Otzarot-Article

"וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל" (ג-ו) רַבֵּנוּ מָרְדְּכַי הַכֹּהֵן זָצָ"ל, מִגְּדוֹלֵי אֲרַם צוֹבָא בִּתְקוּפַת הַזֹּהַר שֶׁל מָרָן הַבֵּית יוֹסֵף, הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ וְהָאַלְשִׁיךְ הַקָּדוֹשׁ זיע"א, שָׁאַל בְּסִפְרוֹ "שִׂפְתֵי כֹהֵן": חַוָּה פֻּתְּתָה עַל יְדֵי הַנָּחָשׁ, שֶׁהֵסִיתָהּ לַעֲבֹר עַל הַצִּוּוּי הַמְפֹרָשׁ. חָשְׁבָה שֶׁאָכֵן גְּנוּזִים בַּפְּרִי כֹּחוֹת רוּחָנִיִּים נִשְׂגָּבִים וְהַשָּׂגוֹת עִלָּאִיּוֹת, "וִהְיִיתֶם כֵּאלֹקִים". אָכְלָה וְנוֹכְחָה לָדַעַת כִּי שֶׁקֶר בְּפִיו. לֹא הִתְעַלּוּת חָוְתָה, כִּי אִם רִסּוּק. יְרִידָה מַבְהִילָה, צְנִיחָה לַתְּהוֹם. הַשִּׁנּוּי הַמַּבְהִיל שֶׁאֵרַע בָּהּ לֹא נִסְתַּר לָבֶטַח מֵעֵינוֹ שֶׁל אָדָם, יְצִיר כַּפָּיו שֶׁל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. מִי שֶׁהָיְתָה קוֹמָתוֹ הָרוּחָנִית "מֵהָאָרֶץ עַד לָרָקִיעַ" (חֲגִיגָה יב.), מְחֻבָּר לַמָּרוֹם, נָטוּעַ בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים, מַדּוּעַ אָכַל אַחֲרֶיהָ, מַדּוּעַ עָבַר גַּם הוּא עַל צִוּוּיוֹ שֶׁל מָקוֹם? מַדּוּעַ הִתְאַבֵּד בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת, וְהֵמִיט שׁוֹאָה עַל הָאֱנוֹשׁוּת לְדוֹרוֹתֶיהָ? הֲרֵי מוֹתָם שֶׁל מִילְיַארְדֵי מִילְיַארְדִים מִבָּנָיו נִזְקַף לְחוֹבָתוֹ. הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (ח"א נז-ב) אוֹמֵר שֶׁכָּל אָדָם שֶׁנִּשְׁמָתוֹ עוֹלָה לַמָּרוֹם תּוֹלֶה בּוֹ אֶת אֲסוֹנוֹ.

מִדִּין תּוֹרָה מְצֻוִּים אָנוּ לָדוּן כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת. אֶת אָבִינוּ הָרִאשׁוֹן, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וְזֹאת אֲשֶׁר עָשָׂה בַּעַל "שִׂפְתֵי כֹהֵן" זָצָ"ל: בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (ח"א רכא-ב) אָמְרוּ, שֶׁכַּאֲשֶׁר נִבְרָא אָדָם הָרִאשׁוֹן, מֶלֶךְ הַבְּרוּאִים וְנֵזֶר הַבְּרִיאָה, רָאוּהוּ כָּל הַבְּרִיּוֹת וּפָחֲדוּ מִפָּנָיו, וְהָיוּ הוֹלְכִים אַחֲרָיו כַּעֲבָדִים אַחַר אֲדוֹנֵיהֶם. וְהוּא אָמַר לָהֶם: אֲנִי וְאַתֶּם, "בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי ה' עֹשֵׂנוּ" (תְּהִלִּים צה-ו). וּבַמִּדְרָשׁ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה ח-י) אָמְרוּ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן, טָעוּ בּוֹ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, יִחֲסוּ אֵלָיו כֹּחַ אֱלֹקִי וּבִקְּשׁוּ לוֹמַר לְפָנָיו שִׁירָה. אֲבָל אָדָם הָרִאשׁוֹן, בְּהַכִּירוֹ אֶת יוֹצְרוֹ וּבְהַכִּירוֹ אֶת יִעוּדוֹ - לְהַפְנוֹת אֶת הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ אֶל בּוֹרְאָהּ, וּלְהַרְבּוֹת כְּבוֹד שָׁמַיִם - לֹא נִפְתָּה לִכְנִיעַת בַּעֲלֵי הַחַיִּים וְטָעוּת הַמַּלְאָכִים. הָיָה "חָכָם הַמַּכִּיר אֶת מְקוֹמוֹ" וְיוֹדֵעַ מִגְבְּלוֹתָיו וְיִעוּדוֹ.

אֲבָל יַחַד עִם זֹאת, הָיָה "חָכָם הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד". יָדַע, שֶׁאִם הוּא עַצְמוֹ נִכְנָע בַּעֲנָוָה, עוֹבֵד לְבוֹרְאוֹ, הִנֵּה יִוָּלְדוּ לוֹ בָּנִים וּבְנֵי בָנִים, דּוֹרוֹת רַבִּים. וְאִם יִהְיֶה כָּל הָעוֹלָם גַּן עֵדֶן וְיֻשְׁפַּע עֲלֵיהֶם רֹב טוּב, וְאִם יִחְיוּ חַיֵּי נֶצַח בְּלֹא לִפְחֹד מִיּוֹם הַמָּוֶת, יִגְבַּהּ עֲלֵיהֶם לִבָּם, תָּזוּחַ דַּעְתָּם, וְיַכְרִיזוּ עַל עַצְמָם אֱלֹהוּת. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם כַּאֲשֶׁר אֵין הָאָדָם אֶלָּא בֶּן תְּמוּתָה וְכָל אֵבֶר מֵאֲבָרָיו כְּבֶן עֲרֻבָּה, חָשׂוּף לִפְגָעִים וְעֶבֶד לְמַחֲלוֹת, הִכְרִיז פַּרְעֹה בְּגָאוֹן: "לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי" (יְחֶזְקֵאל כט-יג) - מַחְשָׁבָה כֹּה נוֹאֶלֶת, וְכֹה מֻפְרֶכֶת! - אִלּוּ הָיוּ בְּנֵי אַל-מָוֶת, מוּגָנִים מִפְּנֵי מַחֲלוֹת, חֲסֻנִּים כְּאַלּוֹנִים, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה... כְּשֶׁחָזָה זֹאת אָדָם הָרִאשׁוֹן בְּרוּחַ קָדְשׁוֹ, הִזְדַּעְזֵעַ. הֶחְלִיט, לִכְבוֹד שָׁמַיִם, לְהֵעָנוֹת לִתְבִיעַת הָאִשָּׁה. לֶאֱכֹל מֵהַפְּרִי וּלְהָמִיט עַל הָאֱנוֹשׁוּת סֵבֶל וּמַכְאוֹב, יִסּוּרִים וּמָוֶת. שֶׁיְּגֹרְשׁוּ מִגַּן הָעֵדֶן, שֶׁבְּזֵעַת אַפָּם יֹאכְלוּ לֶחֶם, שֶׁיֵּאָנְקוּ מִמַּחֲלוֹת וְיֶחְרְדוּ מִיּוֹם הַמָּוֶת. אוּלַי יִתְרַכֵּךְ לִבָּם, אוּלַי לֹא יִסְכְּלוּ לְהַאֲמִין שֶׁהֵם יְכוֹלִים, שֶׁיִּהְיוּ כֵּאלֹקִים, שֶׁהֵם הַקּוֹבְעִים אֶת גּוֹרָלָם...

הִסְתַּכֵּן בַּחֲרוֹן אַף ה', וּבְמִשְׁפַּט שָׁמַיִם, כְּדֵי לִמְנֹעַ אֶת בָּנָיו מִשַׁחַץ וְגַּאֲוָה, לִגְרֹם שֶׁיִּכְפְּפוּ רֹאשָׁם לִפְנֵי בּוֹרְאָם.

הַאִם הִצְלִיחַ בְּכָךְ? וַדַּאי שֶׁלּוּלֵא חֶטְאוֹ עֲלוּלִים הָיִינוּ לְהִתְגָּאוֹת פִּי אֶלֶף. עַתָּה, אֵיךְ יִתְגָּאֶה אָדָם, בָּשָׂר וָדָם, שֶׁכָּל קֻפְסַת מֹחוֹ הִיא פְּקַעַת עֲצַבִּים. הַאִם הָיָה מִישֶׁהוּ מוּכָן לִקְנוֹת - וְלוּ בַּחֲצִי הַמְּחִיר - מְכוֹנִית שֶׁמְּנוֹעָהּ עָשׂוּי חֶלְבּוֹנִים מֻקְצָפִים?

כָּךְ אוֹמֵר הַהִגָּיוֹן, אֲבָל מִי מַטֶּה אֹזֶן וְלֵב. הַהִתְרַבְרְבוּת גּוֹאָה וְתוֹפַחַת, נְבוּבָה וּמֻפְרֶכֶת. וְאָז, מִן הַשָּׁמַיִם, תּוֹקְעִים סִכָּה בַּבָּלוֹן. פַּרְעֹה הַמִּתְרַבְרֵב מֻכֶּה וּמֻכֶּה, עַד אָבְדָנוֹ בְּיַם סוּף. וְהוּא לֹא הָיָה הַיָּחִיד. חִירָם, שֶׁעָשָׂה עַצְמוֹ אֱלֹהַּ: "יַעַן גָּבַהּ לִבְּךָ וַתֹּאמֶר אֵל אָנִי" (יְחֶזְקֵאל כח-ב), הֻכָּה בִּידֵי נְבוּכַדְנֶצַר שֶׁעָשָׂה גַּם הוּא עַצְמוֹ לֶאֱלֹהַּ: "אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב, אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן" (יְשַׁעְיָה יד-יד), שֶׁבְּעַצְמוֹ הָפַךְ לְחַיָּה בַּיַּעַר (דָּנִיֵּאל ד-ל). בְּעֵינֵינוּ רָאִינוּ לְאָן הוֹבִילָה הִתְרַבְרְבוּת מִלְחֶמֶת שֵׁשֶׁת הַיָּמִים. בְּעֵינֵינוּ רָאִינוּ מֶה עָלָה בְּגוֹרַל מִגְדְּלֵי הַתְּאוֹמִים. יַחְזֹר הָאָדָם לְגָדְלוֹ הַטִּבְעִי. יֹאמַר: "בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי ה' עֹשֵׂנוּ"! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	בעלותך תשפ"ג
	לְהוֹדוֹת עַל הַ"יֵּשׁ"
	"וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל" (ג-ו) רַבֵּנוּ מָרְדְּכַי הַכֹּהֵן זָצָ"ל, מִגְּדוֹלֵי אֲרַם צוֹבָא בִּתְקוּפַת הַזֹּהַר שֶׁל מָרָן הַבֵּית יוֹסֵף, הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ וְהָאַלְשִׁיךְ הַקָּדוֹשׁ זיע"א, שָׁאַל בְּסִפְרוֹ "שִׂפְתֵי כֹהֵן": חַוָּה פֻּתְּתָה עַל יְדֵי הַנָּחָשׁ, שֶׁהֵסִיתָהּ לַעֲבֹר עַל הַצִּוּוּי הַמְפֹרָשׁ. חָשְׁבָה שֶׁאָכֵן גְּנוּזִים בַּפְּרִי כֹּחוֹת רוּחָנִיִּים נִשְׂגָּבִים וְהַשָּׂגוֹת עִלָּאִיּוֹת, "וִהְיִיתֶם כֵּאלֹקִים". אָכְלָה וְנוֹכְחָה לָדַעַת כִּי שֶׁקֶר בְּפִיו. לֹא הִתְעַלּוּת חָוְתָה, כִּי אִם רִסּוּק. יְרִידָה מַבְהִילָה, צְנִיחָה לַתְּהוֹם. הַשִּׁנּוּי הַמַּבְהִיל שֶׁאֵרַע בָּהּ לֹא נִסְתַּר לָבֶטַח מֵעֵינוֹ שֶׁל אָדָם, יְצִיר כַּפָּיו שֶׁל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. מִי שֶׁהָיְתָה קוֹמָתוֹ הָרוּחָנִית "מֵהָאָרֶץ עַד לָרָקִיעַ" (חֲגִיגָה יב.), מְחֻבָּר לַמָּרוֹם, נָטוּעַ בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים, מַדּוּעַ אָכַל אַחֲרֶיהָ, מַדּוּעַ עָבַר גַּם הוּא עַל צִוּוּיוֹ שֶׁל מָקוֹם? מַדּוּעַ הִתְאַבֵּד בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת, וְהֵמִיט שׁוֹאָה עַל הָאֱנוֹשׁוּת לְדוֹרוֹתֶיהָ? הֲרֵי מוֹתָם שֶׁל מִילְיַארְדֵי מִילְיַארְדִים מִבָּנָיו נִזְקַף לְחוֹבָתוֹ. הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (ח"א נז-ב) אוֹמֵר שֶׁכָּל אָדָם שֶׁנִּשְׁמָתוֹ עוֹלָה לַמָּרוֹם תּוֹלֶה בּוֹ אֶת אֲסוֹנוֹ. מִדִּין תּוֹרָה מְצֻוִּים אָנוּ לָדוּן כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת. אֶת אָבִינוּ הָרִאשׁוֹן, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וְזֹאת אֲשֶׁר עָשָׂה בַּעַל "שִׂפְתֵי כֹהֵן" זָצָ"ל: בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (ח"א רכא-ב) אָמְרוּ, שֶׁכַּאֲשֶׁר נִבְרָא אָדָם הָרִאשׁוֹן, מֶלֶךְ הַבְּרוּאִים וְנֵזֶר הַבְּרִיאָה, רָאוּהוּ כָּל הַבְּרִיּוֹת וּפָחֲדוּ מִפָּנָיו, וְהָיוּ הוֹלְכִים אַחֲרָיו כַּעֲבָדִים אַחַר אֲדוֹנֵיהֶם. וְהוּא אָמַר לָהֶם: אֲנִי וְאַתֶּם, "בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי ה' עֹשֵׂנוּ" (תְּהִלִּים צה-ו). וּבַמִּדְרָשׁ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה ח-י) אָמְרוּ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן, טָעוּ בּוֹ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, יִחֲסוּ אֵלָיו כֹּחַ אֱלֹקִי וּבִקְּשׁוּ לוֹמַר לְפָנָיו שִׁירָה. אֲבָל אָדָם הָרִאשׁוֹן, בְּהַכִּירוֹ אֶת יוֹצְרוֹ וּבְהַכִּירוֹ אֶת יִעוּדוֹ - לְהַפְנוֹת אֶת הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ אֶל בּוֹרְאָהּ, וּלְהַרְבּוֹת כְּבוֹד שָׁמַיִם - לֹא נִפְתָּה לִכְנִיעַת בַּעֲלֵי הַחַיִּים וְטָעוּת הַמַּלְאָכִים. הָיָה "חָכָם הַמַּכִּיר אֶת מְקוֹמוֹ" וְיוֹדֵעַ מִגְבְּלוֹתָיו וְיִעוּדוֹ. אֲבָל יַחַד עִם זֹאת, הָיָה "חָכָם הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד". יָדַע, שֶׁאִם הוּא עַצְמוֹ נִכְנָע בַּעֲנָוָה, עוֹבֵד לְבוֹרְאוֹ, הִנֵּה יִוָּלְדוּ לוֹ בָּנִים וּבְנֵי בָנִים, דּוֹרוֹת רַבִּים. וְאִם יִהְיֶה כָּל הָעוֹלָם גַּן עֵדֶן וְיֻשְׁפַּע עֲלֵיהֶם רֹב טוּב, וְאִם יִחְיוּ חַיֵּי נֶצַח בְּלֹא לִפְחֹד מִיּוֹם הַמָּוֶת, יִגְבַּהּ עֲלֵיהֶם לִבָּם, תָּזוּחַ דַּעְתָּם, וְיַכְרִיזוּ עַל עַצְמָם אֱלֹהוּת. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם כַּאֲשֶׁר אֵין הָאָדָם אֶלָּא בֶּן תְּמוּתָה וְכָל אֵבֶר מֵאֲבָרָיו כְּבֶן עֲרֻבָּה, חָשׂוּף לִפְגָעִים וְעֶבֶד לְמַחֲלוֹת, הִכְרִיז פַּרְעֹה בְּגָאוֹן: "לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי" (יְחֶזְקֵאל כט-יג) - מַחְשָׁבָה כֹּה נוֹאֶלֶת, וְכֹה מֻפְרֶכֶת! - אִלּוּ הָיוּ בְּנֵי אַל-מָוֶת, מוּגָנִים מִפְּנֵי מַחֲלוֹת, חֲסֻנִּים כְּאַלּוֹנִים, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה... כְּשֶׁחָזָה זֹאת אָדָם הָרִאשׁוֹן בְּרוּחַ קָדְשׁוֹ, הִזְדַּעְזֵעַ. הֶחְלִיט, לִכְבוֹד שָׁמַיִם, לְהֵעָנוֹת לִתְבִיעַת הָאִשָּׁה. לֶאֱכֹל מֵהַפְּרִי וּלְהָמִיט עַל הָאֱנוֹשׁוּת סֵבֶל וּמַכְאוֹב, יִסּוּרִים וּמָוֶת. שֶׁיְּגֹרְשׁוּ מִגַּן הָעֵדֶן, שֶׁבְּזֵעַת אַפָּם יֹאכְלוּ לֶחֶם, שֶׁיֵּאָנְקוּ מִמַּחֲלוֹת וְיֶחְרְדוּ מִיּוֹם הַמָּוֶת. אוּלַי יִתְרַכֵּךְ לִבָּם, אוּלַי לֹא יִסְכְּלוּ לְהַאֲמִין שֶׁהֵם יְכוֹלִים, שֶׁיִּהְיוּ כֵּאלֹקִים, שֶׁהֵם הַקּוֹבְעִים אֶת גּוֹרָלָם... הִסְתַּכֵּן בַּחֲרוֹן אַף ה', וּבְמִשְׁפַּט שָׁמַיִם, כְּדֵי לִמְנֹעַ אֶת בָּנָיו מִשַׁחַץ וְגַּאֲוָה, לִגְרֹם שֶׁיִּכְפְּפוּ רֹאשָׁם לִפְנֵי בּוֹרְאָם. הַאִם הִצְלִיחַ בְּכָךְ? וַדַּאי שֶׁלּוּלֵא חֶטְאוֹ עֲלוּלִים הָיִינוּ לְהִתְגָּאוֹת פִּי אֶלֶף. עַתָּה, אֵיךְ יִתְגָּאֶה אָדָם, בָּשָׂר וָדָם, שֶׁכָּל קֻפְסַת מֹחוֹ הִיא פְּקַעַת עֲצַבִּים. הַאִם הָיָה מִישֶׁהוּ מוּכָן לִקְנוֹת - וְלוּ בַּחֲצִי הַמְּחִיר - מְכוֹנִית שֶׁמְּנוֹעָהּ עָשׂוּי חֶלְבּוֹנִים מֻקְצָפִים? כָּךְ אוֹמֵר הַהִגָּיוֹן, אֲבָל מִי מַטֶּה אֹזֶן וְלֵב. הַהִתְרַבְרְבוּת גּוֹאָה וְתוֹפַחַת, נְבוּבָה וּמֻפְרֶכֶת. וְאָז, מִן הַשָּׁמַיִם, תּוֹקְעִים סִכָּה בַּבָּלוֹן. פַּרְעֹה הַמִּתְרַבְרֵב מֻכֶּה וּמֻכֶּה, עַד אָבְדָנוֹ בְּיַם סוּף. וְהוּא לֹא הָיָה הַיָּחִיד. חִירָם, שֶׁעָשָׂה עַצְמוֹ אֱלֹהַּ: "יַעַן גָּבַהּ לִבְּךָ וַתֹּאמֶר אֵל אָנִי" (יְחֶזְקֵאל כח-ב), הֻכָּה בִּידֵי נְבוּכַדְנֶצַר שֶׁעָשָׂה גַּם הוּא עַצְמוֹ לֶאֱלֹהַּ: "אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב, אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן" (יְשַׁעְיָה יד-יד), שֶׁבְּעַצְמוֹ הָפַךְ לְחַיָּה בַּיַּעַר (דָּנִיֵּאל ד-ל). בְּעֵינֵינוּ רָאִינוּ לְאָן הוֹבִילָה הִתְרַבְרְבוּת מִלְחֶמֶת שֵׁשֶׁת הַיָּמִים. בְּעֵינֵינוּ רָאִינוּ מֶה עָלָה בְּגוֹרַל מִגְדְּלֵי הַתְּאוֹמִים. יַחְזֹר הָאָדָם לְגָדְלוֹ הַטִּבְעִי. יֹאמַר: "בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי ה' עֹשֵׂנוּ"! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)