Otzarot-Article

"וְהִנֵּה הַנֶּגַע בְּקִירֹת הַבַּיִת שְׁקַעֲרוּרֹת יְרַקְרַקֹּת אוֹ אֲדַמְדַּמֹּת" (יד-לז) תָּאֲרוּ לְעַצְמְכֶם, כַּמָּה דְּמָעוֹת הוֹרִידוּ בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה כַּאֲשֶׁר הַכֹּהֵן הוֹצִיא "צַו הֲרִיסָה" עַל בֵּיתָם, כַּאֲשֶׁר פָּסַק שֶׁיֵּשׁ נֶגַע צָרַעַת בְּבֵיתָם. הֲלֹא זֶהוּ בֵּיתָם הַחַם וּמִבְצָרָם, וְכָעֵת הֵם נֶאֱלָצִים לַהֲרֹס הַכֹּל וְלִגְלוֹת אֶל הַלֹּא נוֹדָע. מִי יוֹדֵעַ כַּמָּה זְמַן יִצְטָרְכוּ לְהִטַּלְטֵל עַד שֶׁיּוּכְלוּ לִבְנוֹת בַּיִת חָדָשׁ מִכַּסְפָּם... אַךְ לְפֶתַע, בָּרֶגַע שֶׁהִתְחִילוּ לִסְתֹּר אֶת הַבַּיִת, אוֹרוּ עֵינֵיהֶם כְּשֶׁמִּבֵּין הַכְּתָלִים הַהֲרוּסִים בִּצְבְּצוּ יַהֲלוֹמִים וּמַרְגָּלִיּוֹת טוֹבוֹת וּמַזְהִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרַיִם. הָיוּ אֵלֶּה אוֹצָרוֹת שֶׁהֶחְבִּיאוּ הָאֱמוֹרִיִּים בְּקִירוֹת בֵּיתָם!

בַּחוּר יְשִׁיבָה יָתוֹם, שֶׁהָיָה נֶחְשָׁב עִלּוּי בִּישִׁיבָתוֹ סִפֵּר, שֶׁכַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ לְפִרְקוֹ, פֶּרֶק "הָאִישׁ מְקַדֵּשׁ", הוּא סָגַר שִׁדּוּךְ עִם בַּחוּרָה שֶׁהוֹרֶיהָ הָיוּ דַּלֵּי אֶמְצָעִים וְלָכֵן לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לְסַיֵּעַ בְּהוֹצָאוֹת הַחֲתֻנָּה. כְּשֶׁחָזַר לַיְשִׁיבָה, לִגְלְגוּ עָלָיו חֲבֵרָיו, וְאַף יָעֲצוּ לוֹ לְפָרֵק אֶת הַשִּׁדּוּךְ, שֶׁהֲרֵי לְפִי רָמָתוֹ הָיוּ צְרִיכִים לָתֵת לוֹ דִּירָה כְּדֵי שֶׁיֵּשֵׁב וְיִלְמַד לְלֹא טִרְדוֹת הַפַּרְנָסָה. אַךְ הוּא לֹא שָׁמַע לַעֲצָתָם, בָּטַח בַּה' וְהִתְחַתֵּן עִמָּהּ.

לְיָמִים, פָּרְצָה מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה וְהַגֶּרְמָנִים פָּלְשׁוּ גַּם לְעִירָם. אֵלּוּ שֶׁלֹּא הָיְתָה בְּבַעֲלוּתָם דִּירָה - אָרְזוּ מִזְוָדוֹת וּבָרְחוּ עַל נַפְשָׁם, אַךְ אֵלּוּ שֶׁהָיוּ בְּבַעֲלוּתָם דִּירוֹת - הִתְקַשּׁוּ לְהִפָּרֵד מֵהֶן, נִשְׁאֲרוּ וְקִוּוּ לְטוֹב, אַךְ לְבַסּוֹף עָלוּ בִּסְעָרָה הַשָּׁמַיְמָה, ה' יִקֹּם דָּמָם.

"לְאַחַר שָׁנִים הִתְגַּלָּה כִּי יַד הַהַשְׁגָּחָה גִּלְגְּלָה לְטוֹבָה שֶׁלֹּא הָיְתָה לִי דִּירָה!" סִפֵּר. "אַף מַה שֶּׁנִּרְאֶה כְּרָעָה וּכְחִסָּרוֹן - יִתָּכֵן שֶׁבִּרְבוֹת הַיָּמִים תִּמְצָא שֶׁהוּא טוֹבָה גְּדוֹלָה וּפֶתַח לְהַצָּלָה!" אוֹתוֹ בָּחוּר נֶהְפַּךְ לְיָמִים לְשַׁמֵּשׁ רֹאשׁ יְשִׁיבַת פּוֹנוֹבִיז', הֲלֹא הוּא הַגָּאוֹן הָרַב אֶלְעָזָר מְנַחֵם מָן זַצַ"ל.

כַּאֲשֶׁר הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה הַכֹּהֵן זַצַ"ל, הִגִּיעַ לְהִתְגּוֹרֵר בְּ'אֶלְחַרַאר' שֶׁבְּגֶ'רְבָּא, חִפֵּשׂ דִּירָה לִמְגוּרִים וּלְבַסּוֹף מָצָא, אַךְ הַשְּׁכֵנִים סִפְּרוּ לוֹ שֶׁאַנְשֵׁי הַבַּיִת הָיוּ בַּעֲלֵי מַצָּה וּמְרִיבָה, קְטָטָה וּמְהוּמָה. זֶהוּ בַּיִת שֶׁהָיָה בּוֹ הַרְבֵּה "שָׂמֵחַ"...

לִפְנֵי שֶׁהַצַּדִּיק נִכְנַס לְהִתְגּוֹרֵר בְּאוֹתוֹ בַּיִת, הוּא שָׂכַר פּוֹעֲלִים שֶׁיְּקַלְּפוּ אֶת הַטִּיחַ מִקִּירוֹת הַבַּיִת וְיִצְבְּעוּ אוֹתוֹ מֵחָדָשׁ, כִּי אָמַר שֶׁהַקְּטָטוֹת וְהַמְּרִיבוֹת טִמְּאוּ אֶת הַבַּיִת כְּצָרַעַת שֶׁל נִגְעֵי הַבָּתִּים, וְהוּא חוֹשֵׁשׁ שֶׁהַדָּבָר יַשְׁפִּיעַ גַּם עַל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ.

קְבוּצַת סוֹחֲרִים יְהוּדִים מִתֵּימָן עָשׂוּ אֶת דַּרְכָּם אֶל הָעִיר הַגְּדוֹלָה לְצֹרֶךְ מִסְחָרָם. בְּעֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ פָּרָשַׁת מְצֹרָע, הִגִּיעוּ לְאַחַד הַכְּפָרִים הַיְּהוּדִים וְנוֹתְרוּ לִשְׁבֹּת בַּמָּקוֹם. אֶחָד מִבֵּין הַסּוֹחֲרִים הָיָה צָעִיר קַל דַּעַת, שֶׁהָיָה רָגִיל לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂי קוּנְדֵּס. הוּא אָמַר לַחֲבֵרָיו: "תִּרְאוּ מָחָר אֵיךְ אֲנִי גּוֹרֵם לְכָל הַמִּתְפַּלְּלִים לְקַרְקֵר יַחְדָּו כְּעוֹרְבִים בִּשְׁעַת קְרִיאַת הַתּוֹרָה".

הַסּוֹחֲרִים הִבִּיעוּ אֶת חֹסֶר אֵמוּנָם, אוּלָם הוּא הִצְלִיחַ לְהָפִיק אֶת זְמָמוֹ:

הוּא קָנָה אֶת הָעֲלִיָּה הָעוֹסֶקֶת בְּנִגְעֵי הַבָּתִּים, וּכְמִנְהָגָם שֶׁל עֲדַת בְּנֵי תֵּימָן שֶׁהָעוֹלֶה לַתּוֹרָה קוֹרֵא אֶת עֲלִיָּתוֹ - עָשָׂה כָּךְ גַּם הוּא. כְּשֶׁהִגִּיעַ לַמִּלִּים "שְׁקַעֲרוּרֹת יְרַקְרַקֹּת", שִׁבֵּשׁ בְּכַוָּנָה אֶת הַהִגּוּי הַנָּכוֹן שֶׁל הָאוֹת קוֹ"ף, שֶׁהִיא עֲמֻקָּה יוֹתֵר מֵהָאוֹת כָּ"ף, וְקָרָא בְּהִגּוּי שָׁגוּי: שְׁכַּעֲרוּרֹת יְרַכְּרַכֹּת.

הַמִּתְפַּלְּלִים, שֶׁהִקְפִּידוּ בְּקַנָּאוּת עַל הַהֲגִיָּה הַשְּׁמוּרָה לָהֶם מִמָּסֹרֶת אֲבוֹתָם, מִיָּד נֶחְרְדוּ וְתִקְּנוּ אוֹתוֹ, כְּשֶׁהֵם מַדְגִּישִׁים כֵּיצַד הַקּוֹ"ף הָעֲמֻקָּה צְרִיכָה לְהִשָּׁמַע. כָּךְ נִשְׁמְעוּ בַּחֲלַל בֵּית הַכְּנֶסֶת קוֹלוֹת שֶׁהִזְכִּירוּ אֶת קִרְקוּרֵי הָעוֹרֵב...

הָעוֹלֶה הִסְתּוֹבֵב אֶל חֲבֵרָיו וְקָרַץ לָהֶם בְּעֵינָיו לְאוֹת לְנִצָּחוֹן... לֹא עָבְרוּ יָמִים רַבִּים וְאוֹתוֹ סוֹחֵר חָלָה בְּמַחֲלָה קָשָׁה וְנִפְטַר מִמֶּנָּה בְּקִצּוּר יָמִים וְשָׁנִים, כְּשֶׁכֻּלָּם תּוֹלִים אֶת סִבַּת מוֹתוֹ בְּזִלְזוּל סֵפֶר הַתּוֹרָה וּבְחִלּוּל כְּבוֹד בֵּית הַכְּנֶסֶת.

יְהוּדִי הִגִּיעַ מֵרָחוֹק כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת בִּרְכָתוֹ שֶׁל הַ"כֹּהֵן הַגָּדוֹל" רַבֵּנוּ הֶ"חָפֵץ חַיִּים" זַצַ"ל. לְאַחַר שֶׁיָּרַד מֵהָרַכֶּבֶת בְּרָאדִין, הוּא הִבְחִין בְּאָדָם זָקֵן וּשְׁאָלוֹ: "תֹּאמַר לִי בְּבַקָּשָׁה, אַתָּה יוֹדֵעַ הֵיכָן גָּר הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי יִשְׂרָאֵל מֵאִיר הַכֹּהֵן?"

"כֵּן, אֲנִי יוֹדֵעַ, הוּא גָּר בַּבַּיִת שָׁם, אֶלָּא שֶׁכְּבוֹדוֹ טוֹעֶה, הוּא אֵינוֹ גָּאוֹן וְאֵינוֹ צַדִּיק". הִתְרַגֵּז הָאִישׁ וְסָטַר לַזָּקֵן עַל חֻצְפָּתוֹ לְדַבֵּר סָרָה עַל אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַדּוֹר.

כַּעֲבוֹר זְמַן מָה, דָּפַק הָאִישׁ עַל דֶּלֶת בֵּיתוֹ שֶׁל הֶ"חָפֵץ חַיִּים". כְּשֶׁנִּכְנַס אֶל הַבַּיִת כִּמְעַט הִתְעַלֵּף - הֲרֵי זֶהוּ הַזָּקֵן שֶׁלּוֹ סָטַר מִקֹּדֶם...

הָאִישׁ נָפַל לְרַגְלֵי הֶ"חָפֵץ חַיִּים" בִּרְעָדָה וְהִתְחַנֵּן שֶׁיִּסְלַח לוֹ.

הִרְגִּיעוֹ הֶ"חָפֵץ חַיִּים" וְאָמַר: "תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ! הַסְּטִירָה שֶׁסָּפַגְתִּי הִגִּיעָה לִי, שֶׁהֲרֵי בְּעַצְמִי כָּתַבְתִּי בְּסִפְרִי שֶׁאָסוּר לְאָדָם לְדַבֵּר רְכִילוּת וְלָשׁוֹן הָרַע אֲפִלּוּ עַל עַצְמוֹ". (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)

	שלח תשפ"ג
	בְּלִי מָקוֹר שֶׁל קְדֻשָּׁה – אֵין קִיּוּם לִמְאוּמָה!
	"וְהִנֵּה הַנֶּגַע בְּקִירֹת הַבַּיִת שְׁקַעֲרוּרֹת יְרַקְרַקֹּת אוֹ אֲדַמְדַּמֹּת" (יד-לז) תָּאֲרוּ לְעַצְמְכֶם, כַּמָּה דְּמָעוֹת הוֹרִידוּ בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה כַּאֲשֶׁר הַכֹּהֵן הוֹצִיא "צַו הֲרִיסָה" עַל בֵּיתָם, כַּאֲשֶׁר פָּסַק שֶׁיֵּשׁ נֶגַע צָרַעַת בְּבֵיתָם. הֲלֹא זֶהוּ בֵּיתָם הַחַם וּמִבְצָרָם, וְכָעֵת הֵם נֶאֱלָצִים לַהֲרֹס הַכֹּל וְלִגְלוֹת אֶל הַלֹּא נוֹדָע. מִי יוֹדֵעַ כַּמָּה זְמַן יִצְטָרְכוּ לְהִטַּלְטֵל עַד שֶׁיּוּכְלוּ לִבְנוֹת בַּיִת חָדָשׁ מִכַּסְפָּם... אַךְ לְפֶתַע, בָּרֶגַע שֶׁהִתְחִילוּ לִסְתֹּר אֶת הַבַּיִת, אוֹרוּ עֵינֵיהֶם כְּשֶׁמִּבֵּין הַכְּתָלִים הַהֲרוּסִים בִּצְבְּצוּ יַהֲלוֹמִים וּמַרְגָּלִיּוֹת טוֹבוֹת וּמַזְהִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרַיִם. הָיוּ אֵלֶּה אוֹצָרוֹת שֶׁהֶחְבִּיאוּ הָאֱמוֹרִיִּים בְּקִירוֹת בֵּיתָם! בַּחוּר יְשִׁיבָה יָתוֹם, שֶׁהָיָה נֶחְשָׁב עִלּוּי בִּישִׁיבָתוֹ סִפֵּר, שֶׁכַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ לְפִרְקוֹ, פֶּרֶק "הָאִישׁ מְקַדֵּשׁ", הוּא סָגַר שִׁדּוּךְ עִם בַּחוּרָה שֶׁהוֹרֶיהָ הָיוּ דַּלֵּי אֶמְצָעִים וְלָכֵן לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לְסַיֵּעַ בְּהוֹצָאוֹת הַחֲתֻנָּה. כְּשֶׁחָזַר לַיְשִׁיבָה, לִגְלְגוּ עָלָיו חֲבֵרָיו, וְאַף יָעֲצוּ לוֹ לְפָרֵק אֶת הַשִּׁדּוּךְ, שֶׁהֲרֵי לְפִי רָמָתוֹ הָיוּ צְרִיכִים לָתֵת לוֹ דִּירָה כְּדֵי שֶׁיֵּשֵׁב וְיִלְמַד לְלֹא טִרְדוֹת הַפַּרְנָסָה. אַךְ הוּא לֹא שָׁמַע לַעֲצָתָם, בָּטַח בַּה' וְהִתְחַתֵּן עִמָּהּ. לְיָמִים, פָּרְצָה מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה וְהַגֶּרְמָנִים פָּלְשׁוּ גַּם לְעִירָם. אֵלּוּ שֶׁלֹּא הָיְתָה בְּבַעֲלוּתָם דִּירָה - אָרְזוּ מִזְוָדוֹת וּבָרְחוּ עַל נַפְשָׁם, אַךְ אֵלּוּ שֶׁהָיוּ בְּבַעֲלוּתָם דִּירוֹת - הִתְקַשּׁוּ לְהִפָּרֵד מֵהֶן, נִשְׁאֲרוּ וְקִוּוּ לְטוֹב, אַךְ לְבַסּוֹף עָלוּ בִּסְעָרָה הַשָּׁמַיְמָה, ה' יִקֹּם דָּמָם. "לְאַחַר שָׁנִים הִתְגַּלָּה כִּי יַד הַהַשְׁגָּחָה גִּלְגְּלָה לְטוֹבָה שֶׁלֹּא הָיְתָה לִי דִּירָה!" סִפֵּר. "אַף מַה שֶּׁנִּרְאֶה כְּרָעָה וּכְחִסָּרוֹן - יִתָּכֵן שֶׁבִּרְבוֹת הַיָּמִים תִּמְצָא שֶׁהוּא טוֹבָה גְּדוֹלָה וּפֶתַח לְהַצָּלָה!" אוֹתוֹ בָּחוּר נֶהְפַּךְ לְיָמִים לְשַׁמֵּשׁ רֹאשׁ יְשִׁיבַת פּוֹנוֹבִיז', הֲלֹא הוּא הַגָּאוֹן הָרַב אֶלְעָזָר מְנַחֵם מָן זַצַ"ל. כַּאֲשֶׁר הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה הַכֹּהֵן זַצַ"ל, הִגִּיעַ לְהִתְגּוֹרֵר בְּ'אֶלְחַרַאר' שֶׁבְּגֶ'רְבָּא, חִפֵּשׂ דִּירָה לִמְגוּרִים וּלְבַסּוֹף מָצָא, אַךְ הַשְּׁכֵנִים סִפְּרוּ לוֹ שֶׁאַנְשֵׁי הַבַּיִת הָיוּ בַּעֲלֵי מַצָּה וּמְרִיבָה, קְטָטָה וּמְהוּמָה. זֶהוּ בַּיִת שֶׁהָיָה בּוֹ הַרְבֵּה "שָׂמֵחַ"... לִפְנֵי שֶׁהַצַּדִּיק נִכְנַס לְהִתְגּוֹרֵר בְּאוֹתוֹ בַּיִת, הוּא שָׂכַר פּוֹעֲלִים שֶׁיְּקַלְּפוּ אֶת הַטִּיחַ מִקִּירוֹת הַבַּיִת וְיִצְבְּעוּ אוֹתוֹ מֵחָדָשׁ, כִּי אָמַר שֶׁהַקְּטָטוֹת וְהַמְּרִיבוֹת טִמְּאוּ אֶת הַבַּיִת כְּצָרַעַת שֶׁל נִגְעֵי הַבָּתִּים, וְהוּא חוֹשֵׁשׁ שֶׁהַדָּבָר יַשְׁפִּיעַ גַּם עַל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ. קְבוּצַת סוֹחֲרִים יְהוּדִים מִתֵּימָן עָשׂוּ אֶת דַּרְכָּם אֶל הָעִיר הַגְּדוֹלָה לְצֹרֶךְ מִסְחָרָם. בְּעֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ פָּרָשַׁת מְצֹרָע, הִגִּיעוּ לְאַחַד הַכְּפָרִים הַיְּהוּדִים וְנוֹתְרוּ לִשְׁבֹּת בַּמָּקוֹם. אֶחָד מִבֵּין הַסּוֹחֲרִים הָיָה צָעִיר קַל דַּעַת, שֶׁהָיָה רָגִיל לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂי קוּנְדֵּס. הוּא אָמַר לַחֲבֵרָיו: "תִּרְאוּ מָחָר אֵיךְ אֲנִי גּוֹרֵם לְכָל הַמִּתְפַּלְּלִים לְקַרְקֵר יַחְדָּו כְּעוֹרְבִים בִּשְׁעַת קְרִיאַת הַתּוֹרָה". הַסּוֹחֲרִים הִבִּיעוּ אֶת חֹסֶר אֵמוּנָם, אוּלָם הוּא הִצְלִיחַ לְהָפִיק אֶת זְמָמוֹ: הוּא קָנָה אֶת הָעֲלִיָּה הָעוֹסֶקֶת בְּנִגְעֵי הַבָּתִּים, וּכְמִנְהָגָם שֶׁל עֲדַת בְּנֵי תֵּימָן שֶׁהָעוֹלֶה לַתּוֹרָה קוֹרֵא אֶת עֲלִיָּתוֹ - עָשָׂה כָּךְ גַּם הוּא. כְּשֶׁהִגִּיעַ לַמִּלִּים "שְׁקַעֲרוּרֹת יְרַקְרַקֹּת", שִׁבֵּשׁ בְּכַוָּנָה אֶת הַהִגּוּי הַנָּכוֹן שֶׁל הָאוֹת קוֹ"ף, שֶׁהִיא עֲמֻקָּה יוֹתֵר מֵהָאוֹת כָּ"ף, וְקָרָא בְּהִגּוּי שָׁגוּי: שְׁכַּעֲרוּרֹת יְרַכְּרַכֹּת. הַמִּתְפַּלְּלִים, שֶׁהִקְפִּידוּ בְּקַנָּאוּת עַל הַהֲגִיָּה הַשְּׁמוּרָה לָהֶם מִמָּסֹרֶת אֲבוֹתָם, מִיָּד נֶחְרְדוּ וְתִקְּנוּ אוֹתוֹ, כְּשֶׁהֵם מַדְגִּישִׁים כֵּיצַד הַקּוֹ"ף הָעֲמֻקָּה צְרִיכָה לְהִשָּׁמַע. כָּךְ נִשְׁמְעוּ בַּחֲלַל בֵּית הַכְּנֶסֶת קוֹלוֹת שֶׁהִזְכִּירוּ אֶת קִרְקוּרֵי הָעוֹרֵב... הָעוֹלֶה הִסְתּוֹבֵב אֶל חֲבֵרָיו וְקָרַץ לָהֶם בְּעֵינָיו לְאוֹת לְנִצָּחוֹן... לֹא עָבְרוּ יָמִים רַבִּים וְאוֹתוֹ סוֹחֵר חָלָה בְּמַחֲלָה קָשָׁה וְנִפְטַר מִמֶּנָּה בְּקִצּוּר יָמִים וְשָׁנִים, כְּשֶׁכֻּלָּם תּוֹלִים אֶת סִבַּת מוֹתוֹ בְּזִלְזוּל סֵפֶר הַתּוֹרָה וּבְחִלּוּל כְּבוֹד בֵּית הַכְּנֶסֶת. יְהוּדִי הִגִּיעַ מֵרָחוֹק כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת בִּרְכָתוֹ שֶׁל הַ"כֹּהֵן הַגָּדוֹל" רַבֵּנוּ הֶ"חָפֵץ חַיִּים" זַצַ"ל. לְאַחַר שֶׁיָּרַד מֵהָרַכֶּבֶת בְּרָאדִין, הוּא הִבְחִין בְּאָדָם זָקֵן וּשְׁאָלוֹ: "תֹּאמַר לִי בְּבַקָּשָׁה, אַתָּה יוֹדֵעַ הֵיכָן גָּר הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי יִשְׂרָאֵל מֵאִיר הַכֹּהֵן?" "כֵּן, אֲנִי יוֹדֵעַ, הוּא גָּר בַּבַּיִת שָׁם, אֶלָּא שֶׁכְּבוֹדוֹ טוֹעֶה, הוּא אֵינוֹ גָּאוֹן וְאֵינוֹ צַדִּיק". הִתְרַגֵּז הָאִישׁ וְסָטַר לַזָּקֵן עַל חֻצְפָּתוֹ לְדַבֵּר סָרָה עַל אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַדּוֹר. כַּעֲבוֹר זְמַן מָה, דָּפַק הָאִישׁ עַל דֶּלֶת בֵּיתוֹ שֶׁל הֶ"חָפֵץ חַיִּים". כְּשֶׁנִּכְנַס אֶל הַבַּיִת כִּמְעַט הִתְעַלֵּף - הֲרֵי זֶהוּ הַזָּקֵן שֶׁלּוֹ סָטַר מִקֹּדֶם... הָאִישׁ נָפַל לְרַגְלֵי הֶ"חָפֵץ חַיִּים" בִּרְעָדָה וְהִתְחַנֵּן שֶׁיִּסְלַח לוֹ. הִרְגִּיעוֹ הֶ"חָפֵץ חַיִּים" וְאָמַר: "תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ! הַסְּטִירָה שֶׁסָּפַגְתִּי הִגִּיעָה לִי, שֶׁהֲרֵי בְּעַצְמִי כָּתַבְתִּי בְּסִפְרִי שֶׁאָסוּר לְאָדָם לְדַבֵּר רְכִילוּת וְלָשׁוֹן הָרַע אֲפִלּוּ עַל עַצְמוֹ". (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)