Otzarot-Article

"הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל וְגוֹ' תֵּשַׁע אַמּוֹת אָרְכָּהּ וְאַרְבַּע אַמּוֹת רָחְבָּהּ בְּאַמַּת אִישׁ" (ג-יא) מִטָּתוֹ שֶׁל עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן הָיְתָה עֲשׂוּיָה בַּרְזֶל, וְלֹא עֵץ, כְּדֵי לְהַחֲזִיק אֶת מִשְׁקַל גּוּפוֹ. תֵּשַׁע אַמּוֹת הָיָה אָרְכָּהּ - וְלֹא הָיוּ אֵלּוּ אַמּוֹת רְגִילוֹת, שֶׁהֲרֵי מִטָּה בְּאֹרֶךְ חֲמִשָּׁה מֶטְרִים לֹא הָיְתָה מַסְפֶּקֶת עֲבוּרוֹ. אֶלָּא "בְּאַמַּת אִישׁ", הַיְנוּ עוֹג בְּעַצְמוֹ לְפִי מִדָּתוֹ. כָּךְ פֵּרְשׁוּ רַשִׁ"י וְרַמְבַּ"ן זַצַ"ל. וְיֵשׁ לִשְׁאֹל, הֲלֹא גָּבְהוֹ שֶׁל אָדָם הוּא שָׁלֹשׁ אַמּוֹת, וּמִטָּה בַּת אַרְבַּע אַמּוֹת דַּיָּהּ עֲבוּרוֹ, כָּל אָדָם לְפִי מִדָּתוֹ, אָז מַדּוּעַ מִטָּתוֹ שֶׁל עוֹג הָיְתָה בַּת תֵּשַׁע אַמּוֹת?

לְפִיכָךְ פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה סְפוֹרְנוֹ זַצַ"ל, שֶׁ"אַמַּת אִישׁ" פֵּרוּשָׁהּ אַמּוֹתֵיהֶם שֶׁל הָרְפָאִים הָעֲנָקִים שֶׁהֻזְכְּרוּ בַּפָּסוּק, אֲשֶׁר עוֹג הָיָה מִשְּׂרִידֵיהֶם. לוֹמַר לָנוּ, שֶׁלֹּא זוֹ בִּלְבַד שֶׁהוּא הָיָה אַחֲרוֹן הַנְּפִילִים, אֶלָּא הָיָה כָּפוּל מֵהֶם בְּקוֹמָתוֹ - וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ הֲרָגוֹ בְּלֹא שׁוּם קֹשִׁי, בְּעֵזֶר ה'.

"כִּי יָשָׁר דְּבַר ה' וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה" (תְּהִלִּים לג-ד). אֱמוּנָה הִיא הֲבָנָה בְּרוּרָה שֶׁבְּכָל רֶגַע בּוֹרֵא הָעוֹלָם מַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דָּבָר וְעִנְיָן שֶׁקּוֹרֶה בָּעוֹלָם: הַצְלָחוֹת מוּל כִּשְׁלוֹנוֹת, דְּבָרִים מְשַׂמְּחִים אוֹ עֲצוּבִים הַקּוֹרִים לַפְּרָט וְלַכְּלָל גַּם יַחַד, הַכֹּל מֵאֵת ה' יִתְבָּרַךְ!

כְּמוֹ שֶׁכָּתַב דָּוִד הַמֶּלֶךְ ע"ה בִּזְמִירוֹתָיו, "הוּא ה' אֱלֹקֵינוּ בְּכָל הָאָרֶץ מִשְׁפָּטָיו" (תְּהִלִּים קה-ז), וּכְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "אֵין אָדָם נוֹקֵף אֶצְבָּעוֹ מִלְּמַטָּה אֶלָּא אִם כֵּן מַכְרִיזִים עָלָיו מִלְּמַעְלָה" (חֻלִּין ז:).

הֶ"חָכָם מִבַּרְצֶלוֹנָה" נָשָׂא אִשָּׁה וְנוֹלְדוּ לוֹ מִמֶּנָּה שְׁלֹשָׁה בָּנִים. כַּאֲשֶׁר הָיָה כְּבֶן שְׁלֹשִׁים, רַעְיָתוֹ וּשְׁלֹשֶׁת בָּנָיו נִפְטְרוּ. לַמְרוֹת זֹאת לֹא נָפַל בְּרוּחוֹ, כִּי בָּטַח בֵּאלֹקָיו. בְּהַגִּיעוֹ לְגִיל שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ, נָשָׂא אִשָּׁה שְׁנִיָּה וְגַם מִמֶּנָּה נוֹלְדוּ לוֹ שְׁלֹשָׁה יְלָדִים, אַךְ בְּהַגִּיעוֹ לְגִיל חֲמִשִּׁים נִפְטְרָה רַעְיָתוֹ יַחַד עִם שְׁלֹשֶׁת יְלָדָיו מִמַּגֵּפָה. גָּדוֹל הָיָה שִׁבְרוֹ, אַךְ הֶחָכָם לֹא אָמַר נוֹאָשׁ וְהִתְחַתֵּן בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית! פַּעַם נוֹסֶפֶת הוּא הֵבִיא לָעוֹלָם שְׁלֹשָׁה יְלָדִים, אַךְ בְּהַגִּיעוֹ לְגִיל שִׁבְעִים שׁוּב נִפְטְרוּ הָאִשָּׁה וִילָדָיו...

נוֹסָף לְכָל הַצָּרוֹת הַצְּרוּרוֹת שֶׁעָבְרוּ עָלָיו, הוּא גַּם יָרַד מִכָּל נְכָסָיו. הָיָה נִרְאֶה שֶׁהַמַּצָּב גָּרוּעַ מֵאֵי פַּעַם... וְהִנֵּה, בְּעֵת הַמִּלְחָמָה בֵּין סְפָרַד לְפּוֹרְטוּגַל, חִפֵּשׂ מֶלֶךְ סְפָרַד אָדָם מֻכְשָׁר שֶׁיְּנַהֵל אֶת מַעֲרֶכֶת הָרֶכֶשׁ שֶׁל צְבָאוֹ. הֶחָכָם מִבַּרְצֶלוֹנָה נִבְחַר עַל יְדֵי הַמֶּלֶךְ לְמִשְׂרָה רָמָה זוֹ, וּמֵאָז מַצָּבוֹ הַכַּלְכָּלִי הִשְׁתַּפֵּר וְהוא הִתְעַשֵּׁר בְּעֹשֶׁר רַב. בִּהְיוֹתוֹ בְּגִיל שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ נָשָׂא אִשָּׁה רְבִיעִית(!) וּלְעֵת זִקְנוּתוֹ נוֹלַד לוֹ בֶּן זְקוּנִים, הֲלֹא הוּא רַבִּי יְהוּדָה מִבַּרְצֶלוֹנָה, אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הָרִאשׁוֹנִים אֲשֶׁר הֵאִיר אֶת עֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל בּתּוֹרָתוֹ.

לִפְעָמִים, דַּוְקָא מֵהַצָּרָה עַצְמָהּ מַגִּיעָה יְשׁוּעָה גְּדוֹלָה הַמְּבִיאָה עִמָּהּ אוֹר שֶׁל אֹשֶׁר וְתִקְוָה. לָכֵן אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא (בְּרָכוֹת ס:): לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם רָגִיל לוֹמַר: "כָּל דְּעָבֵיד רַחֲמָנָא לְטָב עָבֵיד". כְּלוֹמַר, כָּל מַה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה - לְטוֹבָה עוֹשֶׂה. לִפְעָמִים לוֹקֵחַ זְמַן לִרְאוֹת אֶת הַטּוֹבָה הַצּוֹמַחַת מִכָּךְ. לִפְעָמִים גַּם לֹא נֵדַע לְעוֹלָם אֵיזוֹ טוֹבָה צָמְחָה מִכָּךְ, כִּי "הַנִּסְתָּרֹת לַה' אֱלֹקֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם" (דְּבָרִים כט-כח). חוֹבָתֵנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָתֵנוּ, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹהֵג עִמָּנוּ בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים כְּאָב טוֹב הֶחָפֵץ רַק לְהֵיטִיב עִם בָּנָיו, כִּי "מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת וְהַטּוֹב" (אֵיכָה ג, לח).

הַהוֹדָאָה הִיא הַ"מָּנוֹעַ" שֶׁל הַבְּרִיאָה - בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לַבְּרִיאָה, קֹדֶם בְּרִיאַת הָאָדָם, עִשְּׂבֵי הַשָּׂדֶה עֲדַיִן לֹא צָמְחוּ. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא הִמְטִיר מָטָר לְפִי שֶׁלֹּא הָיָה מִי שֶׁיַּכִּיר בְּטוֹבָתָם שֶׁל הַגְּשָׁמִים, אַךְ כַּאֲשֶׁר הָאָדָם נִבְרָא, הוּא הֵבִין שֶׁהַגְּשָׁמִים הֵם צֹרֶךְ חִיּוּנִי לָעוֹלָם. הוּא הִתְפַּלֵּל עַל כָּךְ, וְהַגְּשָׁמִים הֵחֵלּוּ לָרֶדֶת וְהָאִילָנוֹת וְהַדְּשָׁאִים הֵחֵלּוּ לִצְמֹחַ. כָּאָמוּר, הַהוֹדָאָה הִיא הַ"דֶּלֶק" לְהֶמְשֵׁךְ קִיּוּם הַבְּרִיאָה.

יְהוּדִי יקָר! כְּכָל שֶׁתַּרְבֶּה לְהוֹדוֹת לַה' יִתְבָּרַךְ עַד לַפְּרָטִים הַקְּטַנִּים בְּחַיֶּיךָ - אֱמוּנָתְךָ תִּתְחַזֵּק, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַמְשִׁיךְ לַעֲשׂוֹת עִמְּךָ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת, כִּי מִי שֶׁמּוֹדֶה – מְקַבֵּל!

בִּזְכוּת הַכָּרַת הַטּוֹבָה לַה' עַל כָּל הַחֲסָדִים שֶׁגּוֹמֵל עִמְּךָ בְּכָל יוֹם, אַתָּה זוֹכֶה לִחְיוֹת בֶּאֱמוּנָה וְחַיֶּיךָ יִהְיוּ הַמְאֻשָּׁרִים בְּיוֹתֵר, כִּי בְּלִבְּךָ נְטוּעָה הַיְדִיעָה הַפְּשׁוּטָה וְהַבְּרוּרָה שֶׁשּׁוּם דָּבָר רַע אוֹ טוֹב לֹא הִגִּיעַ בְּלֹא סִבָּה. לְעוֹלָם אַתָּה לֹא תַּרְגִּישׁ לְבַד אוֹ חֲסַר אוֹנִים, מִפְּנֵי שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לְךָ אַבָּא אוֹהֵב שֶׁאֶפְשָׁר לִפְנוֹת אֵלָיו תָּמִיד.

הַלְוַאי שֶׁנִּזְכֶּה לְהוֹדוֹת לַה' בְּכָל לֵב, וּלְקַיֵּם אֶת דִּבְרֵי דָּוִד עַבְדּוֹ: "בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה הוֹדוּ לוֹ בָּרְכוּ שְׁמוֹ" (תְּהִלִּים ק-ד). (אֱמוּנָה בְּרוּרָה)

	קרח תשפ"ג
	שַׂקִּית הַשְּׁטָרוֹת הַגְּדוֹלָה
	"הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל וְגוֹ' תֵּשַׁע אַמּוֹת אָרְכָּהּ וְאַרְבַּע אַמּוֹת רָחְבָּהּ בְּאַמַּת אִישׁ" (ג-יא) מִטָּתוֹ שֶׁל עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן הָיְתָה עֲשׂוּיָה בַּרְזֶל, וְלֹא עֵץ, כְּדֵי לְהַחֲזִיק אֶת מִשְׁקַל גּוּפוֹ. תֵּשַׁע אַמּוֹת הָיָה אָרְכָּהּ - וְלֹא הָיוּ אֵלּוּ אַמּוֹת רְגִילוֹת, שֶׁהֲרֵי מִטָּה בְּאֹרֶךְ חֲמִשָּׁה מֶטְרִים לֹא הָיְתָה מַסְפֶּקֶת עֲבוּרוֹ. אֶלָּא "בְּאַמַּת אִישׁ", הַיְנוּ עוֹג בְּעַצְמוֹ לְפִי מִדָּתוֹ. כָּךְ פֵּרְשׁוּ רַשִׁ"י וְרַמְבַּ"ן זַצַ"ל. וְיֵשׁ לִשְׁאֹל, הֲלֹא גָּבְהוֹ שֶׁל אָדָם הוּא שָׁלֹשׁ אַמּוֹת, וּמִטָּה בַּת אַרְבַּע אַמּוֹת דַּיָּהּ עֲבוּרוֹ, כָּל אָדָם לְפִי מִדָּתוֹ, אָז מַדּוּעַ מִטָּתוֹ שֶׁל עוֹג הָיְתָה בַּת תֵּשַׁע אַמּוֹת? לְפִיכָךְ פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה סְפוֹרְנוֹ זַצַ"ל, שֶׁ"אַמַּת אִישׁ" פֵּרוּשָׁהּ אַמּוֹתֵיהֶם שֶׁל הָרְפָאִים הָעֲנָקִים שֶׁהֻזְכְּרוּ בַּפָּסוּק, אֲשֶׁר עוֹג הָיָה מִשְּׂרִידֵיהֶם. לוֹמַר לָנוּ, שֶׁלֹּא זוֹ בִּלְבַד שֶׁהוּא הָיָה אַחֲרוֹן הַנְּפִילִים, אֶלָּא הָיָה כָּפוּל מֵהֶם בְּקוֹמָתוֹ - וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ הֲרָגוֹ בְּלֹא שׁוּם קֹשִׁי, בְּעֵזֶר ה'. "כִּי יָשָׁר דְּבַר ה' וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה" (תְּהִלִּים לג-ד). אֱמוּנָה הִיא הֲבָנָה בְּרוּרָה שֶׁבְּכָל רֶגַע בּוֹרֵא הָעוֹלָם מַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דָּבָר וְעִנְיָן שֶׁקּוֹרֶה בָּעוֹלָם: הַצְלָחוֹת מוּל כִּשְׁלוֹנוֹת, דְּבָרִים מְשַׂמְּחִים אוֹ עֲצוּבִים הַקּוֹרִים לַפְּרָט וְלַכְּלָל גַּם יַחַד, הַכֹּל מֵאֵת ה' יִתְבָּרַךְ! כְּמוֹ שֶׁכָּתַב דָּוִד הַמֶּלֶךְ ע"ה בִּזְמִירוֹתָיו, "הוּא ה' אֱלֹקֵינוּ בְּכָל הָאָרֶץ מִשְׁפָּטָיו" (תְּהִלִּים קה-ז), וּכְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "אֵין אָדָם נוֹקֵף אֶצְבָּעוֹ מִלְּמַטָּה אֶלָּא אִם כֵּן מַכְרִיזִים עָלָיו מִלְּמַעְלָה" (חֻלִּין ז:). הֶ"חָכָם מִבַּרְצֶלוֹנָה" נָשָׂא אִשָּׁה וְנוֹלְדוּ לוֹ מִמֶּנָּה שְׁלֹשָׁה בָּנִים. כַּאֲשֶׁר הָיָה כְּבֶן שְׁלֹשִׁים, רַעְיָתוֹ וּשְׁלֹשֶׁת בָּנָיו נִפְטְרוּ. לַמְרוֹת זֹאת לֹא נָפַל בְּרוּחוֹ, כִּי בָּטַח בֵּאלֹקָיו. בְּהַגִּיעוֹ לְגִיל שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ, נָשָׂא אִשָּׁה שְׁנִיָּה וְגַם מִמֶּנָּה נוֹלְדוּ לוֹ שְׁלֹשָׁה יְלָדִים, אַךְ בְּהַגִּיעוֹ לְגִיל חֲמִשִּׁים נִפְטְרָה רַעְיָתוֹ יַחַד עִם שְׁלֹשֶׁת יְלָדָיו מִמַּגֵּפָה. גָּדוֹל הָיָה שִׁבְרוֹ, אַךְ הֶחָכָם לֹא אָמַר נוֹאָשׁ וְהִתְחַתֵּן בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית! פַּעַם נוֹסֶפֶת הוּא הֵבִיא לָעוֹלָם שְׁלֹשָׁה יְלָדִים, אַךְ בְּהַגִּיעוֹ לְגִיל שִׁבְעִים שׁוּב נִפְטְרוּ הָאִשָּׁה וִילָדָיו... נוֹסָף לְכָל הַצָּרוֹת הַצְּרוּרוֹת שֶׁעָבְרוּ עָלָיו, הוּא גַּם יָרַד מִכָּל נְכָסָיו. הָיָה נִרְאֶה שֶׁהַמַּצָּב גָּרוּעַ מֵאֵי פַּעַם... וְהִנֵּה, בְּעֵת הַמִּלְחָמָה בֵּין סְפָרַד לְפּוֹרְטוּגַל, חִפֵּשׂ מֶלֶךְ סְפָרַד אָדָם מֻכְשָׁר שֶׁיְּנַהֵל אֶת מַעֲרֶכֶת הָרֶכֶשׁ שֶׁל צְבָאוֹ. הֶחָכָם מִבַּרְצֶלוֹנָה נִבְחַר עַל יְדֵי הַמֶּלֶךְ לְמִשְׂרָה רָמָה זוֹ, וּמֵאָז מַצָּבוֹ הַכַּלְכָּלִי הִשְׁתַּפֵּר וְהוא הִתְעַשֵּׁר בְּעֹשֶׁר רַב. בִּהְיוֹתוֹ בְּגִיל שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ נָשָׂא אִשָּׁה רְבִיעִית(!) וּלְעֵת זִקְנוּתוֹ נוֹלַד לוֹ בֶּן זְקוּנִים, הֲלֹא הוּא רַבִּי יְהוּדָה מִבַּרְצֶלוֹנָה, אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הָרִאשׁוֹנִים אֲשֶׁר הֵאִיר אֶת עֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל בּתּוֹרָתוֹ. לִפְעָמִים, דַּוְקָא מֵהַצָּרָה עַצְמָהּ מַגִּיעָה יְשׁוּעָה גְּדוֹלָה הַמְּבִיאָה עִמָּהּ אוֹר שֶׁל אֹשֶׁר וְתִקְוָה. לָכֵן אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא (בְּרָכוֹת ס:): לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם רָגִיל לוֹמַר: "כָּל דְּעָבֵיד רַחֲמָנָא לְטָב עָבֵיד". כְּלוֹמַר, כָּל מַה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה - לְטוֹבָה עוֹשֶׂה. לִפְעָמִים לוֹקֵחַ זְמַן לִרְאוֹת אֶת הַטּוֹבָה הַצּוֹמַחַת מִכָּךְ. לִפְעָמִים גַּם לֹא נֵדַע לְעוֹלָם אֵיזוֹ טוֹבָה צָמְחָה מִכָּךְ, כִּי "הַנִּסְתָּרֹת לַה' אֱלֹקֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם" (דְּבָרִים כט-כח). חוֹבָתֵנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָתֵנוּ, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹהֵג עִמָּנוּ בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים כְּאָב טוֹב הֶחָפֵץ רַק לְהֵיטִיב עִם בָּנָיו, כִּי "מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת וְהַטּוֹב" (אֵיכָה ג, לח). הַהוֹדָאָה הִיא הַ"מָּנוֹעַ" שֶׁל הַבְּרִיאָה - בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לַבְּרִיאָה, קֹדֶם בְּרִיאַת הָאָדָם, עִשְּׂבֵי הַשָּׂדֶה עֲדַיִן לֹא צָמְחוּ. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא הִמְטִיר מָטָר לְפִי שֶׁלֹּא הָיָה מִי שֶׁיַּכִּיר בְּטוֹבָתָם שֶׁל הַגְּשָׁמִים, אַךְ כַּאֲשֶׁר הָאָדָם נִבְרָא, הוּא הֵבִין שֶׁהַגְּשָׁמִים הֵם צֹרֶךְ חִיּוּנִי לָעוֹלָם. הוּא הִתְפַּלֵּל עַל כָּךְ, וְהַגְּשָׁמִים הֵחֵלּוּ לָרֶדֶת וְהָאִילָנוֹת וְהַדְּשָׁאִים הֵחֵלּוּ לִצְמֹחַ. כָּאָמוּר, הַהוֹדָאָה הִיא הַ"דֶּלֶק" לְהֶמְשֵׁךְ קִיּוּם הַבְּרִיאָה. יְהוּדִי יקָר! כְּכָל שֶׁתַּרְבֶּה לְהוֹדוֹת לַה' יִתְבָּרַךְ עַד לַפְּרָטִים הַקְּטַנִּים בְּחַיֶּיךָ - אֱמוּנָתְךָ תִּתְחַזֵּק, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַמְשִׁיךְ לַעֲשׂוֹת עִמְּךָ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת, כִּי מִי שֶׁמּוֹדֶה – מְקַבֵּל! בִּזְכוּת הַכָּרַת הַטּוֹבָה לַה' עַל כָּל הַחֲסָדִים שֶׁגּוֹמֵל עִמְּךָ בְּכָל יוֹם, אַתָּה זוֹכֶה לִחְיוֹת בֶּאֱמוּנָה וְחַיֶּיךָ יִהְיוּ הַמְאֻשָּׁרִים בְּיוֹתֵר, כִּי בְּלִבְּךָ נְטוּעָה הַיְדִיעָה הַפְּשׁוּטָה וְהַבְּרוּרָה שֶׁשּׁוּם דָּבָר רַע אוֹ טוֹב לֹא הִגִּיעַ בְּלֹא סִבָּה. לְעוֹלָם אַתָּה לֹא תַּרְגִּישׁ לְבַד אוֹ חֲסַר אוֹנִים, מִפְּנֵי שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לְךָ אַבָּא אוֹהֵב שֶׁאֶפְשָׁר לִפְנוֹת אֵלָיו תָּמִיד. הַלְוַאי שֶׁנִּזְכֶּה לְהוֹדוֹת לַה' בְּכָל לֵב, וּלְקַיֵּם אֶת דִּבְרֵי דָּוִד עַבְדּוֹ: "בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה הוֹדוּ לוֹ בָּרְכוּ שְׁמוֹ" (תְּהִלִּים ק-ד). (אֱמוּנָה בְּרוּרָה)