Otzarot-Article

"וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ... וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם" (כו-ו) אִם כְּבָר נֶאֱמַר שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, מַדּוּעַ צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁחֶרֶב לֹא תַּעֲבֹר בָּהּ? אֶלָּא, אָמְרוּ חֲזַ"ל (תענית כב:) שֶׁאֲפִלּוּ חֶרֶב שֶׁל שָׁלוֹם לֹא תַּעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם. כְּלוֹמַר, שֶׁאַרְצְכֶם לֹא תְּשַׁמֵּשׁ מַעֲבָר לַגְּיָסוֹת שֶׁיֵּלְכוּ לְהִלָּחֵם בְּמָקוֹם אַחֵר. וּמַדּוּעַ? אָמְרוּ בַּיְרוּשַׁלְמִי (תענית ג-ו): "שֶׁכְּבָר עָשְׂתָה רֹשֶׁם בִּימֵי יֹאשִׁיָּהוּ" - פַּרְעֹה נְכֹה בִּקֵּשׁ לַעֲבֹר בְּ"חֶרֶב שֶׁל שָׁלוֹם" דֶּרֶךְ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי לְהִלָּחֵם בְּמֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל נְהַר פְּרָת. הַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ בִּקֵּשׁ לְמָנְעוֹ מִמַּעֲבָר בְּאַרְצוֹ, וְהִתְפַּתְּחָה מִלְחָמָה שֶׁבָּהּ נִנְעֲצוּ בְּיֹאשִׁיָּהוּ הַמֶּלֶךְ חִצִּים כִּכְבָרָה, רַחֲמָנָא לִיצְלַן!

וְקִבַּלְנוּ מֵרַבּוֹתֵינוּ, שֶׁהַבְּרָכוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ לְכָל יִשְׂרָאֵל, נֶאֶמְרוּ גַּם לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָט. אֵין צֹרֶךְ לְהַכְבִּיר מִלִּים בַּחֲשִׁיבוּת הַבְּרָכָה "וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ", שֶׁהֲרֵי אִם אֵין שָׁלוֹם - אֵין כְּלוּם! אֲבָל יֵשׁ צֹרֶךְ בְּהֶסְבֵּר מַדּוּעַ יֵשׁ לְהִזָּהֵר מִפְּנֵי "חֶרֶב שֶׁל שָׁלוֹם".

כִּי דַּוְקָא כַּאֲשֶׁר זוֹכִים, בָּרוּךְ הַשֵּׁם, לְשָׁלוֹם בַּבַּיִת, בַּמִּשְׁפָּחָה וּבַחֶבְרָה, דַּוְקָא אָז יֵשׁ סַכָּנָה שֶׁיְּשַׁגְּרוּ זֶה בָּזֶה "חֶרֶב שֶׁל שָׁלוֹם": לַעַג בְּרוּחַ טוֹבָה, עֲקִיצָה וּשְׁנִינָה. נִתָּן לַחְשֹׁב: 'מַה יֵּשׁ, אָסוּר לוֹמַר בְּדִיחָה? הֲרֵי יוֹדְעִים שֶׁאָמַרְנוּ בִּצְחוֹק, בַּחֲבֵרוּת, בְּרוּחַ טוֹבָה'.

וְאֵין אִישׁ יוֹדֵעַ אֵיזֶה רֹשֶׁם זֶה מוֹתִיר, אֵיזֶה מִשְׁקָע זֶה מַשְׁאִיר, אֵילוּ תּוֹצָאוֹת יִהְיוּ. "שֶׁכְּבָר עָשָׂה רֹשֶׁם", כְּבָר הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם! זֶה נוֹקֵב אֶת הַלֵּב כִּכְבָרָה!

הָיְתָה זוֹ שְׁעַת עֶרֶב מֻקְדֶּמֶת, חֲבֵרוֹ הַטּוֹב שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה נָקַשׁ עַל דֶּלֶת בֵּיתוֹ. רַבִּי יְהוּדָה, יְהוּדִי חֲרֵדִי הַמִּתְגּוֹרֵר בְּמֶרְכַּז אַחַת הֶעָרִים הַחֲרֵדִיּוֹת, הֻפְתַּע לִרְאוֹת אֶת חֲבֵרוֹ בְּפָנִים נְפוּלוֹת, כְּשֶׁדְּמָעוֹת בְּעֵינָיו.

רַבִּי יְהוּדָה הִכְנִיס אֶת חֲבֵרוֹ לְבֵיתוֹ, הִגִּישׁ לוֹ שְׁתִיָּה קָרָה וְנִסָּה לְהַרְגִּיעוֹ, אַךְ הֶחָבֵר הָיָה נִסְעָר, בָּכָה לְפָנָיו וְאָמַר: "אָנָּא מִמְּךָ, רַק אַתָּה יָכוֹל לְהַצִּיל אוֹתִי!" הִתְחַנֵּן בְּכָל לִבּוֹ. "אֲנִי חַיָּב בְּאֹפֶן מִיָּדִי הַלְוָאָה גְּדוֹלָה בְּסַךְ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף שֶׁקֶל. לִפְנֵי זְמַן מָה סִפַּרְתָּ לִי שֶׁיֵּשׁ לְךָ חִסָּכוֹן שֶׁל סְכוּם זֵהֶה. אָנָּא, הַלְוֵה לִי אֶת הַכֶּסֶף, וּבְעֶזְרַת ה' אַחֲזִיר לְךָ אֶת הַהַלְוָאָה בַּתְּקוּפָה הַקְּרוֹבָה".

נִכְמְרוּ רַחֲמָיו שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה עַל חֲבֵרוֹ, וְהוּא אָמַר: "אֲנִי אֶשְׁתַּדֵּל לֹא לְהָשִׁיב אֶת פָּנֶיךָ רֵיקָם, אַךְ עָלַי לְהִתְיָעֵץ עִם אִשְׁתִּי".

בִּשְׁעַת לַיְלָה מְאֻחֶרֶת, הֵשִׁיב רַבִּי יְהוּדָה תְּשׁוּבָה חִיּוּבִית לַחֲבֵרוֹ הַטּוֹב. לְאַחַר הִתְיָעֲצוּת עִם רַעְיָתוֹ, הִסְכִּימוּ לָתֵת לוֹ אֶת הַהַלְוָאָה לִזְמַן מֻגְבָּל.

חָלְפוּ לָהֶם מִסְפַּר חֳדָשִׁים וְהִגִּיעַ מוֹעֵד פְּרִיעַת הַהַלְוָאָה. רַבִּי יְהוּדָה מִתְקַשֵּׁר לַחֲבֵרוֹ, אַךְ... אֵין מַעֲנֶה.

הוּא מְנַסֶּה לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ בְּכָל דֶּרֶךְ אֶפְשָׁרִית, אַךְ לְלֹא הַצְלָחָה. הָאָיֹם וְהַנּוֹרָא אֵרַע: "חֲבֵרוֹ הַטּוֹב" נֶעְלַם כְּלֹא הָיָה, כְּשֶׁהוּא מַשְׁאִיר לְרַבִּי יְהוּדָה מֶסֶר אֵצֶל קְרוֹבָיו כִּי הוּא נָפַל קָרְבָּן לַ"עֲקִיצָה" קָשָׁה, וְלֹא יְקַבֵּל אֶת כַּסְפּוֹ לְעוֹלָם. בְּנֵי הַזּוּג הֻכּוּ בְּתַדְהֵמָה, הַכֶּסֶף הָרַב שֶׁעָבְדוּ עָלָיו בְּעָמָל וּבְיֶזַע כָּל חַיֵּיהֶם, יָרַד לְטִמְיוֹן וְנִלְקַח בִּידֵי נוֹכֵל שֶׁהֶעֱמִיד פָּנִים שֶׁל חָבֵר טוֹב וְקָרוֹב.

הַיְּהוּדִי הַיָּקָר, שֶׁעַד עַתָּה לָמַד בְּכוֹלֵל, נֶאֱלַץ בְּעִקְבוֹת הַחוֹבוֹת לַעֲזֹב אֶת הַכּוֹלֵל וְלָצֵאת לַעֲבֹד.

גַּם רַעְיָתוֹ, שֶׁעַד עַתָּה הָיְתָה עֲקֶרֶת בַּיִת וְטִפְּלָה בַּיְלָדִים בְּשִׂמְחָה וּבִמְסִירוּת, נֶאֶלְצָה לָצֵאת לַעֲבֹד. כָּל חַיֵּיהֶם שֶׁל בְּנֵי הַזּוּג הִשְׁתַּנּוּ.

בְּנִסָּיוֹן לְשַׁקֵּם אֶת מַצָּבָם, נֶאֶלְצוּ בְּנֵי הַזּוּג לִמְכֹּר אֶת דִּירָתָם. בַּצַּר לָהֶם, חִפְּשׂוּ דִּירָה אַחֶרֶת בְּמָקוֹם אַחֵר, מְרֻחָק מֵהָאֵזוֹר הַחֲרֵדִי. אֵין לְתָאֵר אֶת עָגְמַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁנִּגְרְמָה לְכָל הַמִּשְׁפָּחָה מִכָּךְ. הֵם מָכְרוּ אֶת דִּירָתָם בִּסְכוּם שֶׁל 450,000 שֶׁקֶל. נִכְתַּב בַּחוֹזֶה שֶׁבְּעוֹד חֲצִי שָׁנָה יְפַנּוּ אֶת הַדִּירָה, עַל כֵּן הֵחֵלּוּ הַזּוּג לָתוּר בִּמְהֵרָה אַחַר דִּירָה אַחֶרֶת.

בְּמַהֲלַךְ חִפּוּשֵׂיהֶם הֵם נִדְהֲמוּ לִמְצֹא וִילָה הָעוֹמֶדֶת לִמְכִירָה בְּאֵזוֹר סָמוּךְ לָאֵזוֹר הַחֲרֵדִי שֶׁבּוֹ הֵם מִתְגּוֹרְרִים. בַּעֲלַת הַוִּילָה הִצִּיעָה אוֹתָהּ לִמְכִירָה בִּסְכוּם שֶׁל 950,000 שֶׁקֶל, לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר. בְּנֵי הַזּוּג אָהֲבוּ מְאֹד אֶת הַוִּילָה וְרָאוּ בָּהּ שִׁדְרוּג מַשְׁמָעוּתִי לְחַיֵּי מִשְׁפַּחְתָּם. הֵם רָצוּ אוֹתָהּ מִפְּנֵי גָּדְלָהּ וּבִזְכוּת הַנּוֹחוּת שֶׁלָּהּ, וּבְעִקָּר כִּי יוּכְלוּ לְהוֹסִיף בָּהּ יְחִידַת דִּיּוּר לְהַשְׂכָּרָה, שֶׁמִּמֶּנָּה יַצְלִיחוּ לְכַסּוֹת אֶת הַחוֹבוֹת מִדֵּי חֹדֶשׁ.

אַךְ דָּבָר אֶחָד 'קָטָן' הִרְחִיק מֵהֶם אֶת הַוִּילָה - מְחִירָהּ הַגָּבוֹהַּ... הֵם נִסּוּ לְבַקֵּשׁ מִבַּעֲלַת הַוִּילָה בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁתּוֹרִיד אֶת הַמְּחִיר וְתָבוֹא לִקְרָאתָם, אַךְ זוֹ הָיְתָה עַקְשָׁנִית וְלֹא הָיְתָה מוּכָנָה לִשְׁמֹעַ כְּלָל מִלָּה עַל הוֹזָלָה בַּמְּחִיר.

בְּנֵי הַזּוּג הִתְיָאֲשׁוּ מֵהַוִּילָה, וְהֵחֵלּוּ לָדוּן מַה לַּעֲשׂוֹת. הַתַּאֲרִיךְ שֶׁבּוֹ עֲלֵיהֶם לְפַנּוֹת אֶת הַדִּירָה מִתְקָרֵב, וּבֵינְתַיִם לֹא מָצְאוּ שׁוּם דִּירָה הָעוֹמֶדֶת בָּאֶפְשָׁרֻיּוֹת הַכַּלְכָּלִיּוֹת שֶׁלָּהֶם, וְהַכֹּל כַּמּוּבָן בִּגְלַל... "הֶחָבֵר הַטּוֹב".

כִּמְעַט מְיֹאָשִׁים, יָשְׁבוּ אֶחָד מוּל הַשֵּׁנִי וְהִרְגִּישׁוּ כִּי הֵם זְקוּקִים לִישׁוּעָה עַל טִבְעִית מֵהַשָּׁמַיִם לִמְצִיאַת דִּירָה, רֶגַע לִפְנֵי שֶׁהֵם יֵאָלְצוּ לָצֵאת עִם כָּל חֶפְצֵיהֶם לָרְחוֹב. הֵם הֶחְלִיטוּ לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה שֶׁל מְסִירוּת נֶפֶשׁ שֶׁיְּזַעֲזֵעַ אֶת הַשָּׁמַיִם וְיָחִישׁ לָהֶם יְשׁוּעָה מִיָּדִית:

לְקַבֵּל עַל עַצְמָם קַבָּלָה קָשָׁה בְּיוֹתֵר, שֶׁסָּפֵק אִם בֶּן אֱנוֹשׁ יָכוֹל לַעֲמֹד בָּהּ.

מֶה הָיְתָה הַקַּבָּלָה?... הֵם קִבְּלוּ עַל עַצְמָם לִמְחֹל וְלִסְלֹחַ בְּלֵב שָׁלֵם לֶ"חָבֵר הַטּוֹב" שֶׁגָּנַב מֵהֶם שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף שְׁקָלִים. הֵם הֶחְלִיטוּ לְקַבֵּל בֶּאֱמוּנָה שֶׁכָּל הַצַּעַר שֶׁנִּגְרַם לָהֶם הוּא רַק מֵאֵת ה', לְטוֹבָתָם, וְהָיוּ מוּכָנִים לְהִתְנַהֵג בְּנִגּוּד לְטִבְעָם, לִשְׁכֹּחַ לוֹ אֶת כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה לָהֶם, וּלְהָסִיר מִלִּבָּם אֶת הַקְּפִידָא עָלָיו.

מֵהַיּוֹם הֵם לֹא יִקְרְאוּ לוֹ 'אָדָם רַע' וְלֹא יְאַחֲלוּ לוֹ שׁוּם דָּבָר רַע, אֶלָּא הֵם מַאֲמִינִים שֶׁהוּא רַק שְׁלִיחַ הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה לְהַעֲמִידָם בְּנִסָּיוֹן, וּמִבְּחִינָתָם הַכֹּל מָחוּל לוֹ בִּמְחִילָה גְּמוּרָה.

בּוֹרֵא עוֹלָם רָאָה אֶת מְסִירוּת נַפְשָׁם, וְהַדְּבָרִים אָכֵן עָשׂוּ רֹשֶׁם גָּדוֹל בַּשָּׁמַיִם. שָׁבוּעַ לְאַחַר מִכֵּן הִתְרַחֵשׁ הַבִּלְתִּי יֵאָמֵן. בַּעֲלַת הַוִּילָה צִלְצְלָה: "שָׁלוֹם, הַאִם כְּבָר רְכַשְׁתֶּם דִּירָה?" הֵם הֵשִׁיבוּ בִּשְׁלִילָה.

"תִּשְׁמְעוּ", הִיא הִפְתִּיעָה, "הֶחְלַטְתִּי לָבוֹא לִקְרַאתְכֶם, וַאֲנִי מוּכָנָה לִמְכֹּר לָכֶם אֶת הַדִּירָה בִּמְחִיר אַחֲרוֹן שֶׁל 600,000 שֶׁקֶל בִּלְבַד". בְּנֵי הַזּוּג קָפְצוּ מִמְּקוֹמָם, הֲרֵי זֶה סְכוּם זוֹל בְּיוֹתֵר, שֶׁהֵם יוּכְלוּ לַעֲמֹד בּוֹ! רְכִישַׁת הַוִּילָה הַמְיֻחֶדֶת שֶׁקָּסְמָה לָהֶם בִּמְיֻחָד, בַּעֲלַת שְׁלַל הָאוֹפְּצְיוֹת, חָזְרָה לִהְיוֹת רֶלֶוַנְטִית.

אֵין לָהֶם מֻשָּׂג כֵּיצַד הִסְכִּימָה לְשַׁנּוֹת אֶת דַּעְתָּהּ! הֵם זָכוּ לִקְנוֹת אֶת הַוִּילָה בַּהֲנָחָה שֶׁל 350,000 שֶׁקֶל בְּדִיּוּק!! סְכוּם זֵהֶה לַסְּכוּם שֶׁאוֹתוֹ "עָקַץ" אוֹתָם הֶחָבֵר וְשֶׁעָלָיו וִתְּרוּ שָׁבוּעַ לִפְנֵי כֵן, כְּשֶׁמָּחֲלוּ לוֹ בְּלֵב שָׁלֵם!! בְּנֵי הַזּוּג נֶהֱנִים הַיּוֹם מִיחִידַת דִּיּוּר מְנִיבָה, בָּרוּךְ ה', פַּרְנָסָתָם מְצוּיָה בְּרֶוַח וּבְכָבוֹד, וְהַבַּעַל חָזַר לִלְמֹד תּוֹרָה כִּשְׁאִיפָתוֹ הַטְּהוֹרָה! (מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים)

	נשא תשפ"ג
	הַחֶסֶד חוֹזֵר לִבְעָלָיו
	"וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ... וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם" (כו-ו) אִם כְּבָר נֶאֱמַר שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, מַדּוּעַ צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁחֶרֶב לֹא תַּעֲבֹר בָּהּ? אֶלָּא, אָמְרוּ חֲזַ"ל (תענית כב:) שֶׁאֲפִלּוּ חֶרֶב שֶׁל שָׁלוֹם לֹא תַּעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם. כְּלוֹמַר, שֶׁאַרְצְכֶם לֹא תְּשַׁמֵּשׁ מַעֲבָר לַגְּיָסוֹת שֶׁיֵּלְכוּ לְהִלָּחֵם בְּמָקוֹם אַחֵר. וּמַדּוּעַ? אָמְרוּ בַּיְרוּשַׁלְמִי (תענית ג-ו): "שֶׁכְּבָר עָשְׂתָה רֹשֶׁם בִּימֵי יֹאשִׁיָּהוּ" - פַּרְעֹה נְכֹה בִּקֵּשׁ לַעֲבֹר בְּ"חֶרֶב שֶׁל שָׁלוֹם" דֶּרֶךְ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי לְהִלָּחֵם בְּמֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל נְהַר פְּרָת. הַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ בִּקֵּשׁ לְמָנְעוֹ מִמַּעֲבָר בְּאַרְצוֹ, וְהִתְפַּתְּחָה מִלְחָמָה שֶׁבָּהּ נִנְעֲצוּ בְּיֹאשִׁיָּהוּ הַמֶּלֶךְ חִצִּים כִּכְבָרָה, רַחֲמָנָא לִיצְלַן! וְקִבַּלְנוּ מֵרַבּוֹתֵינוּ, שֶׁהַבְּרָכוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ לְכָל יִשְׂרָאֵל, נֶאֶמְרוּ גַּם לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָט. אֵין צֹרֶךְ לְהַכְבִּיר מִלִּים בַּחֲשִׁיבוּת הַבְּרָכָה "וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ", שֶׁהֲרֵי אִם אֵין שָׁלוֹם - אֵין כְּלוּם! אֲבָל יֵשׁ צֹרֶךְ בְּהֶסְבֵּר מַדּוּעַ יֵשׁ לְהִזָּהֵר מִפְּנֵי "חֶרֶב שֶׁל שָׁלוֹם". כִּי דַּוְקָא כַּאֲשֶׁר זוֹכִים, בָּרוּךְ הַשֵּׁם, לְשָׁלוֹם בַּבַּיִת, בַּמִּשְׁפָּחָה וּבַחֶבְרָה, דַּוְקָא אָז יֵשׁ סַכָּנָה שֶׁיְּשַׁגְּרוּ זֶה בָּזֶה "חֶרֶב שֶׁל שָׁלוֹם": לַעַג בְּרוּחַ טוֹבָה, עֲקִיצָה וּשְׁנִינָה. נִתָּן לַחְשֹׁב: 'מַה יֵּשׁ, אָסוּר לוֹמַר בְּדִיחָה? הֲרֵי יוֹדְעִים שֶׁאָמַרְנוּ בִּצְחוֹק, בַּחֲבֵרוּת, בְּרוּחַ טוֹבָה'. וְאֵין אִישׁ יוֹדֵעַ אֵיזֶה רֹשֶׁם זֶה מוֹתִיר, אֵיזֶה מִשְׁקָע זֶה מַשְׁאִיר, אֵילוּ תּוֹצָאוֹת יִהְיוּ. "שֶׁכְּבָר עָשָׂה רֹשֶׁם", כְּבָר הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם! זֶה נוֹקֵב אֶת הַלֵּב כִּכְבָרָה! הָיְתָה זוֹ שְׁעַת עֶרֶב מֻקְדֶּמֶת, חֲבֵרוֹ הַטּוֹב שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה נָקַשׁ עַל דֶּלֶת בֵּיתוֹ. רַבִּי יְהוּדָה, יְהוּדִי חֲרֵדִי הַמִּתְגּוֹרֵר בְּמֶרְכַּז אַחַת הֶעָרִים הַחֲרֵדִיּוֹת, הֻפְתַּע לִרְאוֹת אֶת חֲבֵרוֹ בְּפָנִים נְפוּלוֹת, כְּשֶׁדְּמָעוֹת בְּעֵינָיו. רַבִּי יְהוּדָה הִכְנִיס אֶת חֲבֵרוֹ לְבֵיתוֹ, הִגִּישׁ לוֹ שְׁתִיָּה קָרָה וְנִסָּה לְהַרְגִּיעוֹ, אַךְ הֶחָבֵר הָיָה נִסְעָר, בָּכָה לְפָנָיו וְאָמַר: "אָנָּא מִמְּךָ, רַק אַתָּה יָכוֹל לְהַצִּיל אוֹתִי!" הִתְחַנֵּן בְּכָל לִבּוֹ. "אֲנִי חַיָּב בְּאֹפֶן מִיָּדִי הַלְוָאָה גְּדוֹלָה בְּסַךְ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף שֶׁקֶל. לִפְנֵי זְמַן מָה סִפַּרְתָּ לִי שֶׁיֵּשׁ לְךָ חִסָּכוֹן שֶׁל סְכוּם זֵהֶה. אָנָּא, הַלְוֵה לִי אֶת הַכֶּסֶף, וּבְעֶזְרַת ה' אַחֲזִיר לְךָ אֶת הַהַלְוָאָה בַּתְּקוּפָה הַקְּרוֹבָה". נִכְמְרוּ רַחֲמָיו שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה עַל חֲבֵרוֹ, וְהוּא אָמַר: "אֲנִי אֶשְׁתַּדֵּל לֹא לְהָשִׁיב אֶת פָּנֶיךָ רֵיקָם, אַךְ עָלַי לְהִתְיָעֵץ עִם אִשְׁתִּי". בִּשְׁעַת לַיְלָה מְאֻחֶרֶת, הֵשִׁיב רַבִּי יְהוּדָה תְּשׁוּבָה חִיּוּבִית לַחֲבֵרוֹ הַטּוֹב. לְאַחַר הִתְיָעֲצוּת עִם רַעְיָתוֹ, הִסְכִּימוּ לָתֵת לוֹ אֶת הַהַלְוָאָה לִזְמַן מֻגְבָּל. חָלְפוּ לָהֶם מִסְפַּר חֳדָשִׁים וְהִגִּיעַ מוֹעֵד פְּרִיעַת הַהַלְוָאָה. רַבִּי יְהוּדָה מִתְקַשֵּׁר לַחֲבֵרוֹ, אַךְ... אֵין מַעֲנֶה. הוּא מְנַסֶּה לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ בְּכָל דֶּרֶךְ אֶפְשָׁרִית, אַךְ לְלֹא הַצְלָחָה. הָאָיֹם וְהַנּוֹרָא אֵרַע: "חֲבֵרוֹ הַטּוֹב" נֶעְלַם כְּלֹא הָיָה, כְּשֶׁהוּא מַשְׁאִיר לְרַבִּי יְהוּדָה מֶסֶר אֵצֶל קְרוֹבָיו כִּי הוּא נָפַל קָרְבָּן לַ"עֲקִיצָה" קָשָׁה, וְלֹא יְקַבֵּל אֶת כַּסְפּוֹ לְעוֹלָם. בְּנֵי הַזּוּג הֻכּוּ בְּתַדְהֵמָה, הַכֶּסֶף הָרַב שֶׁעָבְדוּ עָלָיו בְּעָמָל וּבְיֶזַע כָּל חַיֵּיהֶם, יָרַד לְטִמְיוֹן וְנִלְקַח בִּידֵי נוֹכֵל שֶׁהֶעֱמִיד פָּנִים שֶׁל חָבֵר טוֹב וְקָרוֹב. הַיְּהוּדִי הַיָּקָר, שֶׁעַד עַתָּה לָמַד בְּכוֹלֵל, נֶאֱלַץ בְּעִקְבוֹת הַחוֹבוֹת לַעֲזֹב אֶת הַכּוֹלֵל וְלָצֵאת לַעֲבֹד. גַּם רַעְיָתוֹ, שֶׁעַד עַתָּה הָיְתָה עֲקֶרֶת בַּיִת וְטִפְּלָה בַּיְלָדִים בְּשִׂמְחָה וּבִמְסִירוּת, נֶאֶלְצָה לָצֵאת לַעֲבֹד. כָּל חַיֵּיהֶם שֶׁל בְּנֵי הַזּוּג הִשְׁתַּנּוּ. בְּנִסָּיוֹן לְשַׁקֵּם אֶת מַצָּבָם, נֶאֶלְצוּ בְּנֵי הַזּוּג לִמְכֹּר אֶת דִּירָתָם. בַּצַּר לָהֶם, חִפְּשׂוּ דִּירָה אַחֶרֶת בְּמָקוֹם אַחֵר, מְרֻחָק מֵהָאֵזוֹר הַחֲרֵדִי. אֵין לְתָאֵר אֶת עָגְמַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁנִּגְרְמָה לְכָל הַמִּשְׁפָּחָה מִכָּךְ. הֵם מָכְרוּ אֶת דִּירָתָם בִּסְכוּם שֶׁל 450,000 שֶׁקֶל. נִכְתַּב בַּחוֹזֶה שֶׁבְּעוֹד חֲצִי שָׁנָה יְפַנּוּ אֶת הַדִּירָה, עַל כֵּן הֵחֵלּוּ הַזּוּג לָתוּר בִּמְהֵרָה אַחַר דִּירָה אַחֶרֶת. בְּמַהֲלַךְ חִפּוּשֵׂיהֶם הֵם נִדְהֲמוּ לִמְצֹא וִילָה הָעוֹמֶדֶת לִמְכִירָה בְּאֵזוֹר סָמוּךְ לָאֵזוֹר הַחֲרֵדִי שֶׁבּוֹ הֵם מִתְגּוֹרְרִים. בַּעֲלַת הַוִּילָה הִצִּיעָה אוֹתָהּ לִמְכִירָה בִּסְכוּם שֶׁל 950,000 שֶׁקֶל, לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר. בְּנֵי הַזּוּג אָהֲבוּ מְאֹד אֶת הַוִּילָה וְרָאוּ בָּהּ שִׁדְרוּג מַשְׁמָעוּתִי לְחַיֵּי מִשְׁפַּחְתָּם. הֵם רָצוּ אוֹתָהּ מִפְּנֵי גָּדְלָהּ וּבִזְכוּת הַנּוֹחוּת שֶׁלָּהּ, וּבְעִקָּר כִּי יוּכְלוּ לְהוֹסִיף בָּהּ יְחִידַת דִּיּוּר לְהַשְׂכָּרָה, שֶׁמִּמֶּנָּה יַצְלִיחוּ לְכַסּוֹת אֶת הַחוֹבוֹת מִדֵּי חֹדֶשׁ. אַךְ דָּבָר אֶחָד 'קָטָן' הִרְחִיק מֵהֶם אֶת הַוִּילָה - מְחִירָהּ הַגָּבוֹהַּ... הֵם נִסּוּ לְבַקֵּשׁ מִבַּעֲלַת הַוִּילָה בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁתּוֹרִיד אֶת הַמְּחִיר וְתָבוֹא לִקְרָאתָם, אַךְ זוֹ הָיְתָה עַקְשָׁנִית וְלֹא הָיְתָה מוּכָנָה לִשְׁמֹעַ כְּלָל מִלָּה עַל הוֹזָלָה בַּמְּחִיר. בְּנֵי הַזּוּג הִתְיָאֲשׁוּ מֵהַוִּילָה, וְהֵחֵלּוּ לָדוּן מַה לַּעֲשׂוֹת. הַתַּאֲרִיךְ שֶׁבּוֹ עֲלֵיהֶם לְפַנּוֹת אֶת הַדִּירָה מִתְקָרֵב, וּבֵינְתַיִם לֹא מָצְאוּ שׁוּם דִּירָה הָעוֹמֶדֶת בָּאֶפְשָׁרֻיּוֹת הַכַּלְכָּלִיּוֹת שֶׁלָּהֶם, וְהַכֹּל כַּמּוּבָן בִּגְלַל... "הֶחָבֵר הַטּוֹב". כִּמְעַט מְיֹאָשִׁים, יָשְׁבוּ אֶחָד מוּל הַשֵּׁנִי וְהִרְגִּישׁוּ כִּי הֵם זְקוּקִים לִישׁוּעָה עַל טִבְעִית מֵהַשָּׁמַיִם לִמְצִיאַת דִּירָה, רֶגַע לִפְנֵי שֶׁהֵם יֵאָלְצוּ לָצֵאת עִם כָּל חֶפְצֵיהֶם לָרְחוֹב. הֵם הֶחְלִיטוּ לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה שֶׁל מְסִירוּת נֶפֶשׁ שֶׁיְּזַעֲזֵעַ אֶת הַשָּׁמַיִם וְיָחִישׁ לָהֶם יְשׁוּעָה מִיָּדִית: לְקַבֵּל עַל עַצְמָם קַבָּלָה קָשָׁה בְּיוֹתֵר, שֶׁסָּפֵק אִם בֶּן אֱנוֹשׁ יָכוֹל לַעֲמֹד בָּהּ. מֶה הָיְתָה הַקַּבָּלָה?... הֵם קִבְּלוּ עַל עַצְמָם לִמְחֹל וְלִסְלֹחַ בְּלֵב שָׁלֵם לֶ"חָבֵר הַטּוֹב" שֶׁגָּנַב מֵהֶם שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף שְׁקָלִים. הֵם הֶחְלִיטוּ לְקַבֵּל בֶּאֱמוּנָה שֶׁכָּל הַצַּעַר שֶׁנִּגְרַם לָהֶם הוּא רַק מֵאֵת ה', לְטוֹבָתָם, וְהָיוּ מוּכָנִים לְהִתְנַהֵג בְּנִגּוּד לְטִבְעָם, לִשְׁכֹּחַ לוֹ אֶת כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה לָהֶם, וּלְהָסִיר מִלִּבָּם אֶת הַקְּפִידָא עָלָיו. מֵהַיּוֹם הֵם לֹא יִקְרְאוּ לוֹ 'אָדָם רַע' וְלֹא יְאַחֲלוּ לוֹ שׁוּם דָּבָר רַע, אֶלָּא הֵם מַאֲמִינִים שֶׁהוּא רַק שְׁלִיחַ הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה לְהַעֲמִידָם בְּנִסָּיוֹן, וּמִבְּחִינָתָם הַכֹּל מָחוּל לוֹ בִּמְחִילָה גְּמוּרָה. בּוֹרֵא עוֹלָם רָאָה אֶת מְסִירוּת נַפְשָׁם, וְהַדְּבָרִים אָכֵן עָשׂוּ רֹשֶׁם גָּדוֹל בַּשָּׁמַיִם. שָׁבוּעַ לְאַחַר מִכֵּן הִתְרַחֵשׁ הַבִּלְתִּי יֵאָמֵן. בַּעֲלַת הַוִּילָה צִלְצְלָה: "שָׁלוֹם, הַאִם כְּבָר רְכַשְׁתֶּם דִּירָה?" הֵם הֵשִׁיבוּ בִּשְׁלִילָה. "תִּשְׁמְעוּ", הִיא הִפְתִּיעָה, "הֶחְלַטְתִּי לָבוֹא לִקְרַאתְכֶם, וַאֲנִי מוּכָנָה לִמְכֹּר לָכֶם אֶת הַדִּירָה בִּמְחִיר אַחֲרוֹן שֶׁל 600,000 שֶׁקֶל בִּלְבַד". בְּנֵי הַזּוּג קָפְצוּ מִמְּקוֹמָם, הֲרֵי זֶה סְכוּם זוֹל בְּיוֹתֵר, שֶׁהֵם יוּכְלוּ לַעֲמֹד בּוֹ! רְכִישַׁת הַוִּילָה הַמְיֻחֶדֶת שֶׁקָּסְמָה לָהֶם בִּמְיֻחָד, בַּעֲלַת שְׁלַל הָאוֹפְּצְיוֹת, חָזְרָה לִהְיוֹת רֶלֶוַנְטִית. אֵין לָהֶם מֻשָּׂג כֵּיצַד הִסְכִּימָה לְשַׁנּוֹת אֶת דַּעְתָּהּ! הֵם זָכוּ לִקְנוֹת אֶת הַוִּילָה בַּהֲנָחָה שֶׁל 350,000 שֶׁקֶל בְּדִיּוּק!! סְכוּם זֵהֶה לַסְּכוּם שֶׁאוֹתוֹ "עָקַץ" אוֹתָם הֶחָבֵר וְשֶׁעָלָיו וִתְּרוּ שָׁבוּעַ לִפְנֵי כֵן, כְּשֶׁמָּחֲלוּ לוֹ בְּלֵב שָׁלֵם!! בְּנֵי הַזּוּג נֶהֱנִים הַיּוֹם מִיחִידַת דִּיּוּר מְנִיבָה, בָּרוּךְ ה', פַּרְנָסָתָם מְצוּיָה בְּרֶוַח וּבְכָבוֹד, וְהַבַּעַל חָזַר לִלְמֹד תּוֹרָה כִּשְׁאִיפָתוֹ הַטְּהוֹרָה! (מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים)