בַּבִּטְאוֹן "אוֹר הַלְּבָנָה" שֶׁנִּדְפַּס בְּגֶ'רְבָּא בִּשְׁנַת תרח"ץ, הוּבָא סִפּוּר שֶׁנִּמְסַר מֵאָב לִבְנוֹ מִימֵי רַב שְׁרִירָא גָּאוֹן זַצַ"ל, שֶׁחַי בְּבָבֶל לִפְנֵי כְּאֶלֶף שָׁנָה. יְהוּדִי נִכְבָּד וְאָמִיד נִפְטַר, וּבָנָיו הִתְכַּנְּסוּ לַחֲלֻקַּת הַיְרֻשָּׁה. בֵּין הַשְּׁאָר, הוֹרִישׁ הָאָב סֵפֶר תּוֹרָה יָקָר וְנָדִיר מִכְּתַב יַד קָדְשׁוֹ שֶׁל עֶזְרָא הַסּוֹפֵר. אַחַד הָאַחִים הָיָה מוּכָן לְוַתֵּר עַל כָּל חֶלְקוֹ בַּיְּרֻשָּׁה, תְּמוּרַת סֵפֶר הַתּוֹרָה. בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הֵטִילוּ הָאַחִים גּוֹרָל, וְאָמְנָם הָאָח שֶׁהָיָה מוּכָן לְוַתֵּר עַל הַכֹּל - זָכָה בַּסֵּפֶר הַיָּקָר. הָיָה שָׁם אָדָם רָשָׁע וְצַר עַיִן. כְּשֶׁשָּׁמַע שֶׁיְּהוּדִי וִתֵּר עַל הוֹן עָתֵק בַּעֲבוּר סֵפֶר תּוֹרָה, הִשְׁתּוֹמֵם וְהָגָה רַעְיוֹן נוֹרָא. הוּא הִתְגַּנֵּב לְבֵית הַכְּנֶסֶת, הוֹצִיא אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַקָּדוֹשׁ וּפְתָחוֹ בַּפָּסוּק "וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹקֵיכֶם וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ" (שְׁמוֹת כג-כה). הָלַךְ וּמָחַק אֶת הָאוֹת ע' וְכָתַב בִּמְקוֹמָהּ א', רַחֲמָנָא לִצְלַן. כָּעֵת - חָשַׁב בְּלִבּוֹ - אִבֵּד הָאָח הַשּׁוֹטֶה הַכֹּל, גַּם אֶת הַכֶּסֶף וְגַם אֶת הַסֵּפֶר... בְּשַׁבָּת, כַּאֲשֶׁר פָּנוּ לִקְרֹא בַּסֵּפֶר, גִּלּוּ אֶת הַטָּעוּת הַנּוֹרָאָה. תָּמְהוּ: כֵּיצַד יִתָּכֵן הַדָּבָר שֶׁתִּפֹּל כָּזוֹ שְׁגִיאָה בְּסִפְרוֹ שֶׁל עֶזְרָא הַסּוֹפֵר? הֶחְזִירוּ אֶת הַסֵּפֶר לָאָרוֹן וְהֶחְלִיטוּ לְתַקְּנוֹ לְאַחַר הַשַּׁבָּת. בַּלַּיְלָה בָּא הָאָב אֶל בְּנוֹ בַּחֲלוֹם וְאָמַר לוֹ: "דַּע לְךָ, בְּנִי יַקִּירִי, שֶׁבְּסִפְרוֹ שֶׁל עֶזְרָא הַסּוֹפֵר לֹא הָיְתָה כָּל טָעוּת. אָדָם רָשָׁע רַע מַעֲלָלִים שָׁלַח בּוֹ יָד, וּכְבָר נֶעֱנַשׁ כְּדִינוֹ: עַיִן תַּחַת עַיִן. הוּא מָחַק אֶת הָאוֹת עַיִן וּכְבָר נִתְעַוֵּר בְּעֵינָיו". "וּבְעִנְיַן הַסֵּפֶר" - הוֹסִיף - "לֹא תִּגַּע בּוֹ יָד. הֶחְלִיטוּ מִן הַשָּׁמַיִם לִשְׁלֹחַ אֶת עֶזְרָא הַסּוֹפֵר בְּעַצְמוֹ לְתַקֵּן אֶת סִפְרוֹ". קָם הַבֵּן נִרְעָשׁ וְסִפֵּר אֶת דְּבַר הַחֲלוֹם. הָלְכוּ הַכֹּל לְבֵית הַכְּנֶסֶת, פָּתְחוּ אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה וְהַטָּעוּת מְתֻקֶּנֶת... יָצְאוּ וּפָגְשׁוּ בְּאוֹתוֹ רָשָׁע וְהִנֵּה הוּא עִוֵּר בִּשְׁתֵּי עֵינָיו. וּבְשׁוּלֵי הַדְּבָרִים נָעִיר: הַנִּפְטָרִים כַּיָּדוּעַ פְּטוּרִים מִן הַמִּצְווֹת (שַׁבָּת ל.) שֶׁנֶּאֱמַר "בַּמֵּתִים חָפְשִׁי" (תְּהִלִּים פח-ו), וּמִי שֶׁאֵינוֹ מְחֻיָּב בְּמִּצְווֹת אֵינוֹ רַשַּׁאי לִכְתֹּב סֵפֶר תּוֹרָה (יו"ד רפא-ג), וְאֵיךְ כְּתָבוֹ עֶזְרָא הַסּוֹפֵר לְאַחַר פְּטִירָתוֹ? בְּרַם, בְּמַסֶּכֶת כְּתֻבּוֹת (קג.) מָצִינוּ, שֶׁרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הָיָה בָּא לְבֵיתוֹ בְּכָל לֵיל שַׁבָּת לְאַחַר פְּטִירָתוֹ, וּמוֹצִיא בְּנֵי בֵּיתוֹ יְדֵי חוֹבַת קִדּוּשׁ. וְהוֹכִיחַ מִכָּאן בְּ"סֵפֶר חֲסִידִים" שֶׁהַצַּדִּיקִים בְּמִיתָתָם קְרוּיִים חַיִּים וְחַיָּבִים בְּמִצְווֹת. וְרַבֵּנוּ הַחִידָ"א זַצַ"ל כָּתַב (שֵׁם הַגְּדוֹלִים א-קצט) שֶׁבְּכָךְ יוּבַן הַסִּפּוּר (הַמּוּבָא בְּעֵמֶק הַמֶּלֶךְ), שֶׁפַּעַם נוֹתְרוּ יְהוּדֵי חֶבְרוֹן בְּלֹא מִנְיָן בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְאַבְרָהָם אָבִינוּ הִשְׁלִים לָהֶם לְמִנְיָן. וְלָכֵן מִתְפַּלְּלִים עַל קִבְרֵי צַדִּיקִים, אַף שֶׁאֵין לְהִתְפַּלֵּל בְּתוֹךְ ד' אַמּוֹת שֶׁל נִפְטָר מִשּׁוּם "לוֹעֵג לָרָשׁ" (אוֹרַח חַיִּים עא), אֶלָּא אֵין הַדָּבָר אָמוּר בַּצַּדִּיקִים, שֶׁהֲרֵי מָצִינוּ (ב"מ פז.) שֶׁגַּם לְאַחַר פְּטִירָתָם הֵם מִתְפַּלְּלִים. לְפִיכָךְ יָכוֹל הָיָה עֶזְרָא הַסּוֹפֵר לְתַקֵּן סֵפֶר תּוֹרָה. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)